אומנם כבר פרסמתי בבלוג מספר מאמרים לתולדות משפחת לוריא זו, אך כיוון שעסקנו שוב בקורות המשפחה, עקב פטירתו של הדיין דויזניץ, ולקראת הוצאה לאור של ספר חדש מתורתו של אבי המשפחה רבי אהרן יוסף לוריא, עם תולדות המשפחה, מצאתי לנכון לפרסם כאן תעודה היסטורית שנתגלתה לא מזמן, וממנה נתגלו פרטים חדשים על המשפחה, ונתאמתו סיפורים רבים שעברו במסורת הדורות.
הנה קישורים למאמרים שפרסמתי בעבר,
משפחת לוריא מצפת וטבריה
השורשים של משפחת לוריא הצפתית
רבי משולם זושא לוריא דיין דחסידי ויזניץ
וכעת אבוא אל פרטי התעודה,
בני משפחת לוריא, כמו רבים אחרים מבני הקהילה בצפת בשנים הללו, נמנו על חסידיו של הרה"ק רבי אהרן מטשערנוביל. אומנם, נסיעה מצפת אל האדמו"ר, היתה כמעט בלתי אפשרית בימים ההם. לכן, הקשרים התנהלו בעיקר באמצעות מכתבים, וכאשר נסע אי מי מבני החבורה, נתנו בני הקהילה בידו קוויטלאך אל האדמו"ר.
בשנת תרכ"ח נסע רבי אברהם חרש"פ [חתן רבי שמשון פלפל] מצפת אל הרבי מטשערנוביל, בשבוע של פרשת יתרו, כבר שלח משם מכתב ראשון לצפת. אחר כמה חודשים לשהותו שם, בי' אייר [כ"ה למב"י], שלח אליו גיסו, רבי חיים יצחק לאבין מצפת. במכתב הוא מדווח לו על הקורה בצפת, ובפרט בקלויז של חסידי טשערנוביל, ודן על הראויים לקבל חלוקה מטשערנוביל, ואלו שלא זכאים להיכלל ברשימה.
כיוון שכבר נשלח מכתב מצפת לטשערנוביל, באו גם אחרים להוסיף שורותיהם בשולי המכתב, כל אחד ובקשותיו, כל אחד וענייניו לבקש מרבי אברהם שיבקש עבורם אצל הרבי, ובעניני החלוקה. הכל על מנת לחסוך בדמי המשלוח.
המכתב נשלח כאמור אל טשערנוביל, אך לא ידוע אם הגיע למענו או לא.
הכתובת המופיעה על המכתב מבחוץ היא:
על כל פנים, עברו להם שלש שנים, והתגלגל המכתב לידיו של משכיל אחד, משונאי החסידים, והלה מצא ענין בפרסום המכתב כפי שהוא, במטרה להדגים ממנו את קשריו הכספיים של הרבי עם תושבי ארץ ישראל, ועניינים נוספים.
ובכן, המכתב התפרסם בעיתון המליץ, כפי שהוא, ללא שינוי לכאורה, [כך עולה מפרטים משפחתיים המופיעים במכתב], למעט השמטת שמו המלא של האדמו"ר. בכל מקום שהיה כתוב במכתב טשערנוביל, הופיעה בעיתון האות ט'.
המכתב המלא הוא תעודה מרתקת לקורות הקהילה החסידית בצפת.
ולעניננו, אחד מן המוסיפים שורות בסוף המכתב, הוא רבי אהרן יוסף לוריא, ראש המשפחה. וכך הוא כותב:
מעבר לעצם התגלית של המכתב, של רבי אהרן יוסף, אשר נפטר כבר לפני למעלה ממאה וארבעים שנה, הרי שנתגלו במכתב כמה פרטים משפחתיים אשר לא היו ידועים קודם.
הנה קישורים למאמרים שפרסמתי בעבר,
משפחת לוריא מצפת וטבריה
השורשים של משפחת לוריא הצפתית
רבי משולם זושא לוריא דיין דחסידי ויזניץ
וכעת אבוא אל פרטי התעודה,
בני משפחת לוריא, כמו רבים אחרים מבני הקהילה בצפת בשנים הללו, נמנו על חסידיו של הרה"ק רבי אהרן מטשערנוביל. אומנם, נסיעה מצפת אל האדמו"ר, היתה כמעט בלתי אפשרית בימים ההם. לכן, הקשרים התנהלו בעיקר באמצעות מכתבים, וכאשר נסע אי מי מבני החבורה, נתנו בני הקהילה בידו קוויטלאך אל האדמו"ר.
בשנת תרכ"ח נסע רבי אברהם חרש"פ [חתן רבי שמשון פלפל] מצפת אל הרבי מטשערנוביל, בשבוע של פרשת יתרו, כבר שלח משם מכתב ראשון לצפת. אחר כמה חודשים לשהותו שם, בי' אייר [כ"ה למב"י], שלח אליו גיסו, רבי חיים יצחק לאבין מצפת. במכתב הוא מדווח לו על הקורה בצפת, ובפרט בקלויז של חסידי טשערנוביל, ודן על הראויים לקבל חלוקה מטשערנוביל, ואלו שלא זכאים להיכלל ברשימה.
כיוון שכבר נשלח מכתב מצפת לטשערנוביל, באו גם אחרים להוסיף שורותיהם בשולי המכתב, כל אחד ובקשותיו, כל אחד וענייניו לבקש מרבי אברהם שיבקש עבורם אצל הרבי, ובעניני החלוקה. הכל על מנת לחסוך בדמי המשלוח.
