יום חמישי, 5 במאי 2016

רבי זאב גולד ממנהיגי יהדות ארצות הברית


היום מלאו שישים שנה לפטירתו של רבי זאב גולד. שכיהן ברבנות בכמה וכמה מקומות, והיה ממנהיגי תנועת המזרחי. בשורות דלהלן נספר מעט על קורותיו, על יחוס משפחתו, ועל יחוס אשתו.

רבי זאב נולד ביום כ"ט שבט תרמ"ט, בעיר שצ'וצ'ין פלך לאמזא, שם גרו הוריו באותם הימים, מקום מגורי אבי אמו. את חינוכו הראשון, קבל בבית זקנו רבי יהושע מנחם גולדווסר, ואחר מכן למד אצל אביו שבאותם ימים ישב בפרישות באיישישוק. ובבחרותו למד בישיבות לידא ומיר. בהיותו בן שבע עשרה נסמך להוראה, על ידי הגאון רבי אליעזר רבינוביץ רבה של מינסק.

בגיל צעיר היגר לאמריקה, אז אימץ לו שם משפחה חדש, כתחילת שם משפחת אמו מנעוריה, שם נשא לאשה את מרת יוכבד בתו של רבי משה רייכלר, שכיהן כרב בעיר יוטיקא. גם רבי זאב, נתמנה לשמש ברבנות בכמה קהילות באמריקה, תחילה בשיקאגו, לאחר מכן בסן פרנסיסקו ובפנסילבניה, ולבסוף בניו יורק. פעל רבות להעמדת היהדות באמריקה, נמנה על מיסדי בית הספר תלמוד תורה בויליאמסבורג, וישיבת תורה ודעת בברוקלין, ואף כיהן כנשיא הישיבה. כמו כן, יסד את בית החולים היהודי הראשון באמריקה שהקפיד על כשרות, בית החולים בית משה, וכתוצאה מכך, גם בתי החולים האחרים בסביבה הוכשרו, כמו גם בית היתומים בברוקלין.

היה פעיל רבות גם במפלגת המזרחי, והיה ממיסדיה ומעמידיה באמריקה, ובמשך שתי עשרה שנה שימש כיו"ר המרכז העולמי של המזרחי. שימש גם כחבר הנהלה של הקונגרס היהודי העולמי, ויו"ר של כבוד לקק"ל באמריקה.

בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל, ונתמנה מטעם הרבנות הראשית, כרב נודד במושבות הארץ, ועסק בהעמדת הדת על תילה. למרות רצונו להישאר בארץ ישראל, הוצרך לחזור לאמריקה, להמשיך במפעלותיו בתנועת המזרחי. אולם היה נוסע מכאן לשם, ומשם לכאן, במשך כמה שנים.

השתתף ואף נאם בצעדת הרבנים הגדולה בעשרת ימי תשובה תש"ד, לבקש מן הממשל האמריקאי לסייע בעצירת מכונת ההשמדה הנאצית. [ובכך, מתאים הפרסום גם ליום זה, בו מציינים את יום השואה].
להלן קטע מנאומו, באותה צעדה. 


בשנת תש"ו, היה גם חבר במשלחת היהודית לעצרת האו"ם.
גם בקום המדינה פעל, והיה נציג המזרחי במועצת המדינה הזמנית, ונמנה עם חותמי מגילת העצמאות. לאחר מכן, המשיך לשמש כחבר הנהלת הסוכנות היהודית, וראש המחלקה לפיתוח ירושלים מטעמה.

יום שישי, 22 באפריל 2016

האדמו"ר בעל הצמח צדק מליובאויטש


אמש, ביום י"ג ניסן, ערב בדיקת חמץ, מלאו מאה וחמישים שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, בעל הצמח צדק, מליובאויטש.

רבי מנחם מנדל נולד ביום כ"ט אלול תקמ"ט בליוזנה שבמחוז ויטבסק, בבלרוס, לאביו רבי שלום שכנא אלטשולר ולאמו דבורה לאה. נתייתם מאמו בהיותו בן שלש, וגדל בבית סבו אבי אמו, הוא רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא. בהגיעו לפרקו בשנת תקס"ג, נשא לאשה את בת דודו רבי דב בער האדמו"ר האמצעי. הוכר כסמכות הלכתית, עוד בחיי חותנו האדמו"ר.

בשנת תקפ"ט, אחרי פטירת חותנו מונה לכהן כאדמו"ר לחסידי חב"ד, ועסק בצרכי הכלל.

השאיר אחריו כתבים רבים בכל מקצועות התורה, שנדפסו פעמים רבות. שו"ת צמח צדק. דרך מצוותיך, אור התורה, ועוד.

נפטר כאמור, ביום י"ג ניסן תרכ"ו, והובא למנוחות בבית העלמין בליובאוויטש.

