הגאון החסיד רבי יוסף ליברמן זכר צדיק לברכה

 מעט אחר צאת השבת, נתבשרנו על פטירתו של הגאון החסיד רבי יוסף ליברמן מזקני הפוסקים, ראש כולל וישיבת שומרי החומות, ורב בית המדרש סדיגורא, שנפטר בשבת והוא בן 95 שנה.

אין מתאים מרבי יוסף ליברמן, לכתוב עליו כאן בבלוג, שהרי רבי יוסף ליברמן עצמו עסק בבירור יחוסו שנים רבות, וכבר לפני למעלה משישים שנה, חיבר את חיבורו שלשלת יוחסין, ובשנת תשל"ח הביאו לדפוס בירושלים במספר עותקים מצומצם, ובשנת תשנ"ט הדפיסו שוב במהדורה מוגהת על ידי נכדיו.

בהקדמת ספרו, מבאר רבי יוסף את הסיבות שהביאוהו לחקור את יחוסו, ולהעלותו על גבי הכתב והדפוס, ובתוך דברי ההקדמה כותב:

       "והייתי תמיד מצטער על זה שאבותיי נוחם עדן, לא רשמו סדר יחוסם בפרוטרוט, כאשר עשו הרבה גדולי ישראל, אך מסתמא כיון שקרובים היו לדורות הקודמים לא מצאו לנחוץ להעלות על הכתב דברים שפשוטים היו בעיניהם, ויתכן גם שכתבו ונאבד או נשרף, כאשר קרה להרבה מגילות יוחסין, או שטרודים היו בעבודתם עבודת הקודש, ולא רצו להפסיק ממשנתם לומר מה נאה אילן אבות זה. 

אך כל זה לדידהו שרשפי אש שלהבת י-ה הלהיב לבבם הטהור לתורה ועבודת ה', לא כן אנו דור אחרון בני עיקבתא דמשיחא שנתמעט לבבנו, לנו יהי' אילן האבות לתועלת, כי צריכים אנו לחיזוק רב ולהתעוררות גדולה תמיד בכל הענינים, לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, ולהיות מעשיהם הטובים לפני עינינו לזכרון תמיד".

בהמשך דבריו, כותב כי מגילת היוחסין שערך, היתה בידי דודו הגאון רבי דב בעריש וודנפלד, ומצאה חן בעיניו, ואמר לו כי ראויה היא לפרסום מבחינת תוכנה וסידורה.

ואלו תולדותיו בקצרה:

רבי יוסף נולד בפרשבורג ביום ו' ניסן תרפ"ח, משפחתו עלתה לארץ ישראל, זמן קצר לפני המלחמה, בצעירותו מיד אחר הבר מצווה למד בישיבה בכפר סבא, משם עבר לישיבת היכל התלמוד, ובשנת תש"ד נכנס ללמוד בישיבת חברון. בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את הרבנית מלכה בתו של רבי יחיאל חיים לאבין, האדמור ממאקאווא, ובכך היה גיסו של כבוד קדושת האדמור רבי אהרן רוקח מבעלזא, שאחר השואה, נשא אף הוא את בתו של רבי יחיאל חיים.

רבי יוסף ליברמן. צילום: JDN

 

רבי יוסף השקיע רבות בלימוד תורת ארץ ישראל, ואת פסקיו העלה על הדפוס בסדרת הספרים משנת יוסף. ארבעת החלקים הראשונים מספרו עסקו בהלכות שביעית, ופסקו המפורסם ביותר, הוא פרי מחקר מעמיק שהסיק כי הערבה הדרומית אינה נחשבת לארץ ישראל, ועל סמך זה נהגו אנשי ירושלים לאכול בשמיטה תוצרת חקלאית מאיזור זה. 

אומנם, ברבות הימים, הדפיס ספרים רבים בכל מקצועות התורה, תחת אותו שם, משנת יוסף.

כאמור, למדנותו וגדלותו בתורה, הביאוהו להתמנות כראש הכוללים של כולל שומרי החומות, ובאופן טבעי נתמנה גם כרב בית הכנסת בו התפלל, בית הכנסת של חסידות סדיגורא בירושלים.

לפני כשבע שנים נתאלמן מרעייתו הרבנית מלכה, ועתה, לאחר מחלה קצרה, נסתלק לבית עולמו, בשבת ויחי, י"ד טבת תשפ"ג, ויובא הערב למנוחת עולמים על הר המנוחות.

וזה סדר יחוסו מצד אב:

• אביו, רבי טוביה ליברמן מפרשבורג, נולד בשנת תרנ"ד, נפטר י"ג חשון תשכ"ו, ומנוחתו על הר המנוחות. אשתו מרת רעכיל, בת רבי יקותיאל פרוידיגער מבודפסט, ממשפחה גדולה ומפורסמת.
• אביו,  רבי משה ליברמן, פרנס ומנהיג בקהילת קאשוי, נולד בשנת תרכ"ד, אשתו הראשונה, ממנה נולדו רוב בניו, מרת חוה רבקה, בת רבי ברוך גרוס מגזע החתם סופר, התחתנו בשנת תר"ן, והיא נפטרה ביום ח' תמוז תרנ"ח. בזיווג שני נשא את מרת בלימא בת רבי ישראל שפירא. רבי משה, נפטר ביום ו' ניסן תרצ"ב, ומנוחתו בקאשוי.
• אביו, רבי יוסף ליברמן, פרנס ומנהיג קהילת עפעריעס הסמוכה לקאשוי, נולד בשנת תקצ"ב לערך בק"ק שעניא, בשנת תרי"א נשא לאשה את מרת חנה, נפטר כ"ז חשון תרע"ז. 
• אביו, רבי שמעון ליברמן אב"ד שעניא, אשתו הראשונה היתה מרת חיה בת דודו, והשניה מרת מלכה בת רבי מאיר אברהם אב"ד טשאבא בעל הפרי צדיק שנתאלמנה מבן דודו רבי משה, ממנה נולדו רוב בניו, כאמור, נסע מעירו עד לפולין לחסות בצילו של החוזה מלובלין, נפטר כ"ג אלול בשנת תרט"ו או תרט"ז.
• אביו, רבי יצחק יהודה ליברמן אב"ד אבראהאם ואחר כך אב"ד שעניא. הוא ובנו ונכדו שימשו ברבנות בשעניא מאה שנים רצופות.
• אביו, רבי שמעון ליברמן, מהעיר מאד, נפטר בערך תק"מ.
• ומעלה בקודש, יחוסו עולה ומסתעף מכל הצדדים לגדולי ישראל רבים, כפי שפירט בספרו הנ"ל.