יום חמישי, 16 בדצמבר 2010

רבי מאיר הורוביץ נכד השל"ה, או שמא זוגתו מצאצאי השל"ה

רבי מאיר הורוביץ מטיקטין, ממשיך להעסיק אותנו, הזכרנו את חותנו ר' מאניס כץ, והבאנו את מאמרו של ר' יוסף נחמיה הכהן קוואדראט ששלל את יחוסו אל המהר"ל מפראג. הזכרנו גם את יחוסו של ר' מאיר מצד אביו, וחיזקנו את האפשרות שהוא מצאצאי השל"ה בן אחר בן.
ועתה אבוא ואוסיף כאן פרטים חדשים.

אחד מגדולי רבני מארמרוש, היה רבי שמואל שמעלקא קליין אב"ד סעליש, מחבר ספר 'צרור החיים', הוא נפטר ביום ט' אדר ב' תרל"ה.

לאחר פטירתו, הדפיסו בניו בשנת תרל"ו, את ספרו הנזכר, וזה לשון בנו בהקדמה:
ושם אמו (של ר' שמואל שמעלקא) היתה פעסל נכד בת הגאון ר' צבי טשארטקעווער הנקרא ר' הירשלי טשארטקעווער שהיתה אחות הגאונים הקדושים הגאון בעל הפלאה וגדול מרבן שמו הקדוש הגאון רבי ר' שמעלקא ז"ל שהי' אב"ד דק"ק ניקלסבורג.
רבי צבי הירש הלוי מטשורטקוב, היה בנו של רבי מאיר הורוביץ מטיקטין.

לפי דברינו עד עתה, הרי שמרת פעסל היתה נכדת השל"ה, אך הנה מה שנכתב על מצבתו של ר' שמואל שמעלקא, [מתוך הספר מצבת קודש]: "הרב מו"ה שמואל שמעלקא בן המנוח מו"ה יוסף ז"ל ושם אמו פעסיל ע"ה שהיתה ממשפחת השל"ה הקדוש".
יהיו שיחשבו שיש כאן חיזוק לדברים, כי כתוב כאן שהיא מצאצאי השל"ה, אך בקיאי יוחסין יודעים, כי כאשר כתוב על מרת פעסיל שהיא ממשפחת השל"ה, פירוש הדבר, שהיא רק מאותה משפחה, אך לא מהצאצאים הישירים.
אם כן, יש לנו כאן מקור נוסף, ששולל את היחוס לשל"ה.

אמר לי ידידי חוקר יוחסין הנודע, רבי נפתלי אהרן ווקשטיין, ראש המאגר לכתבי היוחסין בישראל, כי אם נתבונן, אזי נשים לב, כי צאצאי ר' מאיר הורוביץ מטיקטין מתחלקים לשתיים. צאצאי בנו הגדול ר' יעקב יוקל הורוביץ אב"ד גלוגא, וצאצאי בנו הצעיר יותר, ר' צבי הירש הורוביץ אב"ד טשורטקוב.

בין צאצאי ר' יעקב יוקל, ישנה מסורת לא ברורה דיה, כי הם מצאצאי השל"ה, כך אצל ר' נפתלי מראפשיץ, וכך אצל בעל כור הבחינה. ובין צאצאי ר' צבי הירש, אין מסורת כלל כי הם צאצאי השל"ה. כך אצל בנו ר' פנחס בעל ההפלאה, וכך ב'נזיר השם', ועל מצבת רש"ש קליין הנ"ל.

