רבי יעקב ניסן רוזנטל זכר צדיק לברכה

עץ משפחה מכובד, זו שאיפתו של כל חוקר יוחסין, כל מי שעושה עבודת שורשים במסגרת בית הספר או סתם מתוך סקרנות אישית, מנסה להגיע לעץ משפחה מרשים. ישנם עצי משפחה שמרשימים מבחינת הגודל שלהם, וישנם עצי משפחחה מרשימים מבחינת האיכות, עץ משפחה המונה רבנים מכמה כיוונים, הוא שאיפה של חוקר משפחות רבניות כמוני. אחד מגדולי הרבנים בדורנו, היה הגאון רבי יעקב ניסן רוזנטל, ומהמיוחדים שבהם, שכן היה נחבא אל הכלים ועסק בתורה לשמה כל ימיו בהתמדה נוראה. כיהן כאב"ד בחיפה, וראש ישיבת הגר"א, והעמיד תלמידים הרבה. ספרו "משנת יעקב" על הרמב"ם, מהוה המחשה לגדלותו ועמקותו בתורה.

בשבת האחרונה, שבת פרשת אמור התש"ע הוא הלך לעולמו.

רבי יעקב ניסן, היה יליד ירושלים, משפחת בית אביו, היתה מהמשפחות המפוארות שבישוב הישן בירושלים. עץ משפחה שלו מתחבר אל רבים מגדולי ירושלים.

אביו, הגאון הגדול רבי אברהם דוד רוזנטל, ראש אבות בתי הדין למקהלות האשכנזים בירושלים, ובעל המחבר ספר "באר המלך". הוא האריך ימים ונפטר לעת זקנה כ"א תמוז תשנ"ט. אשת רבי אברהם דוד היתה מרת רוחמה קיילא יהודית למשפחת שוב, היא נפטרה יב חשון תשמ"ד.

אביו, רבי חיים שלמה רוזנטל, ספרא דדיינא בבית הדין שבבית כנסת "החורבה" בירושלים, נפטר י"ט סיוון תרצ"ט. זוגתו מרת דבורה בריינא למשפחת הכהן, נפטרה יח אלול תשמ"א. מבניהם הנוספים: רבי יצחק רוזנטל עורך הקובץ התורני כרם ציון, נפטר י"ח אב תשל"ט, אביו של הגאון רבי משה אהרן רוזנטל זצ"ל, רב ומו"ץ בשיכון הרבנים. ר' משה אריה רוזנטל.

אביו, רבי משה אריה רוזנטל.

רבי יעקב ניסן היה חתנו של הגאון רבי מרדכי שמואל קרול, רב הישוב כפר חסידים ומיסד הישיבה דשם. לפנים היה רב בערים ברוסיה, בהם, זוראוויץ, ובעיר נובוגרוד סברסק, ועוד. עלה לארץ בשנת תרצ"ב, ובשנה שלאחר מכן, נתמנה לרבו של הישוב הצעיר "כפר חסידים". בעל מחבר ספר "משא דמשק", נפטר כ"ט אייר תש"ה. זוגתו הרבנית מרת רבקה למשפחת מובשוביץ, נפטרה כ"ט שבט תשכ"ה.

אביו, רבי ישראל דוב קרול.

רבי אברהם דוד רוזנטל הנזכר, היה חתנו של רבי אלטר יוסף זונדל שוב, מגדולי ירושלים, נפטר ו' טבת תשכ"א. זוגתו הרבנית, היתה מרת מרים מערא למשפחת חרל"פ, נפטרה ל' תשרי תשכ"ח. בנם הוא, רבי יצחק אליעזר שוב.

אביו, רבי יעקב שו"ב.

רבי חיים שלמה רוזנטל, היה חתנו של רבי אליהו יהודה הכהן, שהיה תלמיד חכם חשוב בירושלים, ולא התפרנס מתורתו, נפטר ט"ז טבת תש"ו. זוגתו מרת פייגא למשפחת לוין.

רבי מרדכי שמואל קרול, היה חתנו של רבי מרדכי שלמה הלוי מובשוביץ אב"ד מלסטובקה, כיהן ברבנות קרוב ליובל שנים. בשנת תרמ"ט נתקבל לרב בעיר קניזיץ, ובשנת תרנ"ב בזוראוויץ, ובשנת תרס"ב נתקבל למאלאסטאווקא, שם כיהן עד סוף ימיו, הוא נפטר בט"ו אייר תרפ"ח. זוגתו מרת גיטל טובה למשפחת שנפיר, נפטרה י"ד סיוון תרצ"ב ומנו"כ ב"נחלת יצחק". צאצאיו הם, רבי דניאל מובשוביץ שנשא את נכדת בעל ה"בית הלוי", הוא היה אב"ד זורביץ ברוסיא, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל ושימש כאחד מרבני השכונות בתל אביב, נפטר י"ח אייר תשל"ד. רבי ישראל מובשוביץ אב"ד קשטוקוביץ (על מקום דודו), וכשעלה לארץ היה חבר הרבנות בתל אביב ודיין בבית הדין דשם, בספרו "עטרת ישראל", הביא מדברי תורתם של כל רבני המשפחה, אחיו, ודודיו, הוא נפטר בליל יום הכיפורים תשי"ד. רבי יוסף אליהו מובשוביץ, נפטר י"ט שבט תש"ך ומנוחתו ב"נחלת יצחק". רבי בנימין מובשוביץ אב"ד קניזיץ על מקום אביו, ובסוף ימיו בארץ ישראל שימש כרבה של הרצליה, נפטר כ"א כסלו תשי"ג. רבי ירוחם לייב מובשוביץ. בנותיו הנוספות של רבי מרדכי שלמה הם: הרבנית מרת מרים, אשת רבי צבי יהודה אידלשטיין אב"ד רמת השרון בעל מחבר ספר "הוד צבי", נפטר כ' חשוון תשי"א. הרבנית אשת רבי יצחק יהודה ברמן, אביו של ר' שלמה ברמן מראשי ישיבת פוניבז', וחותן ר' רפאל וכסלבוים מראשי ישיבת איתרי נפטר בשנת תשנ"ז. מרת יוכבד אשת ר' גרשון אלינסון נפטר כט טבת תרפ"ב.

בן רבי נח הלוי מובשוביץ. בעל מחבר ספר "עולת נח", בתוך ספר "נועם אחים", שכולל בתוכו גם את הספר של אחיו, ונדפס וילנא תרמ"ג. מגזע הרב הקדוש רבי מרדכי מלעכאוויטש. נפטר בשנת תר"ס לערך, ומנו"כ במלסטובקה. בניו הנוספים הם, רבי יוסף אליהו רייז אב"ד נובוזינקוב. רבי בנימין הלוי מובשוביץ אב"ד סטרוסליא. רבי אליעזר הלוי מובשוביץ רב בתל אביב. רבי משה אב"ד קטשטוקוביץ, נולד בשנת תרל"ו, והחל משנת תרנ"ו כבר בהיותו בן עשרים נתמנה לרב בקשטוקוביץ.

אביו, רבי בנימין הלוי. בניו הנוספים הם, רבי מרדכי הוכמן אב"ד קאלוואריא, מחבר ספר "לולאות החכמה", שנדפס בתוך ספר "נועם אחים" וילנא תרמ"ג. רבי אביגדור גבריאלוב אב"ד דשקובקא.

אביו, רבי אליהו הלוי.

רבי אלטר יוסף זונדל שוב הנ"ל, היה חתנו של רבי ניסן יהודה לייב חרל"פ, אחיו של הגאון רבי יעקב משה חרל"פ. דברי תורה מרבי ניסן, נדפסו בכמה קבצים תורניים מאותה התקופה.

אביו, רבי זבולון חרל"פ. עלה לארץ כילד בן תשע בשנת תר"י עם אביו הוריו. היה תלמידו של הגאון רבי נחום משאדיק. שימש כספרא דדיינא, ולימים נתמנה כחבר בבית דינו של מהרי"ל דיסקין. רבי זבולון נחשב לאחד מגדולי ירושלים, והרבה למדו ממנו לקח, ביניהם ר' ישעיהו חעשין, ראה בהקדמת דברי ישעיהו. חיבר ספר "מאורי חיים" על משלי (ירושלים תרנ"א), לזכר בנו מאיר חיים שנפטר צעיר בלא צאצאים. ר' זבולון נפטר ט' שבט תרנ"ח. היה זה פטירתו של דיין שני בבית דין, לאחר פטירתו של המהריל"ד שנפטר בער"ח שבט באותה שנה. בספר חלקת מחוקק (חוברת ז' שורה ז' קבר ג') נדפס נוסח מצבתו: בני ציון במר יבכו / על האי שופרא דבלע / בארעא מיקירי ירושלם / הרה"ג בתורה וביראה כו' / מ' זבולון חרל"פ / בהר"ר יצחק זצ"ל / נצחו אראלים / את המצוקים / ויעלוהו בסערה השמימה / ביום ט' לחודש / שבט ש' תרנח / ת.נ.צ.ב.ה. אשת ר' זבולון, מרת מרים למשפחת לייט. צאצאיהם הנוספים: רבי יצחק אליעזר חרל"פ, מבוני בית הכנסת החורבה, והיה ראש כולל סובאלק הוראדנא בירושלים. רבי מאיר חיים חרל"פ, כאמור, נפטר בשנת תרמ"ו ללא צאצאים. רבי יוסף דוד זאב חרל"פ. הגאון רבי יעקב משה חרל"פ.

