הכרך השני בסדרת "למשפחותם לבית אבותם"

שוב מפתיע חוקר הגנאלוגיה וההיסטוריון מ. ירושלמי את עולם הספר, בספרו המרשים והמונומנטאלי "למשפחותם לבית אבותם", כרך ב', מבית "למשפחותם" - המרכז לשורשי המשפחות ותולדות ישראל.

הקורא המעלעל בספר רב הכמות והאיכות, בן כ-700 עמודי כרומו משובחים, עומד נפעם אל מול עבודת המחקר רבת ההיקף שערך המחבר בגפו וללא צוות עורכים.

כמעשהו בכרך הראשון, בו תועדו המשפחות: רוטמן, גולדברג-ידלר, ברז"ל, בינדיגער ושיינברגר, כך מעשהו בכרך זה, בו שרטט ביד אמן את תולדות שלוש המשפחות המעטירות והמפוארות בישראל: ויינשטוק, מינצברג ואסאד.

בספר מפורטים בסדר מופתי דורותיהם של אבות המשפחות, תולדותיהם וקורות חייהם, רשימה מפורטת של הצאצאים, בליווי שושלות משפחה מפורטות ומאירות עיניים.

בגולת הכותרת של הספר עומד האוסף האדיר והנדיר של קרוב ל-800 תמונות ומסמכים מרהיבים, בהם תמונות נדירות ובלתי מוכרות. אוסף התמונות מוסיף נופך רב לספר המהודר, ומעורר השתאות אל מול עבודת הנמלים של איסוף החומר כמו פרטי החיים, אל פונדק אחד.

בני המשפחות המפורטות בכרך, מקבלים כשולחן ערוך את תולדות אבותיהם ובני משפחתם, מגלים שארי בשר לא מוכרים, שלעתים יכול אף להיות השכן מול דלתם, ומקבלים תובנות לחיים, הליכות ומידות נאצלות וצועדים בעקבות האבות.

המחבר לא חסך עמל ויזע, על מנת לשמר לדורות את צאצאי המשפחות, למען לא יחסר המזג, ופעל בשקידה ללא לאות כדי לכבד את אישי המשפחה בדורות עברו ולהנציח את זכרם לנצח.

אל הספר נספח פרק היסטורי על השתלשלות בית חשמונאי ותקופת בית המקדש השני עד חורבנו, וכן מדור מיוחד למכתבי קוראים וצרור מפתחות מפורטים, המהווים חלק אינטגראלי ליצירה כבירה זו.

רבי מוסה חדאד הדיין

היום מלאו 20 שנה לפטירתו של הרב הגאון רבי מוסה חדאד הדיין מג'רבא

רבי מוסא חדאד נולד בג'רבא בחודש אדר שנת תרס"ט, בצעירתו למד אצל הגאון רבי מקיקץ שלי, ולאחר מכן עבר ללמוד אצל הגאון הגדול רבי רחמים חי חויתא הכהן, בצוותא עם גאוני ג'רבא רבי מצליח מאזוז ורבי רפאל כדיר צבאן. היה בקי מאד בשלחן ערוך ובפרט בחלקי חושן משפט ואבן העזר, ומשכך, נתמנה לכהן כדיין בג'רבא עד לזקנותו, עד לשנת תשנ"ג, אז עלה לארץ ישראל. היה גם שוחט ובודק, וסופר סת"ם, הדפיס את הספר דבק טוב לזקנו בג'רבא תשמ"ו, והגיה את הספר זרע דוד למהרס"ך. רבי משה - מוסה, נפטר בירושלים ביום שישי ה' אב התשנ"ג. השאיר הרבה כתבי יד בהלכה, ונדפס ממנו ספר ברכת משה ירושלים תשנו.

משפחת חדאד מהרובע הגדול [חאר'ת כבירה] שבג'רבא, היא אחת המשפחות הגדולות בעיר, מקובל שהם צאצאים מבני חדיד מן הכוהנים [ראה נחמיה ז' לז]. וכן כתב בספר חן טוב למרי נפש, שקבלה היתה ביד בני משפחתם, שלא יקחו אשה כי אם בתולה, והקפידו שלא לנהוג כמנהג העולם, שמי שהיה לו בן יחיד היו נוקבים לו אזנו ונותנים בתוכה נזם זהב, כי בזאת הוא נקרא בעל מום ונפסל לכהונה.

ועוד כותב שם בהמשך הספר, "הנני אציג פה שמות אחדים מגדולי רבנן שהם ממשפחת חדאד כפי שיכולתי לדעת שהיו בעיה"ק ירושלים תובב"א ובחו"ל, ויש מהם חדאד כהן כי כותבי הדורות אמרו שמשפחת חדאד המה כוהנים. וכן נמצא בכתבי רבני המערב הראשונים שמשפחת חדאד ומשפחת כסוס ומשפחת אבטאן כוהנים המה"

ויש שכתבו שאכן היו כוהנים אך נתחללו מן הכהונה, וחדאד הוא לשון חלל. 

