יום רביעי, 29 באוקטובר 2014

גאב"ד טשאבא זצ"ל - ברוך דיין האמת

בירושלים נפטר הלילה הגאון הצדיק רבי שלום משולם וינברגר גאב"ד טשאבא זכר צדיק לברכה.
רבי שלום משולם היה נכדו בן בתו של רבי שרגא שמואל שניצלר גאב"ד טשאבא עליו כתבתי בבלוג אך בשבוע שעבר כאשר מלאו שלושים וחמש שנה לפטירתו.
רבי שלום משולם נולד בהונגריה בשנת ת"ש לאביו רבי יעקב יצחק וינברגר, שהיה ראש ישיבה בעיר וואדקערט, ולאמו מרת מלכה לבית שניצלר כאמור. הוריו וכל משפחתו נהרגו בשואה, והוא לבדו נותר, ונתגדל על ידי זקנו רבי שרגא שמואל שניצלר, ומשכך, הנציח את זכר זקינו בבית המדרש טשאבא שהקים בשכונת בית ישראל בירושלים.
בבחרותו למד בישיבת פרשבורג, ובשנת תש"ך נשא לאשה את בתו של רבי יוסף דוד אונגר מפרשבורג.

שימש כבעל תפילה בימים נוראים אצל גאב"ד ערלוי, רבו מימי ישיבת פרשבורג.

כאמור, הלילה אור לה' חשוון, נפטר רבי שלום משולם בירושלים.


על יחוס משפחת אמו, כתבנו כאמור בהרחבה בשבוע שעבר, ורק נשאר לנו לספר קצת על יחוס משפחת אביו, וזה סדר יחוסו:
אביו כאמור, רבי יעקב יצחק ויינברגר הי"ד, נולד בעיר קליינוארדיין שבהונגריה, בבחרותו למד בישיבתו של בעל המנחת אלעזר במונקאטש ונסמך להוראה על ידו. יסד ישיבה קטנה לבחורים צעירים בעיר וואדקערט שבהונגריה, ולאחר מכן בעיר דינדיש, בישיבתו למדו תלמידים רבים מהסביבה הקרובה. רעייתו מרת מלכה הי"ד. בימי השואה, נלקח לפלוגות העבודה ההונגריות כבר בשנת תש"ב אך התגלגל ממקום למקום ושרד את רוב המלחמה עד יום כ' אייר תש"ה אז נפטר על אם הדרך. בקיץ תש"ד נהרגה גם רעייתו מרת מלכה ועמה רוב ילדיהם, ונשאר כאמור רק שלום משולם שהיה בבית זקנו.
אביו רבי שמואל צבי וינברגר מקליינווארדיין, זוגתו מרת ליבא.

עוד יש לנו לפרט את יחוס משפחת חותנו.
כאמור, חותנו של רבי שלום משולם וינברגר, היה רבי יוסף דוד אונגר, מחבר הספר קרית דוד, נפטר ביום כ"א כסליו תשכ"ב.
אביו, רבי אברהם יודא - אברהם לייב אונגר, בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף מאיר טיגערמאן אב"ד נייהייזעל, בבחרותו למד בישיבתו של רבי דוד ליב זאלצער זצ"ל בהאמינא, ומשם המשיך אל ישיבת פרעשבורג בראשותו של רבי שמחה בונים סופר בעל שבט סופר, ונחשב לאחד מן התלמידים החביבים לרבו. בשנת תרנ"ט נשא לאשה את מרת מלכה לבית שטיינר, חבר ספר קריה נאמנה.

יום שלישי, 21 באוקטובר 2014

רבי שרגא שמואל שניצלר גאב"ד טשאבא



היום מלאו שלושים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי שרגא שמואל שניצלר אב"ד טשאבא. רבי שרגא שמואל נולד בשנת תרמ"ט בדרצ'קה שבהונגריה, בהיותו כבן שלש או ארבע נתייתם מאביו, וגדל בביתו של הרה"ק רבי נפתלי מראצפערט, עד אשר גם הוא נפטר בשנת תרנ"ח. אז חזר לבית אמו. לאחר מכן גלה ללמוד בישיבות בקאליב ובסאטמר. בשנת תרס"ח לערך נשא לאשה את מרת בלומה לבית גרינפלד מגזע הבעש"ט כדלהלן. מיד לאחר נישואיו נתמנה לרבנות, תחילה בעיירה קטנה בגלילות סטמר, ומשם עבר לק"ק פישפיקלאדאן, שם נתמנה תחילה כשוחט, ובהמשך גם כמור"צ ורב. 
הצדיק רבי שרגא שמואל שניצלר
נפטר כאמור, ביום כ"ז תשרי בשנת תש"מ. תורתו נדפסה בספר ברכות שמואל, ובסופו נדפס קונטרס עטרת בנים. זוגתו מרת בלומה נפטרה מיד בחוזרם מן המחנות, ביום י"ב אלול תש"ה ומנוחתה כבוד בפישפיקלאדאן. לאחר פטירתה נשא אשה שניה בשם גיטל בת רבי ברוך רייכפעלד ראב"ד אונגר חתנו של רבי חיים צבי מנהיימר. היא נפטרה כ"ד אלול תשכ"ד. ואחריה נשא אשה שלישית בשם לאה.
צאצאיו: א. רבי שלום שניצלר גאב"ד טשאבא ולאחר מכן בלונדון, רב בית הכנסת אהל שמואל, שם, מחבר שערי שלום ומבשר שלום, נפטר כ"א אדר א' תשמ"ט. זוגתו מרת שרה גיטל לבית קראוס נפטרה י' אדר ב' תשל"ג. ב. רבי משולם זושא שניצלר, נולד י"ג אלול תרפ"ז נפטר ביום י"ח ניסן תשל"ז בברוקלין. זוגתו מרת יענטא גולדה בת ר' אייזיק לייב מילר. ג. רבי ברוך יהודה שניצלר בברוקלין, זוגתו מרת שרה צארטל לבית מילר. ד. מרת יענטל אשת ש"ב ר' ברוך יהודה לעבאוויטש, שנפטר צעיר ו' אדר תשי"א, ובזיווג שני נישאה להרה"ק רבי אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען. נפטרה ה' שבט תשל"ו. ה. מרת מלכה אשת רבי יעקב יצחק וויינברגר, ראש ותופס ישיבה בעיר וואדקערט ודינדיש, נהרג על קידוש השם ביום כ' אייר תש"ה, ואף זוגתו עם רוב ילדיהם נהרגו כשנה קודם לכן ה' יקום דמם. ו. מרת עטיל אשת רבי מנחם זאב מילר בברוקלין. ז. מרת חיה אשת רבי יקותיאל זלמן פרקש, נכד בעל הקדושת לוי מברדיטשוב, רב ומורה הוראה בבודפסט, ונפטר שם י"ב חשוון תשי"ד, ובזיוו"ש אשת ר' בן ציון שווארץ בירושלים. ח. מרת פריידל הי"ד נהרגה באושוויץ עם בעלה רבי אברהם דוד לעבאוויטש. הי"ד. ט. מרת דבורה נפטרה בצעירותה כ"ג אב תשי"א בפישפיקלאדאן בהונגריה, אשת [רבי עמרם?] בנו של רבי אהרן זילברשטיין אב"ד בעלעד. י. חיים הירש נפטר בילדותו.

וזה אילן היוחסין של רבי שרגא שמואל:
  • אביו, רבי ברוך יהודה שניצלר מדערעטשקע, הסתופף בצל כ"ק בעל הדברי חיים מצאנז, נפטר ביום ג' תמוז תרנ"ד. היה נקרא ר' ברוך דערעטשקער. בשנת תרל"ז נתמנה לכהן כרב בדערעטשקע, ואחר כשנתיים ויתר על הרבנות כדי שיוכל להתמסר לעבודת ה', ועל מקומו נתמנה רבי שלמה סופר בנו של הכתב סופר. זוגתו מרת חיה היתו בתו של רבי יעקב דוב הלוי מאנן מהישוב באלדאג מחסידי הדברי חיים, ושם זו' מלכה, חיה נפטרה כ"ב חשוון תרפ"ו. ומנוחת שניהם בדרצ'קה, כיום בהונגריה. צאצאיו: א. רבי שרגא שמואל דידן. ב. רבי יואל שניצלר וויל הי"ד נהרג בשואה. ג. ר' חיים צבי שניצלר הי"ד, נהרג ערב שבועות תש"ד, זוגתו מרת חיה שרה לבית שווארץ. ד. רבי אליהו נתן שניצלר הי"ד נהרג בשואה. ה. מרת ליבא גיטל אשת רבי משה גאנץ מצאצאי הרה"ק רבי אורי פייבל בעל אור החכמה. ו. מרת שרה הינדא אשת רבי יוסף יחיאל מיכל לעבאוויטש.

