יום רביעי, 22 בפברואר 2017

תעודה היסטורית על משפחת לוריא מצפת

אומנם כבר פרסמתי בבלוג מספר מאמרים לתולדות משפחת לוריא זו, אך כיוון שעסקנו שוב בקורות המשפחה, עקב פטירתו של הדיין דויזניץ, ולקראת הוצאה לאור של ספר חדש מתורתו של אבי המשפחה רבי אהרן יוסף לוריא, עם תולדות המשפחה, מצאתי לנכון לפרסם כאן תעודה היסטורית שנתגלתה לא מזמן, וממנה נתגלו פרטים חדשים על המשפחה, ונתאמתו סיפורים רבים שעברו במסורת הדורות.

הנה קישורים למאמרים שפרסמתי בעבר,
משפחת לוריא מצפת וטבריה
השורשים של משפחת לוריא הצפתית
רבי משולם זושא לוריא דיין דחסידי ויזניץ

וכעת אבוא אל פרטי התעודה,
בני משפחת לוריא, כמו רבים אחרים מבני הקהילה בצפת בשנים הללו, נמנו על חסידיו של הרה"ק רבי אהרן מטשערנוביל. אומנם, נסיעה מצפת אל האדמו"ר, היתה כמעט בלתי אפשרית בימים ההם. לכן, הקשרים התנהלו בעיקר באמצעות מכתבים, וכאשר נסע אי מי מבני החבורה, נתנו בני הקהילה בידו קוויטלאך אל האדמו"ר.
בשנת תרכ"ח נסע רבי אברהם חרש"פ [חתן רבי שרגא פייבל] מצפת אל הרבי מטשערנוביל, בשבוע של פרשת יתרו, כבר שלח משם מכתב ראשון לצפת. אחר כמה חודשים לשהותו שם, בי' אייר [כ"ה למב"י], שלח אליו גיסו, רבי חיים יצחק לאבין מצפת. במכתב הוא מדווח לו על הקורה בצפת, ובפרט בקלויז של חסידי טשערנוביל, ודן על הראויים לקבל חלוקה מטשערנוביל, ואלו שלא זכאים להיכלל ברשימה.
כיוון שכבר נשלח מכתב מצפת לטשערנוביל, באו גם אחרים להוסיף שורותיהם בשולי המכתב, כל אחד ובקשותיו, כל אחד וענייניו לבקש מרבי אברהם שיבקש עבורם אצל הרבי, ובעניני החלוקה. הכל על מנת לחסוך בדמי המשלוח.
המכתב נשלח כאמור אל טשערנוביל, אך לא ידוע אם הגיע למענו או לא.

הכתובת המופיעה על המכתב מבחוץ היא:

מעי"ק צפת. ליד גיסי המופל' בתו"י א"ח מו"ה אברהם חרש"פ נכד הרב מלאבין.
מצוה להגיע לידו בכל מקום שהוא, כי נחוץ הוא מאוד, ולא ידע מקומו אי' איפו...

על כל פנים, עברו להם שלש שנים, והתגלגל המכתב לידיו של משכיל אחד, משונאי החסידים, והלה מצא ענין בפרסום המכתב כפי שהוא, במטרה להדגים ממנו את קשריו הכספיים של הרבי עם תושבי ארץ ישראל, ועניינים נוספים.

