רבי אלכסנדר עקשטיין ראב"ד בודפסט

היום מלאו מאה שנה לפטירתו של הגאון רבי אלכסנדר סנדר עקשטיין רב דקהילת בודפסט.

רבי אלכסנדר נולד בשנת תרכ"ג בכפר האלינבא, נקרא על שם אבי זקינו רבי אלכסנדר סנדר מייזליש אב"ד סערדעהאלי. בצעירותו למד אצל הגאונים רבי מנחם כץ פרוסטיץ ורבי משה פאללאק אב"ד באניהאד. נשא לאשה את מרת קלעריל חיה לבית ליבער. אחר נישואיו, ישב סמוך אצל חותנו בכפר טאקאן. ניסה לשלוח ידו במסחר ולא הצליח. שימש בתחילה כמגיד מישרים בבית מדרש של סוחרים, לאחר מכן, שימש כדיין בבוסקוביץ. זוגתו קלעריל, נפטרה צעירה ביום י"ב אלול תרס"ב, ונשא בשנית את מרת רייזל בת ר' צבי עקשטיין דיין פאפא. [לא ידוע על קשר בין המשפחות, ר' צבי היה בן ר' יונה בן ר' נפתלי]. כאמור, ביום י"ג אלול תרע"ג נפטר רבי אלכסנדר בהיותו בן חמישים שנה, ומנוחתו בבודפסט.

ואלו הם צאצאיו. מזיוו"ר: א. רבי נתן בנימין עקשטיין. ב. מרת טויבא אשת רבי יצחק אייזיק ווייס. ג. מרת פיגלא אשת רבי ברוך שטרן. ד. רבי נפתלי חיים עקשטיין. ומזיוו"ש: ה. רבי יונה עקשטיין הי"ד. ו. רבי אברהם אליעזר עקשטיין הי"ד. ז. מרת מינדל אשת רבי יהושע גולדשטיין. ח. מרת דיילא.

ועתה נעבור על אילן היוחסין שלו.

• אביו, רבי אברהם אליעזר עקשטיין נולד י"א אדר תקצ"ח, למד תורה מפי הגאונים רבי דוד דייטש אב"ד באלאש'דיארמאט ורבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהעל וכן אצל הגאון רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר. ונסמך להוראה משלשתם. לאחר נישואיו עסק במסחר, וסירב לכהן ברבנות תחת הגבלת ראשי קהילה רפורמים. לבסוף קבע את מגוריו בבודפסט, ושימש שם כדיין ומורה, נפטר ביום י"ג אב תרס"ח. זוגתו מרת פייגלא לבית פייפער, נפטרה ביום ב' חשוון תרנ"ג.

  

  רבי אברהם אליעזר עקשטיין, מתוך למשפחותם מעתון המבשר

• רבי אהרן יהודה עקשטיין, הנקרא ר' לייב אוהן על שם כפר הולדתו אוהן, שימש דיין ומורה צדק בעיר סערדעהעלי.  כיהן כדיין בעיר ווייצן, נזכר כמה פעמים בשו"ת מהר"י אסאד, ובשו"ת שואל ומשיב. חיבר קונטרס כנפי נשרים, בשנת תרכ"א, בענין התרנגולים שבאו מסין. נפטר כ"ב חשון תרכ"ו ונטמן בעיר ווייטצען. נדפס ממנו ספר לא יסור שבט מיהודה, חידושי תורה ממנו ומצאצאיו, ותולדות ימי המשפחה. זוגתו מרת רייזל, נפטרה ה' תמוז תרמ"ד, ואף היא נטמנה בווייטצען.
• אביו, רבי שמחה בונים עקשטיין. נפטר כ"ח אייר, וזוגתו מרת מינדל.
• אמו מרת דיילא.

אמו של רבי אלכסנדר אשת רבי אברהם אליעזר, מרת פייגלא הנ"ל, היתה בת רבי פנחס יהודה המכונה זעליג לייב פייפער אב"ד קאוואגאארש, תלמיד החתם סופר, נשארו ממנו הרבה כתבי יד. נפטר א' דראש השנה תרכ"ט. אשתו מרת טויבא בתו של הגאון רבי יחזקיהו כץ בעל המגדנות יחזקיהו, אחרי שנתלמן ממנה נשא שוב את אסתר בת אורי הכהן, וכשנפטר עלתה לארץ ישראל. בתו השניה של רבי פנחס היא מרת חנה אשת רבי יוסף שמואל הרשלר, מלפנים רב דק"ק סאבאדי, ועלה לירושלים.

אודות היחוס המדוייק עד לרבי אלכסנדר סנדר מייזליש הנ"ל, שהיה בנו של בעל התוספות שבת, ישנן כמה גירסאות, ולא נאריך בהן כעת. ואי"ה עוד חזון למועד.

מה שכן נשאר לנו עוד לכתוב, זהו אודות חותנו של רבי אלכסנדר עקשטיין ועץ המשפחה שלו.

