צאצאי רבי ישראל סלנטר

אחרי המאמרים הקודמים, בהם פרסנו אילן יוחסין של הגאון רבי ישראל סלנטר, מצד אבותיו, נעמוד במאמר זה, על צאצאיו של רבי ישראל, ונסכם את הידוע לנו אודותיהם, ונשלים עוד שלב, בדרך להכין עץ משפחה לרבי ישראל סלנטר.

ובראש המאמר אצטט שוב מדבריו של רבי איצ'לה פטרבורגר תלמידו הגדול של ר' ישראל, בספר אור ישראל דף נט.

 "הנה אדמו"ר זצוק"ל כבש לפניו את הטבע, עד שלא היה לו שום הבדל בין יוצאי חלציו לאחרים, הן בגשמיות הן ברוחניות, מלבד מה שמחוייב ע"פ דין... אחד מבניו היה סוחר נכבד, כמעט מעולם לא שאל אותו על תהלוכות עסקו ומה גורל מצבו... גם הנה אחד מבניו, אשר פעם לא ראה את פניו כמה שנים, וכאשר בא אליו לא נתפעל מאומה, ונתן לו שלום בתכונה כאשר היה רואה אותו זה מזמן קרוב. כאשר אחד מיוצאי חלציו היה נלחץ בין המצרים, לא שחד מכחו בעדו, כאשר לא שחד מכחו בעד עצמו". 

אולם בהמשך ההמאמר נראה, כי דבר אחד כן גרם לו לר' ישראל לצאת מגדרו, היה זה בעת אשר צאצאיו ירדו מדרך הישר, עזבו את דרך התורה, ונכנסו ללמוד באוניברסיטאות.

אחרי הכנה מקדימה זו, יכולים אנו בכל אופן לגשת ולהתבונן ברשימת צאצאיו של רבי ישראל:

רבי יצחק ליפקין. ענפי המוסר.

• רבי יצחק ליפקין, נולד בערך בשנת תקצ"ח, בי"ב אב תרי"ט נשא לאשה את מרת שרה רבקה [ברישומי הממשל כתוב חיה ריבה] בת דודו ר' יחיאל מיכל ליפקין, בצעירותו גר טעלז, לאחר מכן כיהן אב"ד יאנוב, קרוז, ובשנת תרל"ב נתקבל בעיר פראשניץ, בשנת תרל"ד פנה בתלונה אל הגאון רבי אליהו גוטמאכר, אודות אנשי עירו, שהם מלשינים עליו אצל המלכות על שהוא מעכב ילדי ישראל בעירו מלכת אל בתי הספר הממשלתיים, ורוצים להדיח אותו ממשרתו, בתוך דבריו הוא כותב "כי עד עתה אבדתי כל הוני ורכושי מחמת מלשינות שקרים... רק הגאון המפורסם ר' אברהם לנדא מטשעכנוב עומד לצדי, אבל הרשעים האלה גם התפרצו כנגדו", ושוטח בקשתו לפני ר' אליהו, שיתפלל בעדו להצילו מאויביו ולהטות לב השרים ויועציו לטובתו. הגאון האדר"ת כתב עליו, כי "כל ימי חיי אדמו"ר זצוק"ל היה הררי"ץ בנו לשעשוע נפשו, והיה מתעניין מאד גם בבני ביתו והיה פורש שלומם במכתביו.. ולבתו היקרה מרת לאה תחי'". וראה עוד אודותיו בהקדמת ספר הילף צו לעבען [ישועה לחיים] לר' חיים ישעיה גורדון משאוויל מתלמידיו של רבי ישראל סלנטר, וילנא תרסח, הביא שמועה ממנו בשם אביו. כפי הנראה לאחר שנתאלמן או נתגרש, עלה לירושלים, ומסופר כי איש אחד מנכבדי ירושלים אשר רצה לזכות שנכדיו יהיו מגזע הגרי"ס, נתן לו את בתו הצעירה לאשה, והיא ילדה לו בת אחת. ר' יצחק נפטר בירושלים בשנת תרס"ג או תרס"ה, ומנוחתו על הר הזיתים. מתורתו נדפס בספר חוט המשולש, עם תורת אביו ותורת זקינו ר' זאב, ובהקדמת הספר האריכו בשבחיו. צאצאיו. א. רבי אריה לייב ליפקין, נולד י"ט אדר ב תרכ"ד, היתה לו אשה ראשונה, ממנה נולדה לו בת 1. מרת חיה רבקה אשת ר' אברהם יצחק סאפקייץ משאויל. לאחר שרבי אריה לייב עלה לירושלים נשא לאשה בזיווג שני את מרת מרים בת ר' בנימין בינוש לוין, היא אחותו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין, שכבר נזכר כאן בבלוג בעבר. צאצאיו מזיוגו השני: 2. רבי חיים יצחק ליפקין, נולד בירושלים תרע"א, נשא לאשה את מרת מרים בתו של רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי רבה של שכונת מקור חיים. כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב, חיבר ספרים רבים, ובהם 'תורת רבי ישראל מסלנט', וספר 'תורת היראה', ועוד ספרים. 3. רבי בנימין ליפקין, נולד בשנת תרע"ד, למד בישיבות עץ חיים וחברון בירושלים, חיבר ספר בני בנימין נפטר י"ג שבט תשכ"ח. ב. מרת לאה, הנזכרת לעיל במכתבו של האדר"ת. כנראה נולדה מזיווגו השני.