ר' אריה לייב מייטעס מפינסק בוילנא,
ר' אריה לייב מייטעס שתדלן של הקהילה בוילנא, במקורו היה מהעיר פינסק ושם אביו ר' יהודה ליפשיץ. ר' אריה לייב היה מכונה במסמכים הרישמיים גרושקו, (תולדות הקהילה העברית בוילנא עמ' 136).
תפקיד השתדלן: 'השתדלן היה דואג לפריבילגיות של הקהלה, למשפטי הקהל בבתי דין של המדינה, לבטול עלילות שקר, לפדיון שבויים וכד', השתדלן ידע את שפת המדינה והיה יוצא ונכנס בארמנות השרים ובמשרדים, השתדלן היה כותב כתבים בפולנית והיה גם מתרגם תעודות מעברית לפולנית'.
בכתב החוזה שערך ועד המדינה עם השתדלן שקדם לר' אריה לייב נכתב בין היתר, 'לבל ילכו קודר בלחץ אויב להושיע מכל צרינו, אשר כל היום כלימתנו נגדם להתעולל עלילות ברשע בהווסדם יחד עלינו לדרוך קשת להפיל עני ואביון ודבר מרמות וחשבון.. .. ואנו אין לנו אלא כוחנו בפה מפיק מרגליות ומליץ יושר לשום משמרת למשרת .. .. והנה את שאהבה נפשנו מצאנו, גבר חכם ונהיר שפתותיו נוטפות מור עובר לשנא דאקדומי לדם פניו בתוד"ע, אשר לו יד ושם לעמוד בהיכל מלך ושרים לבטא בשפתיו בשפת רננות יהלל, פיו ולבו שוין, וטובה חכמה עם נחלה נחל איתן בישיבת זקנים'.
ר' אריה לייב הצליח במיוחד במשפט שהיה בשנת תקמ"ג-ד, בית דין חצר המלך, דן במשפט שבין העיריה חבורת הסוחרים וחברות בעלי המלאכה ובין הקהל. הפסק שהתקבל ביטל את כל התקנות בדבר הגיטו, שנקבעו כבר כמאה וחמישים שנה קודם, ומאפשר כעת ליהודים להתגורר בכל העיר ופרבריה. פסק הדין מבטל את המס השנתי של 600 זהובים שהיה מוטל על היהודים, ומבטל את האפשרות להטיל מסים מיוחדים על היהודים. בית הדין הכריז על חופש המסחר והמלאכה הוא מציין שהיו מתבטלות ההגבלות בדבר המסחר לסוגיו וכו'. פסק הדין נחשב בקרב היהודים להצלחה גדולה, שנזקפה לזכותו של ר' לייב מייטעס, וזכרו לו את זה כל ימיו, ואף לאחר מותו נחקק על מצבתו 'הוא אשר עשה התשועה הגדולה בישראל בשנת תקמ"ד ומלט את העיר בחכמתו'
ר' אריה לייב מייטעס במקורו היה מפינסק, וכשהיגר לוילנא גר ברחוב היהודי, (ראה בספרו של קלויזנר 'תולדות הקהילה העברית בוילנא' עמ' 71, תיאור הרחוב היהודי והדיירים בבתים). היה מרואי פני הגר"א, שעודדו וחיזקו על הצלת הקהילה היהודית מכל מיני גזירות. ר' אריה לייב נפטר בשביעי של פסח תקס"ז, על מצבתו נחקק בין היתר 'בצלו בגויים חיינו, המליץ הרבני המופלג, המפורסם לשם ולתהלה, מהו' אריה לייב מייטעס מפינסק'. ראה קריה נאמנה עמ' 222, ובעיר וילנא עמ' 36. וראה עוד אודותיו בהרחבה, בגליון דאס ווארט (קובנא) גליון 560 ג' אב תרצ"ה עמ' 2, בתוך סידרת כתבות על תלמידי הגאון מוילנא.
