רבי אלכסנדר עקשטיין ראב"ד בודפסט

היום מלאו מאה שנה לפטירתו של הגאון רבי אלכסנדר סנדר עקשטיין רב דקהילת בודפסט.

רבי אלכסנדר נולד בשנת תרכ"ג בכפר האלינבא, נקרא על שם אבי זקינו רבי אלכסנדר סנדר מייזליש אב"ד סערדעהאלי. בצעירותו למד אצל הגאונים רבי מנחם כץ פרוסטיץ ורבי משה פאללאק אב"ד באניהאד. נשא לאשה את מרת קלעריל חיה לבית ליבער. אחר נישואיו, ישב סמוך אצל חותנו בכפר טאקאן. ניסה לשלוח ידו במסחר ולא הצליח. שימש בתחילה כמגיד מישרים בבית מדרש של סוחרים, לאחר מכן, שימש כדיין בבוסקוביץ. זוגתו קלעריל, נפטרה צעירה ביום י"ב אלול תרס"ב, ונשא בשנית את מרת רייזל בת ר' צבי עקשטיין דיין פאפא. [לא ידוע על קשר בין המשפחות, ר' צבי היה בן ר' יונה בן ר' נפתלי]. כאמור, ביום י"ג אלול תרע"ג נפטר רבי אלכסנדר בהיותו בן חמישים שנה, ומנוחתו בבודפסט.

ואלו הם צאצאיו. מזיוו"ר: א. רבי נתן בנימין עקשטיין. ב. מרת טויבא אשת רבי יצחק אייזיק ווייס. ג. מרת פיגלא אשת רבי ברוך שטרן. ד. רבי נפתלי חיים עקשטיין. ומזיוו"ש: ה. רבי יונה עקשטיין הי"ד. ו. רבי אברהם אליעזר עקשטיין הי"ד. ז. מרת מינדל אשת רבי יהושע גולדשטיין. ח. מרת דיילא.

ועתה נעבור על אילן היוחסין שלו.

• אביו, רבי אברהם אליעזר עקשטיין נולד י"א אדר תקצ"ח, למד תורה מפי הגאונים רבי דוד דייטש אב"ד באלאש'דיארמאט ורבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהעל וכן אצל הגאון רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר. ונסמך להוראה משלשתם. לאחר נישואיו עסק במסחר, וסירב לכהן ברבנות תחת הגבלת ראשי קהילה רפורמים. לבסוף קבע את מגוריו בבודפסט, ושימש שם כדיין ומורה, נפטר ביום י"ג אב תרס"ח. זוגתו מרת פייגלא לבית פייפער, נפטרה ביום ב' חשוון תרנ"ג.

  

  רבי אברהם אליעזר עקשטיין, מתוך למשפחותם מעתון המבשר

• רבי אהרן יהודה עקשטיין, הנקרא ר' לייב אוהן על שם כפר הולדתו אוהן, שימש דיין ומורה צדק בעיר סערדעהעלי.  כיהן כדיין בעיר ווייצן, נזכר כמה פעמים בשו"ת מהר"י אסאד, ובשו"ת שואל ומשיב. חיבר קונטרס כנפי נשרים, בשנת תרכ"א, בענין התרנגולים שבאו מסין. נפטר כ"ב חשון תרכ"ו ונטמן בעיר ווייטצען. נדפס ממנו ספר לא יסור שבט מיהודה, חידושי תורה ממנו ומצאצאיו, ותולדות ימי המשפחה. זוגתו מרת רייזל, נפטרה ה' תמוז תרמ"ד, ואף היא נטמנה בווייטצען.
• אביו, רבי שמחה בונים עקשטיין. נפטר כ"ח אייר, וזוגתו מרת מינדל.
• אמו מרת דיילא.

