‏הצגת רשומות עם תוויות ויסבלום. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ויסבלום. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 9 באוקטובר 2013

רבי קלונימוס קלמיש מפיאסצנה בעל חובת התלמידים

היום מלאו שבעים שנה, לעלייתו על המוקד של האדמו"ר רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה, שנודע בעולם על שם ספרו החשוב חובת התלמידים.
רבי קלונימוס קלמיש, נולד לאביו רבי אלימלך שפירא מגרודזיסק, לעת זקנה, כאשר היה נשוי לאשתו השנה, חנה ברכה לבית הורוביץ, בתו של האדמו"ר מחענטשין. בהיותו כבן שלש, התייתם מאביו, ועבר לגדול אצל סבו, האדמו"ר רבי חיים שמואל מחענטשין. בהיותו כבן שש עשרה, נשא לאשה, את מרת חיה רחל לבית הופשטיין. סבתה של הכלה שרה דבורה, היתה אחות מאב של רבי קלמיש, וכך למעשה, היה נשוי לנכדת אחותו! בבית חותנו קיבל הרבה מתורת החסידות, מבית קוזניץ וקרלין.
רבי קלונימוס קלמיש מפיאסצנה.ויקיפדיה
לאחר פטירת חותנו, בהיותו אך כבן עשרים, החל רבי קלונימוס קלמיש, לכהן כאדמו"ר, את מושבו קבע בעיירה קטנה מדרום לווארשא בשם פיאסצנה, והצטרפו אליו חסידים, שהיו נמנים בין חסידי אביו, וחסידי חותנו.
את עיקר חייו, מסר למען חיזוק הבחורים, ועמידתם בניסיונות הדור והתקופה, לבל ימשכו אחר התנועות הלאומיות ויעזבו את הדת. הוא פיתח שיטת חינוך מיוחדת, המיוסדת על דרכי החסידות, אך בהתאמה מיוחדת לבני הנוער של ימיו, תוך כדי שימוש בכלים מודרניים, כירידה אל רמתו של הבחור הקורא, והדרכתו שלב אחר שלב. תלמידים רבים חבים לו את עולמם הרוחני.
בימות השואה, היה רבי קלמיש בגטו וורשא, ונתפרסם במאמציו הרבים, לקיים את מצוות התורה, גם בתנאים תת אנושיים כאלו ששררו בגטו. לאחר חיסול הגטו, בפסח תש"ג, נשלח למחנה הריכוז טרווניקי על יד לובלין, שם נרצח עם שאר יהודי המחנה, ביום ד' חשוון תש"ד.

צאצאיו:

יום רביעי, 19 בספטמבר 2012

רבי נתן זצ"ל - אח לקדושי עליון


כהוספה והשלמה למאמר הקודם - על רבי נתן נחום הלוי ממשפחת רבי אלימלך מליזענסק - בו הזכרנו את רבי נתן - אחיהם של שני האחים הקדושים, הרב הקדוש רבי אלימלך מליזענסק, והרב הקדוש רבי זושא מאניפאלי, נתעכב כאן על המעט הידוע על רבי נתן, ועל צאצאיו, וננסה להעמיד לו עץ משפחה מסודר.

מי היה ר' נתן, ומה ידוע לנו עליו?

בספרו 'אנציקלופדיה לחכמי גליציה', (חלק ב עמ' 885), כותב מאיר וונדר, כי ר' נתן - אחיהם של ר' אלימלך מליזנסק ור' זושא מאניפולי - כיהן כאב"ד סטוצ'ין. וכן, באחד מראשוני המאמרים של ויתילדו, כתב הרב ווקשטיין על רבי נתן שהיה אב"ד סטוטשין אך סימן זאת בסימן שאלה, לאות שהדבר בספק אצלו. יתכן שמקור שמועה זו, בכינוי נכדו - ר' נתן נחום הלוי מוורשא – שכפי שהזכרנו במאמר הקודם, היה נקרא ר' נתן סצוצינער.

בספר שם ושארית לר' לוי גרוסמן, כתב שר' נתן היה גר בביאליסטוק. ואכן זה אנו יודעים, שהיה לו חתן מביאליסטוק, כפי שנפרט להלן.