לפי זה מעלה הרב ווקשטיין השערה מעניינת, הרי ידוע לנו, שלרבי מאיר הורוביץ מטיקטין היו שני זיווגים, הראשונה בת ר' מאניס כץ, והשניה מרת מאטיל למשפחת קצנלבוגן.
ידוע גם, כי ר' יעקב יוקל מגלוגה, שנולד בשנת תל"ט, נולד מזיווגו הראשון של ר' מאיר, שאודות יחוס זיווג זה, כבר האריך ר' יוסף נחמיה קוואדראט [במאמרו שהובא כאן לעיל], שאין אנו יודעים את מוצא משפחתו בבירור. ואם כן, יתכן, שר' מאניס כץ, חותנו של ר' מאיר, הוא זה שהיה מצאצאי השל"ה, ולא ר' מאיר עצמו. ואם כך, מובן שר' יעקב יוקל היה מצאצאי השל"ה,  אך אחיו, ר' צבי הירש מטשורטקוב, שנולד כמה שנים אחריו, בשנת ת"ן לערך, נולד כבר מהאשה השניה מרת מאטיל, וממילא הוא אינו מצאצאי השל"ה, ולכן צאצאיו לא ידעו מסורת זו.

ובאמת נראה כך גם מהקדמת ר' יוסף שמואל לנדא לספר כור הבחינה, כי הוא בא להזכיר את יחוס אבותיה הקדושים של זוגתו, ומזכיר את סבה ר' מרדכי צבי הורוביץ, ואת אביו ר' איציקל המבורגר, ואביו ר' יעקב יוקל, אך כאן הוא נעצר, ולא מזכיר את אביו ר' מאיר הלוי הורוביץ מטיקטין, שהיה "אחד מרבני גדולי הדור אשר קדוש יאמר לו, כי מלבד רב גדלו וחכמתו בהליכות התלמוד, היה ג"כ מופלג בחסידות, נערץ ונקדש אצל בני דורו לצדיק כביר ולפועל ישועות" (לתולדות הקהילות בפולין, עמ' 245). וזה מן התימה, מדוע לא משתבח ר' יוסף שמואל אף ביחוס זוגתו לר' מאיר. אך אם אנו אומרים דאכן היחוס לשל"ה, עובר רק מצד אשת ר' מאיר, אז מובן כי הוא רצה להזכיר את יחוס אבותיה הקדושים עד לשל"ה, הלכך פרט את היחוס בן אחר בן רק עד ר' יעקב יוקל ולא המשיך, כי הוא הראשון בשושלת הורוביץ זו, שהיה נכד השל"ה.

ולפי זה, ר' יהושע ארוך, ודאי לא היה מצאצאי השל"ה, וכנראה היה בנו או בן בנו של ר' פנחס, או שמא היה בן אחיו של השל"ה.

על פי השערה זו, צריך להעמיד שר' צבי הירש מטשורטקוב, נולד אכן מזוגתו השניה של ר' מאיר מטיקטין, וצריך לחשב את יחוסו של ר' מאניס כץ עד לשל"ה. אך מעל לכל, חשוב לזכור כי זו עדיין רק השערה גרידא.
ומעניין לבדוק, האם יש צאצאים אחרים לר' מאיר הורוביץ מטיקטין, מבנים אחרים שלו, המזכירים את היחוס לשל"ה, או שוללים אותו.

יום שבת, 11 בדצמבר 2010

רבי מאיר הורוביץ מטיקטין - נכד השל"ה

אילן היוחסין של רבי מאיר הורוביץ מטיקטין, מהווה חלק נרחב ממגילות היוחסין של רבים מצדיקי הדורות. על צאצאיו נמנים הרבנים לבית רופשיץ, צאנז, ועוד גדולים וגאונים. כיוון שנזכר בבלוג יחוסו מצד חותנו, מהראוי להזכיר גם את עץ משפחת הורוביץ, יחוסו מצד האב.

הנה, רוב כותבי היחוס, רגילים לכתוב, כי ר' מאיר הלוי הורוביץ מטיקטין היה בן ר' שמואל שמעלקא הורוביץ אב"ד טארני, בן ר' יהושע סג"ל הארוך, בן ר' פנחס הורוביץ מקראקא גיסו של הרמ"א.

