לתולדות בית אביו של רבי צדוק הכהן מלובלין

בקובץ עץ חיים (באבוב), תשרי תש"ע (י), נדפס מאמר שלם, לתולדות בית אבותיו של הגאה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין, נביא כאן את תמצות המאמר, ולאחר מכן נוסיף עליו מעט.

רבי צדוק הכהן נולד למשפחת רבנים ליטאית עתיקה ומפוארת, ששורשיה משתלשלים ועולים עד לגאון רבי משולם זלמן מירלש אב"ד אה"ו.

בנערותו, בהיותו כבן שלוש עשרה שנים, עוד בטרם נישואיו, כתב ר' צדוק ספר שלם לתולדות גדולי ישראל, ואת שמו נקב 'זכרון לראשונים', והוא ספר כעין שם הגדולים להחיד"א. וכה דבריו בראשית הקונטרס שכתב בעת שבתו בקריניק: "קונטרס קראתיו זכרון לראשונים מזכרת חכמי ישראל דור ודור ודורשיו וחכמיו, כל אשר נמצאו כתובים בספר זכרון ליראי ד', ודבריהם הן הן זכרונם, והחילותי לסדר קונטרס זה בשנת תקצ"ז בעיר גידולי קרוניק ואני נער בן י"ג שנה". בקונטרס, כתב רבי צדוק גם מספר פרטים אודות משפחתו, וכפי הנראה ציין על כל אחד מזקניו את סדר יחוסו, וגם על אלו ממשפחתו קרא להם שאריי. למרות שהקונטרס עצמו אינו מצוי איתנו ואין ידוע אם שרד כלל, נשתדל לעמוד מעט אודות יחוס משפחתו, ליקוטי בתר ליקוטי.

ראשית שמורה לנו עדותו של ר' שלמה גבריאל מרגליות, בהקדמה לספר 'שיחת מלאכי השרת': "אביו הגאון הצדיק החסיד ר' יעקב הכהן זצ"ל האב"ד קרייזבורג, וכו' והי' נכד הגה"ק רשכבה"ג ר' זלמן מירלס זצ"ל האבד"ק אה"ו, כמו שכותב רבינו הקדוש בספרו הגדול זכרון לראשונים (סי' ז')". עוד כותב שם בהקדמה: "ואשרי יולדתו אמו הרבנית הצדיקת מרת יוטא זכרה לברכה, היא היתה בת הרה"ג ר' צדוק הלוי איש הורוויץ זצ"ל נכד רבינו השל"ה הקדוש זצ"ל, כמו שכותב רבינו הקדוש בספרו הגדול הנ"ל (שם סי' א') וכותב שם שכל היוצאים מחלצי הקדוש הגאון ר' שעפטיל הורוויץ בן השל"ה הק' חותמים עצמם איש הורוויץ, דמלת אי"ש נוטריקין אברהם ישעי' שעפטיל, היינו בעל ווי העמודים, ואביו השל"ה הק' ואבי אביו בעל עמק הברכה זכותם יגן עלינו, עי' שם באורך. וקורא ג"כ שם למרנן ורבנן הגר"א מווילנא והבעל שאגת ארי' זי"ע שאריי, עי' שם באורך בכתי"ק גודל יחוסו".

גם בספריו הנדפסים, כשמזכיר כמה פעמים לגאון מוילנא והשאגת אריה, קורא להם ש"ב.

אביו, ר' יעקב הכהן אב"ד קרייזבורג

ר' צדוק כותב בראש ספרו 'אוצר המלך': "בעז"ה הנל"ך [הנותן ליעף כח], אחל לכתוב ספר אוצר המלך, בו יבואר דברים אשר חדשתי בזעת אפי וביגיע כפי, אנכי הדל עני וכהן, צדוק בהרב הגאאמ"ו החסיד המנוח מהרי"ך זצללה"ה מקריניק וכעת פ"ק וולאדאווקי".

ר' יעקב השאיר אחריו חידושים ודרושים בכתב יד, ומעט מהם הביא ר' צדוק בספריו. כמו"כ נדפסו ממנו תשובות בהלכה.

במגילת היחש של ר' יוסף זכריה שטרן שנדפסה בספרו זכר יהוסף, מזכיר שבניו של הרב דקרייזבורג הם הרב המפורסם ר' צדוק מלובלין ועוד כמה גדולים. ליקטנו מה שעלה בידינו אודות בניו: א. ר' יהושע זעליג הכהן מבוטען, חתנו של ר' יצחק מתתיהו וינברג, ששימש כדיין וריש מתיבתא בפינסק, אביו של בעל 'יסוד העבודה' מסלונים. ב. ר' צדוק הכהן מלובלין, נשוא מאמרינו. ג. ר' יצחק אביגדור הכהן, עלה לארץ ישראל. ד. ר' דוב בער הכהן קאצין מקריזבורג.