אם כן, יש לנו שני מקורות אודות מקום מגוריו של ר' נתן, אך לכאורה שתיהם אינם מבוססים אלא אך בשל העובדה שצאצאיו נמצאו גרים שם.
צאצאיו של רבי נתן
חיפשתי בספרים וברשומות, אודות צאצאיו של רבי נתן, וזה מה שמצאתי עד כה.

  • בן אחד היה לו לרבי נתן, והוא רבי אליהו, לא ידוע עליו הרבה, רק מרישום יוחסין של אחד מצאצאיו נמסר, שהוא היה חותנו של רבי טוביה הלוי, אבי ר' נתן נטע הלוי מרימענעץ [או רימנוב], אבי ר' אלימלך צבי הלוי שפירא, אביהם של א. רבי יעקב שפירא אב"ד טערצאל נפטר י"ב טבת תרס"ו. ב. מרת רחל אשת ר' יוסף דוד ווייסבערג סופר מירושלים, נפטרה .
  • בתו של רבי נתן היתה אשת רבי אליעזר ליפמן ליכטנשטיין. ר' אליעזר ליפמן היה בנו של הגאון רבי קלמן ליכטנשטיין אב"ד ביאליסטוק. בניו של רבי אליעזר ליפמן, היו: א. רבי אברהם ליכטנשטיין שכיהן כרב בלידא ובווילקאמיר ובפראשניץ ובעוד כמה וכמה ערים, וחיבר כמה ספרים במקצועות התורה, ובחתימתו בראש ספר כנפי נשרים, חותם נין ונכד לגאון תפארת ישראל הרב מוהר"ק קלמן אב"ד דק"ק ביאליסטאק, ונכד לצדיק תמים בדורותיו מוהר"ר נתן זצ"ל. אח לקדושי עליון הרב מוהר"ר זוסיא מהניפאלי. והרב מוהר"ר אלימלך נשמתם בעדן.
חתימת ר' אברהם בשער ספרו כנפי נשרים
     

יום חמישי, 28 באוקטובר 2010

הרב שלמה קרליבך אב"ד ליבעק ומשפחתו


עץ המשפחה של רבי שלמה קרליבך, שהתחלנו לעסוק בו בשבוע שעבר, עולה ומסתעף מעלה מעלה, עד לגדולי האחרונים, כהט"ז והב"ח, כפי שנחקק על מצבתו של רבי שלמה בהר המנוחות, אומנם, במסגרת מאמרים אלו בבלוג, לא נפרוש את כל אילן היוחסין שלו, אלא, נעסוק יותר במשפחתו הקרובה.
הזכרנו במאמר הקודם, את אביו של רבי שלמה, הוא רבי נפתלי קרליבך, ואביו של האחרון, היה רבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק, משנת תר"ל כיהן כאב"ד על מקום חותנו רבי אלכסנדר זוסמן אדלר, חתנו של רבי אפרים פישל יואל, מגזע משפחות מיוחסות בישראל, רבני ליסא וברודי לאורך הדורות.
[תודתי נתונה לידידי ר' יהודה אהרן הלוי הורוביץ, שהפנה אותי למקורות רבים אודות משפחה זו, אין הרבה בקיאים כמוהו בתולדות משפחות בכלל, ומשפחות רבני גרמניה בפרט].

צאצאיהם של רבי שלמה קרליבך וזו' מרת אסתר:

