הרב מאיר ברנדסדורפר זצ"ל

אמש נפטר בביתו שבירושלים הרב מאיר ברנדסדורפר זכר צדיק לברכה.

הרב ברנדסדורפר, נולד בבלגיה לפני כשבעים וחמש שנים. עלה לארץ ישראל כילד עם אביו. משפחתו התקרבה לחסידות תולדות אהרן. כיהן כדיין בבית הדין של העדה החרדית שנים רבות. ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורנו. חיבר ספרים בהלכה 'קנה בושם'.

אביו הרב שלמה ברנדסדורפר ב"ר יהודה טרייטל ברנדסדורפר ב"ר מאיר ב"ר יהודה טרייטל ב"ר יעקב ב"ר מאיר.

אביו ר' שלמה ברנדסדורפר היה חתנו של הרב יששכר שלמה טייטכטאהל, הרב טייכטל היה רב העיר פישטיאן, וחיבר שו"ת משנה שכיר, מצד חותנו היה הרב טייכטאהל נכד לר' אפרים זלמן מרגליות ועוד.

חותנו של הרב מאיר ברנדסדורפר, היה הרב שמעון דב קרישבסקי, בן ר' יוסף קדיש קרישבסקי וחתנו של הרב שמואל תפילינסקי.

אי"ה בימים הקרובים אערוך כתבה מסודרת על יחוסו של הרב ברנדסדורפר, מי שבידו מידע מפורט על משפחת קרישבסקי, מוזמן לשלוח לי לתיבה האישית, או לפרסם כאן כתגובה.

בנות הרב צבי יוסף מרודניק וצאצאיהן

במאמר הקודם, הארכנו בתולדותיו של ר' צבי יוסף, יחוסו, ופועלו. במאמר זה נתמקד בעץ המשפחה של צאצאיו, המשתלשל משלושת בנותיו.

בנותיו הידועות לנו הם: הבכירה אשת ר' יצחק אייזיק מסטרי, בנו של ר' ישראל מהאלשיץ [שהיה גיסו של ר' שמעון מיערוסלב], אודותיו מצינו נדפס בהקדמה לספר נפש דוד [שחיבר חתנו ר' דוד נתן דייטש] וכך כותב שם נכדו בהקדמה: ולזכרון עולם אזכיר פה גם אשת המחבר היא זקנתי הרבנית הצדיקת מרת שינדל לאה ע"ה (שנפטרה א' דר"ח טבת תרמ"ו מנ"כ בעה"ק טבירא ת"ו) בת הרה"צ הקדוש מוה"ר יצחק אייזיק מסטריא זצוקלה"ה (שנפטר ט' שבט מנ"כ בסטריא) שהוא נכד רבותינו הט"ז והב"ח ורבי ר' העשיל רבו של הש"ך זיע"א והי' חתן הרב הגאון הקדוש מוה"ר צבי יוסף זצוקלה"ה אבד"ק רודניק גיסו של הרה"ק מוה"ר אלימלך מרודניק זצוקלה"ה. ר' יצחק אייזיק היה עובד ה' בלהב קדוש ונפטר בשנת ת"ר לערך. בתו השניה של ר' צבי יוסף היא מרת שיינדל העניא אשת ר' משה אליקים בריעה בינדיגר, [מביקובסק, המכונה ר' משה ביקאווסקער] בנו של ר' שמואל זנוויל בינדיגער, נו"נ להמגיד מקוז'ניץ ולר"ר אלימלך מליזענסק. לא ידוע לי מקור כתוב קדום על כך, אך מצבותיהם של ר' משה א"ב ורעיתו שיינדל, מצויות בצפת האחת ליד השניה, וכך כתוב על מצבתה של מרת שיינדל, 'פ"נ הרבנית ה"צ שיינדל העניא בת הרה"ג צבי יוסף אב"ד מרודניק אשת הרה"ח ר' משה אליקום בריעה מבארדיוב'. ר' משה נפטר צעיר לימים בחיי אביו ר' שמואל זנוויל, בשנת תרל"ח. בתו השלישית של ר' צבי יוסף היא מרת חנה אשת ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו. ב"ר אלימלך רובין מסוקולוב, בן הרה"ק ר' אשר ישעיהו רובין מראפשיץ חתנו של הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ. ראי"ה היה גם מצאצאי האוהב ישראל מאפטא. ר' אברהם יהושע העשל רובין, היה אב"ד סוקולוב, ולאחר מכן נתקבל לאב"ד יאסלו, משם עלה לארץ ישראל, ובעיה"ק צפת שימש כאב"ד לקהילת עסטרייך אונגרין עד לפטירתו ביום ל' תשרי א' דר"ח חשוון תרס"ט.

