רבי אליהו ראגולר אב"ד קאליש

היום מלאו מאה שישים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי אליהו ראגולר אב"ד קאליש .

ואלו תולדותיו, רבי אליהו נולד בשנת תקנ"ד לערך, את עיקר תורתו למד מפי אביו, בהיותו כבן שלש עשרה שנים, נשא לאשה את מרת גיטיל בת הנגיד רבי דוד גרדומר. כבר בצעירותו 'נתגלה' על ידי הגאון רבי חיים מרדכי מרגליות בעל השערי תשובה, שנזדמן לעירו, ופרסם לתושבי העיר את גדלותו בתורה. מסופר כי נסע לוולוז'ין ללמוד תורה מפי רבי חיים מוולוז'ין, ואמרו, כי חפץ ללמוד מפיו את חכמת הקבלה. ואחר כארבעה חודשים שב לעירו. בשובו נתמנה למו"ץ בעיר שאט, ובשנמת תקפ"א נתקבל לרב ומו"ץ בעיר ראגאלי, על שם עיר רבנותו הראשונה, נתפרסם בשם רבי אליהו ראגולר. בשנת תקפ"ד, עבר משם לכהן כרב בעיר וילאמפול - סלאבודקא, בפרברי קובנא, בשנת ת"ר עלה ונתעלה לכהן כאב"ד קאליש שבפולין, שם כיהן עד ליומו האחרון. נערץ על ידי גדולי דורו, ועוד הרבה אפשר לספר עליו, אך כבר באו הדברים עלי ספר 'תולדות אליהו'. רבי אליהו נפטר ביום י"ט חשוון תר"י, ונקבר בקאליש סמוך לקברו של המגן אברהם. נספד בספר רשפי קשת, מרבי אברהם מסטאוויסק, נדפס בקעניגסברג. גם רעייתו גיטל נפטרה באותה שנה ביום ח' טבת.

השאיר אחריו שלושים וחמשה ספרים בכתב יד, בנגלה ונסתר ושו"ת ועוד, והיו אצל בנו ר' יהושע. מתורתו נדפס ספר יד אליהו, מאה ועשרים תשובות הלכה למעשה, שנלקטו ונסדרו על ידי בנו רבי דוד מהלוסק, שאף כתב הערות בשם יד דוד.

צאצאיו:

רבי יהושע רבינוביץ אב"ד קלעצק וניעשוויז, נולד בשנת תקע"ח לערך, נפטר כ"ב אדר תרמ"ז נספד בספר מספד תמרורים, לרבי משה זלמן, וכן בספר גנת אגוז שחיבר ידיד נעוריו רבי אליעזר זלמן גראייבסקי.

רבי דוד מהלוסק, כאמור עסק בכתבי אביו והדפסתם.

רבי מרדכי צבי, חתן ר' אריה לייב דובראווער, והיה גר שם אצל חותנו, בדובראווי פלך הוראדנא, נפטר בשנת תרנ"ט ומנוחתו בהוראדנא.

ר' יעקב נפטר בעיר פראפאיסק ביום י' אייר תרנ"ה.

מרת חאסיע אשת ר' בנימין בינוש מרגליות מנובהרדוק.

מרת אסתר זלאטא בקוברין.

מרת פעסיא אשת ר' דב בער לעוויטין מפראפאיסק שאף הוא עסק בהוצאת כתבי רבינו ותולדותיו.

מרת פרומא ליבע אשת הנגיד ר' יוסף חיים ריפ מסלונים.

ליפמן בספרו מתולדות היהודים מונה עוד כמה רבנים הנמנים מצאצאיו של רבי אליהו. א. הגאון רבי חיים אב"ד רעוויל, לא מצאתי אודותיו פרטים ולא נודע לי כיצד הוא מצאצאי רבי אליהו. ב. הגאון רבי יוסף לייב בלוך היה מצאצאיו מצד אמו, וזה אינו נראה לי נכון, אם כי יתכן שהיו שארי בשר, כי מוצא משפחות שניהם הוא בעיר ראסיין.

