יום רביעי, 14 בינואר 2015

הרב מרדכי שמואל אשכנזי זצ"ל רבו של כפר חב"ד

היום נפטר בפתאומיות הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי זצ"ל שכיהן כרב של כפר חב"ד במשך שנים רבות.
הרב מרדכי שמואל אשכנזי, נולד בתל אביב בשנת תש"ג, לאביו ר' משה אשכנזי ולאמו מרת דבורה, ונקרא על שם זקינו רבי מרדכי שמואל קרסיק. בנעוריו למד בישיבות חב"ד בתל אביב, בלוד, ובניו יורק.
בשנת תשל"ד והוא אך בן שלושים ואחד בלבד, נתמנה לכהן כרב מורה הוראה בכפר חב"ד לצדו של רבי נחום טרבניק, ובשנת תשמ"ד נתמנה לכהן כרב הישוב. כמו כן כיהן כחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
עסק בחקר מנהגי חסידי חב"ד, והוציא לאור חיבור גדול על הלכות תלמוד תורה משלחן ערוך הרב.
עתה, ביום כ"ג טבת יום פטירת אביו ע"ה, נפטר בפתאומיות לתדהמת כלל חסידי חב"ד באה"ק ובתפוצות.
וזה סדר יחוסו
  • אביו רבי משה אשכנזי, נולד בשנת תר"פ בוולדיווסטוק, וכעבור שלש שנים, נסע עם כל משפחתו לשנחאי הרחוקה, שם נתמנה אביו לכהן כרב, בהיותו בן שתים עשרה עלה לארץ ישראל יחד עם זקינו ר' שניאור זלמן אשכנזי, ונכנס ללמוד בישיבת תורת אמת בירושלים. בשנת תש"ב נשא לאשה את רעיתו מרת דבורה לבית קרסיק, ונתיישב לגור בתל אביב סמוך ליד מקום חותנו שכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב. בשנת תשי"ח עבר לברזיל בהוראת הרבי, וכעבור שנתיים כשנפטר חותנו שב לארץ למלא את מקומו, כרב קהילת חב"ד בתל אביב, וכמנהל ישיבת אחי תמימים. כיהן גם כסגן יו"ר אגודת חסידי חב"ד באה"ק. נפטר ביום כ"ג טבת תשס"ז ונטמן בטבריה. רעייתו הרבנית דבורה נפטרה בסיוון תשס"ה.
  • אביו, רבי מאיר אשכנזי אב"ד שנחאי, נולד בשנת תרנ"ב בצ'רניגב שבאוקראינה, בהיותו בן חמש עשרה נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. נסמך לרבנות מרבי צבי תומרקין ומרב העיר ר' חיים אליעזר סולובייצ'יק, בשנת תרע"ד בפרוץ מלחה"ע הראשונה נתגייס לצבא הרוסי, בשנת תרע"ז נשא לאשה את מרת טייבע [יונה] ליבא בתו של רבי חיים אליעזר סולובייצ'יק הנ"ל. ונתמנה לכהן כרב העיר וולדיווסטוק שברוסיה. שם כיהן עד שנת תרפ"ו, אז נסע לכהן ברבנות קהילת יוצאי רוסיה בשנחאי, לשם נסע יחד עם הוריו. בשנת תש"ט כאשר כמעט ולא נשארו יהודים בשנחאי, נסע לאמריקה וקבע מושבו בקראון הייטס מקום מושבם של חסידי חב"ד, והיה החסיד הראשון שנכנס לרבי בהתמנותו בשנת תש"י. רבי מאיר נפטר ביום רביעי כ"ו אב תשי"ד. אודותיו נכתב הספר, רב חסיד היה. זוגתו טויבע ליבע נפטרה י"ד אייר תשל"ט. צאצאיו: רבי משה אשכנזי הנ"ל. מרת מלכה אשת רבי צבי הירש מילנר מתלמידי ישיבת קמניץ שגלתה אף היא לשנחאי.

יום שלישי, 13 בינואר 2015

הגאון רבי הלל זקס זצ"ל

בבית החולים מעייני הישועה, נפטר הבוקר הגאון הגדול רבי הלל זקס, ראש ישיבת כנסת הגדולה בקרית ספר.

