יום שלישי, 18 באוגוסט 2015

הגאון החסיד רבי אליעזר ליפמן ליטמנוביץ

היום מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו של הגאון החסיד רבי אליעזר ליפמן ליטמנוביץ. לא אדמו"ר היה, ואף לא כיהן ברבנות, ובכל אופן, ראוי שנקדיש מאמר אחד לכבודו.
רבי אליעזר ליפמן, נולד בשנת תקצ"א בעיר וויערשוב, לאביו רבי ברוך יהודה ליפמן, שנפטר לפני שנת תרט"ו.
בצעירותו למד אצל הגאון מקוטנא רבי משה יהודה לייב זילברברג.
בשנת תר"ט נשא לאשה, את מרת רחל, בתו של האדמו"ר רבי שלמה הכהן רבינוביץ בעל התפארת שלמה מראדומסק. בעבר, כתבנו בבלוג על נינו רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ מראדומסק.
על אף שחותנו, היה מראשי המתנגדים לדרכה של קוצק, היה רבי ליפמן נוסע אל האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק, ולומד מדרכיו.
כאשר גדלה בתו, והגיעה לפרקה, דיברו בעדו שיתקבל לכהן כרב בעיר אלקוש, בה נתפנה אז כיסא הרבנות, וחותנו הקדוש, היה מאד מעוניין שיקבל על עצמו את הרבנות, על מנת שיוכל להביא פרנסה לביתו, אך רבי ליפמן סירב, כי לא רצה ליהנות מן הציבור,. חותנו שלח מכתב אל רבו מקוצק, בבקשה שישכנעו ליקח את עול הרבנות, אך רבו הסכים עמו בסירווב, ואך זאת גזר עליו שיפתח בית מזיגה לצורכי פרנסתו, ואכן, פרנסתו של רבי ליפמן היתה מאותו בית מזיגה אותו ניהלה בפועל אשתו הצדקת. ומסופר כי לצורך פתיחת העסק, הוצרך רבי ליפמן לשנות את שם משפחתו מליפמן לליטמנוביץ, כי לא היה כשר בעיני הרשויות, ששמו ושם משפחתו זהים. אך זה כנראה לא מדוייק כי כבר ברישום הנישואין שלו הוא מופיע בשם ליטמנוביץ.
לאחר פטירת הרה"ק מקוצק, היה רבי לפימן נוסע עם חבורת החסידים אל הרה"ק רבי חנוך מאלכסנדר, ולאחר פטירתו של האחרון, היו מן החסידים שחפצו שבהנהגתו של רבי ליפמן, אך הוא סירב אף לזאת, וקם ונסע אל הרה"ק בעל חידושי הרי"ם מגור, ואף שהה שם בשבת בה נפטר. ולא רק זאת, אלא אף לאחר פטירתו, נסע רבי ליפמן אל נכדו בעל השפת אמת, שהיה צעיר ממנו בשנים רבות, ונחשב לאחד מזקני ומחשובי החסידים באותה העת.
מסופר כי לפני שנפטר בעל חידושי הרי"ם, אמר לאשתו הרבנית, כי נכדם היתום שלמה עדיין לא נשא אשה, וברצונו שתדאג להשיאו לבת תלמיד חכם, שאלתו הרבנית מי נחשב תלמיד חכם, וענה לה: רבי חיים אלעזר וואקס הרב מקאליש, רבי ליפמאן מראדומסק, הוא נשוא מאמרנו, ורבי נח שחור מביאלה. ואכן, לימים נשא רבי שלמה את בתו של רבי ליפמן כדלהלן.

