הגאון החסיד רבי עזריאל טאובר זכר צדיק לברכה

בשבת מלאו שלושים יום, לפטירתו של הגאון החסיד רבי עזריאל הלוי טאובר, אחד היהודים הגדולים בדורינו. פעולותיו רבו מלמנות, ונזכיר אך בראשי פרקים זעיר מספר ממפעלותיו, החל מהקמת וביסוס שיכון סקווירא, דרך הקמת כוללים לחושן משפט, תנועת שלהבת, פרקי מחשבה, ושיננתם, ועוד, ועוד. כל הפעולות הגדולות הללו פעל מכיסו, בלא שקיבל משכורת, באשר היה איש עסקים ממולח, ובצעירותו הקים מספר עסקים הפעילים ומניבים לו הון רב. על פי חישוב גס שנערך לאחר פטירתו, עולה, כי במהלך השנים השקיע מכיסו לטובת כל הפעולות הגדולות הנ"ל, סכום העולה על 120 מליון דולר. אך רבי עזריאל, לא היה גביר עשיר המחלק מכספו לצרכי הציבור. רבי עזריאל היה תלמיד חכם גדול במלוא מובן המילה, ובעל כושר הסברה גדול, אשר ריתק אליו את כל שומעיו, בכל נושא עליו דיבר, ביידיש, באנגלית, ובלשון הקודש.

מצורפת כאן הרצאה אשר נשא רבי עזריאל, לפני כשנה ומחצה, בעת שנראה היה כי החלים ממחלתו.

כאמור, ביום י"ג ניסן, הלך לעולמו, ושבק חיים לכל חי, בפעולותיו הכבירות אשר ימשיכו מכוחו.

וזה סדר יחוסו

• אביו רבי אהרן הלוי טאובר ממאנסי, לפני המלחמה גר בפרעשבורג, אחר המלחמה כאשר נפגשה שוב המשפחה אחר שניצלו כל אחד בדרך פלאית, חיו תחילה במחנה ההצלה בפרענוואלד, שם שימש בישיבתו של האדמו"ר מצאנז קלויזענבורג. אחר מכן עברו לאנטוורפן, משם עלו לארץ ישראל, ואחר מספר שנים עברו למאנסי, שם חי ופעל עד לפטירתו, ביום כ"ז סיון תשנ"ט. זוגתו מרת רויזא לבית גשטטנר, האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ט"ו אייר תשס"ז. מצאצאיהם: א. רבי עזריאל הלוי טאובער דידן. ב. רבי יחיאל הלוי טאובר ראב"ד מכון להוראה, נפטר ח' אלול תשע"ז.

רבי יועץ משה מרבני המבורג

היום מלאו מאה וארבעים שנה לפטירתו של הגאון הצדיק רבי יועץ משה, דיין ודרשן בהמבורג, הוא נפטר ביום י"ט שבט לפני מאה וארבעים שנה בשנת תרל"ג.

כאשר נפתח את הספר מליצי אש על חודש שבט, אכן נראה את שמו של רבי יועץ משה, [במהדורה ראשונה בסי' רו, ובמהדורה השניה בסי' רצ], וזה מה שכתוב עליו שם בספר: "מוה"ר יועץ משה ז"ל דיין בהאמבורג, נולד ברעגענסדארף תקע"ה לפ"ק, תלמיד הג"ר אברהם בראנדייס, וחתן הג"ר זלמן וויינהיים דיין בהאמבורג, גדול בתורה, דרשן נפלא, אף שהי' בעל יסורין גדולים למד בהתמדה רבה, נפטר י"ט שבט תרל"ג לפ"ק זיעועכי"א".

בספר אוצר הרבנים שחיבר רבי נתן צבי פרידמן, [מספר 8941], וכן בספר אטלס עץ חיים שחיבר רבי רפאל הלפרין, [בכמה מקומות בספר], הצמידו לרבי יועץ משה את שם המשפחה - גוטליב.

אנו כאן, ננסה לברר, מנין הגיע השם הזה, והאם אכן היה זה שם משפחתו.

ובכן, ההיסטוריון הבלתי רשמי של קהילת המבורג, הוא ר' יחזקאל דוקקעס - יושב בית המדרש קלויז באלטונא, שחיבר את שני הספרים 'אוה למושב' קראקא תרסג, ו'חכמי אהו' המבורג תרסה, בספרו הראשון - אוה למושב, כתב את תולדות הרבנים בערים אלטונא המבורג וונדסבק, ובספרו השני - חכמי אהו - שלמעשה מוגדר כחלק שני של הספר הקודם, כתב את תולדות שאר הרבנים הדיינים והדרשנים שכיהנו בערים הנ"ל.

בספר 'חכמי אהו', בסי' 127, כותב ר' יחזקאל כך, "הר"ר יועץ משה, הנקרא ר' גאטטליעב דיין ויושב בהמ"ד דקלוי ישן וחדש בהמבורג. ר' גאטטליעב נולד בשנת תקע"ה בעיר בערגעדארף, בילדותו למד אצל ר' אברהם בראנדייס, וכאשר בא החכם בערנייס להמבורג למד אצלו בהתמדה רבה עם שאר הבחורים... נתמנה ר' גאטטליעב מקהל המבורג לדיין...", בהמשך, מובא נוסח מצבתו של ר' יועץ, וזה לשונה: "פ"ט האיש היקר הולך תמים, מנעוריו דבק בתורת אלוקים, רב טוב לבית ישראל הביע, בדרשותיו ומוסר דרך חיים הודיע, באמת ותמים עבד עבודתו, עלי יוצרו שם תמיד תקותו, הדיין מהור"ר ר' יועץ משה בן כה' ר' משה ז"ל, רב ומגיד דח"ק דיין ויושב בית המדרש דקהלתנו יע"א. נולד ו' תמוז תקע"ה והלך לעולמו ליל מוש"ק י"ט שבט ונקבר למחרתו יום ב' כ' שבט תרל"ג".

ובכן, בתחילת ערכו, מובא כי ר' יועץ משה היה נקרא ר' גאטטליעב, אבל מנוסח הדברים נראה שזה לא היה שם משפחתו, אלא כינוי פרטי, כי קורא לו כל הזמן, ר' גאטטליעב, ובכל הספר נוקב כך בשמות הפרטיים, ומאידך, ודאי שגוטליב לא היה שמו הפרטי ממש [ככינוי לשם ידידיה], כי על מצבתו לא נזכר השם הזה כלל.

והאמת, שהשם גוטליב, מלבד היותו  כינוי לידידיה [למעשה גוטליב הוא תרגום מדוייק של השם ידידיה], הוא נלווה גם לשם יועץ. כמאה וחמשים שנה קודם לכן, בשנת תפ"ח, נפטר בהמבורג רבי יחיאל מעלהויזן, ועל מצבתו כתוב שהוא בן כ' יועץ גוטליב מגולה האמלבורג.

וכן בספר נחלת שבעה, כאשר כותב על שמות אנשים, כותב על השם יועץ - "יועץ המכונה גאטליב".

ובכן, ברור הוא, כי גוטליב, לא היה שם משפחתו של רבי יועץ, אלא כינוי לשמו.

ובכן, האם היה שם משפחה לרבי יועץ משה? ומהו שם משפחתו?

רבי מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטרדם

במאמר הקודם הצגנו את משפחתו של רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד, ותיארנו בהרחבה את אילן היוחסין שלו, נותר לנו להשלים אילן יוחסין למשפחת חותנו הגאון רבי מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטערדם.

רבי מרדכי יהודה לעוו, נולד תקפ"א לערך, כנראה נתייתם מאביו בגיל צעיר, שכן נתגדל בבית דודו זקינו רבי ישראל לעוו, למד בישיבתו של הכתב סופר בפרשבורג, והיה תלמידו של הגאון רבי שלמה זלמן אולמן בעל היריעות שלמה במאקאווא, מסופר כי רבי חיים יוסף גוטליב אב"ד סטרופקוב פעם ציווה לו שיסע אל הדברי חיים מצאנז, ואמר שצריך לשאול קודם את רבו בעל היריעות שלמה אם יסכים שיסע לדברי חיים, והוא ענה לו שמצווה ליסע לצאנז, ומאז היה מקושר מאוד לאדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז, ואף אחר פטירתו, לא נסע ר' מרדכי יהודה לרבי אחר, ורק אחר שמונה שנים החל לנסוע לבנו בעל הדברי יחזקאל משינאווא. בשנת תר"א לערך, נשא את בת ר' אשר זעליג הירש כדלהלן, בשנת תרי"ט נבחר לכהן כרבה של העיר אינטערדאם, מעניין לציין כי הכפר אינטערדאם היה כפר יחודי באיזור כולו, שכן כמעט כל תושביו היו יהודים, ורק אחר מלחמת העולם הראשונה, החל הכפר להתרוקן מתושביו היהודים.

בשנת תרכ"ז הביא לדפוס את הספר 'בית יהודה וישראל', מתוך כתבי דודו זקינו מגדלו, רבי ישראל לעוו. בשנת תרס"א הביא לדפוס את הספר מר דרור, מתוך כתבי זקנו רבי מרדכי לעוו. רבי מרדכי יהודה נפטר ביום י"ח שבט תרס"ד, והשאיר אחריו חידושי תורה בכתובים. נספד ביום ז' אדר תרס"ה, מרבי אליעזר דייטש, ונדפס ההספד בספרו דודואי השדה, סעאיני תרפט.

היו לו תלמידים רבים בישיבתו באינטרדאם וביניהם נמנה הגאון הקדוש רבי אליעזר פיש מביקסאד. תשובות אליו נדפסו ברבים מספרי השו"ת בדורו.

צאצאיו,

• רבי אשר זעליג לעוו חתן הגאון רבי יהודה גרינפלד אב"ד סעמיהאלי. בנו, רבי שמעיה לעוו הי"ד חתן רבי יעקב יהודה הכהן גליק [שאף הוא צאצא למשפחת פריינד], ר' שמעיה כיהן כאב"ד סעקעלי קרעסטור משנת תר"ע לערך, נהרג בשואה, כ"ח אייר תש"ד. ונדפס ממנו ספר 'בני שמעיה', ברוקלין תשך. בנו האדמו"ר רבי משה אריה לעוו מטעמשוואר באמריקה חתן האדמו”ר רבי אליעזר פיש מביקסאד הנ”ל, בעהמ”ח ספר משה ידבר, ובהקדמת הספר פירט את יחוסו.
• אשת רבי אלעזר שטיינמץ מבורשה, נפטר ד' סיוון תרע”ד. חותנו של רבי דוד צימטבוים מגרוסוורדיין, אב"ד קריניצה שבגליציה, ומחבר חסדי דוד.
• מרת פראדיל אשת רבי אברהם יהושע פריינד דידן.

אביו רבי יששכר לעוו, כנראה שנפטר צעיר לימים.

חותנו [ולא אביו], רבי מרדכי לעוו מבאניהאד, נולד בשנת תקל"ט לערך, ונפטר צעיר בשנת תקס"ב, נכדו הדפיס מכתביו את הספר מר דרור, וכתוב עליו בראש ספרו, שלמרות צעירותו, היה מפורסם, כבר בימי הגאון רבי משולם מטיסמניץ, ועוד האריכו שם בהקדמה אודותיו.

שער הספר מר דרור

אביו רבי אריה יהודה לעוו, כיהן כדיין בעיר באניהאד, נפטר תקע"ז. השאיר אחריו ספר בכתב יד, פני אריה, על תלמוד ירושלמי, ונדפס על ידי אחד מצאצאיו הגאון רבי משה אריה פריינד בירושלים. מלבד בנו רבי מרדכי הנ"ל, היה לו בן נוסף, רבי ישראל לעוו, אב"ד דארדא, ופינפקירכן. בעהמ"ח בית יהודה וישראל, נפטר תמוז תרכ"ט. בהסכמת הדברי חיים לספרו, כותב עליו, שהוא מפורסם בכל המדינה לשבח ולתהלה. צאצאיו: א. הנגיד ר' שלום לעוו בגרוסוורדיין, נזכר בהקדמת אביו לספרו.