יום שני, 6 בפברואר 2017

רבי משולם זושא לוריא דיין דחסידי ויזניץ

ברוך דיין האמת
בבני ברק נפטר אתמול, יום ראשון, ט' שבט תשע"ז, הגאון החסיד רבי משולם זושא לוריא, דיין דחסידי ויזניץ.
רמ"ז נולד ברומניה, עת גרה שם משפחת בית אביו, בשנת תרפ"ט. אביו כיהן כרב בעיירה קטנה בשם אדמוש. בבחרותו, לאחר מאורעות השואה אז נהרג אחיו שלמה הי"ד, חזרה משפחתו לארץ ישראל, אל עיר הקודש טבריה.
כאן, בארץ ישראל, נסע ללמוד בישיבת ויז'ניץ, בצל קדשו של בעל האמרי חיים, ומני אז, דבק בחצר הקודש ויז'ניץ. והיה האמרי חיים מתבטא בפני אביו, עליו ועל אחיו, חמשה חומשי תורה שיש לך - שוים יותר ממליונים.
רבי משולם זושא לוריא לצידו של האדמור מויז'ניץ
אחר שנסמך להוראה על ידי הגר"ש וואזנר, נתמנה על ידי האמרי חיים לכהן כאב"ד של חסידי ויז'ניץ בבני ברק,] תפקיד אותו נסע למעלה מיובל שנים. ומני אז, היו מתיעצים איתו החסידים, והאדמורים לדורותיהם בכל ענין של הלכה. גם תלמידי הישיבות ואברכי הכוללים של ויז'ניץ היו באים להיבחן אצלו בהלכה.
בתקופה האחרונה חלה, ואתמול כאמור נפטר. ללווייתו שהתקיימה אמש, קרא האדמו"ר מויז'ניץ לכלל חסידי ויז'ניץ ובחורי הישיבות שלה, להשתתף בלוויה.

על משפחת לוריא מצפת, כבר כתבנו בעבר, וכעת נתמקד ביחוס אבותיו של רמ"ז.
  • אביו, רבי אהרן יוסף לוריא, נולד בצפת בשנת תרנ"ד, ולמד בישיבותיה, בבחרותו כאשר נסע אביו לרומניה, נצטרף אליו, ואף שם למד בישיבה,

יום חמישי, 12 בינואר 2017

רבי צבי דוד הלוי אב"ד קראקא


היום מלאו מאה ושמונים וחמש שנה לפטירתו של הגאון רבי צבי הירש דוד הלוי אב"ד קראקא. רבי צבי דוד נולד כפי הנראה בלבוב, מקום מגורי אביו באותם ימים. בצעירותו נתמנה לאב"ד שבערשין, ולאחר זמן מה נסע לקראקא להיות עזר לאביו בעניני הרבנות.  לאחר פטירת אביו נתמנה לראש בית דין בקראקא, ואחר כך נתמנה לרב ואב"ד על מקום הגאון רבי משה שלמה זלמן, שנתקבל לאב"ד קראקא, ואף נשא דרשה בבית הכנסת הישן בעיר, אך לבסוף נשאר בווארשא, ומשכך, זכה רבי צבי דוד לישב על כסאו של אביו ברבנות.

בספר עיר הצדק כותב עליו, כי כפי המסופר עליו מבני דורו, היה אהוב מאד בעיני שרי בעלי פקודות העיר, אשר נהיתי לעיר חפשית בימיו, כי ידע למצוא חן בעיניהם על ידי דרכיו הנעימים, וקיבל את כל האדם בסבר פנים יפות. זכרו בכתבים כמעט ולא נמצא, רק בכמה מקומות ספורים, בשו"ת ברית אברהם [תקנות עגונות סימן ס"ד]. מכתבו אודות אתרוגי קארסקי שהובאו מאיטליה, שנתברר שיש בהם הרכבה, מוזכר בספר אגודת אזוב דף ל"ה. גם בספר מעלות היוחסין, מזכירו ראז"מ ואף קוראו מחותני, ומזכיר שדיבר עמו בענין המסורת בק"ק קראקא, שהרמ"א היה חתנו של רבי שכנא.
תמונת רבי צבי הירש דוד לוי מתוך ספרו של מ. בלבן, תולדות היהודים בקראקוב ובקאז'ימייז'.


כמו כן, יש ממנו הסכמות על כמה ספרים, [לא רבים], אחת מהם היא על ספר אבני קודש לרבי אברהם אליעזר דמשק, שהיה דיין עמו בבית דינו, ואף בהסכמה זו מזכיר את הסכמת רבי אפרים זלמן מרגליות, ושוב קוראו מחותני.