אמו של רבי אלכסנדר אשת רבי אברהם אליעזר, מרת פייגלא הנ"ל, היתה בת רבי פנחס יהודה המכונה זעליג לייב פייפער אב"ד קאוואגאארש, תלמיד החתם סופר, נשארו ממנו הרבה כתבי יד. נפטר א' דראש השנה תרכ"ט. אשתו מרת טויבא בתו של הגאון רבי יחזקיהו כץ בעל המגדנות יחזקיהו, אחרי שנתלמן ממנה נשא שוב את אסתר בת אורי הכהן, וכשנפטר עלתה לארץ ישראל. בתו השניה של רבי פנחס היא מרת חנה אשת רבי יוסף שמואל הרשלר, מלפנים רב דק"ק סאבאדי, ועלה לירושלים.

אודות היחוס המדוייק עד לרבי אלכסנדר סנדר מייזליש הנ"ל, שהיה בנו של בעל התוספות שבת, ישנן כמה גירסאות, ולא נאריך בהן כעת. ואי"ה עוד חזון למועד.

מה שכן נשאר לנו עוד לכתוב, זהו אודות חותנו של רבי אלכסנדר עקשטיין ועץ המשפחה שלו.

עוד על רבי יוסף חיים קרא ויחוסו

הזכרנו במאמר הקודם, את רבי אליהו אפטר מקאליש - אבי אמו של רבי יוסף חיים קרא, ויש מה לדון ביחוסו.

כאמור, היה רבי אליהו אפטר, בן אחר בן עד השר שאול וואהל, כפי שמבואר בארוכה, בקונטרס ניר לדוד ולזרעו הנ"ל, וחזר ונשנה בדעת קדושים, אבל צריך לכתוב מעט על חותנו של רבי אליהו.

כי הנה בספרים הנ"ל, ניר לדוד ולזרעו, ואחריו בדעת קדושים, נכתב כי רבי אליהו היה חתן דודו אחי אביו, הפרנס ומנהיג רבי שמואל מפוזנא. 
אולם, בקונטרס אהל אהרן הנ"ל (בסוף ספר בית אהרן), הובאה מגילת יוחסין שערך החוקר המפורסם רבי מרדכי ווייץ, שהיה בקיא גדול ביוחסין ודייקן מאד, ובמיוחד היה בקיא בקורות העיר פוזנא, ואף הכין לדפוס ספר שלם לתולדות רבני העיר בשם פז נאה, והוא כתב בתוך דבריו כך,

והקצין מו"ה אלי' ב"ר הירש הנ"ל היה חתן הקצין וראש מו"ה שמואל היילפרין בקראטאשין פרנס הועד דגליל פוזנא בן הקצין ר' יוסף היילפרין (חתן הרה"ח מו"ה איצק דיין בביד"ר בלעסלא) בן הקצין החסיד מו"ה ישראל היילפרין בקראטאשין ולמעלה בקודש היה חתן רבנו הגה"ק המקובל בעל מגלה עמוקות זי"ע.

את גירסת מי נקבל?

לכאורה נראה דבתראה עדיף.

*    *    *

על יחוס חותנו של רבי יוסף חיים, הוא רבי יצחק זעליג קרא אב"ד קאליש והנובר, לא נאריך כעת, למרות שיש הרבה מה להאריך על יחוסו על פי מגילת היחס של משפחת קרא, על גרסאותיה הרבות.

רק זאת אעיר, שאחד מצאצאיו, של רבי יצחק זעליג, היה רבי יוסף חיים קרא אב"ד וולוצלבק, בעהמ"ח כמה ספרים, מן הראוי להבחין בין שני רבי יוסף חיים קרא אלו, דידן היה אב"ד בקאליש, והאחר היה אב"ד וולוצלבק, דידן נפטר לפני כמאתיים שנה, והאחר מאה שנה מאוחר יותר.

ואצרף כאן את תמונתו היפה והיחודית של רבי יוסף חיים קרא אב"ד וולוצלבק

אילן היוחסין של רבי יוסף חיים קרא

במאמר הקודם כתבנו את קורות חייו של רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש, ופירטנו את רשימת צאצאיו.
במאמר שלפנינו, נסקור את שושלת יחוס אבותיו, ונעמוד על כמה מן הנקודות הבעייתיות ביחוסו.

וזה סדר היחוס 

• רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש.

• אביו היה רבי אלכסנדר סנדר אב"ד לעסלא, נפטר בשנת תצ"ז.

• אביו רבי לייב פרעגער, דיין ודרשן בלונטשיץ.

• מגזע המהר"ל מפראג.

אודות הקשר בין רבי לייב פרעגער עד למהר"ל, נמסר בידי צאצאיו, בכמה מקורות, הוא היה דור רביעי למהר"ל מפראג.

ראיתי בספר 'עלי מרורות', שכתבו שר' לייב זה, הוא הוא שהיה בנו של רבי שמואל בן רבי בצלאל אב"ד קעלן בנו של המהר"ל מפראג, אך גירסא זו אינה נראית בעיני. כי על רבי יהודה לייב זה, ידוע שנפטר בתשרי תס"ו בפראג, ולא כתוב עליו בשום מקום שהיה דרשן ודיין בלונטשיץ.

עוד אעיר, כי אילו אכן צדק המעיר שם בספר עלי מרורות, נמצא, כי רבי אביגדור קרא מפינסק - בנו של רבי יוסף חיים כאמור - היה בן דוד שני בשלישי עם בר פלוגתתו בעל התניא.. שאף הוא היה מצאצאי רבי יהודה לייב בר שמואל הנ"ל. [איני בא לאמר שזו ראיה לשלילה, רק ציינתי נקודה מעניינת].

*     *     *

יחוסו למשפחת קצנלבוגן ולשר שאול וואהל,

נמסר בכתבי היוחסין, כי אביו, רבי אלכסנדר סנדר אב"ד לעסלא היה חתנו של רבי אליהו אפטר מקאליש, בן אחר בן לשר שאול וואהל קצנלבוגן,

האומנם?

הנה כך כתב ר' צבי הירש עדעלמאן [חן טוב] בספר ניר לדוד ולזרעו, [לונדון תריב, ונספח לספר גדולת שאול, לונדון תריד],

"הרב מוהר"ר אליה בהגאון מוהר"ר הירשל הנז' הוליד... בת אחת היא הרבנית מרת מיכלא אשת הגאון מוהר"ר סענדר ז"ל אבד"ק לעסלא ובסוף ימיו פרנס ומנהיג בק' קראטשין, והוא נאסף אל עמיו בשנת תצ"ז".

נראה, כי אכן, רבי יוסף חיים היה בן בתו של רבי אליהו אפטער מקאליש, בן אחר בן לשר שאול וואהל.

אלא, שהגאון רבי אפרים הלוי אב"ד קויל, שכאמור היה חתנו של רבי יוסף חיים קרא, כתב צוואה לפני פטירתו, היא נדפסה בספר של חתנו רבי יששכר וויינגורט - פתחי שערים זרעים, תחת השם "ברכת אפרים", ובאחרונה נדפסה בספר בפני עצמו. בתוך הצוואה, בסעיף כג, כותב ר' אפרים לבניו כך,

רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש

אחד מגדולי רבני פולין, לפני כמאתיים וחמישים שנה, היה הגאון רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש.

רבי יוסף חיים נולד בערך בשנת ת"ס לאביו רבי אלכסנדר סנדר אב"ד לעסלא, מגזע המהר"ל מפראג, ושאר גדולים.

נשא לאשה את מרת בילא, בת רבי יצחק זעליג קרא אב"ד קאליש, אף היא מגזע גדולים, ולימים מילא את מקום חותנו בקאליש.

