רבי משה נתן נטע למברגר אב"ד מאקאווא

היום מלאו שלושים שנה לפטירתו של הגאון רבי משה נתן למברגר אב"ד מאקווא. אנו נכתוב כאן מעט מתולדותיו ונסקור את אילן היוחסין שלו.

רבי משה נתן נטע נולד בשנת תרס"ט, ונקרא על שם זקינו אבי אמו רבי משה נתן נטע יונגרייז. בבחרותו למד אצל הפוסק הנודע הגאון רבי שמעון גרינפלד, ואף חתום פרענומעראנטן כתלמיד המחבר, על ספרו זהב שבא שנדפס תרצג. בחסידות קיבל מהאדמור רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט בנו של הדברי חיים מצאנז. אחר נישואיו גר במאקווא סמוך אצל חותנו, ונבחר לסייע על ידי חותנו זקינו רבי משה פארהנד בהנהלת הישיבה, והגיד שם שיעורים. ועם פטירתו של חו"ז בראשית שנת תש"ד, נתמנה למלא את מקומו ברבנות העיר. את תלאותיו ונדודיו בימי השואה, העלה עלי כתב, ונדפסו בספר 'כלי גולה', ניו יורק תשנו.

רבי משה נתן נטע למברגר אב"ד מאקווא

אחרי השואה, חזר לעירו, וגר שם עוד כמה שנים, עד שעלה לארץ בשנת תשי"ב, בבואו לארץ ישראל, קבע את מושבו בכפר-עטה היא קרית אתא, שם חי ופעל, עד לפטירתו בשבת קודש פרש וירא, כ' חשוון תשמ"ג. דברי תורתו על התורה, ושו"ת, נדפסו תחת השם עטרת משה, שו"ת יורה דעה, נדפס בני ברק תשן-תשנא. וספרו על התורה נדפס ירושלים תשנא. זוגתו מרת שרה לאה לבית רוזנפלד, נפטרה ביום תשעה באב תשל"ב.

וזה סדר יחוסו מצד אבותיו בן אחר בן:

אביו רבי מנחם מנדל למברגר אב"ד טיסא פולגאר. נולד בשנת תרל"ד, תלמיד בעל שבט סופר בפרשבורג, ולמד גם אצל רבי שלמה זלמן ברויאר בפרנקפורט. בשנת תר"ע נתמנה לרב בעיר פולגאר, שם כיהן עד לפטירתו ביום י"ט תשרי תש"ד, ושם מנוחתו כבוד. זוגתו מרת מרים יוטא לבית יונגרייז, נרצחה בידי הנאצים ביום ו' סיון תש"ד. צאצאיו: א. רבי משה נתן נטע הנזכר. ב. רבי יהודה לייב למברגר אב"ד סערענטש, חתן הרב פולק אב"ד שם, ולאחר המלחמה נשא את מרת ברכה בתו של האדמור רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב. נפטר בשנת תשמ"ח באמריקה. ג. רבי אהרן למברגר בתל אביב, נפטר י"א טבת תשכ"ח. זוגתו מרת מלכה בת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשל מקופישניץ, נפטרה י"ג אדר תשל"א. ד. מרת זלאטא זיסל אשת רבי אשר שמואל פאנט מהילדמאש.

אביו, רבי יהודה לייב למברגר, אב"ד ראזינוי [רוזנבה] שבסלובקיה. נפטר י"א אב תרס"א. עצמותיו הועלו לירושלים, וביום כ"ב אב תש"ל נטמן על הר הזיתים. זוגתו מרת ריזל. צאצאיו: א. רבי מנחם מנדל למברגר אב"ד טיסא פולגאר הנזכר. ב. רבי משה חיים יצחק אב"ד ראזינוי על מקום אביו. נפטר כ"ז ניסן תרצ"ה, והעלו את עצמותיו עם עצמות אביו לירושלים. זוגתו מרת שרה יוכבד בת רבי שלמה יהודה זינגר, נהרגה בשואה. ג. רבי אהרן דוד למברגר נפטר י' אב ת"ש, ואף הוא הובא למנוחות על הר הזיתים.

אביו רבי שלמה למברגר מראזני, האריך ימים ונפטר בזקנה [בספר אבני בית היוצר, הובאה בשמו מסורת מאביו, וקוראו הצדיק הרבני הישיש]. זוגתו מרת זיסל.

אביו, הקצין רבי אברהם הירש לבוב, פרנס ומנהיג דקהילת פרשבורג. נולד בשנת תקל"ז. מסופר בספרי הזכרון כי "בעת שנפטר הצדיק התורני השתדלן המפורסם מו"ה אברהם הירש לבוב ביום כ"א תמוז תקצ"ד, היו רוצים מנהיגי הקהל לכבודו להלביש הסוסים שחרים ולא הניח רבינו החתם סופר לעשות כן". החת"ס בהספדו, קרא עליו נפלא עטרת ראשנו. ונזכר גם בשו"ת החת"ס חו"מ סי' כ'. בשנת תקצ"ג נסע להשתדל בפני הקיסר פראנץ לקבל אישור לקים את מצוות העירוב בפרשבורג.

אביו, האלוף הרבני מו"ה מנחם מנדל לבוב, נפטר בליל שבת ט"ו חשון תקצ"ב, על מצבתו האריכו בשבחיו, "מגן היית לדלים תמכת אביונים, נד ומסעד לאחיך משען למשפחתך, חי חי יודוך ושוחרי התורה, מביתך יעדת חדרים וועד לחכמים...". זוגתו מרת רמה.

אביו, רבי הירש לבוב, דיין בפרשבורג נפטר כ"ג טבת תקל"א. על מצבתו נכתב, "איש טהור ישב פה לדון ולהורות... רך בשנים אב בחכמות, דלה מים מבארות עמוקות ולן בעומקה של הלכות".

אביו רבי יוסף לבוב אב"ד ור"מ דק"ק טרעביטש במדינת מעהררין, בשנת תצ"ג עד לפטירתו בשנת תקל"ח. וקודם לכן, היה דיין באייזנשטאט.

אביו רבי אהרן לבוב אב"ד וועסטהויבן בעלזאס. אודותיו נרחיב במאמר הבא אי"ה.