היום מלאו מאה וארבעים שנה לפטירתו של הגאון רבי
יהושע אייזיק שפירא אב"ד סלונים, המפורסם בכינויו ר' אייזל חריף.
בבחרותו שימש כחוזר בחצרו של רבי אהרן מסטראשלה,
שאביו נמנה על חסידיו המובהקים, אך כל ימיו היה מתנגד לחסידות, ולא שמר אמונים
להנהגות החסידיות של בית אביו שנהג בהם בימי נעוריו.
זוגתו מרת חיה בת הנגיד רבי יצחק פיין ממינסק.
כפי המסופר, ר' אייזל בצעירותו למד בקלויז המפורסם במינסק, ונודע שמו לתהילה בקרב
אנשי העיר. העשירה מרת רבקה בלומקס, אשר קיוותה להשיא את ר' אייזל לאחת מבנותיה,
הזמינה את אביו רבי יחיאל למינסק על פי הזמנתה של אולם במכתב הזמנתה אליו, לא
גילתה את סיבת הזמנתו לבקר אצלה, ומיד עם בואו לעיר לא נתן לו בעל האכסניה שלו -
ר' יצחק פיין - לצאת את ביתו עד שתקע לו כף והסכימו שאייזל ישא לאשה את בתו.
כבר מצעירותו נודע בשכלו החריף ובזכרונו המופלא,
בתחילה שימש כמגיד מישרים בבית הכנסת של החברא קדישא במינסק, מאותה עת נשתמרה
חליפת מכתבים עם רבי זכריה יאליש מלבוב, הפונה אליו בתוארים: "חריף ושנון
בפלפול וסברא, הלא בשמו הקדוש יקרא, מוהר"ר יהושע אייזיק מ"מ דח"ק
בק"ק מינסק". קיבל סמיכה לרבנות מר' אבלי פוסבולר, בשנת תקצ"ג
לערך, וזמן קצר לאחר מכן, נתמנה לכהן כרב בקלווריה, בשנים הראשונות שימש שם כדיין,
עד לפטירתו של רבי אריה לייב ברוידא רבה של העיר, בשנת תקצ"ט, שאז נתמנה למלא
את מקומו. משם בשנת תר"ב נסע לכהן בקוטנה. בשנת תר"ט עבר לכהן כרבה של
העיר טיקטין. ומשם עבר לכהן כרבה של העיר הגדולה סלונים, בה כיהן עד לפטירתו
כאמור, ביום ד' טבת תרל"ג.
על מצבתו נכתב, פה מנוחת כבוד אדמו"ר הגאון
הגדול האמיתי מאור הגולה, גאון ישראל וקודשו, רשכבה"ג נר ישראל, עמוד הימיני
פטיש החזק כקש"ת מרן כ"מ אייזק זצק"ל בהרב ר' יחיאל ז"ל
אב"ד דפה בעהמ"ח ספרי ... נגנז ארון הקודש ביום ערב שבת ד' לחודש טבת
שנת תרל"ג לפ"ק תנצב"ה. ר' אייזל נקבר בבית הקברות החדש בסלונים.
בהלווייתו הספיד המגיד מקלם ר' משה יצחק. בבית
הקברות הספידו רבי צבי ארקין מתלמידי החכמים שבעיר.
בירושים תרלה, נדפסה חוברת 'אבל כבד', הספד שנשא ר' בנימין
בר שמואל [אב"ד סטויפץ מחבר שארית בנימין] על פטירתם של כמה מגדולי הדור,
ובהם גם ר' יהושע אייזיק.
לא נודע לנו הרבה על יחוסו המדוייק, אבל אפרט את
המעט שכן נודע, ומזה אפשר לנסות להרכיב אילן יוחסין.
אביו, היה רבי יחיאל שפירא, שהיה מפורסם לצדיק
עובד ה' בעבודה תמה, במקצועו היה שען. היה מקושר אל הרב הקדוש בעל התניא, ולאחר
פטירתו נסע אל הרב הקדוש רבי אהרן הלוי מסטראשלה, בעקבותיו המשיך בנו, שהיה כאמור,
'חוזר' על דברי תורתו של האדמו"ר. ר' יחיאל נולד תקל"ב נפטר בשנת
תר"ז, כפי הנראה בעיירה ראש.
אביו רבי מרדכי שפירא, בהקדמת הספר ברכת משה,
נאמר עליו כי היה אב"ד גלוסק וגלובקי. עוד נמסר עליו כי היה מקורב אל הגאון
מוילנא. זוגתו היתה נכדת הגאון רבי יחיאל הלפרין בעל סדר הדורות.