אביו, רבי יצחק חרל"פ נפטר ג' כסלו. רעייתו מרת חיה, עליה כתב בנה, שהיתה "בת גדולים ממשפחת רם". היתה להם בת נוספת מרת שרה אשת רבי שרגא פייטל שאפפנער.

אודות יחוס משפחת חרל"פ מעלה בקודש, נאריך בפעם אחרת, אם ירצה ה'.

רבי אליהו יהודה הכהן הנ"ל, היה חתנו של רבי משה אהרן לוין, "דער אמריקאנער". בצעירותו היה שוחט בעיר לומזא בפולין, משם נסע לאמריקה לכהן שם כשוחט ורב. משראה עד כמה קשה לגדול שם כיהודים, ושלא יוכל למצוא חתנים ראויים לבנותיו, עלה לארץ ישראל. בנותיו נישאו לגדולי ירושלים, ובביתו התאחדו תורה וגדולה. בנוותיו: מרת פרומה אשת הגאון רבי שלום רקובסקי שכיהן כראש ישיבה באמריקה. מרת אסתר רבקה אשת הגאון רבי אליהו ראם. מרת שיינא גיטל אשת הגאון רבי יונה מן. מרת פייגא אשת רבי אליהו יהודה הכהן הנ"ל. ומרת רחל אשת רבי דוד יצחק אלטשולר, נכד הגאון רבי דוד טעביל ממינסק [ולא מצד חתנו ר' שלמה זלמן אלטשולר שהזכרנו כאן באחרונה, אלא מצד חתנו ר' משה יוסף אלטשולר].

אביו, רבי יצחק צבי לוין, הדיין מסטאוויסק, בסוף ימיו עלה לירושלים עיר הקודש, שם הדפיס את ספרי חותנו. זוגתו הרבנית מרת בריינא, נפטרה בירושלים ב' דר"ח תמוז תר"מ, ומנוחתה על הר הזיתים.

רבי מרדכי שלמה מובשוביץ, היה חתנו של רבי יעקב שנפיר מהעיר שקלוב.

רבי זבולון חרלפ הנל, היה חתן רבי יוסף לייט, מירושלים, שעלה מהעיר אמדור. רעייתו היתה מרת קיילא יהודית. [ונכדות רבות נקראו אחריה בשם זה].

חותנו של רבי יצחק צבי הלוי לוין הנ"ל, היה הגאון הקדוש רבי יצחק אייזיק חבר אב"ד סובאלק. נולד בק"ק הוראדנא בשנת תקמ"ט, הה תלמיד הגאון רמ"מ משקלוב תלמיד הגאון, (כך כתב בעצמו בהקדמת ספרו 'מגן וצנה', ועוד מקומות), ולכן נתכנה פה שני להגאון. בימי נעוריו נתקבל לאב"ד בק"ק פאראזאווע, ומשם הלך לו לק"ק ראזאנאי, שם שימש כאב"ד במשך ארבע עשרה שנים, אחרי זה, היה בק"ק ווילקאווויסק, ובטיקטין, ובסוף ימיו כיהן בק"ק סובאלק, שם נפטר ער"ח כסלו תרי"ג. חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה. נספד על ידי בנו ר' יוסף בספר 'ציון לנפש' יוהנסבורג תרט"ז.

על צאצאיו של רבי אייזיק חבר נרחיב בהזדמנות אחרת, אם ירצה ה'.

אביו, רבי יעקב חבר מיעדוואבנא.