אמנם רושמי תולדות החסידות [כר' יצחק אלפסי ור' מאיר וונדר] כתבו כי ראי"ה מיאסלו היה חתנו של ר' שמואל זנוויל בינדיגר, אך ניסיתי לחקרם מנין לקחו מידע זה, ולא קבלתי תשובה. והמסתבר הוא, שנתחלף להם [או למקור שממנו קיבלו] 'רידניקר' ב'בינדיגר', והאמת תורה דרכה, כי על מצבת מרת חנה, בצפת כתוב שם אביה צבי יוסף, ואף בנו בכורו של ראי"ה נקרא צבי יוסף, ולעומת זאת, אף אחד מבין בניו ואף נכדיו של ראי"ה לא נקרא בשם שמואל זנוויל. הגם כי, עוד אין זה חף מתמיהות כי פער השנים בין ר' צבי יוסף [ובתו הבכירה] לבין מרת חנה, הינו די גדול, ואף אם ר' צבי יוסף לא נפטר בתקצ"ג אלא אחרי תר"ח עדיין המרחק עומד על כשבעים שנה. ואמנם, גם מרת שיינדל העניא היתה כלתו של ר' שמואל זנוויל בינדיגר שנפטר בשנת תרנ"ב, ונראה שאף היא היתה יותר קרובה בשנים למרת חנה מאשר לאחות הבכירה.

צאצאי ר' יצחק אייזיק מסטרי

• ר' דוד יעקב מסטרי, נפטר כנראה בעיר בויאן, לאחר שנת תרמ"א. זו' מרת גיטל בת ר' יהודה לייבוש ארליך ונכדת רצ"ה אייכנשטיין מזידיטשויב. בעשר קדושות כתוב כי עלתה לארץ עם בנותיה, אך בקובץ ביאו"י מובא שגם ר' דוד יעקב עלה לארץ, ואחר מכן היה נוסע לחו"ל, ושם נפטר. ילדיהם: א. מ' פערל אשת ר' אהרן קאלמינאו נכד ר' אשר מסטולין, צאצאיהם: 1. ר' אברהם קלמינוב. 2. מרת חיה רבקה דבורה אשת ר' אריה מרדכי פריינד מירושלים, אביו של הצדיק ר' אשר פריינד. 3. הינדא אשת ר' יהושע קרויז. מאלו נשתלשלו משפחות רבות בירושלים. ב. מרת אסתר חינה [היה לה זיווג ראשון (יתכן שהוא היה ר' נפתלי ויסבלוים ברמ"ז מנדבורנא) וממנו נולדה בת אחת מרת ליבא שנישאה לאחיה חורגה ר' פנחס מנחם ישעיהו מינצברג – ר' פינטשא – מטבריה בזיווגו הראשון] אשתו השניה של ר' משה צבי מינצברג [בן הר"ר אברהם אליעזר מיאזיפאוו], צאצאיהם: [הדיין הירושלמי ר' ישראל זאב מינצברג, ר' פינטשא מטבריה, ר' לייבל, ומרת רבקה אשתו [הראשונה] של ר' יצחק מתתיהו וינברג נולדו לו מזיווגו הראשון] 1. הרה"צ ר' דוד מינצברג, 2. מרת אלטע נחמה מרים אשת ר' חיים יהודה ברגמן, אביו של הרב שלמה מן ההר. 3. מרת חיה לאה אשת ר' יצחק אייזיק אייזן. 4. מרת רחל אשת ר' יחזקאל פקשר.

• מרת שיינדל לאה אשת ר' דוד נתן דייטש אב"ד קרעטשניב [קרטשניף] והגליל בעהמ"ח נפש דוד, נכדו של ר' משה דוד אשכנזי מטולטשווא. נפטר בקרעטשנאוו תרל"ט, ושם מנ"כ, לאחר שנפטר עלתה רעייתו לארץ עם בניה. צאצאיו: א. ר' יצחק אייזיק דייטש, נפטר בטבריה כ' תשרי תרס"ט. ב. מרת ברכה אשת ר' יוסף יחיאל מיכל רדליך, נכד הרה"ק ר' מאיר מפרימישלאן. כיהן כאדמו"ר במיקאלייב משנת תרנ"ט עד לפטירתו בשנת תרצ"ו. צאצאיהם: 1. ר' יששכר דב רדליך חתן ר' ברוך פרנקל מסוקוליבקה נכד ר' אלימלך רובין מסוקולוב. 2. אשת ר' אלעזר אליעזר ליפא גרטנהויז בעהמ"ח אשל הגדולים. ג. מרת אסתר אשת ר' אברהם רייך אב"ד יאסין, אסתר נפטרה בז' חשוון תרנ"ה ומקום מנוחתה בקרעטשנאוו, ור' אברהם בז' אדר תרס"ו. ד. מרת נחמה אשת ר' ישעיהו שלום רוקח בעהמ"ח ילקוט ישר, נכד בעלז וראפשיץ. נחמה נפטרה בחרקוב ט"ז אייר תרע"ו. ר' ישעיהו שלום היה רב ואדמו"ר בעיר וויניאוויטש, ולאחר המלחמה העולמית התיישב בטורקא. הותיר צאצאים רבים, ומשפחות ענפות. ה. ר' משה דייטש חתן ר' אברהם יצחק העלר בנו של ר' שמואל הלר אב"ד צפת. צאצאיהם: 1. ר' ישראל דייטש. 2. מרת חיה אשת ר' אהרן דוד קאהן, אביו של האדמור מתולדות אהרן זצ"ל.

