יום שישי, 18 באפריל 2014

רבי חיים בצלאל פאנעט



בשבת ימלאו מאה וארבעים שנה לפטירתו של הגאון הצדיק רבי חיים בצלאל פאנעט בנו של בעל המראה יחזקאל.
נולד ביום כ"ג סיון תקס"ג, כבן בכור לאביו שגר באותה עת בעיר ביליץ, החוזה מלובלין בירך את אביו, שבן זה, יאיר את עיני חכמים בתורתו, ורבים ילכו לאורו, ויחיה שבעים שנה. בהיותו כבן ארבע עשרה נסע ללמוד אצל החתם סופר. בשנת תקפ"ג, בהיותו כבן עשרים, נשא לאשה את מרת שרה אסתר בלומא, בת רבי לייבוש [ב"ר דוד] ניילנדר, מכפר אלפאר הסמוך לסטנוב. מיד לאחר נישואיו נתקבל לכהן כרב באלקאן, אך סרב בגלל שרצה להישאר סמוך אצל חותנו. כבר בצעירותו כיהן כרב בסעליש, ולאחר מכן, נתמנה על מקום אביו, כרב הראשי למדינת זיבנבערגען, ועל מקומו בסעליש נתמנה הגאון רבי שמואל שמעלקא קליין.
רבי חיים בצלאל נפטר כאמור, ביום י"ט ניסן תרל"ד. זוגתו האריכה ימים אחריו ונפטרה כ"ד חשוון תרנ"א.
בנו רבי אשר שמואל הדפיס מתורתו שו"ת דרך יבחר, נינו הדפיס את חיבורו ים הרחב על גיטין, ועוד חיבור אוצר החיים על התורה נמצא בכתובים בידי צאצאיו. חיבורו על התורה אש דת, וחידושים נוספים ממנו, בהם דרשות, כמעט כולם אבדו בשואה. עוד נדפסה הגדה של פסח עם פירוש זבחי אש, מג' הדורות, רבי יחזקאל פאנעט, ובנו רבי חיים בצלאל פאנט, ובנו רבי אשר שמואל פאנעט, ההגדה נדפסה בברוקלין תשכ"ה על ידי נכד המחברים שרשם גם את תולדותיהם בהרחבה.