הגאון רבי הלל נולד בראדין בשנת תרצ"א, לאביו רבי מנחם מנדל זקס ולאמו מרת פייגל חיה בתו של החפץ חיים, הוא נקרא על שם אבי זקנתו ר' הלל שניידר אב"ד לאפיס בעהמ"ח בית הלל. שנתיים וחצי נתגדל במחיצת זקנו בעל החפץ חיים, עד לפטירתו ביום כ"ד אלול תרצ"ג. עם פרוץ המלחמה נמלטה משפחתו מראדין לאיישישוק ומשם לוילנא, ומשם המשיכו דרך יפן עד לארצות הברית.
בהגיעו לאמריקה, למד ר' הלל אצל גדולי הדור ההוא, תחילה במתיבתא תפארת ירושלים תחת הנהגתו של רבי משה פיינשטיין, ולאחר מכן אצל רבי ראובן גרוזובסקי, ואת עיקר לימודו קנה בישיבת לייקווד, שם נחשב לאחד התלמידים הקרובים לרבי אהרן קוטלר.

רבי הלל במסירת שיעור בבית הכנסת הגדול במוסקבה לפני שנה:


בהגיעו לפרקו, נשא ר' הלל את בתו ראש ישיבת חברון הגאון רבי משה חברוני. כאשר קבע מושבו בירושלים, נתמנה לאחד מראשי הישיבה הגדולה כנסת ישראל חברון. ועמד בראשות הישיבה לצד רעיו הגאונים רבי שמחה זיסל ברוידא, רבי אברהם פרבשטיין, והמשגיח רבי הירש פאליי.
בשנת תשנ"ו יסד את הישיבה בקרית ספר, היא ישיבת כנסת הגדולה, בה גידל תלמידים רבים, אשר הוא היה מורם ורבם, ממנו קנו תורה, ממנו קנו דעת, והוא היה המכה על ראשם ואומר להם גדולו.


וזה יחוסו של רבי הלל
אביו הגאון רבי מנחם מנדל יוסף זקס ר"מ בישיבתו של החפץ חיים בראדין,

יום ראשון, 4 בינואר 2015

רבי יחיאל מרדכי גורדון



היום מלאו חמישים שנה לפטירתו של הגאון רבי יחיאל מרדכי גורדון ראש ישיבת לומזא בפולין ובפתח תקוה. ואומנם כבר כתבנו בעבר בקצרה את תולדותיו ואת יחוסו, כאשר כתבנו על חותנו הגאון רבי אליעזר שולביץ ועל חתניו ממשיכי דרכו. אומנם, אחזור קודם על יחוסו בקצרה כפי שנתבאר שם, ואוסיף עוד אי אלו פרטים שנתחדשו לי במהלך השנים.

ראשית אצטט שוב את דבריו של רבי יחיאל מרדכי עצמו, כפי שכתבם ביומנו, וצילום הדברים מתוך היומן, הובא בישורון יט, ואלו דבריו:
ביום ה' תשרי תרמג נולדתי לאבי הרב ר' משה אהרן גארדאן [נפטר יח אב תרפט בבאסטאן] בן הרב שניאור אברהם שנקרא שובאוץ בן ר' יחיאל בעיר קטנה הסמוכה לשטאקלישאק שמה זובאשץ.

אבי הי' לו שלשה אחים, הם ר' דוד שובאוויץ שדר במערנץ ור' יצחק מיכל שדר בברייזוביץ בוואלין, ור' לייב שובאווץ שדר בווילנא, ושני אחיות, לאה שהיתה אשת ר' פסח רופא .. שדרה בוואשילישאק הסמוכה לטראק, ואחותה שרה אשת ר' צמח פאטאשעק[?] שדרו בטראק ושם נפטרה.

והנה אבי הי' חתן ר' צבי הירש ליפסקי וזקנתי שמה וויטא, דרו בכפר מארקושצישאק סמוך לטראק.

זקנתי נפטרה בווילנא כמדומה לי בשנת תרנב או תרנא. אחי זקנתי הי' ר' אברהם דוד כץ נכבד בווילנא נפטר בארץ ישראל. ואחי' ר' חיים כץ ור' אליעזר כץ כולם דרו בווילנא.

ושקמתי אמי היקרה הטובה בנשים שמה דבורה בת ר' צבי, היא היתה טובת לב מאד וכל מגמתה הי' שאתגדל לת"ח ועם כל הגעגועים שלחה אותי עוד בהיותי צעיר ללמוד, נפטרה בחצי ימי' בשנת תרעא בחודש חשון בעשרים לחודש לדאבון לבבינו אחר מחלה ממושכה ואבי היה אז באמעריקא.

אמי היה שנות בערך ארבעים ושש, היתה צנועה וטוב לב, ויר"א ילדה לאבי חמשה בנים. ... אחי אליעזר יצחק אחי שניאור אברהם, אחי יעקב זה מת צעיר בערך יח שנים[?] ואחי הצעיר ר' אליו[?] יוחנן[?] ושלש בנות, אחותי שרה לאה ואחותי מלכה ואחותי פעסיא איטא.