המשגיח הצדיק רבי נתן מאיר ווכטפויגל

היום מלאו חמש עשרה שנה לפטירתו של הגאון הצדיק רבי נתן מאיר וואכטפויגעל המשגיח המיתולוגי של בית מדרש גבוה לתורה דלייקוואד.

רבי נתן מאיר נולד ט' אדר א' תר"ע בעיירה קטנה בליטא בשם קול, סמוך לפלונגיאן, שם כיהן זקינו כרב. בילדותו קנה את חוק לימודיו בעירו, בשנת תרפ"ה לערך, נסעו הוריו לקנדה, שם כיהן אביו כרב במונטריאל, נתן מאיר נשאר עוד קצת בעירו להשלים את חוק לימודיו. ובשנת תרפ"ה נסע אל הוריו. משם נסע לניו יורק, ללמוד בישיבת רבי יצחק אלחנן, שם למד בצוותא עם רבי אביגדור מילר.

כעבור כשנתיים, כשנוספו לימודי חול לתוכנית הלימודים בישיבה, אירגן רבי נתן מאיר מחאה, וביחד עם קבוצה מחבריו עזבו את הישיבה, והוא נסע ללמוד בישיבת מיר בפולין. כשבע שנים למד בישיבה, והושפע רבות מהמשגיח רבי ירוחם ליוואוויץ, ורבי יחזקאל לוינשטיין. זמן קצר למד גם אצל רבי ברוך בער. אחר שנפטר המשגיח ר' ירוחם, החליט ר' נתן לחזור לקנדה, אך קודם לכן קיבל סמיכה לרבנות, מרבי ברוך בער, רבי שמעון שקופ, וראש ישיבת מיר רבי אליעזר יהודה פינקל.

עם בואו לניו יורק, שמע שר' אלחנן וסרמן נמצא בעיר, והתייעץ עמו על חששותיו כאשר הוא חוזר להשתקע באמריקה החומרנית, רבי אלחנן יעץ לו לנסוע ללמוד בתלמוד תורה בקעלם. ומיד חזר רבי נתן על עקבותיו ונסע חזרה לאירופה, ללא השתהות לנסוע לקנדה לפגוש שוב את הוריו. [אך קבל מהם את ברכת הדרך לנסיעתו]. בקעלם התעלה ר' נתן מאיר, תחת שרביטו של הגאון רבי דניאל מובשוביץ הי"ד. ונשאר בבית התלמוד כמעט עד לסוף המר של הת"ת ורבניו, גם לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, למרות שהיה יכול לברוח באמצעות הדרכון הקנדי.

בשנת ת"ש לערך, התארס עם כלתו מרת חוה בת רבי ישראל זלמן שלומוביץ, מחבר בית ישראל ואב"ד בכמה מקומות, חוה היתה בוגרת הסמינר למורות של שרה שנירר בקראקא.

כאשר הרוסים נכנסו לקעלם בקיץ ת"ש, מיהרו כל תושבי החוץ להימלט מקעלם, ביניהם רבי נתן מאיר וכלתו, שברחו ברכבת למוסקבה, ומשם לוולדיווסטוק, ולבריסביין, בדרכם לאוסטרליה.

בקיץ תש"ב נוסד הכולל הראשון באמריקה בוייטפליינט, על ידי קבוצה של אברכים צעירים, ובתוכם רבי נתן מאיר. כשהעמידו עליהם את רבי אהרן קוטלר, נתבקשו להצטרף אליו ללייקווד, ומשם הדרך היתה קצרה למינויו של רבי נתן למשגיח הישיבה. במשך למעלה מחמישים שנה, כיהן רבי נתן כמשגיח, ועיצב את הדמות המוסרית של הישיבה, ושל תלמידיה.

מלבד תפקידו בישיבת לייקווד, תמך רבי נתן ביסוד ישיבות וכוללים רבים ברחבי אמריקה, והרבה מן התורה שנפוצה ברחבי היבשת, נזקפת לזכותו. אך עם כל זאת, לא החזיק טיבותא לנפשיה, ונשאר כל ימיו ענוותן גדול, ושפל ברך מאד.