צאצאי ר' משה אליקים בריעה בינדיגר

• ר' צבי יוסף בינדיגער מפשעמישל, חתן דו"ז ר' זושא בלויגרוינד. אבי א. ר' נפתלי בינדיגער זוגתו מרת רוזה בת ר' אהרן הלברשטם מביאלה ביליץ נינו של הדברי חיים מצאנז. ב. ר' ברוך אברהם בינדיגער זו' מאטיל בת ר' משה פאנעט מדעש. אבי: 1. ר' אלעזר ליפא בינדיגער חתן ר' מאיר מוסקוביץ משאץ. 2. אשת ר' יהודה פאנעט בן דו"ז ר' יצחק יחיאל.

• מרת מאטיל לאה אשת ר' יצחק יחיאל פאנעט מדעש, נולד תרכ"ג בנימזשא, ובשנת תרמ"ד נישא בבארדיוב [ויעוי' שו"ת מעגלי צדק סי' מ"א בסוף התשובה], נשיא כולל זיבענבירגען בארה"ק, צאצאיהם: א. ר' יחזקאל מנחם פאנעט מדעש, חתן ר' משה זאב קאהן אב"ד סענשארץ בן בעל בינת יששכר. חותן האדמור ר' צבי מאיר פאנעט מדעש חיפה-רמות. ב. ר' שמואל פאנעט חתן ר' ברוך הלברשטאם מקשאנוב. ג. ר' אלימלך פאנעט הי"ד, נולד תרנ"ה, חתן ר' אברהם חיים הורוביץ אב"ד לינסק. ד. ר' יהודה פאנעט חתן ש"ב ר' ברוך אברהם בינדיגער. ה. מרת מלכה אשת ר' חיים יהודה ברוין אב"ד איקלאד.

• אשת ר' שלום שפירא מראווע, מצאצאי השר שלום מבעלזא, והשרף ממוגלינצא. צאצאיו: א. מרת גיטל אשת ר' יחיאל מיכל מבראד מצאצאיו, ר' שלום מיכלוביץ האדמור מבראד במאנסי. ב. מרת רבקה אשת ר' שרגא פייבל זק. צאצאיהם: 1. ר' משה אליקים בריעה זק, נשא לאשה את מרת מירל בת כ"ק המהר"א מבעלז, נספו בשואה עם ילדיהם יהושע ורייזל. 2. מרת שיינדל העניא אשת ר' אפרים רובין מאנטוורפן הנזכר להלן (במאמר הבא), היא ניצלה במלחמה ועלתה לארץ, ונישאה בזיווג שני.

• מרת רייזל אשת ר' מנחם מנדל ולדמן, בן דו"ז ר' יעקב צבי אב"ד בורשא. ר' מנחם מנדל שימש כדומ"ץ בעיר קלסני-ויליצ'קה, וכשנפטר עוד לפני המלחמה, מילא את מקומו חתן חתנו ר' אורי מעט (או בלוט)

• אשת ר' חנוך העניך פריינד אב"ד אינטערדאם בנו של הגה"ק ר' אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסויד. מצאצאיו, א. מרת ריזשע רייזל אשת ר' אברהם אביש הלברשטאם ב"ר סיני מזמיגראד. ב. ר' אלימלך פריינד, אב"ד אינטערדאם על מקום אביו. ג. ר' משה אריה פריינד, אב"ד נאסויד על מקום זקנו.

• מרת אסתר אשת ר' אלימלך שעהנדארף.

• אשת ר' אברהם צבי פרידמן ראש ישיבה בצאנז. מצאצאיו, ר' שמואל פרידמן ר"מ בסערדהעלי, חתן ר' אריה לייב הלברשטאם אב"ד מושינא.

