הגאון רבי דב בעריש ויידנפלד אב"ד טשעבין וראש ישיבת כוכב יעקב

רבי דב בעריש וידנפלד אב"ד טשעבין, היום מלאו ארבעים וחמש שנים לפטירתו, י' חשון תשכ"ו. להלן נפרט את תולדותיו, ואת אילן היוחסין שלו.

רבי דב בעריש נולד בה' שבט תרמ"א, בעיר הרימלוב, לאביו רבי יעקב ויידנפלד שכיהן שם כרב העיר, ולאמו מרת רחל למשפחת רפופורט. בהגיעו לגיל מצוות נתייתם מאביו ראש המשפחה, והמשיך לקבל תורה מפי אחיו הגדולים. בשנת תר"ס נשא לאשה את מרת יאכט בת הגביר ר' ישראל יוסף קלוגר מטשעבין, נכד הגאון הצדיק רבי חיים אב"ד טשעבין, וקבע משכנו בעיר.

עד לשנת תרפ"ג, לא כיהן ברבנות, אלא מסר שיעורים לתלמידים ובעלי בתים, ובשעות אחר הצהריים עסק במסחר. אך גם אז, כבר העריכוהו גדולי דורו עמם התכתב בהלכה.

עם התמנותו לרב העיר בשנת תרפ"ג, פתח גם ישיבה רשמית, ישיבת כוכב יעקב, הישיבה נתפרסמה עד מהרה, ותלמידים רבים מרחבי פולין באו ללמוד תורה מפיו.

בימות המלחמה ברח ללבוב, ממנה גורש לסיביר, שם שהה שנתיים ימים בתנאים קשים ביותר. בשנת תש"ב עבר לבוכרה, ובשנת תש"ו עלה לארץ ישראל דרך איראן.

שנה אחת לאחר עלייתם ארצה, נפטרה רעייתו הרבנית יאכט בשבת ד' שבט תש"ז. והוא נשא בזיווג שני את הרבנית מרת רייזל בתו של ר' משה ליברמן פרנס קהילת קאשוי, ונכדתה של הרבנית שמחה ליהמן בת זקוניו של החתם סופר.

בירושלים, נתקבל כר"מ בישיבת חיי עולם, וזמן קצר לאחר מכן, יסד מחדש ישיבה, כהמשך לישיבת כוכב יעקב בטשעבין. היה גם חבר מועצת גדולי התורה, ונטל חלק פעיל במערכות היהדות באה"ק.

בערב שבת קודש, סמוך להדלקת הנרות, י' חשון תשכ"ו, נפטר רבי דוב בעריש, כששפתיו ממללות 'נשמת כל חי'.

צאצאיו:

בנו רבי יעקב וידנפלד, כיהן כר"מ בישיבת כוכב יעקב בטשעבין. זוגתו מרת רחל בת רבי חיים קנר. הי"ד.

בנו רבי ישראל יוסף וידנפלד, כיהן אף הוא כר"מ בישיבה. זוגתו הרבנית, מרת מרים רייזא בת הגאון רבי מנחם זמבה אב"ד ורשא. הי"ד.

רבי יוסף (אריה) לייב מאירוביץ

הגאון רבי משה דוד אסטרייכר אב"ד טשימפא, נולד לאביו רבי יוסף זלמן עסטרייכער בל"ג בעומר בשנת תרמ"ג.

הוא היה מיוחס בן אחר בן, עד לרבי משה אריה אסטרייכר אב"ד קראלי.
וכמו כן, היה גם מצאצאיו של רבי יהונתן בנימין אסטרייכר רבה של טשענגער, בן רבי משה אריה הנ"ל.
[כפי הנראה לא היה בן אחר בן לרבי יהונתן בנימין, והיה נכדו בצורה אחרת, ומלבד זאת היה בן אחר בן לרבי משה אריה מבן אחר].