א. ר' אלכסנדר קרליבך, נולד בשנת תרל"ג בליבעק, חתנו של הגביר המובהק יהושע זעליג פרסיץ ממוסקבה. עסק במסחר, וניהל בנק בליבעק, אך תמך באחיו ר' יוסף צבי ועזר לו בהחזקת התלמידים, נפטר שם בשנת תרפ"ה. בנו ר' יוסף צבי היה באמריקה.
ב. רבי עמנואל שלום מנחם קרליבך, נולד בליבעק בשנת תרל"ד, נשא את מרת מינדל למשפחת יואל, היה ממניחי היסוד להקמת אגודת ישראל, ופעל רבות לחיזוק היהדות בכלל. בשנת תרנ"ט בהיותו אך כבן עשרים וחמש שנים, נתנה לכהן כרבה של מעמל, שם כיהן עד לשנת תרס"ו, או אז, נקרא לכהן כרב בעיר הגדולה קעלן, עיר בה כיהן עד לפטירתו, ביום ט' כסלו תרפ"ח, והיא האריכה ימים אחריו, עלתה לירושלים עם כמה מבניה ונפטרה שם בשנת תש"ח.
ג. ר' שמשון קרליבך נולד בליבעק בשנת תרל"ו, נשא לאשה את מרת רזי למשפחת גראופה, ר' שמשון עסק במסחר, ונהרג הוא ואשתו שניהם בריגה, הוא נהרג מיד בתחנת הרכבת, ביורדו מן רכבת הגירוש שהביאתם מגרמניה בידי הנאצים ימ"ש.
ד. מרת בלה נולדה בשנת תרל"ז, אשת רבי מרדכי יהודה ראזענאק רב בעיר בערמען, היה תלמידו של בעל ה'שבט סופר' בפרשבורג. בלה נפטרה באמריקה בשנת תשכ"ב.
ה. הגאון רבי אפרים קרליבך נולד בשנת תרל"ט בליבעק, נשא לאשה את מרת גרטרוד למשפחת יעקובי, בשנת תר"ס בהיותו כבן עשרים, נתמנה לכהן כרבה של העיר לייפציג, וכיהן בה שלושים ושש שנים. פרסם ספרי דרוש והלכה, ומחקרים היסטוריים, פעל רבות לטובת היהדות בעירו בפרט ובגרמניה בכלל. בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל, וזמן קצר לאחר מכן נפטר בט"ז תשרי תרצ"ז, ומנוחתו בבית הקברות הישן בתל אביב, סמוך לקברו של הגאון רבי שלמה אהרונסון רבה הראשון של תל-אביב, על מצבתו נכתב שהיה מראשי גלות אשכנז. רעייתו האריכה ימים עוד אחריו, ונפטרה בשנת תשט"ז. בנם הוא ד"ר עזריאל קרליבך, (נקרא על שם הגאון רבי עזראיל הילדסהיימר) שהיה ממיסדי העיתונות העברית בארץ ישראל, בבחרותו בהיותו כבן חמש עשרה שנים, נסע לליטא ללמוד בישיבות סלבודקה וטעלז, בשנת תרפ"ז עלה לארץ ישראל, ולמד שנתיים בישיבת מרכז הרב בירושלים.
ו. מרת שרה נולדה בליבעק בשנת תר"מ, אשת רבי משה (מוריס) שטרן, שהיה ראש וראשון לספרנים היהודים בגרמניה, היא נפטרה בשנת תרפ"ח והוא בשנת תרצ"ט, שניהם בברלין.
ז. רבי משה קרליבך נולד בליבעק בשנת תרמ"ב, עסק במסחר, נפטר בשנת תרצ"ט בלייפציג שבגרמניה, זוגתו מרת רעכא, האריכה ימים ונפטרה בזקנה מופלגת בירושלים, בשנת תשנ"ד. בנם רבי נפתלי קרליבך נפטר ד' שבט תשס"ה, ונדפס לזכרו ספר זכרון 'מרומי נפתלי', ירושלים תשס"ו, ובו חידושי תורה מצאצאיו, גדולי תורה בארץ הקודש, ועוסקים בהרבצתה. בתם של רבי משה ורעכא, היא מרת לאה (הלנה) אשת הג"ר שמשון רפאל וייס, בשנת תרפ"ט נסע ללמוד בישיבת מיר, והיה מעודד בחורים רבים לנהוג כמותו ולנסוע מגרמניה ללמוד בישיבות ליטא, נישאו בשנת תרצ"ו, בשנת תרצ"ט עברו לאמריקה, שם כיהן כר"מ בישיבת בית יהודה, דטרויט, ועמד בראש אגודת בתי הכנסת החרדים בארה"ב. כמו כן, נשא גם בתואר נשיא ישיבת מיר באמריקה. בשנת תשל"ב עלו לארץ הקודש, הוא נפטר בשנת תש"ן בניו יורק שם שהה בחודשים האחרונים לחייו עקב מחלה. גם צאצאיו מכהנים כיום כראשי ישיבות בארץ הקודש.
