יום שלישי, 21 בינואר 2020

משפחת עבו מצפת משפחה אשכנזית או ספרדית?


אחת המשפחות היותר מפורסמות בקרב הקהילה הספרדית הותיקה בארץ ישראל, היא משפחת עבו הצפתית. עיקר פרסומה בא לה, הודות לתהלוכה המסורתית עם ספר התורה, היוצאת בכל שנה ושנה ביום לג בעומר, מביתם שבצפת, לעבר קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון הסמוכה.

אבי המשפחה, רבי שמואל עבו, עלה לארץ מאלג'יר לפני למעלה ממאתיים שנה, בשנת תקע"ז – 1817. הוא היה  בעל עסקים אמיד, ושימש כסוכן קונסולרי של צרפת בגליל. גם בקרב הקהילה היהודית היה מעמדו חזק, והוא נמנה תמיד כאחד מראשי העדה הספרדית בצפת. גם בניו אחריו שימשו באותם תפקידים, סוכן קונסולרי, ומראשי העדה הספרדית.
רבי שמואל עבו, נסע כשליח מטעם הקהילה הספרדית, בין היתר הגיע להודו. ופגש שם את השר הצדיק סיר דוד ששון בבומביי, אשר שלח איתו סכומי כסף גדולים לרכוש קרקעות ולבנות מבנים מסביב לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. 

בנו רבי יעקב חי עבו, נולד כבר בצפת, בשנת תק"צ [על פי גאון, או תר"ב על פי תדהר]. למד בת"ת ובישיבה, והוסמך לרבנות, עזר לאביו בניהול עניני הקונסוליה, ובעסקי המסחר הגדולים, ובגאולת קרקעות בסביבה. אחר פטירת אביו, נתמנה מטעם ממשלת צרפת לכהן על מקום אביו כקונסול בצפת ובטבריה ובסביבתן. היה פעיל גדול ביסוד הישוב ראש פינה, ונתמנה כנשיא כבוד של הוועד. כמו כן, היה פעיל בישוב יסוד המעלה ומשמר הירדן. 
רבי יעקב חי עבו, מתוך ההגדה לבית עבו

כמו כן, יש לזכור ולציין את מלחמתו המאומצת נגד המסיתים ואנשי המסיון למיניהם, וכל צעד שלהם לפרוש אל רשתם בגליל, נפגש מצדו בהתנגדות חזקה. ועמד על משמר קניני העדה הספרדית בצפת. הוא נפטר בעיר צפת, ביום ג' טבת תר"ס.
שני בנים ושתי בנות היו לו. א. מאיר עבו, אשר המשיך את המסורת בתהלוכת לג בעומר מביתו בצפת, נפטר בראשית שנת תש"ח בצפת, אשתו מרת חיה רחל בת יצחק מרדכי גלאדסטון. ב. משה עבו. ג. מרת מסעודה היתה נשואה לאריה לייב לובובסקי ונתגרשו. ד. מרת מזל.

*    *    *

אמנם, מטרתי במאמר זה, היא לנסות להתחקות אחר משפחת אשתו של רבי יעקב חי.

יום שבת, 7 בדצמבר 2019

למעלה בקודש - משפחת אולמן



בשורה טובה לשוחרי תולדות גדולי ישראל וחובבי מחקרי יוחסין

הופיע ויצא לאור, ספר חדש, למעלה בקודש, תולדות רבי שלום אולמן זצ"ל אב"ד לאקנבאך, וחותנו רבי רפאל ריס זצ"ל אב"ד מדינת שווייץ, ושושלת יחוסם למעלה בקודש על רקע קורות קהילות הקודש, ותולדות צאצאיהם וממשיכי דרכם.
הספר המכיל 768 עמודי כרומו, גדושים בידע מרתק, תגליות היסטוריות, ושושלות יוחסין מפוארות, ומעוטרים במאות מסמכים מקוריים, ותמונות אלבומיות, נערך בשנים האחרונות על ידי הסופר המפורסם, הרה"ח רבי ראובן ברים, אשר ידיו רב לו בכגון דא, ויצא לאור זה עתה בבני ברק.