יום רביעי, 8 באוקטובר 2014

המגיד מקוזניץ



היום י"ד תשרי מלאו מאתיים שנה מיום פטירתו של הרב הקדוש רבי ישראל הופשטיין, המפורסם בכינויו המגיד מקוז'ניץ. רבי ישראל נולד בשנת תצ"ז לערך, בעיר אפטא, ובעודו קטן היה מפורסם לעלוי והי' נקרא בשם ישראל חריף, והיה מתמיד מאוד בתורה, אחר נישואיו דר כמה שנים בעיר אוסטראווצי הסמוכה לאפטא, והיה מלמד בכפר אצל בעל הבית אחד.
תמונת המגיד מקוזניץ
כפי המקובל לא ראה פני הבעש"ט [ויש האומרים שאף נולד לאחר פטירתו ונקרא על שמו, אך זה לא מסתדר עם הידיעה שחי 78 שנים] אך היה מצעירי תלמידיו של המגיד ממעזריטש, ונחשב לאחד מממשיכי דרכו של רבי אלימלך מליזענסק בהפצת החסידות בפולין, וקיבל גם מרבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג, ומרבי לוי יצחק מברדיטשוב. בנגלה, היה מתלמידיו של הגאון רבי יצחק אברהם אבלי הכהן רפופורט אב"ד פינטשוב בעל כתר כהונה. חיבר ספרים רבים בנגלה ובתורת הקבלה, ספרו המפורסם הוא ספר עבודת ישראל. נפטר כאמור, ביום י"ד תשרי תקע"ה.
יחוסו מעלה בקודש לא ידוע, רק ידוע כי אביו היה איש תם וירא אלוקים, שהפליאו לתאר את הנהגותיו. ושמו רבי שבתי כורך ספרים ומקום מגוריו באפטא ונפטר ביום ו' כ"ה שבט תקכ"א. ושם זוגתו פעריל.
ושם אביו של רבי שבתי, ר' זאב וואלף

ואלו הם צאצאיו של המגיד מקאזניץ:

יום שני, 29 בספטמבר 2014

רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלב

רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלב
היום ו' תשרי מלאו מאה וחמשים שנים מיום פטירתו של הגאון המקובל רבי אברהם שמחה אב"ד מסטיסלאוו בעהמ"ח בנין של שמחה. רבי אברהם שמחה, נולד בערך בשנת תקנ"ה לאביו רבי יעקב נחמן אב"ד פהאסט, ומצעירותו, לא זזה ידו מדודו הגאון רבי חיים מוואלוזין, כפי שהעידו בני דורו. וראה בהסכמת ר' אבלי פאסוואלער לספר נפש החיים, שכותב עליו הרב המופלג השנון ירא ה' מרבים ... שהוא היה לעזר במילי דישיבה ... והרב הגאון ז"ל עדו בחיים חיותו הראה חביבות ופנים מאירות לבן אחיו מורינו הרב ר' אברהם שמחה הנ"ל.
ואכן, עוד בצעירותו כפי הנראה מתחת לגיל שלושים [בחייו של הדוד רבי חיים] נתמנה רבי אברהם שמחה למסור שיעור בישיבה בוואלוזין. ולאחר מכן, נתמנה לכהן ברבנות בכמה קהילות.
אחר פטירתו, הביא בנו את כתביו התורנים לדפוס, וקראם בשם 'בנין של שמחה', נדפס ווילנא תרכ"ט. ונצטט את דברי בנו בהקדמה, מה שמספר על דברי אביו: "כה היו דבריו אלי, בני בני הן זיכני ה' בימי חרפי להפיץ תורה בישראל במתיבתא רבתא דק' וולוזין יע"א, אשר הוקם על ע"י דודי ... ונתחדשו לי אז חידושים רבים בגפ"ת ובעוונותינו היו למאכולת אש בהתבערה שהי' שם בשנת תקפ"ז, ואח"כ כאשר טלטלני ה' טלטלה גבר והוטל עלי עול הרבנות בכמה קהלות קדושות, זיכני ה' להשיב לשואלי דבר ה' זו הלכה למעשה, לא בזכותי, רק בזכות אביותי הגאונים קדושי עליון נ"ע".
כאמור, בשנת תקפ"ז, עזב רבי אברהם שמחה את הישיבה, והחל לשמש כרב בעיר ראגאווא, ומשם עבר לביחוב ישן, ובשנת תקצ"ט עבר לשמש בעיר הגדולה יותר מסטיסלאוו / אמטשיסלאוו [בפלך מאהילוב] שם כיהן עד ליום פטירתו ו' תשרי תרכ"ה.
בא בהסכמות לספרים רבים, וניתן לציין ביחוד, אס הסכמתו לש,ס בדפוס ווילנא בשנת תרכ"ב, אזי בא ראשון לכל שאר הרבנים המסכימים אחריו.
בנו יחידו, רבי חיים יוסף היה דומ"ץ במסטיסלאוו, כמבואר בראש הספר בנין של שמחה. ולרבי חיים יוסף, היה בן בשם רבי ברוך באייבסקי שהוא כבר לא נשאר לגור באמטשיסלאוו, אלא היגר אל מדינה אחרת, [בחוברת אגרות בנין של שמחה, שהופצה לאחרונה, נתפרסמה תמונת מצבתו עם כיתוב באנגלית].