‏הצגת רשומות עם תוויות מיכלזון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מיכלזון. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 6 במרץ 2011

רבי יהושע העשל דוד הלפרין אב"ד פיאנטקי

משפחות של רבנים, מטבע הדברים, הם משפחות גדולות [ברוכות ילדים], ישנם כאלו שהתפרסמו יותר, מפני שכיהנו בקהילה גדולה, או חיברו ספרים משפיעים, וישנם כאלו מפורסמים פחות. הפעם נעסוק ברב לא כל כך מפורסם, רבי יהושע העשל דוד הלפרין אב"ד פיאנטקי, אבל משפחתו מפורסמת, הוא צאצא של רבנים גדולים, ויש מצאצאיו רבנים מפורסמים. אומנם, עץ המשפחה שלו עדיין לא מושלם, ואבקש בזאת את עזרת ציבור הקוראים להשלים פרטים חסרים.



אביו של רבי יהושע העשל דוד הלפרין, היה הגאון המקובל רבי ראובן הלפרין אב"ד גלאוונא, מילידי ביאליסטוק ונפטר בשנת תקע"ו. והוא מצאצאי שלשת גדולי עולם, רבי יחיאל הלפרין אב"ד מינסק בעל סדר הדורות, ורבי דוד הלוי בעל הטורי זהב - הט"ז, והרבי ר' העשל מקראקא. מחידושיו של רבי ראובן, נדפסו בספר 'גבורות יהונתן'.
 

לרבי יהושע העשל דוד היו כמה צאצאים. נמנה תחילה, את אלו שידוע כיצד הם מצאצאיו, ואחר כך נוסיף את אלו שאין ידיעה ברורה כיצד הם מצאצאיו.

  • חתנו הראשון, היה הגאון רבי שלום אב"ד פיאנטקי, מגדולי תלמידיו של הרב הקדוש ר' שמחה בונים מפשיסחא, ואחיו של ר' מאיר מקוואהל. נחשב לרע ועמית של בעל חידושי הרי"ם מגור. לרבי שלום אב"ד פיאנטקי נודע בן אחד ושתי בנות, בנו, רבי ראובן יצחק, אבי מרת דבורה אשת ר' יחיאל מיכל איילברג, אבי ר' אברהם נתן אלברג חתנו של הגאון רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן אב"ד פלונסק, שהיה בקיא גדול במחקר היוחסין, וכתב תולדות רבנים רבים, ואת מגילת היוחסין שלהם. בתו של ר' שלום, מרת מרים אשת רבי יצחק אייזיק אלימלך זילברמן ממופלגי חסידי קאצק, אביו של הגאון החסיד רבי שאול משה זילברמן אב"ד ויערשוב, ובסוף ימיו בתל אביב.
  • חתנו השני, היה החסיד הנגיד רבי אלחנן אונגר מפיאנטקי, המפורסם בשמו, ר' אלחנן פיונטקער. הוא היה גביר גדול, והיה מחותן פעמיים עם בעל חידושי הרי"ם. צאצאיו: א. ר' יהושע העשל דוד אונגר מפיאנטקי, חותן ר' אלעזר פלקסר, זקנו של הגאון רבי יצחק דוד פלקסר מראשי ישיבת שפת אמת, וחבר מועצת גדולי התורה, ובעהמ"ח 'שערי יצחק'. ב. חתנו, ר' ישראל משולם יוסטמן, בן בתו של החידושי הרים מגור. ג. חתנו רבי מנדל הלוי קמינר, גיסו של ה'שפת אמת' מגור. ד. חתנו, רבי דוד ברודר, אף הוא בן בתו של האדמור הראשון מגור, בעל החידושי הרי"ם. ה. חתנו, ר' משה יוסף לוברט, זקנו של ר' מרדכי יהודה לוברט בעהמ"ח 'מלחמות יהודה'.
  • חתנו השלישי, היה רבי אליעזר לייב לעוונבערג, בנו של רבי דן לעוונבערג, שהיה חותנו של הרה"ק רבי ישעיה וולטפרייד מפשעדבורז. ר' אליעזר לייב, נולד בשנת תקמ"א, ונשא את מרת רחל בתו של רבי יהושע העשיל דוד הלפרין.
*  *  *