אביו של רבי יעקב הכהן היה ר' אשר הכהן אב"ד קריניק בן ר' אביגדור הכהן. בן נוסף היה לו לר' אשר, ושמו ר' יוסף הכהן אב"ד זאבלאדאווי ואחר כך קריניק, בעל 'כפות זהב', וכך הוא כותב בראש ספרו: "חברתי אנכי הצעיר יוסף בהרב המאור הגדול המנוח הרב מוהר"ר אשר הכהן זצלה"ה אב"ד פה ק"ק קרינק יצ"ו... ויהיו דברי אלה במנחה ההולכת לפני ויתקבל לרצון, ואחרי כן אבא אל אדוני במחברת ענף עץ אבות ברכה מאבותי הקדושים הגאונים אשר בארץ המה, וגם אנכי אתיצב בתוכם, וכו', אשרי המעזרני בקניית ספרי זה, כי יקום על שם אבותי אשר זכותם יגן בעדי ובעדם".

ר' אשר הכהן כיהן כאב"ד בקריניק עד שנת תק"ע לערך, שאז כנראה נפטר, ולאחר כעשרים שנה נקרא בנו ר' יוסף למלא מקומו.

עד לתקופה האחרונה לא נודע מי המה "אבותי הקדושים אשר בארץ המה", מי היה ר' אביגדור הכהן אביו של ר' אשר. הכל היה בבחינת איתכסיא. לאחרונה נתגלה שבבית הקברות בעיר קובנא ניצבת לה מצבה ישנה בת למעלה ממאה שנים על קברו של ר' דניאל אביגדור הכהן. ר' דניאל אביגדור דנן היה בנו של ר' יוסף הכהן אב"ד קריניק, ובכך בן דודו של ר' צדוק הכהן. על מצבתו נחרת יחוסו בפרוטרוט:

הרב ר' דניאל אביגדור הכהן מקאלנא / פ. נ. / הרב ר' דניאל אביגדור הכהן / בהרב הגאון ר' יוסף ז"ל אב"ד דק"ק / זאבלודאווע קרינעק וויסאקי ליט / ושם מנוחתו כבוד מחבר ספר / כפות זהב וספר אלף כסף / בהרב הגאון ר' אשר ז"ל אב"ד / דק"ק קרינעק בהרב הגאון / ר' אביגדור אב"ד דק"ק ברעזי / בעל אחותו של הגאון הגדול / בעל השאגת ארי' ועוד למעלה / בקודש אשר עמל ויגע הרבה / בתורה והי' כאחד הגדולים ...

מעתה מתברר לנו יחוסו של ר' יוסף הכהן עד למשפחת רבינו השאגת אריה ולמעלה בקודש. וממילא התבהר יחוסו של בן אחיו, הלא הוא נשוא מאמרינו ר' צדוק הכהן מלובלין. אביו של ר' צדוק – ר' יעקב הכהן אב"ד קרייזבורג, היה בנו של ר' אשר אב"ד קרינקי, ב"ר אביגדור הכהן אב"ד ברעזי, חתן ר' אשר אב"ד בגליל עליון מינסק בעהמ"ח מעונות אריות, בנו של ר' לייב בעל התוספות אב"ד מינסק.

ר' אשר אב"ד דגליל מינסק נשא לאשה את אחותו של הגאון ר' יחזקאל קאצנלנפויגען אב"ד אה"ו בעל שו"ת כנסת יחזקאל, בת ר' אברהם קאצנלפויגען דיין בבריסק, ב"ר יעקב קאנצנלנפויגען אב"ד דק"ק פיורדא, ב"ר יואל קאצנלנפויגען חתנו של ר' שמואל יהודה קאצנלנבויגען (מהרשי"ק), בנו של המהר"ם פאדואה.

ר' אברהם קאצנלפויגען הנזכר, היה חתנו של ר' בצלאל בנו של הגאון המפורסם ר' בנימין אהרן סלניק, בעל ה'משאת בנימין'.

אלה הם אבותיו הקדושים של ר' יוסף הכהן אב"ד קרינקי, אבותיו של ר' צדוק הכהן.

עוד נכתב שם במאמר על משפחת אמו של רבי צדוק הכהן, שהיתה בתו של רבי צדוק הלוי הורוביץ מיאנוב, אך אין זה מן הנוגע לענייננו. במאמר הבא נספר על תולדות רבי דניאל אביגדור הכהן מקולנא - קובנא, שממצבתו נודע לנו יחוסו של רבי צדוק, ועל צאצאיו.