שבוע טוב!
במאמר הקודם כתבתי על אביו של ר' בנימין דיסקין מגרודנא, וניסיתי לשער מי היה חותנו. במאמר זה, אפרט את צאצאיו, ופרטים על משפחות דיסקין אחרות.
בנו בכורו של ר' בנימין, "פאר המשפחה – דיסקין" היה ר' יהושע יהודה לייב דיסקין – המהרי"ל. הוא נולד בגרודנא שנת תקע"ז, וכשנפטר אביו בשנת תר"ד, נתמנה כממלא מקומו כאב"ד לומזא. משם עבר למעזריטש וקובנא, ושוב חזר ללומזא, בהמשך, כיהן ברבנות בערים נוספות, בהן שקלוב ועוד. אך נתפרסם בעיקר בעירו האחרונה, טרם עלותו לארץ ישראל, הלא היא העיר בריסק.
הוא נשא לאשה בשנת תקצ"א את מרת הינדא רחל לבית ברוידא [אביה היה רב בוולקוביץ'], ולאחר שהיא נפטרה בשנת תרט"ו, נשא בזיווג שני את מרת שרה בת ר' צבי ראטנר, [מגזע היחס, נכדת ר' לוי אב"ד קאדני בעל עטרת ראש, ור' אלעזר לנדא בעהמ"ח יד המלך, ועוד] אשר היתה גרושה מאישה הראשון, [ה"ה ר' אליהו זלמן הלפרין, שבזיווגו השני היה חתן של המלבי"ם].
בשנת תרל"ז עלה לארץ ישראל, וקבע משכנו בירושלים. נפטר שם בי"ט טבת בשנת תרנ"ח.
בנו יחידו ר' יצחק ירוחם דיסקין, נולד בלומזה, כ"ב שבט תקצ"ט, נתיתם בגיל צעיר מאמו. תלמידו של אביו, ממנו למד ש"ס ופוסקים בשקידה רבה ובתפיסה מצוינת, כבר בבחרותו נעשה גדול בתורה ובהוראה, בעל מח חריף עמוק ומקיף שמועטים כמותו. אך לא רצה להתפרנס מן הרבנות.
נשא לאשה את בת הנגיד ר' זכריה זלקינד (בנו של ר' לייב בטלן, רבה של דווינסק בעהמ"ח זכר יהודה). אשתו זו, ילדה לו בת ובן. לאחר שנים רבות נפטרה, ובשנת תרס''ד נשא בזיווג שני את מרת ינטה בת ר' דוד פישהאף (אלמנת ר' נחמן רפופורט מטולנא. והתישבו בעיר אומן.
אחרי פטירת אביו המהרי"ל בשנת תרנ"ח, ביקשו ממנו ראשי העדה שיבוא לעמוד בראש המוסדות שיסד וניהל אביו: בית היתומים וישיבת "אהל משה". רק באלול תרס"ח (כעבור עשר שנים) הסכים לקבל את התפקיד שהטילו עליו ועלה לארץ, בירושלים, היה מראשי הקהל, והמשיך את דרכו של אביו. נפטר בירושלים, כ"ט שבט תרפ"ה (23.2.1925).
צאצאיו: בנימין דיסקין גר בעיר דווינסק, היה עלוי גדול. נפטר בגיל צעיר. אשת רפאל שולמן סוחר עשיר בליבוי-לטביה. היו להם 3 בנים. וכנראה שנספו כולם בשואה.
ר' ישראל אברהם שמואל דיסקין, בעהמ"ח לבני בנימין, נולד בשנת תקפ"א, וכבר בצעירותו נתמנה כדיין בלומזא. בתחילה היה אב"ד פלונסק, ובשנת תרכ"ה נתקבל לאב"ד בווילקאויסק על מקומו של הגאון ר' יחיאל הלר בעל 'עמודי אור', שם גם עמד בראשות הישיבה שהיתה קיימת בעיר שנים רבות, בווילקוביסק כיהן עד לפטירתו בי"א טבת תרמז. בנו היה נחום צבי דיסקין – גולדשטיין המכונה נח"ץ. [ראה סיני ע"ד עמ' רסח].
ר' זרח דיסקין, אב"ד אחורי הנהר (פורשטאט) בגרודנא. הוא נולד בשנת תקפ"ד או תקפ"ז, ובשנת תר"א נישא בעיר ויישיי במחוז סובאלק (Wiejsieje), עם מרת ליבא חיה בת ר' עוזר ברנשטיין. ר' זרח נסמך בגיל צעיר להוראה, על ידי ר' משה יצחק אביגדור אב"ד שקלוב, ועל ידי ר' יו"ט ליפמן הלפרין מביאליסטוק. ואף על פי כן, לא רצה לעסוק ברבנות והעדיף לעסוק במסחר, הוא הביא לדפוס את ספרי הטור בקניגסברג תרכ"א, והשקיע בזה ממיטב כספו, אך זה לא צלח, וההשקעה לא נשאה פירות מובטחים, והפסיד ר' זרח את רוב כספו, ונאלץ לקבל על עצמו את הרבנות, והיה רגיל לומר 'הטורים עשאוני רב'. בתחילה כיהן ברבנות בעיר אוזור – אוזיאר [ואחריו היה שם ר' יהושע העשיל שחור מתלמידי ישיבת מיר בר משה]. ובשנת תרכ"ו החל לכהן ברבנות בפארשטאט [אחורי הנהר] בעיר גרודנא [התואר אב"ד נתבטל בגרודנא מפני מעשה שהיה, ור' זרח היה רק הראב"ד], וקודם לכן אביו כהן שם ברבנות. השאיר אחריו חידושים בכתב יד, ונפטר בהורדנא בשנת תרע"ד או תרע"א בן קרוב לתשעים שנה, [באהלי שם, כותב שנפטר אב תרעא בלומזא, וזה הולך על מחותנו רא"ש רבינוביץ]. באותו פרבר כיהנו גם ר' שמואל אביגדור תוספאה [אחרי ר' בנימין ולפני ר' זרח], ואולי היה ירושה מאבותיו. לפני ר' בנימין כיהן שם ר' אלכסנדר משה לפידות. ואחרי שנפטר ר' זרח כיהן שם ר' יהודה זאיונץ, ואחריו בא ר' איסר יהודה אונטרמן, עד תרפג, ואחריו ר' שמואל אהרן הכהן פלוטקין שנקרא הרב מדרצ'ין, ואחריו ר' שמעון שקופ, שניהג שם את ישיבתו וכיהן ברבנות.