המקורות הראשוניים, הם בעל ההפלאה, בשער ספרו, אופיבאך תקמ"ז, והוא מזכיר רק שהוא בן הרב הגאון מהור"ר צבי הירש הלוי ז"ל בן הרב הגאון מהור"ר מאיר הלוי ז"ל בן הרב הגאון מהור"ר שמואל שמעלקא הלוי ז"ל ולמעלה בקודש הקדשים גאונים עולם דור דורים, קדושים אשר בארץ המה ואדירים, עומדים בפרץ וגודרי גדרים, המאירים לארץ ודרים..
ולא הודיע לנו בפירוט מי היה אביו של ר' שמואל שמעלקא ומהו יחוסו. אבל במגילת יוחסין שכתב רבי מאיר פערליש הדיין מפראג, ונדפס לראשונה בסוף ספר מטה משה זאלקווא תקכ"ב, כותב "אשר ממנו (מהקצין רייך שמעלקא) נסתעף יחוס השמעלקש, כגון הגאון מוהר"ר שמעלקא מאוסטרא, והגאון מוהר"ר שמעלקא סג"ל הורוויץ שהיה אב"ד טארני, בהרב הגדול מוהר"ר יהושע הארוך סג"ל".

ועדיין איננו יודעים מי היה אביו של רבי יהושע, יחוס זה, נדפס לראשונה על ידי ר' אהרן וואלדן, ב'שם הגדולים החדש', ורשא תרכה. שם כתוב, בערכו של בעל ההפלאה, כי זקן זקינו ר' יהושע הארוך, היה בן הגאון הקדוש אלקי מו"ה פנחס הלוי הורוויץ זצ"ל גיסו של הרמ"א.
חמש שנים אחר כך, בהקדמת ספר 'נזיר השם' לבוב תרכ"ט, גם כתוב, על ר' יהושע ארוך הלוי איש הורוויץ האב"דק פרעמיסלא, שהיה בהרב הגאון הקדוש מו"ה פנחס הלוי איש הורוויץ האבד"ק קראקא גיסו של הגאון בעל רמ"א.

וכבר בספר 'דעת לנבונים', מונקאטש תרנ"ט, במגילת היוחסין בסופו (עמ' 21 בהערה), כותב ר' משה יעקב שווערדשארף (שבדרך כלל נודע כדייקן בנושא היוחסין), "יש מכותבי הדורות שחושבים את ר' יהושע ארוך לבנו של הגביר הקצין החריף מו"ה פנחס הלוי איש הורוויץ מקראקא הפרנס דד"א, ויש מכותבי הדורות שחושבים את ר' יהושע ארוך לבנו של מו"ה יעקב הורוויץ בן ר' פנחס מקראקא הנזכר".

שש שנים לאחר מכן, בשנת תרס"ה הדפיס ר' משה יעקב, ספר נוסף, בשם 'גזע תרשישים', ובו הוא מפרט בחלק השלישי חלק 'גזע אור הצבי', את יחוס הרב הצדיק מוה"ר נפתלי צבי הורוויץ זצ"ל אבד"ק ראפשיץ. וכשהוא מגיע ליחוס משפחת הורוביץ, מוסיף עוד דעה, וכותב כך: "יש מכותבי הדורות שחושבים את ר' יהושע ארוך לבנו של מוה פנחס הלוי הורוויץ אחיו של השל"ה (והוא איננו ר' פנחס הפרנס מקראקא). ויש מכותבי הדורות שחושבים את ר' יהושע ארוך לבנו של מוה יעקב הלוי איש הורוויץ שהיה בן הקצין החריף מוה פנחס הלוי איש הורוויץ מקראקא הפרנס דדא, ורוב כותבי הדורות חושבים את ר' יהושע ארוך לבנו של הקצין ר' פנחס הורוויץ הנזכר מקראקא".

עוברות עוד שש שנים, ואחיינו של ר' משה יעקב, הלא הוא ר' אברהם מיכלזאהן, בנו של הגאון רבי צבי יחזקאל מיכעלזאהן אב"ד פלונסק, מדפיס ספר אהל נפתלי, בלבוב בשנת תרע"א, והוא "כולל ליקוטי ח"ת, ושיחות יקרים ונפלאים, עם סיפורים נוראים, והנהגות טובות ונאים, ממקורים נאמנים ... מאת האדם הגדול בענקים ... רשכבה"ג הר"ר נפתלי צבי הורוויץ זצ"ל אבד"ק ראפשיץ ..." לקראת סוף הספר בסימן שצג, מצטט ר' צבי יחזקאל את יחוסו של ר' נפתלי, מתוך הספר גזע תרשישים, ומזכיר גם את הדברים הנ"ל.