מסופר עליו, כי בעת שהיה אב"ד קאליש, אחד הקצבים מסר אותו לשלטונות, וכאשר נודע לו מזה, תיכף אמר לאשתו הרבנית שמוכרחים לעקור מכאן, ולברוח מהעיר, הימים היו ימי אלול, ועד ראש השנה, הגיע לעיר פוזנא, לאחר ראש השנה, המשיך במנוסתו, עד שהגיע לברלין. בהיותו שם, הופיע בבית הכנסת, בליל יום כיפור יורש העצר (קרוין פרינץ), שאהב להאזין לניגוני תפילות היהודים, וכאשר ראה את רבי יוסף חיים, שהיה גדול בקומה משכמו ולמעלה ויפה תואר ובעל הדרת פנים, התעניין לדעת מיהו הרב האורח, ואמר עליו בזה הלשון, איך מעכט מיר ווינטשען שיהי' האיש הזה רב בברלין, כי אז לא הי' רב בעיר ברלין, והבטיחו לו על זה ראשי העדה אשר היה שוחח עמהם, ובמוצאי יום הכיפורים, באו פרנסי וראשי הקהל אל רבי יוסף חיים, וסיפרו לו כל המעשה שהי' ודרישת היורש עצר, על כן המה מציעים לפניו שיקבל על עצמו משרת הרבנות בעירם. ועמד רבי יוסף חיים מכסאו ואמר בכעס ובצעקה גדולה "האם אתמנה לרב על ידי גוי? היתכן כזאת!" וכה חזר ושנה כמה פעמים, ולא חפץ לקבל את הרבנות, ובבוקר השכם עמד בהחבא ובסתר וברח משם ונדד הלאה ונתמנה אח"כ לרב בעיר קרעמיזר במדינת הנובר. [הסיפור הובא לראשונה על ידי ראש"ח מיכלזון בספרו אהל אברהם פיטערקוב תרעא, אות פב. בשמו של רבי שלמה ענגעלמאן אב"ד קלאדאווי מצאצאיו של רבי יוסף חיים, ומשם נדפס כמה פעמים].

כפי הנראה, חזר אחר כך לעירו קאליש, שהרי דרשותיו בקרעזמיר הם משנת תקי"ג ויש ממנו הסכמה בשנת תקכ"ג מקאליש.

רבי יוסף חיים השאיר אחריו כתבים רבים שהיו בידי נכדו ר' שלמה ענגלמן אב"ד קלאדאווא וביניהם חיבור בשם 'כל הכתוב לחיים', והובא שם מדרשותיו בעיר קרעמזיר בשנת תקי"ג, אך לא נדפס. בספר בית אהרן לנכדו הובאו ממנו כמה חידושי תורה.

ביום כ' תמוז תקכ"ג, הסכים על "פירוש על שיר השירים" [המיוחס] לרמב"ן אלטונא תקכ"ד, בצוותא עם רבי יהונתן אייבשיץ ושאר רבנים.

ואלו הם צאצאיו של רבי יוסף חיים:

א.      רבי אריה יהודה לייב קרא דיין בקוטנא ודרשן בפוזנא בין השנים תק"ל-תקל"ו, אשתו יוכבד בת ר' אברהם, אחר פטירתו, נדבה עבור נשמתו פרוכת לבית הכנסת בפוזנא. בנו רבי מאיר, מילא את מקומו.

ב.      רבי אביגדור קרא אב"ד לעסלא ופינסק, הוא שנתפרסם בחיכוכיו עם החסידים שבעיר. בנותיו: א. אשת הרב הצדיק מו"ה יהודה ליבוש זצ"ל מק' ניעשוויז, אבי הג"מ יעקב צבי אב"ד שישלעוויטש. ב. אשת רבי גרשון גורדון פו"מ וגבאי דחברא צדקה גדולה בק' ווילנא שנסע לארץ הקודש, אביו [או שמא זקינו] של רבי עקיבא גורדון שהביא לדפוס הגדה של פסח עם פירוש ביזת מצרים לזקן זקינו רבי עקיבא אב"ד בוריסוב, ירושלים תרכה.