יום שבת, 7 בדצמבר 2024

משפחת אשתו של הרמב"ם - תגלית חדשה

 לפנינו מאמר חשוב במיוחד, פרי עטו של הגאון רבי יהודה זייבלד שליט"א.

רבי יהודה זייבלד הינו תלמיד חכם חשוב, העוסק בתחומים רבים, ועטו שופע מאמרים בנושאים שונים. כמו גם שיעורים בעל פה שמסר, וניתן לצפות בהם במקורות מגוונים. בעבר עסק הרב זייבלד גם במחקר גנאלוגי.

בשנים האחרונות, עיקר עיסוקו של הרב זייבלד הוא כתבי יד מהגניזה הקהירית ומתקופה זו, כתבי יד של הרמב"ם ורבינו סעדיה גאון, ואחרים בני תקופה זו, כמובן שתחום זו דורש מומחיות רבה בפענוח כתבי יד, בעברית ובערבית יהודית, ועוד. במסגרת עיסוקו זה, נתקל הרב זייבלד במידע מעניין אשר לא פורסם עד כה אודות משפחת אשתו של הרמב"ם, ומכך נולד מאמרו זה שלפנינו.

יחס משפחת חותנו של הרמב"ם ורבי ישעיה בן מישאל החסיד

יהודה זייבלד

מבוא

בשורת רבותינו הראשונים שדמותם נשתכחה מזיכרון הדורות, מקום מיוחד שמור לרבי ישעיהו הלוי בן מישאל. דמותו מעניינת במיוחד בשל שני היבטים: היותו גיסו של הרמב"ם, והיותו ממנהיגי תנועת החסידות במצרים. עד לגילויי הגניזה הקהירית, כמעט שלא נודע דבר על אישיותו ופועלו. מאמר זה מבקש להאיר את דמותו באמצעות ניתוח מקורות חדשים מן הגניזה.

ראשית המחקר

נפתלי הירשפלד היה החוקר הראשון שהפנה את תשומת לב העולם המחקרי לדמותו של רבי ישעיהו. הוא פרסם קטע מחיבורו בערבית-יהודית על הנפש ("מקאלה פי אלנפס")[1], וחרף מצבו הפגום של כתב היד, ראה חשיבות בפרסומו בשל היותו עדות ראשונה לקיומו של מחבר בלתי ידוע בספרות היהודית-ערבית. לאחרונה זוהה חיבור נוסף שלו, על היין, ועניינו ידון בנפרד.

שמואל פוזננסקי העמיק בחקר זהותו של רבי ישעיהו והעלה ממצא חשוב: היו למעשה שני אישים בשם זה במשפחה - האחד גיסו של הרמב"ם והשני סבה של אשתו. פוזננסקי הצביע על הקושי בייחוס חיבור "מקאלה פי אלנפס" לאחד מהם[2]. כמו כן, הוא גילה כי:

* משפחת הלוי, אליה השתייך רבי ישעיהו, התייחסה לגאוני ארץ ישראל[3].

* המשפחה נשאה את התואר המכובד "ראש ישיבת גאון יעקב".

* אחד מבני המשפחה עמד בראש בית הכנסת העתיק בכפר דמוה שבמצרים[4], מקום עלייה לרגל ("זיארה") בז' באדר[5].

המקורות העומדים לרשותנו

מחקר זה מתבסס על שלוש תעודות מן הגניזה, המכילות רשימות יוחסין משפחתיות. שתיים מהן כבר נדונו במחקר, והשלישית מתפרסמת כאן לראשונה. התעודות נכתבו ככל הנראה לצורך הזכרת נשמות, ומופיעות בהן משפחות חשובות נוספות. ענייננו מתמקד במשפחת חותנו של הרמב"ם, שיש שכינוה "הלוי" בשל היותם לויים, יש שכינוה "אלת'קה" - כינוי שמקורו בתואר שניתן לחמיו של הרמב"ם: "אלשיך' אלת'קה" (הזקן הוותיק), אם כי לשני כינויים אלו אין עוגן מספק.

 

רשימות היחס של משפחה זו מופיעות בשני קטעי גניזה עם שינויים ביניהם. אחת פוענחה והשניה טרם פוענחה. להלן נחזור לפרסם את שתיהן, נוסיף תעודה שלישית שטרם פורסמה, ומתוך שלושת התעודות נבנה את אילן היוחסין של משפחת בית חותנו של הרמב"ם, זקניו וצאצאיו.