במאמר הבא, נסקור את צאצאי חתנו השלישי של ר' צבי יוסף, ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו צפת.

תעלומה ואין פותר לה

ר' צבי יוסף אב"ד רודניק

בחצרות צאנז והמסתעף, נודע שמו של ר' צבי יוסף אב"ד רודניק, או בכינויו ר' הירש יוסף מרודניק. הדברי חיים, לפני שנתקבל לרב בצאנז, היה רב בעיר רודניק. למעלה מחמש עשרה שנה, עד לשנת תק"ץ.

ומסופר, כי כאשר הדברי חיים כבר היה בצאנז, היה מתגעגע לאותם הימים שכיהן כרבה של רודניק, וכמה פעמים שמעו שנאנח ואמר 'איך לוקחים בחזרה את הזמנים ההם שהייתי רב בעיר הקטנה'. 'דאס קליין שטעטעלע'. 'והייתי מחזיק ידי האחת על כתפו של ר' הירש יוסף וידי השניה על כתפו של ר' אלימלך'.

מה ידוע לנו על דמותו של ר' הירש יוסף?

מקום הולדתו, ובית אבותיו לא ידועים כלל.

יש שכתבו כי ר' צבי יוסף היה בנו של ר' שמואל זנוויל בינדיגער, (ושיער באזני רא"א רוקח מראפשיץ, כי כנראה נתערבב אצלם רידניקער בבינדיגער, ודוק), וממילא, הוא עצמו נכד לר"ר אלימלך מליזענסק, אך זה אינו ולו רק מפני שר' שמואל זנוויל נפטר שנים רבות לאחר ר' צבי יוסף. (ראה בספר נצר משורשים לר' דוד נחמן רוטנר, שם כתוב תאריך פטירתו מרשימות החברא קדישא בצפת, בר"ח שבט ה'תרנ"ב, ולא כפי שכתב בשם ושארית שנפטר בירושלים). ואף אביו של ר' שמואל זנוויל נפטר בשנת תרל"ה. לאחר פטירתו של ר' צבי יוסף, לגבי מועד פטירתו של ר' צבי יוסף ראה להלן.

מסופר לגבי שנות חייו של ר' צבי יוסף, כי הוא היה יותר מבוגר בשנים מהדברי חיים, והדברי חיים נולד בשנת תקנ"ג. ור' צבי יוסף עוד הספיק להסתופף בצילו של החוזה שנפטר בשנת תקע"ה.

ר' צבי יוסף היה מתלמידיו של הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ, וכן הסתופף בצילו של החוזה מלובלין. ומסופר שהיה מגיע אליו יחד עם גיסו ורעו ר' אלימלך מרודניק בצוותא חדא, והחוזה בחבבם, היה קורא לר' צבי יוסף 'יראה' ולר' אלימלך 'אהבה'.

מקום מושבו העיר רודניק, והיה אחד מהחבורה הקדושה שהיתה בעיר רודניק. הראש וראשון שבהם הוא ר' חיים האלברשטאם בעל הדברי חיים מצאנז, שנתקבל לרבנות העיר בתחילת שנות התק"ע על פי עצתו של הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ. השניים האחרים מבני החבורה, הלא הם, הני תרי גיסי, ר' צבי יוסף מרודניק ור' אלימלך ויסבלום מרודניק. אודותם נרחיב להלן. שני הגיסים יחד עם החבריא קדישא עסקו הרבה בפדיון שבויים ופרנסת אלמנות, ועניים נסתרים. ובכל יום חמישי היו הולכים בשוק ומשגיחים על המדות והמשקלות, ואם היו מוצאים דבר שלא כדת היו מעקלים את המשקולת והמדות.

בשו"ת דברי חיים (חו"מ סי' ל"ב) ישנה תשובה, ששלח לר' צבי יוסף, ופונה אליו בהערכה רבה, 'ידידי הרב הגאון המפורסם החסיד ועניו המפורסם כקש"ת מו"ה צבי יוסף נ"י האבד"ק רודניק'. גם בשו"ת משיב כהלכה (אה"ע סי' ו') יש תשובה לר' הירש יוסף: 'לשמוע קול שופר, יוחק לחיים טובים בספר, כבוד ידיד ה', וידיד כל בית ישראל, הרב החשוב, הרב הגדול, החריף ובקי, חסיד ומפורסם, ירא את ה' מרבים, מרן צבי יוסף נ"י אב"ד קהילת רודניק, עוד יהי רבות בשנים אמן'. בספר ישמח ישראל לר' ישראל רבינוביץ מקעשינוב, (פלורידה תשכ"ו, עמ' פג) הובאה תורה אחת משמו של ר' צבי יוסף.