ברישומים מצאתי כמה פרטים.
הרב גודרון הזכיר את אחי אביו, ר' דוד שובאוויץ שדר במערנץ, הוא היה כאמור בנו של ר' שניאור אברהם. ואכן מצאתי את פרטיו ברישומים. הוא היה נשוי למרת מיכליה בת שלמה. ובשנת תרל"ה נולד להם בן בשם נחום. ר' דוד נפטר במערנץ או כפי שנקראה בפי הליטאים Merkine , ביום ב' אייר תרע"ג, והוא בן שישים ושלש שנים.
אבל באותה עיר, נמצא גם אביו ר' שניאור אברהם, הוא נפטר שם ביום כ"ט ניסן תרמ"ח והוא בן תשעים שנה, כפי הנראה להלן מן המפקדים הוא לא היה כל כך זקן בשעת פטירתו. וכן אשתו פעשא כשנפטרה בשנת תר"ן נרשם שהיתה בת 74 שנים.
במפקד בשנת תקצ"ד, נזכר בעיר מרענץ, שניאור אברהם בן מיכל שובאוויץ, והוא בן 17 שנים, ונשוי לפעסיא. והם גרים בבית יצחק רוכאוויץ, בן אברהם. וליצחק יש גם בן בשם יענקל.

יום שלישי, 23 בדצמבר 2014

רבי מאיר שווארץ אב"ד שקלוב



היום מלאו כנראה תשעים שנה לפטירתו של רבי מאיר שוורץ אב"ד ור"מ שקלוב. ולמה כתבתי כנראה? כי מצאתי שני מקורות שונים על תאריך פטירתו, אם נפטר בא' טבת תרפ"ה או בא' טבת תרפ"ח. ולא מצאתי שום מקור ראשוני, כמו עיתוני התקופה, או הספד אודותיו, שיבאר לי מתי באמת נפטר רבי מאיר. בכל אופן, אבוא בזה לכתוב על תולדותיו של רבי מאיר, ועל יחוסו הרם. [בספר מקור ברוך, לרבי ברוך אפשטיין, שנדפס בוילנא תרפח, חלק שני, עמ' תעז, מספר מעט על רבי מאיר, וכותב בהערה שאת דבריו כתב בעת שהי' הרה"ג הזה בחיים אתנו, ועתה מנוחתו כבוד בגן עדן. אם היינו יודעים בבירור שהספר נדפס בתחילת תרפ"ח היינו מסיקים שר' מאיר נפטר בשנת תרפ"ה].
רבי מאיר נולד בעיר מיר לאביו רבי מיכאל בשנת תרכ"ד לערך. בבחרותו נשא לאשה את רעייתו מרת צערטיל, בת הגאון רבי יהושע הורוביץ שכיהן כאב"ד שקלוב. לאחר פטירת חמיו בשנת תר"ן, והוא אך בן עשרים ושש שנים, נתמנה למלא את מקומו כאב"ד ור"מ שקלוב. אולם למרות גילו הצעיר, נשתלב רבי מאיר היטב בהנהגת הקהילה, כך למשל בכתבה בעתון המליץ ביום 21 בפברואר 1895, חמש שנים לאחר שנתמנה, מסופר על עניותם ודלותם של יהודי העיר שקלוב, ומזכירים את השתדלותם של רבי מאיר ורעייתו לטובת העניים, וכך כתוב שם: "אמנם לולא הרה"ג האברך ר' מאיר שווארץ אב"ד דפה ורעייתו המלומדת בספרות הרבנית במדה גדושה, המשתדלים בכל עוז להלביש העניים ולהחזיק היתומים, המעוררים היחידים לבני עיר שקלאוו הגבירים היושבים במאסקוי [מוסקבה] ופטרבורג לעזור ולתמוך בידי עניי העיר, כי עתה- התגוללו תחת שואה ונפישי נפוחי כפן".
רבי מאיר גם דאג להקים בשקלוב ישיבה לבחורים, בין רבני הישיבה שימשו רבי פסח פרוסקין שלמעשה ייסד את הישיבה תחת חסות הרב, ואף עמד בראשותה עד שנת תרע"ב, רבי אברהם נח פאליי שנשלח על ידי הסבא מסלבודקא, רבי יוסף אליהו הענקין, ורבי אשר סנדומירסקי. רבים מבוגרי הישיבה שימשו ברבנות לאחר מכן, ביניהם, הגאון רבי אברהם גולדברג ששימש כרב וראש ישיבה במינסק.