ועתה נזכיר את הצאצאים, שיחוסם אל רבי יהושע העשל דוד הלפרין, אינו ברור.
על רבי יחיאל מיכל גולדשלאג אב"ד שעפס, נמסר שנשא את בת בתו של ר' יהושע העשל דוד הלפרין. הוא היה גדול בתורה, כיהן ברבנות בכמה ערים במשך שבעים שנה!, ולאחרונה בק"ק שעפס, עד לפטירתו כ"א שבט תרע"ח, ומחבר כמה ספרים על נ"ך, וספר 'אמרי אמת' פיטרקוב תרפ"א. אביו של רבי יעקב חיים זעליג גולדשלאג מחבר כמה ספרים.

גם רבי אלכסנדר זיסקינד הכהן ליפשיץ אב"ד אוזרקוב, ולפנים אב"ד פיאנטקה, היה חתן בנו או בתו של רבי יהושע העשיל דוד הלפרין מפיאנטקי. הוא היה חותנו של רבי יהודה לייב גרויבארט, מחבר 'חבלים בנעימים', ועוד ספרים. בן אחותו של רבי יחיאל מיכל אב"ד שעפס הנ"ל.

אשמח לדעת פרטים נוספים ליחוסו המדוייק של רבי יהושע העשל דוד הלפרין, או על צאצאיו.

הוספה חשובה
כעת, סיון תש"פ, נתבררו לי מספר פרטים על צאצאיו, ממשפחות לעוונבערג, גולדשלאג, ועוד חזון למועד לפרסמם בפירוט. 

יום שבת, 11 בדצמבר 2010

רבי מאיר הורוביץ מטיקטין - נכד השל"ה

אילן היוחסין של רבי מאיר הורוביץ מטיקטין, מהווה חלק נרחב ממגילות היוחסין של רבים מצדיקי הדורות. על צאצאיו נמנים הרבנים לבית רופשיץ, צאנז, ועוד גדולים וגאונים. כיוון שנזכר בבלוג יחוסו מצד חותנו, מהראוי להזכיר גם את עץ משפחת הורוביץ, יחוסו מצד האב.

הנה, רוב כותבי היחוס, רגילים לכתוב, כי ר' מאיר הלוי הורוביץ מטיקטין היה בן ר' שמואל שמעלקא הורוביץ אב"ד טארני, בן ר' יהושע סג"ל הארוך, בן ר' פנחס הורוביץ מקראקא גיסו של הרמ"א.

המקורות הראשוניים, הם בעל ההפלאה, בשער ספרו, אופיבאך תקמ"ז, והוא מזכיר רק שהוא בן הרב הגאון מהור"ר צבי הירש הלוי ז"ל בן הרב הגאון מהור"ר מאיר הלוי ז"ל בן הרב הגאון מהור"ר שמואל שמעלקא הלוי ז"ל ולמעלה בקודש הקדשים גאונים עולם דור דורים, קדושים אשר בארץ המה ואדירים, עומדים בפרץ וגודרי גדרים, המאירים לארץ ודרים..
ולא הודיע לנו בפירוט מי היה אביו של ר' שמואל שמעלקא ומהו יחוסו. אבל במגילת יוחסין שכתב רבי מאיר פערליש הדיין מפראג, ונדפס לראשונה בסוף ספר מטה משה זאלקווא תקכ"ב, כותב "אשר ממנו (מהקצין רייך שמעלקא) נסתעף יחוס השמעלקש, כגון הגאון מוהר"ר שמעלקא מאוסטרא, והגאון מוהר"ר שמעלקא סג"ל הורוויץ שהיה אב"ד טארני, בהרב הגדול מוהר"ר יהושע הארוך סג"ל".

ועדיין איננו יודעים מי היה אביו של רבי יהושע, יחוס זה, נדפס לראשונה על ידי ר' אהרן וואלדן, ב'שם הגדולים החדש', ורשא תרכה. שם כתוב, בערכו של בעל ההפלאה, כי זקן זקינו ר' יהושע הארוך, היה בן הגאון הקדוש אלקי מו"ה פנחס הלוי הורוויץ זצ"ל גיסו של הרמ"א.
חמש שנים אחר כך, בהקדמת ספר 'נזיר השם' לבוב תרכ"ט, גם כתוב, על ר' יהושע ארוך הלוי איש הורוויץ האב"דק פרעמיסלא, שהיה בהרב הגאון הקדוש מו"ה פנחס הלוי איש הורוויץ האבד"ק קראקא גיסו של הגאון בעל רמ"א.

