רבי מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטרדם

במאמר הקודם הצגנו את משפחתו של רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד, ותיארנו בהרחבה את אילן היוחסין שלו, נותר לנו להשלים אילן יוחסין למשפחת חותנו הגאון רבי מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטערדם.

רבי מרדכי יהודה לעוו, נולד תקפ"א לערך, כנראה נתייתם מאביו בגיל צעיר, שכן נתגדל בבית דודו זקינו רבי ישראל לעוו, למד בישיבתו של הכתב סופר בפרשבורג, והיה תלמידו של הגאון רבי שלמה זלמן אולמן בעל היריעות שלמה במאקאווא, מסופר כי רבי חיים יוסף גוטליב אב"ד סטרופקוב פעם ציווה לו שיסע אל הדברי חיים מצאנז, ואמר שצריך לשאול קודם את רבו בעל היריעות שלמה אם יסכים שיסע לדברי חיים, והוא ענה לו שמצווה ליסע לצאנז, ומאז היה מקושר מאוד לאדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז, ואף אחר פטירתו, לא נסע ר' מרדכי יהודה לרבי אחר, ורק אחר שמונה שנים החל לנסוע לבנו בעל הדברי יחזקאל משינאווא. בשנת תר"א לערך, נשא את בת ר' אשר זעליג הירש כדלהלן, בשנת תרי"ט נבחר לכהן כרבה של העיר אינטערדאם, מעניין לציין כי הכפר אינטערדאם היה כפר יחודי באיזור כולו, שכן כמעט כל תושביו היו יהודים, ורק אחר מלחמת העולם הראשונה, החל הכפר להתרוקן מתושביו היהודים.

בשנת תרכ"ז הביא לדפוס את הספר 'בית יהודה וישראל', מתוך כתבי דודו זקינו מגדלו, רבי ישראל לעוו. בשנת תרס"א הביא לדפוס את הספר מר דרור, מתוך כתבי זקנו רבי מרדכי לעוו. רבי מרדכי יהודה נפטר ביום י"ח שבט תרס"ד, והשאיר אחריו חידושי תורה בכתובים. נספד ביום ז' אדר תרס"ה, מרבי אליעזר דייטש, ונדפס ההספד בספרו דודואי השדה, סעאיני תרפט.

היו לו תלמידים רבים בישיבתו באינטרדאם וביניהם נמנה הגאון הקדוש רבי אליעזר פיש מביקסאד. תשובות אליו נדפסו ברבים מספרי השו"ת בדורו.

צאצאיו,

• רבי אשר זעליג לעוו חתן הגאון רבי יהודה גרינפלד אב"ד סעמיהאלי. בנו, רבי שמעיה לעוו הי"ד חתן רבי יעקב יהודה הכהן גליק [שאף הוא צאצא למשפחת פריינד], ר' שמעיה כיהן כאב"ד סעקעלי קרעסטור משנת תר"ע לערך, נהרג בשואה, כ"ח אייר תש"ד. ונדפס ממנו ספר 'בני שמעיה', ברוקלין תשך. בנו האדמו"ר רבי משה אריה לעוו מטעמשוואר באמריקה חתן האדמו”ר רבי אליעזר פיש מביקסאד הנ”ל, בעהמ”ח ספר משה ידבר, ובהקדמת הספר פירט את יחוסו.
• אשת רבי אלעזר שטיינמץ מבורשה, נפטר ד' סיוון תרע”ד. חותנו של רבי דוד צימטבוים מגרוסוורדיין, אב"ד קריניצה שבגליציה, ומחבר חסדי דוד.
• מרת פראדיל אשת רבי אברהם יהושע פריינד דידן.

אביו רבי יששכר לעוו, כנראה שנפטר צעיר לימים.

חותנו [ולא אביו], רבי מרדכי לעוו מבאניהאד, נולד בשנת תקל"ט לערך, ונפטר צעיר בשנת תקס"ב, נכדו הדפיס מכתביו את הספר מר דרור, וכתוב עליו בראש ספרו, שלמרות צעירותו, היה מפורסם, כבר בימי הגאון רבי משולם מטיסמניץ, ועוד האריכו שם בהקדמה אודותיו.

