‏הצגת רשומות עם תוויות סרנא. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סרנא. הצג את כל הרשומות

יום שני, 18 בינואר 2016

הגאון הגדול רבי רפאל שמואלביץ זצ"ל ראש ישיבת מיר

בירושלים נפטר הערב הגאון הגדול רבי רפאל שמואלביץ ראש ישיבת מיר זכר צדיק לברכה.
גדולה היא האבידה, אף כי בשנים האחרונות היה ראש הישיבה חולה במחלה אשר מנעה ממנו לתפקד ולמסור את שיעוריו, אלפי התלמידים אשר לרבינו, לא ישכחו את שיעוריו הנלבבים אשר מסר במשך עשרות שנים בישיבת חברון, ובישיבת מיר, וטרח ויגע להעמיד התלמידים על אמיתות התורה, ולהדריכם בדרכי העיון.
רבי רפאל, נולד בשנת תרצ"ז במיר שבבלרוס, לאביו הגאון רבי חיים שמואלביץ, שכיהן כר"מ בישיבה, נקרא על שם סבו רבי אלתר סטוצ'ינר.
בימי המלחמה העולמית, נמלטו הוריו עם בני הישיבה לוילנא, ומשם היטלטלו בדרכים ברכבת הטרנס-סיבירית, ליפן ומשם לשנחאי, שם שהתה הישיבה כמה שנים, ולבסוף אחר שהות קצרה באמריקה, הגיעו בשנת תש"ו, וארץ ישראל, והשתקעו יחד עם הישיבה בירושלים.
בהגיעו לפרקו, נשא רבי רפאל לאשה, את בתו של הגאון רבי אברהם פרבשטיין ראש ישיבת חברון, והיה זה השידוך שהפגיש בין שתי הישיבות החשובות שבירושלים. לאחר נישואיו נתמנה למסור שיעורים בישיבת חברון, במשך למעלה מעשר שנים.
לאחר פטירת אביו, נקרא לשוב אל ביתו הישן אל ישיבת מיר, למסור בה שיעורים, ולימים אף נתמנה כראש הישיבה לצידו של שאר בשרו רבי נתן צבי פינקל. ומסרו במקביל שיעורים כלליים בבתי המדרש המרכזיים של הישיבה.
ואף גם זאת, גם באותם הימים מסר סדרות רבות של שיעורים לחבורות רבות של בחורים ואברכים, אשר היו באים לביתו לשמוע שיעורים, כמעט בכל שעה משעות היום. ואף אני הקטן, נמניתי על אחד מחבורות אלו, ובמשך כמה שנים באתי לביתו פעמיים בשבוע בשעות הערב בתחילת סדר שלישי לשמוע שיעור בעיון על סדר הדף על פי סדר הלימוד בישיבה.
ואהה, עכשיו איבדנו כל זאת, כאשר ראש הישיבה עלה לגנזי מרומים,

יום שישי, 22 ביוני 2012

רבי שניאור קוטלר ראש ישיבת לייקווד


בשבת' ג' תמוז, ימלאו שלושים שנה לפטירתו של הגאון רבי יוסף חיים שניאור קוטלר ראש ישיבת לייקווד שבאמריקה. במאמר שלפנינו, נסקור חלקים מתוך עץ משפחה שלו, על פי מגילת יוחסין שכתב זקינו אבי אביו רבי שניאור זלמן קוטלר. אך תחילה נכתוב בקצרה מי היה האיש.
ר' יוסף חיים שניאור נולד ביום ט' תמוז תרע"ח, לאביו הגאון רבי אהרן קוטלר, שגר אז סמוך על שלחן חותנו בסלוצק. בעקבות המהפכה הקומוניסטית, ברח אביו עם חלק מתלמידיו לעיר קלצק, ויסד בה את הישיבה מחדש. בבחרותו למד בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, בראשותו של הגאון רבי ברוך בער לייבוביץ. בפרוץ מלחמת העולם השניה, נמלט לעיר וילנא, שם נכנס בברית האירוסין עם בת ר' אריה מלכיאל פרידמן מקובנא, סבו רבי איסר זלמן מלצר שלח לו סרטיפיקט מארץ ישראל, וכך ניצל מאימי המלחמה.
רבי יוסף חיים שניאור קוטלר ראש ישיבת לייקווד
בירושלים למד בישיבת חברון, ונתקרב גם אל הרב מבריסק רבי יצחק זאב סולובייציק, וכמובן שגם נהנה מקירבת סבו ר' איסר זלמן שכיהן כראש ישיבת עץ חיים. בשנת תש"ו נסע לארצות הברית, והצטרף אל אביו בפיתוח הישיבה הגדולה בלייקווד. לאחר פטירת אביו בשנת תשכ"ג, עמד רבי שניאור בראשות הישיבה, לאחר שכבר בחייו הגיד שיעורים בפני הבחורים. ביום ג' תמוז תשמ"ב נפטר לאחר מחלה קשה. 
בלווייתו שהתקיימה בבורו פארק, השתתפו למעלה מחמשים אלף איש. וארונו הוטס לארץ ישראל והובא לקבורה על הר המנוחות, סמוך לאביו וזקינו. מחשבי החשבונות אמרו, כי אביו רבי אהרן כיהן בראשות הישיבה בלייקווד, תשע עשרה שנה, שבעה חדשים ויום אחד, ואף ר' שניאור, כיהן תשע עשרה שנה, שבעה חדשים ויום אחד.

