יום שבת, 22 בנובמבר 2014

הגאון רבי יצחק ברנשטיין זצ"ל

בחיפה נפטר בשבת הגאון רבי יצחק ברנשטיין ראש הישיבה הגדולה ברכסים.
ראש הישיבה נולד בשנת תרצ"ו, למד בישיבת כנסת חזקיהו, ונלקח כחתן לנכדתו של הגאון רבי חזקיהו מישקובסקי שעל שמו נקראה הישיבה.
בחודשים האחרונים חלה מאד, ובשבת זו כ"ט חשוון תשע"ה, הלך לעולמו.
מגדולי היחס היה רבי יצחק ברנשטיין, מצאצאי בית הרב דוואלאז'ין, ועל כן ראוי להקדיש כמה שורות לסקור את אילן היוחסין שלו.

וזה סדר יחוסו:
  • אביו רבי חיים ברנשטיין, זו' מרת חיה שרה מלכה לבית מייזל, היא נקראה על שם סבתה כדלהלן.
  • אביו רבי אברהם אליהו ברנשטיין, מחותנו של הגאון רבי ברוך דוב ליבוביץ. זו' מרת באשע בת ר' דוב.
רבי חיים ברנשטיין הנ"ל היה חתנו של,
  • רבי שלום שכנא מייזל, מנהל בית המדרש הגבוה "תחכמוני" בביאליסטוק, זו' מרת רבקה מרים לבית דננברג עלו לארץ ישראל בשנות התר"ץ.
  • אביו רבי יצחק מייזל, וזו' מרת חיה שרה מלכה לבית יעלין, נפטרה בצעירותה בדר"ח אייר תרמ"ד.
  • אביו רבי דוד מייזל.
רבי שלום שכנא מייזל הנ"ל, היה חתנו של
  •  רבי חיים לייב דננברג, וזו' מרת פריידל לבית יפה.
  • אביו רבי אהרן אליעזר דננברג מסטאוויסק, וזו' מרת גולדה לבית יפה, הזכרנו אותם לפני כמה חודשים בבלוג כאשר כתבנו על משפחת דננברג מסטאוויסק.
 רבי יצחק מייזל הנ"ל, היה חתנו של,
  • הגאון רבי אריה לייב יעלין מבילסק בעל היפה עינים, נולד בשנת תק"פ, תלמיד ישיבת וולוז'ין. בתחילה שימש כאב"ד יאשינובקה, ומשנת תרט"ז עבר לכהן כאב"ד בילסק. נפטר ז' ניסן תרמ"ו, ונספד בספר נאד של דמעות. זו' [הראשונה] מרת מיכלה בת ר' משה פנחס מק"ק זעטיל.
  • אביו רבי שלום שכנא ילין מסקידל, חתן ר' שלום מאוסטרהא, לפרנסתו עסק בהגהת ספרי תורה, עלה לירושלים בשנת תרי"ח, ונתפרסם כאשר נסע לארם צובה להעתיק את התנ"ך מנוסח בן אשר, נפטר בירושלים ומנוחתו בהר הזיתים.
  • אביו רבי נפתלי מסקידל, על פי מסורת המשפחה, אבותיו כיהנו שתים עשרה דורות ברבנות.

יום שלישי, 18 בנובמבר 2014

רבי משה טברסקי הי"ד

בפיגוע הנורא שהתרחש היום נהרג גם רבי משה טברסקי ראש כולל תורת משה בירושלים.


וזה סדר יחוסו,
  • אביו, האדמו"ר רבי יצחק אשר טברסקי מטאלנא בוסטון, שהיה גם פרופסור לספרות עברית ופילוסופיה, נפטר י"א תשרי תשנ"ח, ומנוחתו על הר הזיתים.
  • אביו, האדמו"ר רבי משולם זושא טברסקי מטאלנא בוסטון, הגיע לאמריקה בשנת תרפ"ט, נפטר בקיץ תשל"ב, הובא לקבורות בהר הזיתים. זו' מרת רבקה בת ר' יהושע ברונשטיין.
  • אביו, האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מטאלנא טאלטשין, הוא נפטר בקייב ביום י"ט כסליו תרע"ו, מתורתו נדפס ספר מטמוני מנחם נחום. זו' מרת סימא האריכה ימים ונסעה עם צאצאיה לארה"ב ושם נפטרה ביום ט' ניסן תרצ"ז.
  • אביו, רבי מרדכי טברסקי נפטר צעיר.
  • אביו, הרה"ק רבי דוד טברסקי מטאלנא.
  • אביו, הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל זיע"א.
ומעלה בקודש.