ח. המפורסם שבין בניו של רבי שלמה קרליבך, היה הגאון רבי יוסף צבי קרליבך, נולד בשנת כ"ב שבט תרמ"ג בליבעק, בצעירותו למד בסמינר לרבנים אצל הגאון רבי דוד צבי הופמן, לאחר מכן, שהה תקופת מה בירושלים בסוף שנות התר"ס, כמורה בבית הספר של למל, זכרונותיו מהתקופה ההיא מרתקים, ומלמדים במידת מה על מורכבותה של העיר. במלחמת העולם הראשונה היה בקובנה כקצין לעניני דת בצבא הגרמני, ובהיותו שם, פעל רבות לחיזוק הדת בקרב החיילים ובני העיר, ולהעמדת הישיבות על תילם, והעיד עליו רבי ראובן גרוזובסקי, שאלמלא הוא, היו השלטונות הצבאיים את שערי הישיבות בליטא. בשנת תרע"ט, נישא בברלין למרת שארלוט [אלישבע חנה] בת הד"ר פרויס. לימים בשנת תרפ"ו נבחר לשבת על כסא הרבנות הנכבד דק"ק אלטונא, ומשם נבחר לעיר הגדולה המבורג, כסאות עליהם ישבו גדולי הדורות לאורך השנים, ברבות הימים נתמנה כרב הכולל של חרדי גרמניה. בימות המלחמה הנוראה, אף שהיתה בידו האפשרות לא עזב את קהל עדתו, וגורש עמם לריגא, חמשה מילדיו נסעו לאנגליה בעת המלחמה וכך ניצלו ועלו לארץ הקודש, אך הוא עם רעייתו וכמה מילדיו נעקד"ה בריגא על ידי הגרמנים הנאצים ימ"ש. לזכרו נדפסו כמה ספרים, מהם, 'יוסף קרליבך ודורו' (אנגלית), ניו יורק תשי"ט. 'איש יהודי', ניו יורק תשס"ח. מאמר מסכם לתולדותיו, נדפס ב'אלה אזכרה', על קדושי השואה.
ט. מרת צילי נולדה בשנת תרמ"ד בליבעק, אשת ר' יהודה אריה נויהאוז מהעיר רוטנבורג, נין ונכד לבעל האשכול. הוא נולד בשנת תר"מ ברודענבורג, היה שומר הקודש בכמה קהילות בגרמניה, ובימי המלחמה היה במחנה טרזינשטאט ושם נתגלה כמנהיג, לאחר המלחמה היה רב באמריקה, נפטר בשנת תשי"ד בדיטרויט, והיא נפטרה בשנת תשכ"ח בניו יורק.
י. ר' דוד קרליבך, נולד בשנת תרמ"ו בליבעק, נפטר בבחרותו בשנת תרע"ג, בעיר הלברשטאט.
יא. מרת מרים נולדה בליבעק בשנת תרמ"ח, אשת ר' זאב כהן. בנו האחד היה יהודה ליאו כהן הי"ד, שמסר את נפשו למען ילדי ישראל בשואת אירופה, וניספה באושוויץ. יתר בניהם עלו לארץ ישראל ונשתרשו בה. שלמה כהן אברבנאל, היה המשנה לראש המוסד, חיים (הרמן) כהן היה המשנה לנשיא בית המשפט העליון, בצעירותו למד שנתיים בישיבת מרכז הרב אצל הרב קוק. אודות אח שלישי אלכסנדר כהן שהיה מהנדס עיריית בני ברק, נדפס ספר הזכרון 'שבת בראשית'. 
יב. רבי נפתלי (לודוויג) קרליבך הנזכר לעיל בארוכה, אביו של רבי שלמה.