וזה סדר יחוסו של רבי שניאור
         א.         אביו הגאון רבי אהרן קוטלר מייסד וראש הישיבות, בקלצק, ובלייקווד. נולד תרנ"ב בסוויסלאץ, נתייתם מהוריו בילדותו, בנערותו למד בישיבה בקרינקי אצל הגאון רבי זלמן סנדר כהנא שפירא, אחר כך למד בישיבות סלבודקה וסלוצק. נשא את זוגתו הרבנית מרת חנה פרל בתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר.

יום חמישי, 7 ביולי 2011

הגאון רבי חיים סרנא זכר צדיק לברכה

מירושלים מגיעה הבשורה המרה, על הסתלקותו לגנזי מרומים, של הגאון הגדול רבי חיים סרנא ראש ישיבת כנסת ישראל חברון בגאולה.

רבי חיים סרנא, נולד לפני כשמונים ושתים שנה, בשנת תרפ"ט, בחברון עיר האבות, (כחצי שנה לפני הטבח הנורא), לאביו הגאון הגאון רבי יחזקאל סרנא מראשי הישיבה, ולאמו מרת פעשא מרים.
בבחרותו למד בישיבת לומזא בפתח תקוה, והמשיך את לימודיו בישיבת חברון - כנסת ישראל בירושלים.
בהגיעו לפרקו, נשא את מרת חיה רחל ע"ה, בתו של רבי אריה מלכיאל פרידמן הי"ד.

שנים רבות מסר שיעורים בישיבה, ולימים הקים מחדש ישיבה בבנינים הישנים שבשכונת גאולה, ועמד בראשותה.
לאחר שנים רבות של מחלה, נפטר היום, ה' תמוז תשע"א, ומסע לווייתו, יוצא בשעות אלו, מישיבת חברון כנסת ישראל להר המנוחות בירושלים בסמיכות למקום מנוחת רעייתו ע"ה.
רבי חיים ערךאת כתבי אביו והוציאם לאור עולם, וכמו כן חיבר סדרת ספרים על הרמב"ם, וקראם בשם 'באר לחי רואי'.

יחוסו לבית אבותיו
רבי יעקב חיים סרנא, היה בנו של הגאון הגדול רבי יחזקאל סרנא, בן רבי יעקב חיים סרנא, בן רבי שרגא פייבל סרנא גאב"ד האראדאק, בן ר' יוסף.
רבי יחזקאל סרנא, למד בישיבות סלבודקא וטלז, נישא לבתו של ראש ישיבת סלבודקה רבי משה מרדכי אפשטיין, לימים עם עליית הישיבה לארץ ישראל, נטל חלק מרכזי בהנהגת הישיבה, במסירת שיעורים ושיחות מוסר. הרבה מעול הישיבה היה מונח על כתפיו, ונחשב לבונה דמותה של הישיבה בירושלים. משנת תרצ"ד נתמנה באופן רשמי לכהן כראש הישיבה, אחר פטירת חמיו, תפקיד אותו מילא עד לפטירתו, ביום ו' אלול תשכ"ט. חתנו היה הגאון רבי אברהם פרבשטיין שכיהן כראש הישיבה שנים רבות. ובנו יחידו היה רבי חיים סרנא זצ"ל.

יום שלישי, 9 ביוני 2009

הרב אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה - מחקר משפחה

במאמר הקודם, הצגנו כמה שאלות, שקבלנו מידי הקוראים. וראשית, אודה בזה, לכל אלו ששלחו תשובות, כל התשובות נשמרו, ואי"ה בבוא העת, נשתמש בהם.


