הראשון לציון, רבי יעקב שאול אלישר, המפורסם בשמו 'ישא ברכה'.
נולד בצפת לאביו הרב אליעזר ירוחם אלישר ביום כ"ג בסיוון התקע"ז. בהיותו בן שבע התייתם, ועלה לירושלים עם אמו, שנישאה בשנית לרב המקובל רבי בנימין מרדכי נבון, שכיהן כראב"ד בירושלים, ועמד בראשת כמה ישיבות בה.
בשנת תקצ"ב השיא לו אביו החורג נערה יתומה, ופירנסם במשך עשרים וארבע שנים. נודע כשקדן גדול בתורה, ובהתאם למעמדו, נשלח לקהילות היהודיות בחו"ל לגייס כספים עבור הקהילה הספרדית בירושלים וישיבותיה. בין היתר היה באיזמיר ובקושטא.
בשנת תרי"ג הוסמך לדיין ומורה הוראה, על ידי רבני העיר ירושלים, ונתמנה לשמש כדיין, ומשנת תרכ"ט עלה ונתעלה לשמש כאב בית הדין, תפקיד אותו נשא שנים רבות. בשנת תר"מ הוצע לו לכהן כרב הראשי בירושלים - החכם באשי, אך הוא סירב, לטובת מחותנו הרב הגאון רבי רפאל מאיר פאניז'ל. לאחר פטירתו של חכם פאניז'ל, נתמנה רבי יעקב שאול על מקומו, ומחודש שבט תרנ"ג, נשא בכהונה הרמה, תפקיד הראשון לציון והחכם באשי, עד לפטירתו ביום כ"ה תמוז תרס"ו.
חיבר ספרים רבים בהלכה ובדרוש, בראשונה הדפיס את ספרו של אביו חורגו רבי מרדכי בנימין נבון - 'בני בנימין', ירושלים תרמ"א, ועליו הוסיף משלו, 'וקרב איש'. ספריו הראשונים, שמחה לאיש, ואיש אמונים, נדפסו בירושלים תרמ"ח, ובחייו הדפיס עוד ספרים נוספים, עד שלאחר פטירתו, נדפס ממנו גם ספרו שו"ת שאל האיש.
צאצאיו: בנו הבכור רבי חיים משה אלישר, כיהן אף הוא כראשון לציון, אחרי אביו. הוא היה בן של ראשון לציון, וחתן של ראשון לציון, רבי רפאל מאיר פאניז'ל, ובעצמו גם כיהן כראשון לציון. מלבדו היו לרב אלישר, שני בנים נוספים, אליעזר ירוחם, וניסים בנימין מרדכי. ובת אחת, מרת בכורה סולטאנה אשת רבי משה ברוך. בתם מרת רוזה, נישאה לרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, שכיהן אף הוא לימים, במשרת הראשון לציון.
מה מוצא משפחתו של הרב אלישר? מיהם אבותיו?
בהיותו יתום מילדות מאביו, מובן כי לא הספיק לשמוע מאביו על שורשי משפחתו. הרב אלישר בעצמו, כתב "עלי לבי דווי, כי אין בידי זכרון לראשונים מרבנן קשישי". היו שפירשו את דבריו, כצער על כך שאינו מכיר את אילן היוחסין של משפחתו.
היותו יתום מילדות, והצלחתו בסולם הרבנות, כפי הנראה עוררו עליו אי אלו לשונות רעות, ונושא יחוס משפחתו היה חלק מנושאי הלעזים הנ"ל. וכך כתב הרב אלישר בהקדמה לספרו הראשון שהדפיס, 'איש אמונים', ירושלים תרמ"ח, "כתב תעודת יחסי הוא כמוס עמדי, כאשר העד העיד שראה אותה כמוהר"א אשכנזי זלה"ה בהקדמת ספר 'בני בנימין', ויען כי בדור הזה שכיחי כת חשדנים שכוונתי להתיהר חלילה, לא הצגתיה בדפוס ויבוא יום ויתפרסם לכל באי שער".
כאמור, הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי, כתב הסכמה לספר 'בני בנימין וקרב אי"ש' שהדפיס רבי יעקב שאול בצעירותו, וכך הוא כותב שם, "ובקרבו ישים אור בו, אי"ש שהכל בו, אלה תולדות, הלא זה הוד והדר, בקדש נהדר, רב אחא משבחא, ובסימו דרוחא, הרב המופלא רב משרשיא, שלשלת יוחסין ונהורא עמיה שרייא, ראב"ד מקודש שקדשוהו שמים, מיקירי ירושלם, כמוהר"ר יעקב שאול המכונה בכור אלישר הי"ו [ר"ת יש"א ברכה הי"ו] זרע קדושים, אראלים ותרשישים, (כאשר ראיתי כתב יחוסו ומאן גברא רבא קמסהיד עליה, הרב הגדול המופלג בזקנה ר"מ ור"מ דעיה"ק חברון תו"ב כמוהר"ר חיים הלוי זלה"ה ואנא נפשאי הכרתי חתימתו וחותמו) אשרי יולדתו, ירבו כמותו, מי כמוהו מורה מלמד שלן בעומקה של הלכה".
לעומת זאת, ברשימת זיכרונותיו הוא מספר במפורש, "יען העמיסו עלי כמה וכמה אדונים יקרים ונכבדים להודיע כל קורותי ותולדותי ותולדות אבותי הקדושים, אמרתי הנה באתי להגיד ישר קושט דברי אמת, כפי מה ששמעתי מאדונתי הורתי הרבנית אשת חיל המפורסמת בכל עה"ק בחכמתה ודעתה, כי אני נשארתי יתום קטן בן שבעה שנים פחות ארבעה חודשים ..... דין גרמא כי לא נמצא אתי מטהרת יד של אבותי הק' זיע"א שום מזכרת, כאשר יעשו בני האיתנים לכבוד ולתפארת, ולא זכיתי שתאמר הן זכרון לראשונים ועטרת זקנים וכו".
במאמר הבא, נביא כאן, את כתב היוחסין שכתב רבי חיים הלוי מחברון, המיחס במפתיע, את הראשון לציון אל משפחה אשכנזית שמוצאה בוילנא, נביא את המערערים על כתב יוחסין זה ואת טענותיהם.
