יום רביעי, 8 באוקטובר 2014

המגיד מקוזניץ



היום י"ד תשרי מלאו מאתיים שנה מיום פטירתו של הרב הקדוש רבי ישראל הופשטיין, המפורסם בכינויו המגיד מקוז'ניץ. רבי ישראל נולד בשנת תצ"ז לערך, בעיר אפטא, ובעודו קטן היה מפורסם לעלוי והי' נקרא בשם ישראל חריף, והיה מתמיד מאוד בתורה, אחר נישואיו דר כמה שנים בעיר אוסטראווצי הסמוכה לאפטא, והיה מלמד בכפר אצל בעל הבית אחד. כפי המקובל לא ראה פני הבעש"ט [ויש האומרים שאף נולד לאחר פטירתו ונקרא על שמו, אך זה לא מסתדר עם הידיעה שחי 78 שנים] אך היה מצעירי תלמידיו של המגיד ממעזריטש, ונחשב לאחד מממשיכי דרכו של רבי אלימלך מליזענסק בהפצת החסידות בפולין, וקיבל גם מרבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג, ומרבי לוי יצחק מברדיטשוב. בנגלה, היה מתלמידיו של הגאון רבי יצחק אברהם אבלי הכהן רפופורט אב"ד פינטשוב בעל כתר כהונה. חיבר ספרים רבים בנגלה ובתורת הקבלה, ספרו המפורסם הוא ספר עבודת ישראל. נפטר כאמור, ביום י"ד תשרי תקע"ה.
יחוסו מעלה בקודש לא ידוע, רק ידוע כי אביו היה איש תם וירא אלוקים, שהפליאו לתאר את הנהגותיו. ושמו רבי שבתי כורך ספרים ומקום מגוריו באפטא ונפטר ביום ו' כ"ה שבט תקכ"א. ושם זוגתו פעריל.
ושם אביו של רבי שבתי, ר' זאב וואלף

ואלו הם צאצאיו של המגיד מקאזניץ:
בנו האחד היה רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוזניץ, הוא מילא את מקום אביו על פי הוראת החוזה מלובלין ושימש כמגיד מישרים בק"ק אוסטראווצא, היה מתלמידיו של רבי אלימלך מליזענסק. ונישא לבתו של הרה"ק רבי יהודה לייב בעל אור הגנוז מאניפולי, ושם נתחבר גם עם הרה"ק רבי משולם זושא מאניפאלי. מזיווג זה נולדה לו בת אחת בשם לאה. ובזיווג שני נשא לאשה את בתו של הרה"ק רבי אלעזר בנו של הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק. נפטר ביום י"ב אלול תקפ"ח ומנוחתו בקוזניץ סמוך אצל אביו. תורותיו נדפסו בספרים רבים, באר משה, דעת משה, קהלת משה, בינת משה, ועוד. צאצאיו: א. רבי אלעזר הופשטיין חתן רבי יעקב הורוביץ ממעליץ בן הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ, נפטר ביום כ"ו כסלו תרכ"ב. ב. רבי יששכר הופשטיין, נפטר ט"ז כסלו תרי"ז ומנוחתו אף הוא בקוזניץ. ג. מרת לאה אשת רבי יעקב יואל אורנשטיין נכד הרה"ק בעל האוהב ישראל מאפטא, כאמור, לאה נולדה לו מזיווגו הראשון, ומלבדה כולם נולדו לרמא"ב מאשתו השניה. ד. מרת אסתר עטיל אשת רבי יצחק שלמה מזעליחוב. ה. מרת גיטל אשת רבי יוסף אונגר בן הרה"ק רבי מרדכי דוד אונגר מדומבראווא. ו. אשת רבי מרדכי זאב הורוביץ נכד החוזה מלובלין. ז. מרת שפרינצא אשת רבי שמואל זנוויל בינדיגר מברדיוב, עלה לארץ ישראל, ונפטר בצפת או בירושלים. ח. אשת רבי מאיר יוסף מקוזניץ, בן בתו של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב.