בקונטרס 'עטרת תפארת צבי' [לתולדות ר' צבי הירש הלברשטאם מרודניק] מסופר, ששלוש שנים לאחר התמנותו לרבנות – בשנת תקצ"ג - נפטר ר' צבי יוסף, והוא זקן ושבע ימים. ונטמן באוהל אשר בביה"ח החדש ברודניק. [זה ודאי טעות, ברודניק לא היה בית קברות כלל, והוא הובא למנוחה בעיר סוקולוב בביה"ח הישן, בסמוך לגיסו ר' אלימלך מרודניק, כן שמעתי מר' שלמה גולדשטיין ממכון 'רעבישע קינדער', ששמע מאנשים שראו את המציבה עוד לפני המלחמה. והיום בבית החיים שם, לא שרד שום דבר, ומאן דהוא הקים מחדש מצבותיהם, של ר' אלעזר מרישא, ואביו ר' אלימלך מרודניק]. אך יעויין בקובץ נחלת צבי י"א עמוד קמ"ה נדפס שם 'מסמך היסטורי', צילום מסמך בכתב ידו של אחד מן החסידים בגאליציה מלפני כמאה וחמישים שנה, ושם יש פרטים רבים על צדיקי דורו, נזכר שמו של ר' צבי יוסף אב"ד רודניק בין החיים בשנת תר"ח, ואח"כ כשכותב יארצייטין, כותב שנפטר בד' תמוז.

ברבנות העיר רודניק שימשו לאחריו ר' הירש המגיד ואחר פטירתו של האחרון, נתמנה לשם, בנו בכורו של הדברי חיים, ר' יחזקאל שרגא (שנתפרסם אחר כך משינאווא) ואחריו הרה"ק מגורליץ, ואחריו בנו ר' צבי הירש הלברשטאם, אביו של האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל.

ר' צבי יוסף ור' אלימלך מרודניק

הזכרנו לעיל את גיסו של ר' צבי יוסף מרודניק, ר' אלימלך ויסבלום מרודניק. ר' אלימלך היה נינו של הרה"ק ר' אלימלך מליזענסק, בנו של ר' מנדל בער (ר' מנחם יששכר דוב) בנו של הרה"ק ר' אלעזר מליזענסק, בנו של הר"ר אלימלך מליזענסק. ר' אלימלך מרודניק לא ניהל עדה, והיה מכתת רגליו להסתופף בצל צדיקי דורו, שהעידו עליו שיש לו גילוי אליהו. בנו של ר' אלימלך הוא הרה"ק ר' אלעזר מרישא בעל משנה למלך. ר' אלימלך ויסבלום מרודניק, היה חתנו של הנגיד ר' יצחק משם [ולא כפי שכתבו בטעות, שר' מנדל בער היה חתן ר' יצחק מרודניק, כי ר' מנדל בער היה חתנו של הרה"ק ר' אברהם משה מפשעווארסק].

הדבר ברור שהיו גיסים, אך לא ברור בוודאות כיצד היו גיסים, האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל, כתב בסדר יחוסו שהדפיס בראש ספרו 'ליקוטים יקרים', כי ר' צבי יוסף היה חתנו של ר' מנדל בער – אביו של ר' אלימלך - וא"כ אשתו היתה נינת הר"ר אלימלך מליזענסק, וצאצאיו כולם נכדי ר' אלימלך מליזענסק. (כנוסח הזה כתבו גם בספר י"ג אורות שנדפס מהאדמור מפשעווארסק, ויש שם עוד סיפורים ממנו).

יש מפקפקים בזה ועיקר טענתם שבקרב רבים מצאצאי ר' צבי יוסף, לא שמעו מאבותם כי הם נכדי הר"ר אלימלך, ראיה לדבריהם היא, מנוסח מציבותם של ר' משה אליקים בריעה בינדיגער וזוגתו, שניהם קבורים אחד ליד השני בצפת, על מצבת ר' מא"ב כתוב שהוא נכד לר' אלימלך מליזענסק, ואילו על מציבת אשתו – בת ר' צבי יוסף - לא מוזכר שהיא נכדה של ר' אלימלך מליזענסק. לפי טענתם ר' צבי יוסף נשא את אחות אשתו של ר' אלימלך, בת ר' יצחק מרודניק שהיה נגיד בעירו. ואומרים, כי בעיר סוקולוב בבית הקברות הישן, היה קבור ר' יצחק מרודניק, ומשני צידיו קבורים שני חתניו ר' אלימלך ור' צבי יוסף. כיום, לא שרד בית הקברות הישן, ואין זכר למציבות. ועוד אמר לי ר' אהרן הויזמאן מירושלים, שדודתו מרת שרה אדלר, שהיתה נינת ר' אלימלך מרודניק, זוכרת שגם ר' אלימלך מרידניק וגם ר' צבי יוסף, אכלו על שלחן אחד של הנגיד ר' יצח'קל מרודניק.

