יום שלישי, 26 בפברואר 2019

כנס שושלות יוחסין - צפת

העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה [עיל"ם], פרסמה את תוכנית הכנס הגנאלוגי השנתי ה14.
הכנס יתקיים בימים ראשון ושני כ"ד-כ"ה אדר ב' תשע"ט, 31 במרס-1 באפריל 2019, במלון כנען ספא בצפת.

הכנס יתקיים בסימן 300 שנה להולדת הגאון מוילנא, ויעסוק גם בתולדות הישוב היהודי בצפת.

וזו תוכנית הכנס:
יום ראשון 31 במרס.
10:00 - 11:30, האסיפה הכללית השנתית של עיל"ם. [לחברי העמותה בלבד].
10:30 - 11:45, הרשמה והתארגנות. מרכזי יעוץ והדרכה כלליים, ולצאצאי הגר"א.
11:45 - 12:00, משה גולן, יו"ר עיל"ם, דברי פתיחה.
12:00 - 13:15, הרצאת פתיחה: פרופ' אלחנן ריינר, המנהל האקדמי של הספריה הלאומית: יחס, ייחוס ויוחסין; בטרם היות הגנאלוגיה.
13:15 - 14:30, ארוחה והפסקת צהריים.
14:30 - 14:45, מושב ראשון: "הגאון מוילנא", לציון שלש מאות שנה להולדת הגר"א. יו"ר המושב: אלי אשד.
14:45 - 15:45, חיים פרידמן: משפחת הגאון רבי אליהו מווילנא.
15:45 - 16:15, בנימין פנטליאט: הגאון מוילנא - משושילתא דבית דוד.
16:15 - 16:30, הפסקה וכיבוד קל.

16:30 - 17:00, ד"ר אריה מורגנשטרן: ניסון עלייתו של הגר"א לארץ ישראל.
17:00 - 17:30, ג'ולס פלדמן: משפחת ריבלין לדורותיה.
17:30 - 18:00, דניאל הורוביץ, גנאלוג ראשי של MuHeritage: מאגרי מידע גנאלוגיים.



17:30 - 19:00, הפסקת מנוחה / פנייה למרכזי ההדרכה ולמרכזי המידע.
20:30 - 22:30, נילי פורטוגלי: על תולדות משפחת ברנזון מצפת, והקרנת הסרט "ואת הסמטה היא סיידה בתכלת".

יום שני 1 באפריל
09:00 - 09:30, מושב שלישי, סדנה פתוחה, פריצת קירות סתומים וחיבור איים במחקרים גנאלוגיים. (פרזנטציה ודיון). יו"ר ומנחה: סיני זילבר.

יום שני, 4 בפברואר 2019

הגאון המקובל רבי זבולון המבורגר זצ"ל

בירושלים נפטר הבוקר הגאון המקובל רבי זבולון המבורגר, מגדולי התלמידי חכמים הצנועים שבירושלים. רבי זבולון נולד בירושלים בשנת ת"ש לערך, כרוב ידלי ירושלים למד בצעירותו בת"ת וישיבת עץ חיים, למד בישיבת כוכב מיעקב אצל הרב מטשעבין, בישיבת סלונים ברמת גן, ובישיבת מיר אצל רבי נחום פרצוביץ. שנים רבות גר במושב גמזו, ולאחרונה שב לירושלים, אל שכונת בתי הוראדנא הסמוכה לשכונת זכרון משה. את דברי תורתו הדפיס בספרי שערי זבול. שנים רבות חי חיי דחק וסיגוף. בשנים האחרונות נטפלו סביבו כמה מבני סביבתו, במטרה להפיץ את חידושי תורתו, ודאגו לעטרו בבגדי מעדנות כמנהג אדמורים חשובים.
רבי זבולון המבורגר, מקור: JDN


לדאבון לב לא נולדו לו ילדים, ונפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא.

מסע לווייתו יצא היום בצהריים, להר המנוחות.

וזה סדר יחוסו:

  • אביו הגאון רבי אברהם משה המבורגר משכונת כנסת בירושלים, מלומדי עץ חיים, נודע כשקדן מופלג וכלמדן גדול המחדש חידושים בתורת הנגלה ותורת הנסתר. תורתו נדפסה בסדרת הספרים חידושי רבי אברהם משה. זוגתו מרת טויבע מרים לבית חשין.
  • אביו רבי שמואל שאול המבורגר, המכונה שמואל שואל באבעס, על שם אמו, נפטר י"ט שבט תשכ"ח. זוגתו מרת חיה רייזל לבית חרל"פ. ואלו צאצאיו: א. צבי המבורגר, נפטר בבחרותו י"ח תשרי תרצ"ט. ב. רבי זבולון המבורגר נפטר ב' כסלו תשל"ט. ג. רבי מרדכי המבורגר נפטר כ"ג אדר תשמ"ז. ד. רבי אברהם משה הנ"ל.