יום שני, 29 בספטמבר 2014

רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלב

רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלב
היום ו' תשרי מלאו מאה וחמשים שנים מיום פטירתו של הגאון המקובל רבי אברהם שמחה אב"ד מסטיסלאוו בעהמ"ח בנין של שמחה. רבי אברהם שמחה, נולד בערך בשנת תקנ"ה לאביו רבי יעקב נחמן אב"ד פהאסט, ומצעירותו, לא זזה ידו מדודו הגאון רבי חיים מוואלוזין, כפי שהעידו בני דורו. וראה בהסכמת ר' אבלי פאסוואלער לספר נפש החיים, שכותב עליו הרב המופלג השנון ירא ה' מרבים ... שהוא היה לעזר במילי דישיבה ... והרב הגאון ז"ל עדו בחיים חיותו הראה חביבות ופנים מאירות לבן אחיו מורינו הרב ר' אברהם שמחה הנ"ל.
ואכן, עוד בצעירותו כפי הנראה מתחת לגיל שלושים [בחייו של הדוד רבי חיים] נתמנה רבי אברהם שמחה למסור שיעור בישיבה בוואלוזין. ולאחר מכן, נתמנה לכהן ברבנות בכמה קהילות.
אחר פטירתו, הביא בנו את כתביו התורנים לדפוס, וקראם בשם 'בנין של שמחה', נדפס ווילנא תרכ"ט. ונצטט את דברי בנו בהקדמה, מה שמספר על דברי אביו: "כה היו דבריו אלי, בני בני הן זיכני ה' בימי חרפי להפיץ תורה בישראל במתיבתא רבתא דק' וולוזין יע"א, אשר הוקם על ע"י דודי ... ונתחדשו לי אז חידושים רבים בגפ"ת ובעוונותינו היו למאכולת אש בהתבערה שהי' שם בשנת תקפ"ז, ואח"כ כאשר טלטלני ה' טלטלה גבר והוטל עלי עול הרבנות בכמה קהלות קדושות, זיכני ה' להשיב לשואלי דבר ה' זו הלכה למעשה, לא בזכותי, רק בזכות אביותי הגאונים קדושי עליון נ"ע".
כאמור, בשנת תקפ"ז, עזב רבי אברהם שמחה את הישיבה, והחל לשמש כרב בעיר ראגאווא, ומשם עבר לביחוב ישן, ובשנת תקצ"ט עבר לשמש בעיר הגדולה יותר מסטיסלאוו / אמטשיסלאוו [בפלך מאהילוב] שם כיהן עד ליום פטירתו ו' תשרי תרכ"ה.
בא בהסכמות לספרים רבים, וניתן לציין ביחוד, אס הסכמתו לש,ס בדפוס ווילנא בשנת תרכ"ב, אזי בא ראשון לכל שאר הרבנים המסכימים אחריו.
בנו יחידו, רבי חיים יוסף היה דומ"ץ במסטיסלאוו, כמבואר בראש הספר בנין של שמחה. ולרבי חיים יוסף, היה בן בשם רבי ברוך באייבסקי שהוא כבר לא נשאר לגור באמטשיסלאוו, אלא היגר אל מדינה אחרת, [בחוברת אגרות בנין של שמחה, שהופצה לאחרונה, נתפרסמה תמונת מצבתו עם כיתוב באנגלית].

יום שני, 15 בספטמבר 2014

מכתב מעניין אודות מקצוע חקירת היוחסין

אחרי שעסקנו במאמר הקודם ביחוסו של הגאון רבי משה מישל שמואל מראגאווא, יש בנותן טעם להביא את מכתבו המעניין, שנדפס בראש מגילת היוחסין למשפחות תומרקין ובליניסון, שהדפיס ר' משה אליעזר בילינסון באודסה בשנת תרנ"א. את פעלו של בילינסון בהנצחת משפחות רבות מרוסיה בכלל ורוסיה הלבנה בפרט, כבר הזכיר רבי שלמה אנגלארד מראדזין, בהערה לאחד ממאמריו [אודות יחוס בעל התניא]. 

וזה לשון המכתב:

"מכתב מכבוד הרב הגאון המפורסם מו"ה משה מישל שמואל שפירא נ"י אבד"ק ראגאווא בעהמ"ס הארות השמש".

יום ה' לסדר למען יאריכון ימיך שנת רנ"ת. הברכה והשלום כו'.

