הגאון הגדול רבי משה שפירא זצ"ל

ברוך דיין האמת.
בבית החולים הדסה עין כרם, נפטר במהלך השבת הגאון הגדול רבי משה שפירא, מגדולי בעלי המחשבה והמוסר בדורנו, לאחר מחלה קשה, ממנה סבל בחודשים האחרונים.
הגאון רבי משה נולד בפתח תקווה, לפני שמונים ושתיים שנה, לאביו הגאון הצדיק רבי מאיר יצחק שפירא. בבחרותו למד בישיבות אור ישראל, משם המשיך לישיבת פוניבז', ועל פי עצת החזון איש, נסע גם לירושלים ללמוד בישיבת חברון, כאן נתקרב גם למרן הגרי"ז מבריסק. 
בהגיעו לפרקו, נבחר כחתנו של הגאון רבי אהרן ביאליסטוצקי ראש כולל אהל תורה בירושלים. כבר בצעירותו הוכר כגדול בתורה, ובספר 'ימי שנותי' שכתב אחד מקרובי משפחתו רבי אפרים רוזינג ונדפס בשנת תשל"א, כתב אודותיו כי הוא לומד בכולל של הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין ועדיו לגדולות.
במהלך שנותיו נקרא להרביץ תורה במקומות רבים, בארץ ובעולם. תחילה באמריקה בישיבת בית בנימין לצדו של הגאון רבי שמחה שוסטל, אחר כך בארץ ישראל, בישיבת בית התלמוד, בישיבת אור שמח, בישיבת שב שמעתתא, ועמד בראשותו של כולל גדול מיסודה של קרן וולפסון. גם בקהילה היהודית במוסקבה, השקיע רבי משה רבות, בעיקר בישיבת תורת חיים.

רבי משה על ציון הגר"ח מוולאזין, צילם הרב רייכינשטיין 

אך עיקר גדלותו בא לידי ביטוי בשיעוריו הרבים בתורת המחשבה, והקבלה. שיעורו הקבוע בפרשת שבוע ביום חמישי משך אליו רבים וטובים. אך היו לו שיעורים קבועים במסגרות מצומצמות יותר, בהם הראה את כוחו הגדול בכל תחומי התורה. ועוד יבואו אחריו ויתארו את גדלותו הרבה, ואת שיעוריו בכל מקצועות התורה, בחריפות רבה, ועתה חסרנו כל זאת.
הלווייתו תצא מחר צום עשרה בטבת, בשעה אחת עשרה בצהריים, בשכונת רמת שלמה בירושלים.

וזה סדר יחוסו:
אביו הגאון הצדיק רבי מאיר יצחק שפירא מפתח תקווה, נולד בעשרה בטבת תרס"ה, בצעירותו למד בישיבה הקטנה בקעלם, ואחר כך נסע ללמוד בישיבת טעלז, ולאחר מכן עבר לישיבת סלבודקא, ונמנה על תלמידיו הקרובים של הסבא מסלבודקא, רוב ימיו הרביץ תורה לתלמידים צעירים בבתי ספר, כך למשל בבית ספר צייטלין בתל אביב, ומשיצא לגמלאות נתמנה לכהן כמשגיח בישיבת נחלת דוד בפתח תקווה, נפטר כ"ב טבת תשנ"ו. זוגתו מרת רחל לבית קרלינסקי.

אביו, הגאון רבי אברהם שפירא משקודוויל, זוגתו מרת ליבא לבית ברוידא, נפטרה צעירה בשנת תרע"ד לערך. צאצאיו הם: א. רבי שרגא פייבל שפירא ראש ישיבת היידע הסמוכה לאנטוורפן נהרג באושוויץ ט"ו חשוון תש"ג. ב. רבי מאיר יצחק הנזכר. ג. רבי שמחה זיסל שפירא מירושלים. ד. רבי יעקב זאב שפירא.
אביו, הגאון רבי משה שלמה שפירא מאלקוסט, היה עילוי גדול יליד ליטא כאמור, ונתמנה לראש ישיבה בווארשא, בישיבת תורת חיים מיסודו של רבי יצחק גרודזינסקי, ונתחבב מאד על קהל החסידים בווארשא. זוגתו מרת פייגא שרה.
ומעלה בקודש.

רבי מאיר יצחק שפירא הנזכר, היה חתנו של
רבי אהרן לייב קרלינסקי, זוגתו מרת שרה לבית בלומרזון.
בן רבי אברהם דוב בער קרלינסקי מזמברובא, זוגתו מרת גננדיל פייגא ממשפחת אוזדאבה, ואביה היה למד מופלג מחסידי קוצק.
בן רבי אשר מטיקטין
בן רבי אשר
בן רבי קלמן אחיו של האדמו"ר רבי אהרן מקארלין
ומעלה בקודש

רבי אברהם שפירא הנזכר, היה חתנו של
הגאון רבי שרגא פייבל ברודא מפיקעלין, אחיו של הסבא מקעלם רבי שמחה זיסל ברוידא.
ומעלה בקודש.

רבי משה שלמה שפירא הנזכר, היה חתנו של
רבי יעקב זאב וואלף בראגאלי, אשר אשתו מרת עטל היתה בתו של,
הגאון רבי אברהם חריף אב"ד פיקעלין.