צאצאיו של ר' אריה לייב מייטעס הם:
- ר' משה זאב וולף ליפשיץ שהיה שתדלן אחריו לתקופה קצרה, ר' משה שימש גם כמ"ץ בקהל וילנא. ר' משה חתם על כמה הסכמות על ספרים שנדפסו בוילנא, ונפטר כ"ג אלול תקצ"ד. בנו של ר' משה הוא ר' רפאל ליפשיץ אבי ר' אברהם יצחק מו"צ דק"ק בייסעגאלע פלך קובנה.
- ר' יצחק ליפשיץ, בא חתום בשמו עם שאר רבנים, על כתב יחוס של ר' שמואל מרדכי גרשוני מוילנא, ראה עיר וילנא חלק ב', עמ' 37-8.
- ר' נפתלי מייטעס אבי מרת חיה אשת ר' אריה לייב קעניגשבערג [נכדו של ר' אריה לייב אפשטיין בעל הפרדס], הורי מרת פרומא יענטא אשת ר' יעקב יהודה טור (אחיו של ר' חיים טור אב"ד קארעליץ, והם מגזע הטו"ז שעל שמו נקראת המשפחה, ומגזע בעל הבאר הגולה) אבי ר' נפתלי זאב וואלף טור, שהיה משורר מנכבדי העיר וילנא נולד תקצ"ז נפטר תרמ"ה. (פרומא יענטא הנל נפטרה כג אב תרנג). ראה עיר וילנא חלק ב' עמ' 140-1.
אחרים מבני משפחת מייטעס בעיר וילנא
במפקד של הממשלה, שנערך בחודש אייר בשנת תרי"ח בעיר וילנא, מופיעים כמה וכמה משפחות תחת השם מייטעס ואלו שמות ראשי המשפחות:
- משה דוד בן אברהם בן 51 שנים, ומשפחתו; זו' איידלה בת אברהם בת 48, ובנם יעקב מרדכי בן 20 וזו' פעסא פייגא.
- משה בן אליהו בן 58 שנים, ומשפחתו; זו' שרה בת חיים בת 51, ובתם יעכא בת 24 ובתה טעמקא בת 4 שנים.
- לייב בן דוד בן 52 שנים, ומשפחתו; זו' רוחא בת יענק'ל בת 54, ובניהם, דוד בן 26 וזו' פייגא. ובן נוסף אליעזר בן 12 שנים, ועוד בת בשם רבקה.
- יעקב בן אברהם בן 48 שנים, ומשפחתו; זו' ביילא בת סנדר.
- צבי אליעזר בן שמואל או בן זימל (במפקד כתוב שם האבא: 'שימל') בן 27 שנים, ושם אשתו רבקה בת דוד, היא בת 20 שנים, ואין להם ילדים בזמן ההוא.
בירושלים, מצאנו כמה מבני משפחת מייטעס:
- בספריו של מנחם מנדל גרליץ (ירושלים של מעלה כרך ד עמ' 219, עם תמונתו בעמ' 220. וכן בספר כך נפרצו החומות) מוזכר 'הלמדן הירושלמי' ר' אברהם מייטעס ששלח מכתב לגיסו ר' חיים לעווינשטיין מלומדי הקלויז בוילנא, אודות הקמת שכונת בית ישראל, השכונה הוקמה בשנת תרל"ח לערך. לע"ע לא מצאתי עוד פרטים על ר' אברהם מייטעס זה או אודות גיסו.