יום חמישי, 6 באוגוסט 2015

הגאון רבי חנוך העניך דוב פאדווא

בשבוע שעבר מלאו חמש עשרה שנה לפטירתו של הגאון החסיד רבי חנוך דוב פדווא אב"ד דהתאחדות קהילות החסידים בלונדון, בעהמ"ח שו"ת חשב האפוד.
רבי חנוך דוב נולד בעיר בוסק שבגליציה, ביום כ' אב תרס"ח, לאביו ר' אליעזר וואלף למשפחת טויבע, ולאמו מרת טויבא. הוא נקרא על שמו של האדמו"ר רבי חנוך העניך דוב מאלעסק שיומא דהילולא שלו הוא בא' אלול, סמוך למועד הברית שלו.
בימי מלחמת העולם הראשונה, נמלט אביו עם כל משפחתו מגליציה המדממת, וכרבים מן הבורחים קבעו מושבם בוינה, ושם זכה להכיר כמה מצדיקי הדור ההוא, ובהם צדיקי רוזין, ר' נפתלי צבי שמרלר, ור' חיים ירוחם מאלשטאט.
בבחרותו נסע ללמוד בישיבה הרמה במטרסדורף, וזמן מה למד גם בבית המדרש דחסידי בעלזא בקראקא, ובאותם ימים היתה האכסניה שלו, בבית ש"ב ר' שמעון שנירר (אחיה של מרת שרה שנירר המפורסמת שיסדה את בית יעקב), מחסידי בעלזא המפורסמים בקראקא. הוא נסמך להוראה מרבי שמואל פירער אב"ד קראס.
נשא לאשה את מרת חנה גיטל בת רבי נפתלי גוטסמן, היא ילדה לו חמשה ילדים, ונפטרה צעירה לימים ביום ח' טבת תש"ד בירושלים.
עוד לפני המלחמה נתמנה לרב בית המדרש שומרי הדת בוינה, וכשפלשו הגרמנים לאוסטריה, אסרו אותו כאחד הרבנים, במשך שנה שלמה ישב בבית האסורים, ואחרי השתדלות מרובה, שיחררוהו, ובתנאי שיעזוב את המדינה, והיה זה להצלתו, שכך ברגע האחרון ניצל וזכה לעלות לארץ ישראל.
רבי חנוך דוב נתיישב בירושלים, והתקרב אל גדולי הרבנים, כרבי שמשון אהרן פולנסקי מטעפליק, ורבי יוסף צבי דושינסקי הגאב"ד דירושלים.
כאמור, כאן בארץ, נפטרה אשתו הראשונה, ונשא בשנית את מרת יהודית בת רבי אברהם אהרן זוננפלד בנו הבכור של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד. היא גידלה את ילדיו במסירות, ונפטרה ביום ז' שבט תשנ"ג.
בירושלים, נתמנה לכהן כרב ומו"ץ בעדה החרדית, ושימש כרב בשכונות בתי ראנד, בתי ברוידא, ושכונת כנסת. כאשר יסד הרב מטשעבין את ישיבתו בירושלים, קרא לרבי חנוך דוב לעמוד בראשות הישיבה.
בשנת תשט"ו נתמנה לכהן כרב דהתאחדות קהילות החרדים בלונדון, תפקיד שאיחד תחתיו את כלל הקהילות החרדיות בעיר, ואותו נשא רבי חנוך דוב במסירות עד לפטירתו.

יום שני, 22 ביוני 2015

כנס בינלאומי לחוקרי שורשים



בעוד כשלושה שבועות יתקיים בירושלים הכנס הבינלאומי של חוקרי שורשים יהודיים, הכנס מתקיים כל שנה ומאורגן על ידי האיגוד הבינלאומי של אגודות יהודיות לחקר שורשי משפחה IAJGS. כל שנה הכנס במדינה אחרת ברחבי הגלובוס, ופעם בעשר שנים, הוא כאן, בישראל. בפעם האחרונה, הכינוס היה כאן לפני אחת עשרה שנים, בקיץ תשסג.
הכינוס הרשמי צפוי להתחיל ביום שני י"ט תמוז, והוא ימשך על פני חמשה ימים עד ליום שישי כ"ג תמוז. [תוכניות ייעודיות בעיקר למבקרים מחו"ל, יחלו כבר ביום שישי שקודם לכן, ט"ז תמוז].