אחת מן השאלות היתה:

ר' אליהו עקיבא בה"ר דובער רבינוביץ מק"ק פאלטאווא, אשר הוציא לאור ירחון תורני הפלס. האם ידוע מי הם משפחתו של העורך הזה של הפלס?


נבוא בזה לפרט מעט אודות משפחתו של ר' אליהו עקיבא, מה שמצאנו בספרים וקיבלנו מסופרים.

וזה החילי:


"אגודת חסידים שלשה חברים" היו בעיר ראסיין, ר' שמואל חסיד [אבי אביו של ר' יעקב מבוסק בעהמ"ח זכרון יעקב, ושם בספר האריך בתולדות שלשת החסידים הנ"ל, נדפס וילנא תרל"ה] ר' משה מטעלז, והשלישי ר' מרדכי אשר בסוף ימיו היה אב"ד בפאקראיי. 'וינזרו שלשתם מכל חפצי תבל, וברוח קדשם אשר לבשתם, נצמדו יחד ללמוד בחסידות ובפרישות בקדושה ובטהרה חמש עשר שנים, ורק תורת ד' היתה חפצם יומם ולילה'.

אחד מן השלשה הנ"ל, ר' משה טעלזער, היה זקינו של ר' יחיאל מיכל יפה מוועקשנא פלך קובנא. [לא ברור אם היה זקינו של ר' יחיאל מיכל או של אשתו מרת פייגא]. ושם בעיר נולדו לו לר' יחיאל מיכל שלשה בנים ר' דובער רבינוביץ, ר' זאב הנקרא ר' וועלפציק בלאך שהיה מ"מ בביהמ"ד הויסמאן בקאוונא ויסד את הישיבה דמתקריא ישיבת ר' הירש'ל, ואחר כך נקראהישיבת חפץ חיים בסלובדקה. והשלישי ר' משה בלוך בעיר ריגא. ר' יחיאל מיכל ואשתו מרת פייגה נפטרו קרוב לשנת ת"ר בזמן קצר זה אחרי זה. ושלושת היתומים נשארו לנפשם, וגדלו אצל קרוביהם בעיר.

הגדול שבהם דובער, נשלח לדודו האחד שהיה גר בעיר שאד או שאט, ושם למד אצל הרב דמתא, ויצא שמו לתהלה בשם 'העילוי הוועקשנאי'. כעבור עוד שנה נשלח משם, אל העיר הגדולה קובנה שם גם היה אצל בני משפחתו שהיו עשירים ונכבדים. בקובנא נלקח על ידי רב העיר ר' מנדל, ללמדו בחברותא עם בנו העלוי הנפלא, שלאחר מכן גדל והיה לאחד מגדולי הדור, הלא הוא הגאון ר' אליעזר שמחה רבינוביץ אב"ד לומזא ועוד.

בהיותו בן שבע עשרה שנה לערך, בשנת תר"ו, התחתן ר' דובער הצעיר, עם מרת רבקה, בתו של הגאון הצדיק ר' בנימין גאב"ד פיקעלין, שלימים נתמנה לרב העיר שילעל, ואחר מכן בראגאלי, ובסוף בוילקומיר. אמרו עליו על ר' בנימין 'בודאי לא היה בהצדיק הזה שום חטא, לפי שחי בדור שהיו מקורבים לתורה ומרוחקים מן החטא', [קול ברמה, ר' אברהם הופנברג, וילנא תרס"ו, עמ' 28] 'לא היה אוכל סעודת הרשות והי' מסיים מסכת בכל יום לסעודת הצהריים' [בהקדמה לספר דבר אמת]. אמנם, עיקר פרסומו של ר' בנימין בעולם, הוא בהיותו אביו של הגאון ר' אליהו דוד רבינוביץ תאומים, בעל האדרת, הגאב"ד דמיר, פוינבז', ובסוף ימיו בירושלים. והארכנו במאמר נפרד אודות ר' בנימין אב"ד וילקומיר ומשפחתו.