רבי ישראל אלטר אברהם לנדא אב"ד עדעלין

מחר ימלאו שבעים שנה לפטירתו של רבי ישראל אברהם אלטר לאנדא אב"ד עדעלין. 
ר' ישראל אברהם נולד בעיר וואלאווא בערך תרמ"ד, בבחרותו למד אצל הגאון רבי יהודה גרינוואלד בסאטמר. בהיותו כבן י"ח נשא לאשה את מרת רחל בת הרב הקדוש רבי ישעיה מקרעסטירר, וגר סמוך אצל חותנו בקרעסטיר. אחר כשמונה עשרה שנה, נזדמן שם האדמו"ר רבי אברהם שלום הלברשטאם מסטרופקוב, ובראותו את רבי ישראל אברהם, ציוה עליו לקבל על עצמו משרת רבנות כעבור ששה חדשים, ובמלאות הימים הללו, באו אליו אנשי ק"ק עדעלין וביקשוהו לבוא להיות עטרה לראשם ולכהן כרב בעירם, והוא נאמן לציוויו של הרבי, נענה לבקשתם. בעדעלין החזיק ר' ישראל אברהם ישיבה לבחורים, בה למדו למעלה מחמישים תלמידים, ובמהלך השנים למדו בישיבה מאות בחורים, שגדלו תחת השגחתו והיו לתלמידי חכמים גדולים. אחדים מהם שמרו עמו על קשר הלכתי, ותשובות אליהם מופיעים בשו"ת שלו.

רבי ישראל אברהם אלטר לנדא

 מתורתו ופסקיו נדפסו כמה ספרים, שו"ת 'בית ישראל', 'חידושי מהריא"א', 'חתן ישעיהו' על התורה, 'פרקי מהריא"א', ועוד מכתביו עודם ספונים בכתב יד ולא נדפסו. נתן הסכמה בשנת תרפ"ז על הדפסת הספר 'מדרש ריב"ש טוב'. כאמור, רבי ישראל אברהם נפטר ביום י"ב שבט תש"ב, והובא למנוחות בעירו עדעלין. ידיעה על פטירתו פורסמה בהנשר שנה עשירית.

אשתו מרת רחל, נהרגה בידי הנאצים בימי המלחמה, ביום כ"ו סיון תש"ד. הי"ד.

     וזה יחוס משפחתו

אביו, רבי [חיים] שלום לנדא דומ"ץ וואלאווע, היה גאון וצדיק חסיד מפורסם, כיהן כדיין למעלה מארבעים שנה, חתום פרענומעראנטן על ספר צפנת פענח חדש, שחיבר ר' יוסף מפרעמישלא, לבוב תר"ן. תשובה אליו נדפסה מהמהרש"ם מברעזאן בספרו גלוי דעת על הלכות טריפות, וכן בשו"ת זכרון יהודה [גרינוולד] מהדורא תניינא סימן קצט. ואף בנו ר' משה צבי הביא בספריו דברי תורה בשמו. ופעם אחת הוא כותב, בספרו 'מבשר שלום', "שמעתי מאבא מארי הגה"צ החסיד האמתי מה"ו שלום לאנדא מוואלאווע שליט"א בשם מרן הקדוש אור עולם מהר"ש מבעלזא זכיתו[!] י"ע". רבי שלום נפטר ביום ט"ו באב תרפ"ד. זוגתו מרת אידל למשפחת שטיינברג נפטרה י"ב תשרי תרצ"א.

צאצאיו: א. רבי בנימין זאב לנדא אב"ד מיהאלי, נולד בשנת תרנ"ג, למד אצל בעל ערוגת הבושם, נשא לאשה את מרת טויבא בת רבי שלום קרויז אב"ד לעגעני-מיהאלי, [חתן רבי יהושע ברוך רייניץ], כאשר נפטר חותנו בשנת תרע"ה, מילא ר' בנימין זאב את מקומו כאב"ד מיהאלי, עד ליום בו נשלח לאושוויץ כ"ז אייר תש"ד, ושם נהרג. הי"ד. בניו, רבי נפתלי לנדא דומ"צ חוסט, חתן ר' יעקב הכהן פרידמן דומ"ץ שם. ורבי יהושע ברוך לנדא בעהמ"ח 'הגיון לבי'. ב. רבי משה צבי לנדא דומ"צ קליינווארדיין, נשא לאשה את מרת בילא בת רבי נפתלי שרייבר דומ"צ שם ומחבר 'מעטה נפתלי' על התורה, ר' משה צבי חיבר כמה ספרים בהלכה ובאגדה, 'כבוד מלכים' 'מבשר שלום', ועוד, נפטר ב' דחול המעוד פסח תש"א. ג. רבי ישראל אלטר אברהם לנדא דידן. ד. מרת פרימא אשת רבי אברהם טייכמאן הי"ד. ה. מרת צפורה הי"ד אשת רבי שמואל טייכמאן נפטר כ"ח אב תשי"ג.

אביו, רבי נפתלי דוב לנדא, זוגתו מרת חיה פרומט למשפחת ליבר. בספר שלחן מלכים, מנכדו ר' משה צבי לנדא, כותב [סי' ט'], "ומזקני הה"ג המפורסם מה' נפתלי דוב לאנדא מוואלאווא זצ"ל שמעתי, כי בימי הקדוש מלובלין זי"ע היו נוהגין אנשי מעשה, לשלוח טלית החתן קודם הנישואין להקדוש זי"ע שיגיד ברוח קדשו, אם אין בו חשש שעטנז, וכן נשלח הטלית של חמיו אבי זקנתי הה"ג החסיד המפורסים ברב טובו וצדקת פזרונו מה"ו אהרן מתתיהו ליבער זצ"ל להקדוש הנ"ל. ומאבא מארי הגה"צ החסיד האמתי שמעתי שכאשר הביאו האבריקאנטעין מקלימאייא טלית של מצוה הנעשה תחת השגחתם לקדוש ה' מכובד מו"ה יצחק אייזיק מזידיטשויב זי"ע קיבל מידם והתפלל בהם בשבת קודש ואמר..."