שער הספר מר דרור

אביו רבי אריה יהודה לעוו, כיהן כדיין בעיר באניהאד, נפטר תקע"ז. השאיר אחריו ספר בכתב יד, פני אריה, על תלמוד ירושלמי, ונדפס על ידי אחד מצאצאיו הגאון רבי משה אריה פריינד בירושלים. מלבד בנו רבי מרדכי הנ"ל, היה לו בן נוסף, רבי ישראל לעוו, אב"ד דארדא, ופינפקירכן. בעהמ"ח בית יהודה וישראל, נפטר תמוז תרכ"ט. בהסכמת הדברי חיים לספרו, כותב עליו, שהוא מפורסם בכל המדינה לשבח ולתהלה. צאצאיו: א. הנגיד ר' שלום לעוו בגרוסוורדיין, נזכר בהקדמת אביו לספרו.

תולדות משפחת זלזניק

בעקבות המאמר שכתבתי בשבוע שעבר, עם פטירתו של הגאון רבי אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת עץ חיים זצ"ל, פנו אלי אחדים מבני המשפחה, והוסיפו לי חומר רב לתולדות המשפחה, עד כדי שנצטבר אצלי חומר למאמר נוסף בצורה מסודרת. ובזה אבוא להודות לכל הקוראים השולחים אלי הערות, תיקונים והוספות.

ערכתי את המאמר מחדש, אבל השמטתי חלק ממה שכתבתי שבוע שעבר, ויש כאן מה שאין שם, ושם יש מה שאין כאן. ומזה ומזה, יתברר הכל.

ראש בני המשפחה, היה רבי אריה לייב זלזניק מברדיטשוב, הוא נולד שם בשנת תק"ע לערך, ונפטר בשנת תרל"ד לערך. בניו, אהרן דב, אברהם ושיינה אסתר.

בנו רבי אהרן דב בער, נולד בשנת תק"ץ לערך בברדיטשוב., נישא למרת מרים בתיה לבית טרוצקי, [אביה ר' סיני נפתלי טרוצקי היה מהעיר סלונים, ומשם עבר לז'יטומיר, רעייתו מרת שרה היתה מגזע בעל התוספות יום טוב], ונפטר בירושלים בשנת תרנ"ג. רעייתו עברה להתגורר בלונדון אצל בתה, ומשנפטרה בשנת תרע"א, הובא ארונה במסע מורכב בתנאי אותם הימים, לקבורה בהר הזתים.

בני רבי אהרן דב: יצחק זלזניק, נולד בשנת תרט"ז, נשאר בליטא, היה לו בן אחד, משה יעקב. ר' מנחם יעקב זלזניק להלן. מרת חנה זלדה נולדה בחברון בשנת תרכ"ו, ונפטרה בשנת תש"ב, היא היתה אשת רבי מנחם מנדל חייקין. והבן האחרון, רבי בנימין לייב דיכובסקי (שינה שמו בתהפוכות הדורות), נולד בשנת תרל"ד, נסע ללונדון שם נשא לאשה את מרת ברכה לאה בת רבי אברהם אבא ורנר אב"ד קהל מחזיקי הדת בלונדון, ורב בפינלנד. צאצאי שני האחרונים היו בלונדון.

בנו של רבי אהרן דב, היה רבי מנחם יעקב זלזניק, הוא נולד בשנת תרי"ח לערך. וכשהיה ילד קטן, עלתה משפחתו לארץ ישראל, וקבעו מושבם בירושלים. כאן, בירושלים, הוא נשא לאשה את מרת אלטה חיה רחל בת רבי אברהם רובינזון מבריסק, שכונה בירושלים ר' אברהם בריסקער. אודותיו נרחיב להלן. רבי מנחם יעקב נפטר י"ז שבט תר"ן.

בני רבי מנחם יעקב זלזניק, מרת פראדל, נולד בשנת תרל"ז לערך, אשת רבי יצחק פרנקנטל, מרת פיגה נחמה נולדה בשנת תר"מ לערך, אשת רבי עמנואל שולביץ בן הגאון רבי אליעזר שולביץ ראש ומייסד ישיבות לומזה. רבי מרדכי זלזניק, נולד בשנת תרמ"ג נשא את מרת רוזה לבית מאיירס, נפטר באוקלנד שבניו זילנד בשנת תשל"ג. ר' ראובן זלזניק, נולד בשנת תרמ"ה לערך, בימי מלחמת העולם הראשונה הוגלה על ידי הטורקים לדמשק, שם נפטר, אלמנתו מרת לאה עם שתי ילדיה היתה בניו יורק. רבי שלמה זלמן זלזניק להלן. רבי שמואל נתן זלזניק, רב בניו זילנד, נפטר שם בשנת תשי"ח. רבי מנחם יעקב זלזניק נולד כ"ד אייר תר"ן בירושלים, לאחר פטירת אביו ונקרא על שמו, זוגתו מרת אלקה למשפחת עפשטיין.

