יום רביעי, 3 בפברואר 2016

רבי איסר יהודה אונטרמן הרב הראשי לישראל


היום מלאו ארבעים שנה לפטירתו של הרב הראשי לישראל הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן, שכיהן קודם כרב הראשי לתל אביב, ועוד קודם כרבה של ליברפול, ועוד קודם כרבה של גרודנא. וכדבריו, של רבי איסר יהודה עצמו, בסוף הקדמת ספרו שבט מיהודה, "הסך הכל של התאור, משנות דור ודור הוא, כי ב"ה לא הסחתי דעתי מהחובה הקדושה הרובצת עלי".

רבי איסר יהודה נולד בערב פסח, י"ד ניסן תרמ"ו. למד תורה מפי רבני העיר, ובהם הדיין רבי שמחה זליג ריגר, בבחרותו למד בישיבת מאלטש אצל הגאון רבי זלמן סנדר שפירא, ולאחריו אצל הגאון רבי שמעון שקאפ. נשא לאשה את מרת רחל לאה לבית ילין, ונכנס ללמוד בישיבת וולוזין, ונסמך להוראה על ידי ראש הישיבה רבי רפאל שפירא. כיהן כרב בעיירה הסמוכה וישנובה, שם פתח ישיבה, ומספר קהילות נוספות, מוהילנא, אמסיבא, לונה-ווליה, ולבסוף כיהן בגרודנא. היה חבר בועידת המזרחי, וגרס כי הציונות צריכה שתהא עמה נשמה, יסוד רוחני איתן המבוסס על מורשת הדורות. בשנת תרפ"ג נקרא לאנגליה לכהן כרבה של ליברפול, ואף בה הקים ישיבה ובה למדו גם תלמידים שבאו במיוחד מליטא ללמוד בישיבה. בשנת תש"ו עלה לארץ ישראל, ונתמנה לרבה האשכנזי של תל אביב, ואף בה הקים כולל שבט מיהודה, והקים בית דין מיוחד לעניני עגונות. על ספרו שבט מיהודה זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית בשנת תשי"ד, בשנת תשט"ו נבחר למועצת הרבנות הראשית, ובשנת תשכ"ד נבחר לרבה הראשי של מדינת ישראל. אחר שסירב להיענות לתכתיבי השלטון, החליטו לקצוב את תקופת רבנותו, ובשנת תשל"ב הסתיימה כהונתו. ביום כ"ד שבט תשל"ו הלך לעולמו בירושלים, והובא לקבורה על הר הזיתים. אשתו הרבנית, נפטרה י"א חשוון תשי"א, ונקברה בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.

ואלו צאצאי ר' איסר יהודה,

א. ר' אברהם יצחק אונטרמן, נפטר תשנז. זוגתו מרת רחל בתו של רבי מיכאל אשר מאטאלין רבה של דבלין אירלנד, נכד רבי עקיבא אלטשולר. ב. ר' מרדכי אונטרמן נפטר ב' חשון תשס"א. זוגתו רות. ג. ברוך אונטרמן מנהל אוניברסיטת בר אילן נפטר י"א שבט תשנ"ב, זוגתו בלה. ד. יוסף אונטרמן. ה. אלחנן אונטרמן. ו. אסתר אשת מאיר פריינד. ז. צבי הירש אונטרמן. ח. ר' יעקב אונטרמן נפטר כ"ו אדר תשס"ב אשתו זוהרה.



וזה סדר יחוסו:

  • אביו רבי אליהו אונטרמן מבריסק, זוגתו מרת שיינה לבית פישר, נולד בשנת תרי"ח, היה תלמיד חכם ורוב ימיו לימד תנ"ך וגמרא, עסק גם בעסקי הציבור ותמך בחובבי ציון, ובערוב ימיו אף עלה לארץ ישראל.