ואלו הם צאצאיו. א. רבי ברוך שלום שניאורסון, אבי זקינו של הרבי האחרון מליובאוויטש. ב. רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט. ג. רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון מלאדי. ד. רבי ישראל נח שניאורסון מניעזין. ה. רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש. ו. רבי יעקב שניאורסון נפטר צעיר בשנת תרט"ז. ז. רבי שמואל שניאורסון המהר"ש, מילא את מקום אביו כאדמו"ר לחסידי חב"ד בליובאוויטש. ח. מרת ראדע פריידא אשת ר' שניאור. ט. מרת דבורה לאה אשת ר' לוי יצחק.

וזה סדר יחוסו.

  • אביו, רבי שלום שכנא אלטשולר, נתייתם מאביו בהיותו בן ארבע, ואמו נישאה בשנית ועלתה לארץ ישראל. שלום שכנא עבר לגור בביתו של רבי שניאור זלמן מלאדי, ונתגדל על ברכיו, ולימים אף נשא לאשה את בתו הרבנית דבורה לאה. ממנה נולד לו בנו מנחם מנדל הנ"ל. דבורה לאה נפטרה בצעירותה, ורש"ש נשא בשנית את מרת רבקה בתו של האדמו"ר רבי אהרן הגדול מקארלין, ואף ממנה נולדו לו שתי בנות. רש"ש עסק בהבאת ספרי קודש לדפוס, תלמוד בבלי, ארבעה טורים ועוד, ובראשם ספר התניא של חמיו הגדול. נפטר בסביבות שנת תקס"ז או תקס"ח.
  • אביו רבי נח אלטשולר ממוהילוב, נפטר בדרכו לארץ ישראל, ומנוחתו בבית הקברות העתיק בטבריה. אומנם ר"י מונדשיין העיר שנקבר בחיפה. זוגתו מרת רוחמה, אחותו של המגיד ממעזריטש, שנשארה שלא עלתה עמו לארץ ישראל, נישאה בשנית לרבי אברהם מקאליסק, ועלתה עמו לארץ ישראל. מלבד בנו שלום שכנא, היה לו בן ובת נוספים, הבן הוא רבי יהושע אלטשולר שהיה מחשובי חבורת החסידים בטבריה. והבת היתה אשת רבי יוסף הלוי אשבל בנו של המגיד מישרים בליובאוויטש ר' יששכר בער.
  • ומעלה בקודש, יחוסו מקובל עד לרבי דוד אלטשולר מחבר פירוש המצודות על הנביאים וכתובים.

יום שלישי, 5 באפריל 2016

הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק זצ"ל

את הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק, הכרתי אישית מילדותי בבית סבי שדר בשכנות אליו.
מני אז בזכרוני,
נהירת התלמידים לביתו, בכל עת, ובפרט לעת צללי ערב ביום השבת, לתפילת מנחה, ולאחריה לסעודה שלישית, ודברי תורתו על הפרשה, ומעניינא דיומא.
הסוכה הגדולה שהיו בונים עבורו בחצר, ודלתה כמעט שלא נפתחה בכל ימי החג.
ובעיקר, הנעימות, ומאור פניו בכל עת.
רבי מאיר, נולד בבריסק בשנת תרפ"ט, עם פרוץ המלחמה העולמית נמלט עם אביו לווארשא, ומשם, הצליחו להימלט התופת, והגיעו לארץ ישראל, עם כמה מאחיו, כשאמו ועוד מאחיו ואחות אחת, נותרו בווילנא, ונהרגו בידי הנאצים ימ"ש.
בבואו לירושלים קנה את תורתו ב"עץ חיים" אשר בירושלים.
בשנת תשי"ט נששא לאשה, את רעייתו לבית בנדיקט מבני ברק.
כל ימים גר בשיכון אגודת ישראל ברח' חזנוביץ. וכל ימיו הרביץ תורה לתלמידים מקשיבים.

לפני מספר שבועות, לקה באירוע מוחי, שממנו לא קם, היה מאושפז בבית חולים עד לפטירתו במוצאי שבת האחרון.
לפנינו מאמר ליחוסו, פרי עטו של אברהם ישעיהו מקרית ספר.


 במוצאי שבת האחרון נפטר לבית עולמו הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק ראש ישיבת בריסק בהותירו אחריו משפחה מרוממת ותלמידים רבים, הגר"מ היה בן 87 בהסתלקותו.


להלן ידיעות על משפחתו וייחוסו למעלה בקודש, בייחוס זה יש להאריך הרבה עד אין קץ, נשתדל לקצר ולכתוב את הידיעות החשובות ביותר.

רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק זצ"ל חתן הרה"ג ר' יחיאל בנדיקט זצ"ל מבני ברק, על חותנו וייחוסו, להלן.