יום שישי, 4 באפריל 2014

רבי אהרן שמואל בעל וצוה הכהן

היום מלאו מאתיים שנה לפטירתו של הגאון הקדוש רבי אהרן שמואל הכהן אב"ד סטעפאן, בעהמ"ח וצוה הכהן, והנה השנה חל יומא דהילולא דילי' בעש"ק לסדר וצוה הכהן.
רבי אהרן שמואל הכהן הוכפלד [הוך-פעלד], היה מתלמידיו המובהקים של המגיד ממעזריטש, ומזכירו פעמים רבות בספריו בתואר מורי ורבי, והיה נוסע אליו מדי שנה בקביעות ושהה במחיצתו שבועיים שלשה, כי בעת שהיה בעיר סטעפאן היה סמוך לק"ק ראווני מקום בו היה המגיד בסוף ימיו. כמו כן היה תלמידו של הרה"ק רבי פנחס מקוריץ, ומיודד עמו בעת שהיה דר באוסטרהא, ואף אותו מזכיר בספרו.
נשא לאשה את מרת מרים ריקל בתו של רבי יוסף יואל הלפרין אב"ד סטעפאן, ונתמנה על מקומו כאב"ד שם. לאחר מכן כיהן כרב הקלויז באוסטרהא, מקום בו כיהן גם אביו. ומשם נתקבל לרב בק"ק יאמפולי, ואחר כך לשדה לבן גם בה כיהן אביו, ובה כיהן עד ליום פטירתו, כאמור ביום ד' ניסן תקע"ד. ורעייתו נפטרה י"ד אייר תקס"ז.
ספריו,
רבי אהרן שמואל כתב חידושי תורה רבים בכל מקצועות התורה, בהקדמת ספרו קורא מראש, מספר ר' אהרן שמואל על שריפות שאירעו בערי מגוריו, בשנת תקל"ח בסטעפין, ובשנת תקנ"א ביאמפולי ובשנת תקנ"ח בשדה לבן, ואז נשרפו כתביו, וגם לאחר מותו נשרפו עוד מכתביו בשריפה שהיתה בבית נכדו. בכל אופן נדפסו ממנו שני ספרים, אחד בחייו, ואחד לאחר מותו.
ספרו קורא מראש הדפיס בברדיטשוב בשנת תקעא, אך לא בשלמות, הספר הוא חיבור על המדרש רבה, ונדפס רק עד אמצע פרשה יח בבראשית רבה. והוא למעשה רק דוגמא מתוך הספר השלם, שהדפיס על מנת שיוכל לאסוף כסף לצורך הדפסת הספר כולו. וכפי שמבואר בדבריו בראש הספר, שבתחילה פירסם מודעה בדפוס בה ביקש שישלחו לו תשעה זהובים בתמורה לאלו מאה הדפים מן הספר. במזכרת גדולי אוסטראה, כותב שהכתב יד על כל המדרש רבה היה בעירנו, ביד נכד המחבר ולדאבון לבנו, נשרף כולו בעת שנשרף ביתו של נכד המחבר.
בראש הספר הציב רבי אהרן שמואל ברכת כהנים לברך הקונים, ובתוך דבריו כותב, "ואל תהא ברכת כהן הדיוט קלה בעיניהם מצינא למימר אנא מכח אבוה ואבוה דאבוה קא אמינא זכות א"א הגאון הצדיק זללה"ה ושאר אבותיי הקדושים אשר בארץ החיים יעמוד להם לכל הצטרכותם".
לאחר פטירתו הדפיס אחיו רבי משה את הספר וצוה הכהן, הוא אשר צוה את בניו ואת ביתו אחריו קודם הסתלקותו. ואף בזה נהג רבי אהרן שמואל כמנהג אבותיו, וכפי שכתב בעצמו בפרק ט' בספר, "ומזקנים אתבונן כבוד זקני הגאון המפורסם מו"ה נפתלי הכהן זללה"ה, זכותו יעמוד לי ולנשמתי, כתב בספר הכנה וצוואה שלו, שראוי לכל אדם לחוש דילמא מיטרפא ליה שעתא ח"ו כי ימי האדם כצל עובר ויש לחוש... הנה הגעתי לימי הירידה ירידה שהיא לצורך עליה לעלות אל אבי שבשמים ומי יודע מה יולד יום אמרתי לסדר צוואה לבני שיחי' ולחתניי לוקחי בנותיי ונכדי שיחיו לישרם ולהדריכם בדרך המלך מלכו של עולם".
וזה יחוסו,
  • אביו רבי נפתלי הירץ הכהן, בצעירותו היה רב הקלויז באוסטרהא בוואלין, ואחר כך נתקבל לאב"ד פינסק, ובשנת תקל"ח עבר לכהן כאב"ד שדה לבן, שם נפטר ביום כ"ד טבת תקנ"ו. השאיר אחריו חידושי תורה אשר היו ביד בנו, ולא הספיק להדפיסם, למרות שיחל לכך בראש ספרו וצוה הכהן. אומנם, חלקים מדברי תורתו הביא בנו בספריו. זוגתו מרת רבקה גיטל בת הנגיד והקצין רבי מרדכי מאוסטרהא (נזכר לברכה בהקדמת ספרו של אחיו, רבי אשר זעליג אב"ד פינטשוב 'ברוך מבנים אשר'] בנו של רבי יהודה לייב שכיהן אף הוא כאב"ד ור"מ בקלויז דק"ק אוסטרהא, ואחר כך כיהן כאב"ד בק"ק פינסק וסלוצק. רבי נפתלי נפטר כ"ד טבת תקנ"ו, כשנה ומחצה אחרי אשתו שנפטרה ב' דחג הסוכות תקנ"ה. שבעה בנים היו להם, תלמידי חכמים גדולים, שכיהנו ברבנות, ולכבוד אביהם היו חותמים את שם משפחתם, הוכפעלד [שדה גבוה], על שם הכתוב, "נפתלי על מרומי שדה".
  • אביו רבי חיים הכהן מגלוגא, בנו, ר' נפתלי הירץ, בהסכמתו על ספר 'ברוך מבנים אשר', שנדפס בשנת תק"ז, חתם, "הק' נפתלי הכהן יכונה הירץ, בהרב הגדול המפורסם מו' חיים כ"ץ ז"ל מגלוגא".
  • אביו רבי שמואל שמעלקא הכהן אב"ד ברעסלא.
  • אביו רבי נפתלי כץ בעל הסמיכת חכמים שכיהן אף הוא כאב"ד ור"מ באוסטרהא, ואחר כך בק"ק פוזנא, ואחר כך בפרנקפורט דמיין.
  • ומעלה בקודש.
צאצאיו:
בן אחד היה לו לרבי אהרן שמואל, הוא ר' חיים משה הכהן, שנפטר בצעירותו.
ושתי בנות היו לו לרבי אהרן שמואל.

