מגילת היוחסין כפי הנראה לא מדוייקת

במאמרים הקודמים, פרסנו את אילן היוחסין של הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר, אומנם, הרב אלישר נתייתם בילדותו, ולכן לא היתה לו מסורת מאביו על קורותיה של המשפחה. ואף עזב את עיר מולדתו - צפת, ועיר מוצא אביו - חברון, וגר בירושלים, ולכן הרגיש כעלה בודד, וכלשונו: "כי לא נמצא אתי מטהרת יד של אבותי הק' זיע"א שום מזכרת, כאשר יעשו בני האיתנים לכבוד ולתפארת, ולא זכיתי שתאמר הן זכרון לראשונים ועטרת זקנים". אך בשנת תר"ה, פגש הרב אלישר בירושלים את רבי חיים הלוי פולאקו מחברון, שהכיר את אביו, ואת אבי אביו מחברון, והוא סיפר לו על קורות המשפחה,ואף כתב לו כתב יוחסין בחתימתו, לבל יערערו עליו "כמה וכמה אדונים יקרים ונכבדים".

הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר

על פי מגילת היוחסין הנ"ל, רבי יעקב אלישר, אבי אביו של הרב יעקב שאול אלישר, היה בנו של רבי חיים (ניסים) ירוחם וילנא מחכמי ירושלים, בנו של הרב המקובל, רבי יעקב וילנא, מגדולי חכמי המקובלים שבירושלים, בן ר' בנימין זאב מוילנא. ולמעשה, משפחת אלישר, מוצאה ממשפחה אשכנזית. על פי מגילה זו כתבו רבים מסופרי תולדות חכמי ירושלים, בהם פרומקין, ומשה דוד גאון, ואחרים.  

 

אולם, מערערים רבים קמו על מסורת זו, ונמנה כאן חלקם, אברהם יערי, י ריבלין, אברהם אלמליח, הרב יעקב משה טולידנו, מאיר בניהו, ואחרים.

אחת הטענות החזקות של המערערים, היא 'מגילת פרס' הנ"ל, שכתב רבי יעקב אלישר, סבו של רבי יעקב שאול אלישר. המגילה נדפסה לראשונה בראש ספר 'איש אמונים', ומאז נדפסה פעמים רבות. ובכן, אומרים החוקרים, מלשון הכתיבה שם, ברור כי מדובר בכותב ספרדי, הניבים, המליצות, כולם הם משל בני יהדות ספרד, ולא של חכם אשכנזי. אומנם, טענה זו ניתנת לדחיה, כי זה ודאי שכבר רבי ירוחם הושפע מתרבות הספרדים בירושלים, כפי שהבאנו במאמר הקודם, ואין זה מן הנמנע, כי בנו כתב כספרדי לכל דבר.

ואולם, ישנה טענה נוספת, שעליה אין תשובה. לפי האמור, היה רבי יעקב בנו של רבי חיים ירוחם, והראשון שנשא את שם המשפחה אלישר, היה יעקב. אבל, בראשי החרוזים במגילת פרס, חתם רבי יעקב את שמו, והנה, הוא מזכיר את שם אביו, אבל כותב את שמו חיים יוסף, ולא חיים ירוחם.

אם לא היינו יודעים שהיה אדם בשם חיים יוסף אלישר, היינו יכולים לחשוב שיש כאן טעות כלשהי, אבל רבי חיים יוסף אלישר, אף הוא דמות מוכרת היסטורית. בצעירותו היה תושב ירושלים, ועזב משם לחברון. היה באמשטרדם בשנת תע"ב, והדפיס שם מתוך כתב יד, את הספר 'נגיד ומצוה' לרבי יעקב צמח. היה ממפורסמי העיר חברון. בשנת ת"ץ היה שוב בשליחות, בטריפולי, ונפטר בשנת תצ"ג לערך, בחברון.

אם כן, לא רק דמות ידועה היסטורית, אלא אף הוא כממשיכיו בני משפחת אלישר, שהה בשליחות העדה בארצות שונות.

יתרה מזו, מציין מאיר בניהו, כיצד יתכן לומר שיעקב היה הראשון שנשא את שם המשפחה אלישר, והלא בשער הספר נגיד ומצוה שנדפס באמסטרדם בשנת תע"ב מזכיר רבי חיים יוסף, את שם אביו ר' אברהם אלישר, שבאותה שנה כבר לא היה בחיים, זאת אומרת שהם נקראו בכינוי זה שנים רבות עוד לפני עלייתו של רבי יעקב ווילנא לארץ ישראל. ועוד מוסיף בניהו, שכבר שתי מאות שנים קודם לכן, בשנת רס"ד, מיד לאחר גירוש ספרד, מוזכר בין הגולים מספרד שהגיעו לצפת, חכם בשם ר' יוסף אליסר. זאת אומרת, שהיה זה שם מוכר בארץ ישראל כבר מאות שנים.

מסכם בניהו ואומר, "ואף אם לא ידענו זאת, כיצד יכולים אנו לתאם את תולדותיו של ר"י אלישר עם משפחת ווילנא, הלא על כל צעד נתקל בסתירות, ואין כאן אפילו שני יוסף בן שמעון".

אם כן, מוצא משפחתו של הרב אלישר, לא היה ממשפחה אשכנזית, אלא ממשפחה שורשית, שהגיעה לארץ ישראל כבר לפני למעלה מחמש מאות שנים, מיד לאחר גירוש ספרד. ואם נבוא לכתוב את מגילת יחוסו הרי שנכתוב כך: "הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר, בן רבי אליעזר ירוחם אלישר מצפת, בן הרב יעקב אלישר מחברון, בן רבי חיים יוסף אלישר מחכמי חברון, בן רבי אברהם אלישר שנפטר עוד לפני שנת תע"ב, מגזע משפחתו של הרב יוסף אליסר, ממגורשי ספרד שקבע מושבו בצפת".

אלא, שנראה קצת משונה לומר שרבי חיים הלוי פולאקו, שהיה אדם רציני מוכר ומכובד, ומשונה לומר ש'כתב היחוס' שהוא כתב לרב אלישר, הוא כולו המצאה, בלי שום בסיס.

יעקב גליס, בספרו תולדות חכמי ארץ ישראל, עושה פשרה בין שתי המסורות. הוא כותב על רבי חיים יוסף אלישר, שהוא נשא לאשה את בתו של רבי יעקב ווילנא. ואם כך, משפחת אלישר אכן היא משפחה ספרדית שורשית, אבל מצד שני, אכן הראשון לציון היה מצאצאיו של רבי יעקב וילנא. איני יודע מה מקורו של גליס לפשרה זו, אם כתב זאת על סמך מידע אמיתי, או רק כפשרה עצמית בין שתי המסורות.