אילן היוחסין של הרב ישעיהו בנט / בנעט

מאמרי הרביעי, יעסוק בתולדות משפחתו של הרב ישעיהו בנט.

וראשית אפנה לקוראים: אם בידכם חומר גנאלוגי על משפחות רבנים, ואתם חפצים לפרסמו, אתם יכולים ליצור עמי קשר, ואני אפרסם כאן עם קרדיט מלא.

הגאה"ק רבי ישעיה בנעט (נולד תקנ"ג, נפטר י"ט כסלו תרכ"ה) אבד"ק קאלוב ומחוז סאלבאטש, ומגדולי הרבנים בהונגריה. נקרא על שם זקן זקינו ר' [סעדיה] ישעיהו קצנלבוגן, ויש המשערים כי נקרא על שם השל"ה, כי אביו היה מעריצו של השל"ה, ואף היה מתפלל מתוך סידור השל"ה.

בנו של הגה"ק רבי מרדכי באנעט אבד"ק ניקלשבורג, וחתנו של הגה"ק רבי אלעזר לעוו אבד"ק סאנטוב, בעל שמן רוקח.

בילדותו כונה ר' ישעיה 'הספריה החיה', בגלל שהיה בור סוד שאינו מאבד טיפה. שימש ברבנות בכמה ערים, בתחילה היה אב"ד נאחוד ולאחר מכן אב"ד מיסליץ (מיזלוב) במורביה, ובשנת ת"ר נהיה רבה של קאלוב ושל מחוז סאלבאטש בהונגריה. ומנו"כ בקאלוב.

היה בין ששת הרבנים שהגישו לפני הקיסר פראנץ יוזף השלישי, בקשה להפרדת הקהילות.

בהספד עליו נזכר, כי היה לומד תורה אף כשיסורים תקפו עליו.

בנו וחתניו

• בנו: רבי יששכר דוב אברהם באנעטה, מילא מקום אביו כאבד"ק קאלוב, משנת תרכ"ו עד שנת תרס"ב.
• בתו: חוה רייצה אשת רבי אברהם יצחק גליק, נולד בשנת תקפ"ו, במשך שלש שנים היה אב"ד קאלוב, ומשם נלקח להיות אבד"ק טאלטשאווא והגלילות. נפטר ו' אייר תרס"ט. מגדולי פוסקי זמנו, והיה מחותן עם רבנים אחרים בדורו כבעל הקיצור שלחן ערוך, והג"ר אשר יונגרייז מטשענגער.
• חתנו: רבי יוסף אליהו הכהן זלפרוינד אבד"ק האלאש, מגזע הש"ך, בסוף ימיו הי' דר בשאמשאן, כי שנא את הרבנות.
• חתנו: רבי שמואל כץ קרדוס.
• היו עוד בנים נוספים, חלקם נזכרים כאן למטה בתגובתו של הבקי ר' דובעריש וועבער.
  

יחוס משפחתו

אביו

ר' מרדכי באנעט נולד בשורגא תקי"ג, למד בישיבותיהם של גדולי הדור, ואף אצל הנודע ביהודה. אשתו שרה פינקל בת ר' גומפל פרוסטיץ מניקלשבורג. כבר בשנת תקל"ח נתמנה לדיין בניקלשבורג, לאחר מכן נתמנה לרב בכמה מקומות, ובשנת תקמ"ט כשנפטר ר' שמואל שמעלקא מניקלשבורג, נתמנה ר' מרדכי לאב"ד ניקלשבורג וכל מדינת מורביה. נפטר י"ג אב תקפ"ט.

המהר"ם בנעט היה בן ר' אברהם ביהא. כפי שמשער ר' אברהם בנדיקט, ר' אברהם זה הוא בנו היחיד של בנו של ר' חיים לייזר'ש, אשר היה חתנו של החכם צבי. ומעב"ק. ר' חיים לייזר'ש היה נכדם של ר' זכריה מנדל בעל הבאר היטב, ושל ר' משה פנחס חריף אב"ד לבוב.

