יום חמישי, 12 בינואר 2017

רבי צבי דוד הלוי אב"ד קראקא


היום מלאו מאה ושמונים וחמש שנה לפטירתו של הגאון רבי צבי הירש דוד הלוי אב"ד קראקא. רבי צבי דוד נולד כפי הנראה בלבוב, מקום מגורי אביו באותם ימים. בצעירותו נתמנה לאב"ד שבערשין, ולאחר זמן מה נסע לקראקא להיות עזר לאביו בעניני הרבנות.  לאחר פטירת אביו נתמנה לראש בית דין בקראקא, ואחר כך נתמנה לרב ואב"ד על מקום הגאון רבי משה שלמה זלמן, שנתקבל לאב"ד קראקא, ואף נשא דרשה בבית הכנסת הישן בעיר, אך לבסוף נשאר בווארשא, ומשכך, זכה רבי צבי דוד לישב על כסאו של אביו ברבנות.

בספר עיר הצדק כותב עליו, כי כפי המסופר עליו מבני דורו, היה אהוב מאד בעיני שרי בעלי פקודות העיר, אשר נהיתי לעיר חפשית בימיו, כי ידע למצוא חן בעיניהם על ידי דרכיו הנעימים, וקיבל את כל האדם בסבר פנים יפות. זכרו בכתבים כמעט ולא נמצא, רק בכמה מקומות ספורים, בשו"ת ברית אברהם [תקנות עגונות סימן ס"ד]. מכתבו אודות אתרוגי קארסקי שהובאו מאיטליה, שנתברר שיש בהם הרכבה, מוזכר בספר אגודת אזוב דף ל"ה. גם בספר מעלות היוחסין, מזכירו ראז"מ ואף קוראו מחותני, ומזכיר שדיבר עמו בענין המסורת בק"ק קראקא, שהרמ"א היה חתנו של רבי שכנא.
תמונת רבי צבי הירש דוד לוי מתוך ספרו של מ. בלבן, תולדות היהודים בקראקוב ובקאז'ימייז'.


כמו כן, יש ממנו הסכמות על כמה ספרים, [לא רבים], אחת מהם היא על ספר אבני קודש לרבי אברהם אליעזר דמשק, שהיה דיין עמו בבית דינו, ואף בהסכמה זו מזכיר את הסכמת רבי אפרים זלמן מרגליות, ושוב קוראו מחותני.

רבי צבי דוד נזכר אחרון בסוף רשימת "שמות הצדיקים מהנרשמים בלוח בקרית קראקא בחצר מות על בה"כ של הגאון הרמ"א זצלל"ה" שנדפסה בסוף מגילת איבה למברג תקצ"ט, ונדפסה מחדש עם הערות בסדרת מאמריו של אברהם יערי בתלפיות כרך ט חו' א-ב, עמ' 309. [כאמור, רשימה זו הועתקה בתקצ"ט, וסביר שאחר כך המשיכו והוסיפו בה את שמות הרבנים הבאים].

יום שבת, 7 בינואר 2017

הגאון הגדול רבי משה שפירא זצ"ל

ברוך דיין האמת.
בבית החולים הדסה עין כרם, נפטר במהלך השבת הגאון הגדול רבי משה שפירא, מגדולי בעלי המחשבה והמוסר בדורנו, לאחר מחלה קשה, ממנה סבל בחודשים האחרונים.
הגאון רבי משה נולד בפתח תקווה, לפני שמונים ושתיים שנה, לאביו הגאון הצדיק רבי מאיר יצחק שפירא. בבחרותו למד בישיבות אור ישראל, משם המשיך לישיבת פוניבז', ועל פי עצת החזון איש, נסע גם לירושלים ללמוד בישיבת חברון, כאן נתקרב גם למרן הגרי"ז מבריסק. 
בהגיעו לפרקו, נבחר כחתנו של הגאון רבי אהרן ביאליסטוצקי ראש כולל אהל תורה בירושלים. כבר בצעירותו הוכר כגדול בתורה, ובספר 'ימי שנותי' שכתב אחד מקרובי משפחתו רבי אפרים רוזינג ונדפס בשנת תשל"א, כתב אודותיו כי הוא לומד בכולל של הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין ועדיו לגדולות.
במהלך שנותיו נקרא להרביץ תורה במקומות רבים, בארץ ובעולם. תחילה באמריקה בישיבת בית בנימין לצדו של הגאון רבי שמחה שוסטל, אחר כך בארץ ישראל, בישיבת בית התלמוד, בישיבת אור שמח, בישיבת שב שמעתתא, ועמד בראשותו של כולל גדול מיסודה של קרן וולפסון. גם בקהילה היהודית במוסקבה, השקיע רבי משה רבות, בעיקר בישיבת תורת חיים.
רבי משה על ציון הגר"ח מוולאזין, צילם הרב רייכינשטיין 
אך עיקר גדלותו בא לידי ביטוי בשיעוריו הרבים בתורת המחשבה, והקבלה. שיעורו הקבוע בפרשת שבוע ביום חמישי משך אליו רבים וטובים. אך היו לו שיעורים קבועים במסגרות מצומצמות יותר, בהם הראה את כוחו הגדול בכל תחומי התורה. ועוד יבואו אחריו ויתארו את גדלותו הרבה, ואת שיעוריו בכל מקצועות התורה, בחריפות רבה, ועתה חסרנו כל זאת.
הלווייתו תצא מחר צום עשרה בטבת, בשעה אחת עשרה בצהריים, בשכונת רמת שלמה בירושלים.

וזה סדר יחוסו:
אביו הגאון הצדיק רבי מאיר יצחק שפירא מפתח תקווה, נולד בעשרה בטבת תרס"ה, בצעירותו למד בישיבה הקטנה בקעלם, ואחר כך נסע ללמוד בישיבת טעלז, ולאחר מכן עבר לישיבת סלבודקא, ונמנה על תלמידיו הקרובים של הסבא מסלבודקא, רוב ימיו הרביץ תורה לתלמידים צעירים בבתי ספר, כך למשל בבית ספר צייטלין בתל אביב, ומשיצא לגמלאות נתמנה לכהן כמשגיח בישיבת נחלת דוד בפתח תקווה, נפטר כ"ב טבת תשנ"ו. זוגתו מרת רחל לבית קרלינסקי.

יום שלישי, 3 בינואר 2017

רבי נפתלי הירצקא פרנקל זכר צדיק לברכה

הגאון רבי נפתלי הירצקא פרנקל חבר הבד"צ של העדה החרדית בירושלים, נפטר הלילה לאחר מחלה קשה.
רבי נפתלי נולד ביום כ' תמוז תרצ"ט בעיירה מאקאווא שבהונגריה, ונקרא על שם אבי זקנתו רבי נפתלי הרצקא הרצוג. אחר השואה עלה לארץ ישראל, ולמד בישיבת בית יוסף צבי בירושלים, ישיבתו של הגאון רבי ישראל משה דושינסקי. נשא לאשה את בתו של הגאון רבי יששכר דוב גולדשטיין רב דחוג חתם סופר וראש ישיבת כולל שומרי החומות בירושלים.
בהלכה, היה תלמידו של רבי יצחק יעקב ווייס בעל המנחת יצחק, ונתמנה על ידו להורות בבית ההוראה שעל יד העדה החרדית. אחר כן מילא מקום חותנו כרב קהילת חוג חתם סופר בירושלים, ומנהל הכולל שומרי החומות. בשנת תשס"ו נתמנה כדיין בבית הדין של העדה החרדית בירושלים. לאחרונה עבר אירוע מוחי, ואושפז כמה חודשים בבתי חולים, עד שנפטר הלילה, אור לה' טבת תשע"ז בבית החולים לניאדו בנתניה. מתורתו הביא לדפוס לפני שנים מספר, את ספרו אמרי בינה.

וזה סדר יחוסו:
אביו, רבי יהושע פרנקל ממאקאווא, נולד בדאראג בשנת תרנ"ז, נפטר ד' כסלו תשל"ב בירושלים. זוגתו מרת הינדא לבית וינברגר, נפטרה כ"ז תמוז תשמ"ז.
אביו, רבי אליעזר פרנקל, זוגתו מרת אסתר לבית הורוביץ.

יום שישי, 16 בדצמבר 2016

רבי שלמה קאליפארי הרופא בקראקא

אחרי העדרות ארוכה מהבלוג, עקב כמה וכמה טירדות, הנה פירסום חדש.



היום מלאו ארבע מאות עשרים שנה לפטירתו של רבי שלמה קאליפארי, הזכרנו את רבי שלמה בעבר בבלוג, בעת שכתבנו על יחוס נכדו בעל השלחן שלמה. אמנם כעת נתעכב לתאר את דמותו בהרחבה, לפני שנעבור לתאר את צאצאיו.


רבי שלמה בצעירותו פעל באיטליה, ויתכן שאף נולד שם. הרמ"א כותב עליו שבא מארץ לועז, ובספר עיר הצדק בהוספות, מבואר שכל מקום שכתבו ארץ לועז הכוונה לאיטליה. מסופר גם, כי למד רפואה אצל החכם בראסאבורה, בפירארה שבאיטליה. כנראה שמשפחתו הגיעה מגירוש ספרד, אך זה ודאי שרבי שלמה שנפטר בשנת שנ"ז, לא הספיק להיות רופאו של פרדיננד מלך ספרד, כפי שראיתי שכתבו.


