תולדות משפחת גלבשטיין

ראש המשפחה, הוא הגאון ר' הלל משה מעשיל גלבשטיין, שילוב של גאונות מפליאה, עם חסידות מבית חבד וקוצק.

הלל משה נולד בביאליסטוק בד' כסליו תקצ"ד לאביו רבי צבי הירש, תלמיד חכם ועסקן, ובלומה לאה שהיא דור י"ב לשל"ה הקדוש (מתוכם ט' דורות לויים).

הילד מעשיל פקח וממולח, יושב ולומד יומם ולילה. ובביאליסטוק, יש שטיבל של חסידי קוצק. מעשיל הקטן, מסתקרן לדעת מה קורה שם. יום אחד הוא מטפס ומציץ מהחלון לראות מה עושים אותם חסידי קוצק בשטיבל שלהם ועל מה ולמה רודפים אותם. הוא רואה מעגל של חסידים רוקדים בדבקות. והריקוד לא נפסק. שעה ועוד שעה. לפתע תפסו אותו זוג ידיים ומשכו אותו לתוך השטיבל פנימה, אל תוך המעגל. מעשיל נדבק ונסחף בהתלהבות ובאווירה הקדושתית. היתה זו ההכנה של חסידי קוצק לתפילת שחרית "פשוטה". אחרי ריקוד שכזה, התפילה נראית אחרת לגמרי. בשטיבל של קוצק, לא פינקו את המבוגרים, ולא בזו לילדים. מעשיל הקטן הופך להיות אחד מן החבורה. פעמים מספר התגנב הילד מביתו ונסע לקוצק באין יודעין.

נשא לאשה את בתו של רבי אליהו מסוקולקה, מחשובי חסידי קוצק שבעיר. עשר שנים ישב בקוצק והשרף מקרב אותו ביותר.

ר' מעשיל עולה ומתעלה ונפשו לא יודעת שובעה. הוא שואף לעוד ועוד. מששמע שבליובביץ מרביץ תורה וחסידות בדרך מיוחדת במינה, הגאון הצדיק רבי מנחם מנדל בעל ה"צמח צדק", השתוקק לנסוע אליו ולראות בעיניו, חסידות זו, מה טיבה. דבר שכזה בין חסידי פולין, לא היה מקובל. בפולין אמרו: מורא רבך כמורא שמים, ואין שני שמים. יש רק אייבישטער (קב"ה) אחד ורבי אחד. אבל ר' מעשיל לא מוותר. הוא נכנס לרבי מקוצק ומבקש רשות לנסוע לליובביץ בכדי להכיר את דרך החב"ד. השרף מקוצק נהנה מהתלמיד הצעיר ומתשוקתו לתור אחר האמת. סע לשלום, הוא מפטיר. ר' מעשיל נוסע ונשאר בליובביץ כחצי שנה. ה"צמח צדק" מקרב אותו. הגיע חג הפסח, ר' מעשיל מבקש לעשות את הסדר אצל הרבי אבל השמש אומר לו: אפילו לנשיא בבל לא נותנים כאן להכנס! אם תרצה, מציע לו השמש, אתה יכול לסעוד בביתי. אבל להפתעת החסידים, הרבי בעצמו מזמין את ר' מעשיל לסדר שלו.

ר' מעשיל חוזר לקוצק, אבל שומר אמונים גם לבעל ה"צמח צדק" ורואה בו רבו מובהק. לאחר פטירת השרף מקוצק, הוא ממשיך לנסוע ל"חידושי הרי"מ".

לאחר פטירת ה"חידושי הרי"מ" וה"צמח צדק", מחליט ר' מעשיל לעלות לארץ ישראל. בראשית שנת תרכ"ט הוא מגיע לירושלים. הנציג הראשון של חסידות קוצק בארץ הקודש. פתח בית מאפה, כשאשתו עומדת בחנות, ור' מעשיל יושב יומם ולילה, על התורה ועל העבודה. גם לאשתו ציווה כי כאשר יגיע הרווח בחנות לפרנסת השבוע, שתסגור את החנות. גם יהודים אחרים צריכים להתפרנס.

גדולי ירושלים, החלו אט אט לעמוד על טיבו של גאון וצדיק זה. האדר"ת, רבה של ירושלים, מקיים איתו שיעור קבוע בהלכה ומתייחס אליו כתלמיד לרב ה"תורת חסד", רבה של לובלין שעבר לגור בירושלים, מתייעץ איתו בשאלות קשות, הגאון מבריסק, המהרי"ל, מתפעל מגאונותו ומחריפותו.

ארבע פעמים בשנה הוא נוסע לעיר חברון שם מכהן ה"שדי חמד" כרב. ידידות מיוחדת נקשרת ביניהם. הם לומדים יחד. סיפר נכדו של ר' מעשיל: פעם הודיע סבא לגאון בעל ה"שדי חמד" כי הוא שב לירושלים בשעה פלונית. משום מה, נתאחרה נסיעתו בשעתיים. כאשר הגיע ליציאה מהעיר, רואה ר' מעשיל שהגאון בעל "שדי חמד" עומד ליד ביתו שהיה סמוך ליציאה מהעיר, הוא המתין שם שעתיים בכדי להיפרד מידידו ר' מעשיל. לאחר שנפרדו, שאל הרב יעקב מאיר, תלמידו של השדי חמד שעמד איתו בפליאה: עבור יהודי קטן זה, עמד כבודו בשמש שעתיים?

נענה הגאון: אין הוא יהודי קטן, הוא יהודי גאון וצדיק. כדאי הוא שאעמוד בעבורו, לא רק שעתיים, אלא עשרים וארבע שעות.

ר' מעשיל הרבה בצומות ובסיגופים. הוא ישב בדירתו, ליד החלון, בעיר העתיקה, כשדרך החלון ניתן לראות את הכותל המערבי. כולו היה שרוי בציפיה לגאולה. היתה לו תכנית להציב משמרות להר הבית, כשם שהיה מלפנים כי לדעתו, מצוות שמירת המקדש נוהגת גם בזמן הזה. הוא כתב ספר מיוחד על כך, אבל גדולי ישראל לא קיבלו את דעתו.

ביום כ"ד חשון תרס"ח, השיב ר' מעשיל את נשמתו ליוצרה, בהיותו בעיר חברון, ושם הובא למנוחות.

לפני כשנתיים כשמלאו מאה שנים לפטירתו, התקיימה עליה רבתי לקברו, בהשתתפות רבים מצאצאיו.

בנו יחידו היה ר' מנדל גלבשטיין.

צאצאיו של ר' מנדל:

ר' שמעון צבי גלבשטיין, נולד בשנת תר"ן, נפטר כ"ו אב תשכ"ז. רעייתו הראשונה מרת מנוחה רחל בת ר' נחמן אפשטיין חתן ר' יהודה לייב סלונים מצאצאי בעל התניא. ובזיווג שני נשא את מרת רייזל (אשר בזיווג ראשון היתה נשואה לר' יצחק שלמה ערבליך ונולדה לה בת אחת, מרת שיינדל אשת ר' דוד פרנקל ז"ל) בת ר' שלמה ישראל רמרז בן אחות הרבנית מלכה מבעלז, וחתנו של ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו. האריכה ימים ונפטרה כ"ה ניסן תשמט, ומנוחתה בהר הזיתים ליד קבורת אמה ואחותה. לר' שמעון צבי מזיווגו הראשון נולדו בן ובת, הבן הוא ר' אברהם הלל גלבשטיין חתן ש"ב ר' יהודה לייב סלונים. והבת היא מרת אסתר מלכה נחמה אשת ר' אהרן זאב רבינוביץ אף הוא מגזע משפחת בעל התניא.

ר' שלמה גלבשטיין.

ר' [יצחק מאיר] יעקב גלבשטיין, נפטר ה' סיוון תשכ"א. רעייתו מרת פרומה בת ר' אלעזר קליינמן, נפטרה כ"ג טבת תש"כ. מצאצאיהם: ר' משה מנחם מנדל גלבשטיין, שנפטר בשבוע העבר, רעייתו מרת מרים גיננדל לבית זוננפלד נפטרה ח"י שבט תשסד. ר' אליהו דוד גלבשטיין, נפטר ט' כסלו תשס"ה, רעייתו מרת יונה [סמט?] שמסרה כי היא נכדת הר"ר ברוך ממעזיבוז. ר' צבי שוהם – גלבשטיין נפטר י"ד טבת תשס"ד. ר' אברהם שלמה גלבשטיין, נפטר י' כסלו תשנ"ג. מרת ליבא פרוש ע"ה נפטרה צעירה לג בעומר תש"י.

מרת אסתר יהודית אשת ר' יעקב יוסף וינקלר, הבדחן החסידי המפורסם מבתי ראנד, נפטר ט"ז אלול תשכ"ו. בנם ר' הלל משה מנדל וינקלער נפטר י"ט תשרי תשמח.