המשגיח רבי נתן ווכטפוגל

ביום ב' בכסלו יום היארצייט של רבי אהרן קוטלר, נפטר גם רבי נתן מאיר בשנת תשנ"ט, והובא למנוחת עולמים, בחלקת הרבנים החדשה, בהר המנוחות שבירושלים.

וזה סדר יחוסו:

איך חוקרים עץ משפחה

שאלוני מנין לקחתי את יחוס אבותיו של רבי ישראל סלנטר. הרי בכל הספרים שכתבו את תולדותיו, לא הזכירו רק את שם אביו רבי זאב אב"ד טעלז, ושם אבי אביו שרבי אריה, שאף הוא לא נשתמר, אלא בזכות בנו, שקרא את חידושיו על שם אביו, הגהות בן אריה על הש"ס רמב"ם ושו"ע, וחידושי קול בן אריה על העיטור.

והאמת היא, שאכן, במשך שנים רבות, היה רשום אצלי רק רבי ישראל בן רבי זאב בן רבי אריה, ולא יותר.

שכן רושמי תולדותיו של רבי ישראל, רשמו את שם אביו, ואך בספר עיר וילנא, הזכיר גם את שמו של אבי אביו רבי אריה.

אז מהיכן לקחתי את שאר השמות הנוספים?

ר' דוד סידרסקי, נכדו של ר' ישראל סלנטר, בתולדות שהדפיס בירחון 'היהודי' ניו יורק תרצו, ושם כתב, שר' דב בער אב"ד פלונגיאון היה אבי ר' ישראל אבי ר' אריה אבי ר' זאב וואלף, אביו של ר' ישראל סלנטר, אך גירסא זו ודאי שאינה יכולה להיות, גם מפאת מרחק השנים, שכן יש ברשימתו מדי קצת דורות. שכן עברו כמאה ושלושים שנה מחייו של רבי דוב בער מפלונגיאן עד לרבי ישראל סלנטר.

אז איך מתקדמים?

הזכרנו במאמר הקודם, בין בני משפחתו המורחבת של רבי ישראל סלנטר, את הגאון רבי צבי הירש פרבר מלונדון, אמור, הוא הדפיס ספרים רבים במקצועות התורה, ובראש ספרו על התורה כרם הצבי שנדפס לראשונה בוינה בשנת תר"פ, הנציח 'לזכרון עולם לעולם ועד':

"יוחק שם משמן טוב, ה"ה כבוד מר חותני הנגיד המופלג בתורה ובמעשים טובים, רחים ומוקיר רבנן רודף צדקה וחסד, הסוחר הנודע לתהלה במדינת קורלאנד וזאמוט, איש אמונים רב ברכות, כש"ת הר"ר צבי הירש בהר"ר טובי' גאלדבערג מזאגר חדש, נכד הרב המאוה"ג ר' ארי' ליב ז"ל מו"צ דז"י, אבי הגאון בעל הגהות "זאב בן אריה" על כל הש"ס; [חותני] נלב"ע בימי המלחמה בעיר נעוועל ארץ גלותו בשבת הגדול י' ניסן תרע"ז תנצב"ה. ורעיתו ממשפחתו היא חמותי החשובה במו"מ ויראת ה' מרת האדע מלכה ז"ל אחותו של הגאון האמתי קדוש עליון רבי אריה ליב לפקין זצ"ל מקרעטינגען, בת הרב המאוה"ג ר' ידידי' ליפמאן (אחיו של הגאון האמתי רשכבה"ג אור ישראל וקדושו רבינו ישראל סלאנטער זצוק"ל) בן הגאון האמתי ר' זאב וואלף הגאבד"ק גאלדינגען וטעלז בהמ"ס הגהות "זאב בן ארי"ה על כל הש"ס, רמב"ם וטורים וכו', בן הרב המאוה"ג ר' אריה ליב מו"צ דזאגר ישן בהרב ר' ברוך משוועקסנע בהרב ר' ליב נין ונכד להגאון הגדול בדורו ר' דובער אבד"ק פלונגיאן והמדינה, זקן הגר"ן מדרויא והגר"א מקאליש בהגה"צ ר' יעקב מניישטאדט, והגר"י מבויסק, ולמעלה בקודש הקדשים, עמודי עולם וחכמי חרשים, זי"ע ועל ביתי היא רעיתי נצר מטעם, הרבנית מרת פריידא, ועל זרעי וזרע זרעי שלא תמוש תורת ה' מפינו עד העולם".