במהלך הכינוס, יתקיימו מאות הרצאות ומפגשים, בכל נושא שיכול לעניין חוקרי שורשים בארץ ובעולם. אך עצם חשיבותו של הכינוס, הוא באפשרות להיפגש למפגש בלתי אמצעי, בין מאות חוקרים, בעלי ניסיון רב במחקר שורשים. הן חוקרים בעלי התמחות ספציפית, לאיזור מסויים, והן חוקרים אשר נסיונם רב השנים, הקנה להם מומחיות בענפים רבים של המחקר הגנאלוגי.
מלבד הרצאות ספציפיות, בנושאים מסויימים. ישנם גם מפגשי SIG - קבוצות ענין, קבוצת אנשים המתעסקת בקביעות במחקר בליטא, למשל, מתכנסת תחת הכותרת קבוצת מחקר ליטא, וכן הלאה, קבוצות מחקר למקומות שונים, ותחומי מחקר שונים.
להלן רשימה חלקית של ההרצאות, מתוך התוכנית המלאה, אותה ניתן לראות באתר הכנס. באתר ניתן גם להירשם לכנס, ישנה אפשרות להירשם לכל הכנס, ואפשרות להירשם לימים בודדים. כמו כן, ניתן להגיע גם להרצאות בודדות, ולהירשם בכניסה.


  • חיים פרידמן:  גנאלוגיה רבנית – ספקות וטעויות, אנגלית, יום שני 11:15.
  • אבישי אלבוים:  מגילות יוחסין בתוך ספרים, יום שני 14:00.
  • ד"ר דב הכהן:  לחקר בתי העלמין והנקרולוגיה של יהודי איזמיר (המאות הי"ז-הכ`), יום שני 15:00.
  • רבי יהודה אהרון הורוביץ: פראנומראטן מכרה זהב לגנאלוגיה! אנגלית, יום שני 15:00.
  • ד"ר אלי בראונר: אבני דרך להכרת חיי היום יום של משפחות גליציה - באספקלריית לבוב, יום שני 17:00.
  • אירוע פתיחה חגיגי, הרב ישראל מאיר לאו –  מרצה אורח באירוע הפתיחה: "על חיבור בין מורשת יהודית לגנאלוגיה יהודית", יום שני 20:00.


  • חנה כוכבי: חשיפת קובץ מסמכים מארכיוני הביטחון הפנימי באוקראינה: ברית המועצות בעקבות תנועות ציוניות, יום שלישי 9:15.

יום שישי, 22 במאי 2015

האם היה הרב וואזנר מצאצאי רבי יהונתן אייבשיץ?



הזכרנו את אמירתו של הרב וואזנר שהוא "ספק מיוחס" להחכם צבי. אבל הוא ודאי מיוחס להתרומת הדשן, לרי אייבשיץ, ולהפנים מאירות.
את היחוס לפנים מאירות, כבר הזכרנו, וכעת נותר לנו לבאר את יחוסו אל רבי יהונתן אייבשיץ.

הזכרנו במאמרים הקודמים, את אחד מזקניו של הרב וואזנר, שמן הסתם, הוא האיש שעל שמו נקרא הרב וואזנר, והוא רבי שמואל ווייס מהעיר מיאווע [Myjava] שבסלובקיה.
ר' שמואל ווייס זה, היה חותנו של רבי בנציון שיף, אבי אמו של הרב וואזנר.

