משפחת החפץ חיים, צאצאי חותנו.

בשבוע שעבר, כתבנו כאן מאמר שלם, על משפחתו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל החפץ חיים.

הבאנו שאשתו הראשונה של החפץ חיים היתה הצדקת מרת פריידא, בתו של ר' שמעון הלוי וגיטל אפשטיין מראדין. הזכרנו גם, שחותנו זה של החפץ חיים, היה גם אביו חורגו, ונפרט להלן.

ר' שמעון היה ת"ח ואיש נכבד. היה לומד משניות ועין יעקב לפני הבעה"ב בעירו. בצעירותו למד בוואלאזין בימיו של הגאון ר' איצל'ה.

אביו של ר' שמעון, היה ר' זלמן הלוי עפשטיין.

היו לו לר' זלמן עוד שלשה בנים: ר' יהודה אפשטיין, ר' אהרן אפשטיין ור' משה אפשטיין, "כולם נכבדים גדולים ואלופים בישראל, ושורש משפחתם הוא משפחת עפשטיין הלוים המיוחסים" (לשון ר' לייב במכתב).

לאח ר' משה הנ"ל, היה בן בשם ר' יעקב זלמן הלוי אפשטיין – בלעכער.

בזיווג ראשון, נשא ר' שמעון לאשה, את מרת גיטל, אך היא נפטרה על פניו בצעירותה, בשנת תרי"ד.

לאחר פטירתה, לקח ר' שמעון לאשה את האלמנה מרת דוברושה, הלא היא אמו של החפץ חיים, שנתאלמנה מבעלה ר' אריה זאב. ובכך, היה ר' שמעון לאביו חורגו של החפץ חיים.

צאצאיו של ר' שמעון אפשטיין

מאשתו הראשונה, נולדו לו לר' שמעון בן ושתי בנות. בנו היה הגה"צ רבי אברהם יהודה הלוי אפשטיין שכיהן כרב בקאמינקא, ואח"כ במאסט כארבעים שנה. הוא היה חתנו של הפרנס ר' יצחק אייזיק הכהן קפלן מוואסילישאק. ר' יצחק אייזיק פתח ישיבה בוואסילישאק, וקרא את גיס חתנו – החפץ חיים, שיבוא להרביץ בה תורה. זה היה בערך בשנת תרכ"ט. לימים חזר החפץ חיים עם ישיבתו לראדין, ומכאן הגרעין הראשון של ישיבתו – "ישיבת ראדין".

בתו האחת של ר' שמעון, מרת פריידה, נישאה לאחיה החורג, הוא ר' ישראל מאיר הכהן, החפץ חיים.

צאצאיהם:

א. הגאון ר' אריה ליב הכהן פופקא.

ב. גיטל, אשת הג"ר אהרן כהן.

ג. שרה, אשת הגה"צ ר' צבי הירש לוינסון מוואלאזין.

ד. ר' אברהם הכהן.

עליהם ועל צאצאיהם הרחבנו באריכות במאמר הקודם.

בתו האחרת של ר' שמעון, מרת רייזא, היתה אשת הגה"צ רבי נחום מגיד המגיד מווארשא, וקודם לכן היה הר"מ דלידא. בערוב ימיו עלה לירושלים ושימש כמגיד בחורבת רבי יהודה חסיד. הוא היה בנו של ר' משה אהרן גרוסברד משאוויל, ורעייתו מרת בלומה חנה. הוא היה בנו של ר' משה אהרן גרוסברד משאוויל, ורעייתו מרת בלומה חנה. בן אחר של ר' משה אהרן היה ר' דוד גרוסברד, והוא היה מחותנו של הג"ר משה שמואל שפירא אב"ד בברויסק (אחד מבניו של הג"ר אריה ליב אב"ד קובנה), ע"י שבנו ר' אברהם שפירא, היה חתן ר' דוד גרוסברד.

ר' נחום חיבר כמה ספרים בהלכה ובאגדה, ואלו הם: נחמות ישראל, על שיר השירים, ירושלים תרס"ב. נחמות ארץ ישראל, ביאור על משניות מס' פאה, ירושלים תרס"ח. נחמות צמח ישראל, על מגלת רות, ירושלים תרס"ט. נחמות ישראל, דרשות, ירושלים תרע"ב. נחמות קדושת ארץ ישראל, על מסכת שביעית, ירושלים תרע"ג.

וכך כותבים עליו הרבנים בהסכמותיהם. הרידב"ז כותב עליו: "הישיש הזה הלומד תורה בקדושה בא"י בעה"ק ירושלים תובב"א". ר' שאול חיים הורוביץ מדוברובנא כותב: "הן בא אלי הרב הגדול בתורה ויראה, יראת ה' היא אוצרו, מפורסם לדרשן גדול לשם ולתהלה, נאה דורש ונאה מקיים ה"ה הה"ג מוהר"ר נחום בהרב משה אהרן ז"ל מגיד משרים דורש ברבים בקרתא קדישא דירושלם ת"ו". רבי יוסף חיים זוננפלד כותב:"הנה כבר יצא מוניטין של כבוד הרב הג' המפורסם המגיד דפעה"ק תובב"א הקבוע בבהכנ"ס הגדולה בחורבת ר"י החסיד ז"ל כש"ת מו"ה נחום נ"י ושפתותיו נוטפות מור ובשמים מאגדות ודרשות חז"ל".

ר' נחום נפטר בי"ט אדר תרע"ג. אשתו רייזא נפטרה בכ"ג טבת תרע"ו.

מצבת רבי נחום מגיד ואשתו בהר ה

צאצאיו:

ר' נח מגיד.

ר' זלמן קפלן, שהיה הרב דק"ק צ'יזיב, ואחר כך היה דיין ומורה הוראה בעיר זעמבראווא. זוגתו מרת מאשה מינדל בת ר' ישראל רוזנטל.

הרב ר' זלמן קפלן ומשפחתו

ר' משה אהרן פנחס קפלין, אבי אביו של הגאון רבי כתריאל דוד קפלין זצ"ל, ששימש כדיין בלונדון ובסוף ימיו עלה לאר"י וכיהן כראש ישיבת תורת חכם. נפטר לפני שנים אחדות.

מרת גיטל אשת ר' אברהם בלומנפלד.

מרת פייגה רחל אשת ר' חנניה פיטקובסקי.

מרת סימה נחמה אשת ר' אהרן מרדכי אפשטיין באנגליה.

מאשתו השניה מרת דוברושה, נולד לו לר' שמעון בת אחת, (לאה) מאטלה סוועטניק.

למאטלה נולדו בן ובת. הבן הרב ר' שמעון סוועטניק [כמובן ע"ש אביה], והבת דוברושה, אשת הרב ר' מרדכי דוב [ב"ר שלמה] רויטבלט, שהיה מכונה ה"בארדיטשובר". הוא היה ראש הישיבה הקטנה בראדין. בשנות השואה נשאר בראדין, ונספה שם.

המקור לתמונות, וחלק מהמידע, הוא אתר משפחת קפלן-גרוסברד, שבנוי על מחקריו של מר נחום קפלן ז"ל מקסריה, נכדו של ר' זלמן קפלן בן ר' נחום מגיד, ומהווה דוגמא לעבודת שורשים החוקרת את שורשי המשפחה בצורה רצינית ויסודית. תודתי לבנו מר אורי קפלן על עזרתו בנפש חפיצה.