רבי משה דוד למד בישיבות הונגריה, אצל הגאון רבי יהודה גרינפעלד בסעמיהאלי, ואצל הגאון רבי יהודה גרינוואלד מחבר 'זכרון יהודה' בסאטמר.
בהגיעו לפרקו, בשנת תרס"א, נשא לאשה את מרת אלטה יהודית, בת הרב יוסף לייב מאיעראוויטש (מאירוביץ) ממיידאן.

בימי המלחמה הנוראית, שיכל כמה מילדיו, אך הוא והרבנית, ומספר ילדיהם ניצלו.

פרסומו נקנה לו, בעקבות היתרו המפורסם להעלות את עצמותיו של האדמו"ר בעל ה'אהבת ישראל' מויזניץ, לארץ ישראל, היתר שעליו נסמכו בניו האדמורים.

לאחר המלחמה, קבע את מקום מושבו בויליאמסבורג, עד לפטירתו בערב שבת קודש פרשת אמור, בשנת תשי"ד.
ארונו הובא לקבורה בארץ הקודש, בעיר בני ברק, סמוך ונראה, לאוהל האדמורים לבית ויזניץ, זכות לה זכה, בעקבות היתרו להעלות את ארונו של ה'אהבת ישראל' כדלעיל.

מצאצאיו ידועים לי רק שלשה.
בנו, ר' ישראל אליהו שטיינמץ במונסי שבאמריקה.
בתו האחת, אשת ר' דוד מרדכי לוריא, בנו של הרב שמואל לוריא, רבה של צפת, שנזכר אצלנו במאמר על משפחת לוריא מצפת וטבריה.
ובת נוספת אשת ר' אייזיק שווארץ באמריקה.


כאמור, חותנו של רבי משה דוד אסטרייכר, היה רבי יוסף אריה הלוי מאירוביץ ממיידאן.

ימלבד בתו מרת אלטה יהודית הנ"ל, היו לו שלשה בנים.

האחד, הוא ר' פנחס אליהו מאירוביץ ממיידאן, ושם זוגתו מרים, הורי ר' דוב מאירוביץ מבערגסאז -  אנטוורפן.
השני, הוא ר' יהודה מאירוביץ, מסיגעט.
השלישי הוא ר' מאיר צבי מאירוביץ ממונקאטש.

כל הנזכרים כאן, מצאצאיו של ר' יוסף אריה, נספו בשואה, הי"ד. [להלן דף עד שנמסר על ר' מאיר צבי מאירוביץ על ידי בתו, ונמצא במאגר של יד ושם].

על פי המקובל במשפחה, ר' יוסף אריה היה בן אחר בן (שמונה דורות) עד לרבינו דוד הלוי סג"ל, בעל ה'טורי זהב', - הט"ז.

האם יש מי שיודע לסדר את השתלשלות היחס?

רבי מאיר בן רבי לוי יצחק מברדיטשוב

סניגורן של ישראל, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, הותיר אחריו בפטירתו, שני בנים, ושתים או שלש בנות. מלבדם היה לו עוד בן אחד, שנפטר בחייו. הוא הרב הקדוש רבי מאיר מברדיטשוב מחבר ספר 'כתר תורה'. תאריך פטירתו חל היום, כ"ט תשרי, והוא נפטר לפני מאתיים וחמש שנים בשנת תקס"ו.