האדמו"ר רבי יצחק טברסקי הנ"ל, היה חתנו של,
  • הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק אב"ד בוסטון וראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן, נפטר בחוה"מ פסח תשנ"ג, זו' מרת טוניה נפטרה בשנת תשכ"ז.
  • אביו הגאון רבי משה סולובייציק אב"ד חסלוביץ וראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק, נפטר בשנת תש"א, זו' מרת פעשא לבית פיינשטיין.
  • אביו הגאון רבי חיים הלוי סולבייצ'יק מבריסק.
  • אביו הגאון רבי יוסף דב הלוי סולובייציק בעל בית הלוי מבריסק.
ומעלה בקודש. 


האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מטאלנא טולטשין, היה חתנו של
  • הרה"ק רבי משה צבי מטשיטשלניק זיע"א. 

רבי יוסף דוב סולובייצ'יק הנ"ל היה חתנו של,

יום רביעי, 12 בנובמבר 2014

רבי אליהו ראגולר אב"ד קאליש



היום מלאו מאה שישים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי אליהו ראגולר אב"ד קאליש .
ואלו תולדותיו, רבי אליהו נולד בשנת תקנ"ד לערך, את עיקר תורתו למד מפי אביו, בהיותו כבן שלש עשרה שנים, נשא לאשה את מרת גיטיל בת הנגיד רבי דוד גרדומר. כבר בצעירותו 'נתגלה' על ידי הגאון רבי חיים מרדכי מרגליות בעל השערי תשובה, שנזדמן לעירו, ופרסם לתושבי העיר את גדלותו בתורה. מסופר כי נסע לוולוז'ין ללמוד תורה מפי רבי חיים מוולוז'ין, ואמרו, כי חפץ ללמוד מפיו את חכמת הקבלה. ואחר כארבעה חודשים שב לעירו. בשובו נתמנה למו"ץ בעיר שאט, ובשנמת תקפ"א נתקבל לרב ומו"ץ בעיר ראגאלי, על שם עיר רבנותו הראשונה, נתפרסם בשם רבי אליהו ראגולר. בשנת תקפ"ד, עבר משם לכהן כרב בעיר וילאמפול - סלאבודקא, בפרברי קובנא, בשנת ת"ר עלה ונתעלה לכהן כאב"ד קאליש שבפולין, שם כיהן עד ליומו האחרון. נערץ על ידי גדולי דורו, ועוד הרבה אפשר לספר עליו, אך כבר באו הדברים עלי ספר 'תולדות אליהו'. רבי אליהו נפטר ביום י"ט חשוון תר"י, ונקבר בקאליש סמוך לקברו של המגן אברהם. נספד בספר רשפי קשת, מרבי אברהם מסטאוויסק, נדפס בקעניגסברג. גם רעייתו גיטל נפטרה באותה שנה ביום ח' טבת.
השאיר אחריו שלושים וחמשה ספרים בכתב יד, בנגלה ונסתר ושו"ת ועוד, והיו אצל בנו ר' יהושע. מתורתו נדפס ספר יד אליהו, מאה ועשרים תשובות הלכה למעשה, שנלקטו ונסדרו על ידי בנו רבי דוד מהלוסק, שאף כתב הערות בשם יד דוד.
צאצאיו:
רבי יהושע רבינוביץ אב"ד קלעצק וניעשוויז, נולד בשנת תקע"ח לערך, נפטר כ"ב אדר תרמ"ז נספד בספר מספד תמרורים, לרבי משה זלמן, וכן בספר גנת אגוז שחיבר ידיד נעוריו רבי אליעזר זלמן גראייבסקי.
רבי דוד מהלוסק, כאמור עסק בכתבי אביו והדפסתם.
רבי מרדכי צבי, חתן ר' אריה לייב דובראווער, והיה גר שם אצל חותנו, בדובראווי פלך הוראדנא, נפטר בשנת תרנ"ט ומנוחתו בהוראדנא.
ר' יעקב נפטר בעיר פראפאיסק ביום י' אייר תרנ"ה.
מרת חאסיע אשת ר' בנימין בינוש מרגליות מנובהרדוק.
מרת אסתר זלאטא בקוברין.
מרת פעסיא אשת ר' דב בער לעוויטין מפראפאיסק שאף הוא עסק בהוצאת כתבי רבינו ותולדותיו.
מרת פרומא ליבע אשת הנגיד ר' יוסף חיים ריפ מסלונים.