א.      תעודה ראשונה – יחס חותנו של הרמב"ם

התעודה הראשונה, שנידונה רבות[6], היא זו שבראשה יחס משפחת הרמב"ם, ובתחתיתה יחס משפחת חותנו.

איור א: קטע הגניזה קיימברידג' T-S 8 K 22.6


וכך נאמר בה:

עתרת אלשיך' אלת'קה ז"ל לויים

ישעיהו ראש הסדר ז"ל, וחמודו דניאל וחמודו ישעיהו וחמודו דניאל וחמודו מישאל הרופה וחמודו ישעיהו החסיד בעודו ושני חמודיו דניאל החסיד וחמודו חננאל ואלשיך אלת'קה מישאל וחמשת חמודיו אלשיך' [א]בו נצר ישעיהו אבו אלמעאלי עוזיאל אבו מ[נ]צור דוסא אבו אלטאהר אליהו מכארם יקותיאל

כדי להתמצא בקלות בפענוח התעודה, עלינו לדעת שפירוש המילה "וחמודו" הוא: ובנו. רשימות אלו פותחות בראש המשפחה, ומפרטות ויורדות את בניו. כאשר מסתיים פירוט בני בניו של הבן הראשון תעבור הרשימה לתאר את הבן השני. כדי לדעת אל מי עתידה הרשימה לחזור, נאמר בתחילה "ושני חמודיו" או "וחמשת חמודיו" וכדומה, ולכן, כשהרשימה חוזרת להזכיר שם בלי להקדים לו "וחמודו", נדע שהוא הבן השני. כך לדוגמה ברשימה שלפנינו, ל"ישעיהו החסיד בעודו" מוזכרים שני בנים, דניאל החסיד ובנו חננאל, והבן השני של ישעיהו החסיד הוא "אלשיך אלת'קה מישאל".

יום ראשון, 16 ביוני 2024

המשגיח רבי אברהם פולק זצ"ל


בבני ברק נפטר בשבוע שעבר הגאון הצדיק רבי אברהם פולק זצוק"ל, מנהלה הרוחני של ישיבת סלבודקא. רבי אברהם זצ"ל נולד בכ"ב אייר תרפ"ט בעיר הרמנשטט (סיביו) ברומניה. בשנת תש"ז עלה לארץ ולמד בישיבת 'כפר הרא"ה', משם עבר ÷בעצת ה'חזון איש' ללמוד בישיבת סלבודקא. נשא לאשה את מרת תמר ע"ה בת רבי אהרן צבי שולמן-ספראי, אחיו של רבי מרדכי שולמן, ראש ישיבת סלובודקא. במשך יותר מששים שנה שימש כמנהל רוחני בישיבת סלובודקא, נפטר ג' בסיוון תשפ"ד.