רבי צבי דוד נזכר אחרון בסוף רשימת "שמות הצדיקים מהנרשמים בלוח בקרית קראקא בחצר מות על בה"כ של הגאון הרמ"א זצלל"ה" שנדפסה בסוף מגילת איבה למברג תקצ"ט, ונדפסה מחדש עם הערות בסדרת מאמריו של אברהם יערי בתלפיות כרך ט חו' א-ב, עמ' 309. [כאמור, רשימה זו הועתקה בתקצ"ט, וסביר שאחר כך המשיכו והוסיפו בה את שמות הרבנים הבאים].

יום שבת, 7 בינואר 2017

הגאון הגדול רבי משה שפירא זצ"ל

ברוך דיין האמת.
בבית החולים הדסה עין כרם, נפטר במהלך השבת הגאון הגדול רבי משה שפירא, מגדולי בעלי המחשבה והמוסר בדורנו, לאחר מחלה קשה, ממנה סבל בחודשים האחרונים.
הגאון רבי משה נולד בפתח תקווה, לפני שמונים ושתיים שנה, לאביו הגאון הצדיק רבי מאיר יצחק שפירא. בבחרותו למד בישיבות אור ישראל, משם המשיך לישיבת פוניבז', ועל פי עצת החזון איש, נסע גם לירושלים ללמוד בישיבת חברון, כאן נתקרב גם למרן הגרי"ז מבריסק. 
בהגיעו לפרקו, נבחר כחתנו של הגאון רבי אהרן ביאליסטוצקי ראש כולל אהל תורה בירושלים. כבר בצעירותו הוכר כגדול בתורה, ובספר 'ימי שנותי' שכתב אחד מקרובי משפחתו רבי אפרים רוזינג ונדפס בשנת תשל"א, כתב אודותיו כי הוא לומד בכולל של הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין ועדיו לגדולות.
במהלך שנותיו נקרא להרביץ תורה במקומות רבים, בארץ ובעולם. תחילה באמריקה בישיבת בית בנימין לצדו של הגאון רבי שמחה שוסטל, אחר כך בארץ ישראל, בישיבת בית התלמוד, בישיבת אור שמח, בישיבת שב שמעתתא, ועמד בראשותו של כולל גדול מיסודה של קרן וולפסון. גם בקהילה היהודית במוסקבה, השקיע רבי משה רבות, בעיקר בישיבת תורת חיים.
רבי משה על ציון הגר"ח מוולאזין, צילם הרב רייכינשטיין 
אך עיקר גדלותו בא לידי ביטוי בשיעוריו הרבים בתורת המחשבה, והקבלה. שיעורו הקבוע בפרשת שבוע ביום חמישי משך אליו רבים וטובים. אך היו לו שיעורים קבועים במסגרות מצומצמות יותר, בהם הראה את כוחו הגדול בכל תחומי התורה. ועוד יבואו אחריו ויתארו את גדלותו הרבה, ואת שיעוריו בכל מקצועות התורה, בחריפות רבה, ועתה חסרנו כל זאת.
הלווייתו תצא מחר צום עשרה בטבת, בשעה אחת עשרה בצהריים, בשכונת רמת שלמה בירושלים.

וזה סדר יחוסו:
אביו הגאון הצדיק רבי מאיר יצחק שפירא מפתח תקווה, נולד בעשרה בטבת תרס"ה, בצעירותו למד בישיבה הקטנה בקעלם, ואחר כך נסע ללמוד בישיבת טעלז, ולאחר מכן עבר לישיבת סלבודקא, ונמנה על תלמידיו הקרובים של הסבא מסלבודקא, רוב ימיו הרביץ תורה לתלמידים צעירים בבתי ספר, כך למשל בבית ספר צייטלין בתל אביב, ומשיצא לגמלאות נתמנה לכהן כמשגיח בישיבת נחלת דוד בפתח תקווה, נפטר כ"ב טבת תשנ"ו. זוגתו מרת רחל לבית קרלינסקי.