בשבת מלאו מאה ושישים שנה לפטירתו, של הגאון רבי בנימין מרדכי נבון, מחבר 'בני בנימין', שכיהן כראב"ד ירושלים, ועמד בראשות מספר ישיבות בעיר הקודש. למרות שרבי בנימין מרדכי נפטר ערירי בלא שהשאיר אחריו צאצאים, נערוך כאן אילן יוחסין למשפחת נבון המעטירה, ששוכנת בירושלים כבר מאות שנים והוציאה מקרבה תלמידי חכמים גדולים, וביניהם אף כאלו שכיהנו בתפקיד הראשון לציון.
רבי בנימין מרדכי נולד בשנת תקמ"ח בירושלים לאביו רבי אפרים נבון, ולאמו מרת אלישבע, מלבד האמור עליו לעיל, היה מקובל גדול ומראשי ק"ק בית אל, וגם נתמנה להיות עובר לפני התבה כי היה מטובי המכוונים. בנו חורגו העיד עליו,
בשנת תר"ג הביא לדפוס את חלק ב' מספר 'נחפה בכסף' לזקנו רבי יונה חנון נבון.
בצעירותו נשא אשה, ונולדו לו ממנה שני בנים, אך התאלמן מרעייתו זו, ואף שני בניו נפטרו. ביום ט"ו תמוז תקפ"ח, נשא לאשה את אלמנתו של רבי אליעזר ירוחם אלישר מצפת, וגידל את בנה הצעיר, שברבות הימים היה אף הוא הראשון לציון בירושלים, הוא רבי יעקב שאול אלישר, אודותיו כבר הרחבנו בעבר, בשלושה מאמרים מפורטים על יחוס משפחת אלישר, התעלומה - האם הראשון לציון ממשפחה אשכנזית, והפתרון - מגילת היוחסין אינה מדוייקת.
בשל היותו ערירי, קרא רבי בנימין מרדכי את ספרו 'בני בנימין'. ספרו זה נדפס בשנת תרל"ו על ידי בנו החורג רבי יעקב שאול אלישר, שהוסיף עליו מחידושיו תחת השם 'קרב איש'.
אף שסירב להפצרות חבריו להתמנות כראשון לציון, בשנת תר"ט נתמנה כעוזרו של הראשון הראשון לציון רבי יצחק קובו, ולמעשה סמכויות רבות היו בידיו.
רבי בנימין מרדכי נפטר בירושלים בהיותו כבן ששים וארבע שנים, ביום ה' טבת תרי"ב, והובא למנוחת עולמים על הר הזיתים מול מקום המקדש.
אביו של רבי בנימין מרדכי, היה רבי אפרים נבון, מחכמי ירושלים. רעייתו היתה מרת אלישבע לבית מונדבי. רבי אפרים חתם עם חכמי ירושלים על מספר תקנות בשנים תקמ"א – תקס"ו. ובשנת תקס"א הסכים על ספר 'דין אמת', שחיבר שאר בשרו רבי יצחק נבון מקושטא. מעט מחידושיו של רבי אפרים נדפסו בספרו של אביו 'נחפה בכסף'. בשנת תקנ"ב, יצא בשליחות דרבנן לאסוף כסף לטובת חכמי ירושלים. ובדרך שליחותו בחו"ל הדפיס את ספר גט מקושר לאביו. מכיוון שמקום קברו לא מצוי בהר הזיתים, משערים שיצא לשליחות פעם נוספת ונפטר בחו"ל.
רבי בנימין מרדכי נולד בשנת תקמ"ח בירושלים לאביו רבי אפרים נבון, ולאמו מרת אלישבע, מלבד האמור עליו לעיל, היה מקובל גדול ומראשי ק"ק בית אל, וגם נתמנה להיות עובר לפני התבה כי היה מטובי המכוונים. בנו חורגו העיד עליו,
לא עבר עליו חצות עת דודים, תורת אמת היתה בפיהו, מחצות ואילך עד אחר אור הבקר שקע בתלמודו, ותמיד כל היום עסוק בצרכי צבור ותלמודו בידו, אם אמרתי אספרה גודל רחמנותו ורוב צדקותיו תרומותיו וכו', לא יסופר ולא ישוער אחת ממאה, מעיד אני עלי שמים ארץ, כי מיום אשר נכנסתי בהיכלו צעיר רך בשנים הייתי, מצאתי שני יתומים בחורי חמד למדנים סמוכים על שלחנו, ושלש אלמנות במרום קנו, אוכלות משלו וכמה יתומים ויתומות יושבים בצלו והוא מכניסם לחופה.
בשנת תר"ג הביא לדפוס את חלק ב' מספר 'נחפה בכסף' לזקנו רבי יונה חנון נבון.
בצעירותו נשא אשה, ונולדו לו ממנה שני בנים, אך התאלמן מרעייתו זו, ואף שני בניו נפטרו. ביום ט"ו תמוז תקפ"ח, נשא לאשה את אלמנתו של רבי אליעזר ירוחם אלישר מצפת, וגידל את בנה הצעיר, שברבות הימים היה אף הוא הראשון לציון בירושלים, הוא רבי יעקב שאול אלישר, אודותיו כבר הרחבנו בעבר, בשלושה מאמרים מפורטים על יחוס משפחת אלישר, התעלומה - האם הראשון לציון ממשפחה אשכנזית, והפתרון - מגילת היוחסין אינה מדוייקת.
בשל היותו ערירי, קרא רבי בנימין מרדכי את ספרו 'בני בנימין'. ספרו זה נדפס בשנת תרל"ו על ידי בנו החורג רבי יעקב שאול אלישר, שהוסיף עליו מחידושיו תחת השם 'קרב איש'.
אף שסירב להפצרות חבריו להתמנות כראשון לציון, בשנת תר"ט נתמנה כעוזרו של הראשון הראשון לציון רבי יצחק קובו, ולמעשה סמכויות רבות היו בידיו.
רבי בנימין מרדכי נפטר בירושלים בהיותו כבן ששים וארבע שנים, ביום ה' טבת תרי"ב, והובא למנוחת עולמים על הר הזיתים מול מקום המקדש.
אילן יוחסין למשפחת נבון
אביו של רבי בנימין מרדכי, היה רבי אפרים נבון, מחכמי ירושלים. רעייתו היתה מרת אלישבע לבית מונדבי. רבי אפרים חתם עם חכמי ירושלים על מספר תקנות בשנים תקמ"א – תקס"ו. ובשנת תקס"א הסכים על ספר 'דין אמת', שחיבר שאר בשרו רבי יצחק נבון מקושטא. מעט מחידושיו של רבי אפרים נדפסו בספרו של אביו 'נחפה בכסף'. בשנת תקנ"ב, יצא בשליחות דרבנן לאסוף כסף לטובת חכמי ירושלים. ובדרך שליחותו בחו"ל הדפיס את ספר גט מקושר לאביו. מכיוון שמקום קברו לא מצוי בהר הזיתים, משערים שיצא לשליחות פעם נוספת ונפטר בחו"ל.