בי"ד אלול בשנת תר"ח נפטרה מרת טויבא אשתו של ר' בנימין, והוא נשא בזיווג שני, אלמנה מטעלז, הלך לו ר' דובער לעיר הבירה וילנא, שם למד בצוותא חדא עם ר' שמואל שטראשון הרש"ש, ועם ר' שמואל ליופצער [היה נראה לי שהכוונה לר' שמואל באקשטר מלובטש, וראה עוד למטה בתגובות], בוילנא שהה חמש שנים בלימודו, עד שנסמך לרבנות מחכמי וילנא ועוד. ושמו יצא לתהלה, גם כדרשן נפלא, פה מפיק מרגליות בהלכה ובאגדה. כשחותנו ר' בנימין, עזב את העיר שילעל, והלך לו לרבנות ראגאלי, המליץ לבני העיר, לקחת כממלא מקומו את חתנו ר' דובער, וישבעו ממנו בני העיר רצון להפליא, במשך שש שנים, כיהן שם כרבנות, [אחרי כמה שנים כיהן ברבנות העיר, גיסו ומחותנו ר' צבי יהודה תאומים, חותנו השני של ר' אברהם יצחק הכהן קוק] ומשם נתקבל לרבנות בפיאנטיצא פרבר של העיר לומזא [פיונטיצקי].


ר' דובער רבינוביץ נפטר ב' דשבועות תרמ"ח, ומנוחתו כבוד בלומזא. 25 שנה לאחר פטירתו, הדפיס בנו ר' אליהו עקיבא מעט מתורתו של ר' דובער, וקרא לספרו 'דבר אמת', נדפס בפולטבא תרע"ג, ובו הקדמה המפרטת מעט מתולדות חייו.


צאצאיו של ר' דובער רבינוביץ הם:

א. הבכור, ר' יחיאל מיכל רבינוביץ נפטר צעיר בן כ"ה שנים, ר"ח אדר א' תרל"ב, בעיר אסטראווא פלך לאמזא, שם היה סמוך על שלחן חותנו הגאב"ד, ר' שרגא פייבל סרנא [ר' שרגא פייבל תלמידו של ר' חיים מוולוזין, היה אחר כך אב"ד סאקאלקא והאראדאק אצל ביאליסטוק, הוא נפטר יב שבט תרנב, והוא זקינו של הג"ר ר' יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון], ונשאר ממנו בן אחד, בשם בנימין יצחק רובינשטיין ודר בעיר שאוויל.

ב. ר' משה רבינוביץ מקאווארסק.

ג. ר' אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה, אשר נשוב ונדבר עליו בהמשך.

ד. ר' אברהם בנימין אשכנזי – טייץ אב"ד סובאט וליבענהאף, ובסוף ימיו באמריקה. זו' מרת שינע סירא בת ר' משה מישל שמואל שפירא ראב"ד דק"ק ראגאווא.

ה. מרת שרה מלכה אשת ר' יעקב רבינוביץ אב"ד ראגאלי בן דודה ר' צבי יהודה רבינוביץ תאומים הנ"ל.



ר' אליהו עקיבא רבינוביץ נולד בשנת תרכ"א. הוא נשא לאשה, את מרת מרים רחל בתו של ר' אליהו רוזנברג מוורשא, אשר אשתו מרת שרה דבורה היתה בתו של ר' בנימין דיסקין הגאב"ד לומזא, ואחותו של המהרי"ל דיסקין.

לאחר פטירת אביו, כיהן ר' אליהו עקיבא על מקומו ארבע שנים כרב בפיונטיצא, לאחר מכן היה אב"ד בקנישין ולבסוף בפולטבה. יסד והוציא לאור את העיתונים, הפלס והמודיע, חיבר ספר 'חסד למשיחו' על מגילת רות, ו'ציון במשפט' בנושא הציונות, היה ממיסדי אגודת ישראל, לאחר שנואש מן ההסתדרות הציונית.


ר' אליהו עקיבא, נפטר בכ"ד ניסן, אסרו חג דפסח, תרע"ז. אשתו נפטרה י' סיון תרפ"א. שניהם בפולטבה.


צאצאיו של ר' אליהו עקיבא:

א. הבכור ר' אברהם בנימין רבינוביץ, למד אצל החפץ חיים ברדין, ואחר כך עלה ללמוד בירושלים, בישיבת תורת חיים, ולמד שם שלש שנים אצל ר' יצחק ירוחם דיסקין ור' יוסף חיים זוננפלד.

ב. בתו מרת חיה פייגה נישאה לש"ב ר' אברהם משה בנו של האדרת.

ג. ר' צבי יהודה רבינוביץ, בשנת תרפ"ב היגר לבואנוס איירס, בעהמ"ח 'ילקוט המועדים', בואנוס איירס תש"ג.

ד. ר' נחמיה רבינוביץ מלומזא הי"ד.




תודתי נתונה לידידי הר"ר יהודה אהרן הורוביץ, מבכירי החוקרים בשדה היוחסין, על עזרתו הרבה בענין משפחה זו, ובכלל.