גירסתו של הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ
אולם, ידוע לנו, כי רבי נפתלי מראפשיץ עצמו, סבר אחרת, הוא חשב את עצמו כצאצא של השל"ה, דהיינו, שרבי יהושע הארוך, היה מצאצאי השל"ה.
וכך מספר ר' אברהם מיכלזאהן עצמו בתחילת הספר (סימן מא), בשם אביו, בשם רבי יקותיאל אריה קמלהר: "פעם אחת התועד יחדיו [הרה"ק מראפשיץ] עם הרה"צ קדוש ד' מו"ה פייבוש [מהיבנוב] זצ"ל על עסקי חיתון, וחשב הרה"ק מו"ה רבי נפתלי צבי את יחוסו עד להשל"ה ולמעלה בקודש".

אם זה היה המקור היחיד, לא הייתי מסתמך על רי"א קמלהר, כדי לשנות את היחוס, אולם גם בספר 'עשר קדושות', ורשא תרס"ו, (מערכת מהרצ"ה מזידיטשוב סי' ל"ג) מסופר כי רבי צבי הירש מזידיטשויב בעל העטרת צבי, אמר לרבי נפתלי מראפשיץ: "אייער זיידע דער של"ה הקדוש איז בייא אונז א אפטער גאסט", - הסבא שלך השל"ה - מתארח אצלנו לעיתים קרובות.


רבי צבי הורוביץ אב"ד דרעזדען, בספרו 'תולדות משפחת הורוביץ', קראקא תרצ"א, הערה קג, דן בנושא באריכות רבה, [ראה להלן], ובסוף דבריו, שמצא בספר אוהל נפתלי, "שהביא בשם הר' מענדיל מבראטשוב, (בן אחיו של רבי נפתלי), ששמע מהרה"צ מרופשיץ, כי הג"מ ר' יהושע הארוך היה בנו של הר' יעקב הלוי, ופעם אחת אמר לו כי הר' יעקב הלוי היה בנו של רבינו הקדוש בעל ה'של"ה' ופעם אחרת אמר לו כי היה אחי רבינו ה'של"ה'". [אני חיפשתי היטב בספר אהל נפתלי, ולא מצאתי את הסיפור הזה].

ובכן, יש לנו כבר שתי גירסאות, מה היה שם אביו של ר' יהושע הארוך, פנחס או יעקב, ועל כל אחד מהם, יש דעות מי הוא היה, על ר' פנחס יש שכותבים שהוא גיסו של הרמ"א, ויש הכותבים שהוא פנחס אחר, אחיו של השל"ה. ואודות ר' יעקב, יש כבר שלש דעות, או שהיה בן ר' פנחס מקראקא, או שהיה בן השל"ה או שהיה אחיו של השל"ה.