[אודות הנגיד ר' יצחק מרודניק, בספר עלי זי"ת כתב אודותיו שהיה חתן ר' שמעון מיערוסלב, אך לא מצאנו לזה סמך בשום מקום אחר]

ואולי היו לר' צבי יוסף שני זיווגים, אחת בת ר' יצחק מרודניק, והאחרת נכדת הר"ר אלימלך, שמא בת ר' מנדל בער, ושמא כפי שכתב בשם ושארית, בת ר' נפתלי מליזענסק אחי ר' מנדל בער.

וכראיה לזה, מעניין לשים לב, כי יש פער גדול בין שנות חיי בנותיו של ר' צבי יוסף, מרת חנה נפטרה בשנת תרע"ו, ואילו לגבי הבנות האחרות, מ' שיינדל העניא אשתו של ר' משה אליקים בריעה בינדיגער, לא ידוע לי זמן פטירתה המדוייק, אך בעלה נפטר בשנת תרל"ח, (ואמנם מסתבר שהיה צעיר מאד לימים, כי אביו היה עדיין חי, ואבי אביו נפטר רק שלש שנים קודם בשנת תרל"ה), ואילו לגבי הבת האחרת אשת ר' יצחק אייזיק מסטרי, גם לא ידוע זמן פטירתה המדוייק, אך בתה שפרה לאה, נפטרה בשנת תרמ"ו בטבריה, ובעלה של ר' שפרה נפטר עוד קודם בשנת תרל"ט. על כל פנים, נראה שאשת ר' יצחק אייזיק מסטרי היתה מבוגרת מאחיותיה בשנים רבות. והדברים עודם טעונים בירור. ואשמח מאד לשמוע כל שביב מידע, ממי שיש בידו.

על בנותיו של ר' הירש יוסף, וצאצאיהן, נרחיב בפעמים הבאות בעז"ה.

בנות הרב צבי יוסף מרודניק וצאצאיהן

ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו - צפת

משפחת מייטס מוילנא לירושלים

ר' אריה לייב מייטעס מפינסק בוילנא,

ר' אריה לייב מייטעס שתדלן של הקהילה בוילנא, במקורו היה מהעיר פינסק ושם אביו ר' יהודה ליפשיץ. ר' אריה לייב היה מכונה במסמכים הרישמיים גרושקו, (תולדות הקהילה העברית בוילנא עמ' 136).

תפקיד השתדלן: 'השתדלן היה דואג לפריבילגיות של הקהלה, למשפטי הקהל בבתי דין של המדינה, לבטול עלילות שקר, לפדיון שבויים וכד', השתדלן ידע את שפת המדינה והיה יוצא ונכנס בארמנות השרים ובמשרדים, השתדלן היה כותב כתבים בפולנית והיה גם מתרגם תעודות מעברית לפולנית'.

בכתב החוזה שערך ועד המדינה עם השתדלן שקדם לר' אריה לייב נכתב בין היתר, 'לבל ילכו קודר בלחץ אויב להושיע מכל צרינו, אשר כל היום כלימתנו נגדם להתעולל עלילות ברשע בהווסדם יחד עלינו לדרוך קשת להפיל עני ואביון ודבר מרמות וחשבון.. .. ואנו אין לנו אלא כוחנו בפה מפיק מרגליות ומליץ יושר לשום משמרת למשרת .. .. והנה את שאהבה נפשנו מצאנו, גבר חכם ונהיר שפתותיו נוטפות מור עובר לשנא דאקדומי לדם פניו בתוד"ע, אשר לו יד ושם לעמוד בהיכל מלך ושרים לבטא בשפתיו בשפת רננות יהלל, פיו ולבו שוין, וטובה חכמה עם נחלה נחל איתן בישיבת זקנים'.