בשנת ש"כ - 1560, כבר נמצא רבי שלמה בקראקא, והחל לפעול בה עסקית, מאיר באלאבאן כותב כי כבר בשנת שכ"א התקיים איזה דיון משפטי בעניניו.


כאמור, רבי שלמה היה מומחה בעניני רפואה, וכך נזכר בכתבי גדולי דורו. בשו"ת מהרש"ל באמצע סימן כ"א, כותב: נשאל נשאלתי מהרופא החכם השלם, ואשר באמונתו יחיה (בלשון עתיד, החי"ת בפתח) בעז"ה חלי ישראל, אשר שמי בקרבו, כבוד ר' שלמה הרופא י"ץ וכו'". וגם בספרו של השו"ב ר' צבי הירש, אשר חיבר "שחיטות ובדיקות מהר"ץ". דהיינו, שמכיוון שהיה רופא התיעצו עמו גדולי הדור בנוגע לטריפות, וזה"ל בספר שו"ב מהר"ץ: "כי פעם בא לפני ענין של פרה בעלת שני לבבות, אחד עמד כראוי, ואחד עמד על גבה וגדול מהראשון, והטרפנוה, והראיתי לר' שלמה קאליברו הרופא המומחה דק"ק קראקא, ואמר לי שבדין הטרפתי".


חכמתו בענייני רפואה, עמדה לו עד כדי שהמלך זיגמוד אוגוסט, החליט למנותו לרופאו ורופא הממלכה, וזה נוסח כתב המינוי כפי שהובא אצל מאיר באלאבאן: "זיגמונד אגוססט, מלך פולין והנסיך הגדול של ליטא, אדון ויורש של רוסיה, פרוסיה, מאזוביה וכו', מודיע בכתב זה לכל הנוגעים בדבר, ולכל אחד לחוד, כי הנכבדים והיועצים של מלכותנו הביאו לתשומת לבנו אומנות נפלאה, מסירות וידע יוצא דופן וניסיון הלכה למעשה במלאכת הרפואה של שלמה קאלאהורא, דוקטור לרפואה, אזרח קראקוב, ושכנעו אותנו, כי הדבר יביא לנו ולממלכת פולין-ליטא ברכה אם נמנה אותו למשרתנו ונעניק לו חירויות וזכויות יתר כשל משרתינו הדוקטורים לרפואה שלנו.


בראותנו, שכמעט הכל ממליצים עליו, וברצותנו בדרך זו להביאו תחת חסותנו וחסות יועצינו וחסות כל ממלכת פולין-ליטא, מינינו אותו ואנו ממנים אותו למשרתנו ולמשרת ממלכת פולין-ליטא. קיבלנו אותו ומקבלים אותו לשירות, הענקנו לו וייחדנו אותו ואנו מעניקים לו ומייחדים אותו בחירויות ובזכויות יתר של כל משרתינו האחרים, הדקטורים לרפואה בלי שיעמדו למכשול שום הוראות וזכויות יתר שהוצאו קודם לכן והוענקו. פרנו אותו ואנו פוטרים אותו מכל חוק וערכאה של כל ראשי המחוזות, הסטארוסטים, הנוכחיים והעתידים לבוא, ושל נכבדים שונים ונושאי משרות במלכותנו. כמו גם של אזרחים, בין אם נוצרים בין אם יהודים. וכפפנו אותו והננו כופפים אותו לחוק ולרשות השיפוט שלנו, בבחינת משרת ועמו את אשתו ואת ילדיו, משפחתו וכל רכושו באשר הם במלכותנו ובשטחים שתחת שלטוננו; יתירה מזו, שחררנו אותו ואנו משחררים אותו מכל ההיטלים והמסים המשולמים למלכותנו ומן המסים היהודיים (שבדרך כלל גובים אותם או חובה לגבותם), ומכל המסים, תהא סיבת הטלתם אשר תהא; אנו מוסרים לו ומעניקים לו ולאשתו ולילדיו ולכל משפחתו זכות לשהות במלכותנו ובאדמות שתחת שלטון מלכותנו. ורשות לנהל מסחר בערינו ובעיירותינו ללא מניעה של הוראות או זכויות כל שהן שהוצאנו ושנוציא בעתיד".


את זכויותיו אלו ניצל רבי שלמה היטב, לעסקי מסחר, בשנות של"ט-ש"מ 1579-80, שוכר רבי שלמה את הזיכיון לגבות מס - טשאפאווי - על ייבוא יין. בסכום עתק, של 15,000 זהובים לשנה.