רבי מנדל אטיק זכר צדיק לברכה

במהלך המחקר שלי על הקהילה האשכנזית בצפת, מצאתי מידע על משפחות רבות, וביניהן משפחת אטיק הירושלמית, משפחה שהגיעה לירושלים מצפת, אך עוד קודם לכן, מקורה בקהילה האשכנזית בטבריה. ועתה, כאשר נפטר הגאון רבי מנדל אטיק, מצאתי הזדמנות לפרסם את המידע שברשותי.

הגאון רבי מנדל אטיק נפטר בירושלים בשבת האחרונה לאחר מספר שנים של מחלה, ואלו תולדותיו.

רבי מנדל, או בשמו המלא מנדל שניאור זלמן אטיק, נולד בירושלים שבין החומות בשנת תרפ"ט לערך. בצעירותו קנה את תורתו במוסדות עץ חיים, תחילה בת"ת עץ חיים המפורסם, ולאחר מכן המשיך בישיבת עץ חיים. התקרב אל גדולי הדור, כמו רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר, והגאון בעל החזון איש, שעודדו מצידם את הלמדן הצעיר. אך פרשה בפני עצמה, היא קרבתו הגדולה אל הרב מבריסק - רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, רבי מנדל השתתף בשיעורו השבועי, וקיבל ממנו רבות.

נשא לאשה את מרת שרה לאה לבית שלזינגר, מצאצאי אנשי המעלה שבירושלים. אביה רבי שמעון הלל שלזינגר היה נכד רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ומצאצאי רבי נחום שאדיקר ורבי אליעזר ברגמן. אמה, אסתר הענדיל היתה בת רבי ברוך ראובן שלמה יונגרייז, מזכיר העדה החרדית בירושלים, וחתן חתנו של רבי אברהם שאג.

כאמור, רבי מנדל הגיע מישיבת עץ חיים אל הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, והיה בין התלמידים הראשונים בישיבה, גם אחר נישואיו, המשיך ולמד בכולל שעל יד ישיבת מיר, שנים רבות, ונחשב לאחד מגדולי השקדנים.

בשנות התש"ל, פתח כולל בירושלים, בו למדו אברכים שקדנים שגדלו והיו למרביצי תורה בעצמם.

בשנת התש"ן, פתח ישיבה בירושלים, ישיבת ארץ צבי, ובה הרביץ תורה לתלמידים רבים. במשך כעשרים שנה פעלה הישיבה, ונחשבה לאחת הישיבות החשובות בירושלים.

כאמור, לפני שנים מספר נפל למשכב, וכעת, נפטר לבית עולמו, והוא בן תשעים וארבע שנים.

*  *  *  *  *  *

וזה סדר יחוסו, 

[אומנם, כבר פרסמתי את עיקרי יחוס משפחת אטיק, לפני כשמונה שנים, עת נפטר אחיו הצעיר רבי אברהם אטיק ראש ישיבת באר שלמה, על פי מה שפירסם נפתלי וקשטיין במדור ויתילדו מספר שנים קודם לכן, אך כאמור, נתווסף לי כעת מידע חדש על המשפחה הצפתית, והמשפחה הטבריינית, ובו אתמקד במאמר זה].

• אביו, הגאון החסיד רבי שלמה צבי אטיק, נולד בעיר צפת בשנת תרס"ה לערך, נשא לאשה את מרת חיה לאה בת רבי יהושע שמעון וינגרטן, מחסידי קרלין בירושלים, ומשכך, קבע את מושבו בירושלים. רבי שלמה צבי נפטר ביום ט"ז כסלו תשמ"ז ומנוחתו על הר הזיתים. על מצבתו לא נכתבו תארים, רק הביטוי התלמודי המפורסם: "שייף עייל שייף נפיק, וגריס באורייתא תדירא, ולא מחזיק טיבותא לנפשיה". מצאצאיו: א. רבי מנדל דידן. ב. רבי אהרן יוסף אטיק מבני ברק נפטר תשע"ה. ג. רבי אברהם דוד אטיק הנזכר. ד. מרת שרה אשת הגאון החסיד רבי יעקב קוז'ליק מחסידי גור. ה. מרת חנה אשת רבי יעקב יצחק פרקוביץ ו. מרת רחל קלפהולץ. ז. מרת אסתר אשת האדמור מפוריסוב. ח. מרת ראדיל אשת רבי משה קליקשטיין.
• אביו, הרב החסיד רבי שניאור זלמן אטיק מצפת, נפטר צעיר לימים, בשנת תרס"ז. אלמנתו אלטע ריבה, האריכה ימים אחריו, ונפטרה בירושלים ביום י"ח טבת תשי"ז, כאמור כבר במאמר הקודם, היא נקראה על שם סבה רבי אלתר ראובן. מצאצאיהם: א. רבי קלמן אטיק. ב. רבי יוסף לייב אטיק, נפטר ט' שבט תש"ל, אשתו בריינדל לבית ורקר. ג. רבי שלמה צבי דידן.
• אביו, רבי אברהם חיים אטיק, נולד כפי הנראה בטבריה בשנת תרכ"א לערך, נשא לאשה את מרת מרים לבית שחטר, נפטר בצפת ביום י"ב כסלו תרע"ד, אלמנתו האריכה ימים אחריו, ונפטרה בירושלים אחרי אריכות ימים ושנים, ביום ו' חשוון תשי"ח. צאצאיהם: א. רבי אהרן גולדזאל שוחט ובודק בטבריה, ואף שימש כדיין בעיר, ובה נפטר ביום ו' תשרי תש"ט, אשתו באבע ליפשע בת ר' יהושע, נפטרה צעירה ביום כ"ב כסלו תר"פ. ב. רבי יונה גולדזאל הי"ד נהרג בשואה בקובנה. ג. רבי שניאור זלמן דידן. ד. מרת חיה דבורה אשתו בזיוו"ר של ר' יעקב גרינברג מצפת. ה. מרת חנה, נפטרה א' אלול תרע"ט. ו. מרת שרה רייזל אשת רבי ישראל מיטלמן, נפטרה ט"ו שבט תרצ"ב, והוא ג' אדר תשי"ח.  
• אביו, רבי יוסף גולדזאל / אטיק, נפטר בטבריה, ביום ז' חשוון תרנ"ח. אשתו מרת אסתר. מצאצאיהם: א. רבי ליפא. ב. רבי אברהם חיים דידן. ג. רבי מרדכי אטיק, נפטר בצפת בשנת תרע"ז לערך. ד. מרת לאה אשת רבי ברוך ז"מ. ה. מרת חיה. 
• אביו, רבי זלמינא מאטיק, אשתו חנה יהודית. מצאצאיהם: א. רבי יוסף אטיק דידן. ב. רבי מרדכי גולדזאל. ג. רבי דוד אטיק. ד. רבי זאב צבי אטיק, נפטר בצפת י"ד אדר א' תרס"ה. ה. רבי משה יעקב אטיק. ו. מרת ויטא רייזל אשת רבי איסר מטבריה.

מרת אלטע ריבה הנזכרת לעיל:

• אביה, רבי אברהם ניישילער, אשתו מרת ראדל לבית ברכר.
• אביה, רבי אלתר ראובן מרימנוב המפורסם בכינויו דער שווארצער ר' אלטער, ועל שמו נקראה הנכדה בשם אלטע ריבה. ומכאן ממשיך היחוס כאמור, עד להרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב, ורבי קלונימוס קלמן מקראקא בעל המאור ושמש, זכותם יגן עלינו.