הגאון רבי אייזל חריף

היום מלאו מאה וארבעים שנה לפטירתו של הגאון רבי יהושע אייזיק שפירא אב"ד סלונים, המפורסם בכינויו ר' אייזל חריף.

בבחרותו שימש כחוזר בחצרו של רבי אהרן מסטראשלה, שאביו נמנה על חסידיו המובהקים, אך כל ימיו היה מתנגד לחסידות, ולא שמר אמונים להנהגות החסידיות של בית אביו שנהג בהם בימי נעוריו.

זוגתו מרת חיה בת הנגיד רבי יצחק פיין ממינסק. כפי המסופר, ר' אייזל בצעירותו למד בקלויז המפורסם במינסק, ונודע שמו לתהילה בקרב אנשי העיר. העשירה מרת רבקה בלומקס, אשר קיוותה להשיא את ר' אייזל לאחת מבנותיה, הזמינה את אביו רבי יחיאל למינסק על פי הזמנתה של אולם במכתב הזמנתה אליו, לא גילתה את סיבת הזמנתו לבקר אצלה, ומיד עם בואו לעיר לא נתן לו בעל האכסניה שלו - ר' יצחק פיין - לצאת את ביתו עד שתקע לו כף והסכימו שאייזל ישא לאשה את בתו.

כבר מצעירותו נודע בשכלו החריף ובזכרונו המופלא, בתחילה שימש כמגיד מישרים בבית הכנסת של החברא קדישא במינסק, מאותה עת נשתמרה חליפת מכתבים עם רבי זכריה יאליש מלבוב, הפונה אליו בתוארים: "חריף ושנון בפלפול וסברא, הלא בשמו הקדוש יקרא, מוהר"ר יהושע אייזיק מ"מ דח"ק בק"ק מינסק". קיבל סמיכה לרבנות מר' אבלי פוסבולר, בשנת תקצ"ג לערך, וזמן קצר לאחר מכן, נתמנה לכהן כרב בקלווריה, בשנים הראשונות שימש שם כדיין, עד לפטירתו של רבי אריה לייב ברוידא רבה של העיר, בשנת תקצ"ט, שאז נתמנה למלא את מקומו. משם בשנת תר"ב נסע לכהן בקוטנה. בשנת תר"ט עבר לכהן כרבה של העיר טיקטין. ומשם עבר לכהן כרבה של העיר הגדולה סלונים, בה כיהן עד לפטירתו כאמור, ביום ד' טבת תרל"ג.

על מצבתו נכתב, פה מנוחת כבוד אדמו"ר הגאון הגדול האמיתי מאור הגולה, גאון ישראל וקודשו, רשכבה"ג נר ישראל, עמוד הימיני פטיש החזק כקש"ת מרן כ"מ אייזק זצק"ל בהרב ר' יחיאל ז"ל אב"ד דפה בעהמ"ח ספרי ... נגנז ארון הקודש ביום ערב שבת ד' לחודש טבת שנת תרל"ג לפ"ק תנצב"ה. ר' אייזל נקבר בבית הקברות החדש בסלונים.

בהלווייתו הספיד המגיד מקלם ר' משה יצחק. בבית הקברות הספידו רבי צבי ארקין מתלמידי החכמים שבעיר.

בירושים תרלה, נדפסה חוברת 'אבל כבד', הספד שנשא ר' בנימין בר שמואל [אב"ד סטויפץ מחבר שארית בנימין] על פטירתם של כמה מגדולי הדור, ובהם גם ר' יהושע אייזיק.  

לא נודע לנו הרבה על יחוסו המדוייק, אבל אפרט את המעט שכן נודע, ומזה אפשר לנסות להרכיב אילן יוחסין.

אביו, היה רבי יחיאל שפירא, שהיה מפורסם לצדיק עובד ה' בעבודה תמה, במקצועו היה שען. היה מקושר אל הרב הקדוש בעל התניא, ולאחר פטירתו נסע אל הרב הקדוש רבי אהרן הלוי מסטראשלה, בעקבותיו המשיך בנו, שהיה כאמור, 'חוזר' על דברי תורתו של האדמו"ר. ר' יחיאל נולד תקל"ב נפטר בשנת תר"ז, כפי הנראה בעיירה ראש.

אביו רבי מרדכי שפירא, בהקדמת הספר ברכת משה, נאמר עליו כי היה אב"ד גלוסק וגלובקי. עוד נמסר עליו כי היה מקורב אל הגאון מוילנא. זוגתו היתה נכדת הגאון רבי יחיאל הלפרין בעל סדר הדורות.

על פי הנרשם בספר 'רב אייזל חריף' החדש, [שכתבה צאצאיתו, אסתר רפאלי, ירושלים תשע], אשת רבי מרדכי שפירא, היתה בת רבי אריה יהודה הלפרין [שהדפיס לראשונה את הספר סדר הדורות], בן רבי יצחק אייזיק הלפרין אב"ד קוידינוב, בנו של בעל סדר הדורות. אך לא מצאתי מקור לדבריה.

צאצאי רבי אייזל חריף:

• רבי יששכר דב שפירא נולד תקפ"ח, אשתו מרת זיסל בת ר' משה מונדליאק מנובידבור, היא נפטרה צעירה. בזיווג שני נשא יששכר בעריש, את בת משפחת ברומברג מאוסטרוב מזובייצק שבפולין.  אחרי מותה בשנות התרל לערך, עלה לארץ ישראל, אך לאחר כחצי שנה, כאשר פרצה המלחמה בין רוסיה לתורכיה, בשנת תרל"ו, חזר לפולין, לעיר אוסטרוב, שם נחשב למנהיגם של המתנגדים, אל מול רבי בן ציון אוסטרובר שנודע כמנהיגם של החסידים בעיר. בספר עמק יהושע מהדורה שניה תרנו, נדפסו מעט מחידושיו של רבי יששכר בעריש, הוא נפטר בי' אדר תרס"ב. מאשתו הראשונה, זיסל, היה לר' יששכר בעריש בן אחד, ר' יחיאל שפירא, נולד תר"כ היה בעל תפילה בלונטשיץ נפטר תרע"ז במגיפת הטיפוס, נשא לאשה את מרת אסתר לאה בת דודו ר' אשר ויינבאום ואף היא נפטרה באותה מגיפה. והוא אביו של זאב שפירא שנשא את פרומה שולץ, והיו בארץ ישראל, והוא כנראה שהדפיס מספריו של רבי יהושע אייזיק.
• רבי משה שפירא אב"ד וועקשנא, ולימים, אב"ד ריגא, בעהמ"ח פני משה על מסכת פסחים, וילנא תרלב, הגדה של פסח עם ביאור פני משה, ורשא תרנה, דרשות מהרם פיעטרקוב תרס, ברכת משה פיעטרקוב תרסט, שפת העמק. נולד בשנת תקצ"ה, נשא לאשה את מרת פיגא דבורה בת הגביר המופלג רבי יוסף יפה מוועקשנא, אשר יחוסו עולה עד לרבינו מרדכי יפה בעל הלבושים. היא נולדה בערך תקצ"ה ונפטרה בערך תרס"ה . כיהן ברבנות זמן קצר בוילקומיר והסכים משם ביום יא כסלו תרל"ו על הדפסת מדרש רבה עם ביאור כנפי יונה. וביום כד אייר תרל"ז על הדפסת ספר מלחמת אהרן. וביום ט' תמוז תרל"ז על ספר פרי אשל שחיבר שב"ז ר' שלום אלחנן יפה עם חידושים מחו"ז ר' אברהם אבלי יפה הנ"ל. בשנת תרמ"ב, נתמנה לרבה הראשי של ריגה. ואף חסידי חב"ד המקומיים כיבדוהו. גם בימי שבתו שם הסכים על ספרים רבים. כמו כן, נמנה בין המתכנסים בשנת תרנ"ג בקאוונא, בענין "צער בעלי חיים". מלבד ספריו דלעיל, הביא לדפוס גם את ספר עמק יהושע שחיבר אביו, עם מעט נופך משלו, וגם עם מספד מר אשר קונן אחרי מות אביו. רבי משה נפטר תרע"א בריגא.

תמונת רבי משה שפירא מתוך הספר רב אייזל חריף

צאצאיהם: א. רבי שבתאי אהרן שפירא אב"ד גארזד, נולד תרי"ד נפטר תרצ"ד, אשתו פרומה לבית ליפשיץ נפטרה תרצ"ט. צאצאיו חלקם היו בארה"ב וחלק נהרגו בשואה. ב. רבי יחיאל יוסף שפירא נולד תרכ"ה נפטר תרע"ב. נזכר לשבח בספרי אביו, כעוזר להדפסת הספרים. בקונטרס תיקון והשמטות מספר שארית ציון, שהדפיס ש"ב ר' בן ציון שלעז, ירושלים תרמד, נדפס ממנו כמה שירים בנוגע לשיבת ציון, זו' מרת אסתר, צאצאיו נשארו בבריה"מ. ג. מרת שיינדל הי"ד אשת רבי שלום מנדל אווין מראשי הקהל בריגה, ומגיד שיעור בכמה בתי כנסת בעיר, ואף מילא את מקום חותנו כרב בעיר. נפטר תרצ"ה. ד. מרת גיטל הי"ד אשת רבי אליעזר חנוך קולפניצקי הי"ד נהרגו בגטו וילנא. חלק מצאצאיהם נהרגו אף הם בגטו, ובת אחת עלתה לארץ ישראל. ה. ר' ישראל שפירא בוילנא.

• רבי מרדכי שפירא, נולד תקצ"ח, לא ידוע עליו הרבה, רק שנפטר בוורשה ביום י"ג אלול תרמ"ו. והיו לו שני בנים: א. ר' אברהם שפירא נולד תרכ"א נפטר תרפ"ו. הוא הדפיס את עמק יהושע ירושלים תרפה. זו' מרת יטה ברג. ולו צאצאים רבים. ב. ר' יהושע אייזיק שפירא, נפטר בוורשא, ו' אלול תרע"ז בהיותו בן ארבעים ושתים שנים.
• מרת נחמה אשת רבי יוסף שלופר אב"ד סלונים, בעהמ"ח מרכבת יוסף ופורת יוסף, נחמה נולדה ת"ר, נפטרה בסלונים. בעלה נולד בשנת תקצ"ז נישאו בערך תרי"ח, עליו מסופר הסיפור המפורסם כיצד נבחר לחתנו של ר' אייזל, כאשר רדף אחר מרכבתו לדעת את התשובה לתירוץ. רבי יוסף, אף הוא, כחמיו, היה בן לחסיד לובאוויטש. בתחילה שימש ברבנות בדרעטשין, הסמוכה לסלונים, שבע שנים, לאחר מכן כיהן בוועקשנא, [כפי הנראה בהמלצת גיסו ר' משה שפירא הנ"ל] שתים עשרה שנה, עד שנת תרמ"ו כשתים עשרה שנה לאחר פטירת חמיו, אז נקרא לסלונים לישב על כסאו. בניו: א. ר' אלכסנדר יחיאל שלופר נולד תר"כ. ב. מרת ראשע אשת ר' זלמן יצחק שמואל כאהן, היגרו לאמריקה, ולהם צאצאים רבים. ג. ר' מרדכי שלופר נולד תרכ"ז למד בסלבודקא, ובבית המדרש לרבנים באודסה, בשנת תרעא, נתמנה לרב מטעם בסלונים נספה עם אשתו בסלונים בשואה. ד. מרים נולדה בסלונים תרל"א, לא נשאה. ה. מרת הינדא נולדה תרל"ו היתה רוקחת נפטרה תר"ץ ממחלת הסרטן. אשת ר' פנחס שמואל קרינסקי, נפטר תשי"ח. 

הרבה מן הנכתב כאן אודות צאצאי ר' יהושע אייזיק, לקחתי מן הספר הנפלא 'רב אייזל חריף' שחיברה אסתר רפאלי, ירושלים תשע.