בין גדולי דור דעה, בתקופה שלפני כמאתיים שנה, בולטת דמותם הנשגבה של הגאון הגדול רבי שלום חריף אולמן זצ"ל אב"ד לאקנבאך ומחבר ספר דברי ר"ש, וחותנו הגאון הגדול רבי רפאל ריס זצ"ל רבה של מדינת שווייץ.
זיו של קדושה חופף על שמם, וזכרם נמסר מדור לדור בהערצה מופלגת, עם כל זאת, מעט מאד נכתב אודותם, וגם סדר מחצבתתם למעלה בקודש נשכח כליל ברבות השנים.
החיבור שלפנינו, מכיל מידע רב אודות קורותיהם של גדולי תורה אלו, וגם מפענח את סדר יחוסם למעלה בקודש - שושלות מפוארות של יראים ושלמים, רבנים ומרביצי תורה, פרנסים ומנהיגים, אשר דברי ימיהם רצופים אמונה איתנה, ומסירות נפש אמיצה לקיום התורה ושמירת המצוות.
בני שושלות אלו פזורים היו על פני מדינות גרמניה, אוסטריה, צרפת, שווייץ והונגריה, בד בבד עם תיאור תולדותיהם, משולבים מאמרי-סקירה לקורות קהילות הקודש בהם חיו ופעלו. מאמרים אלו מכילים ידיעות היסטוריות חשובות, ומלווים בדוקומנטים מגוונים, בכדי לתת את הרקע המתאים לתיאור דמותם של בני השושלת, תוך הדגשת חלקם ופעלם בקרב בני קהילותיהם.

פרקי הספר המפרטים אודות צאצאיו של רבי שלום אולמן, ובני משפחותיהם בדורות הבאים, מבוססים על מחקרו הגדול של רבי חיים אהרן אולמן שליט"א ממנצ'סטר, אשר עסק שנים רבות במחקר צאצאי משפחת אולמן בהונגריה, עד תקופת מלחמת העולם השניה.
כאמור, הספר כולל ארבע נקודות עיקריות.
  • קורות חיים ופעלם של רבי שלום אולמאן אב"ד לאקנבאך וחותנו רבי רפאל ריס אב"ד מדינת שווייץ, ותלדות צאצאים וממשיכי דרכם.
  • חשיפת שושלת יחוסם למעלה בקודש, מידע רב על בני השושלת, ושייכותם אל אילנות מפוארים בכרם בית ישראל.
  • סקירות היסטוריות לקורות קהילות קודש במדינות: גרמניה, אוסטריה, הונגריה, שווייץ וצרפת.
  • פרסום ראשון של מסמכים וכתבי יד עתיקים, תעודות ותמונות מקוריות, ומפות מפורטות.

ניתן להשיג את הספר, בנקודות המכירה המרכזיות:
ירושלים, גירסא רח' חפץ חיים 13.
            וולדמן ספרים [בית המדרש הגדול בעלזא].
בני ברק, רח' חגי 3, - 052-7678521.
בית שמש, רח' רבי טרפון 12, 040-4161342
מודיעין עילית, רח' נתיבות המשפט 49, 053-3169043.
הפצה מרכזית וכמויות, 053-3184016.
 

יום ראשון, 19 במאי 2019

הגאון החסיד רבי עזריאל טאובר זכר צדיק לברכה


בשבת מלאו שלושים יום, לפטירתו של הגאון החסיד רבי עזריאל הלוי טאובר, אחד היהודים הגדולים בדורינו. פעולותיו רבו מלמנות, ונזכיר אך בראשי פרקים זעיר מספר ממפעלותיו, החל מהקמת וביסוס שיכון סקווירא, דרך הקמת כוללים לחושן משפט, תנועת שלהבת, פרקי מחשבה, ושיננתם, ועוד, ועוד. כל הפעולות הגדולות הללו פעל מכיסו, בלא שקיבל משכורת, באשר היה איש עסקים ממולח, ובצעירותו הקים מספר עסקים הפעילים ומניבים לו הון רב. על פי חישוב גס שנערך לאחר פטירתו, עולה, כי במהלך השנים השקיע מכיסו לטובת כל הפעולות הגדולות הנ"ל, סכום העולה על 120 מליון דולר. אך רבי עזריאל, לא היה גביר עשיר המחלק מכספו לצרכי הציבור. רבי עזריאל היה תלמיד חכם גדול במלוא מובן המילה, ובעל כושר הסברה גדול, אשר ריתק אליו את כל שומעיו, בכל נושא עליו דיבר, ביידיש, באנגלית, ובלשון הקודש.