אשת ר' אברהם ביהא מרת פראדל היתה בת ר' אברהם אבריל בנעט חתן ר' סעדיה ישעיהו קצנלבוגן חתן ר' נפתלי כץ בעל הסמיכת חכמים, ומעב"ק מגזע המהר"ל. [כל זה על פי גירסתו של ר' אברהם בנדיקט, ויש גירסאות שונות בדבר].

חותנו בעל השמן רוקח

הגאון הקדוש ר' אלעזר לעוו אב"ד סאנטאב בעל השמן רוקח, נולד תקי"ח לאביו ר' אריה ליב אב"ד פילץ, ב"ר פנחס זעליג אב"ד לאסק בעל המחבר עטרת פז, ב"ר משה, מצאצאי ר' יצחק איציק חריף אב"ד אפטא וקראקא. אשת ר' אריה לייב אב"ד פילץ היתה לאה רייצה בת ר' שמואל כץ לסקר [מהעיר לסק, ר' שמואל היה גם אביו של ר' יצחק כץ הנזכר במאמר על חותנו של הרב ברוך שמעון סלומון, והרחבנו אודותיו במאמר נפרד לתולדות ר' שמואל כץ מלסק], ב"ר יחיאל מיכל כ"ץ, בנו של ר' אלעזר המוכיח, ב"ר יעקב כץ, שהיה חתנו של ר' אברהם הלוי אחיו של המהרש"א. כבר בימי בחרותו, נתמנה ר' אלעזר לדיין בויידיסלוב, ואחר כך, מילא מקום אביו כרב בפילץ. ומשם נלקח אל העיר הגדולה סאנטוב, נפטר כ"ו שבט תקצ"ז. ומצאצאיו יצאו גדולי תורה רבים, משפחות ענפות בישראל, [ואם ירצה ה', עוד נקדיש מאמר מיוחד לתולדותם].

אשתו הראשונה של בעל שמן רוקח, היתה מרת יטלה, בת ר' מרדכי הלוי, מגזע רייצעס מקראקא, ונכדת הב"ח ובעל התורת חיים. ונולדו לו ממנה בניו הראשונים, בשנת תקנ"ב נפטרה מרת יטלה, והתחתן ר' אלעזר בזיוו"ש עם מרת רבקה אסתר בתו של ר' אברהם אבלי הכהן רפופורט בעה"מ שו"ת כתר כהונה, וממנה נולדה מרת גיטל אשתו של ר' ישעיה בנעט דנן.

בעל כתר כהונה

ר' יצחק אברהם אבלי הכהן רפופורט אב"ד פינטשוב, בעל שו"ת כתר כהונה. נפטר בר"ה תקס"ט. ב"ר משה דובעריש כץ אב"ד אפטא, ב"ר יצחק אב"ד סטאבניץ ואפטא, הוא הדפיס שו"ת גבורת אנשים מאבי הש"ך. ב"ר משה ר"מ בפודהייץ בנו של הש"ך. ומעב"ק.

יחוס משפחת בנעט

ר' אברהם אבריל יפה, בן ר' מרדכי יפה בני"ט (חתן ר' סיני דיין בפפד"א) בן ר' יום טוב יפה רב בנ"ש בן ר' אברהם אבריל יפה רב המדינה בן ר' פרץ יפה בנו של ר' מרדכי יפה בעל הלבושים.

כן כתב הנוסח אצל פרבר בספרו פאר מרדכי, ואילו בנדיקט כותב את סדר היחוס של משפחת בנעט, קצת אחרת.

ר' אברהם אבריל היה בנו של ר' מרדכי בנעט (אשתו אסתר בת ר' הירש אוסטרייך) ב"ר יום טוב בנעט ב"ר מרדכי בנעט ב"ר יום טוב המכונה בנעט.

פרטים נוספים, בספרו של רמא"ז קינסטליכער, 'החתם סופר ובני דורו: אישים בתשובות חתם סופר', ב"ב תשנ"ג, בערכו של ר' ישעי'. וספר חזון ישעי' מהרב מטשענגער. וראה עוד במאמרו של ר' אברהם בנדיקט בהקדמות לספרי חידושי מהר"ם בנעט.