כבודו הודיעני, כי הנהו עוסק בסדור השתלשלות משפחות המיוחסות בישראל, וחלה אותי להיות לו לאחיעזר ואחיסמך בזה. ידידי, מאד יקרה בעיני מלאכה זאת, מלאכת הקדש יקרא לה, בהבנותה על טהרת הקדש. 
ואפרש שיחתי: הן כל המביט בעין חודרת על פני חלקת התלמודים ומדרשים יראה, מה גדול ערך יחש משפחות ישרון בעיניהם עד כי הרחיבו האריכו פארותיהם בבאור ופירוש דברי הימים עד למעלה ראש (יעויין פסחים סב וב"ב בפרק השותפין ועוד בכמה מקומות) כן מגדולי הראשונים חברו ספרים בזה, וכפי ראות מפני הגרושין והטלטולים ממדינה למדינה וממחוז למחוז נאבדו כמה מגלות יוחסין מישראל, וזמן זמנים עברו בישראל ללא חזון בתורת היחש, עד שהופיעו בקרבנו ס' היוחסין וס' דה"י לר"י הכהן? [סימן השאלה במקור, וכפי הנראה נכתב על ידי בילינסון] שלה"ק, קורא הדורות, צמח דוד, סדר הדורות, שה"ג לגאון חיד"א, כל אחד מהמה פעלו גדולות ונצורות בהלכות והליכות הדורות איש איש  כפי תכונתו ומדתו, זכרה להם אלוה לטובה.

והנה אחריהם קמו חכמי הבקורת, הצטינו בחכמה זו עד למאד, הגדילו איפת הסטארי' העברית למעלה ראש, האמנם אין לכחד כי רוח חדש נתנו בתוך גו חכמת וידיעת מקרא הדורות, ובריאה חדשה בראו עם גידים ועורקים ולב רגש, ועל גבם קרמו עור המליצה, ותהי לנפש חי' המתהלכת בין חכמי הבקורת.

יום רביעי, 3 בספטמבר 2014

הגאון רבי משה מישל שמואל שפירא אב"ד ראגאווא

אחרי אשר הזכרנו את יחוסו של רבי יצחק זילבר מכמה צדדים. נשאר לנו רק להזכיר את יחוסו מצד אמו, עץ משפחה מצד האם, עולה אל משפחות נכבדות בישראל, כמשפחות שפירא ולוריא, אך בתוכם משתלבים עוד פרטים על רבנים נוספים ידועים יותר וידועים פחות, והיחוס ממשיך ומסתעף מעלה בקודש כמה וכמה דורות.
כאמור במאמר הראשון, אמו של רבי יצחק, היתה מרת לאה גיטל לבית שפירא.
אביה היה הגאון רבי משה מישל שמואל שפירא אב"ד ראגאווא.
רבי משה מישל שמואל, נולד בשנת תרט"ו, נקרא על שם דודו זקינו הגאון הצדיק רבי משה מישל שמואל לוריא אב"ד קראקינאווא.
נשא לאשה את בתו של הגאון רבי מרדכי אב"ד ראגאווא ופאסוואל, אשר גם על יחוסו ועל יחוס אשתו יש להאריך ולכתוב, ואי"ה עוד נעשה זאת. כבר בצעירותו נתמנה ר' משה מישל לכהן בפוניבז' על מקום זקינו והוא בן עשרים וארבע שנים בלבד, אחר כשלש שנים עבר לכהן כאב"ד בזופראן, ומשם נתמנה בשנת תרמ"ה לכהן בראגאווא על מקום חותנו, ועל שמה נתפרסם.
הגאון רבי משה מישל שמואל שפירא

רבי משה מישל היה מזקני וחשובי הרבנים בליטא, ובאספות הרבנים שנערכו אחרי המלחמה העולמית, היה רבי משה מישל מן היושבים בראש. נפטר בשנת תרצ"ג.
חיבר ספרים רבים במקצועות התורה, הארות השמש אודסה תרמ"ט, שכיות החמדה, תבואות שמש קיידאן תרפ"ט, מזרח שמש, עין השמש על ספר מהרי"ל קיידאן תרצ"ב. כמו כן הביא לדפוס את ספר חמדת שאול שחיבר זקינו הנ"ל. ועוד ספרים רבים והערות והארות רבות הנלוות לספרים אחרים שנדפסו בהשתדלותו ובהתערבותו.
צאצאיו:
א.      מרת לאה גיטל אשת רבי בן ציון זילבר רבה של קיידאן כאמור לעיל.
ב.      מרת חנה איטל אשת רבי אליהו סאבעל אב"ד טאוויאן פלך קאוונא, היא נפטרה צעירה. היה להם בן אחד בשם מרדכי פנחס הנזכר בספר 'להישאר יהודי'.
ג.       מרת שינע סירא אשת רבי אברהם בנימין רבינוביץ – טייץ אב"ד שובאט בקורלאנד, ובק"ק ליבענהוף, ובסוף ימיו באמריקה. הוא היה אחיו של רבי אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה. מצאצאיו משפחה ענפה באמריקה.
ד.      מרת צירל אשת רבי חיים פאדראווסקי מקאברין.
ה.      מרים.