הגאון המקובל רבי זבולון המבורגר זצ"ל

בירושלים נפטר הבוקר הגאון המקובל רבי זבולון המבורגר, מגדולי התלמידי חכמים הצנועים שבירושלים. רבי זבולון נולד בירושלים בשנת ת"ש לערך, כרוב ידלי ירושלים למד בצעירותו בת"ת וישיבת עץ חיים, למד בישיבת כוכב מיעקב אצל הרב מטשעבין, בישיבת סלונים ברמת גן, ובישיבת מיר אצל רבי נחום פרצוביץ. שנים רבות גר במושב גמזו, ולאחרונה שב לירושלים, אל שכונת בתי הוראדנא הסמוכה לשכונת זכרון משה. את דברי תורתו הדפיס בספרי שערי זבול. שנים רבות חי חיי דחק וסיגוף. בשנים האחרונות נטפלו סביבו כמה מבני סביבתו, במטרה להפיץ את חידושי תורתו, ודאגו לעטרו בבגדי מעדנות כמנהג אדמורים חשובים.

רבי זבולון המבורגר, מקור: JDN

לדאבון לב לא נולדו לו ילדים, ונפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא.

מסע לווייתו יצא היום בצהריים, להר המנוחות.

וזה סדר יחוסו:

• אביו הגאון רבי אברהם משה המבורגר משכונת כנסת בירושלים, מלומדי עץ חיים, נודע כשקדן מופלג וכלמדן גדול המחדש חידושים בתורת הנגלה ותורת הנסתר. תורתו נדפסה בסדרת הספרים חידושי רבי אברהם משה. זוגתו מרת טויבע מרים לבית חשין.
• אביו רבי שמואל שאול המבורגר, המכונה שמואל שואל באבעס, על שם אמו, נפטר י"ט שבט תשכ"ח. זוגתו מרת חיה רייזל לבית חרל"פ. ואלו צאצאיו: א. צבי המבורגר, נפטר בבחרותו י"ח תשרי תרצ"ט. ב. רבי זבולון המבורגר נפטר ב' כסלו תשל"ט. ג. רבי מרדכי המבורגר נפטר כ"ג אדר תשמ"ז. ד. רבי אברהם משה הנ"ל.
  

האדמו"ר רבי נתן דוד רוזנבוים מזוטשקא זצ"ל

במוצאי שבת נפטר בבית החולים מעייני הישועה האדמו"ר רבי נתן דוד רוזנבוים מזוטשקא, לאחר מחלה קשה. 

האדמו"ר נולד ביום ד' סיון תש"ה בדורוהוי שברומניה, בהיותו כבן שלש שנים, היגרה משפחתו לאמריקה, ונתיישבו בברוקלין, בבחרותו למד בישיבת שערי יושר בראשות הגאון רבי יצחק דוב קופלמן שלימים עבר לכהן בלוצערן. בהגיעו לפרקו נבחר לחתן על ידי האדמו"ר רבי מרדכי גולדמן מזוועהיל, בעל היקרא דמלכא, אשר יום פטירתו אף הוא חל הערב כ"ח שבט. שמחת הנישואין נערכה ביום י"ט כסלו תשכ"ו בארצות הברית.

כבר בשנים הראשונות לאחר נישואיו עסק במלאכת החינוך, עוד באמריקה, וגם בעלותו לארץ ישראל עם אביו, כאשר קבע את מקום מגוריו בבני ברק, נודע כמחנך מפורסם, והיה מנהל רוחני של כמה תלמודי תורה בבני ברק.

לפני כשמונה עשרה שנה, עם פטירת אביו ביום י"ד תמוז תש"ס, נתמנה לממלא מקומו, והוכתר כאדמו"ר מזוטשקא.

לפני למעלה מחצי שנה בעת שהותו בצפת, אושפז בבית החולים בעיר, ומני אז לא ירד ממטת חליו, עד לפטירתו הערב אור לכ"ח שבט תשע"ט.
מסע הלווייה יצא מבית מדרשו בבני ברק, אל הר הזיתים בירושלים.