יום רביעי, 27 בינואר 2016

הגאון רבי משה זאב מרגליות זצ"ל בעל "מראות הצובאות" ו"אגודת אזוב"



לפנינו מאמר אורח, פרי עטו של א.י. מקרית ספר
אחד מגדולי הדור בתקופתם של מרנן רבי חיים מוואלאזין ורבי עקיבא איגר זצ"ל היה הגאון רבי משה זאב וואלף מרגליות שהיה רב בטיקטין ובביאלסטוק, אך בעיקר נודע בשערים בספרו "מראות הצובאות" בו הוא דן בדיני עגונות, ועל ידי ספר זה התפרסם ונודע שמו בעולם.
רבי משה זאב נולד בערך בשנת תקכ"ח, לאביו הגאון רבי אליעזר שהיה אב"ד ומו"צ בהלוסק, רבי אליעזר היה בנו של רבי יוסף אב"ד הלוסק וסלוצק, בן רבי מנחם מנדל אב"ד ור"מ בגלילי העליון דמינסק, בן הגאון רבי משה זאב אב"ד בגליל העליון דמינסק, האחרון היה בנו של רבי יהודה יידל אב"ד קאוולי וחתנו של רבי אליעזר מרגליות אב"ד לומבלא בן רבי מנחם מנדל מרגליות אב"ד פרמיסלא.
אמו של רבי משה זאב הייתה מרת שרה בת הגביר רבי יצחק יחיאל איכל פלייא שהיה חתן רבי דוד אב"ד דובראוויץ.
רבי משה זאב נשא לאשה את מרת בת שבע בת רבי נפתלי ב"ר שמואל ר' ברך'ס למשפחת גינצבורג.
לאחר נישואיו התגורר בהורודנא, עיקר פרסומו היה בשנת תק"ע בה הדפיס את ספרו "מראות הצובאות" בענייני עגונות בשנת תק"ע, בשנת תקע"ג נקרא לכהן פאר כרבה של טיקטין, ובשנת תקפ"ד עבר לכהן בביאלסטוק.
התפרסם מאוד בקרב גדולי התורה, והריץ תשובות רבות אשר בה בהם במשא ומתן עם גדולי דורו ביניהם רבי עקיבא איגר, החמדת שלמה, רא"ז מרגליות ועוד. בנוסף נודע כאחד מגדולי הדיינים דנחית לעומקא דדינא, וגדולי ההוראה היו למדים ממנו משפט, במיוחד נודע בבקיאותו הרבה בעייני עגונות.
רמ"ז נפטר בד' בטבת תק"ץ כבן ששים ושתים שנה.
מקרב בניו ובנותיו ידועים לנו ארבעה:
א.      רבי מנחם דוד יעבץ שהו"ל את ספר חידושי מהרמ"ז לאביו בווארשה בשנת תרי"ח.
ב.       רבי שמואל יצחק יעבץ נודע כאחד מגדולי עסקני העיר וילנא, נפטר כבן שבעים בשביעי של פסח תרמ"ג או תרמ"ד.
ר' שמואל יצחק נשא בראשונה את בת רבי הלל פינקלשטיין אלקסטר והיא ילדה לו את בנו הגדול רבי יוסף מאיר.
בשנייה נשא את מרת לאה ב"ר יוסף ברודא והיא ילדה לו את בנו הצעיר רבי דוד יעבץ ברוידא שנפטר כבן מ"ה בער"ח סיוון תרנ"ז.
רבי יוסף מאיר נשא לאשה את מרת שרה הדסה בת רבי משולם זלמן הלוי אפשטיין והיא ילדה לו את בנו רבי ישראל איסר שכיהן כאב"ד הרובישוב.
רבי ישראל איסר יעבץ נשא לאשה את מרת פריידה סימה ב"ר אהרן אנטין, רי"א נפטר בכ"ב שבט תרפ"ד בן 65.
בנו של רבי ישראל איסר היה מר שלמה זלמן יעבץ מראשי המזרחי נולד בי"ט אב תרמ"ד ונפטר בכ"ו ניסן תש"ך אשתו צביה בת רבי משה הורביץ מלבוב.
לשלמה זלמן שני בנים: יצחק ששימש כאדריכל, ושמחה שמעון.