יום שני, 24 במרץ 2014

רבי חיים בן אביגדור מפינסק

מאה ושמונים שנה מלאו לפטירתו של רבי חיים בן אביגדור מפינסק.
מיהו רבי חיים בן אביגדור? מתי בדיוק נפטר? והיכן נפטר?
על כך במאמר שלפנינו.
בספר קורות העיתים, שחיבר רבי מנחם מנדל בוים, נזכרת קינה על פטירת רבו רבי חיים בן אביגדור מפינסק, וזה לשונו, "הנה לשוני עט סופר מהיר לעורר קנים והגה... יעשו מספד כתנים... על פטירת הרב הגאון הגדול המפורסם, מ' חיים בהרב מו"ה אביגדור זצללה"ה מק"ק פינסק שלשלת היוחסין שמת על מטתו, ואני הייתי מבני מדרשו במעט זמן שהיה בא"י, הראה טוב בעמלו, הן בלימודי הישיבות שתיקן, הן בפרעון חובות שהיו אז על היהודים שבארץ, והוא קצץ ופרע יותר מחצי, ומיד אחרי מותו נמס כל לב, על השמועה כי באה כי הצדיק נאסף מפני הרעה... אוי לי אמרה ארץ הקדושה ואוי לי אמרה נפשי, כי בביאתך הנה שמחה מלאתי, איש מאת ה' קניתי, ראה חיים בכל כח עמלת, ישיבות להגדיל תורה פעלת... כי בשמנה עשר שבועות עלה עד חוג שמים, כסה הודו וארו כפים...". אך ללא תאריך מדוייק פטירתו של הרב. במהדורה המוערת של הספר, שנדפסה על ידי ג. קרסל, בירושלים תש"ו, ציין בהערה על קטע זה, כי רבי חיים נפטר ביום כ"ב אדר תקצ"ד.
כבר העירו כי אין מקור קודם לתאריך פטירתו של רבי חיים בן אביגדור, ומקורו של קרסל הוא לכאורה בטעות. שכן, פרומקין בספרו תולדות חכמי ירושלים, חלק ג' פרק חמישי [עמ' 171], מזכיר את חכמי ירושלים וצפת במאה החמישית והשישית (לאלף השישי) וביניהם הזכיר את רבי חיים בן אביגדור, אך לא כתב עליו כמעט שום דבר, רק מציין שמצא בפנקס צפת, העתק צוואתו של הגאון הנז' מיום ג' כ"ב אדר תקצ"ד. וכותב שנפטר בצפת, ונקבר סמוך לרעיו הגאונים הנזכרים למעלה.
ובכן, מה קרה בכ"ב אדר תקצ"ד, לפני מאה ושמונים שנה? לכאורה בתאריך זה נכתבה צוואתו של הגאון ר' חיים בן אביגדור, והוא נפטר מאוחר יותר. או שמא נאמר, שבתאריך זה הועתקה צוואתו לפנקס צפת, והוא נפטר כבר קודם לכן.