על כל פנים, זה סדר יחוסו של רבי מוסה,

• אביו, רבי נסים חדאד, היה סופר סתום ושוחט ובודק כמסורת אבותיו, שימש בתפקידי הקודש בעיר ספאקץ, נפטר כ"ח טבת תש"ד.

• אביו, רבי כמוס מכאל חדאד, מחבר ספר חכם לב על ההגדה, נדפס ליוורנו תרמ"ז, וספר דבק טוב מערכות, שנדפס על ידי נכדו. כל ימיו היה רבי כמוס על התורה וצרכי ציבור. היה דיין בבית הדין שבג'רבא, והוא היה מסדר הגיטין ומברר שמות והנלוה, שרת כרב בעיר מדנין, ושאר תפקידי הקודש, מוהל שוחט וסופר סתם. נפטר ליל ראש חודש אדר תרפ"ו.

• אביו, רבי מוסה חדאד הראשון, היה סוחר גדול ונדיב לב, ובעל צדקות. ופעם אחת העלילו עליו עלילת שוא והכניסו אותו לבית הכלא וניצל בצורה פלאית. נפטר ביום שישי ראש חודש אב תרנ"ז. צאצאיו: א. רבי מרדכי חדאד  ב. רבי כמוס מכאל חדאד.

• אביו, רבי זאכי [יצחק] חדאד, היה שוחט ובודק ואיש חסיד וקדוש, גזבר בתלמוד התורה בעיר ג'רבא, כתב את צוואתו בשנת תרכ"ט, אך האריך ימים עוד, ונפטר בכ' ניסן תרמ"ג בג'רבא, רעייתו מרת יסמינה נפטרה כ"ד סיון תרמ"ו. צאצאיהם: א. רבי יוסף חדאד. ב. רבי מוסא חדאד הנזכר. ג. רבי רחמים חדאד. ד. מרת ורידה אשת ש"ב רבי רפאל חדאד.

רבי יעקב עדס הדיין

היום מלאו חמישים שנה לפטירתו של הגאון רבי יעקב עדס ראש ישיבת פורת יוסף אב בית הדין בירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית.

תחילה נסקור את קורות חייו ופעלו, ולאחר מכן את אילן היוחסין שלו.

רבי יעקב חי עדס, נולד בשנת תרנ"ח, בהגיעו לגיל מצוות נכנס ללמוד בישיבת אוהל מועד, שבראשותה עמד אביו.

נשא לאשה את מרת חיה אסתר, בתו של רבי עזרא הררי רפול. היא האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ד' אלול תשמ"ח.

רבי יעקב עדס

כבר בצעירותו, נתמנה למגיד שיעור בישיבת אהל מועד, ולאחר מכן בישיבת פורת יוסף, ולימים נתמנה שם כראש ישיבה, תפקיד אותו נשא במשך שלושים שנה. נודע גם כדרשן מובהק, פה מפיק מרגליות. כל לילה היה לומד בחברותא קבלה מחצות ועד אור הבוקר, ולא נודע מזה.

בשנת תש"ד נתמנה לדיין בתל אביב, וכעבור כשנתיים, עלה ונתעלה לכהן כדיין בבית דין בירושלים. לאחר קום המדינה, בשנת תשט"ו, נתמנה כדיין בבית הדין הרבני בירושלים,

רבי אברהם מתתיהו משפנשט

בשבת חל יומא דהילולא של האדמו"ר הצדיק רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט, ומלאו שמונים שנה לפטירתו.

רבי אברהם מתתיהו נולד כ"ה כסלו תר"ז, בהיותו צעיר אך כבן עשרים ושתיים, נתנה למלא את מקום אביו כאדמור בשטפנשט. כנכדו של הצדיק מרוז'ין התפרסם אף הוא כצדיק וקדוש, ונודע כמחולל פלאות. 
שתי נשים היו לו לרבי אברהם מתתיהו, הראשונה בת רבי יצחק רייך, מגזע ראפשיץ. והשניה בת דודו רבי יוסף מונזון חתן הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. 

רבי אברהם מתתיה נפטר ביום כ"א תמוז  תרצ"ג ללא שהותיר אחריו צאצאים.

נקבר בעיר שטפנשט שברומניה, ובשנת תשכ"ט העלו את קברו לארץ ישראל, ומנוחתו בבית הקברות נחלת יצחק בתל אביב.

וזה סדר יחוסו

אביו האדמו"ר רבי מנחם נחום פרידמן משטפנשט, נפטר י"ד כסלו תרכ"ט.

אביו הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זיע"א.

ומעלה בקודש.

רבי מנחם נחום פרידמן משטפנשט היה חתנו של רבי אלעזר קושאנסקי מגזע הרה"ק רבי גדליה מליניץ.

לרבי אלעזר היתה עוד בת נוספת בשם לאה, היא היתה אשת ר' חיים ברוך מקישינב, שעלה לארץ ישראל וקבע מושבו בצפת, והוא אבי מרת הניה אשת הגאון רבי רפאל זילברמן אב"ד צפת.