יום חמישי, 27 במאי 2010

האדרת ורבי יהושע לייב תוספאה - מחותנים?

בעבר כתבנו כאן רבות על משפחתו של רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים, אב"ד פוניבז' ומיר, ובסוף ימיו רבה של ירושלים.

כתבנו גם על רבי שמואל אביגדור תוספאה, אב"ד קרלין, מגדולי הדור, שהיה גיסו של רבי בנימין דיסקין מהוראדנא.


הקשר המשפחתי הקרוב בין השנים לכאורה, הוא על ידי שאחותו של האדרת, היתה אמו של רבי אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה, שהיה נשוי לנכדת רבי בנימין דיסקין. [אני כותב כאן בקצרה כי כבר כתבתי על כל זה בארוכה].


אלא, ששלח אלי אחד מן הקוראים, שלכאורה היתה קירבה יותר גדולה, האדרת בהגהותיו על הרמבם פרק ז מהלכות ברכות הלכה יב כותב כך:

"… אחר זמן מצאתי בפירוש התוספתא על זה להגאון ר' שמואל אביגדור ז"ל העיר בהשמטותיו מדברי רבינו פה, ומהספרי דברים [אך מה שכתב שם מדברי הירושלמי בכורים (פרק ג) לפי כבוד הנכנסים, לא ידעתי ענינו לנדון דידן, וגם לא זכר גירסת רש"י בספרי שזכרנו למעלה בס"ד, ושוב הקשה בשם בנו מחותני הרב הגאון מהרי"ל שליט"א אבד"ק יאנווא [ז"ל] מירושלמי …"

קשה להגיד שמחותני, הכוונה לקירבה הרחוקה הידועה, שאחיין של האדרת, היה נשוי לבת דודתו של רבי יהושע לייב תוספאה.
אומנם, האדרת היה גם מחותן ממש עם רבי אליהו עקיבא, בנו של האדרת, ר' בנימין אברהם משה רבינוביץ היה חתנו של רבי אליהו עקיבא רבינוביץ, שהוא לכאורה היה חתן בן דודו של רבי יהושע לייב תוספאה.
אך זו עדיין קירבה רחוקה.

ובפרט, שעל ר' שמואל אביגדור עצמו, לא כתב האדרת "מחותני", רק על בנו ר' יהושע לייב.

מהי אם כן קירבת החיתון בין האדרת לרבי יהושע לייב תוספאה?

יום חמישי, 20 במאי 2010

צאצאי הרמב"ן

כהמשך למאמר הקודם, בו הזכרנו את כתב היוחסין של הרשב"ש, רבי שלמה בר שמעון דוראן, המתיחס עד לרמב"ן, נשוב ונפרט כאן מעט את צאצאי הרמב"ן כפי הידוע.


ידוע שהיו לרמב"ן לכל הפחות שני בנים ובת. הבן הגדול נקרא נחמן, על שם אבי אביו.


בנו השני של הרמב"ן, שהזכרנו כבר במאמר הקודם, היה רבי שלמה, הוא נשא לאשה את בת שאר בשרו רבי יונה ב"ר אברהם. [לא ברור אם זהו רבינו יונה החסיד מגירונדי או לאו].


בנו של רבי שלמה, נקרא יונה על שם אבי אמו. והוא היה אבי שלמה, שהיה אביו של רבי יונה דיסמישתרי. רבי יונה דיסמישתרי, היה תלמיד חכם גדול והעלה מתשובותיו בהלכה על גבי הכתב, וכך מזכירו נכדו הרשב"ש בשו"ת: "וכן כתב אבי אמי מנוחתה כבוד הרב ר' יונה דיסמאישתרי ז"ל בתשובה", וכן במספר מקומות נוספים, מזכיר את תשובותיו. גם בספר יכין ובועז, של רבי צמח בר שלמה דוראן, מצאצאי הרשב"ש, הזכירו לתשובות של רבי יונה.


לרבי יונה דיסמישתרי, ידועים בן ובת, הבן הוא רבי שלמה דיסמישתרי, והבת אשת רבי שמעון בן צמח דוראן, אביו של הרשב"ש שהרחבנו אודותיו במאמר הקודם.


רבי שלמה דיסמישתרי, היה חמיו של רבי יוסף בן אברהם ששפורטש רבה של העיר הוניין שבאלג'יר. באחת מתשובותיו של הרשב"ץ אל רבי יוסף הוא כותב, "ואתה אשר עברה עליך רוח טהרה, זכות חמיך ואבותיך הטהורים, היא שעמדה לך". נשאר מרבי יוסף ששפורטש כרך עבה של תשובות בהלכה שעודם בכתב יד ומצפים לדפוס. חלקם נדפסו על ידי נח עמינח בתל אביב תשנ"ה, בספר "ר' יוסף ששפורטש וספר תשובותיו, חכם ודיין במלכות תלמסאן".