רבי מאיר נולד לאביו, הרה"ק ר' לוי יצחק מבארדיטשוב, ונודע בחריפותו ובגאונותו, הוא נשא לאשה את מרת פייגא בת רבי אליעזר הלוי מקרלין. בהקדמתו לספרו מספר הוא מעט עליו ועל אביו, וזה לשונו שם: "אמר הזעיר כל ימי גדלתי אצל כבוד אדוני אבי מורי ורבי הגאון תפארת ישראל בוצינא קדישא מו"ה לוי יצחק נ"י, וזאת ידוע לכל העולם שכמה אלפים תלמידים אשר העמיד כבוד אאמ"ו שיחיה, אשר למד אותם חידושי גפ"ת ופוסקים וג"כ נתלהבו לבם לעבודתו ב"ה בשמעם תורתו הקדושה בהדרכה ישרה ולגודל גדולת אאמו"ר צדקתו וקדושתו ותורתו אפילו שפל ערך  כמוני אפר כירה נהנה מחכמתו לפי גודל עניות דעתי, גלל כן לא לקחתי הסכמה מחכמי וגאוני וצדיקי זמנינו". מספר כי לאחר פטירתו, התבטא אביו הקדוש "החזרתי נשמתו טהורה כפי שקיבלתיה". 

להלן נפרט סדר יחוסו:

אביו הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, שכיהן ברבנות במספר ערים, תחילה היה אב"ד ריטשעאוואל ומשם לזעליחוב, ולעיר הגדולה פינסק, לימים נאלץ לעזוב את רבנות העיר פינסק מפאת נטייתו החסידית, ורק אז בסוף ימיו קבע משכנו בבארדיטשוב, בשמה נודע ונתפרסם, ועל שמו נתפרסמה העיירה. רבי לוי יצחק היה בנו של רבי מאיר אב"ד הוסאקוב שבגליציה. בן רבי משה מזאמושטש, ששימש כדיין בק"ק לבוב שנים רבות, [ראה, 'אנשי שם', אות תי"א]. בן רבי יהודה זונדל. [כך כתב הגאון מסעראצק, וראה עוד, ויתילדו, 72,73,90, אמנם כותב תולדותיו של רבי לוי יצחק, ר' שלום גוטמן מפקפק בזה בספרו תפארת בית לוי, ויש טעם בדבריו].

אודות רבי משה מזאמושטש, כתב רבי יוסף לעוינשטיין אב"ד סרוצק, שהוא היה חתן רבי משה בעל המהדורא בתרא, חתנו של המהרש"א, ומקורו אינו ברור.

אשת רבי מאיר אב"ד הוסאקוב, אמו של הקדושת לוי, היתה הרבנית מ' שרה סאסיא שרה סאשה, היא היתה חכמנית וצדקת מפורסמת בכשרון מעשיה, והיתה מצאצאי הגאון רבי משה מרגליות אב"ד טרניגראד,

רבי לוי יצחק מברדיטשוב, היה חתן גביר מהמשפחה המפורסמת משפחת פרץ מלברטוב, בנשאו את בתו פרל.

על פי דבריו של רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן, היה שם חותנו רבי שמואל פרץ, ואילו בספר תפארת לוי כתוב שחותנו היה אח של רבי שמואל, הוא רבי ישראל פרץ. שני אחים אלו, היו שנים מתוך ארבעת האחים הנגידים שנזכרו לשבח על ידי רבינו הפרי מגדים, שהחזיקו תלמידים הגונים. ואחים הנ"ל, היה מצאצאי בעל הקיקיון דיונה ועוד.

סדר יחוסם לא ברור, יש שכתבו שאביהם היה רבי פרץ בן רבי אריה לייבוש מאפטא, בן רבי יונה אב"ד טארלא מחבר ספר עלה דיונה, בן רבי משה בנימין זאב [מראדזין] בן רבי יונה מקראקא  בן רבי חיים. ורבי אריה לייב מאפטא הנ"ל היה חתן רבי יצחק מאיר פרנקל תאומים בנו של הקיקיון דיונה. ויש שכתבו שהיחוס לקיקיון דיונה הוא בן אחר בן. ויש שהוסיפו ענפים נוספים ליחוסם, ועוד יש להאריך ולכתוב על יחוס משפחת פרץ [האשכנזית, ואולי, יש קשר בינם למשפחת פרץ ממרוקו, שמוצאה מגירוש ספרד, המיחסים עצמם לשושלת המלוכה לבית דוד].