המכתב נשלח כאמור אל טשערנוביל, אך לא ידוע אם הגיע למענו או לא.
הכתובת המופיעה על המכתב מבחוץ היא:
מעי"ק
צפת. ליד גיסי המופל' בתו"י א"ח מו"ה אברהם חרש"פ נכד הרב
מלאבין.
מצוה
להגיע לידו בכל מקום שהוא, כי נחוץ הוא מאוד, ולא ידע מקומו אי' איפו...
על כל פנים, עברו להם שלש שנים, והתגלגל המכתב לידיו של משכיל אחד, משונאי החסידים, והלה מצא ענין בפרסום המכתב כפי שהוא, במטרה להדגים ממנו את קשריו הכספיים של הרבי עם תושבי ארץ ישראל, ועניינים נוספים.
ובכן, המכתב התפרסם בעיתון המליץ, כפי שהוא, ללא שינוי לכאורה, [כך עולה מפרטים משפחתיים המופיעים במכתב], למעט השמטת שמו המלא של האדמו"ר. בכל מקום שהיה כתוב במכתב טשערנוביל, הופיעה בעיתון האות ט'.
המכתב המלא הוא תעודה מרתקת לקורות הקהילה החסידית בצפת.
ולעניננו, אחד מן המוסיפים שורות בסוף המכתב, הוא רבי אהרן יוסף לוריא, ראש המשפחה. וכך הוא כותב:
גם
אני אהרן יוסף פב"ש ידידי כו' מו"ה אברהם נ"י, אבקש להודיעני
במכתבו אשר ישלח לגיסו נ"י אם נתקבל לכבוד קדושת אדמו"ר הק' שליט"א
הפישקילע מאבני ירושלים ת"ו אשר שלחתי לו ע"י רו"מ.
וגם
אבקש להשתדל אודות אשר בקשתי פה מרו"מ, היינו להעמיד את גיסתי החולי מ' אלטע
בת חותני ע"ה הר"ש מאטיק בהצעטיל מהזכות אשר הי' לחותני ע"ה
בהצעטיל הנ"ל, ולמצוה רבה יחשב מאוד כי היא עניה גלמודה, ועלי הי' כולנה ד'
ירחם.
וגם
אבקש ליתן קוויטעל בעד אחי יחיאל בן מלכה וז' מירל בילא בת ציפורה שיזכו
לזש"ק, כי זה ערך י"ג שנים אחרי הנשואין ולא הי' להם שום ולד ולא נודע
לי מה לעשות אם להפריד בין הדבקים אם לאו, וגם אם באפשר להעמידהו בהצעטיל מה טוב.
דברי דו"ש כו'
אהרן יוסף בן מלכה
ונא להזכירנו אותי ואת ביתי אצל אדמו"ר
שליט"א, ז' חי' נחמה בת רחל, בתה וויטא ריזא, בנה משלם זוסיא, בני משה, שנזכה
לגדלם בנחת.מעבר לעצם התגלית של המכתב, של רבי אהרן יוסף, אשר נפטר כבר לפני למעלה ממאה וארבעים שנה, הרי שנתגלו במכתב כמה פרטים משפחתיים אשר לא היו ידועים קודם.
- ראשית, שם אמו של ר' אהרן יוסף, אשתו של רבי משולם זושא הראשון, לא היה ידוע לנו עד עכשיו. והנה בקוויטעל, חתם רבי אהרן יוסף כנהוג, בשם אמו. ומשכך, נתגלה לנו השם המלא.
- ענין נוסף, הבקשה עבור אחיו יחיאל שיזכו לזש"ק. היה ידוע עד היום במשפחה, שיחיאל היה נשוי לאשה ראשונה, ולא נולדו לה ילדים, ורק אחר פטירתה, נשא אשה נוספת לעת זקנה היא מרת ינטא רעכל אחות החסיד ר' מנדל וועג, וממנה נולדו לו ילדים. והנה כאן במכתב חיזוק לאותה מסורת, ושוב, השם המלא של האשה הראשונה, שלא היה ידוע קודם לכן.
- ענין נוסף, הוא מזכיר את חותנו ר"ש מאטיק, בברכת המתים, כותב עליו ע"ה - עליו השלום, כפי שרגילים לכתוב על נפטרים. עד היום לא היה ברור מתי נפטר רבי שמואל. על המצבה שעל קברו בצפת, כתוב שנפטר ביום הכיפורים תר... כאן, נשברה אבן המצבה, ולא ניתן לדעת באיזו שנה נפטר. בספר זכרון שמואל, כתב שנפטר בשנת תרכ"ח או תר"ל. והנה, כאן, במכתב משנת תרכ"ח, כבר כותבים עליו ע"ה. ואכן נראה מנוסח המכתב שהוא נפטר לא מזמן, שהרי הוא מבקש להשתמש בזכות שהיה לרבי שמואל בצעטיל, עבור בתו אלטע.
המכתב בעיתון נתגלה על ידי ר' חיים ידידיה ברייש, העוסק בתולדות הקלויז של טשערנוביל בצפת, ובתולדות הקהילה החסידית בצפת בכלל. ותשו"ח לו. ולשארי הרמ"מ שהעביר לי את הידיעה על המכתב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה