יום שני, 5 באוקטובר 2020

הגאון רבי מרדכי כהן זצ"ל

בבני ברק, נפטר היום הגאון הגדול רבי מרדכי כהן מראשי ישיבת סלבודקה, אשר נפטר הערב בבני ברק לאחר שלש שנים של מחלה קשה.
רבי מרדכי נולד בשנת תרצ"ד לערך בפטרסון, ניו ג'רזי, שם כיהן אביו כרב. בבחרותו למד אצל הגאון רבי יצחק הוטנר במתיבתא רבי חיים ברלין, לאחר מכן עלה לארץ ישראל ללמוד בישיבת סלבודקא, וזמן קצר למד אף בישיבת מיר. בהגיעו לפרקו, בשנת תשט"ז, נשא לאשה את בתו של הגאון רבי חיים דב זוכובסקי.
במשך כיובל שנים כיהן בישיבת סלבודקא, מסר שיעורים תמידים כסדרם, והעמיד תלמידים לאלפים.
מלבד למדנותו, נתפרסם גם בצדקותו, בתפילתו המתרפקת, ובמדותיו הנאצלות.
בשנים האחרונות חלה ונחלש, ואך לפעמים נדירות הגיע לישיבה.
הערב, תצא הלווייתו מן הישיבה בגבעת רוקח בבני ברק, אל בית החיים פוניבז' בבני ברק.

וזה סדר יחוסו:
  • אביו, הגאון רבי בצלאל כהן [שקוביצקי], רב לאגודת הקהילות בעיר פטרסון, ניו ג'רזי, ובעהמ"ח משכן בצלאל על הרמב"ם. בצעירותו למד בישיבת כנסת ישראל בסלבודקא, ועלה עם הישיבה לעיר חברון. לאחר מספר שנים בהם כיהן באמריקה, עלה שוב לארץ ישראל, וקבע דירתו בירושלים, עד לפטירתו ביום ב' כסלו תשכ"ח. היה יו"ר בפועל של המרכז העולמי של המזרחי והפועל המזרחי בירושלים השלימה. זוגתו מרת חוה לבית פינס.
  • אביו הגאון רבי בנימין כהן שקוביצקי, המגיד המפורסם ממינסק, נולד בעיר איישישוק בשנת תרל"ד לערך, כיהן כמגיד בעיר מינסק במשך כארבעים שנה, ונודע בדרשותיו המופלאות, לעתים הזמינוהו לדרוש אף בערים אחרות. תחת השלטון הקומוניסטי סבל רבות, ואף נכלא והוגלה, בקיץ שנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל, את מקום מגוריו קבע בעיר תל אביב,

יום ראשון, 3 במאי 2020

רבי שמואל יששכר רוזנגרטן ראש ישיבות בעלזא זצ"ל

אמש נפטר בבית החולים שערי צדק, הגאון החסיד רבי שמואל יששכר רוזנגרטן, ראש ישיבות בעלזא וחבר בד"צ מחזיקי הדת.
רבי שמואל יששכר, נולד בשנת תרצ"ב בשוויץ, לאביו רבי אברהם דוד רוזנגרטן, ונקרא על שם אבי זקינו רבי שמואל יששכר שטארק אב"ד בוטשאטש וויזניץ. בבחרותו למד בישיבת לוצערן אצל הגרי"ד קופלמן, ולאחר מכן, עלה לארץ ישראל, ונכנס ללמוד בישיבת חברון. באותה העת, התקרב אל הרה"ק רבי אהרן מבעלזא. בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את בתו של החסיד רבי משה מעד, מחסידי באיאן.
לאחר נישואיו החל לשמש כר"מ בישיבת בעלזא ברחוב אגריפס. בשנת תשמ"ט לערך, נתמנה לכהן, בשני תפקידים נכבדים, חבר הבד"צ דק"ק מחזיקי הדת בארץ ישראל, וראש ישיבות בעלזא. בשני תפקידים אלו, המשיך להרביץ תורה ולהאדירה.
בשנה האחרונה חלה, ונחלש מאד. ובשבוע האחרון נדבק במחלת הקורונה, אמש, במוצאי שבת, הלך לעולמו.

וזה סדר יחוסו:
  • אביו, רבי אברהם דוד רוזנגרטן, משווייץ, אחיו של הגביר המפורסם רבי וולף רוזנגרטן, שאירח בביתו את הרב מבריסק.
  • אביו, רבי חיים יצחק עוזר רוזנגרטן מטומשוב, ולימים בשווייץ. בשנת תר"ס נשא לאשה את מרת חנה בריינדל לבית גוטמן. הוא נפטר ט' חשוון תש"ט בציריך, והיא נפטרה בשבת י"ד כסלו תרצ"ז, גם בציריך, ושם נטמנו.
  • אביו, הקצין רבי אליהו רוזנגרטן, מטומשוב, זוגתו מרת גיטלה גולדה לבית הלפרין, נולדה בשנת תר"ד בלובלין.

יום שישי, 6 במרץ 2020

רבי אברהם יצחק ברזל זצ"ל

הלילה נפטר הגאון רבי אברהם יצחק ברזל ראש ישיבת מיר ברכפלד זכר צדיק לברכה, לאחר תקופה של מחלה קשה.
נולד בשנת תש"ו לערך, בצעירותו למד בישיבת פוניבז' בבני ברק, והיה לתלמידם של גדולי הדור. נשא לאשה את הרבנית החשובה, נכדת גדולי הדור. אביה רבי אליעזר לאפיאן, היה בנו של המשגיח הצדיק הגאון רבי אליהו לאפיאן, וחתנו של הגאון רבי משה שניידר, הראש ישיבה הנודע באנגליה. לאחר נישואיו, גר תקופה בגיייטסהעד שבנאגליה.
משחזר לארץ הקודש, נתמנה לכהן כראש ישיבה בישיבת נחלת יעקב בקרית הרצוג, ועמד בראשות הישיבה כעשרים שנה. משם נקרא לישיבת מיר ברכפלד, לכהן כראש הישיבה לבקיאות. כאן נתגלה רבי אברהם יצחק במלוא עוזו, ואף נתמנה לכהן כרב אחת הקהילות במודיעין עילית, ואף שם מסר שיעורים נפלאים במרחבי התורה.
מתורתו הדפיס בסדרת הספרים עיוני רש"י, וספרים נוספים.
בשנים האחרונות חלה, ובשנה האחרונה החמיר מצבתו, בני הישיבה ובני קהילתו העתירו רבות בתפילה עבורו, עד שנגזרה הגזירה.

וזה סדר יחוסו
  • אביו, הגאון רבי חיים עזרא ברזל, מגאוני התורה הצעירים שבירושלים, כתלמיד ישיבת חברון, ויושב אהל בכולל אהל תורה. לאחר מכן קבע מושבו בבני ברק. נולד בשנת תרע"ו לערך, נפטר תשנ"ט, זוגתו מרת חנה מערא לבית גולדשמידט. מסופר עליו על רבי עזרא, כי כבר בגיל עשרים סיים שלושה סדרים ונבחן עליהם אצל גדולי ירושלים, הוא למד חברותא עם הגה"צ ר' שלום שבדרון זצ"ל, וסיפר שמלמחרת פורים עד ר"ח אייר הם עשו חזרה על מסכת בבא בתרא אותה למדו בזמן חורף שמונה פעמים!
  • אביו, רבי משה זאב ברזל, יליד טבריה, זוגתו מרת ברכה לבית בלטינשטר, נפטר בירושלים כ"ב אלול תשי"ד.
  • אביו, רבי פנחס ברזל, נולד בטבריה תר"ה, מגדולי חסידי סדיגורא באיאן בטבריה, נפטר ה' אדר תרע"ח. זוגתו השניה מרת גולדה לבית לדרברג, נפטרה י"א חשון תרע"ט.
  • אביו, רבי ברוך יוסף ברז"ל, נולד בטבריה תקע"ה, ונקרא על שם רבי ברוך ממעזיבוז ורבי יוסף מיאמפאלא, שנפטרו באותה שנה. שימש כממונה כולל

יום שלישי, 21 בינואר 2020

משפחת עבו מצפת משפחה אשכנזית או ספרדית?


אחת המשפחות היותר מפורסמות בקרב הקהילה הספרדית הותיקה בארץ ישראל, היא משפחת עבו הצפתית. עיקר פרסומה בא לה, הודות לתהלוכה המסורתית עם ספר התורה, היוצאת בכל שנה ושנה ביום לג בעומר, מביתם שבצפת, לעבר קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון הסמוכה.

אבי המשפחה, רבי שמואל עבו, עלה לארץ מאלג'יר לפני למעלה ממאתיים שנה, בשנת תקע"ז – 1817. הוא היה  בעל עסקים אמיד, ושימש כסוכן קונסולרי של צרפת בגליל. גם בקרב הקהילה היהודית היה מעמדו חזק, והוא נמנה תמיד כאחד מראשי העדה הספרדית בצפת. גם בניו אחריו שימשו באותם תפקידים, סוכן קונסולרי, ומראשי העדה הספרדית.
רבי שמואל עבו, נסע כשליח מטעם הקהילה הספרדית, בין היתר הגיע להודו. ופגש שם את השר הצדיק סיר דוד ששון בבומביי, אשר שלח איתו סכומי כסף גדולים לרכוש קרקעות ולבנות מבנים מסביב לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. 

בנו רבי יעקב חי עבו, נולד כבר בצפת, בשנת תק"צ [על פי גאון, או תר"ב על פי תדהר]. למד בת"ת ובישיבה, והוסמך לרבנות, עזר לאביו בניהול עניני הקונסוליה, ובעסקי המסחר הגדולים, ובגאולת קרקעות בסביבה. אחר פטירת אביו, נתמנה מטעם ממשלת צרפת לכהן על מקום אביו כקונסול בצפת ובטבריה ובסביבתן. היה פעיל גדול ביסוד הישוב ראש פינה, ונתמנה כנשיא כבוד של הוועד. כמו כן, היה פעיל בישוב יסוד המעלה ומשמר הירדן. 
רבי יעקב חי עבו, מתוך ההגדה לבית עבו

כמו כן, יש לזכור ולציין את מלחמתו המאומצת נגד המסיתים ואנשי המסיון למיניהם, וכל צעד שלהם לפרוש אל רשתם בגליל, נפגש מצדו בהתנגדות חזקה. ועמד על משמר קניני העדה הספרדית בצפת. הוא נפטר בעיר צפת, ביום ג' טבת תר"ס.
שני בנים ושתי בנות היו לו. א. מאיר עבו, אשר המשיך את המסורת בתהלוכת לג בעומר מביתו בצפת, נפטר בראשית שנת תש"ח בצפת, אשתו מרת חיה רחל בת יצחק מרדכי גלאדסטון. ב. משה עבו. ג. מרת מסעודה היתה נשואה לאריה לייב לובובסקי ונתגרשו. ד. מרת מזל.

*    *    *

אמנם, מטרתי במאמר זה, היא לנסות להתחקות אחר משפחת אשתו של רבי יעקב חי.