חותנו של רבי מאיר

כאמור לעיל, נשא רבי מאיר מבארדיטשוב לאשה את מרת פייגא בת רבי אליעזר הלוי מקארלין.

מקורו הראשון נכתב בספר 'זכרון טוב', מהרב הקדוש ... ר' יצחק מנעסכיז, פיעטרקוב תרנב. בחלק המכתבים, בדף מח עמוד ב, כותב המחבר "ודבר חשוב קובע מקום לעצמו מה שראיתי כתב יד ישיש המופ' ר' מאיר ז"ל מנימאוויטש סמוך לסטעפין מן עש"ק תר"ן בזה"ל: שם הקדוש של הראש ישיבה מפינסק היה ר' אליעזר הלוי זצקללה"ה. והוא היה חתן הגאון הגדול ר' ישראל איסר אבד"ק פינסק. הוא היה רב אחד מן ועד ד' ארצות. ור' ישראל הנ"ל היה חתן הרב מהדורא בתרא חתנו של המהרש"א זלה"ה. ומצד השני היה הראש ישיבה מנכדי המהרש"ל זלה"ה. הראש ישיבה היה לו אהבה עזה עם הבארדיטשובר זצוקלה"ה בעל קדושת לוי בהיותו תחלה רב בפינסק". בהמשך כתב היד מספר ר' מאיר עוד אודות ר' אליעזר הראש ישיבה, ובהמשך הוא פורט את צאצאיו, ואז הוא מזכיר, "הרב הצה"ק ר' מאיר מפיקוב זצוקלה"ה בן הבארדיטשובער בעל ק"ל היה חתן הראש ישיבה".

וכן נדפס העתק מזה, גם בספר 'שמע שלמה', (תולדותיו של רבי שלמה מקארלין, פיעטרקוב תרפ"ח) ח"ב עמ' 21.

וכן הוא, גם במגילת יוחסין שערך החוקר המפורסם ר' חיים יששכר דב גרוס מפטריווא, ונדפסה בראש ספר כתר תורה, סאטו מארע, תרצ"ג. וכותב שהיה ר' מאיר חתנו ר' אליעזר ראש ישיבה בפינסק ואשתו בת ר' ישראל איסר ב"ר אברהם מארי.

לא ניכנס כעת לסוגיא הסבוכה, מיהו ר' אליעזר הלוי זה, מיהם אבותיו, מיהו חותנו, ומיהם צאצאיו. נציין רק בקצרה, כי כפי הנראה, שני ר' אליעזר הלוי היו בקרלין באותה עת, ועל כן חל בלבול ביניהם ברבות הימים. ואם ירצה ה' עוד נעלה את כל הדיון בזה אודות ספר.

ואציין רק למקור נוסף, שהעירני ידידי הרב נפתלי אהרן ווקשטיין ראש המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, רבי יוסף לנדא רב ואב"ד ליטין [וקודם היה אב"ד קאמניץ ואחר כך אב"ד יאס], חיבר שו"ת ברכת יוסף. בתולדותיו שנכתבו על ידי צאצאיו נכתב כך: "אם אא"ז הגאון ברכת יוסף זצ"ל הרבנית הצדקת מרת יהודית בת הרב הה"ג ר' וואלף אבד"ק באלחוב בן הגאון מופת דורו ר' יוסף הוליס אב"ד טיסמניץ ... ואחות זקנתי הצדקת יהודית הנ"ל היא הצדקת מ' מרים מלבוב בת הה"ג דבאלחוב היתה מחותנת הה"ק קדושת לוי זצ"ל, כי בנו הגאון הקדוש ר' מאיר זצ"לבעל כתר תורה הי' חתנה והקדוש מברדיטשוב זצ"ל נהנה מאד שהתחתן עם גזע קודש כמי"ב".