וזה סדר ייחוסו:
  • רבי אברהם פולק זצ"ל
  • אביו, רבי חיים שאול פולק מהרמנשטט סיביו, נפטר בבני ברק בי"ח באייר תש"מ. אשתו מרת טילא ב"ר יהודה אריה וולף נפטרה ט"ו בטבת תשמ"ה.
  • אביו, רבי אברהם פאללאק מהרמנשטט, נולד בנוועמעסטא בח' בטבת תר"ח. שמו מופיע כשואל בספרי שו"ת רבים שנכתבו באותם ימים בהונגריה. נפטר בהרמנשטט בכ"ב אייר תרפ"ז. אשתו בזיוו"ר מרת רחל בת רבי שמעון זילבר נפטרה כ"ד סיוון תרל"ד. בזיוו"ש מרת פראדל בת רבי שאול אקשטיין. צאצאיו מזיוו"ר: א. מרת בילה (נפטרה ג' אדר תשי"ג) אשת רבי אברהם יהודה גלבמן (נפטר ל' ניסן תרפ"ג) ב. רבי יוסף שמעון פולק זצ"ל הי"ד מסאטמר מח"ס 'ראשי בשמים' ומו"ל 'בית ועד לחכמים', אשתו מרת אסתר בת רבי מנחם בעהם. נספו בשואה, ט' בסיוון תש"ד, הי"ד. הותירו אחריהם צאצאים רבים בלעה"ר. מזיוו"ש: ג. מרת רבקה אשת הגאון רבי אשר אנשיל הלוי יונגרייז אב"ד זילאה, נספו בשואה י"א סיוון תש"ד. הי"ד. (בנם רבי שרגא פייש ז"ל זכה להינצל ולהקים משפחה). ד. ברינדל. ה. מרת צ'ורטה לואי טשענגרי אשת ר' בערל טשענגרי, נספו בשואה. ו. מרת מלכה אשת ר' מנשה ב"ר דוד בעהם, נספו בשואה הי"ד. ז. מרת דבורה גרובר (נפטרה בבני ברק, י"ד טבת תשמ"ו) אשת רבי צבי גרובר (נפטר ב' חשוון תשמ"ג). ח. רבי חיים שאול פולק הנ"ל. ט. רבי מרדכי פולק (נפטר בבני ברק ח' ניסן תשכ"ט) אשתו מרת רחל (נפטרה ד' סיוון תשמ"ה). י. רבי משה יהודה (לייב) פולק, (נפטר בת"א י"ב אלול תשכ"ו) אשתו מרת לאה (נפטרה ב' סיוון תשל"ב).
  • אביו, רבי משה יהודה (לייב) פאללאק זצ"ל מבערטיא אויפעלו. תלמיד החתם סופר והכתב סופר, אודותיו ראה בספר החם סופר ותלמידיו, עמ' שעח. נפטר כ"ב באדר א' תרמ"ג. אשתו מרת חיה שרה (נפטרה כ"ח טבת תר"ס) בת רבי שמעון הוק (אשתו מרת צארטל בת רבי יוסף ישראל, ואחות הגאון רבי משה מנאוועמעסטא, תלמיד החתם סופר שעלה לירושלים). צאצאיו: א. רבי אברהם הנ"ל. ב. הגאון רבי שמעון פאללאק מח"ס 'שם משמעון' נפטר ז' אייר תר"צ אשתו מרת רבקה ב"ר ישעיה הכהן רובין, נפטרה ו' סיוון תרע"ו. ג. רבי יהושע פאללאק נפטר בהרמנשטט כ"ח תמוז תש"ד, אשתו מרת גיטל. ד. מרת מלכה אשת רבי אשר זעליג הכהן ברגר נפטר כ"ו אדר תש"א. ה. אשת רבי בנציון וייסמאן. ו. מרת לאה אשת רבי אשר זליג ויינברגר. נספתה בשואה, הי"ד. ז. אשת רבי יהודה וייס.
  • אביו, רבי אברהם פאללאק, זוגתו מרת שרה.

יום שלישי, 14 במאי 2024

הגאון רבי מאיר בנימין יוז'וק זצ"ל

 אתמול נפטר בבני ברק, הגאון רבי מאיר בנימין יוז'וק, 

כבר הזכרנו בעבר את משפחת יוז'וק, אך כעת הגיע הזמן לכתוב עליה בצורה מסודרת.

רבי מאיר בנימין יוז'וק נולד בירושלים, לפני כשמונים שנה, בבחרותו למד בישיבת פוניבז', בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את בתו של רבי שמואל מילר מבת ים [הרב מילר, לימים כיהן כרב בית כנסת תפארת נחמן בבני ברק], שנים רבות הרביץ תורה בישיבת גבעת רוקח בבני ברק, את חידושי תורתו, וביאוריו על המסכתות הדפיס בסדרת הספרים הנפלאה, אמרי בנימין. כמו כן, שימש שנים רבות כבעל קורא בישיבת בית מתתיהו בעיר, והיה גם בעל תפילה מפורסם אשר כיבד את ה' מגרונו. רעייתו הרבנית לאה נפטרה ביום ח' תשרי תשס"א.