משפחת קרליבך המורחבת

אביו של רבי שלמה קרליבך מליבעק, היה רבי יוסף צבי קרליבך, הוא נולד בכ"א תמוז תקס"ב, בשנת תקצ"ד נשא לאשה את מרת צילי למשפחת שטרן מהעיר מישלבך. הוא נפטר בכ"ז כסלו תרמ"ב, והיא נפטרה בי"ג סיון תרמ"ג.
צאצאיהם: א. מרת שרה אשת ר' אהרן פרוינד. ב. ר' עמנואל מנדל קרליבך משטוטגרט, רעייתו מרת הינדלה בת למשפחת וולף. ג. ר' משה קרליבך, זוגתו מרת קרולינה למשפחת רוטשילד מקונשטאט. ד. ר' הירש קרליבך, זוגתו למשפחת וייס. ה. ר' נתן קרליבך, זוגתו מרת גיטל (לינה) למשפחת שוואב. ו. ר' שלמה קרליבך אב"ד ליבעק הנ"ל. ז. מרת בילה אשת ר' דוד גריסהימר. ח. מרת רייצדה אשת ר' צבי סנדר. ט. ר' מרדכי קרליבך, וזוגתו למשפחת שוורצשילד.
אביו של רבי יוסף צבי קרליבך, היה רבי עמנואל מנחם (מנדל) קרליבך, נולד בשנת תקמ"ג, נשא לאשה את מרת בילה, [בת ר' הערץ (ופראדל) מארקס, בן ר' מרדכי ובלה מהילדסהיים]. מקום מושבו היה בעיר הילדסהיים שבגרמניה. רבי עמנואל נפטר בז' אייר תקצ"ה בהילדסהיים, ובילה נפטרה בי"א אב תקצ"ט.
צאצאיהם: ר' יוסף צבי קרליבך הנ"ל. מרת רחל אשת ר' משה חיים דרייפוס. מרת שושנה אשת ר' מאיר שמעון בנציגר ממנהיים. מרת שרה אשת ש"ב ר' רפאל מארקס. ר' אלעזר גרשון קרליבך. מרת פראדל אשת ר' אהרן רוטשילד.
אביו של ר' עמנואל קרליבך, היה ר' יוסף קרליבך, יליד העיר היידלברג, בשנת תק"ך לערך נשאת את זוגתו מרת שושנה ילידת פרנקפורט. הוא נפטר בשנת תקנ"א לערך, והיא נפטרה בח' סיוון תק"ע בהיידלברג שבגרמניה.
צאצאיהם: שלמה קרליבך. יהודה קרליבך. אשת מאיר מארקס. ר' עמנואל מנדל קרליבך הנ"ל. אברהם צבי קרליבך.

יום חמישי, 7 באוקטובר 2010

רבי מאיר בן רבי לוי יצחק מברדיטשוב

סניגורן של ישראל, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, הותיר אחריו בפטירתו, שני בנים, ושתים או שלש בנות. מלבדם היה לו עוד בן אחד, שנפטר בחייו. הוא הרב הקדוש רבי מאיר מברדיטשוב מחבר ספר 'כתר תורה'. תאריך פטירתו חל היום, כ"ט תשרי, והוא נפטר לפני מאתיים וחמש שנים בשנת תקס"ו.
רבי מאיר נולד לאביו, הרה"ק ר' לוי יצחק מבארדיטשוב, ונודע בחריפותו ובגאונותו, הוא נשא לאשה את מרת פייגא בת רבי אליעזר הלוי מקרלין. בהקדמתו לספרו מספר הוא מעט עליו ועל אביו, וזה לשונו שם: "אמר הזעיר כל ימי גדלתי אצל כבוד אדוני אבי מורי ורבי הגאון תפארת ישראל בוצינא קדישא מו"ה לוי יצחק נ"י, וזאת ידוע לכל העולם שכמה אלפים תלמידים אשר העמיד כבוד אאמ"ו שיחיה, אשר למד אותם חידושי גפ"ת ופוסקים וג"כ נתלהבו לבם לעבודתו ב"ה בשמעם תורתו הקדושה בהדרכה ישרה ולגודל גדולת אאמו"ר צדקתו וקדושתו ותורתו אפילו שפל ערך  כמוני אפר כירה נהנה מחכמתו לפי גודל עניות דעתי, גלל כן לא לקחתי הסכמה מחכמי וגאוני וצדיקי זמנינו". מספר כי לאחר פטירתו, התבטא אביו הקדוש "החזרתי נשמתו טהורה כפי שקיבלתיה". 

