רבי ישראל אלטר אברהם לנדא אב"ד עדעלין

מחר ימלאו שבעים שנה לפטירתו של רבי ישראל אברהם אלטר לאנדא אב"ד עדעלין. 
ר' ישראל אברהם נולד בעיר וואלאווא בערך תרמ"ד, בבחרותו למד אצל הגאון רבי יהודה גרינוואלד בסאטמר. בהיותו כבן י"ח נשא לאשה את מרת רחל בת הרב הקדוש רבי ישעיה מקרעסטירר, וגר סמוך אצל חותנו בקרעסטיר. אחר כשמונה עשרה שנה, נזדמן שם האדמו"ר רבי אברהם שלום הלברשטאם מסטרופקוב, ובראותו את רבי ישראל אברהם, ציוה עליו לקבל על עצמו משרת רבנות כעבור ששה חדשים, ובמלאות הימים הללו, באו אליו אנשי ק"ק עדעלין וביקשוהו לבוא להיות עטרה לראשם ולכהן כרב בעירם, והוא נאמן לציוויו של הרבי, נענה לבקשתם. בעדעלין החזיק ר' ישראל אברהם ישיבה לבחורים, בה למדו למעלה מחמישים תלמידים, ובמהלך השנים למדו בישיבה מאות בחורים, שגדלו תחת השגחתו והיו לתלמידי חכמים גדולים. אחדים מהם שמרו עמו על קשר הלכתי, ותשובות אליהם מופיעים בשו"ת שלו.

רבי ישראל אברהם אלטר לנדא

 מתורתו ופסקיו נדפסו כמה ספרים, שו"ת 'בית ישראל', 'חידושי מהריא"א', 'חתן ישעיהו' על התורה, 'פרקי מהריא"א', ועוד מכתביו עודם ספונים בכתב יד ולא נדפסו. נתן הסכמה בשנת תרפ"ז על הדפסת הספר 'מדרש ריב"ש טוב'. כאמור, רבי ישראל אברהם נפטר ביום י"ב שבט תש"ב, והובא למנוחות בעירו עדעלין. ידיעה על פטירתו פורסמה בהנשר שנה עשירית.

אשתו מרת רחל, נהרגה בידי הנאצים בימי המלחמה, ביום כ"ו סיון תש"ד. הי"ד.

     וזה יחוס משפחתו

אביו, רבי [חיים] שלום לנדא דומ"ץ וואלאווע, היה גאון וצדיק חסיד מפורסם, כיהן כדיין למעלה מארבעים שנה, חתום פרענומעראנטן על ספר צפנת פענח חדש, שחיבר ר' יוסף מפרעמישלא, לבוב תר"ן. תשובה אליו נדפסה מהמהרש"ם מברעזאן בספרו גלוי דעת על הלכות טריפות, וכן בשו"ת זכרון יהודה [גרינוולד] מהדורא תניינא סימן קצט. ואף בנו ר' משה צבי הביא בספריו דברי תורה בשמו. ופעם אחת הוא כותב, בספרו 'מבשר שלום', "שמעתי מאבא מארי הגה"צ החסיד האמתי מה"ו שלום לאנדא מוואלאווע שליט"א בשם מרן הקדוש אור עולם מהר"ש מבעלזא זכיתו[!] י"ע". רבי שלום נפטר ביום ט"ו באב תרפ"ד. זוגתו מרת אידל למשפחת שטיינברג נפטרה י"ב תשרי תרצ"א.

צאצאיו: א. רבי בנימין זאב לנדא אב"ד מיהאלי, נולד בשנת תרנ"ג, למד אצל בעל ערוגת הבושם, נשא לאשה את מרת טויבא בת רבי שלום קרויז אב"ד לעגעני-מיהאלי, [חתן רבי יהושע ברוך רייניץ], כאשר נפטר חותנו בשנת תרע"ה, מילא ר' בנימין זאב את מקומו כאב"ד מיהאלי, עד ליום בו נשלח לאושוויץ כ"ז אייר תש"ד, ושם נהרג. הי"ד. בניו, רבי נפתלי לנדא דומ"צ חוסט, חתן ר' יעקב הכהן פרידמן דומ"ץ שם. ורבי יהושע ברוך לנדא בעהמ"ח 'הגיון לבי'. ב. רבי משה צבי לנדא דומ"צ קליינווארדיין, נשא לאשה את מרת בילא בת רבי נפתלי שרייבר דומ"צ שם ומחבר 'מעטה נפתלי' על התורה, ר' משה צבי חיבר כמה ספרים בהלכה ובאגדה, 'כבוד מלכים' 'מבשר שלום', ועוד, נפטר ב' דחול המעוד פסח תש"א. ג. רבי ישראל אלטר אברהם לנדא דידן. ד. מרת פרימא אשת רבי אברהם טייכמאן הי"ד. ה. מרת צפורה הי"ד אשת רבי שמואל טייכמאן נפטר כ"ח אב תשי"ג.

אביו, רבי נפתלי דוב לנדא, זוגתו מרת חיה פרומט למשפחת ליבר. בספר שלחן מלכים, מנכדו ר' משה צבי לנדא, כותב [סי' ט'], "ומזקני הה"ג המפורסם מה' נפתלי דוב לאנדא מוואלאווא זצ"ל שמעתי, כי בימי הקדוש מלובלין זי"ע היו נוהגין אנשי מעשה, לשלוח טלית החתן קודם הנישואין להקדוש זי"ע שיגיד ברוח קדשו, אם אין בו חשש שעטנז, וכן נשלח הטלית של חמיו אבי זקנתי הה"ג החסיד המפורסים ברב טובו וצדקת פזרונו מה"ו אהרן מתתיהו ליבער זצ"ל להקדוש הנ"ל. ומאבא מארי הגה"צ החסיד האמתי שמעתי שכאשר הביאו האבריקאנטעין מקלימאייא טלית של מצוה הנעשה תחת השגחתם לקדוש ה' מכובד מו"ה יצחק אייזיק מזידיטשויב זי"ע קיבל מידם והתפלל בהם בשבת קודש ואמר..."