מאמרו של רבי צבי הורוביץ חוקר תולדות הרבנים
כאמור, ר' צבי הורוביץ דן בנושא בארוכה, ומביא את כל המקורות הראשוניים הנ"ל, ובהמשך דבריו מספר, כי כאשר אביו רבי חיים אריה הורוביץ אב"ד קראקא, הדפיס את ספרו 'חיי אריה' בשנת תרמ"ט, ובראשו, הדפיס את סדר יחוסו, כבר פקפק אז בנו ר' צבי, על הנוסח שכתב בספר 'שם הגדולים החדש', כביכול ר' יהושע היה בנו של ר' פנחס, והפקפוק הוא מפאת פער השנים הגדול, שבין ר' פנחס לבין ר' יהשע הארוך. כי ר' פנחס בקראקא נפטר בשנת שע"ח, בהיותו כבן שמונים שנה, וגם אשתו מתה שמה בשנת שע"ז, ויתר בניהם נפטרו זמן לא רב אחריהם, והאיך ר' יהושע הארוך, שחי עדיין בשנת תנ"ב היה בנו. ור' שמואל שמעלקא בן ר' יהושע נפטר בשנת תע"ג, (על פי פנקס החברא קדישא של טרנוב), וכיצד היה נכד של ר' פנחס שנפטר ישיש מאה שנים קודם לכן. זה אינו מסתבר. ממשיך ר' צבי הורוביץ, ומספר כי באותו מעמד, היה נוכח גם דודו הרב הגאון מו"ה פנחס הלוי אבד"ק בראדשין ז"ל, ואמר כי קבוע בזכרונו כי חסר כאן דרו אחד, אשר שמו היה יעקב, אשר על שמו היה נקרא זקיננו הג"מ יעקב יוקיל אבד"ק גלוגא רבתי. ובעבור זה הדפיס אאמו"ר הגאון זצ"ל את אלה הדברים, "ובקיאי יוחסין חושבים שהגאון הנ"ל (הג"מ יהושע הארוך), היה בן הג"מ יעקב בן האלוף מו"ה פנחס פרנס ד"א גיסו של הרמ"א, ויען לא ידע דבר ברור בזה, ע"כ לא קיבל עליו אחריות הדברים האלו.

מכאן איפה, מקורו של ר' משה יעקב שווערדשארף הנזכר למעלה, להוסיף כי ר' יהושע היה בן ר' יעקב בן ר' פנחס.

בכל אופן, מסיפור זה, יש חיזוק לגירסתו של ר' מענדיל מבארשוב בשם הרבי מראפשיץ, כי שם אביו של ר' יהושע הארוך היה יעקב. השאלה שוב, מי הוא ר' יעקב הורוביץ הנ"ל.

מאמרו של חוקר היוחסין ר' דוד נחמן רוטנר
ר' דוד נחמן רוטנר במאמרו 'הערות לשושלת משפחת הורוויץ - הלויים', שנדפס בקובץ בית אהרן וישראל, שנה יט גליון ה (קיג), ואחר כך נדפס כנספח בספרו 'נצר משורשים', מוכיח שמוכרחים אנו לאמר, שר' יעקב זה היה בנו של השל"ה, כי ר' יעקב אחיו של השל"ה, נפטר בשנת שפ"ב, ושוב יש לנו פער גדול של שנים, ולרבי פנחס מקראקא, לא ידוע משום מקור שהיה לו בן בשם יעקב, והרי זו המצאה, על מנת ליישב את מה שכתב בספר שם הגדולים החדש, ואין להסתמך לחינם על המצאה זו.

ר' דוד נחמן מביא כמה פעמים בדבריו, שעיקר דבריו הם, על מנת לישב דבריהם של צדיקים, שישנו סיפור שהחוזה מלובלין שוחח פעם עם ר' נפתלי מראפשיץ אודות זקינו השל"ה.
אף על ענף אחר מהמשפחה - אחד מבני בניו של ר' מאיר הורביץ מטיקטין - הרה"ק רבי ראובן הורביץ מזארנאווצי בעל 'דודאים בשדה', נמסר שהחוזה מלובלין אמר עליו שהוא ממש דור י"ד לשל"ה הק', וזה פלא, כי בכל מקרה לא אמורים להיות יותר מעשר דורות בינו לבין השל"ה.

על כל פנים, מעיר ר' דוד נחמן: "לפלא הדבר שמעתיקי היחס בדורנו, למרות הוכחתו הנ"ל של רצ"ה, המבררת שלא ייתכנו הדברים, ועל אף שהגירסה שבהערה - ר' יהושע ב"ר יעקב - נתמכת בעדויותיהם של הרה"ק מרופשיץ והג"מ אבד"ק בראדשין אשר גם נותן טעם לדברים. והדברים כבר נפוצו בספרים , עכ"ז עדיין ממשיכים להעתיק - ר' יהושע ב"ר פנחס - כנוסחה השגויה של 'שם הגדולים החדש'".