ר' אריה לייב הצליח במיוחד במשפט שהיה בשנת תקמ"ג-ד, בית דין חצר המלך, דן במשפט שבין העיריה חבורת הסוחרים וחברות בעלי המלאכה ובין הקהל. הפסק שהתקבל ביטל את כל התקנות בדבר הגיטו, שנקבעו כבר כמאה וחמישים שנה קודם, ומאפשר כעת ליהודים להתגורר בכל העיר ופרבריה. פסק הדין מבטל את המס השנתי של 600 זהובים שהיה מוטל על היהודים, ומבטל את האפשרות להטיל מסים מיוחדים על היהודים. בית הדין הכריז על חופש המסחר והמלאכה הוא מציין שהיו מתבטלות ההגבלות בדבר המסחר לסוגיו וכו'. פסק הדין נחשב בקרב היהודים להצלחה גדולה, שנזקפה לזכותו של ר' לייב מייטעס, וזכרו לו את זה כל ימיו, ואף לאחר מותו נחקק על מצבתו 'הוא אשר עשה התשועה הגדולה בישראל בשנת תקמ"ד ומלט את העיר בחכמתו'

ר' אריה לייב מייטעס במקורו היה מפינסק, וכשהיגר לוילנא גר ברחוב היהודי, (ראה בספרו של קלויזנר 'תולדות הקהילה העברית בוילנא' עמ' 71, תיאור הרחוב היהודי והדיירים בבתים). היה מרואי פני הגר"א, שעודדו וחיזקו על הצלת הקהילה היהודית מכל מיני גזירות. ר' אריה לייב נפטר בשביעי של פסח תקס"ז, על מצבתו נחקק בין היתר 'בצלו בגויים חיינו, המליץ הרבני המופלג, המפורסם לשם ולתהלה, מהו' אריה לייב מייטעס מפינסק'. ראה קריה נאמנה עמ' 222, ובעיר וילנא עמ' 36. וראה עוד אודותיו בהרחבה, בגליון דאס ווארט (קובנא) גליון 560 ג' אב תרצ"ה עמ' 2, בתוך סידרת כתבות על תלמידי הגאון מוילנא.

צאצאיו של ר' אריה לייב מייטעס הם:

• ר' משה זאב וולף ליפשיץ שהיה שתדלן אחריו לתקופה קצרה, ר' משה שימש גם כמ"ץ בקהל וילנא. ר' משה חתם על כמה הסכמות על ספרים שנדפסו בוילנא, ונפטר כ"ג אלול תקצ"ד. בנו של ר' משה הוא ר' רפאל ליפשיץ אבי ר' אברהם יצחק מו"צ דק"ק בייסעגאלע פלך קובנה.

• ר' יצחק ליפשיץ, בא חתום בשמו עם שאר רבנים, על כתב יחוס של ר' שמואל מרדכי גרשוני מוילנא, ראה עיר וילנא חלק ב', עמ' 37-8.
• ר' נפתלי מייטעס אבי מרת חיה אשת ר' אריה לייב קעניגשבערג [נכדו של ר' אריה לייב אפשטיין בעל הפרדס], הורי מרת פרומא יענטא אשת ר' יעקב יהודה טור (אחיו של ר' חיים טור אב"ד קארעליץ, והם מגזע הטו"ז שעל שמו נקראת המשפחה, ומגזע בעל הבאר הגולה) אבי ר' נפתלי זאב וואלף טור, שהיה משורר מנכבדי העיר וילנא נולד תקצ"ז נפטר תרמ"ה. (פרומא יענטא הנל נפטרה כג אב תרנג). ראה עיר וילנא חלק ב' עמ' 140-1.

אחרים מבני משפחת מייטעס בעיר וילנא

במפקד של הממשלה, שנערך בחודש אייר בשנת תרי"ח בעיר וילנא, מופיעים כמה וכמה משפחות תחת השם מייטעס ואלו שמות ראשי המשפחות:

• משה דוד בן אברהם בן 51 שנים, ומשפחתו; זו' איידלה בת אברהם בת 48, ובנם יעקב מרדכי בן 20 וזו' פעסא פייגא.

• משה בן אליהו בן 58 שנים, ומשפחתו; זו' שרה בת חיים בת 51, ובתם יעכא בת 24 ובתה טעמקא בת 4 שנים.

• לייב בן דוד בן 52 שנים, ומשפחתו; זו' רוחא בת יענק'ל בת 54, ובניהם, דוד בן 26 וזו' פייגא. ובן נוסף אליעזר בן 12 שנים, ועוד בת בשם רבקה.

• יעקב בן אברהם בן 48 שנים, ומשפחתו; זו' ביילא בת סנדר.

• צבי אליעזר בן שמואל או בן זימל (במפקד כתוב שם האבא: 'שימל') בן 27 שנים, ושם אשתו רבקה בת דוד, היא בת 20 שנים, ואין להם ילדים בזמן ההוא.