בספר אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל, קורא אותו גליס רבי חיים בן אביגדור הכהן מפינסק. וטעה בזה, ועירב בין שני אישים שונים.
הזכרנו את הספר תולדות חכמי ירושלים, ובכן בהערה שם, הביא ר' אליעזר ריבלין, שיש עוד שני פעמים בספר קורות העיתים, שמזכיר את 'רבי חיים מפינסק', בלי שם אביו אביגדור, ופעם כותב עליו שיצא עם רבי ישראל משקלוב להעתיר על הגשמים, ופעם כותב שבסוף תקצ"ד הגיע שליח מצפת לירושלים עם ידיעה על פטירתו, ומשער ריבלין שזהו חיים מפינסק אחר, ר' חיים בר פרץ, שנזכר בסימן הקודם שם בספר.
מיהו רבי חיים בן פרץ? הוא רבי חיים הכהן בן ר' פרץ, שכיהן כאב"ד פינסק, ועלה לארץ ישראל בערך בשנת תקפ"ו. וחי בצפת, והיה שם מראשי הקהל. על מצבתו של רבי חיים כתוב שנפטר כ"ח לחודש טבת ארמלתא, [על פי גמרא במסכת תענית מבואר שהכוונה לשנת בצורת] ללא פרט השנה, בספר שם הגדולים החדש נכתב שרבי חיים נפטר בשנת תקצ"א. וכתב על כך פרומקין, שאינו יודע מקורו, וכתב שנפטר בשנת תקצ"ג. 

יום רביעי, 12 במרץ 2014

היום מלאו שמונים שנה לפטירתו של הגאון רבי מרדכי גארדין אב"ד ביסקוביץ.
רבי מרדכי נולד בעיר איזביצה בשנת תרכד, בשנת תרמ"ב נשא לאשה את מרת אודלה לבית גולדמן מן העיר טומשוב לובלסקי, וקבע את מושבו בעיר, והיה מבאי בית מדרשו של האדמו"ר רבי יהושע פרישרמן בעיר, ומספרים עליו כי היה מתמיד גדול, והיה לומד למעלה מעשרים שעות ביממה. אחר כמה שנים, נתמנה לכהן כרב בעיירה ביסקוביץ'. בימי מלחמת העולם הראשונה, נדד עם משפחתו עד לקרמנצ'וג שבאוקראינה, אחר המלחמה כשחזר לעירו, מצאה חריבה, והוזמן לכהן בעיר הסמוכה קראשניק, שם כיהן עד ליומו האחרון י' אדר תרצ"ד.
רבי מרדכי גארדין
צאצאיו:
א. רבי חיים יוסף גארדין אב"ד פערליב ופיאסק, נולד בשנת תרמ"ד, נישא בשנת תר"ס למרת חיה גיטל בת רבי מאיר שרגא פייבל קאמין אב"ד פיאסקי, נפטר י"א אב תרפ"ה בווארשה אחרי ניתוח שעבר שם בעקבות נפילה למרתף בביתו של השוחט, בדרכו לבדוק כשרות הבהמות. אחר פטירתו עלתה אלמנתו עם צאצאיה לארץ ישראל, ונפטרה ח' סיוון תרצ"ט. צאצאיהם: א. ר' מאיר שרגא גארדין חבר עיריית בני ברק, נפטר כ"ח סיון תשל"ב, זוגתו מרת יוכבד בת רבי חיים רפאל וייסמן אב"ד טרוכנברוד-לוזיטש, האריכה ימים ונפטרה י"ג שבט תשנ"ו בבני ברק. [לפני כשבוע נפטר בנם רבי משה גארדין מיסד רשת תורה ומלאכה, וכשבוע קודם לכן נפטרה בתם מרת יפה מילצקי] ב. ר' ישראל יעקב גרדין. ג. ברכה. ד. איטה. ה. ר' אברהם גרדין. ו. נחמה נפטרה בת חמש שנים בתום מלחה"ע הראשונה בקוצק.
ב. רבי יהודה גארדין הי"ד אב"ד מלינוב, בצעירותו לא רצה להנות מההיתר הוראה שהיה בידו, והתפרנס ממסחר בתבואה. אך משנחלש המסחר, נתקבל תחילה לכהן כרב בסרקומלה הסמוכה לקוצק, וכשעזב שם מחמת כנופיות שודדים, נתקבל לכהן במלינוב. נעקד"ה בשנת תש"ב, כשהלך בראש עדתו מלובש בטלית ותפילין, אל הבור שהכינו להם הגרמנים. זוגתו מרת חנה. בניהם משה והירש למדו באחת מישיבות נובהרדוק וניצלו מהמלחמה כאשר ברחו לרוסיה, וחיו באמריקה.