לא ידועים לנו פרטים רבים אודות רבי שמואל ווייס זה, רק שהיה גר בעיר מיאווע, שם כיהן ברבנות גיסו, רבי מרדכי ברודא. עוד נודע לנו מעט אודות צאצאיו, נודעו לנו שתיים מבנותיו, האחת כאמור, היא אשת רבי בנציון שיף הנ"ל, והשניה מרת מלכה היתה אשת רבי יעקב עקיבא סופר בנו של הגאון בעל הכתב סופר, כפי שכבר הזכרנו בעבר, כשכתבנו את יחוס אחד מצאצאיו, הגאון הגדול רבי נתן גשטטנר זצ"ל.

מצבת רבי יהונתן אייבשיץ בהמבורג

כאמור, רבי שמואל ווייס היה חתנו של

  • רבי נתן נטע ברודא אב"ד שוסבורג, הוא נולד בשנת תקל"ט, תחילה כיהן כרבה הראשון של העיר נאדאש, ולאחר מכן חזר על עיר הולדתו שוסבורג לכהן בה כאב"ד משנת תקע"ה, עד לפטירתו, ביום י"ב תמוז תר"ט, הוא קבור בעיר ווינה, ותשובות אליו נדפסו בשו"ת חתם סופר, ושו"ת מהר"י אסאד. בנו האחר היה מהר"ם ברודא אב"ד מיאווא.
  • בן הגאון המקובל רבי מרדכי ברודא, דיין אמת ושופט צדק בק"ק שוסבורג, ובשם הגדולים כתב שהיה אב"ד שוסבורג, הוא היה ידידו הקרוב של החת"ס שהחשיבו עד למאד. נפטר ביום ז' אייר תקע"ה, ונספד על ידי החתם סופר בדרשותיו. מצבתו המפליאה קיימת עד היום בבית הקברות בעיר שוסבורג, ולאחרונה שופצה כראוי, על ידי ארגון אבותינו. וזה נוסח המצבה: יום ד' ז' אייר תקע"ה, איש יהודי ושמו, מרדכי ברודא, דרש טוב ודבר שלום: נפטר, באהבה רבה, בקדושה ובטהר', בקדרותא דצפרא, יום הנ"ל, ת נ צ ב ה
  • בן רבי מאיר ברודא אב"ד סעניץ.
  • ומעלה בקודש, מגזע רבי אברהם ברודא בעל האשל אברהם, וכן הובא במאמרו של ר' חיים גשטטנר בחוברת מיוחדת שהפיק המודיע להסתלקותו של הרב וואזנר, ביום כ"ח ניסן תשע"ה, עמ' מח. שכתב כך: "בחודש כסליו תשע"א זכינו לשמוע מרבינו זי"ע את הדברים הללו: ... אנו נכדים של רבי אברהם ברודא, רבי יהונתן אייבשיץ, ה'מגלה עמוקות', ה'חכם צבי', ה'תרומת הדשן', ה'פנים מאירות'." את היחוס אל הפנים מאירות כבר ביארנו במאמרים הקודמים, אודות החכם צבי כבר הבאנו במאמר הקודם, שנשתנה אצלו הגדר ל'ספק מיוחס'.

ועוד נשאר לנו לבאר את היחוס אל רבי יהונתן אייבשיץ,
בהקדמת ספר מאור החיים שהוציא לאור רבי נתן גשטטנר, בשנת תש"כ, כתב, כי רבי נתן נטע ברודא היה בן רבי מרדכי ברודא נכד הגאון רשכבה"ג רבי יהונתן אייבשיץ. אומנם, בחלוף השנים, הרחיב רבי נתן יותר, וכתב במפורש את סדר היחוס [בלהורות נתן על המועדים חלק ב, תשסד, ובלהורות נתן חלק יד, תשסו. ועוד קודם לכן, בשנת תשנ"ג בהערותיו שנדפסו בראש ספר 'אישים בתשובות החתם סופר', לרבי אלכסנדר זושא קינטליכר]. לדבריו, רבי מאיר ברודא אב"ד סעניץ, היה חתנו של רבי נתן נטע אייבשיץ בנו של רבי יהונתן אייבשיץ.