יום רביעי, 22 ביוני 2016

גילויים חדשים במשפחתו של רבי שמואל סלנט


לפני כשבע שנים, כתבתי כאן בבלוג, מאמר על משפחתו של רבי שמואל סלנט, לרגל מלאות מאה שנה לפטירתו. הרחבתי בכל הידוע לי על משפחתו של רבי שמואל.

יחוסו מעלה בקודש, כמעט ולא יודע. ידוע מעט על אביו, שכיהן ברבנות בכמה מקומות בליטא, אך אין פרטים אודותיו. ידוע גם שאמו האלמנה עלתה בערוב ימיה לירושלים וקבורה בהר הזיתים.

פירטתי את הידוע על ארבע נשותיו של רבי שמואל, ועל ארבעת ילדיו.

בחודשים האחרונים, צצו כמה חידושים בקשר למשפחה, שלא הייתי מודע אליהם בעת עריכת המאמר.



על אביו של רבי שמואל, כתבתי שכיהן ברבנות בוולקוניק, ובטרוקי, אך לא ידעתי עוד מלבד זה. כי לא מצאתי ידיעה בדברים אלו בשום מקום.

והנה, לאחרונה, הוציאו למכירה פומבית בבית המכירות קדם, פריטים מארכיונו של רבי שמואל סלנט, כפי הנראה מירושתו של רבי ניסן טיקוצ'ינסקי זכרונו לברכה. [מכירה מספר 49, פריט מספר 325].

חלק מפריטים אלו, הם חידושי תורה ורשימות בכתב ידו של רבי צבי אביו של רבי שמואל סלנט, והנה על אחד מן הרשימות הללו, חתם רבי צבי בשמו: "אני הכותב זעירא דמן חבריא, הק' צבי הירש בלאאמ"ו כמו"ה חיים פייביש זצ"ל הכ"מ, החו"פ ק"ק קריניק".


הרי נוסף לנו שם אביו של רבי צבי שלא ידענוהו עד כה. עוד עולה מתוך אותם קונטרסים, כי רבי צבי הירש מוצאו היה מהעיר קריניק, והיה תלמידו של הגאון רבי יעקב חריף בן רבי לפידות, מבני העיר קריניק. עוד הובא שם פסק דין משנת תק"ס מהעיר קריניק, בחתימת ידי דייני העיר האב"ד רבי אריה לייב ב"ר ברוך בנדט בעהמ"ח שאגת אריה על מסכת מכות [אין זה השאגת אריה המפורסם], והדיין הנוסף רבי אשר במו"ה אביגדור הכהן, שלימים כיהן גם הוא כאב"ד קריניק, אביו של רבי יוסף הכהן אב"ד זאבלאדווא

יום שישי, 3 ביוני 2016

רבי שבתי אלטמן רב ומגיד מישרים בבודפסט


בשבת ימלאו שמונים שנה לפטירתו של רבי שבתי אלטמן רב ומגיד מישרים דחברה 'אהבת רעים', ומורה צדק בק"ק עיר הבירה בודפסט. נפטר ביום כ"ז אייר תרצ"ו. כמה חידושי תורה, שהיה רבי שבתי שולח לפרסום בקובץ תל תלפיות, נשתמרו לדורות. וחלקם נדפסו מחדש בקונטרס ניצוצי אש, שהדפיס אחד מצאצאי אחיו. עוד מעט מדברי תורתו משוקעים בתוך ספריו של אביו, ים של יהודה ומי יהודה דלהלן.

רבי שבתי נשא לאשה את בתו של רבי חיים טייטלבוים מה' מאדע. בעיר מאדע, היה ענף גדול ממשפחת טייטלבוים, לאורך השנים.

רבי נתן נטע טייטלבוים כיהן כראש הקהל בשנות התר"ן. ועוד מאה שנים קודם לכן, בשנת תקס"ג, מופיע בפנקס הקהל דק"ק מאדע, חתימות של אחד מפרנסי הקהילה בשם אברהם טייטלבוים. [הועתקו בשו"ת הלכתי שבין רבי ישראל עוזר וואהל אב"ד מאדע לרבינו החתם סופר, וראה בקובץ זרע יעקב – סקווירא, גליון טו – אלול תש"ס.

כפי הנראה ר' חיים טייטלבוים חותנו של ר' שבתי, היה אף הוא ממשפחה זו.

כאמור, רבי שבתי נפטר ביום כ"ז אייר תרצ"ו. אומנם, כל המנציחים בדור האחרון, מבני משפחתו הרחוקה, בספרי בני המשפחה, כתבו שנפטר ביום כ"ח אייר, אך רבי שמשון אלטמן, אחיו של רבי יהודה, כותב בעצמו בהקדמת חלק ב' לשו"ת מי יהודה, כי אחיו נפטר ביום כ"ז אייר.

וזה סדר יחוסו של רבי שבתי,

אביו רבי יהודה אלטמן, נולד בשנת תרי"ט, היה תלמידו של רבי יהושע ברוך רייניץ, נשא לאשה את מרת חנה רבקה בתו של רבי שרגא צבי טננבוים.