בירושלים, מצאנו כמה מבני משפחת מייטעס:

• בספריו של מנחם מנדל גרליץ (ירושלים של מעלה כרך ד עמ' 219, עם תמונתו בעמ' 220. וכן בספר כך נפרצו החומות) מוזכר 'הלמדן הירושלמי' ר' אברהם מייטעס ששלח מכתב לגיסו ר' חיים לעווינשטיין מלומדי הקלויז בוילנא, אודות הקמת שכונת בית ישראל, השכונה הוקמה בשנת תרל"ח לערך. לע"ע לא מצאתי עוד פרטים על ר' אברהם מייטעס זה או אודות גיסו.

• עוד היה בירושלים, ר' מרדכי יעקב מייטעס, מנכבדי העיר וילנא שעלה לירושלים. הוא היה בנו של ר' משה דוד הנזכר במפקדים דלעיל [לר' משה דוד היו עוד בן ובת, אברהם צבי, ורבקה מינדה], ומוזכר שם אודות ר' מרדכי יעקב שהוא בן 20 שנים, וגר בבית אביו משה דוד, ושם אשתו של מרדכי יעקב פעסא פייגא (כשעלה לירושלים, היה זה לאחר פטירתה והיה נשוי אשה שניה, שנפטרה בירושלים בקיץ תר"פ). עוד כתוב שם במפקד, שבשנת תרל"ב, הוא נמנה בין סוחרי וילנא. ר' מרדכי יעקב נפטר בירושלים בכ"ז תשרי תרס"ט, ובהלווייתו, השתתף בנו משה דוד שבא מהעיר וילנא לבקרו. המספידים היו ר' חיים ברלין ור' בן ציון ציזלינג. תיאור על ההלוויה ניתן למצוא בעיתון החבצלת מיום א' חשוון תרס"ט. בספר בית מועד מאת ר' משה יעקב ב"ר יצחק ראבינאוויץ מ"מ בוילנא, וילנא תרעז, יש הספד על ר' מרדכי יעקב מייטעס, ומזכיר שם בתחילה שמות בניו, נח צבי, ואברהם יוסף ומשה דוב (צ"ל דוד) ודניאל, וראובן, ואלטע אשת ר' יעקב ארקוס, ועלקע אשת אידיל ברלין, ומרים אשת בנימין קרינסקי, ורייכל אשת טוביה ראזענבערג (הארווארד). חלק צאצאיו נהרגו בשואה, וחלקם נמצאים בפריז, ובאמריקה.

• השלישי הוא ר' משה יעקב מייטעס, שהוא בנו של ר' צבי אליעזר הנזכר לעיל מהמפקדים בווילנא. ר' משה יעקב עלה לארץ בשנת תרס"ט, ונפטר בכ"ח שבט תש"ד, הוא קבור בהר הזיתים. שם אשתו מרת חנה, ובזיווג שני נשא את רבקה בת ר' מנשה נפטרה י"ג תמוז.

• לר' משה יעקב היו אח ואחות, האח שלמה מייטעס היגר לצרפת, ושם אשתו ביילה לובשנסקי, והאחות בשם יעטא, שהיגרה לארצות הברית, מצאתי את הרישום של הגעתה לארצות הברית, היא הגיעה ב-17 באוקטובר 1916 בספינה שהפליגה מהולנד, והצהירה שהיא בת 18 שנים, לאחר מכן נישאה למייקל ריטבא.

• לר' משה יעקב מייטעס היו ששה ילדים בארץ ישראל, ואלו הם, א. ר' שלמה צבי מייטעס, ב. מרת דבורה אשת ר' יחיאל וייספיש בזכרון יעקב, בן הקדוש ר' נחום הי"ד. ג. רות אשת אלי רפופורט. ד. טובה אשת יוסף טרודרמן. ה. חיה היגרה לצרפת. ו. זאב מייטעס, נפטר בשנת תשנ"ז.

השאלה האם מקור כל המשפחות אחד הם? נראה שלא בהכרח, כי אף שכולם מאותה עיר, אין זה שם משפחה יחודי, ויתכן שהיו כמה וכמה ראשי משפחות שנקראו על שם אשה חשובה ממשפחתם בשם מייטא, ואין הכרח שיש קשר בין המשפחות.

מצינו גם בדורות קודמים יותר, ר' נתן מייטעס היה רב בעיר בענדין לפני כארבע מאות שנה, הוא זכה לאריכות ימים מופלגת ונפטר ונטמן בבענדין.

מצינו גם באמריקה, בשיקאגו, היה בית דפוס לפני למעלה ממאה שנה, שהיה בבעלותו של אליעזר מייטעס, ולאחריו המשיכו להדפיס אלמנתו, ובנו חיים לייב.

(ישנם עוד כמה וכמה משפחות מייטעס, שלא ידוע לי עליהם מספיק, אבל מהנראה עד עתה, אינם קשורים כלל וכלל למשפחה זו).