וזה סדר יחוסו:

• אביו הרה"ק רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מזוטשקא, נולד ביום כ"א טבת תרס"ו בטשערנוביץ, נשא לאשה את מרת חנה לבית הולנדר, גר בעיר וואשקוביץ, ולאחר מכן, נתבסס ופתח בית מדרש בעיר זוטשקא, וכיהן שם כאדמו"ר, כמובן עוד בחיי אביו, בימי השואה שרד עם משפחתו, ולאחריה היגר לארצות הברית, שם יסד חברת שומרי שבת. לאחר שנפטר אביו, עלה לארץ ישראל בשנת תשל"ד ונתיישב תחילה בתל אביב ושימר את בית מדרשו של אביו, ובשנת תשמ"א פתח את בית מדרשו בבני ברק, בו כיהן עד לפטירתו ביום י"ד תמוז תש"ס. חיבר ספרים רבים, על צניעות וענינים נוספים. ספרו על התורה נקרא נחל יצחק.
• אביו הרה"ק רבי איתמר רוזנבוים מנדבורנא, אשר כתבנו אודותיו ואודות יחוסו בהרחבה בעת שנפטר נכדו, האדמ"ר רבי יעקב יששכר בער מנדבורנא.

רבי יצחק אייזיק מזוטשקא, היה חתנו של

• רבי נתן דוד הולנדר אב"ד אמסנא, הוא לא היה מגזע אדמורים אך זוגתו השניה היתה בת רבי משולם פייבוש נפתלי הלוי גוסטמן מלשקוביץ, מגזע היושר דברי אמת, האוהב ישראל מאפטא, רבי לוי יצחק מברדיטשוב,

רבי אלעזר מרדכי קעניג זצ"ל

בצפת מובא למנוחות כעת הרב הצדיק רבי אלעזר מרדכי קעניג מנהיג קהילת חסידי ברסלב בצפת.
הוא נפטר הבוקר לאחר תקופה ארוכה שסבל ממחלה קשה.
שלושים ותשע שנים כיהן הרב קעניג כרבה של קהילת ברסלב, אותה יסד אביו. פיתח את הקהילה, וביסס את מוסדותיה, ורבים רבים ראו בו את מנהיגם הנערץ.
נולד ביום ח' חשון תש"ו בירושלים, בילדותו למד בחיידר הותיק עץ חיים, ומשם המשיך לישיבת ברסלב בבני ברק, וזמן מה, למד גם בישיבת מיר בירושלים. לאחר נישואיו נתיישב בבני ברק, מקום מגורי חמיו - ר' אברהם ברגר, ולמד שם בכולל ברסלב. ולאחר פטירת אביו, החליט לקחת על עצמו את עול הקהילה בצפת, ועבר לגור במקום. כאמור, הנהיג את הקהילה, וביססה מהמסד ועד הטפחות, על כל הנדרש מקהילה חשובה כזו, מוסדות תורה וחסד, על כל המשתמע מכך. בשנים האחרונות חלה, ומספר פעמים הגיע עד לשערי מוות ממש, אך ניצל והתאושש. והבוקר, למגינת לב תלמידיו הרבים, נסתלק והלך לעולמו.

וזה סדר יחוסו,

• אביו רבי גדליה אהרן קעניג, נולד בירושלים שבין החומות, בחודש ניסן תרפ"א. בצעירותו למד בישיבת חב"ד, והתקרב לדרכה. לאחר מכן היה תלמידו של רבי אברהם שטרנהרץ מגדולי חסידי ברסלב, והמשיך את דרכו. יסד את קהילת ברסלב בצפת, וחיבר קונטרס חיי נפש. נפטר באנגליה ביום כ"ג תמוז תש"מ והובא לקבורה על הר הזיתים. אחרי פטירתו הדפיסו צאצאיו עוד מחיבוריו, וחלקם עדיין בכתב יד. זוגתו מרת אסתר פרומעט לבית ארנטרוי, האריכה ימים אחריו, ונפטרה בשיבה טובה בחג השבועות תשס"ח.
• אביו רבי אלעזר מרדכי קעניג, היה מחסידי קוזניץ/פוריסוב, למד קבלה עם בעל כף החיים אצל המקובל רבי חיים שאול דוויק, חיבר ספר רקח מרדכי - פירוש על שאילתות דרב אחאי גאון,

רבי שאול קצין

היום מובא למנוחות בירושלים, חכם שאול קצין, רבה של הקהילה החלבית וכלל יהודי סוריה בניו יורק.

