יום שבת, 11 באפריל 2015

הגאון רבי חיים גריינמן זצ"ל

במהלך חג שביעי של פסח נפטר בבני ברק הגאון הגדול רבי חיים שאול גריינימן זצ"ל.
רבי חיים גריינמן נולד בעיר וילנא בשנת תרפ"ו, לאביו הגאון הגדול רבי שמואל גריינימן, ולאמו מרת צביה אחות החזון איש. 
כל חייו היו בצל דודו הגדול בעל החזון איש. 
בשנת תרצ"ה עלה עם משפחתו לארץ ישראל, וגם כאן קבעו מושבם בבני ברק, מקום מושבו של הדוד הגדול.
בבחרותו למד על פי הכוונת החזון איש בישיבת לומזא בפתח תקווה, ולאחר מכן בישיבת חברון.
משם, לקחו לחתן הגאון רבי ישראל שלום לוריא.
שנים רבות הנהיג את עדתו בבני ברק, ורבים מבין תלמידי החזון איש, ראו בו את הנאמן ביותר לדרכו ולהוראותיו של החזון איש זצ"ל.

רבים היו באים להתייעץ עמו, בכל ענין, ובפרט בענייני רפואה.
סדרת ספריו חידושים וביאורים, מקיפה את כל הש"ס מתחילה ועד סוף, דבר שלא מצוי בימינו.
בשנים האחרונות נחלש, וכעת, כאמור, ביום שביעי של פסח, נפטר באופן פתאומי.
לווייתו צפויה לצאת מחר מבית מדרשו בבני ברק לבית החיים הסמוך.

וזה סדר יחוסו:
  • אביו הגאון רבי שמואל גריינימן, או בשמו המלא שמואל גרונם גריינמן, נולד בעיר דיסנה שבבלרוס, נתייתם מאביו בגיל צעיר, למד בוילנה בישיבת הגאון רבי מאיר קרליץ שלקחו לחתן לאחותו צביה.

יום שבת, 4 באפריל 2015

אהה! רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל

בבני ברק נפטר בליל הסדר הגאון הגדול פוסק הדור רבינו שמואל הלוי וואזנר.

ואלו תולדותיו, נולד בוינה ביום ב' אלול תרע"ג, למד בישיבת נייטרא ובישיבת חכמי לובלין אצל הגאון רבי מאיר שפירא.
ביום ל' ניסן תרצ"ז נשא לאשה את זוגתו מרת רבקה בת רבי מרדכי גרבר בבית הכנסת הגדול בפרעסבורג, היא נפטרה לפני קרוב לעשרים שנה ביום י"ט טבת תשנ"ו.
הרב וואזנר [משמאל] בצעירותו, עם חבר בית דינו הגרי"ש אונגר

בראשית שנת תרצ"ט עלו לארץ ישראל, בספינת מעפילים שלא קיבלה אישור כניסה לארץ ישראל, ואחרי חודשיים של שיוט מול חופי ארץ ישראל, כשנגמר הדלק בספינה, קפצו שישה עשר מן המעפילים אל הים במרחק שני קילומטר מן החוף, ומתוכם רק שישה שרדו והגיעו אל החוף, בהם הרב וואזנר ורעייתו.
בתחילה קבע מושבו בירושלים, בשכונת בית ישראל, ואחר כך בגבעת שאול, באותם ימים היה מוסר שיעור בגרמנית בשכונת בית וגן. 
בשנת תש"ז עבר לבני ברק, על פי הזמנתו של מרן החזון איש, לכהן ברבנות שכונת זכרון מאיר, ושם יסד את ישיבתו  - יח"ל - ישיבת חכמי לובלין, על שם רבו הגר"מ שפירא, ותלמידי הישיבה שנהרגו בשואה.