וכבר בספר 'דעת לנבונים', מונקאטש תרנ"ט, במגילת היוחסין בסופו (עמ' 21 בהערה), כותב ר' משה יעקב שווערדשארף (שבדרך כלל נודע כדייקן בנושא היוחסין), "יש מכותבי הדורות שחושבים את ר' יהושע ארוך לבנו של הגביר הקצין החריף מו"ה פנחס הלוי איש הורוויץ מקראקא הפרנס דד"א, ויש מכותבי הדורות שחושבים את ר' יהושע ארוך לבנו של מו"ה יעקב הורוויץ בן ר' פנחס מקראקא הנזכר".

שש שנים לאחר מכן, בשנת תרס"ה הדפיס ר' משה יעקב, ספר נוסף, בשם 'גזע תרשישים', ובו הוא מפרט בחלק השלישי חלק 'גזע אור הצבי', את יחוס הרב הצדיק מוה"ר נפתלי צבי הורוויץ זצ"ל אבד"ק ראפשיץ. וכשהוא מגיע ליחוס משפחת הורוביץ, מוסיף עוד דעה, וכותב כך: "יש מכותבי הדורות שחושבים את ר' יהושע ארוך לבנו של מוה פנחס הלוי הורוויץ אחיו של השל"ה (והוא איננו ר' פנחס הפרנס מקראקא). ויש מכותבי הדורות שחושבים את ר' יהושע ארוך לבנו של מוה יעקב הלוי איש הורוויץ שהיה בן הקצין החריף מוה פנחס הלוי איש הורוויץ מקראקא הפרנס דדא, ורוב כותבי הדורות חושבים את ר' יהושע ארוך לבנו של הקצין ר' פנחס הורוויץ הנזכר מקראקא".

עוברות עוד שש שנים, ואחיינו של ר' משה יעקב, הלא הוא ר' אברהם מיכלזאהן, בנו של הגאון רבי צבי יחזקאל מיכעלזאהן אב"ד פלונסק, מדפיס ספר אהל נפתלי, בלבוב בשנת תרע"א, והוא "כולל ליקוטי ח"ת, ושיחות יקרים ונפלאים, עם סיפורים נוראים, והנהגות טובות ונאים, ממקורים נאמנים ... מאת האדם הגדול בענקים ... רשכבה"ג הר"ר נפתלי צבי הורוויץ זצ"ל אבד"ק ראפשיץ ..." לקראת סוף הספר בסימן שצג, מצטט ר' צבי יחזקאל את יחוסו של ר' נפתלי, מתוך הספר גזע תרשישים, ומזכיר גם את הדברים הנ"ל.

גירסתו של הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ
אולם, ידוע לנו, כי רבי נפתלי מראפשיץ עצמו, סבר אחרת, הוא חשב את עצמו כצאצא של השל"ה, דהיינו, שרבי יהושע הארוך, היה מצאצאי השל"ה.
וכך מספר ר' אברהם מיכלזאהן עצמו בתחילת הספר (סימן מא), בשם אביו, בשם רבי יקותיאל אריה קמלהר: "פעם אחת התועד יחדיו [הרה"ק מראפשיץ] עם הרה"צ קדוש ד' מו"ה פייבוש [מהיבנוב] זצ"ל על עסקי חיתון, וחשב הרה"ק מו"ה רבי נפתלי צבי את יחוסו עד להשל"ה ולמעלה בקודש".

אם זה היה המקור היחיד, לא הייתי מסתמך על רי"א קמלהר, כדי לשנות את היחוס, אולם גם בספר 'עשר קדושות', ורשא תרס"ו, (מערכת מהרצ"ה מזידיטשוב סי' ל"ג) מסופר כי רבי צבי הירש מזידיטשויב בעל העטרת צבי, אמר לרבי נפתלי מראפשיץ: "אייער זיידע דער של"ה הקדוש איז בייא אונז א אפטער גאסט", - הסבא שלך השל"ה - מתארח אצלנו לעיתים קרובות.