מקור ישן שלא נודע עדיין
אם לאמר את האמת, עד כה, לא השתכנעתי מדבריו כל כך, ויותר היה לי נח לסבור כגרסתו של בעל שם הגדולים החדש. אך עתה שלח אלי ידידי הנאמן, מר ירון פדהצור, מציאה מעניינת במיוחד שהוא מצא, ששיכנעה אותי.

בנו בכורו של רבי איציק'ל המבורגר, זקינו של רבי נפתלי מראפשיץ, היה רבי מרדכי צבי הלוי הורוביץ שמילא את מקום אביו ברבנות העיר הורוחב. הוא נודע כרבו של המגיד מקוזניץ. חידושיו נדפסו בספר 'לחם מצה'.
בתו, נישאה לרבי יונה יהושע פרץ. ובתם, נישאה לרבי יוסף שמואל לנדא, אב"ד קעמפנא, בעהמ"ח ספר 'כור הבחינה', ברסלאו תקצז.

והנה בהקדמתו לספר כור הבחינה, מזכיר ר' יוסף שמואל, את אשתו ואת יחוסה בזה הלשון:
ובזכות זוגתי הצנועה, מ' דינה עלקא בת אחי אמי המפורסם מו"ה יונה יושע, ובזכות אבותיה קודש קדשים, שהיא נכד הגאון מו"ה מרדכי צבי הלוי הורוויץ מהארחוב, בהגאון מו"ה יצחק הלוי הורוויץ מאה"ו בהגאון מו"ה יוקל מגלוגא נכד של"ה.


מכיוון שיש לנו כמה וכמה מקורות, מכמה ענפים במשפחה, המספרים כי הם היו מצאצאי השל"ה, דומני שזהו היחוס הנכון. אך עדיין צריך להסביר כיצד ר' שמואל שמעלקא הורוביץ אב"ד טארנא, היה ממשפחתו של רייך שמעלקא חותנו של המהר"ל מפראג.

