יום שישי, 18 ביולי 2014

הגאון רבי חיים נאה



היום מלאו שישים שנה לפטירתו של הגאון רבי אברהם חיים נאה מירושלים.
רבי אברהם חיים נאה נולד בחברון ביום יג אייר תר"נ, לאביו רבי מנחם מנדל ולאמו מרת מוסיה. בבחרותו למד מפי אביו רבי מנחם מנדל, ששימש כרב קהילת חב"ד בחברון, וראש ישיבה בעיר. ולמד גם בישיבות, ישיבת מגן אבות בעיר חברון, וישיבת תורת חיים בירושלים. ומצעירותו היה מקושר אל אדמורי חב"ד כמסורת בית אבותיו. לבקשת אדמו"ר הרש"ב נסע למלא את מקום דודו רשי"ל אליעזרוב בשליחות בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן, שם פעל לחיזוק היהדות, ובחזרתו לארץ עבר דרך ליובאוויטש, על מנת לבקר בבית האדמו"ר שם.
בשובו לארץ ישראל נשא לאשה את מרת דבורה לבית פניגשטיין. זמן קצר לאחר נישואיהם, נאלצו לגלות למצרים בימי מלחמת העולם הראשונה, וכדלהלן.
רבי חיים נאה לעת זקנה
בשובו לארץ ישראל, נשתלב בחוגי אגודת ישראל בירושלים – העדה החרדית האשכנזית, וכיהן כמזכירו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, וכספרא דדיינא בבית הדין של העדה החרדית.
רבי חיים נפטר באור ליום כ' תמוז, מספר ימים לאחר הופעתו בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל כדובר גדולי התורה האגודאים בירושלים. והובא למנוחות מביתו, אל הר המנוחות בירושלים.
זוגתו מרת דבורה נפטרה ב' תמוז תרצ"ט בירושלים.

ואלו הם בניו של ר' חיים נאה,

  • בנו הבכור רבי ברוך נאה, למד בעץ חיים, וכן בישיבת חברון, נשא לאשה את מרת הדסה בת הגאון החסיד רבי יואל אשכנזי מטבריה, שימש כבעל תפילה בבית הכנסת של הגאון רבי צבי פסח פרנק בשכונת אחווה בירושלים, ומשם אל בית הכנסת המרכזי בשכונת ימין משה, ומשם אל בית הכנסת פועלי צדק בדרום תל אביב, למד במכון הארי פישל, חיבר ספר גמרא שלמה על מסכת פסחים. ר' ברוך נפטר יא חשוון תשנ"ו.
  • רבי משה צבי נאה מפתח תקווה, אשתו דינה לבית שיף מטבריה. בעהמ"ח נחמו עמי,
  • הילד שניאור זלמן דובער נאה הי"ד נהרג ביום ט' אלול תרצ"ט בהיותו בן תשע שנים בלבד. מיריות של ערבים על האוטובוס בו נסעו בשער הגיא, בחוזרם מנישואי אחיו הגדול בטבריה.
  • מרת חיה לאה אשת ר' ברוך מרדכי מייזליש בפתח תקווה, שימש כמנקר בשר במשחטות, נפטר ח' כסלו תשנ"ד.
  • מרת שרה פייגה אשת ר' אליעזר וינד, נפטר ט' טבת תשנ"ה.
  • מרת לנה אשת ר' יוסף בורגנסקי רב בית הכנסת פועלי צדק בנתניה, ומנהל בית ספר שם.
  • מרת רחל מרים אשת ר' משה יעקב זילבר מחסידי בעלז. הוא נפטר בר"ח תמוז תשנ"ב, והיא נפטרה לפני מספר חודשים בשבת חול המועד פסח תשע"ד.

יום ראשון, 6 ביולי 2014

האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל

היום מלאו עשרים שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג - קרית צאנז נתניה.

רבי יקותיאל יהודה נולד ביום ד' בשבט תרס"ה בעיר רודניק שבגליציה, נשא לאשה את מרת פסיה בת ש"ב רבי חיים צבי טייטלבוים בעל העצי חיים אב"ד סיגעט. כבר בצעירותו, נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" בקלויזנבורג, והרביץ שם תורה לתלמידים, בישיבה שעמדה בראשותו. בימות השואה, גלה לאושוויץ, והיה לדמות מופת במחנות. שם, גם שיכל את אשתו ואת אחד עשר ילדיהם. לאחר המלחמה נתגלה בכוחותיו הגדולים, כאשר החל להפיח רוח חיים באודים העשנים, במוסדות שארית הפליטה.
כאשר הגיעה לאמריקה, נשא שם את רעייתו הרבנית בזיוו"ש, בתו של הגאון רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא. והקים גם שם מוסדות תורה וחסידות.
לאחר מכן, עלה לארץ ישראל, ויסד מוסדות תורה וחסידות, בקרית צאנז בנתניה. ומפעלים רבים בראשם עמד, בית חולים לניאדו, ומפעל הש"ס.
ביום ט' תמוז תשנ"ד נפטר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, ובכך בא הקץ, לדור הראשון של חסידות צאנז – קלויזנבורג.
הרוצה להרחיב עוד על דמותו, ימצא רבים אחרים שכתבו עליו, ואנו אין עסקנו אלא בשושלת היוחסין של רבי יקותיאל יהודה.
וזה סדר יחוסו,
  • אביו, רבי צבי הירש הלברשטאם אב"ד רודניק, נולד בשנת תר"י, נשא בראשונה אשה לבית משפחת הורוביץ, ולאחר פטירתה נשא בשנית, את מרת חיה מינדל לבית שפירא, נינת הרה"ק רבי צבי אלימלך שפירא בעל הבני יששכר מדינוב, כיהן כרב בניסקא וברודניק. נפטר ט"ו אב תרע"ח. מאשתו הראשונה נולדו לו, שנים, רבי נפתלי הלברשטאם אב"ד רודניק, ומרת פעסיל אשת ש"ב רבי משה הלברשטאם ב"ר אשר מאיר הלברשטאם מבוכניה, וכשנתאלמנה ממנו נישאה בשנית לשפירא. מאשתו השניה נולדו לו לרבי צבי הירש, בניו האחרים, רבי אברהם הלברשטאם אב"ד רודניק, ורבי יקותיאל יהודה דידן. מתורתו נדפס הספר צבי תפארה, נתניה תשס"ג, תשס"ו.

יום רביעי, 25 ביוני 2014

משפחת דננברג מסטאוויסק



הזכרנו במאמר הקודם על רבי רפאל טיקוצ'ינסקי, את אחד מאבות אבותיו, רבי אהרן אליעזר דננברג מסטאוויסק, אשר זוגתו מרת גולדה היתה ממשפחת יפה.
לצערינו, לא נשתמר מידע על יחוסו של ר' אהרן אליעזר, ואין אנו יודעים אף את שם אביו או אמו, זאת ועוד, אף את השייכות של אשתו אל משפחת יפה - שהיתה משפחה גדולה וענפה, בעולם הרבני בכלל, ובליטא / בלארוס בפרט – אף היא לא נודעה, אם כי, רמז אחד, אולי נגלה בהמשך המאמר.
גם על תולדות חייו של ר' אהרן אליעזר עצמו, אין אנו יודעים הרבה, רק מה שכבר הזכרנו, שהיה תלמידו של בעל הכתב סופר, ועוד כמה עובדות על חיבוב התורה שלו, שנשתמרו בקרב בני המשפחה.
מסופר כי היה סוחר יערות ונתעשר מכך, אך לא שמר את הונו לעצמו ותרם סכומים נכבדים למוסדות החסד בסטביסק, הוא גם ביקר  בארץ ישראל ועל פי המסופר תרם סכום נכבד לבניית בית כנסת בירושלים. רייזל היתה בתו השניה, ולאחיה נולדה עוד בת, ורק אחרי שלש בנות נולד לו בן ומרוב שמחתו בבן זה שנולד ביום רביעי בשבוע, קבע לו להאכיל על שולחנו בחורי ישיבה כל יום רביעי בשבוע, ומספר האוכלים על שלחנו באותו יום הגיע לכשישים.
אבל, כן יש לנו קצת מידע על צאצאיו.
את בתו האחת, הזכרנו במאמר הקודם, היא מרת רייזל אשת רבי משה עקיבא רובינשטיין, אף הוא מסטאוויסק. אולם לא כתבנו עליה די, לר' משה עקיבא ורייזל, נולדו כעשרה ילדים, והקטן שבהם, נולד לאחר פטירתו של ר' משה עקיבא, ונקרא על שמו, הוא עקיבא רובינשטיין, שהתפרסם לימים, כאחד מגדולי השחמטאים בעולם.
לאחר שנתאלמנה רייזל, נישאה בשנית לגאון הצדיק רבי ישראל הלר מו"ץ בביאליסטוק, המפורסם בכינויו ר' ישראל פינסקר.
לרבי ישראל [בן רבי זאב מאיר] הלר, היתה זו אשתו השלישית, בראשונה היה נשוי למרת טויבע פייגא בת ר' אלימלך טאהל מביאליסטוק, כפי הנראה ממשפחתו של ר' אייזיק טאל חותנו של הגאון רבי אליעזר שולביץ. וממנה נולדו לו כמה ילדים וביניהם הסופר ר' נחמן הלר. בשנית היה נשוי למרת חיה בת ר' בנימין ברודא מהורודנא, וממנה נולד לו בנו המפורסם, הגאון רבי חיים הלר, שהיה ממנהיגי היהדות בארצות הברית, וחיבר כמה ספרים בכמה מקצועות שבתורה.
וכאמור, לאחר שנתאלמן אף ממנה בשנת תרמ"ג, נשא בשלישית את מרת רייזל בת ר' אהרן אליעזר דננברג, אלמנתו של ר' משה עקיבא רובינשטיין. וכך גדלו בבית אחד כאחים חורגים, שני גאונים, ר' חיים הלר, והשחמטאי עקיבא רובינשטיין.
רבי ישראל נפטר ביום ה אב תרנ"ט בביאליסטוק.

בן נוסף של ר' אהרן אליעזר, הוא ר' חיים לייב דננברג, ר' חיים לייב, נשא לאשה בת גדולים, ממשפחת בית הרב, כפי שכונתה בליטא, משפחת צאצאיו של רבי חיים מוולוז'ין.

יום רביעי, 11 ביוני 2014

הגאון רבי רפאל יונה טיקוצינסקי


היום מלאו עשרים וחמש שנה לפטירתו של הגאון רבי רפאל יונה טיקוצ'ינסקי ראש ישיבת ירוחם.
ר' רפאל יונה נולד בשנת תרצ"ו, בבחרותו למד בישיבת אור ישראל בפתח תקווה, בראשות שאר בשרו הגאון רבי יעקב ניימן וחתנו רבי יוסף רוזובסקי. ובבחרותו למד בישיבת פוניבז' בבני ברק, ובירושלים אצל דודו רבי ברוך יצחק לוין בישיבת תורת חיים, וזמן קצר בישיבת בריסק.
נישא לבתו של רבי יצחק צבי שוורץ מגבעת שמואל – בני ברק, ומיד עם נישואיו, נקרא לכהן כר"מ בישיבת הנגב בנתיבות, תחת ראשותו של הגאון רבי יששכר מאיר. ואחר כעשרים שנה, הקים ישיבה גדולה בירושלים, שעברה משם לירוחם, ובה כיהן עד לפטירתו מהתקף לב ביום השישי י"ג סיוון תשמ"ט.
רבי רפאל טיקוצינסקי
ועתה אבוא לכתוב את יחוסו של רבי רפאל יונה.
אביו, רבי ישראל מאיר טיקוצ'ינסקי מבני ברק, "נפש נקי וצדיק, החזיק במוסר ובדקדוק הלכה, כיתת עצמו על דברי תורה" נפטר י"ט אדר ב' תשמ"ד, זוגתו מרת חיה גיטל לבית ראם נפטרה כ"ה ניסן תשכ"ו.
אביו, הגאון רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי, רב ואב"ד וואסנאס, ואחר כך בפיונטניצה הסמוכה ללאמזה. זוגתו מרת אסתר לבית רובינשטיין נפטרה בשנת תרע"ב, בעת שנסעה לטפל במחלתה באיטליה, ולאחר שנים הועלתה לקבורה בארץ ישראל..
אביו רבי מאיר מסטאוויסק, ומכיוון שהיה גר בטיקוצ'ין היא טיקטין, נקראה המשפחה על שמו טיקוצ'ינסקי. וכפי הנראה אינה קשורה למשפחתו של הגאון. רבי יחיאל מיכל טוקאצ'ינסקי ראש ישיבת עץ חיים. זוגתו מרת מרים לבית תאומים.

מרת חיה גיטל הנ"ל אשת ר' ישראל מאיר טיקוצ'ינסקי, היתה בתו של
הגאון הירושלמי רבי רפאל יונה ראם, מו"ץ דשכונת כרם, נפטר כ"ד אלול תרפ"ב. זוגתו מרת גולדה לבית קרצ'מר.
אביו רבי שלמה ראם - אראן שעלה לירושלים, זוגתו מרת חנה רבקה לבית מגיד.
אביו רבי יונה.
אביו רבי שרגא
אביו רבי פנחס
אביו רבי שלמה הרב דעיר חדש,
ומעלה בקודש נין ונכד למהרש"ל.


ר' שרגא הנ"ל, היה חתנו של
ר' אליהו,
ומעלה בקודש נין ונכד לבעל הכנסת יחזקאל.

מרת אסתר הנ"ל אשת רבי אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי היתה בתו של
רבי משה עקיבא רובינשטיין מסטאוויסק, זוגתו מרת רייזל לבית דננברג.