רבי צבי הורוביץ אב"ד דרעזדען, בספרו 'תולדות משפחת הורוביץ', קראקא תרצ"א, הערה קג, דן בנושא באריכות רבה, [ראה להלן], ובסוף דבריו, שמצא בספר אוהל נפתלי, "שהביא בשם הר' מענדיל מבראטשוב, (בן אחיו של רבי נפתלי), ששמע מהרה"צ מרופשיץ, כי הג"מ ר' יהושע הארוך היה בנו של הר' יעקב הלוי, ופעם אחת אמר לו כי הר' יעקב הלוי היה בנו של רבינו הקדוש בעל ה'של"ה' ופעם אחרת אמר לו כי היה אחי רבינו ה'של"ה'". [אני חיפשתי היטב בספר אהל נפתלי, ולא מצאתי את הסיפור הזה].

ובכן, יש לנו כבר שתי גירסאות, מה היה שם אביו של ר' יהושע הארוך, פנחס או יעקב, ועל כל אחד מהם, יש דעות מי הוא היה, על ר' פנחס יש שכותבים שהוא גיסו של הרמ"א, ויש הכותבים שהוא פנחס אחר, אחיו של השל"ה. ואודות ר' יעקב, יש כבר שלש דעות, או שהיה בן ר' פנחס מקראקא, או שהיה בן השל"ה או שהיה אחיו של השל"ה.

מאמרו של רבי צבי הורוביץ חוקר תולדות הרבנים
כאמור, ר' צבי הורוביץ דן בנושא בארוכה, ומביא את כל המקורות הראשוניים הנ"ל, ובהמשך דבריו מספר, כי כאשר אביו רבי חיים אריה הורוביץ אב"ד קראקא, הדפיס את ספרו 'חיי אריה' בשנת תרמ"ט, ובראשו, הדפיס את סדר יחוסו, כבר פקפק אז בנו ר' צבי, על הנוסח שכתב בספר 'שם הגדולים החדש', כביכול ר' יהושע היה בנו של ר' פנחס, והפקפוק הוא מפאת פער השנים הגדול, שבין ר' פנחס לבין ר' יהשע הארוך. כי ר' פנחס בקראקא נפטר בשנת שע"ח, בהיותו כבן שמונים שנה, וגם אשתו מתה שמה בשנת שע"ז, ויתר בניהם נפטרו זמן לא רב אחריהם, והאיך ר' יהושע הארוך, שחי עדיין בשנת תנ"ב היה בנו. ור' שמואל שמעלקא בן ר' יהושע נפטר בשנת תע"ג, (על פי פנקס החברא קדישא של טרנוב), וכיצד היה נכד של ר' פנחס שנפטר ישיש מאה שנים קודם לכן. זה אינו מסתבר. ממשיך ר' צבי הורוביץ, ומספר כי באותו מעמד, היה נוכח גם דודו הרב הגאון מו"ה פנחס הלוי אבד"ק בראדשין ז"ל, ואמר כי קבוע בזכרונו כי חסר כאן דרו אחד, אשר שמו היה יעקב, אשר על שמו היה נקרא זקיננו הג"מ יעקב יוקיל אבד"ק גלוגא רבתי. ובעבור זה הדפיס אאמו"ר הגאון זצ"ל את אלה הדברים, "ובקיאי יוחסין חושבים שהגאון הנ"ל (הג"מ יהושע הארוך), היה בן הג"מ יעקב בן האלוף מו"ה פנחס פרנס ד"א גיסו של הרמ"א, ויען לא ידע דבר ברור בזה, ע"כ לא קיבל עליו אחריות הדברים האלו.

מכאן איפה, מקורו של ר' משה יעקב שווערדשארף הנזכר למעלה, להוסיף כי ר' יהושע היה בן ר' יעקב בן ר' פנחס.

בכל אופן, מסיפור זה, יש חיזוק לגירסתו של ר' מענדיל מבארשוב בשם הרבי מראפשיץ, כי שם אביו של ר' יהושע הארוך היה יעקב. השאלה שוב, מי הוא ר' יעקב הורוביץ הנ"ל.