יום שני, 6 בדצמבר 2010

יחוס ר' מאניס כץ חותן המהר"ם מטיקטין

ידוע שהרה״ק הרבי מלובלין זצ״ל הידוע בשם ה״חוזה״ מלובלין, העיד פעם, שנכדי המהר״ם טיקטין, המה הם ה״מיוחסים״.
אצל יחוסו של חותנו של המהר"ם טיקטין, מצאנו שחוקרי יוחסין מובהקים, העלו פקפוקים, אודות יחוסו למהר"ל מפראג, ולכן נברר דבר זה כל צורכו.
הג״ר מאיר הלוי איש הורוויץ אבד״ק טיקטין, נולד בסוף המאה הרביעית, ונפטר בתחלת המאה הששית בשנת בר"ח סיון שנת תק״ו לפ"ק (שמן הטוב אות קנג) בהיותו זקן מופלג יותר מבן מאה שנים. עליו אמרו שחי במשנות ה"ש" עד השנות ה"ת"ק"!
אחד מזווגיו היתה בתו של הר״ר מנחם מאניס כ״ץ, כפי שמציין הג"ר אפרים זלמן מרגליות מבראד בהקדמתו לחומש פנים יפות להרה"ק בעל הפלאה זצ"ל, וז"ל: "הגאון המחבר… נכדו של הרבני הגביר הנכבד מוהר"ר מניס כ"ץ ז"ל חותנו של הגאון הקדוש מהר"ם הלוי ז"ל האבד"ק טיקטין זקינו של המחבר ז"ל". על יחוסו של הר"ר מאניס זו יסובב מאמרנו הלז.
היא הולידה לו את בניו הגאונים ר' יעקב יוקיל אב"ד באליחוב, אבי הג"ר איציקל האמבורגער; ר' יהודה ליב ראבד"ק ווילנא; ר' הירש'לי טשארטקובער, אבי האחים הק' הרבי ר' שמעלקא ובעל הפלאה הנ"ל; ר' מאניס אבד"ק טשאוושי. למהר"ם טיקטין היה עוד צאצאים, אולם את הנ"ל ידוע שבוודאי נולדו לו מזוגתו הנ"ל, שהרי להם בן בשם מאניס, כשם אבי אמם.
* * *
הג"ר אפרים זלמן מרגליות אינו פורט יחוסו של הר"ר מאניס דידן, אולם בס' שמן הטוב (נדפס לראשונה בפיעטריקוב בשנת תרס"ה) אות קנד, מביא סדר יחוסו כפי שמצא כתוב במגילת יוחסין של הג"ר יוסף אבד"ק סעראצק, וז"ל: "זקיני הגה"ק מוה"ר ר' מאיר הלוי מטיקטין, היה חתן הקצין המפורסם מו"ה מנחם מאניס הכהן (הובא בהקדמת ספר פנים יפות), בן הרה"ג מורינו ישעי' כ"ץ הדיין המצויין בי דינא רבה דק"ק בראד (כן כתוב במגילת יוחסין מהרב מסעראצק). אחי הגאונים מורינו נפתלי כ"ץ אבד"ק פפד"מ בעמח"ס סמיכת חכמים הנקרא רבי ר' נפתלי, ומורינו יהודה ליב כ"ץ אבד"ק פלאצק".
הגאון בעל סמיכת חכמים היה נכד המהר"ל מפראג, ונפרט היחוס כאן בבהירות:
  • הגאון מהר"ם טיקטין
  • חתן הגביר ר' מנחם מאניס כ"ץ
  • בן הג"ר ישעי' כ"ץ דיין בראד - אחי הגאון בעל סמיכת חכמים
  • בני הג"ר יצחק כ"ץ אבד"ק סטעפאן
  • בן הג"ר נפתלי כ"ץ אבד"ק לובלין
  • בן הג"ר יצחק כ"ץ אבד"ק ניקלסבורג
  • חתן הגאון מהר"ל מפראג
לפני שנדפס הספר שמן הטוב, לא ידע אף אחד לציין יחוסו של הר"ר מאניס זה, עי' בספר ענף עץ אבות (קראקא תרסג) מספר 92, ועי' במגלת יוחסין תפארת אבות שערך החוקר המצוין הר"ר אברהם הלוי איטינגא מדוקלא, ונדפס בריש ספר מעדני שמואל (פיעטריקוב תרסח) אות טו. שהביאו את הר"ר מאניס גרידא, מבלי לציין יחוסו.
אחר שנתפרסם הספר שמן הטוב יצא עליו עוררין. האחד הוא החוקר המצוין הג"ר ישכר דוב גראס אבד"ק פעטריווא במגילת יוחסין שערך ונדפס בס' כתר תורה (סאטמאר תרצג) ושם כותב ככה: "ובס' שמן הטוב מביא כי זה ה"ר מאניס היה בן הג"ר ישעי' כ"ץ דיין בק"ק בראד שהיה אחיו של הגה"ק ר"ר נפתלי כץ ז"ל בעל סמיכת חכמים… אבל באמת הדבר צריך בירור אם הי' ר' מאניס בן הג"ר ישעי'".