גם בספרו 'אשת חיל', כשהספיד את רעייתו הרבנית פריידה, חזר ומנה את יחוסה בפרוטרוט כפי הנוסחה דלעיל, תוך הצגת עץ משפחה מורחב של כל משפחת ליפקין שידע עליהם.

הרי נוספו לנו עוד שתי דורות, ר' אריה זקינו של ר' ישראל, היה בן ר' ברוך משווקשנא, בן ר' לייב.

רבי ישראל סלנטר - לפקודת השנה

היום מלאו מאה ושלושים שנה, לפטירתו של מייסד תנועת המוסר, הגאון רבי ישראל ליפקין מסלנט, המכונה ר' ישראל סלנטר.

אחד מתלמידיו הגדולים של רבי ישראל מסלנט, רבי יצחק בלזר, כתב את תיאור קצות דרכיו והילוכו בקדושה, בספרו 'אור ישראל', ובהקדמתו כתב שלא ידועים הרבה מתולדותיו, כי הוא לא רצה בפרסום אישיותו ובהשארת זכר אחריו מלבד מה שיכול להביא תועלת לרבים, וגם תלמידיו הגדולים לא מצאו חפץ לספר מקורות ימי חייו, מלבד אשר ראו בהם תועלת חינוכית או מוסרית.

בכל אופן נסכם בקצרה את המעט הידוע, רבי ישראל ליפקין, נולד בשנת תק"ע, כך נחרת על מצבתו שבקניגסברג, וכן בספר עיר ווילנא, כל כותבי תולדותיו האחרים, מציינים שנולד ו' חשוון תקע"א, על פי דברי עמיל בנימין בספרו הגרמני. מרישומי המפקדים, בהם רשום שנולד בשנת 1810 אין הוכחה לכאן או לכאן, שהרי אף חשון תקע"א, הוא עדיין בשנת 1810. מקום הולדתו, הוא בעיר זאגר, ולא כפי שיש שכתבו שנולד בעיר טעלז.

בתחילה למד אצל אביו, וכשבגר מעט, נסע ללמוד בסלנט אצל רב העיר הגאון רבי צבי הירש ברוידא, שם בסלנט, הוצע לרבי ישראל שידוכו עם מרת אסתר פייגה בת רבי יעקב הלוי אייזנשטיין מסלנט מגזע השל"ה, המכונה ר' יענקלע יענטעס. ושם קבע את מגוריו בשנים הראשונות. שם גם ראה את רבי יוסף זונדל מסלנט, וממנו קנה את יסודות תורתו המוסרית.

על פי עצת רבו נסע לווילנא בשנת ת"ר, והיה שם ר"מ בישיבת ר' מיילא, כמובא בהקדמת ספר תכלת מרדכי. שמונה שנים פעל בעיר ווילנא, ומלבד הרבצת תורה בישיבה, פעל גם ברחבי העיר, ובדרשותיו חיזק את החובות המוסריות של היהודי. משם עבר לקובנא, ואף שם הרביץ תורה בישיבה. וחתום משם על הסכמות לספרים.

אחר כתשע שנים נוספות עבר לקניגסברג. משם, הפיץ את 'אגרת המוסר' שהדפיס בשנת תרי"ח, בשנת תרכ"א, החל להדפיס מעט מדברי תורתו והגותו, תחת השם 'התבונה', בשתים עשרה חוברות. בשנים שאחר מכן, נדפסו תורותיו ואגרותיו בספרים רבים. מהם, 'אמרי בינה' ווארשא תרלח, 'עץ פרי' וילנא תרמ, 'אבן ישראל' ווארשא תרמג, ועוד ועוד.