להלן נפרט סדר יחוסו:
אביו הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, שכיהן ברבנות במספר ערים, תחילה היה אב"ד ריטשעאוואל ומשם לזעליחוב, ולעיר הגדולה פינסק, לימים נאלץ לעזוב את רבנות העיר פינסק מפאת נטייתו החסידית, ורק אז בסוף ימיו קבע משכנו בבארדיטשוב, בשמה נודע ונתפרסם, ועל שמו נתפרסמה העיירה. רבי לוי יצחק היה בנו של רבי מאיר אב"ד הוסאקוב שבגליציה. בן רבי משה מזאמושטש, ששימש כדיין בק"ק לבוב שנים רבות, [ראה, 'אנשי שם', אות תי"א]. בן רבי יהודה זונדל. [כך כתב הגאון מסעראצק, וראה עוד, ויתילדו, 72,73,90, אמנם כותב תולדותיו של רבי לוי יצחק, ר' שלום גוטמן מפקפק בזה בספרו תפארת בית לוי, ויש טעם בדבריו].
אודות רבי משה מזאמושטש, כתב רבי יוסף לעוינשטיין אב"ד סרוצק, שהוא היה חתן רבי משה בעל המהדורא בתרא, חתנו של המהרש"א, ומקורו אינו ברור.
אשת רבי מאיר אב"ד הוסאקוב, אמו של הקדושת לוי, היתה הרבנית מ' שרה סאסיא שרה סאשה, היא היתה חכמנית וצדקת מפורסמת בכשרון מעשיה, והיתה מצאצאי הגאון רבי משה מרגליות אב"ד טרניגראד,
רבי לוי יצחק מברדיטשוב, היה חתן גביר מהמשפחה המפורסמת משפחת פרץ מלברטוב, בנשאו את בתו פרל.
על פי דבריו של רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן, היה שם חותנו רבי שמואל פרץ, ואילו בספר תפארת לוי כתוב שחותנו היה אח של רבי שמואל, הוא רבי ישראל פרץ. שני אחים אלו, היו שנים מתוך ארבעת האחים הנגידים שנזכרו לשבח על ידי רבינו הפרי מגדים, שהחזיקו תלמידים הגונים. ואחים הנ"ל, היה מצאצאי בעל הקיקיון דיונה ועוד.
סדר יחוסם לא ברור, יש שכתבו שאביהם היה רבי פרץ בן רבי אריה לייבוש מאפטא, בן רבי יונה אב"ד טארלא מחבר ספר עלה דיונה, בן רבי משה בנימין זאב [מראדזין] בן רבי יונה מקראקא  בן רבי חיים. ורבי אריה לייב מאפטא הנ"ל היה חתן רבי יצחק מאיר פרנקל תאומים בנו של הקיקיון דיונה. ויש שכתבו שהיחוס לקיקיון דיונה הוא בן אחר בן. ויש שהוסיפו ענפים נוספים ליחוסם, ועוד יש להאריך ולכתוב על יחוס משפחת פרץ [האשכנזית, ואולי, יש קשר בינם למשפחת פרץ ממרוקו, שמוצאה מגירוש ספרד, המיחסים עצמם לשושלת המלוכה לבית דוד].