צאצאי רבי מאיר

ידועים לנו בן ובת מצאצאיו של רבי מאיר מברדיצוב, והם, בנו, רבי יוסף הביא לדפוס את הספר קדושת לוי, בברדיטשוב, בשנת תקע"ו. ובתו, הצדקנית מרת אסתר רחל, אשת הרה"ק רבי דוד אריה לייב מנדבורנא בן המגיד רבי צבי הירש מנדבורנא, הדפיס את ספרו של אביו 'צמח ה' לצבי', ונפטר י"ז שבט תר"ט. לרבי דוד לייב היה בן אחד ושלש בנות, בנו היה רבי מאיר מנדבורנא, בתו האחת היתה אשת רבי ישראל מבאקויא חותנו של רבי אלתר שפירא מחבר מגילת היוחסין שנדפסה בספר 'שם משמעון', והשניה אשת ר' צבי הירש יונה מארץ הקודש נכד לר' אברהם דוד מבוטשאטש, והשלישית היא מרת צפורה דבורה (נפטרה י"ד אב תרמ"ט), אשת רבי משולם זושא ויסבלום, צאצא לשני האחים הקדושים רבי אלימלך מליזענסק ורבי משולם זושא מאניפולי. נפטר כ"ה כסלו תר"ן, ומצאצאיו נשתלשלו משפחות רבות בארץ הקודש.

רבי מנחם מנדל רובין - הורוביץ אב"ד לינסק

אילן יוחסין של הרב הקדוש רבי מנחם מנדל רובין - הורוביץ אב"ד לינסק, שיום פטירתו חל ביום שמחת תורה דחוצה לארץ, כ"ג תשרי, רבי מנחם מנדל נפטר בשנת תקס"ד לפני מאתיים ושבע שנים.

רבי מנחם מנדל רבין נולד בראשית שנות הת"ק, לאביו רבי יעקב רובין אב"ד לינסק-ליסקא [קודם לכן כיהן בעיר הולדתו - באליגראד], בן רבי צבי הירש אב"ד בוליגרד, בן רבי משה אב"ד באליגראד, מגזע רבנים וקדושים ששימשו כמה דורות ברבנות העיר באליגראד, עד לרבי נפתלי צבי רבין שהיה האב"ד הראשון דק"ק באליגראד, ומנוחתו כבוד בטארנא. ומעלה בקודש. [על פי מסורת רבני לינסק].  

על אמו של רבי מנחם מנדל, אשתו של רבי יעקב רובין, נמסרו שתי גירסאות מי היתה, ושניהם אינם ברורות די הצורך. על פי מגילת היוחסין בספר 'שפתי צדיקים', הרי שהיא היתה בת הגאון רבי נתן אב"ד דוברומיל, בת הגאון בעל ה'פני יהושע'. על פי גירסא נוספת שהובאה בספר 'משפחות עתיקות בישראל', אשת רבי יעקב רובין היתה בת הגאון רבי יעקב יוקל הלוי הורוביץ אב"ד גלוגא. אך כאמור, שתי גירסאות אלו, אינם נראותת כמדויקות.

רבי צבי הירש רבין הנ"ל, היה גם חותנו של רבי שמואל אב"ד טשארטקוב וזוואניץ. חותן הגאון רבי יוסף יאסקא אב"ד פודקאמין, בעל אהל יוסף, [שיש שכתבו אודותיו שהוא זקנו של רבי משה לייב מסאסוב].

לרבי יעקב רובין הנ"ל, היו שני בנים, בנו בכורו היה רבי יהושע רובין אב"ד רימנוב, אבי ר' לייבוש אב"ד סאניק. ובנו השני של רבי יעקב, היה נשוא מאמרנו, הלא הוא רבי מנחם מנדל רובין אב"ד לינסק.