בן מרן הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, הרב מבריסק, רבי מאיר היה אחד מתוך אחד עשר ילדיו של הגרי"ז, אשר שניים מהם עודם חיים עמנו לאוי"ט, הבן הגאון רבי יוסף דב זצ"ל נפטר בב' באדר תשמ"א, הבן הגאון רבי רפאל זצ"ל נפטר בשנת תשנ"ז, הבן רבי חיים זצ"ל נפטר בשנת תש"ס, הבת הרבנית ליפשא ע"ה אשת הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין זצ"ל נפטרה בתשרי תשס"ט, מלבדם הבת פריידל נפטרה בצעירותה. הבת גוטל, הבן נפתלי צבי יהודה, והבן שמואל יעקב הי"ד נרצחו בשואה יחד עם אמם מרת הענדל הי"ד, בת רבי חיים אויערבאך, בן רבי משולם אויערבאך, בן הגאון רבי מאיר אויערבאך מקאליש בעל "אמרי בינה" נפטר בירושלים ה' אייר תרל"ח, בן הגאון רבי יצחק איצק אויערבאך בעל דברי חיים,

יום רביעי, 23 במרץ 2016

הגאון רבי משה פיינשטיין בעל האגרות משה


היום תענית אסתר, מלאו שלושים שנה לפטירתו של הגאון הגדול רבי משה פיינשטיין, בעל האגרות משה.

רבי משה נולד ביום ז' אדר תרנ"ה באוזדא שבבלרוס, שם כיהן אביו כרב, ומכיוון שנולד ביום פטירתו של משה רבינו, נקרא על שמו. למד בישיבה בסלוצק בראשותו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, ובשקלוב אצל רבי פסח פרוסקין, ממנו גם קיבל סמיכה להוראה. בשנת תרפ"ב נשא לאשה את מרת סימה בת ר' יעקב משה קסטנוביץ. לאחר שנפטר אביו, כיהן כרב על מקומו באוזדא, ובליובאן, בשנת תרצ"ז נסע לארצות הברית, ונתמנה לכהן כראש ישיבת תפארת ירושלים בניו יורק. נחשב לאחד מגדולי הרבנים באמריקה, ועמד בנשיאות אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה, וארגון עזרת תורה. היה אחד מגדולי פוסקי הדור, וספרו אגרות משה, בו כונסו תשובותיו בהלכה, נחשב לאחד מן הספרים היסודיים בספרות השו"ת בת זמננו.

רבי משה האריך ימים, ואף נכנס לשנתו התשעים, וימים ספורים אחר כך נפטר, ביום תענית אסתר תשמ"ו. ארונו הובא לקבורה בארץ ישראל, ונקבר בחלקת הרבנים שבהר המנוחות ביום הפורים ט"ו אדר תשמ"ו. על מצבתו נחקק שהיה ממשפחת הגר"א, רבי יחיאל הלפרין אב"ד מינסק בעל סדר הדורות, רבי יום טוב הלר בעל תוספות יום טוב, רבי ישעיהו הורוביץ בעל השל"ה, ומעלה בקודש. עיקר היחוס הוא מצד אמו כדלהלן.



וזה סדר יחוסו:

אביו הגאון רבי דוד פיינשטיין, נולד בשנת תרט"ז, בהיותו כבן שלש עשרה נבחר לחתנו של רבי יצחק יחיאל דוידוביץ אב"ד קרליץ, ואז נסע ללמוד בישיבת וולוזין, לאחר ארבע שנים שלמד בישיבה נשא לאשה את הרבנית פייא גיטל בשנת תרל"ג. זמן קצר לאחר נישואיו נפטר חמיו, ובני העיר ביקשוהו למלא את מקומו כאב"ד קרליץ, בשנת תר"מ נתמנה לכהן בעיר אוזדא, בה כיהן כעשרים וחמש שנה, ולאחר מכן, עשרים ושתים שנה נוספות בעיר סטארובין, עד לפטירתו ביום כ"ז תשרי תרפ"ה. זוגתו הרבנית מרת פייגא גיטל לבית דוידוביץ. צאצאיהם: שנים עשר ילדים נולדו לו, וחלקם לא האריכו ימים, ואלו שמות ילדיהם: א. הרבנית שיינדיל הי"ד אשת רבי שאול יאפין הי"ד. ב. רבי אברהם יצחק פיינשטיין זוגתו מרת אסתר בת ר' יוסף אהרונסון מסלוצק, נכדו של רבי מנחם מנדל אפשטיין אב"ד הלוסק שנודע כר' מנדלי סלוצקר, ר' אברהם יצחק נפטר בשנת תרע"ה, בנו הוא הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין אשר היה חתנו של הגרי"ז מבריסק. ג. רבי יעקב פיינשטיין הי"ד. ד. רבי יששכר בער פיינשטיין הי"ד. ה. רבי משה פיינשטיין דידן.