יום שבת, 2 בפברואר 2019

האדמו"ר רבי נתן דוד רוזנבוים מזוטשקא זצ"ל

במוצאי שבת נפטר בבית החולים מעייני הישועה האדמו"ר רבי נתן דוד רוזנבוים מזוטשקא, לאחר מחלה קשה. 
האדמו"ר נולד ביום ד' סיון תש"ה בדורוהוי שברומניה, בהיותו כבן שלש שנים, היגרה משפחתו לאמריקה, ונתיישבו בברוקלין, בבחרותו למד בישיבת שערי יושר בראשות הגאון רבי יצחק דוב קופלמן שלימים עבר לכהן בלוצערן. בהגיעו לפרקו נבחר לחתן על ידי האדמו"ר רבי מרדכי גולדמן מזוועהיל, בעל היקרא דמלכא, אשר יום פטירתו אף הוא חל הערב כ"ח שבט. שמחת הנישואין נערכה ביום י"ט כסלו תשכ"ו בארצות הברית.
כבר בשנים הראשונות לאחר נישואיו עסק במלאכת החינוך, עוד באמריקה, וגם בעלותו לארץ ישראל עם אביו, כאשר קבע את מקום מגוריו בבני ברק, נודע כמחנך מפורסם, והיה מנהל רוחני של כמה תלמודי תורה בבני ברק.
לפני כשמונה עשרה שנה, עם פטירת אביו ביום י"ד תמוז תש"ס, נתמנה לממלא מקומו, והוכתר כאדמו"ר מזוטשקא.
לפני למעלה מחצי שנה בעת שהותו בצפת, אושפז בבית החולים בעיר, ומני אז לא ירד ממטת חליו, עד לפטירתו הערב אור לכ"ח שבט תשע"ט.
מסע הלווייה יצא מבית מדרשו בבני ברק, אל הר הזיתים בירושלים.

וזה סדר יחוסו:
  • אביו הרה"ק רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מזוטשקא, נולד ביום כ"א טבת תרס"ו בטשערנוביץ, נשא לאשה את מרת חנה לבית הולנדר, גר בעיר וואשקוביץ, ולאחר מכן, נתבסס ופתח בית מדרש בעיר זוטשקא, וכיהן שם כאדמו"ר, כמובן עוד בחיי אביו, בימי השואה שרד עם משפחתו, ולאחריה היגר לארצות הברית, שם יסד חברת שומרי שבת. לאחר שנפטר אביו, עלה לארץ ישראל בשנת תשל"ד ונתיישב תחילה בתל אביב ושימר את בית מדרשו של אביו, ובשנת תשמ"א פתח את בית מדרשו בבני ברק, בו כיהן עד לפטירתו ביום י"ד תמוז תש"ס. חיבר ספרים רבים, על צניעות וענינים נוספים. ספרו על התורה נקרא נחל יצחק.
  • אביו הרה"ק רבי איתמר רוזנבוים מנדבורנא, אשר כתבנו אודותיו ואודות יחוסו בהרחבה בעת שנפטר נכדו, האדמ"ר רבי יעקב יששכר בער מנדבורנא.


רבי יצחק אייזיק מזוטשקא, היה חתנו של
  • רבי נתן דוד הולנדר אב"ד אמסנא, הוא לא היה מגזע אדמורים אך זוגתו השניה היתה בת רבי משולם פייבוש נפתלי הלוי גוסטמן מלשקוביץ, מגזע היושר דברי אמת, האוהב ישראל מאפטא, רבי לוי יצחק מברדיטשוב,

יום שני, 31 בדצמבר 2018

רבי אלעזר מרדכי קעניג זצ"ל

בצפת מובא למנוחות כעת הרב הצדיק רבי אלעזר מרדכי קעניג מנהיג קהילת חסידי ברסלב בצפת.
הוא נפטר הבוקר לאחר תקופה ארוכה שסבל ממחלה קשה.
שלושים ותשע שנים כיהן הרב קעניג כרבה של קהילת ברסלב, אותה יסד אביו. פיתח את הקהילה, וביסס את מוסדותיה, ורבים רבים ראו בו את מנהיגם הנערץ.
נולד ביום ח' חשון תש"ו בירושלים, בילדותו למד בחיידר הותיק עץ חיים, ומשם המשיך לישיבת ברסלב בבני ברק, וזמן מה, למד גם בישיבת מיר בירושלים. לאחר נישואיו נתיישב בבני ברק, מקום מגורי חמיו - ר' אברהם ברגר, ולמד שם בכולל ברסלב. ולאחר פטירת אביו, החליט לקחת על עצמו את עול הקהילה בצפת, ועבר לגור במקום. כאמור, הנהיג את הקהילה, וביססה מהמסד ועד הטפחות, על כל הנדרש מקהילה חשובה כזו, מוסדות תורה וחסד, על כל המשתמע מכך. בשנים האחרונות חלה, ומספר פעמים הגיע עד לשערי מוות ממש, אך ניצל והתאושש. והבוקר, למגינת לב תלמידיו הרבים, נסתלק והלך לעולמו.

וזה סדר יחוסו,
  • אביו רבי גדליה אהרן קעניג, נולד בירושלים שבין החומות, בחודש ניסן תרפ"א. בצעירותו למד בישיבת חב"ד, והתקרב לדרכה. לאחר מכן היה תלמידו של רבי אברהם שטרנהרץ מגדולי חסידי ברסלב, והמשיך את דרכו. יסד את קהילת ברסלב בצפת, וחיבר קונטרס חיי נפש. נפטר באנגליה ביום כ"ג תמוז תש"מ והובא לקבורה על הר הזיתים. אחרי פטירתו הדפיסו צאצאיו עוד מחיבוריו, וחלקם עדיין בכתב יד. זוגתו מרת אסתר פרומעט לבית ארנטרוי, האריכה ימים אחריו, ונפטרה בשיבה טובה בחג השבועות תשס"ח.
  • אביו רבי אלעזר מרדכי קעניג, היה מחסידי קוזניץ/פוריסוב, למד קבלה עם בעל כף החיים אצל המקובל רבי חיים שאול דוויק, חיבר ספר רקח מרדכי - פירוש על שאילתות דרב אחאי גאון,