מצורפת כאן הרצאה אשר נשא רבי עזריאל, לפני כשנה ומחצה, בעת שנראה היה כי החלים ממחלתו.


כאמור, ביום י"ג ניסן, הלך לעולמו, ושבק חיים לכל חי, בפעולותיו הכבירות אשר ימשיכו מכוחו.

וזה סדר יחוסו

  • אביו רבי אהרן הלוי טאובר ממאנסי, לפני המלחמה גר בפרעשבורג, אחר המלחמה כאשר נפגשה שוב המשפחה אחר שניצלו כל אחד בדרך פלאית, חיו תחילה במחנה ההצלה בפרענוואלד, שם שימש בישיבתו של האדמו"ר מצאנז קלויזענבורג. אחר מכן עברו לאנטוורפן, משם עלו לארץ ישראל, ואחר מספר שנים עברו למאנסי, שם חי ופעל עד לפטירתו, ביום כ"ז סיון תשנ"ט. זוגתו מרת רויזא לבית גשטטנר, האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ט"ו אייר תשס"ז. מצאצאיהם: א. רבי עזריאל הלוי טאובער דידן. ב. רבי יחיאל הלוי טאובר ראב"ד מכון להוראה, נפטר ח' אלול תשע"ז.

יום שלישי, 26 בפברואר 2019

כנס שושלות יוחסין - צפת

העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה [עיל"ם], פרסמה את תוכנית הכנס הגנאלוגי השנתי ה14.
הכנס יתקיים בימים ראשון ושני כ"ד-כ"ה אדר ב' תשע"ט, 31 במרס-1 באפריל 2019, במלון כנען ספא בצפת.

הכנס יתקיים בסימן 300 שנה להולדת הגאון מוילנא, ויעסוק גם בתולדות הישוב היהודי בצפת.

וזו תוכנית הכנס:
יום ראשון 31 במרס.
10:00 - 11:30, האסיפה הכללית השנתית של עיל"ם. [לחברי העמותה בלבד].
10:30 - 11:45, הרשמה והתארגנות. מרכזי יעוץ והדרכה כלליים, ולצאצאי הגר"א.
11:45 - 12:00, משה גולן, יו"ר עיל"ם, דברי פתיחה.
12:00 - 13:15, הרצאת פתיחה: פרופ' אלחנן ריינר, המנהל האקדמי של הספריה הלאומית: יחס, ייחוס ויוחסין; בטרם היות הגנאלוגיה.
13:15 - 14:30, ארוחה והפסקת צהריים.
14:30 - 14:45, מושב ראשון: "הגאון מוילנא", לציון שלש מאות שנה להולדת הגר"א. יו"ר המושב: אלי אשד.
14:45 - 15:45, חיים פרידמן: משפחת הגאון רבי אליהו מווילנא.
15:45 - 16:15, בנימין פנטליאט: הגאון מוילנא - משושילתא דבית דוד.
16:15 - 16:30, הפסקה וכיבוד קל.

16:30 - 17:00, ד"ר אריה מורגנשטרן: ניסון עלייתו של הגר"א לארץ ישראל.
17:00 - 17:30, ג'ולס פלדמן: משפחת ריבלין לדורותיה.
17:30 - 18:00, דניאל הורוביץ, גנאלוג ראשי של MuHeritage: מאגרי מידע גנאלוגיים.



17:30 - 19:00, הפסקת מנוחה / פנייה למרכזי ההדרכה ולמרכזי המידע.
20:30 - 22:30, נילי פורטוגלי: על תולדות משפחת ברנזון מצפת, והקרנת הסרט "ואת הסמטה היא סיידה בתכלת".

יום שני 1 באפריל
09:00 - 09:30, מושב שלישי, סדנה פתוחה, פריצת קירות סתומים וחיבור איים במחקרים גנאלוגיים. (פרזנטציה ודיון). יו"ר ומנחה: סיני זילבר.