וגם בדורנו השיג ע"ז בזה החוקר המצוין הגה"צ רבי שלמה ענגלארד אדמו"ר מראדזין שליט"א, במאמרו שבושים נפוצים במגילות יוחסין (ד) שבקובץ צפונות ט"ו, עמוד פ"א, בהערה, מציין: "כאן המקום לציין על השערה א' מני רבות של הרב ל"ש (=הרב מסעראצק), שנשתרשה במקצת ספרי יוחסין והיא נוגעת לחותנו של הגה"ק מהר"ם מטיקטין, שלדברי הגרא"ז מרגליות בהקדמתו לס' פנים יפות עה"ת היה שמו רבי מנחם מניס כץ. כותב ע"כ הרב ל"ש שר"מ זה הוא בנו של הג"ר ישעי' כץ מברודי אחי הגאון רנ"כ בעל סמיכות חכמים, ולמעלה בקודש עד מהר"ל מפראג. זוהי השערה בעלמא, כדרכו. בשום מקום אחר לא מופיעים פרטים נוספים על ר"מ כז זה או על יחוסו".
* * *
הגם שבשנים עדים יקום דבר, עם כל זה לא הביאו סימוכין לדבריהם, ולכן מצאנו חוקרי יוחסין רבים, שהתעלמו מזה, והמשיכו להביא סדר יוחסין זו.
כאשר נבוא לחקור באמיתות הדברים, אף שאין צורך בזה, שהרי כאמור אין שום מקור לזה, עם כל זה הדבר הראשון עלינו לברר אם זה עומד ב"מבחן הזמן".
כאמור למעלה הרי שהמהר"ם טיקטין נולד בסוף שנות ה"ש". מתי נולד חותנו ר' מאניס כ"ץ או הג"ר ישעי' כ"ץ מבראד, לא ידוע, אולם ידוע מתי נולד אחיו הגאון בעל סמיכת חכמים. בס' שלשלת זהב (מונקאטש תרסא), מביא שנולד בשנת ת"כ, אולם גם הוא בהערה א' מביא שיש מסתפקים בדבר. בספר שלשלת זהב אשר נדפס מחדש ע"י ידידי הרב שלמה האניג הי"ו מלונדון (ירושלים תשסא), מביא עלה בהערה מנכד הסמיכות חכמים הג"ר שמשון כ"ץ בספרו מסכת שמשון (כ"י), אשר מציין שם שזקינו נפטר בכ"ד טבת שנת תע"ט, בהיותו כבן שבעים שנה, הרי שנולד בשנת ת"ט, ואכן בתשרי באותה שנה נפטר אבי אביו הג"ר נפתלי כ"ץ אבד"ק לובלין.
הגאון בעל סמיכת חכמים היה בכור, כפי שכותב כן הגאון בעל סמיכת חכמים בצוואתו המפורסמת סי' י"ז, בחלק המתאר, איך יתנהגו אתו אחרי הפטירה: "יז. באשר אני כהן ו'בכור'". לכן על כרחך שאחיו הג"ר ישעי' כ"ץ מבראד היה צעיר ממנו. נמצא שהג"ר ישעי' כ"ץ לא נולד לפני שנת ת"י.
להגאון מהר"ם טיקטין בן ה"ה הג"ר יעקב יוקיל אבד"ק באליחוב וגלוגא הנ"ל. הוא נולד בשנת תל"ט (ספר יזכור לק"ק באליחוב), ובשנת תע"א נתקבל לאב"ד בק"ק באליחוב (לתולדות הקהילות בפולין עמוד 107).
היוצא לנו מזה, שבפחות מכ"ט שנים (ת"י - תל"ט), נולד הג"ר ישעי', -האמור להיות- בנו ר' מאניס, ובתו אשת המהר"ם טיקטין "שלשה דורות", ולא נשאר לך כי אם פחות מעשר שנים לדור!!! דבר זה אין הדעת סובלתן כל עיקר, ולא יתכן.
ובמחילה גדולה מאת הרב מסעראצק, הרי שהשערה זו אינה נכונה.

(מתוך כתבי הרב יוסף נחמיה הכהן קוואדראט מלונדון, תמצית הדברים כבר פורסם במגלת יוחסין שהו"ל "מגלת יוחסין כוללת משפחות מיוחסות בישראל" - לבית באבוב, בירור מ"ו)

יום רביעי, 1 בדצמבר 2010

הודעה משמחת -- כותב חדש

אחרי כמעט שנתיים שהבלוג קיים, במהלכם הייתי הכותב היחיד בבלוג, הריני לבשר לציבור הקוראים, כי בשעה טובה, נוסף לבלוג כותב חדש, שאף הוא בקי ביותר בתולדות רבנים ומשפחותיהם, ובמיוחד בתולדות רבני ליטא.
הוא יכתוב בבלוג תחת השם משה.
אני מקווה שבקרוב נוכל לקרוא כאן בבלוג מפרי עטו.
אני מאמין, שהוא יתרום רבות, לבלוג, לקוראים, לחקר היוחסין, ולהכרת תולדות רבנים בישראל, ומשפחותיהם. לשמחת לב שוחרי הגנאלוגיה בכלל והגנאלוגיה הרבנית בפרט.