יום שני, 18 בינואר 2016

הגאון הגדול רבי רפאל שמואלביץ זצ"ל ראש ישיבת מיר

בירושלים נפטר הערב הגאון הגדול רבי רפאל שמואלביץ ראש ישיבת מיר זכר צדיק לברכה.
גדולה היא האבידה, אף כי בשנים האחרונות היה ראש הישיבה חולה במחלה אשר מנעה ממנו לתפקד ולמסור את שיעוריו, אלפי התלמידים אשר לרבינו, לא ישכחו את שיעוריו הנלבבים אשר מסר במשך עשרות שנים בישיבת חברון, ובישיבת מיר, וטרח ויגע להעמיד התלמידים על אמיתות התורה, ולהדריכם בדרכי העיון.
רבי רפאל, נולד בשנת תרצ"ז במיר שבבלרוס, לאביו הגאון רבי חיים שמואלביץ, שכיהן כר"מ בישיבה, נקרא על שם סבו רבי אלתר סטוצ'ינר.
בימי המלחמה העולמית, נמלטו הוריו עם בני הישיבה לוילנא, ומשם היטלטלו בדרכים ברכבת הטרנס-סיבירית, ליפן ומשם לשנחאי, שם שהתה הישיבה כמה שנים, ולבסוף אחר שהות קצרה באמריקה, הגיעו בשנת תש"ו, וארץ ישראל, והשתקעו יחד עם הישיבה בירושלים.
בהגיעו לפרקו, נשא רבי רפאל לאשה, את בתו של הגאון רבי אברהם פרבשטיין ראש ישיבת חברון, והיה זה השידוך שהפגיש בין שתי הישיבות החשובות שבירושלים. לאחר נישואיו נתמנה למסור שיעורים בישיבת חברון, במשך למעלה מעשר שנים.
לאחר פטירת אביו, נקרא לשוב אל ביתו הישן אל ישיבת מיר, למסור בה שיעורים, ולימים אף נתמנה כראש הישיבה לצידו של שאר בשרו רבי נתן צבי פינקל. ומסרו במקביל שיעורים כלליים בבתי המדרש המרכזיים של הישיבה.
ואף גם זאת, גם באותם הימים מסר סדרות רבות של שיעורים לחבורות רבות של בחורים ואברכים, אשר היו באים לביתו לשמוע שיעורים, כמעט בכל שעה משעות היום. ואף אני הקטן, נמניתי על אחד מחבורות אלו, ובמשך כמה שנים באתי לביתו פעמיים בשבוע בשעות הערב בתחילת סדר שלישי לשמוע שיעור בעיון על סדר הדף על פי סדר הלימוד בישיבה.
ואהה, עכשיו איבדנו כל זאת, כאשר ראש הישיבה עלה לגנזי מרומים,

יום רביעי, 13 בינואר 2016

האדמו"ר רבי יוסף קאליש מאמשינוב



שמונים שנה מלאו היום לפטירתו של האדמור רבי ירחמיאל אהרן יוסף קאליש מאמשינוב, המפורסם יותר בשמו רבי יוסף קאליש מאמשינוב.
רבי יוסף נולד בשנת תרל"ח באמשינוב, לאביו האדמו"ר השני לבית אמשינוב רבי מנחם מנדל קאליש, נשא לאשה את מרת שרה בתו של הגאון רבי חיים אלעזר ווקס אב"ד העיר קאליש.
כבר בגיל צעיר נתמנה לכהן כרב בעיר אוסטרובה, ורבים מתושבי העיר העריצוהו אף שלא על החסידים המסורתיים של בית אמשינוב. לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ח, נקרא רבי יוסף למלא את מקום אביו כרב העיר אמשינוב וכאדמו"ר לקהל החסידים, והוא בן ארבעים שנה בלבד.
גינוניו היו כשל חסידות אמשינוב - וורקא, והיה מקרב מאד את כל הבאים אליו באהבת ישראל גדולה, ובביתו היה רבי יוסף מארח את כל הבאים לשהות בחצירו.
רבי יוסף קאליש מאמשינוב. ויקיפדיה



נודע כמתמיד בלימודיו, ומגודל עיונו לקה במחלת עיניים, ונתעוור לא עלינו.
אהד את פעילות אגודת ישראל, ואף השתתף בכנסיה הגדולה השניה, שנערכה בוינה.
בשנותיו האחרונות, עקב מחלתו, עבר להתגורר באוטבוצק שם היו מעיינות מרפא רבים. ובה נפטר, ביום ג' שבט תרצ"ו. הוא הובא לקבורה בווארשא הסמוכה, באוהל בו נקבר אביו.

מצבת רבי יוסף מאמשינוב באוהל אמשינוב בבית החיים בווארשא. אהלי צדיקים
פרקי חייו, פעלו, והליכותיו בקודש, באו בספרו של דוד הלחמי ויסברוד, אוהל יוסף, בני ברק תשמב.
שני בנים ועשר בנות היו לו לר' יוסף, ואלו הם צאצאיו: