הגאון רבי מאיר בנימין יוז'וק זצ"ל

 אתמול נפטר בבני ברק, הגאון רבי מאיר בנימין יוז'וק, 

כבר הזכרנו בעבר את משפחת יוז'וק, אך כעת הגיע הזמן לכתוב עליה בצורה מסודרת.

רבי מאיר בנימין יוז'וק נולד בירושלים, לפני כשמונים שנה, בבחרותו למד בישיבת פוניבז', בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את בתו של רבי שמואל מילר מבת ים [הרב מילר, לימים כיהן כרב בית כנסת תפארת נחמן בבני ברק], שנים רבות הרביץ תורה בישיבת גבעת רוקח בבני ברק, את חידושי תורתו, וביאוריו על המסכתות הדפיס בסדרת הספרים הנפלאה, אמרי בנימין. כמו כן, שימש שנים רבות כבעל קורא בישיבת בית מתתיהו בעיר, והיה גם בעל תפילה מפורסם אשר כיבד את ה' מגרונו. רעייתו הרבנית לאה נפטרה ביום ח' תשרי תשס"א.

וזה סדר יחוסו,

• אביו, הגאון רבי שמעון אריה יוז'וק, דיין בפתח תקווה, ואב"ד בנתניה. נולד בשנת תרע"ו לערך, בעיירה מוטל'ה הסמוכה לפינסק, למד בישיבת נובהרדוק וברנוביץ, והיה לאחד מתלמידיו החשובים של רבי אלחנן וסרמן. בעלותו לארץ, למד בישיבת נובהרדוק בבני ברק, ובישיבת חברון בירושלים. בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את מרת צירה ביילה לבית שפירא, לאחר נישואיו למד בכולל המפורסם בראשותו של רבי שמואל יצחק הילמן, בו למדו רבים מגדולי הדור, כולל אוהל תורה. שנים רבות כיהן כדיין בפתח תקווה ועבר לגור בעיר, לאחר מכן נתמנה לכהן כאב בית הדין הרבני בנתניה. בפתח תקווה גם הרביץ תורה ומסר שיעורים במספר בתי כנסת בעיר. היה חבר מערכת אוצר הפוסקים, וכתב מאמרים רבים. נפטר ביום כ' סיון תשנ"ג. רעייתו מרת צירה בילה נפטרה ט"ז כסלו תשנ"ז. הזכרנוהו בעבר בבלוג, כאשר נפטר חתנו הגאון רבי דוד צבי הופמן.
• אביו, רבי חיים חלאוונא יוז'וק, [או כפי שכתוב על מצבת בנו, חלאוונא דמיתקרי חיים], נולד בעיר מוטלה בשנת תר"מ לערך, ופטרון ישיבת בית יוסף נובהרדוק בפינסק. תלמיד חכם ומשכיל, וחינך בניו לתורה ותעודה. נפטר תשי"ד. זוגתו הרבנית מרת לאה לבית בייער. מצאצאיו: א. רבי שמעון דנן. ב. הסופר והבלשן דב ירדן. ג. שמואל ירדן. ד. מרת תמה אשת רבי יוסף רוזנטל [ינובר] הי""ד. ד. מרת חנה אשת רבי משה טשינגל. ה. מרת אסתר אשת רבי אפרים פוטולסקי.
• אביו, רבי ישראל יעקב יוז'וק, זוגתו מרת שרה, נפטרו תרצ"ב לערך.

הגאון החסיד רבי יוסף ליברמן זכר צדיק לברכה

 מעט אחר צאת השבת, נתבשרנו על פטירתו של הגאון החסיד רבי יוסף ליברמן מזקני הפוסקים, ראש כולל וישיבת שומרי החומות, ורב בית המדרש סדיגורא, שנפטר בשבת והוא בן 95 שנה.

אין מתאים מרבי יוסף ליברמן, לכתוב עליו כאן בבלוג, שהרי רבי יוסף ליברמן עצמו עסק בבירור יחוסו שנים רבות, וכבר לפני למעלה משישים שנה, חיבר את חיבורו שלשלת יוחסין, ובשנת תשל"ח הביאו לדפוס בירושלים במספר עותקים מצומצם, ובשנת תשנ"ט הדפיסו שוב במהדורה מוגהת על ידי נכדיו.

בהקדמת ספרו, מבאר רבי יוסף את הסיבות שהביאוהו לחקור את יחוסו, ולהעלותו על גבי הכתב והדפוס, ובתוך דברי ההקדמה כותב:

       "והייתי תמיד מצטער על זה שאבותיי נוחם עדן, לא רשמו סדר יחוסם בפרוטרוט, כאשר עשו הרבה גדולי ישראל, אך מסתמא כיון שקרובים היו לדורות הקודמים לא מצאו לנחוץ להעלות על הכתב דברים שפשוטים היו בעיניהם, ויתכן גם שכתבו ונאבד או נשרף, כאשר קרה להרבה מגילות יוחסין, או שטרודים היו בעבודתם עבודת הקודש, ולא רצו להפסיק ממשנתם לומר מה נאה אילן אבות זה. 

אך כל זה לדידהו שרשפי אש שלהבת י-ה הלהיב לבבם הטהור לתורה ועבודת ה', לא כן אנו דור אחרון בני עיקבתא דמשיחא שנתמעט לבבנו, לנו יהי' אילן האבות לתועלת, כי צריכים אנו לחיזוק רב ולהתעוררות גדולה תמיד בכל הענינים, לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, ולהיות מעשיהם הטובים לפני עינינו לזכרון תמיד".

בהמשך דבריו, כותב כי מגילת היוחסין שערך, היתה בידי דודו הגאון רבי דב בעריש וודנפלד, ומצאה חן בעיניו, ואמר לו כי ראויה היא לפרסום מבחינת תוכנה וסידורה.

ואלו תולדותיו בקצרה:

רבי יוסף נולד בפרשבורג ביום ו' ניסן תרפ"ח, משפחתו עלתה לארץ ישראל, זמן קצר לפני המלחמה, בצעירותו מיד אחר הבר מצווה למד בישיבה בכפר סבא, משם עבר לישיבת היכל התלמוד, ובשנת תש"ד נכנס ללמוד בישיבת חברון. בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את הרבנית מלכה בתו של רבי יחיאל חיים לאבין, האדמור ממאקאווא, ובכך היה גיסו של כבוד קדושת האדמור רבי אהרן רוקח מבעלזא, שאחר השואה, נשא אף הוא את בתו של רבי יחיאל חיים.

רבי יוסף ליברמן. צילום: JDN

 

רבי יוסף השקיע רבות בלימוד תורת ארץ ישראל, ואת פסקיו העלה על הדפוס בסדרת הספרים משנת יוסף. ארבעת החלקים הראשונים מספרו עסקו בהלכות שביעית, ופסקו המפורסם ביותר, הוא פרי מחקר מעמיק שהסיק כי הערבה הדרומית אינה נחשבת לארץ ישראל, ועל סמך זה נהגו אנשי ירושלים לאכול בשמיטה תוצרת חקלאית מאיזור זה. 

אומנם, ברבות הימים, הדפיס ספרים רבים בכל מקצועות התורה, תחת אותו שם, משנת יוסף.

כאמור, למדנותו וגדלותו בתורה, הביאוהו להתמנות כראש הכוללים של כולל שומרי החומות, ובאופן טבעי נתמנה גם כרב בית הכנסת בו התפלל, בית הכנסת של חסידות סדיגורא בירושלים.

לפני כשבע שנים נתאלמן מרעייתו הרבנית מלכה, ועתה, לאחר מחלה קצרה, נסתלק לבית עולמו, בשבת ויחי, י"ד טבת תשפ"ג, ויובא הערב למנוחת עולמים על הר המנוחות.

וזה סדר יחוסו מצד אב:

• אביו, רבי טוביה ליברמן מפרשבורג, נולד בשנת תרנ"ד, נפטר י"ג חשון תשכ"ו, ומנוחתו על הר המנוחות. אשתו מרת רעכיל, בת רבי יקותיאל פרוידיגער מבודפסט, ממשפחה גדולה ומפורסמת.
• אביו,  רבי משה ליברמן, פרנס ומנהיג בקהילת קאשוי, נולד בשנת תרכ"ד, אשתו הראשונה, ממנה נולדו רוב בניו, מרת חוה רבקה, בת רבי ברוך גרוס מגזע החתם סופר, התחתנו בשנת תר"ן, והיא נפטרה ביום ח' תמוז תרנ"ח. בזיווג שני נשא את מרת בלימא בת רבי ישראל שפירא. רבי משה, נפטר ביום ו' ניסן תרצ"ב, ומנוחתו בקאשוי.

רבי יעקב אהרן לוי זכר צדיק לברכה

 מגפת הקורונה ממשיכה וגובה קרבנות, אמש נפטר בירושלים הרב החסיד רבי יעקב אהרן לוי, מזקני חסידי סוכטשוב. רבי יעקב אהרן, לא היה מגדולי הדור, ולא היה רב מפורסם מאד, אך ספורו המיוחד, ויחוסו המכובד, מספיקים בשביל לכתוב עליו מאמר מיוחד כאן בבלוג.

רבי יעקב אהרן, נולד בטרנוב שבפולין לפני כתשעים שנה, ביום ה' תמוז תרצ"א, לאביו רבי יצחק מאיר, ולאמו חיה לבית געוועלב. בימי השואה הגיע למחנה ברגן בלזן, והיה בין הילדים הצעירים שניצלו מן התופת. בעלותו ארצה, היה מראשוני תלמידי "בתי אבות" שהוקמו בגבעת ישיבת פוניבז', והתקרב אל הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן מייסד הישיבה. כשגדל עבר ללמוד בישיבה המפורסמת בכפר חסידים תחת חסותו של המשגיח רבי אליהו לופיאן. בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את בתו של ר' אברהם יעקב כץ אשר כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת פאג"י.

רבי יעקב אהרן לוי, פורסם על ידי אתר בחדרי חרדים

נסע לאיראן בעקבות אביו, והמשיך את דרכו שם, כמנהל רשת תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות, והרבה תורה נזקף לזכותו. לאחר מספר שנים חזר לארץ הקודש, ונבחר לכהן כראש המועצה הדתית בירושלים. כתושב שכונת בית וגן, היה מקורב אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי. מאהבת התורה שבו, הקים כולל לאברכים, 'בית יצחק הלוי' בשכונת עזרת תורה, ודאג להחזקת האברכים ולרווחתם במשך שנים רבות.

לפני מספר שבועות חלה בנגיף הקורונה, ואמש, נפטר באור ליום חמישי, ח' שבט תשפ"א, וזמן קצר לאחר פטירתו כבר הובא למנוחת עולמים על הר המנוחות, סמוך לקבר אביו.

 

וזה סדר יחוסו:

• אביו, רבי יצחק מאיר לוי, נולד בקראקא, לאחר נישואיו עבר לגור סמוך אצל חותנו בטרנוב, בפרוץ המלחמה, ברח ואחר דרך חתחתים הגיע לארץ ישראל, ומשם הציל את בני משפחתו, כאשר הוקם ועד ההצלה למשלוח חבילות מזון לפליטי רוסיה דרך פרס, נסע רבי יצחק מאיר לשם, ופעל רבות לטובת כלל ישראל, ואף היה לוח חלק בשחרורו של הרב מטשעבין. בהיותו בפרס, ראה רבי יצחק מאיר את מצבם הרוחני של יהודי המדינה, והקים רשת תלמודי תורה בשם אוצר התורה בפרס, ולאחר מכן נסע לתוניס, שם הקהילה היתה במצב רוחני יותר טוב, אך גם שם מצא לו בקעה להתגדר בה, ולחזק את מוסדות התורה. נפטר ביום י"ח אייר תשכ"ב בירושלים. זוגתו מרת חיה לבית געוועלב. צאצאיו: א. רבי יעקב אהרן לוי הנזכר. ב. אשת רבי יעקב קאפל זילברברג רבה של שכונת בית וגן.

ראש ישיבת קול יעקב רבי יצחק דזימיטרובסקי זצ"ל

בשלהי יום החיתום - הושענא רבא, ולפני כניסת יום שמחת תורה, נפטר בבית החולים בירושלים, הגאון הגדול רבי יצחק דז'ימיטרובסקי, מראשי ישיבת קול יעקב. בפטירתו נעקרה מן עולם הישיבות דמות קמאית, של אחד מגדולי העילויים אשר עוד בילדותו למד לצידם של גדולי עולם.

ואלו תולדותיו של רבי יצחק: נולד בכפר סבא, ביום כ"ז ניסן תרצ"א, עוד לפני היותו בן עשר נכנס ללמוד בישיבה המקומית בכפר סבא, ואחרי שנתיים, נסע ללמוד בישיבת לומזה בפתח תקווה, והוא אך בן אחת עשרה וחצי שנים. בשנת תש"ט נוסדה ישיבת באר יעקב, מספר שנים לאחר מכן נקרא רבי יצחק לכהן כמגיד שיעור, והוא עוד לפני נישואיו.

בשנת תשט"ו נשא רבי יצחק לאשה את בתו של ראש ישיבת קמניץ בירושלים, רבי יעקב משה ליבוביץ, וקבע את מקום מגוריו בירושלים. שנים מספר כיהן כר"מ בישיבת אמשינוב, ושנים נוספות כיהן כמגיד שיעור בישיבת קמניץ. בשנת תשל"ד נתמנה למסור שיעורים בישיבת קול יעקב, תפקיד בו נשא עד סוף ימיו, כשבמקביל כיהן אחר הצהריים כראש כולל קארלין סטולין ללימודי חושן משפט. בשנים האחרונות נחלש, וחלה, עד לפטירתו ביום הושענא רבא לעת ערב, וכך עת עם ישראל מתכונן לחגוג את יום סיום הקריאה בתורה, נסתיימה לה תורת חייו של הגאון רבי יצחק.

כאמור, גם את יחוסו של רבי יצחק אשר היה מצאצאי בעל המחבר שפת הים, וממשפחות ענפות, ניתן לקרוא בגליון המתפרסם באתר פרינט מייל.

הגאון הגדול רבי משה שפירא זצ"ל

ברוך דיין האמת.
בבית החולים הדסה עין כרם, נפטר במהלך השבת הגאון הגדול רבי משה שפירא, מגדולי בעלי המחשבה והמוסר בדורנו, לאחר מחלה קשה, ממנה סבל בחודשים האחרונים.
הגאון רבי משה נולד בפתח תקווה, לפני שמונים ושתיים שנה, לאביו הגאון הצדיק רבי מאיר יצחק שפירא. בבחרותו למד בישיבות אור ישראל, משם המשיך לישיבת פוניבז', ועל פי עצת החזון איש, נסע גם לירושלים ללמוד בישיבת חברון, כאן נתקרב גם למרן הגרי"ז מבריסק. 
בהגיעו לפרקו, נבחר כחתנו של הגאון רבי אהרן ביאליסטוצקי ראש כולל אהל תורה בירושלים. כבר בצעירותו הוכר כגדול בתורה, ובספר 'ימי שנותי' שכתב אחד מקרובי משפחתו רבי אפרים רוזינג ונדפס בשנת תשל"א, כתב אודותיו כי הוא לומד בכולל של הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין ועדיו לגדולות.
במהלך שנותיו נקרא להרביץ תורה במקומות רבים, בארץ ובעולם. תחילה באמריקה בישיבת בית בנימין לצדו של הגאון רבי שמחה שוסטל, אחר כך בארץ ישראל, בישיבת בית התלמוד, בישיבת אור שמח, בישיבת שב שמעתתא, ועמד בראשותו של כולל גדול מיסודה של קרן וולפסון. גם בקהילה היהודית במוסקבה, השקיע רבי משה רבות, בעיקר בישיבת תורת חיים.

רבי משה על ציון הגר"ח מוולאזין, צילם הרב רייכינשטיין 

אך עיקר גדלותו בא לידי ביטוי בשיעוריו הרבים בתורת המחשבה, והקבלה. שיעורו הקבוע בפרשת שבוע ביום חמישי משך אליו רבים וטובים. אך היו לו שיעורים קבועים במסגרות מצומצמות יותר, בהם הראה את כוחו הגדול בכל תחומי התורה. ועוד יבואו אחריו ויתארו את גדלותו הרבה, ואת שיעוריו בכל מקצועות התורה, בחריפות רבה, ועתה חסרנו כל זאת.
הלווייתו תצא מחר צום עשרה בטבת, בשעה אחת עשרה בצהריים, בשכונת רמת שלמה בירושלים.

וזה סדר יחוסו:
אביו הגאון הצדיק רבי מאיר יצחק שפירא מפתח תקווה, נולד בעשרה בטבת תרס"ה, בצעירותו למד בישיבה הקטנה בקעלם, ואחר כך נסע ללמוד בישיבת טעלז, ולאחר מכן עבר לישיבת סלבודקא, ונמנה על תלמידיו הקרובים של הסבא מסלבודקא, רוב ימיו הרביץ תורה לתלמידים צעירים בבתי ספר, כך למשל בבית ספר צייטלין בתל אביב, ומשיצא לגמלאות נתמנה לכהן כמשגיח בישיבת נחלת דוד בפתח תקווה, נפטר כ"ב טבת תשנ"ו. זוגתו מרת רחל לבית קרלינסקי.

הגאון רבי דוב צבי קרלינשטיין זכר צדיק לברכה

בבית החולים ברזילי באשקלון, נפטר היום הגאון הגדול רבי דוב צבי קרלינשטיין ראש ישיבת גרודנא באשדוד.

רבי דוב צבי נולד בשנת תרצ"ד בירושלים, שם התגוררו הוריו בשכונת שערי חסד שבעיר. בילדותו עבבברו הוריו לעיר בני ברק, ושם גדל רבי דוב צבי ונתגדל והיה לאיש. בבחרותו למד בישיבת פוניבז' והיה קרוב מאד לראשי הישיבה.

נשא לאשה את הרבנית מרת פסיה, בתו של הגאון רבי שמואל ברוך ורנר שהיה אב בית דין בתל אביב.

על ספרו הראשון שהדפיס בשנת תשכ"ב, ספר מעגלי צדק על מסכתות מגילה וחלה, הסכימו גדולי הדור ההוא, הרב מפוניבז', הרב מטשעבין, הסטייפלער, שהפליגו מאד בשבחו.

בשנת תשכ"ו נתמנה על ידי הרב מפוניבז' להקים ולעמוד בראשות הישיבה החדשה באשדוד, הישיבה שנקראה על שם ישיבתו של רבי שמעון שמעון בגרודנא, ויהי שמה ישיבת גרודנא. חמישים שנה עמד רבי דוב צבי בראשות הישיבה עד לפטירתו היום, כ"ט חשוון תשע"ו, לאחר מחלה קשה.

• אביו רבי ירוחם פישל קרלינשטיין, בבחרותו נסע מחיפה ללמוד בישיבת עץ חיים בירושלים, והיה מהתלמידים היחידים מחוץ לעיר. לאחר נישואיו גר בשכונת שערי חסד בירושלים, ולאחר מכן גר בבני ברק, שם ייסד וניהל את התלמוד תורה המפורסם זכרון מאיר, נפטר י"ז חשוון תש"ן. זוגתו מרת עשירה רייכל דבורה לבית פרוש, נפטרה ביום י"ד תשרי תשס"ד.
• אביו הגאון רבי חיים זאב קרלינשטיין בצעירותו גר בקרמנצ'וג, אחר כך כיהן כאב"ד קוליש בפלך לומזא, ובעלותו לארץ ישראל, כיהן כאב"ד עכו, והיה  רב וראש השוחטים בחיפה, נפטר כ"ז שבט. זוגתו מרת ברכה חוה לבית שפירא נפטרה בירושלים ביום ט' אדר ב' תרצ"ח.
• אביו רבי דוב צבי קרלינשטיין, נולד בשנת תרי"ז, היה מראשוני התלמידים של ישיבת סלבודקא, ולמד גם בוילנא מפי המוו"צ רבי שלמה הכהן, ואף מהמלבי"ם שמע לקח בתורת הנסתר. תחילה שימש כר"מ בישיבה שיסד אביו בלומזא, ובישיבות נוספות, בווארשא ואוסטרובצא, לאחר מכן אב"ד מאלקין, ובערוב ימיו עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ב לכהן כדיין בבית דינו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד בירושלים, על פי עצת ידידו מאז רבי זרח ברוורמן. מחבר ספר תפארת צבי על מסכת ברכות. נפטר כ"ג סיוון תר"ץ, והובא לקבורה על הר הזיתים.  זוגתו מרת חיה מינדל לבית לנדא, נפטרה כ' חשוון תש"ד.
• אביו רבי עזריאל זעליג קרלינשטיין מלומזא. היה תלמיד חכם גדול ומחבר ספרים אך לא כיהן ברבנות, אלא כמגיד. היה איש סודו של המהרי"ל דיסקין בעת כהונתו בלומזא. נולד בסטאוויסק, וכיהן בעירו כמגיד מישרים. ולאחר מכן, נקרא לכהן כמגיד בלומזא

רבי אליהו ראגולר אב"ד קאליש

היום מלאו מאה שישים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי אליהו ראגולר אב"ד קאליש .

ואלו תולדותיו, רבי אליהו נולד בשנת תקנ"ד לערך, את עיקר תורתו למד מפי אביו, בהיותו כבן שלש עשרה שנים, נשא לאשה את מרת גיטיל בת הנגיד רבי דוד גרדומר. כבר בצעירותו 'נתגלה' על ידי הגאון רבי חיים מרדכי מרגליות בעל השערי תשובה, שנזדמן לעירו, ופרסם לתושבי העיר את גדלותו בתורה. מסופר כי נסע לוולוז'ין ללמוד תורה מפי רבי חיים מוולוז'ין, ואמרו, כי חפץ ללמוד מפיו את חכמת הקבלה. ואחר כארבעה חודשים שב לעירו. בשובו נתמנה למו"ץ בעיר שאט, ובשנמת תקפ"א נתקבל לרב ומו"ץ בעיר ראגאלי, על שם עיר רבנותו הראשונה, נתפרסם בשם רבי אליהו ראגולר. בשנת תקפ"ד, עבר משם לכהן כרב בעיר וילאמפול - סלאבודקא, בפרברי קובנא, בשנת ת"ר עלה ונתעלה לכהן כאב"ד קאליש שבפולין, שם כיהן עד ליומו האחרון. נערץ על ידי גדולי דורו, ועוד הרבה אפשר לספר עליו, אך כבר באו הדברים עלי ספר 'תולדות אליהו'. רבי אליהו נפטר ביום י"ט חשוון תר"י, ונקבר בקאליש סמוך לקברו של המגן אברהם. נספד בספר רשפי קשת, מרבי אברהם מסטאוויסק, נדפס בקעניגסברג. גם רעייתו גיטל נפטרה באותה שנה ביום ח' טבת.

השאיר אחריו שלושים וחמשה ספרים בכתב יד, בנגלה ונסתר ושו"ת ועוד, והיו אצל בנו ר' יהושע. מתורתו נדפס ספר יד אליהו, מאה ועשרים תשובות הלכה למעשה, שנלקטו ונסדרו על ידי בנו רבי דוד מהלוסק, שאף כתב הערות בשם יד דוד.

צאצאיו:

רבי יהושע רבינוביץ אב"ד קלעצק וניעשוויז, נולד בשנת תקע"ח לערך, נפטר כ"ב אדר תרמ"ז נספד בספר מספד תמרורים, לרבי משה זלמן, וכן בספר גנת אגוז שחיבר ידיד נעוריו רבי אליעזר זלמן גראייבסקי.

רבי דוד מהלוסק, כאמור עסק בכתבי אביו והדפסתם.

רבי מרדכי צבי, חתן ר' אריה לייב דובראווער, והיה גר שם אצל חותנו, בדובראווי פלך הוראדנא, נפטר בשנת תרנ"ט ומנוחתו בהוראדנא.

ר' יעקב נפטר בעיר פראפאיסק ביום י' אייר תרנ"ה.

מרת חאסיע אשת ר' בנימין בינוש מרגליות מנובהרדוק.

מרת אסתר זלאטא בקוברין.

מרת פעסיא אשת ר' דב בער לעוויטין מפראפאיסק שאף הוא עסק בהוצאת כתבי רבינו ותולדותיו.

מרת פרומא ליבע אשת הנגיד ר' יוסף חיים ריפ מסלונים.

ליפמן בספרו מתולדות היהודים מונה עוד כמה רבנים הנמנים מצאצאיו של רבי אליהו. א. הגאון רבי חיים אב"ד רעוויל, לא מצאתי אודותיו פרטים ולא נודע לי כיצד הוא מצאצאי רבי אליהו. ב. הגאון רבי יוסף לייב בלוך היה מצאצאיו מצד אמו, וזה אינו נראה לי נכון, אם כי יתכן שהיו שארי בשר, כי מוצא משפחות שניהם הוא בעיר ראסיין.

המגיד מקוזניץ

היום י"ד תשרי מלאו מאתיים שנה מיום פטירתו של הרב הקדוש רבי ישראל הופשטיין, המפורסם בכינויו המגיד מקוז'ניץ. רבי ישראל נולד בשנת תצ"ז לערך, בעיר אפטא, ובעודו קטן היה מפורסם לעלוי והי' נקרא בשם ישראל חריף, והיה מתמיד מאוד בתורה, אחר נישואיו דר כמה שנים בעיר אוסטראווצי הסמוכה לאפטא, והיה מלמד בכפר אצל בעל הבית אחד.

תמונת המגיד מקוזניץ

כפי המקובל לא ראה פני הבעש"ט [ויש האומרים שאף נולד לאחר פטירתו ונקרא על שמו, אך זה לא מסתדר עם הידיעה שחי 78 שנים] אך היה מצעירי תלמידיו של המגיד ממעזריטש, ונחשב לאחד מממשיכי דרכו של רבי אלימלך מליזענסק בהפצת החסידות בפולין, וקיבל גם מרבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג, ומרבי לוי יצחק מברדיטשוב. בנגלה, היה מתלמידיו של הגאון רבי יצחק אברהם אבלי הכהן רפופורט אב"ד פינטשוב בעל כתר כהונה. חיבר ספרים רבים בנגלה ובתורת הקבלה, ספרו המפורסם הוא ספר עבודת ישראל. נפטר כאמור, ביום י"ד תשרי תקע"ה.

יחוסו מעלה בקודש לא ידוע, רק ידוע כי אביו היה איש תם וירא אלוקים, שהפליאו לתאר את הנהגותיו. ושמו רבי שבתי כורך ספרים ומקום מגוריו באפטא ונפטר ביום ו' כ"ה שבט תקכ"א. ושם זוגתו פעריל.

ושם אביו של רבי שבתי, ר' זאב וואלף

ואלו הם צאצאיו של המגיד מקאזניץ:

מכתב מעניין אודות מקצוע חקירת היוחסין

אחרי שעסקנו במאמר הקודם ביחוסו של הגאון רבי משה מישל שמואל מראגאווא, יש בנותן טעם להביא את מכתבו המעניין, שנדפס בראש מגילת היוחסין למשפחות תומרקין ובליניסון, שהדפיס ר' משה אליעזר בילינסון באודסה בשנת תרנ"א. את פעלו של בילינסון בהנצחת משפחות רבות מרוסיה בכלל ורוסיה הלבנה בפרט, כבר הזכיר רבי שלמה אנגלארד מראדזין, בהערה לאחד ממאמריו [אודות יחוס בעל התניא]. 

וזה לשון המכתב:

"מכתב מכבוד הרב הגאון המפורסם מו"ה משה מישל שמואל שפירא נ"י אבד"ק ראגאווא בעהמ"ס הארות השמש".

יום ה' לסדר למען יאריכון ימיך שנת רנ"ת. הברכה והשלום כו'.

כבודו הודיעני, כי הנהו עוסק בסדור השתלשלות משפחות המיוחסות בישראל, וחלה אותי להיות לו לאחיעזר ואחיסמך בזה. ידידי, מאד יקרה בעיני מלאכה זאת, מלאכת הקדש יקרא לה, בהבנותה על טהרת הקדש. 

ואפרש שיחתי: הן כל המביט בעין חודרת על פני חלקת התלמודים ומדרשים יראה, מה גדול ערך יחש משפחות ישרון בעיניהם עד כי הרחיבו האריכו פארותיהם בבאור ופירוש דברי הימים עד למעלה ראש (יעויין פסחים סב וב"ב בפרק השותפין ועוד בכמה מקומות) כן מגדולי הראשונים חברו ספרים בזה, וכפי ראות מפני הגרושין והטלטולים ממדינה למדינה וממחוז למחוז נאבדו כמה מגלות יוחסין מישראל, וזמן זמנים עברו בישראל ללא חזון בתורת היחש, עד שהופיעו בקרבנו ס' היוחסין וס' דה"י לר"י הכהן? [סימן השאלה במקור, וכפי הנראה נכתב על ידי בילינסון] שלה"ק, קורא הדורות, צמח דוד, סדר הדורות, שה"ג לגאון חיד"א, כל אחד מהמה פעלו גדולות ונצורות בהלכות והליכות הדורות איש איש  כפי תכונתו ומדתו, זכרה להם אלוה לטובה.

והנה אחריהם קמו חכמי הבקורת, הצטינו בחכמה זו עד למאד, הגדילו איפת הסטארי' העברית למעלה ראש, האמנם אין לכחד כי רוח חדש נתנו בתוך גו חכמת וידיעת מקרא הדורות, ובריאה חדשה בראו עם גידים ועורקים ולב רגש, ועל גבם קרמו עור המליצה, ותהי לנפש חי' המתהלכת בין חכמי הבקורת.

הגאון רבי משה מישל שמואל שפירא אב"ד ראגאווא

אחרי אשר הזכרנו את יחוסו של רבי יצחק זילבר מכמה צדדים. נשאר לנו רק להזכיר את יחוסו מצד אמו, עץ משפחה מצד האם, עולה אל משפחות נכבדות בישראל, כמשפחות שפירא ולוריא, אך בתוכם משתלבים עוד פרטים על רבנים נוספים ידועים יותר וידועים פחות, והיחוס ממשיך ומסתעף מעלה בקודש כמה וכמה דורות.

כאמור במאמר הראשון, אמו של רבי יצחק, היתה מרת לאה גיטל לבית שפירא.

אביה היה הגאון רבי משה מישל שמואל שפירא אב"ד ראגאווא.

רבי משה מישל שמואל, נולד בשנת תרט"ו, נקרא על שם דודו זקינו הגאון הצדיק רבי משה מישל שמואל לוריא אב"ד קראקינאווא.

נשא לאשה את בתו של הגאון רבי מרדכי אב"ד ראגאווא ופאסוואל, אשר גם על יחוסו ועל יחוס אשתו יש להאריך ולכתוב, ואי"ה עוד נעשה זאת. כבר בצעירותו נתמנה ר' משה מישל לכהן בפוניבז' על מקום זקינו והוא בן עשרים וארבע שנים בלבד, אחר כשלש שנים עבר לכהן כאב"ד בזופראן, ומשם נתמנה בשנת תרמ"ה לכהן בראגאווא על מקום חותנו, ועל שמה נתפרסם.

הגאון רבי משה מישל שמואל שפירא

רבי משה מישל היה מזקני וחשובי הרבנים בליטא, ובאספות הרבנים שנערכו אחרי המלחמה העולמית, היה רבי משה מישל מן היושבים בראש. נפטר בשנת תרצ"ג.

חיבר ספרים רבים במקצועות התורה, הארות השמש אודסה תרמ"ט, שכיות החמדה, תבואות שמש קיידאן תרפ"ט, מזרח שמש, עין השמש על ספר מהרי"ל קיידאן תרצ"ב. כמו כן הביא לדפוס את ספר חמדת שאול שחיבר זקינו הנ"ל. ועוד ספרים רבים והערות והארות רבות הנלוות לספרים אחרים שנדפסו בהשתדלותו ובהתערבותו.

צאצאיו:

א.      מרת לאה גיטל אשת רבי בן ציון זילבר רבה של קיידאן כאמור לעיל.

ב.      מרת חנה איטל אשת רבי אליהו סאבעל אב"ד טאוויאן פלך קאוונא, היא נפטרה צעירה. היה להם בן אחד בשם מרדכי פנחס הנזכר בספר 'להישאר יהודי'.

ג.       מרת שינע סירא אשת רבי אברהם בנימין רבינוביץ – טייץ אב"ד שובאט בקורלאנד, ובק"ק ליבענהוף, ובסוף ימיו באמריקה. הוא היה אחיו של רבי אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה. מצאצאיו משפחה ענפה באמריקה.

ד.      מרת צירל אשת רבי חיים פאדראווסקי מקאברין.

ה.      מרים.

הגאון הצדיק רבי יצחק זילבר זצ"ל

היום בערב תשעה באב, מלאו עשר שנים מיום פטירתו של הגאון הצדיק רבי יצחק זילבר, ששמר על יהדותו בשנים הקשות ברוסיה, ובשנותיו האחרונות, נחשב לסמכות הרוחנית של יוצאי ברית המועצות, אין לי היכולת ואין לי גם הצורך, להכביר מילים על אישיותו המיוחדת, ועל פועלו הרב, שכן עוסקים בכך תלמידיו הרבים, שממשיכים את דרכו, וגם כתבו את תולדותיו בספרים שנדפסו בשנים האחרונות. ספרו הביוגרפי של ר' יצחק, נדפס עוד בחייו, והביאו לדפוס על פי דברי הגאון רבי יצחק הוטנר שאמר לו כי מצוה עליו לספר את קורותיו ברוסיה, ושם הספר בגירסתו העברית, הוא "להשאר יהודי". מזכרונות תלמידיו נדפס ספר נוסף בשם "אחד מל"ו".

רבי יצחק זילבר, ויקימדיה

בלווייתו, שהתקיימה בליל תשעה באב, הזכירו כמעט כל המספידים את המימרא הידועה, "קשה סילוקן של צדיקים יותר משריפת בית המקדש".

אנו עוסקים ביחוסם של צדיקים, ובכך נכתוב כאן, את יחוס משפחתו של הצדיק רבי יצחק זילבר זצ"ל.

• אביו, הגאון רבי בן ציון חיים זילבר אב"ד קאזאן, בצעירותו למד בישיבת סלבודקה, ולאחר נישואיו בב' תמוז תרע"ד, לימד בסניף הרזיצאי של הישיבה, במלחמת העולם הראשונה גורשה משפחתו מאיזורי הספר אל תוככי רוסיה, וכך מצאו את מושבם בעיר קאזאן בלי יכולת לשוב לביתם. כאן נתגלה רבי בן ציון במיטב כוחותיו, כאשר בימים הקשים ההם תחת אימת הקומוניסטים, במסירות נפש מופלאה מילא את התפקידים של הרב, ודאג לכל ענין שבקדושה. בספר אודות רבי אליעזר דון יחיא שנדפס בירושלים מוכתר רבי בן ציון בתארים: "למדן חשוב, צנוע וטהור הנפש". זוגתו מרת לאה גיטל לבית משפחת שפירא.
• אביו, רבי יצחק ציוני בעהמ"ח עולת יצחק, נודע בסביבתו לגאון צדיק וקדוש עליו, וסיפורי נסים סופרו עליו, נודע בכינויו ר' יצל'ה רזיצר, על שם עיר מושבו רזיצה. נולד בשנת תקפ"ה לערך. בצעירותו, בהיותו פחות מבן שלושים שנה, נתמנה לכהן כרב בקריסלאווע - קרסלבה, ואחרי כן נקרא לרזיצה, בה כיהן עד לפטירתו בשנת תר"ס. זוגתו השניה מרת חוה היא אמו של רבי בן ציון הנ"ל, היתה ממשפחת ראווינסון, והיא ממשפחת בעל הבאר הגולה, בקרבת משפחה אל משפחת ריבלין ומשפחת הגאון מוילנא. צאצאיו מזיווג ראשון: א. רבי דוד [צבי] ציוני רב בלוגא, ואחר כך על מקום אביו ברזיצא, חתן רבי משה פלאצ'ינסקי, נפטר בשנת תרס"ד. ומזיווג שני: ב. רבי בן ציון ציוני דלעיל. ג. אשת ש"ב רבי בן ציון דון יחיא אב"ד לוצין וקודם לכן רב בעיר מארינהויז. ד. מרת מרים אשת דודה – אחי אמה, רבי גרשון רבינסון רב בקרסלבה, ובעוד ערים בפולין, ומשם לרב הכולל בליברפול שבאנגליה, ולבסוף בקליבלנד אשר באמריקה שם נפטר בשנת תרס"ח. ה. אשת רבי יהושע ראובן ברוידא אב"ד שעביז, גיסו של הגאון רבי זליג ראובן בנגיס.

האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל

היום מלאו עשרים שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג - קרית צאנז נתניה.

רבי יקותיאל יהודה נולד ביום ד' בשבט תרס"ה בעיר רודניק שבגליציה, נשא לאשה את מרת פסיה בת ש"ב רבי חיים צבי טייטלבוים בעל העצי חיים אב"ד סיגעט. כבר בצעירותו, נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" בקלויזנבורג, והרביץ שם תורה לתלמידים, בישיבה שעמדה בראשותו. בימות השואה, גלה לאושוויץ, והיה לדמות מופת במחנות. שם, גם שיכל את אשתו ואת אחד עשר ילדיהם. לאחר המלחמה נתגלה בכוחותיו הגדולים, כאשר החל להפיח רוח חיים באודים העשנים, במוסדות שארית הפליטה.

כאשר הגיעה לאמריקה, נשא שם את רעייתו הרבנית בזיוו"ש, בתו של הגאון רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא. והקים גם שם מוסדות תורה וחסידות.

לאחר מכן, עלה לארץ ישראל, ויסד מוסדות תורה וחסידות, בקרית צאנז בנתניה. ומפעלים רבים בראשם עמד, בית חולים לניאדו, ומפעל הש"ס.

ביום ט' תמוז תשנ"ד נפטר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, ובכך בא הקץ, לדור הראשון של חסידות צאנז – קלויזנבורג.

הרוצה להרחיב עוד על דמותו, ימצא רבים אחרים שכתבו עליו, ואנו אין עסקנו אלא בשושלת היוחסין של רבי יקותיאל יהודה.

וזה סדר יחוסו,

• אביו, רבי צבי הירש הלברשטאם אב"ד רודניק, נולד בשנת תר"י, נשא בראשונה אשה לבית משפחת הורוביץ, ולאחר פטירתה נשא בשנית, את מרת חיה מינדל לבית שפירא, נינת הרה"ק רבי צבי אלימלך שפירא בעל הבני יששכר מדינוב, כיהן כרב בניסקא וברודניק. נפטר ט"ו אב תרע"ח. מאשתו הראשונה נולדו לו, שנים, רבי נפתלי הלברשטאם אב"ד רודניק, ומרת פעסיל אשת ש"ב רבי משה הלברשטאם ב"ר אשר מאיר הלברשטאם מבוכניה, וכשנתאלמנה ממנו נישאה בשנית לשפירא. מאשתו השניה נולדו לו לרבי צבי הירש, בניו האחרים, רבי אברהם הלברשטאם אב"ד רודניק, ורבי יקותיאל יהודה דידן. מתורתו נדפס הספר צבי תפארה, נתניה תשס"ג, תשס"ו.
  

רבי אברהם יצחק משכיל לאיתן

אחרי המאמר הקודם, אודות הגאון רבי ראובן כץ, מן הראוי להקדיש מאמר גם לחותנו.

חותנו של רבי ראובן כץ, היה הגאון רבי אברהם יצחק משכיל לאיתן, אב"ד סטויפץ. רבי אברהם יצחק נולד בחשוון שנת ת"ר, בבחרותו למד בישיבת וואלוזין, בשנת תרי"ח נשא לאשה את מרת חנה יהודית לבית פישביין,החל משנת תרל"ד כיהן כאב"ד סמולוביץ עיר מולדתו, ואחר כך נקרא לחאסלאוויטש, ובסוף ימיו בסטויפץ. חיבר שני ספרים בכת"י שות "זרע איתן" ו"נהרות איתן" על כללים בש"ס, שני הספרים אבדו, אולם יש מעט תשובות ממנו ואליו בכמה שותים. נתבלט כאוהב ציון אמיתי, ופעולות רבות פעל לחיזוק מקיימי מצוות התלויות בארץ. נפטר י"ד חשוון תרס"ה, מתוך הספד על אחד מתלמידי החכמים שבעיר. [ומסופר כי נתרגש במיוחד בזמן ההספד, מפני דאגתו מהפורעניות הקרבות ובאות, בגזירת הגיוס שריחפה על בחורי ישראל, מפאת מלחמת רוסיה]. 

רבי אברהם יצחק משכיל לאיתן

זוגתו מרת חנה יהודית לבית פישביין, נפטרה בסוף מלחמת העולם הראשונה, י"ב כסלו תרע"ט, בעיר סרטוב שברוסיה. צאצאיהם. א. רבי מאיר יהודה לייב משכיל לאיתן מנובוזינקוב הי"ד, עסק במסחר,

רבי קלונימוס קלמיש מפיאסצנה בעל חובת התלמידים

היום מלאו שבעים שנה, לעלייתו על המוקד של האדמו"ר רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה, שנודע בעולם על שם ספרו החשוב חובת התלמידים.

רבי קלונימוס קלמיש, נולד לאביו רבי אלימלך שפירא מגרודזיסק, לעת זקנה, כאשר היה נשוי לאשתו השנה, חנה ברכה לבית הורוביץ, בתו של האדמו"ר מחענטשין. בהיותו כבן שלש, התייתם מאביו, ועבר לגדול אצל סבו, האדמו"ר רבי חיים שמואל מחענטשין. בהיותו כבן שש עשרה, נשא לאשה, את מרת חיה רחל לבית הופשטיין. סבתה של הכלה שרה דבורה, היתה אחות מאב של רבי קלמיש, וכך למעשה, היה נשוי לנכדת אחותו! בבית חותנו קיבל הרבה מתורת החסידות, מבית קוזניץ וקרלין.

רבי קלונימוס קלמיש מפיאסצנה.ויקיפדיה

לאחר פטירת חותנו, בהיותו אך כבן עשרים, החל רבי קלונימוס קלמיש, לכהן כאדמו"ר, את מושבו קבע בעיירה קטנה מדרום לווארשא בשם פיאסצנה, והצטרפו אליו חסידים, שהיו נמנים בין חסידי אביו, וחסידי חותנו.

את עיקר חייו, מסר למען חיזוק הבחורים, ועמידתם בניסיונות הדור והתקופה, לבל ימשכו אחר התנועות הלאומיות ויעזבו את הדת. הוא פיתח שיטת חינוך מיוחדת, המיוסדת על דרכי החסידות, אך בהתאמה מיוחדת לבני הנוער של ימיו, תוך כדי שימוש בכלים מודרניים, כירידה אל רמתו של הבחור הקורא, והדרכתו שלב אחר שלב. תלמידים רבים חבים לו את עולמם הרוחני.

בימות השואה, היה רבי קלמיש בגטו וורשא, ונתפרסם במאמציו הרבים, לקיים את מצוות התורה, גם בתנאים תת אנושיים כאלו ששררו בגטו. לאחר חיסול הגטו, בפסח תש"ג, נשלח למחנה הריכוז טרווניקי על יד לובלין, שם נרצח עם שאר יהודי המחנה, ביום ד' חשוון תש"ד.

צאצאיו:

צאצאי בעל השלחן שלמה

היום מלאו מאתיים וארבעים שנה לפטירתו של הגאון רבי שלמה זלמן מירקעס בעל השלחן שלמה. אמנם, על יחוסו כבר כתבנו כאן בעבר בפרוטרוט בסידרה של מאמרים ארוכים.

רבי שלמה זלמן מירקש אב"ד מיר בעל שלחן שלמה

יחוס משפחת מירקס להרמ"א ולשר שאול וואהל

עץ משפחת מירקש - פרק שלישי - קאליפארי

משפחת רבי שלמה זלמן מייזליש - היחוס מצד אמו

אך בכל אופן לא נשלמה המלאכה, ישנם צאצאים רבים שלו, שלא ידוע יחוסם המדוייק עד אליו, ובמאמר זה אביא רשימה של כמה רבנים כאלו, אשר מקובל שהם מצאצאיו של בעל השלחן שלמה.

• רבי נפתלי הירץ אב"ד נעשוויז, מחבר כמה ספרים על התורה ועל הש"ס שנשארו בכתבי יד. אבי רבי מרדכי, שהוא היה אביו או חותנו של רבי יוסף, שהוא היה אבי מרת מינה אשתו של הגאון רבי חיים דב רבינוביץ אב"ד טורעץ. שני בנים היו לו לרבי חיים דב, האחד רבי יוסף יצחק רבינוביץ אב"ד טורעץ, בעהמ"ח ברכת יצחק, ובראש הספר הוא כתב על זקינו רבי נפתלי הירץ אב"ד נעשוויז כי היה בנו של רבי שלמה זלמן מירקעש. אך כאמור, בן נוסף היה לו לרבי חיים דב, בשם רבי מרדכי אליהו רבינוביץ אב"ד איזבאלין, בעהמ"ח שו"ת נר למאור, ושם למרבה הפלא, הוא כותב על זקינו רבי נפתלי הירץ, שהיה רק מצאצאיו של רבי שלמה זלמן מירקעס, ולא ממש בנו.

• רבי אשר דוב זוסמן דיליאון, הזכרנו בתוך דברינו במאמרים הנ"ל, את דבריו של בנו הגאון רבי יוסף זוסמנוביץ [חתן הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין מסלבודקה], בספרו 'משפט ירושת משרה', קובנה תרפ"ח, בהקדמתו שם שכותב וז"ל: והנה אבי הרב שליט"א הוא מנכדי הגאון שולחן שלמה. על תולדותיו וצאצאיו הארכנו לאחרונה, במאמר על משפחת יונגרייז בירושלים.

• ר' משה לייב בערינשטיין, רב בעיר עליזאבעטה שבארצות הברית, נולד בשנת תר"ל בעיר פיסעציע פלך מינסק, לאביו המופלג ר' יעקב מצאצאי שלחן שלמה. למד בישיבת וולוזין, ובשת תרמ"ב נסע לאמריקה. [המקור הוא בספר דור רבניו וסופריו, חלק חמישי, ונראה שיש שם קצת טעויות עם התאריכים]. ר' משה לייב ברנשטיין, עלה לאחר מכן לארץ ישראל, וקבע מושבו בירושלים, ואף כיהן כיושב ראש העדה החרדית.

• רבי מיכל שמעון איסקאלסקי שנשא לאשה את אחותו של הגאון רבי מאיר מארים מקוברין, אף הוא היה מצאצאיו של רבי שלמה זלמן מירקעס. הוא היה אבי ר' דובער איסקאלסקי שנפטר בשנת תר"פ ובניו היו רבנים באמריקה.

• ר' מרדכי הלפרין, מצאצאי סדר הדורות, אשתו מרת פייגה לבית שפירא, מצאצאי בעל השלחן שלמה, הורי ר' דב בער הלפרין מניעזין, שזו' שרה בת ר' שמואל גוטקין, ר' דב בער, נולד בשנת תרי"ט לערך, ונפטר בהיותו כבן שישים שנה בשנת תרע"ט.

האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מבוליחוב

היום מלאו שבעים שנה לעלייתו על המוקד של האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מבוליחוב.

רבי שלמה חיים נולד בשנת תר"מ בעיר נובומינסק. מילדותו עסק בתורה, והיה רגיל להתכתב עם רבני פולין, והיו משיבים לו בתארים גדולים, כי לא ידעו שהכותב הוא ילד צעיר (ראה בשו"ת מנחת משה, תשובה אליו משנת תרנ"ד). 

תמונה מימי צעירותו של הרבי

הרבי עם בנו

נסמך להוראה מכמה מגדולי הדור ברוסיה ובגאליציען. בשנת תרס"ה נתקבל לממלא מקום דודו וחותנו בבולחוב. מפורסם בלמדנותו ובאהבתו את הבריות. הקים בעירו ישיבה לבחורי חמד שעמדה תחת חסותו. חיבר ספרים רבים: סדור קהלת שלמה (תרס"ז). מקדש שלמה על תהלים, תרצ"ז, ובהקדמתו פרט את יחוסו. בנין שלמה, יד שלמה, ספר 'תוספות חיים' [הוכן על ידו לדפוס אלא שנמנע מלהדפיסו בהוראת אביו. דוגמא ממנו נדפס בקובץ שפתי צדיקים, גליון ד]. 

הנאצים הארורים הוציאוהו להורג ביום י"א תמוז תש"ג, בכיכר העיר סטרי.

זוגתו מרת פייגה דבורה, בת דודו אחי אביו רבי יהושע העשיל מבולחוב. נהרגה עם אמה ובתה ביום ח' תשרי תש"ב בבולחוב.

תמונתו מימי השואה

צאצאיו:
רבי יעקב יהושע העשיל פרלוב, נולד אחרי תרס"ה, נפטר צעיר לימים, ביום י"ג אלול תרצ"ז.

הגאון רבי אייזל חריף

היום מלאו מאה וארבעים שנה לפטירתו של הגאון רבי יהושע אייזיק שפירא אב"ד סלונים, המפורסם בכינויו ר' אייזל חריף.

בבחרותו שימש כחוזר בחצרו של רבי אהרן מסטראשלה, שאביו נמנה על חסידיו המובהקים, אך כל ימיו היה מתנגד לחסידות, ולא שמר אמונים להנהגות החסידיות של בית אביו שנהג בהם בימי נעוריו.

זוגתו מרת חיה בת הנגיד רבי יצחק פיין ממינסק. כפי המסופר, ר' אייזל בצעירותו למד בקלויז המפורסם במינסק, ונודע שמו לתהילה בקרב אנשי העיר. העשירה מרת רבקה בלומקס, אשר קיוותה להשיא את ר' אייזל לאחת מבנותיה, הזמינה את אביו רבי יחיאל למינסק על פי הזמנתה של אולם במכתב הזמנתה אליו, לא גילתה את סיבת הזמנתו לבקר אצלה, ומיד עם בואו לעיר לא נתן לו בעל האכסניה שלו - ר' יצחק פיין - לצאת את ביתו עד שתקע לו כף והסכימו שאייזל ישא לאשה את בתו.

כבר מצעירותו נודע בשכלו החריף ובזכרונו המופלא, בתחילה שימש כמגיד מישרים בבית הכנסת של החברא קדישא במינסק, מאותה עת נשתמרה חליפת מכתבים עם רבי זכריה יאליש מלבוב, הפונה אליו בתוארים: "חריף ושנון בפלפול וסברא, הלא בשמו הקדוש יקרא, מוהר"ר יהושע אייזיק מ"מ דח"ק בק"ק מינסק". קיבל סמיכה לרבנות מר' אבלי פוסבולר, בשנת תקצ"ג לערך, וזמן קצר לאחר מכן, נתמנה לכהן כרב בקלווריה, בשנים הראשונות שימש שם כדיין, עד לפטירתו של רבי אריה לייב ברוידא רבה של העיר, בשנת תקצ"ט, שאז נתמנה למלא את מקומו. משם בשנת תר"ב נסע לכהן בקוטנה. בשנת תר"ט עבר לכהן כרבה של העיר טיקטין. ומשם עבר לכהן כרבה של העיר הגדולה סלונים, בה כיהן עד לפטירתו כאמור, ביום ד' טבת תרל"ג.

על מצבתו נכתב, פה מנוחת כבוד אדמו"ר הגאון הגדול האמיתי מאור הגולה, גאון ישראל וקודשו, רשכבה"ג נר ישראל, עמוד הימיני פטיש החזק כקש"ת מרן כ"מ אייזק זצק"ל בהרב ר' יחיאל ז"ל אב"ד דפה בעהמ"ח ספרי ... נגנז ארון הקודש ביום ערב שבת ד' לחודש טבת שנת תרל"ג לפ"ק תנצב"ה. ר' אייזל נקבר בבית הקברות החדש בסלונים.

בהלווייתו הספיד המגיד מקלם ר' משה יצחק. בבית הקברות הספידו רבי צבי ארקין מתלמידי החכמים שבעיר.

בירושים תרלה, נדפסה חוברת 'אבל כבד', הספד שנשא ר' בנימין בר שמואל [אב"ד סטויפץ מחבר שארית בנימין] על פטירתם של כמה מגדולי הדור, ובהם גם ר' יהושע אייזיק.  

לא נודע לנו הרבה על יחוסו המדוייק, אבל אפרט את המעט שכן נודע, ומזה אפשר לנסות להרכיב אילן יוחסין.

אביו, היה רבי יחיאל שפירא, שהיה מפורסם לצדיק עובד ה' בעבודה תמה, במקצועו היה שען. היה מקושר אל הרב הקדוש בעל התניא, ולאחר פטירתו נסע אל הרב הקדוש רבי אהרן הלוי מסטראשלה, בעקבותיו המשיך בנו, שהיה כאמור, 'חוזר' על דברי תורתו של האדמו"ר. ר' יחיאל נולד תקל"ב נפטר בשנת תר"ז, כפי הנראה בעיירה ראש.

אביו רבי מרדכי שפירא, בהקדמת הספר ברכת משה, נאמר עליו כי היה אב"ד גלוסק וגלובקי. עוד נמסר עליו כי היה מקורב אל הגאון מוילנא. זוגתו היתה נכדת הגאון רבי יחיאל הלפרין בעל סדר הדורות.

רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ ממונקאטש

לרגל יום פטירתו של האדמו"ר ממונקאטש, נביא כאן את אילן היוחסין שלו.

היום מלאו חמש עשרה שנים לפטירתו של האדמו"ר רבי ברוכ'ל רבינוביץ ממונקאטש.

רבי ברוך נולד בשדליץ ביום ו' תשרי תרע"ה לערך, לאביו רבי נתן דוד מפארצוב. ביום י"ז אדר תרצ"ג נשא לאשה את מרת אלטה חיה פרימה, בתו היחידה של האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש. חתונה זו נחשבה לחתונה גדולה והיסטורית באותם ימים, ימי החתונה אף תועדו בסרט וידאו, שצילם צלם מאמריקה. דבר נדיר מאד באותם ימים. בימי האירוסין שלו, הצטרף עם חותנו הרבי ממונקאטש, למסע ההיסטורי לארץ ישראל.

האדמור ממונקאטש בימי שבתו בתל אביב

לאחר פטירת חותנו הגדול, בב' סיון תרצ"ז, נתמנה על מקומו לכהן כאב"ד מונקאטש. בתחילת מלחמת העולם השניה, גורש לאוקראינה, בשל אזרחותו הפולנית. אך הוא הצליח להימלט, ונסע לבודפשט, והקים שם רשת הצלה לפליטים שניצלו מידי הגרמנים, ודאג לכל הנצרך להם. בשנת תש"ד עלה לארץ ישראל, וגר בתל אביב כמה שנים. כאן, חלתה אשתו, במחלה קשה, ולאחר כשנה נפטרה ביום כ"ו ניסן תש"ה, ומנוחתה כבוד על הר הזיתים. שנים אלו, היו קשות עליו מאד, ואחר כשנה נוספת נישא בשנית, ושינה את הנהגתו הרבנית. לאחר מכן נסע לאמריקה, אל חסידי מונקאטש שהיו שם עוד לפני המלחמה, לאחר תקופה קצרה, נסע לברזיל, ונתעכב שם חמש עשרה שנים, בהם כיהן כרב העיר סאו פאולו, ואף לימד באוניברסיטה שם, פילוסופיה ופסיכולוגיה וגם סוציולוגיה. אחר כחמש עשרה שנים, עלה לארץ ישראל, וכיהן כאב"ד העיר חולון. לאחר פרישתו, בשנת תשל"ו עבר לגור בעיר פתח תקווה, ויסד בה בית כנסת גדול לתורה ותפילה הפעיל עד היום.

בשנותיו האחרונות, לקה באירוע מוחי, ונאלץ להישאר מרותק לביתו. את ימים אלו ניצל, להעלאת דברי תורתו על הכתב, בספר בינת נבונים, פרש את השקפתו על ימי השואה, ומסקנותיו ממנה. ובספר דברי נבונים, כתב דברי תורה ודרשות על פי סדר פרשיות השבוע. ביום כ"ז כסלו, נר שלישי של חנוכה תשנ"ח, נסתלק האדמו"ר ממונקאטש רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ לבית עולמו.

וזה סדר יחוסו:

אביו האדמו"ר רבי נתן דוד רבינוביץ מפרצובה נולד תרכ"ו התפרסם לאיש מופת ופועל ישועות, בעהמ" ואלה הדברים שנאמרו לדוד, נפטר ז' שבט תר"ץ. בשנים האחרונות הועלו עצמותיו לארץ ישראל, ונטמנו בפתח תקווה. נשא בזיוו"ר את בתו של הרה"ק רבי יחיאל יעקב מקאזניץ, אך בנו נולד לו מזוגתו השניה היא מרת יוטא לבית שפירא, נפטרה ו' אב תש"א בגטו וורשא.

רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט

היום מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו של הגאון רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט. בעהמח בית היוצר.

רבי יואל צבי נולד בערך בשנת תקפ, בעיר קאמעדע שבהונגריה. מסופר עליו כי בילדותו כאשר שרו בליל הסדר הפיורט 'אדיר הוא', והגיעו לפיסקא 'חסיד הוא', שאל את אביו, אם הקב"ה חסיד, מדוע אינו אומר "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה". בבחרותו למד בישיבתו של הגאון המהר"ם א"ש באונגוואר שבע שנים עד לנישואיו. נשא לאשה את מרת הענטשא לבית גאטליב, מסופר רבות על צדקתה, וספר מנורת המאור היה רגיל על לשונה. אחר נישואיו ישב סמוך אצל חותנו בעיר באיאם, עד שנתקבל לרבנות, בתחילה בעיר פאלדעש, ובשנת תר"ט בהמלצת הדברי חיים נתקבל לעיר אופאלוי, שם כיהן למעלה משלושים שנה, בר"ח תמוז תרמ"ב נתקבל לאב"ד ברזנא, וביום ח' תמוז תרמ"ד, עלה ונתעלה לכהן בעיר הגדולה חוסט.  

היה נוסע להסתופף אצל מאורי החסידות, בין השאר נסע אל הרה"ק רבי שלום רוקח מבעלזא, הרה"ק רבי משה טייטלבוים בעל הישמח משה מאיהעל, הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא, אך החשיב עצמו במיוחד כחסיד אצל הרה"ק רבי חיים הלברשטאם בעל הדברי חיים מצאנז, ולאחר פטירתו, היה נוסע אל בנו הרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא.

רבי יואל צבי נפטר לאחר מחלה, ביום י"א כסלו תרנ"ג, ומנוחתו בעיר חוסט. אלמנתו מרת הענטשא עלתה לירושלים לאחר פטירת בעלה, שם נפטרה ביום כ"א טבת תרס"ב ומנוחתה במרומי הר הזיתים.

היו לו תלמידים רבים, ביניהם הגאון רבי חיים מרדכי יעקב גוטליב בעל ה'יגל יעקב'. מתורתו נדפסו כמה ספרים, מונקאטש תרנו, ובשנית מונקאטש תרסב, לתולדותיו וצאצאיו נדפס קונטרס ליקוטי בית היוצר, רמת בית שמש תשסה. ספר יוצר אור, חידושי חנוכה בסוגיא דכבתה, מישקולץ, תשד.

הסכים מחוסט ביום לז למב"י תרמ"ו על ספר תפארת שלמה, טשערנאוויטץ תרנא, וביום ו ואתחנן תרמ"ח, על ספר נפש טובה, סיגט תרמט. ובב' פינחס תרמ"ט על ספר אבני אליהו למחותנו, מונקאטש תרמט, ובפרשת ראה תרמ"ט על ספר שערי פרנסה טובה, סיגט תרמט, וביום ה' דברים תרנ"ב בחוסט על ספר ברכת הבית, סיגט תרנג.

יחוס בית אבותיו

לא ידוע יחוסו בפרטות, ואודות יחוס אביו, כלל לא נודע, ידוע רק כי שם אביו שמעון, והיה מהעיר קאמעדע שבהונגריה, אך יותר מזה לא נודע. אודות אמו - אשת רבי שמעון, מרת ציפערל, היתה מצאצאי הכוהנים הגדולים, נכדי הגאון רבי חיים כהן רפופורט אב"ד לבוב, ומעלה בקודש.

חותנו של רבי יואל צבי, היה הגאון המקובל, רבי יעקב מטאקאי שהיה האב"ד [הראשון?] בחוסט החל משנת תקפ"ט, ובשנת תר"ה לערך, עזב שם ונסע לכהן כאב"ד בויאים - באיאם [ביהאר - נאג'באיום], שם נפטר בשנת תר"ח.