 

ספר עץ פרי, עם אגרת המוסר

בשנת תר"מ לעת זקנתו נסע רבי ישראל לפריז, במטרה להשפיע על היהדות במערב אירופה, שם שהה כשנתיים, עד שחזר לעירו, קניגסברג, שם נפטר ביום כ"ה שבט תרמ"ג.

לאחר פטירתו נספד במקומות רבים, וספרים רבים נדפסו עם הספדים עליו, 'מספד גדול וכבד', מרבי משה יהודה רבינוביץ וארשא תרמג, 'קדוש ישראל' [עם דברי תורה ממנו] מר' יוסף פלדברג וילנא תרמד, 'כבוד ישראל' מר' דוד שלמה סלושץ מאודסה וארשא תרמד, 'הלל וזמרה' מר' אהרן אליעזר קליניצקי ווארשא תרמד. 'יורה ומלקוש' לרבי יוסף חיים קרא, וילנא תרנד, גם מעט מתולדותיו נדפסו בספרים רבים, 'תולדות ר' ישראל סלנטר' בגרמנית מאת ר' ירחמיאל [עמיל] בנימין, ברלין תרנט, 'ר' ישראל סלנטר', מאת ר' שמואל רוזנפלד, ווארשא תרע"א, ובאחרונה בספר 'תנועת המוסר' לרבי דב כץ, כרך ראשון.

תלמידים רבים היו לו לרבי ישראל, הן בישיבות בהן הרביץ תורה, והן תלמידים שקיבלו ממנו דרך בהנהגת המוסר, ואין כאן המקום למנות את כל תלמידיו, אך אציין למפורסמים שבהם, רבי שמחה זיסל זיו ברוידא הסבא מקעלם, רבי נפתלי אמסטרדם שעלה לירושלים בערוב ימיו, רבי יצחק בלזר רבה של פטרבורג שעלה אף הוא לירושלים, רבי נתן צבי פינקל הסבא מסלבודקא, ורבי אליעזר שולביץ מייסד וראש ישיבת לומזה.

במאמר שלפנינו אזכיר את יחוסו לבית אבותיו, את כל בני משפחת ליפקין המורחבת, ובעזרת ה' אכתוב מאמר נפרד על צאצאיו של רבי ישראל למשפחותיהם, ובכך יהיה עץ משפחה מושלם.

וזה סדר יחוסו

• אביו רבי זאב וולף ליפקין מזאגר, נולד בשנת תקמ"ו, זוגתו מרת לאה בת ר' יצחק, שהיתה מפורסמת בכל הסביבה בצדקותיה ובבקיאותה וחריפותה בתנ"ך ותלמוד. שם למד תורה עם בחורים,

רבי צבי הירש פשדמייסקי אב"ד ליז'ובא

אמש, ביום כ"ב שבט, חל היאהרצייט של רבי צבי הירש (ניסן) פשדמייסקי אב"ד ליז'ובא. הוא נפטר לפני שמונים שנה ביום כ"ב שבט תרפ"ב, זמן קצר לאחר ששב לביתו מן הגלות שגלה מביתו בימי מלחמת העולם הראשונה.

רבי צבי פרזדמסקי / פשדמייסקי / פשעדמעסקי, נולד בשנת תרמ"א לאביו רבי משה פשדמייסקי, ולאמו מרת ליבא. למד בישיבת טעלז משנת תרנ"ו עד תרס"ג, ונחשב לאחד מטובי הבחורים. נשא לאשה את מרת רחל צירל בתו של הגאון רבי שלמה יעקב שיין אב"ד לאצקווא. בשנת תרס"ט נסמך להוראה ולדיינות על ידי הגאון רבי מאיר אטלס שכיהן אז כאב"ד שאוויל, שימש כר"מ בישיבה שהיתה בק"ק זאגר עד שנת תרע"ג לערך, אז נתקבל לרב דק"ק ליז'ובא שבליטא. כאמור, בימי המלחמה גלה ממקומו אל תוככי רוסיה, והגיע עד לעיר יקטרניסלב, שם פגש בגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי, שאף כתב מכתב המלצה בשבחו. ספרו חמדת צבי שני חלקים, נדפס ירושלים תשנ"ג מתוך כתב יד שנשמר אצל צאצאיו, בתוך הספר הוא מביא שמועות רבות מרבי יוסף לייב בלוך ראש ישיבת טעלז.עוד מעט דברי תורה ממנו הובאו בספר של חותנו.