מאמרו של חוקר היוחסין ר' דוד נחמן רוטנר
ר' דוד נחמן רוטנר במאמרו 'הערות לשושלת משפחת הורוויץ - הלויים', שנדפס בקובץ בית אהרן וישראל, שנה יט גליון ה (קיג), ואחר כך נדפס כנספח בספרו 'נצר משורשים', מוכיח שמוכרחים אנו לאמר, שר' יעקב זה היה בנו של השל"ה, כי ר' יעקב אחיו של השל"ה, נפטר בשנת שפ"ב, ושוב יש לנו פער גדול של שנים, ולרבי פנחס מקראקא, לא ידוע משום מקור שהיה לו בן בשם יעקב, והרי זו המצאה, על מנת ליישב את מה שכתב בספר שם הגדולים החדש, ואין להסתמך לחינם על המצאה זו.

ר' דוד נחמן מביא כמה פעמים בדבריו, שעיקר דבריו הם, על מנת לישב דבריהם של צדיקים, שישנו סיפור שהחוזה מלובלין שוחח פעם עם ר' נפתלי מראפשיץ אודות זקינו השל"ה.
אף על ענף אחר מהמשפחה - אחד מבני בניו של ר' מאיר הורביץ מטיקטין - הרה"ק רבי ראובן הורביץ מזארנאווצי בעל 'דודאים בשדה', נמסר שהחוזה מלובלין אמר עליו שהוא ממש דור י"ד לשל"ה הק', וזה פלא, כי בכל מקרה לא אמורים להיות יותר מעשר דורות בינו לבין השל"ה.

על כל פנים, מעיר ר' דוד נחמן: "לפלא הדבר שמעתיקי היחס בדורנו, למרות הוכחתו הנ"ל של רצ"ה, המבררת שלא ייתכנו הדברים, ועל אף שהגירסה שבהערה - ר' יהושע ב"ר יעקב - נתמכת בעדויותיהם של הרה"ק מרופשיץ והג"מ אבד"ק בראדשין אשר גם נותן טעם לדברים. והדברים כבר נפוצו בספרים , עכ"ז עדיין ממשיכים להעתיק - ר' יהושע ב"ר פנחס - כנוסחה השגויה של 'שם הגדולים החדש'".

מקור ישן שלא נודע עדיין
אם לאמר את האמת, עד כה, לא השתכנעתי מדבריו כל כך, ויותר היה לי נח לסבור כגרסתו של בעל שם הגדולים החדש. אך עתה שלח אלי ידידי הנאמן, מר ירון פדהצור, מציאה מעניינת במיוחד שהוא מצא, ששיכנעה אותי.

בנו בכורו של רבי איציק'ל המבורגר, זקינו של רבי נפתלי מראפשיץ, היה רבי מרדכי צבי הלוי הורוביץ שמילא את מקום אביו ברבנות העיר הורוחב. הוא נודע כרבו של המגיד מקוזניץ. חידושיו נדפסו בספר 'לחם מצה'.
בתו, נישאה לרבי יונה יהושע פרץ. ובתם, נישאה לרבי יוסף שמואל לנדא, אב"ד קעמפנא, בעהמ"ח ספר 'כור הבחינה', ברסלאו תקצז.

והנה בהקדמתו לספר כור הבחינה, מזכיר ר' יוסף שמואל, את אשתו ואת יחוסה בזה הלשון:
ובזכות זוגתי הצנועה, מ' דינה עלקא בת אחי אמי המפורסם מו"ה יונה יושע, ובזכות אבותיה קודש קדשים, שהיא נכד הגאון מו"ה מרדכי צבי הלוי הורוויץ מהארחוב, בהגאון מו"ה יצחק הלוי הורוויץ מאה"ו בהגאון מו"ה יוקל מגלוגא נכד של"ה.


מכיוון שיש לנו כמה וכמה מקורות, מכמה ענפים במשפחה, המספרים כי הם היו מצאצאי השל"ה, דומני שזהו היחוס הנכון. אך עדיין צריך להסביר כיצד ר' שמואל שמעלקא הורוביץ אב"ד טארנא, היה ממשפחתו של רייך שמעלקא חותנו של המהר"ל מפראג.