רבי שאול קצין נולד בירושלים בשנת תרפ"א, בבחרותו למד בישיבת פורת יוסף, וכשנסע אביו לכהן כרב בארצות הברית, אף רבי שאול נסע עמו, וכיהן שנים רבות לצד אביו כרב בקהילה החלבית, ולאחר פטירת אביו בשנת תשנ"ה, נתמנה למלא את מקומו. בשנים האחרונות חלה, והלך לעולמו בזקנה מופלגת, במוצ"ש וישב, אור לכ"ד כסלו תשע"ט.

וזה סדר יחוסו:

• אביו הגאון המקובל, חכם יעקב קצין, נולד בירושלים ביום כ"ג ניסן תר"ס, בבחרותו למד בישיבת אהל מועד בירושלים, בהגיעו לגיל שבע עשרה שנים, נתייתם מאביו, ולאחר חודש נתייתם אף מאמו. כעבור שנתיים נלקח לחתן לאחד מגדולי חכמי המקובלים שבירושלים רבי שלום הדאייה. אחר נישואיו החל לעסוק בקבלה בדרך שהתווה לו אביו, בשנת תרפ"ד נכנס לישיבת פורת יוסף, וזמן קצר אחר כך, כבר היה מורה ומלמד בישיבה. שנים מספר אחר כך, הקים את ישיבת גן הלבנון ללימודי הקבלה. כיהן גם כדיין בבית הדין של העדה הספרדית בירושלים. בשנת תרצ"ב לערך, נסע לאמריקה, תחילה למטרת איסוף כספים לבית היתומים הספרדי, לאחר מכן נסע בשנית לכהן כרב קהילת מגן דוד של יוצאי סוריה, תחילה לשנה אחת, ולאחר מכן נשאר לכהן שם שנים רבות עד לפטירתו, ביום ג' טבת תשנ"ה, והובא לקבורה בעיר הולדתו ירושלים. הביא לדפוס ספרים נוספים, אור הלבנה, פרי עץ הגן, יסוד האמונה, תוכחת מגולה, ותשובותיו בהלכה נדפסו חלקם בספר של חותנו 'ודבר שלום', ולאחר פטירתו כונסו כולם, בספר קציני ארץ בהוצאת חברת אהבת שלום, ירושלים תשנה. רעייתו. מרת מזל (טוב) לבית הדאיה, נפטרה ביום ה' ניסן תש"ם.
• אביו רבי שאול קצין, נולד בשנת תרכ"ד בארם צובה היא חאלב, נשא לאשה את מרת אלטון [זהבה] לבית עטייה, נתגדל בתורה ובקבלה כבר מצעירותו, בשנת תרנ"א עלה לארץ ישראל, תחילה ישב בחברון, ואחר כשלש שנים עלה לירושלים, שם נתחבר לגדולי המקובלים, נפטר ביום כ"ו כסלו תרע"ז. זוגתו מרת אלטון נפטרה כ"ו טבת תרע"ז.
• אביו רבי אברהם קצין מארם צובה, נולד בשנת תקע"א לערך, עלה לירושלים, בה נפטר ביום ו' חשוון תרנ"ז, ומנוחתו על הר הזיתים. מתורתו נדפס ליקוטי אברהם בתוך ספר ויאסוף דוד. זוגתו מרת סבתייה נפטרה ביום ה' שבט תר"ס והובאה אף היא למנוחות בהר הזיתים.
• אביו רבי בכור קצין, נפטר אחרי תרי"ב.
• אביו כפי הנראה [ולפי זה, האריך רבי בכור ימים, למעלה ממאה שנה], רבי יהודה קצין ראב"ד ארם צובה,