חותנו של רבי מאיר

כאמור לעיל, נשא רבי מאיר מבארדיטשוב לאשה את מרת פייגא בת רבי אליעזר הלוי מקארלין.
מקורו הראשון נכתב בספר 'זכרון טוב', מהרב הקדוש ... ר' יצחק מנעסכיז, פיעטרקוב תרנב. בחלק המכתבים, בדף מח עמוד ב, כותב המחבר "ודבר חשוב קובע מקום לעצמו מה שראיתי כתב יד ישיש המופ' ר' מאיר ז"ל מנימאוויטש סמוך לסטעפין מן עש"ק תר"ן בזה"ל: שם הקדוש של הראש ישיבה מפינסק היה ר' אליעזר הלוי זצקללה"ה. והוא היה חתן הגאון הגדול ר' ישראל איסר אבד"ק פינסק. הוא היה רב אחד מן ועד ד' ארצות. ור' ישראל הנ"ל היה חתן הרב מהדורא בתרא חתנו של המהרש"א זלה"ה. ומצד השני היה הראש ישיבה מנכדי המהרש"ל זלה"ה. הראש ישיבה היה לו אהבה עזה עם הבארדיטשובר זצוקלה"ה בעל קדושת לוי בהיותו תחלה רב בפינסק". בהמשך כתב היד מספר ר' מאיר עוד אודות ר' אליעזר הראש ישיבה, ובהמשך הוא פורט את צאצאיו, ואז הוא מזכיר, "הרב הצה"ק ר' מאיר מפיקוב זצוקלה"ה בן הבארדיטשובער בעל ק"ל היה חתן הראש ישיבה".
וכן נדפס העתק מזה, גם בספר 'שמע שלמה', (תולדותיו של רבי שלמה מקארלין, פיעטרקוב תרפ"ח) ח"ב עמ' 21.
וכן הוא, גם במגילת יוחסין שערך החוקר המפורסם ר' חיים יששכר דב גרוס מפטריווא, ונדפסה בראש ספר כתר תורה, סאטו מארע, תרצ"ג. וכותב שהיה ר' מאיר חתנו ר' אליעזר ראש ישיבה בפינסק ואשתו בת ר' ישראל איסר ב"ר אברהם מארי.
לא ניכנס כעת לסוגיא הסבוכה, מיהו ר' אליעזר הלוי זה, מיהם אבותיו, מיהו חותנו, ומיהם צאצאיו. נציין רק בקצרה, כי כפי הנראה, שני ר' אליעזר הלוי היו בקרלין באותה עת, ועל כן חל בלבול ביניהם ברבות הימים. ואם ירצה ה' עוד נעלה את כל הדיון בזה אודות ספר.

ואציין רק למקור נוסף, שהעירני ידידי הרב נפתלי אהרן ווקשטיין ראש המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, רבי יוסף לנדא רב ואב"ד ליטין [וקודם היה אב"ד קאמניץ ואחר כך אב"ד יאס], חיבר שו"ת ברכת יוסף. בתולדותיו שנכתבו על ידי צאצאיו נכתב כך: "אם אא"ז הגאון ברכת יוסף זצ"ל הרבנית הצדקת מרת יהודית בת הרב הה"ג ר' וואלף אבד"ק באלחוב בן הגאון מופת דורו ר' יוסף הוליס אב"ד טיסמניץ ... ואחות זקנתי הצדקת יהודית הנ"ל היא הצדקת מ' מרים מלבוב בת הה"ג דבאלחוב היתה מחותנת הה"ק קדושת לוי זצ"ל, כי בנו הגאון הקדוש ר' מאיר זצ"לבעל כתר תורה הי' חתנה והקדוש מברדיטשוב זצ"ל נהנה מאד שהתחתן עם גזע קודש כמי"ב".

צאצאי רבי מאיר

ידועים לנו בן ובת מצאצאיו של רבי מאיר מברדיצוב, והם, בנו, רבי יוסף הביא לדפוס את הספר קדושת לוי, בברדיטשוב, בשנת תקע"ו. ובתו, הצדקנית מרת אסתר רחל, אשת הרה"ק רבי דוד אריה לייב מנדבורנא בן המגיד רבי צבי הירש מנדבורנא, הדפיס את ספרו של אביו 'צמח ה' לצבי', ונפטר י"ז שבט תר"ט. לרבי דוד לייב היה בן אחד ושלש בנות, בנו היה רבי מאיר מנדבורנא, בתו האחת היתה אשת רבי ישראל מבאקויא חותנו של רבי אלתר שפירא מחבר מגילת היוחסין שנדפסה בספר 'שם משמעון', והשניה אשת ר' צבי הירש יונה מארץ הקודש נכד לר' אברהם דוד מבוטשאטש, והשלישית היא מרת צפורה דבורה (נפטרה י"ד אב תרמ"ט), אשת רבי משולם זושא ויסבלום, צאצא לשני האחים הקדושים רבי אלימלך מליזענסק ורבי משולם זושא מאניפולי. נפטר כ"ה כסלו תר"ן, ומצאצאיו נשתלשלו משפחות רבות בארץ הקודש.

יום שישי, 8 במאי 2009

תעלומה ואין פותר לה

ר' צבי יוסף אב"ד רודניק

בחצרות צאנז והמסתעף, נודע שמו של ר' צבי יוסף אב"ד רודניק, או בכינויו ר' הירש יוסף מרודניק. הדברי חיים, לפני שנתקבל לרב בצאנז, היה רב בעיר רודניק. למעלה מחמש עשרה שנה, עד לשנת תק"ץ.