ליפמן בספרו מתולדות היהודים מונה עוד כמה רבנים הנמנים מצאצאיו של רבי אליהו. א. הגאון רבי חיים אב"ד רעוויל, לא מצאתי אודותיו פרטים ולא נודע לי כיצד הוא מצאצאי רבי אליהו. ב. הגאון רבי יוסף לייב בלוך היה מצאצאיו מצד אמו, וזה אינו נראה לי נכון, אם כי יתכן שהיו שארי בשר, כי מוצא משפחות שניהם הוא בעיר ראסיין.

יום רביעי, 29 באוקטובר 2014

גאב"ד טשאבא זצ"ל - ברוך דיין האמת

בירושלים נפטר הלילה הגאון הצדיק רבי שלום משולם וינברגר גאב"ד טשאבא זכר צדיק לברכה.
רבי שלום משולם היה נכדו בן בתו של רבי שרגא שמואל שניצלר גאב"ד טשאבא עליו כתבתי בבלוג אך בשבוע שעבר כאשר מלאו שלושים וחמש שנה לפטירתו.
רבי שלום משולם נולד בהונגריה בשנת ת"ש לאביו רבי יעקב יצחק וינברגר, שהיה ראש ישיבה בעיר וואדקערט, ולאמו מרת מלכה לבית שניצלר כאמור. הוריו וכל משפחתו נהרגו בשואה, והוא לבדו נותר, ונתגדל על ידי זקנו רבי שרגא שמואל שניצלר, ומשכך, הנציח את זכר זקינו בבית המדרש טשאבא שהקים בשכונת בית ישראל בירושלים.
בבחרותו למד בישיבת פרשבורג, ובשנת תש"ך נשא לאשה את בתו של רבי יוסף דוד אונגר מפרשבורג.
גאב"ד טשאבא זצ"ל

שימש כבעל תפילה בימים נוראים אצל גאב"ד ערלוי, רבו מימי ישיבת פרשבורג.

כאמור, הלילה אור לה' חשוון, נפטר רבי שלום משולם בירושלים.


על יחוס משפחת אמו, כתבנו כאמור בהרחבה בשבוע שעבר, ורק נשאר לנו לספר קצת על יחוס משפחת אביו, וזה סדר יחוסו:
אביו כאמור, רבי יעקב יצחק ויינברגר הי"ד, נולד בעיר קליינוארדיין שבהונגריה, בבחרותו למד בישיבתו של בעל המנחת אלעזר במונקאטש ונסמך להוראה על ידו. יסד ישיבה קטנה לבחורים צעירים בעיר וואדקערט שבהונגריה, ולאחר מכן בעיר דינדיש, בישיבתו למדו תלמידים רבים מהסביבה הקרובה. רעייתו מרת מלכה הי"ד. בימי השואה, נלקח לפלוגות העבודה ההונגריות כבר בשנת תש"ב אך התגלגל ממקום למקום ושרד את רוב המלחמה עד יום כ' אייר תש"ה אז נפטר על אם הדרך. בקיץ תש"ד נהרגה גם רעייתו מרת מלכה ועמה רוב ילדיהם, ונשאר כאמור רק שלום משולם שהיה בבית זקנו.
אביו רבי שמואל צבי וינברגר מקליינווארדיין, זוגתו מרת ליבא.

עוד יש לנו לפרט את יחוס משפחת חותנו.
כאמור, חותנו של רבי שלום משולם וינברגר, היה רבי יוסף דוד אונגר, מחבר הספר קרית דוד, נפטר ביום כ"א כסליו תשכ"ב.
אביו, רבי אברהם יודא - אברהם לייב אונגר, בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף מאיר טיגערמאן אב"ד נייהייזעל, בבחרותו למד בישיבתו של רבי דוד ליב זאלצער זצ"ל בהאמינא, ומשם המשיך אל ישיבת פרעשבורג בראשותו של רבי שמחה בונים סופר בעל שבט סופר, ונחשב לאחד מן התלמידים החביבים לרבו. בשנת תרנ"ט נשא לאשה את מרת מלכה לבית שטיינר, חבר ספר קריה נאמנה.