יום רביעי, 20 באוגוסט 2014

משפחת זילבר - ציוני



במאמר הקודם עסקנו אנו ביחוסו של רבי יצחק זילבר, ופרשנו את אילן היוחסין שלו מצד אבותיו, דור אחר דור, עד כמה שידינו מגעת.
ופנו אלי כמה מן הקוראים הקבועים ושאלות בפיהם, אתייחס במאמר זה אל שתים מן השאלות שהעלו השואלים. א. מה פשר שינוי השם מזילבר לציוני אצל אבותיו של רבי יצחק. ב. מה היחוס המדוייק למשפחת באר הגולה.
אענה תחילה לשאלה השניה. במאמר הקודם כתבנו אודות הגאון הקדוש רבי יצחק ציוני אב"ד קרסלבה ורזיצה, כי היה נשוי בזיווג שני למרת חוה "ממשפחת ראווינסון ממשפחת בעל הבאר הגולה, בקרבת משפחה אל משפחת ריבלין ומשפחת הגאון מוילנא", עוד הזכרנו, כי בתם של ר' בן ציון וחוה, מרת מרים היתה נשואה לדודה רבי גרשון רבינסון אב"ד קרסלבה, אשר נסע משם לכהן בליברפול ובקליבלנד. וכעת נבוא לפרט מעט אודות משפחה זו, ולפרט כיצד הם מתיחסים מעלה בקודש, וזה דבר היחוס.
בספר משפחת ריבלין, שחיבר ר' אליעזר ב"ר בנימין ריבלין, והדפיסו בירושלים תרצ"ה, מופיע בסעיף 831, הדמות הבאה: האשה [     ] בת הגאון יוסף ראווינסאן שנשמט לעיל, אשת הגאון הצדיק יצחק ציוני מח"ס "עולת יצחק". בטופס שברשותי, ציינתי בהערה כי שמה של אותה אשה הוא חוה, והיא אמו של ר' בן ציון אב"ד קאזאן אביו של רבי יצחק זילבר, וציינתי שמקור המידע הוא בספר האוטוביוגרפיה של רבי יצחק, "להישאר יהודי".
מתולדותיו של רבי יוסף ראווינסאן עצמו שהיה גאון גדול ניתן לקרוא מעט בספרו של רבי יצחק זילבר המזכירו בהערצה. ועדיין אין אנו יודעים את יחוסו של רבי יוסף ראווינסאן במדוייק מעלה בקודש, לשם כך זקוקים אנו לעיין שוב בספר "משפחת ריבלין", בסעיף הקודם, סעיף 830, שם כתוב כך: "הגאון גרשון ראווינסאן [הוא שהזכרנו במאמר הקודם כחתנו של רבי יצחק ציוני],בן הגאון יוסף שנשמט לעיל, היה רב באמציסלאוו, טשנסטחוב וקלוולאנד. וממשיך ריבלין וכותב, הגאון יוסף ראווינסאן היה בן הרב שלמה זלמן שנשמט לעיל, בן הגאון שמחה בונם שנשמט לעיל, בהגאון קלונימוס מדרויא (87).
ובחלק ההשמטות בסוף הספר, מפרט וכותב על רבי שמחה בונם בן ר' קלונימוס, שהיה רב בסלוצק.
וכן בפנקס החברא קדישא בסלוצק, מופיע כי ביום י"ד כסלו תקפ"ד, נפטר המאור הגדול הנודע מוה"ר שמחה בונים אב"ד ומו"צ של הקהילה, בנו של הרב המאור הגדול אב"ד ומו"צ ר' קלונימוס קלמן, ונקבר סמוך אל האב"ד ר' חיים בן אריה לייב, ומן הצד השני סמוך אל הרב הגדול מוה"ר שמשון בן רבי משה בריסקר איסרליש.

יום שני, 4 באוגוסט 2014

הגאון הצדיק רבי יצחק זילבר זצ"ל

היום בערב תשעה באב, מלאו עשר שנים מיום פטירתו של הגאון הצדיק רבי יצחק זילבר, ששמר על יהדותו בשנים הקשות ברוסיה, ובשנותיו האחרונות, נחשב לסמכות הרוחנית של יוצאי ברית המועצות, אין לי היכולת ואין לי גם הצורך, להכביר מילים על אישיותו המיוחדת, ועל פועלו הרב, שכן עוסקים בכך תלמידיו הרבים, שממשיכים את דרכו, וגם כתבו את תולדותיו בספרים שנדפסו בשנים האחרונות. ספרו הביוגרפי של ר' יצחק, נדפס עוד בחייו, והביאו לדפוס על פי דברי הגאון רבי יצחק הוטנר שאמר לו כי מצוה עליו לספר את קורותיו ברוסיה, ושם הספר בגירסתו העברית, הוא "להשאר יהודי". מזכרונות תלמידיו נדפס ספר נוסף בשם "אחד מל"ו".
רבי יצחק זילבר, ויקימדיה

בלווייתו, שהתקיימה בליל תשעה באב, הזכירו כמעט כל המספידים את המימרא הידועה, "קשה סילוקן של צדיקים יותר משריפת בית המקדש".
אנו עוסקים ביחוסם של צדיקים, ובכך נכתוב כאן, את יחוס משפחתו של הצדיק רבי יצחק זילבר זצ"ל.
  • אביו, הגאון רבי בן ציון חיים זילבר אב"ד קאזאן, בצעירותו למד בישיבת סלבודקה, גם בימים הקשים של תחילת שנות הקומוניסטים, המשיך במסירות נפש למלא את התפקידים של הרב, בספר אודות רבי אליעזר דון יחיא שנדפס בירושלים מוכתר רבי בן ציון בתארים: "למדן חשוב, צנוע וטהור הנפש". זוגתו מרת לאה גיטל לבית משפחת שפירא.
  • אביו, רבי יצחק ציוני בעהמ"ח עולת יצחק, נודע בסביבתו לגאון צדיק וקדוש עליו, וסיפורי נסים סופרו עליו, נודע בכינויו ר' יצל'ה רזיצר, על שם עיר מושבו רזיצה. נולד בשנת תקפ"ה לערך. בצעירותו, בהיותו פחות מבן שלושים שנה, נתמנה לכהן כרב בקריסלאווע - קרסלבה, ואחרי כן נקרא לרזיצה, בה כיהן עד לפטירתו בשנת תר"ס. זוגתו השניה מרת חוה היא אמו של רבי בן ציון הנ"ל, היתה ממשפחת ראווינסון, והיא ממשפחת בעל הבאר הגולה, בקרבת משפחה אל משפחת ריבלין ומשפחת הגאון מוילנא. צאצאיו מזיווג ראשון: א. רבי דוד [צבי] ציוני רב בלוגא, ואחר כך על מקום אביו ברזיצא, חתן רבי משה פלאצ'ינסקי, נפטר בשנת תרס"ד. ומזיווג שני: ב. רבי בן ציון ציוני דלעיל. ג. אשת ש"ב רבי בן ציון דון יחיא אב"ד לוצין וקודם לכן רב בעיר מארינהויז. ד. מרת מרים אשת דודה – אחי אמה, רבי גרשון רבינסון רב בקרסלבה, ובעוד ערים בפולין, ומשם לרב הכולל בליברפול שבאנגליה, ולבסוף בקליבלנד אשר באמריקה שם נפטר בשנת תרס"ח. ה. אשת רבי יהושע ראובן ברוידא אב"ד שעביז, גיסו של הגאון רבי זליג ראובן בנגיס.
  • אביו הגאון הצדיק רבי נפתלי ציוני, שמש כחמשים שנה ברבנות העיר לוצין, היה תלמיד ר' גרשון שקלובר [שהיה תלמידו של אביו] נפטר ג' אייר תרט"ז. צאצאיו: א. רבי יצחק ציוני הנ"ל. ב. רבי אהרן זעליג ציוני אב"ד ווארקלאן, ואחר כך אב"ד לוצין על מקום אביו שם כיהן כעשרים שנה, בעהמ"ח שו"ת "ציוני", נפטר בשנת תרנ"ו בהיותו כבן שישים וחמש. הוא היה חותנם של 1. ש"ב רבי אליעזר דון יחיא שמילא מקומו כאב"ד לוצין נפטר ד' תמוז תרפ"ו בן שמונים ושמונה שנים בדיוק, 2. רבי בנימין אייזנשטאט אב"ד אוטיאן בנו של רבי אברהם צבי אייזנשטאט בעל הפתחי תשובה. בנו יחידו של ר' אהרן זליג, היה ר' רפאל ציוני. ג. מרת מלכה נפטרה תרכ"ו אשת רבי שבתי דון יחיא אב"ד דריסא. ד. אשת רבי חיים דוד זליגמן רב בגרייבה, נפטר בשנת תר"ך בהיותו אך כבן עשרים וארבע שנים, בנו ר' ישראל זליגמן, חיבר ספרים רבים, וביניהם ספר אוצר המספרים. וכן ערך את הספר "מגילת היוחסין", למשפחות זליגמן, ציוני ודון יחיא, וממגילת יוחסין זו, ידועים הפרטים אודות אבות המשפחה. ה. מרת פייגא אמו של הסופר העברי אברהם שוער,

יום ראשון, 27 ביולי 2014

רבי יהושע העשל אב"ד דובנא


היום מלאו שלש מאות שמונים וחמש שנה לפטירתו של הגאון רבי יהושע העשל אב"ד דובנא, הנקרא בשם דער קליינער רבי העשיל - הרבי ר' העשיל הקטן.
ר' יהושע העשל נולד בשנת תמ"ח לערך, לאביו רבי אלעזר אב"ד דובנא, ולאמו מרת חנה בת רבי צבי הירש אב"ד לבוב.
בערך בשנת תע"ט, כאשר אביו עזב את רבנות דובנא לטובת המשרה ברבנות העיר בראד, נתמנה רבי יהושע העשל למלא את מקום אביו, והוא אך כבן שלושים שנה, משנת ת"פ כבר מופיעה חתימת ידו בפנקס העיר דובנא, ובא בהסכמות על כמה ספרים, ביניהם על ספר אבות דרבי נתן שנדפס תפ"א ובאה שם הסכמתו יחד עם אביו. נפטר בדובנא ביום כ"ט תמוז ערב ראש חודש אב תפ"ט.
לאחר פטירתו השאיר אחריו קרן גדולה לצדקה להחזיק לומדי תורה, בסך ארבע מאות זהובים. גם נשאר ממנו ספר תורה שהיה בבית הכנסת הגדול בדובנא.
בסדר סליחות לח"ק שנדפסו בשנת תקפ"ב, מובאים "סליחות מן שבעה באדר, וגם סדר סליחות מן ערב ר"ח מנחם אב, קיימו וקבלו עליהם הח"ק דק"ק דובנא לקדש צום ועצרה בער"ח אב יום מיתת כבוד הרב הגאון מו"ה יהושע העשל אב"ד דק"ק הנ"ל על פי מעשה שאירע כמבואר בפנקס דק"ק הנ"ל".
בספר נעימה קדושה וילנא תרלב, הובא סיפור המעשה על פי שהעתיק מתוך פנקס החברא קדישא. וזה דבר המעשה: אחר פטירת דודי זקני הגאון רבי יוסף אב"ד דובנא שנפטר בשנת ת"ס, נתמנה רבי אלעזר ב"ר יששכר בעריש לאב"ד ברודא, ואחר כמה שנים נתקבל לאב"ד בק"ק הנ"ל הגאון מו' יהושע העשיל בהגאון מו' אלעזר שהיה אב"ד בק"ק ראזני, והגאון מוהר"ר יהושע הנ"ל כשהיה בן ארבעים נלקה ביסורים ונמשכו עליו שנה ומחצה וקיבלם באהבה כי לא היה בהן ביטול תורה ותפלה. וקודם פטירתו אמר לאביו הגאון מו"ה אלעזר הנ"ל כשאפטר מן העולם יודע אני שבודאי ירצו אנשי קהלתנו לקבור אותי אצל הגאון מו"ה יוסף הנ"ל ואני יודע בעצמי שאיני כדאי וראוי לכך. והשיב לו אביו כי בוודאי ראוי לך לשכב אצלו להיות עמו, כי כבר קבלת יסורים זה שנה ומחצה באהבה, וכאשר נפטר הגאון מו"ה יהושע הנ"ל ביום ער"ח מנחם, הלכו כל אנשי החברה קדישא על בית העלמין להכין קבר להגאון מו"ה יהושע, ועלה במוסכם כל אנשי החברה לחפור קברו אצל הגאון ר' יוסף הנ"ל, וכאשר חפרו הקבר נגעו בקבר של דודי הגאון הנ"ל, ונזדעזע הדף מארון קדשו וראוהו את דודי הגאון הנ"ל מושכב בקברו בשלימות בלי שום שינוי וגרעון ותוארו היה כמו שהי' ישן בחיי חיותו על מטתו ואחז מטהו בידו כמו שצוה דודי הגאון הנ"ל שישימו את מטהו לקברו,

יום שישי, 18 ביולי 2014

הגאון רבי חיים נאה



היום מלאו שישים שנה לפטירתו של הגאון רבי אברהם חיים נאה מירושלים.
רבי אברהם חיים נאה נולד בחברון ביום יג אייר תר"נ, לאביו רבי מנחם מנדל ולאמו מרת מוסיה. בבחרותו למד מפי אביו רבי מנחם מנדל, ששימש כרב קהילת חב"ד בחברון, וראש ישיבה בעיר. ולמד גם בישיבות, ישיבת מגן אבות בעיר חברון, וישיבת תורת חיים בירושלים. ומצעירותו היה מקושר אל אדמורי חב"ד כמסורת בית אבותיו. לבקשת אדמו"ר הרש"ב נסע למלא את מקום דודו רשי"ל אליעזרוב בשליחות בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן, שם פעל לחיזוק היהדות, ובחזרתו לארץ עבר דרך ליובאוויטש, על מנת לבקר בבית האדמו"ר שם.
בשובו לארץ ישראל נשא לאשה את מרת דבורה לבית פניגשטיין. זמן קצר לאחר נישואיהם, נאלצו לגלות למצרים בימי מלחמת העולם הראשונה, וכדלהלן.
רבי חיים נאה לעת זקנה
בשובו לארץ ישראל, נשתלב בחוגי אגודת ישראל בירושלים – העדה החרדית האשכנזית, וכיהן כמזכירו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, וכספרא דדיינא בבית הדין של העדה החרדית.
רבי חיים נפטר באור ליום כ' תמוז, מספר ימים לאחר הופעתו בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל כדובר גדולי התורה האגודאים בירושלים. והובא למנוחות מביתו, אל הר המנוחות בירושלים.
זוגתו מרת דבורה נפטרה ב' תמוז תרצ"ט בירושלים.

ואלו הם בניו של ר' חיים נאה,

  • בנו הבכור רבי ברוך נאה, למד בעץ חיים, וכן בישיבת חברון, נשא לאשה את מרת הדסה בת הגאון החסיד רבי יואל אשכנזי מטבריה, שימש כבעל תפילה בבית הכנסת של הגאון רבי צבי פסח פרנק בשכונת אחווה בירושלים, ומשם אל בית הכנסת המרכזי בשכונת ימין משה, ומשם אל בית הכנסת פועלי צדק בדרום תל אביב, למד במכון הארי פישל, חיבר ספר גמרא שלמה על מסכת פסחים. ר' ברוך נפטר יא חשוון תשנ"ו.
  • רבי משה צבי נאה מפתח תקווה, אשתו דינה לבית שיף מטבריה. בעהמ"ח נחמו עמי,
  • הילד שניאור זלמן דובער נאה הי"ד נהרג ביום ט' אלול תרצ"ט בהיותו בן תשע שנים בלבד. מיריות של ערבים על האוטובוס בו נסעו בשער הגיא, בחוזרם מנישואי אחיו הגדול בטבריה.
  • מרת חיה לאה אשת ר' ברוך מרדכי מייזליש בפתח תקווה, שימש כמנקר בשר במשחטות, נפטר ח' כסלו תשנ"ד.
  • מרת שרה פייגה אשת ר' אליעזר וינד, נפטר ט' טבת תשנ"ה.
  • מרת לנה אשת ר' יוסף בורגנסקי רב בית הכנסת פועלי צדק בנתניה, ומנהל בית ספר שם.
  • מרת רחל מרים אשת ר' משה יעקב זילבר מחסידי בעלז. הוא נפטר בר"ח תמוז תשנ"ב, והיא נפטרה לפני מספר חודשים בשבת חול המועד פסח תשע"ד.