- עוד היה בירושלים, ר' מרדכי יעקב מייטעס, מנכבדי העיר וילנא שעלה לירושלים. הוא היה בנו של ר' משה דוד הנזכר במפקדים דלעיל [לר' משה דוד היו עוד בן ובת, אברהם צבי, ורבקה מינדה], ומוזכר שם אודות ר' מרדכי יעקב שהוא בן 20 שנים, וגר בבית אביו משה דוד, ושם אשתו של מרדכי יעקב פעסא פייגא (כשעלה לירושלים, היה זה לאחר פטירתה והיה נשוי אשה שניה, שנפטרה בירושלים בקיץ תר"פ). עוד כתוב שם במפקד, שבשנת תרל"ב, הוא נמנה בין סוחרי וילנא. ר' מרדכי יעקב נפטר בירושלים בכ"ז תשרי תרס"ט, ובהלווייתו, השתתף בנו משה דוד שבא מהעיר וילנא לבקרו. המספידים היו ר' חיים ברלין ור' בן ציון ציזלינג. תיאור על ההלוויה ניתן למצוא בעיתון החבצלת מיום א' חשוון תרס"ט. בספר בית מועד מאת ר' משה יעקב ב"ר יצחק ראבינאוויץ מ"מ בוילנא, וילנא תרעז, יש הספד על ר' מרדכי יעקב מייטעס, ומזכיר שם בתחילה שמות בניו, נח צבי, ואברהם יוסף ומשה דוב (צ"ל דוד) ודניאל, וראובן, ואלטע אשת ר' יעקב ארקוס, ועלקע אשת אידיל ברלין, ומרים אשת בנימין קרינסקי, ורייכל אשת טוביה ראזענבערג (הארווארד). חלק צאצאיו נהרגו בשואה, וחלקם נמצאים בפריז, ובאמריקה.
- השלישי הוא ר' משה יעקב מייטעס, שהוא בנו של ר' צבי אליעזר הנזכר לעיל מהמפקדים בווילנא. ר' משה יעקב עלה לארץ בשנת תרס"ט, ונפטר בכ"ח שבט תש"ד, הוא קבור בהר הזיתים. שם אשתו מרת חנה, ובזיווג שני נשא את רבקה בת ר' מנשה נפטרה י"ג תמוז.
- לר' משה יעקב היו אח ואחות, האח שלמה מייטעס היגר לצרפת, ושם אשתו ביילה לובשנסקי, והאחות בשם יעטא, שהיגרה לארצות הברית, מצאתי את הרישום של הגעתה לארצות הברית, היא הגיעה ב-17 באוקטובר 1916 בספינה שהפליגה מהולנד, והצהירה שהיא בת 18 שנים, לאחר מכן נישאה למייקל ריטבא.
- לר' משה יעקב מייטעס היו ששה ילדים בארץ ישראל, ואלו הם, א. ר' שלמה צבי מייטעס, ב. מרת דבורה אשת ר' יחיאל וייספיש בזכרון יעקב, בן הקדוש ר' נחום הי"ד. ג. רות אשת אלי רפופורט. ד. טובה אשת יוסף טרודרמן. ה. חיה היגרה לצרפת. ו. זאב מייטעס, נפטר בשנת תשנ"ז.
השאלה האם מקור כל המשפחות אחד הם? נראה שלא בהכרח, כי אף שכולם מאותה עיר, אין זה שם משפחה יחודי, ויתכן שהיו כמה וכמה ראשי משפחות שנקראו על שם אשה חשובה ממשפחתם בשם מייטא, ואין הכרח שיש קשר בין המשפחות.
מצינו גם בדורות קודמים יותר, ר' נתן מייטעס היה רב בעיר בענדין לפני כארבע מאות שנה, הוא זכה לאריכות ימים מופלגת ונפטר ונטמן בבענדין.
מצינו גם באמריקה, בשיקאגו, היה בית דפוס לפני למעלה ממאה שנה, שהיה בבעלותו של אליעזר מייטעס, ולאחריו המשיכו להדפיס אלמנתו, ובנו חיים לייב.
(ישנם עוד כמה וכמה משפחות מייטעס, שלא ידוע לי עליהם מספיק, אבל מהנראה עד עתה, אינם קשורים כלל וכלל למשפחה זו).