רבי מנחם מנדל רובין, נשא לאשה, את מרת ביילא בת הגאון רבי יצחק הלוי הורוביץ אב"ד דק"ק האמבורג, בן רבי יעקב יוקל הלוי הורביץ אב"ד גלוגא, בן רבי מאיר הלוי הורוביץ אב"ד טיקטין, מגזע משפחת הורוביץ המפוארה, [יש שכתבו שהוא מצאצאי השל"ה], ומצאצאי הר"ר העשל. אודות שידוך זה מסופר, כי הדבר היה בעת התכנסות הרבנים במסגרת ועד ארבע ארצות, שם נפגשו שני הרבנים, רבי יצחק הורוביץ אב"ד המבורג, ורבי יעקב רובין אב"ד ליסקא, ויתקשרו ביניהם בקשרי שידוכין.

בית חותנו, היה בית שמגדלין בו תורה, ומלבד בניו הרבנים של ר' איציק'ל המבורגר, נודעו במיוחד חתנים הגאונים, הלא הם, הגאון רבי משולם איגרא אב"ד טיסמניץ, הגאון רבי יעקבקא לנדא בן ה'נודע ביהודה', רבי ישכר דב אב"ד הנובר, ועוד. ומצאצאי רבי איציק'ל, הסתעפו משפחות רבות, ובתוכן גדולי תורה, מחברים, רבנים, ומורי הוראה נודעים. מאות ואלפים התיחסו אליו, בהם בעלי שם משפחת הורוויץ, ובעלי שמות משפחה אחרים בכל קהילות ישראל, עד ימינו אלה. (יצחק רפאל, תולדות רבינו, בראש ספר 'משנת הלוי', שנדפס מתורתו של רבי איציק'ל, על ידי מוסד הרב קוק).

בתחילה שימש רבי מנחם מנדל כאב"ד לעשנוב, שם אף נולד בנו רנ"צ, אחרי שנת תקל"ג נתמנה לרב בהורודנקה, ובשנת תקמ"ב לאחר שנפטר אביו, נקרא למלא את מקומו ברבנות לינסק, ומסופר שהתנה את בואו לשם בתנאי שיקימו לו ישיבה לתלמידים מובחרים. מדברי תורתו של רבי מנחם מנדל הובאו בספרו של בנו 'ליקוטו מור"ם', ולאחרונה נדפסו כספר בפני עצמו 'חלק צדיק', בהוצאת נחלת צבי, בני ברק תשס. עוד הרבה יש להאריך בשבחו של רבי מנחם מנדל, ורעייתו הצדקנית, אך לא זה מקומו.

כאמור, נפטר רבי מנחם מנדל בכ"ג תשרי תקס"ד, ומנוחתו כבוד בעיר לינסק, סמוך לקברו של אביו הגאון רבי יעקב. 

צאצאיו של רבי מנחם,

המפורסם שבין בניו של רבי מנחם מנדל, ה"ה הגאון הקדוש רבי נפתלי צבי הורוביץ אב"ד ראפשיץ, שקודם לכן מילא את מקום אביו ברבנות העיר לינסק. יתר בניו הם, הגאון רבי ישראל יעקב יוקל הורוביץ אב"ד בולחוב, שנשא לאשה בת בת הגביר רבי נחום צויזמיר מסטרי, להבדיל מאביו ושאר אחיו, ר' יוקל לא נמנה בין החסידים. רבי שמואל שמעלקא הורוביץ אב"ד ראמאן ובאר, חתנו של הגאון הקדוש, רבי חיים אב"ד טשערנוביץ, בעהמ"ח 'באר מים חיים'. רבי יהושע העשל הורוביץ אב"ד יאניב, וזוגתו הרבנית מרת צפורה גולדה בת ר' אברהם דוד אב"ד סאטנוב, לעת זקנה דר ר' יהושע העשל בברוד ושם נפטר ל' תשרי תקפ"ח. ובת אחת היתה לו, לר' מנחם מנדל, והיא, מרת רחל אשת רבי צבי הירש מגיד מישרים דק"ק חירעב, מגזע הכנסת יחזקאל.