יום שישי, 20 במאי 2016

רבי משה רייכלר אב"ד יוטיקא


אחרי שפרסמתי כאן את המאמר הקודם, אודות רבי זאב גולד, ויחוסו, שלח לי אחד מן הקוראים הנאמנים, את תמונת מצבתו של רבי זאב בבית הקברות סנהדריה בירושלים, ואת מצבת בנו רבי משה הקבור לשמאלו.

הנה הם התמונות.








כעת, נשאר לנו רק להזכיר את חותנו של רבי זאב, ואת אילן היוחסין של משפחת חותנו.

כאמור, חותנו של רבי זאב, היה הגאון רבי משה רייכלר אב"ד יוטיקא.

רבי משה נולד בשנת תרי"ז בעיר ראווא רוסקא שבגליציה, בצעירותו גר בדראהאביטש ושימש שם כדרשן. לחם מלחמות היהדות במאמרים שונים שפירסם בעיתונים 'מחזיקי הדת', ו'קול מחזיקי הדת'. בשנת תרנ"ה נסע לאמריקה, בתחילה שימש כרב בבתי כנסת, ובשנת תרנ"ז, נבחר לכהן כרב ואב"ד יוטיקה. נתן הסכמה על ספר סמיכת נופלים, לר' אביגדור ויינברגר, סיגעט תרס"ו. וחידושי תורה ממנו, בתל תלפיות תרנח תרסב ובתרסג. נפטר בשנת תרס"ה.
רעייתו מרת גיטל-גרטרוד בת רבי יואל מאיר סגל.


וזה סדר יחוסו,
אביו רבי ברוך רייכלר נפטר בשנת תרמ"ג בעיר ראווא רוסקא, בהיותו בן 78 שנים. רעייתו מרת בילא שרה לבית אדל. 

יום חמישי, 5 במאי 2016

רבי זאב גולד ממנהיגי יהדות ארצות הברית


היום מלאו שישים שנה לפטירתו של רבי זאב גולד. שכיהן ברבנות בכמה וכמה מקומות, והיה ממנהיגי תנועת המזרחי. בשורות דלהלן נספר מעט על קורותיו, על יחוס משפחתו, ועל יחוס אשתו.

רבי זאב נולד ביום כ"ט שבט תרמ"ט, בעיר שצ'וצ'ין פלך לאמזא, שם גרו הוריו באותם הימים, מקום מגורי אבי אמו. את חינוכו הראשון, קבל בבית זקנו רבי יהושע מנחם גולדווסר, ואחר מכן למד אצל אביו שבאותם ימים ישב בפרישות באיישישוק. ובבחרותו למד בישיבות לידא ומיר. בהיותו בן שבע עשרה נסמך להוראה, על ידי הגאון רבי אליעזר רבינוביץ רבה של מינסק.

בגיל צעיר היגר לאמריקה, אז אימץ לו שם משפחה חדש, כתחילת שם משפחת אמו מנעוריה, שם נשא לאשה את מרת יוכבד בתו של רבי משה רייכלר, שכיהן כרב בעיר יוטיקא. גם רבי זאב, נתמנה לשמש ברבנות בכמה קהילות באמריקה, תחילה בשיקאגו, לאחר מכן בסן פרנסיסקו ובפנסילבניה, ולבסוף בניו יורק. פעל רבות להעמדת היהדות באמריקה, נמנה על מיסדי בית הספר תלמוד תורה בויליאמסבורג, וישיבת תורה ודעת בברוקלין, ואף כיהן כנשיא הישיבה. כמו כן, יסד את בית החולים היהודי הראשון באמריקה שהקפיד על כשרות, בית החולים בית משה, וכתוצאה מכך, גם בתי החולים האחרים בסביבה הוכשרו, כמו גם בית היתומים בברוקלין.

היה פעיל רבות גם במפלגת המזרחי, והיה ממיסדיה ומעמידיה באמריקה, ובמשך שתי עשרה שנה שימש כיו"ר המרכז העולמי של המזרחי. שימש גם כחבר הנהלה של הקונגרס היהודי העולמי, ויו"ר של כבוד לקק"ל באמריקה.

בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל, ונתמנה מטעם הרבנות הראשית, כרב נודד במושבות הארץ, ועסק בהעמדת הדת על תילה. למרות רצונו להישאר בארץ ישראל, הוצרך לחזור לאמריקה, להמשיך במפעלותיו בתנועת המזרחי. אולם היה נוסע מכאן לשם, ומשם לכאן, במשך כמה שנים.

השתתף ואף נאם בצעדת הרבנים הגדולה בעשרת ימי תשובה תש"ד, לבקש מן הממשל האמריקאי לסייע בעצירת מכונת ההשמדה הנאצית. [ובכך, מתאים הפרסום גם ליום זה, בו מציינים את יום השואה].
להלן קטע מנאומו, באותה צעדה. 


בשנת תש"ו, היה גם חבר במשלחת היהודית לעצרת האו"ם.
גם בקום המדינה פעל, והיה נציג המזרחי במועצת המדינה הזמנית, ונמנה עם חותמי מגילת העצמאות. לאחר מכן, המשיך לשמש כחבר הנהלת הסוכנות היהודית, וראש המחלקה לפיתוח ירושלים מטעמה.