וזה סדר יחוסו:
  • אביו רבי יוסף צבי וואזנר, נולד ביום י"ג ניסן תרמ"א, נשא לאשה את מרת רחל (רוזה) לבית שיף, שנתברכה לפני נישואיה מהחפץ חיים שתזכה לזיווג הגון ולבן שיאיר את העולם כולו, אחרי שויתרה על הצעה מפתה להצטרף לאופרה הוינאית.

יום ראשון, 29 במרץ 2015

רבי מיכל טיקוצינסקי



בשבת מלאו שישים שנים לפטירתו של הגאון הירושלמי, מחבר הלוח הנודע, רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, היודעים מעירים, כי שמו הנכון הוא טוקאצ'ינסקי או כפי שכתב בעצמו טוקצינסקי, ואין למשפחתו שייכות עם משפחת טיקוצ'ינסקי שמקורה בעיר טיקוצ'ין הלא היא טיקטין, עקבות למשפחת טוקאצ'ינסקי מצאתי בעיר וילנא.
למרות שהזכרנוהו בקצרה כבר בעבר, עת כתבנו על חותנו זקינו הגאון רבי שמואל סלנט ועל צאצאי רבי שמואל מסלנט, וגם כאשר כתבנו על צאצאי רבי ישעיהו ברדקי. בכל אופן, נכתוב עליו שוב בפירוט ובהרחבה.
רבי מיכל נולד בעיר לעכאוויטש החסידית בפלך מינסק, ביום ט"ו טבת תרל"ב, את זכרונותיו מעירו, ומהאדמור רבי אהרן מלעכאוויטש, וערגתו לארץ ישראל העלה על הכתב, ונדפסו בספר זכרון לעיר לכוביץ' שנדפס בשנת תש"ט.
בשנת תרל"ו נתייתם מאביו ר' אהרן, וכעבור כמה שנים אמו נישאה בשנית, ומשכך, נשלח הילד מיכל, אל סבו אבי אמו ר' משה פיזיצער, שעלה לירושלים כבר כמה שנים קודם לכן.
בהגיעו לירושלים בחודש אדר תרמ"ב, למד בת"ת ובישיבת עץ חיים, ובשנת תר"ן נשא לאשה את נכדתו של רבי שמואל סלנט, בת בנו ר' בנימין. מאז דבק ברבי שמואל והיה לתלמידו המובהק, וקנה ממנו דרכי הוראה, ומנהגי ירושלים. בשנת תר"ס כשנפטר חותנו ר' בנימין, נכנס להנהלת ישיבת עץ חיים, ובתחילה שימש כר"מ ומגיד שיעור לבחורים. תחת הנהגתו גדל המוסד עץ חיים, ונתפתח, הוא יסד את החנויות שדמי השכירות שלהן החזיקו את הישיבה מבחינה כלכלית, [סביב חנויות אלו קם לימים שוק מחנה יהודה].
מלבד תפקידו ב"עץ חיים" היה ר' מיכל פעיל גם בתחומים ציבוריים נוספים בירושלים, יסד את שכונת עץ חיים בכניסה לעיר, והיה שותף ביסוד שכונת שערי חסד ובשכונות נוספות. השתתף ביסוד ועד הרבנים המאוחד אחרי מלחמת העולם הראשונה, והיה הדובר של הישוב הישן אל מול ד"ר ויצמן כנציג ועד הצירים של ההסתדרות הציונית. השתתף גם באספה המכוננת ליסוד הועד הלאומי כאחד מ17 הנבחרים של היהדות החרדית.
ר' מיכל היה גם סופר מחונן, ידועים הם ספרו 'גשר החיים', 'עיר הקודש והמקדש' ו'לוח לדיני ומנהגי השנה על פי מנהג הפרושים בארץ ישראל', שמופיעים ברציפות כבר מאה ועשר שנים. אך חיבר ספרים רבים נוספים בהלכה, ופרסם גם מאמרים רבים כמעט בכל כתבי העת התורניים בארץ ישראל ומחוצה לה. וכאמור, כתב גם זכרונות מעיר הולדתו, וכתב גם את תולדות זקינו רבי משה פיזיצער, שנדפסו באחת החוברות של גרייבסקי.
בשנותיו האחרונות עסק גם בעניני קבלה ונסתר.