רבי יעקב ששפורטש אב"ד אמסטרדם, היה כפי הנראה מצאצאיו של רבי יוסף זה, שכן אף הוא יחס עצמו כצאצא של הרמב"ן. וכך כתב בספרו שו"ת אוהל יעקב סי' ע', "זכות אבותי ורבותי עד זקני הרמב"ן הם יעזרוני".


לגבי בתו של הרמב"ן, בספר יוחסין נכתב כי היתה לו לרמב"ן, בת, והיא היתה אשת רבי גרשון בן שלמה הקטלוני, וגרשון זה הוא היה אביו של רבי לוי, הידוע בכינויו הרלב"ג, שידוע בפירושו על התורה. אולם, לזה אין שחר, הרלב"ג היה בן בתו של רבי לוי הכהן, ולא של הרמב"ן.


עוד ראוי להוסיף, כי גם רבני משפחת צרור, נמנים אף הם בין צאצאי הרשב"ץ, וממילא אף הם צאצאי הרמב"ן.

יום חמישי, 13 במאי 2010

מגילות יוחסין עתיקות בספרות הרבנית


במאתיים השנים האחרונות, רגילים אנו למצוא מגילות יוחסין רבות שנספחות לספרות תורנית. הן כאלו שנכתבו על ידי המחברים עצמם, הן מגילות יוחסין שהגיעו להם בירושה מאבותיהם, ולפעמים גם מגילות יוחסין שנכתבו על ידי חוקרים בהזמנה מיוחדת.
שמירת עץ המשפחה ותיעודו, היו קיימים אצל היהודים לאורך כל הדורות, אך בדרך כלל הם היו כענין בפני עצמו, ומשום כך לא תמיד שרדו. ואין בידינו כמעט מגילות יוחסין מוסמכות מלפני למעלה מכמה מאות שנים, בודאי שלא בפירוט רב. הטקסים ששרדו ביהדות, הם טקסטים תורניים, ומשום כך, מגילות יוחסין ששרדו, הם מגילות יוחסין שהוצמדו לספרים תורניים.
מתי לראשונה מופיע ענין שמירת עץ המשפחה ושושלת היוחסין בספרות הרבנית הנדפסת? רבים רגילים לציין, לדבריו של רבי שבתי שעפטיל הלוי הורוביץ, בנו של השל"ה, בצוואתו שנדפסה בהקדמת "ווי העמודים" אות מ"א, "ובהיות כי ידוע החורבן השלישי שנעשה בימים בשנת ת"ח לאלף הששי שהיה הרג רב בעו"ה, ממש היה דומה לחורבן הראשון והשני, אוי לנו כי חטאנו ... וכן הראוי שכל איש אשר הוא בימים ההם, יעשה סדר יוחסין לזרעו ולזרע זרעו שיהיה לאות ולמשמרת, ובכן להודיע אהו' בני היניק והחכם הר"ר ישעיה סג"ל שאתה בני, ואני בן הגאון הגדול החסיד מוהר"ר ישעיה הנ"ל בעל שני לוחות הברית בן בנו של איש האלקים מהר"ר אברהם ר' שעפטלש בעל עמק הברכה וזקיני היה בן גברא רבא ויקירא, יחיד בדורו, שנכתב ונחתם שמו שבתי בר ישעיה סג"ל, וזה היה חתן נשיא עקיבא מאובין ז"ל וקברו בק"ק פראג סמוך לקבר אמי מורתי החסידה וכתוב על מצבתו שלא הניח מה שלא למד, ממש כל התורה כולה הי' על פיו, ועל אמי מורתי החסידה מרת חיה, בדורם היו אומרים שלא הניחה ממעשה האמהות שרה רבקה רחל ולאה ... והיתה בת תלמיד חכם מופלג פרנס הדור. ומצד אמך היא בת האשל הגדול הרב המופלג מהר"ר משה חריף בן מהר"ר ישראל מלובלין. והם כולם מיחוסי משפחה. ולא כתבתי זה כדי להתגאות וכו', רק מטעם הנ"ל, שתדעו מי אתם ומי אביכם, וכן תצוו אתם לבניכם ובניכם לבניהם עד עולם, כי אין הקב"ה משרה שכינתו אלא ע"י מיוחסים שבישראל". רבי שעפטיל חי בבוהמיה ומורביה, בין השנים ש"נ - ת"כ (1590-1660).
כמאה שנים קודם לכן, חי המהרש"ל, והוא כתב תשובה מיוחדת, בנושא שלשלת הדורות. והיא נדפסה אף בשו"ת שלו, סי' ל"ג, בין שאר פסקיו, בתשובה זו, הוא מזכיר את יחוסם של הרבנים שקדמו לו, והשתלשלות מסורת התורה מרב לתלמיד, ופרטים במשפחות הרבנים. [בשולי העמוד, הוסיפו המדפיסים בתקופה יותר מאוחרת, את יחוסו המשפחתי מעלה בקודש של המהרש"ל עצמו, עץ משפחה של משפחת לוריא, שעולה עד למשפחת רש"י, ומשם עד לר' יוחנן הסנדלר]. המהרש"ל חי בפולין בין השנים רע"א – של"ד (1510-1573).
אלו שני ההזכרות המוקדמות שרגילים לציין.
אומנם, עוד למעלה ממאה שנים קודם לכן, בשו"ת הרשב"ש, לרבינו שלמה דוראן. בנו של הרשב"ץ, רבי שמעון בן צמח דוראן. מצינו שמפרט את יחוסו המשפחתי.
הרשב"ש, נולד בשנת ק"נ לערך, במיורקה שבספרד. עם לידתו, נמלט אביו בפרעות שהיו בשנת קנ"א, וקבע מושבו באלג'יר. שם נתמנה לכהן ברבנות לאחר פטירתו של הריב"ש, עד לפטירתו בשנת ר"ד. אחריו, נתמנה בנו רבי שלמה נשוא מאמרנו, ואחריו, הנכד רבי צמח בן שלמה.
רבי שלמה כיהן ברבנות אלג'יר ביד רמה, והשיב מאות תשובות בהלכה לכל רבני האזור, והעמיד תלמידים רבים. הוא נפטר בשנת רכ"ז (1390-1467 למניינם).
בספרו שו"ת הרשב"ש שנדפס ליוורנו תקב, אחרי שהיה ספון כשלש מאות שנה בכתב יד. מופיעה תשובה אחת, בין מכלול תשובות לרבי יוסף זמרון וכך הוא כותב:


וששאלת, איך הוא זקיני הרמב"ן ז"ל, וגם רבינו יונה בר אברהם ז"ל.
דע, כי רבי אברהם אביו של רבינו יונה ז"ל ואמו של הרמב"ן ז"ל היו אחים, וגם היה להם אח אחר ושמו רבי יוסף וגם בנו היה שמו ה"ר יונה, ובתו של רבינו יונה בר אברהם ז"ל היתה נשואה לשלמה בנו של הרמב"ן ז"ל. וכשנפטר רבינו יונה בטוליטלה היתה בתו מעוברת, וכשילדה ילדה בן זכר, והיה לו לקרותו משה כשם אביו, אמר הרמב"ן ז"ל אע"פ שצריך לקרותו על שמי, אני רוצה שיקרא יונה על שם זקינו אבי אמו משום וזרח השמש ובא השמש עד שלא כבתה שמשו של זה זרחה שמשו של זה, וכן היה דנפק מיניה גברא רבה והיה רב וגדול בישראל, ובנו של זה היה שמו שלמה והיה אביו של אבי אמי ה"ר יונה דיסמאשטרי זצ"ל. זהו שלשלת ייחוסן: יונה בר שלמה בר יונה ב"ר שלמה בן הרמב"ן ז"ל. ולפי זה אני ששי מזרע הרמב"ן ז"ל ורבינו יונה בר אברהם ז"ל מצד הורתם מנוחתם כבוד.


מצאצאיו של הרשב"ש נמנו רבנים רבים שהמשיכו את היחוס המשפחתי לתפארת.
רבי יעקב ששפורטש אב"ד אמסטרדם, שהיה קרוב משפחה למשפחת דוראן, כותב בספרו ציצת נובל צבי, "כי ידעתי כי לא חסרה ארגיל חכמים רבנים ודיינים מובהקים משלשלת הרשב"ץ, תורה מחזרת על אכסניה שלה".
ובספר "מלכי ישורון", [תולדותיהם של חכמי תוניס, אליהו מרציאנו, תש"ס] עמ' 91, כותב: לא היתה משפחה בארץ המערב עם תורה ויחוס כמו דוראן, משפחה שהעמידה מתוכה למעלה מארבע מאות שנה דיינים חכמים וגאונים שכיהנו באלג'יריה בכלל ובאלג'יר בפרט"
ועוד, יש להאריך ביחוס משפחה זו, ותולדות חכמיה, וקשריה עם משפחות רבנים נוספות. ועוד חזון למועד.