כאמור, זמן קצר לאחר חזרתו מן הגלות לעירו לייזאווא, נפטר והלך לעולמו, ביום כ"ב שבט תרפ"ב והוא אך בן ארבעים ואחד שנה. [את התאריך כתב חותנו בהקדמת ספרו, וכן הוא במליצי אש. וברישום הממשלה נרשם שנפטר ביום 19 בפברואר, שחל אז ביום כ"א שבט, וכנראה שנפטר בלילה לאחר השקיעה ולפני חצות]. אלמנתו מרת רחל צירל עלתה לארץ ישראל עם ילדיה בשנת תרצ"ז, ונפטרה זמן קצר לאחר מכן. י"ד שבט תרצ"ח, ומנוחתה על הר הזיתים.

בית אביו

אביו היה, רבי משה פשדמייסקי, עליו לא נודע לי מאומה. זוגתו מרת ליבא היתה אחותה של מרת טייבע פריידה, אשתו השניה של הגאון רבי יוסף יהודה לייב בלוך אב"ד טעלז וראש הישיבה שם. לא נודע לי כעת מי היה אביהן. כמו כן, היא היתה דודתו של הגאון רבי פתחיה מנקין אב"ד סעננא [אביו של ר' משה צבי נריה].

צאצאיו: מלבד בנו ר' צבי הירש הנזכר, ידוע לי שהיו לר' משה עוד בן ובת,

הבן הוא הגאון רבי אריה לייב שדמי מראשוני התלמידים בישיבת טעלז, רב ברחובות, נפטר ד' ניסן תשל"ב, זוגתו מרת בתיה לאה בת ר' ישראל הכהן בנימינסון ממינסק, נפטרה י"א שבט תשל"ד. צאצאיהם, א. הגאון רבי אברהם שדמי חתנו של רבי יעקב משה חרל"פ נפטר ח' תמוז תשל"א, וזוגתו מרים דבורה נפטרה כ"ג אלול תשמ"ח. ב. ר' ישראל שדמי, נפטר י"ב כסלו תשנ"ה. ג. מרת חנה אשת רבי ישראל אהרן הלוי דרומי (פלינט) תלמיד ישיבות מאה שערים וחברון, ורבה של גדרה נפטר יא תשרי תשס"ח, ואשתו חנה כ"א סיון תשס"ו. ד. מרת ביילה אשת ר' נחמן שלום שכנא הרטמן.

בתו של ר' משה, היא מרת שרה, אשת ר' אהרן שלמה גולדשטיין מפיליפובה, אף הוא תלמיד ישיבת טעלז.

בית חותנו

כאמור, חותנו של רבי צבי פשדמיסקי, היה הגאון רבי שלמה יעקב שיין, אב"ד לאצקווא.

ר' שלמה יעקב נולד לאביו ר' הלל גבריאל שיין בשנת תרי"ד. למד אצל הגאון רבי יעקב יוסף [חריף] בישיבת וילון, וגם למד באיישישוק וגרודנא.

ר' שלמה יעקב נשא לאשה את מרת באשא מלכה בת רבי ברוך פייבלזון.

בשנת תרנ"ג נתמנה לרב בק"ק ציטוויאן, ושש שנים לאחר מכן נתמנה לאב"ד דק"ק לאצקווא, [על מקומו בציטוויאן נתקבל הגאון הצעיר רבי יעקב קמינצקי שלימים היה לאחד מגדולי התורה באמריקה] תפקיד בו נשא למעלה משלושים שנה. ר' שלמה יעקב נמנה בין הרבנים הראשונים שתמכו ביסוד 'אגודת ישראל'. בימי המלחמה גלה גם הוא מעירו, ונתישב בעיר ניקאפאל פלך יקטרניסלב.