יום שני, 16 במרץ 2015

רבי יצחק אבוחצירא - בבא חאקי



היום מלאו 45 שנה לפטירתו של סידנא בבא חאקי, הלא הוא רבי יצחק אבוחצירא רבה הראשי של העיר רמלה, שנהרג בתאונת דרכים קשה ביום כ"ד אדר ב' תש"ל.
רבי יצחק נולד בעיירה ריסאני שבמחוז תאפילאלת שבמרוקו, ביום כ"ג אלול תרנ"ה, למד תורה מאביו ומאחיו הגדול הבבא סאלי. נשא לאשה את מרת אסתר בתו הבכורה של אחיו רבי דוד אבוחצירא הי"ד. כבר בצעירותו נחשב לגדול בתורה, ורבים העריצו אותה, התגורר בעיירות שונות במרוקו, ואף עבר לאלג'יר לתקופה קצרה. בשנת תש"ח לאחר קום המדינה עלה רבי יצחק לארץ ישראל, ולאחר זמן קצר, נתמנה לכהן כרב הראשי לרמלה ולוד על פי החלטת מועצת הרבנות הראשית. רבי יצחק אף כיהן כיו"ר ארגון הרבנים הספרדים ועדות המזרח בארץ ישראל. גם כאן בארץ, נערץ על ידי רבים ששיחרו לפתחו ולברכותיו.
רבי יצחק אבוחצירא בבא חאקי
כאמור, ביום כ"ה אדר ב' תש"ל, נהרג רבי יצחק בתאונת דרכים לאחר ביקור בבית אחיו הבבא סאלי בנתיבות. באותה תאונה עוד שלשה אנשים, לאחר שמשאית פגעה בטנדר שבו נסעו.
צאצאיו:
שש בנות וששה בנים היו לרבי יצחק, רובם עוד חיים עמנו, על כן לא נזכיר את כולם בשמותם. נזכיר שניים מבניו הבכור רבי אברהם אבוחצירא, שכיהן כרבה הראשי של יבנה, ואחר כך מילא את מקום אביו ברבנות העיר רמלה. רבי אברהם המכונה בבא הנא, נולד בשנת תרע"ה, ובהיותו בן חמש עשרה נשא לאשה את מרת רחמא בת דודו הגדול הבבא סאלי. נפטר ביום כ"ב כסלו תשל"ד. הבן השני רבי פנחס אבוחצירא שימש כראש המועצה הדתית באשדוד.
וזה סדר יחוסו
אביו, רבי מסעוד אבוחצירא רבה של ריסאני, סבא דמשפטים, נפטר ביום י"ב אייר תרס"ח. זוגתו מרת עישה לבית בן חמו. צאצאיו: א. רבי דוד אבוחצירא הי"ד. ב. רבי ישראל אבוחצירא הבבא סאלי. ג. רבי יצחק אבוחצירא דידן.
אביו רבי יעקב אבוחצירא המפורסם על שם ספרו אביר יעקב, נולד בשנת תקס"ז בכפר תבועצמת, ויש אומרים שהיה זה ביום פטירתו של החיד"א בשנת תקס"ו, כבר בהיותו בן שבע עשרה שנה נתפרסם בפי חכמי ארץ ישראל, חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ובהסכמת חכמי טבריה לספרו מכנים אותו מקובל אלוקי. נפטר בשנת כ' טבת תר"מ בדמנהור שבמצרים בדרכו לארץ ישראל, ובדמנהור נקבר. צאצאיו: א. בנו בכורו רבי מסעוד אבוחצירא הנ"ל. ב. רבי אהרן אבוחצירא עסק בהדפסת ספרי אביו,