וזה סדר יחוסו,

  • אביו, הגאון רבי שמעון אריה יוז'וק, דיין בפתח תקווה, ואב"ד בנתניה. נולד בשנת תרע"ו לערך, בעיירה מוטל'ה הסמוכה לפינסק, למד בישיבת נובהרדוק וברנוביץ, והיה לאחד מתלמידיו החשובים של רבי אלחנן וסרמן. בעלותו לארץ, למד בישיבת נובהרדוק בבני ברק, ובישיבת חברון בירושלים. בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את מרת צירה ביילה לבית שפירא, לאחר נישואיו למד בכולל המפורסם בראשותו של רבי שמואל יצחק הילמן, בו למדו רבים מגדולי הדור, כולל אוהל תורה. שנים רבות כיהן כדיין בפתח תקווה ועבר לגור בעיר, לאחר מכן נתמנה לכהן כאב בית הדין הרבני בנתניה. בפתח תקווה גם הרביץ תורה ומסר שיעורים במספר בתי כנסת בעיר. היה חבר מערכת אוצר הפוסקים, וכתב מאמרים רבים. נפטר ביום כ' סיון תשנ"ג. רעייתו מרת צירה בילה נפטרה ט"ז כסלו תשנ"ז. הזכרנוהו בעבר בבלוג, כאשר נפטר חתנו הגאון רבי דוד צבי הופמן.
  • אביו, רבי חיים חלאוונא יוז'וק, [או כפי שכתוב על מצבת בנו, חלאוונא דמיתקרי חיים], נולד בעיר מוטלה בשנת תר"מ לערך, ופטרון ישיבת בית יוסף נובהרדוק בפינסק. תלמיד חכם ומשכיל, וחינך בניו לתורה ותעודה. נפטר תשי"ד. זוגתו הרבנית מרת לאה לבית בייער. מצאצאיו: א. רבי שמעון דנן. ב. הסופר והבלשן דב ירדן. ג. שמואל ירדן. ד. מרת תמה אשת רבי יוסף רוזנטל [ינובר] הי""ד. ד. מרת חנה אשת רבי משה טשינגל. ה. מרת אסתר אשת רבי אפרים פוטולסקי.
  • אביו, רבי ישראל יעקב יוז'וק, זוגתו מרת שרה, נפטרו תרצ"ב לערך.

יום שני, 12 בפברואר 2024

הדיין הגאון רבי יעקב ישראל פוזן זכר צדיק לברכה

 בבני ברק נפטר היום הדיין הישיש רבי יעקב ישראל פוזן זכר צדיק לברכה.

עשרות שנים שימש כדיין בבית דינו של הגאון רבי ניסים קרליץ בבני ברק, מיום היווסדו, עד היחלשו לפני כעשר שנים, שימש גם כרב קהילת תלמידי החזון איש בזכרון יעקב, לפני כעשור נחלש בעקבות אירוע מוחי, ממנו התאושש לאט, וחזר ללימודו, אך לא לפעילותו הציבורית, והיום, כאמור, נפטר בבני ברק.

רבי יעקב ישראל פוזן זצ"ל. צילום, באדיבות המצלם
רבי יעקב ישראל פוזן, נולד בפרנקפורט שבגרמניה, לפני כמעט תשעים שנה.
לאביו רבי אליעזר פוזן, שלימים שימש כדיין בעיר לונדון שבאנגליה, ולאמו מרת חולדה.
כשעברה משפחתו ללונדון, נכנס ללמוד בישיבה הגדולה בגייטסהעד, ושם קנה את תורתו.
אחר נישואיו, כשנתיישב בבני ברק, היה מחשובי הלומדים בכולל חזון איש שנים רבות.
ומטבע הדברים, כאשר יסד רבי ניסים קרליץ את בית דינו, נבחר רבי יעקב ישראל, כבן למשפחת דיינים ותיקה, ותלמיד חכם בפני עצמו, לכהן כדיין בבית הדין בבני ברק.
כאשר נוסדה בעיר זכרון יעקב, קהילה ההולכת בדרכי תלמידי החזון איש, על ידי הרב שלום מאיר יונגרמן זצ"ל, נבחר רבי יעקב ישראל פוזן לשמש כרב ומורה דרך של הקהילה, ומספר ימים בכל שבוע היה שוהה בזכרון יעקב.

כאמור, הרב פוזן, נמנה על משפחת דיינים ותיקה,
וזה סדר יחוסו:
  • אביו, הגאון רבי אליעזר פוזן, דיין בעיר לונדון, נולד בשנת תרנ"ג בעיר פרנקפורט שבגרמניה, ובה גדל, נסע למקום תורה ללמוד בישיבת פאפא שבהונגריה - שם למד גם אביו, לאחר נישואיו שימש כמגיד שיעור בישיבתו של רבי שלמה ברויאר, חתנו של הרש"ר הירש, נתמנה לדיין בק"ק עדת ישורון פפד"מ, על מקום אביו, בשנת תרח"צ עבר ללונדון בעקבות מאורעות הימים, נתמנה גם שם כדיין בבית הכנסת עדת ישראל, וכונה בפי כל "דיין פוזן", כפי הנהוג בלונדון. נפטר ביום ב' כסלו תש"ל, והובא למנוחות בלונדון. אשתו מרת חולדה לבית פאלק, נולדה בעיר שרים הסמוכה לפוזנא, בראשית שנת תרנ"ד, נפטרה בלונדון כ"ז אלול תשט"ז.