ומסופר, כי כאשר הדברי חיים כבר היה בצאנז, היה מתגעגע לאותם הימים שכיהן כרבה של רודניק, וכמה פעמים שמעו שנאנח ואמר 'איך לוקחים בחזרה את הזמנים ההם שהייתי רב בעיר הקטנה'. 'דאס קליין שטעטעלע'. 'והייתי מחזיק ידי האחת על כתפו של ר' הירש יוסף וידי השניה על כתפו של ר' אלימלך'.


מה ידוע לנו על דמותו של ר' הירש יוסף?

מקום הולדתו, ובית אבותיו לא ידועים כלל.

יש שכתבו כי ר' צבי יוסף היה בנו של ר' שמואל זנוויל בינדיגער, (ושיער באזני רא"א רוקח מראפשיץ, כי כנראה נתערבב אצלם רידניקער בבינדיגער, ודוק), וממילא, הוא עצמו נכד לר"ר אלימלך מליזענסק, אך זה אינו ולו רק מפני שר' שמואל זנוויל נפטר שנים רבות לאחר ר' צבי יוסף. (ראה בספר נצר משורשים לר' דוד נחמן רוטנר, שם כתוב תאריך פטירתו מרשימות החברא קדישא בצפת, בר"ח שבט ה'תרנ"ב, ולא כפי שכתב בשם ושארית שנפטר בירושלים). ואף אביו של ר' שמואל זנוויל נפטר בשנת תרל"ה. לאחר פטירתו של ר' צבי יוסף, לגבי מועד פטירתו של ר' צבי יוסף ראה להלן.

מסופר לגבי שנות חייו של ר' צבי יוסף, כי הוא היה יותר מבוגר בשנים מהדברי חיים, והדברי חיים נולד בשנת תקנ"ג. ור' צבי יוסף עוד הספיק להסתופף בצילו של החוזה שנפטר בשנת תקע"ה.

ר' צבי יוסף היה מתלמידיו של הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ, וכן הסתופף בצילו של החוזה מלובלין. ומסופר שהיה מגיע אליו יחד עם גיסו ורעו ר' אלימלך מרודניק בצוותא חדא, והחוזה בחבבם, היה קורא לר' צבי יוסף 'יראה' ולר' אלימלך 'אהבה'.

מקום מושבו העיר רודניק, והיה אחד מהחבורה הקדושה שהיתה בעיר רודניק. הראש וראשון שבהם הוא ר' חיים האלברשטאם בעל הדברי חיים מצאנז, שנתקבל לרבנות העיר בתחילת שנות התק"ע על פי עצתו של הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ. השניים האחרים מבני החבורה, הלא הם, הני תרי גיסי, ר' צבי יוסף מרודניק ור' אלימלך ויסבלום מרודניק. אודותם נרחיב להלן. שני הגיסים יחד עם החבריא קדישא עסקו הרבה בפדיון שבויים ופרנסת אלמנות, ועניים נסתרים. ובכל יום חמישי היו הולכים בשוק ומשגיחים על המדות והמשקלות, ואם היו מוצאים דבר שלא כדת היו מעקלים את המשקולת והמדות.

בשו"ת דברי חיים (חו"מ סי' ל"ב) ישנה תשובה, ששלח לר' צבי יוסף, ופונה אליו בהערכה רבה, 'ידידי הרב הגאון המפורסם החסיד ועניו המפורסם כקש"ת מו"ה צבי יוסף נ"י האבד"ק רודניק'. גם בשו"ת משיב כהלכה (אה"ע סי' ו') יש תשובה לר' הירש יוסף: 'לשמוע קול שופר, יוחק לחיים טובים בספר, כבוד ידיד ה', וידיד כל בית ישראל, הרב החשוב, הרב הגדול, החריף ובקי, חסיד ומפורסם, ירא את ה' מרבים, מרן צבי יוסף נ"י אב"ד קהילת רודניק, עוד יהי רבות בשנים אמן'. בספר ישמח ישראל לר' ישראל רבינוביץ מקעשינוב, (פלורידה תשכ"ו, עמ' פג) הובאה תורה אחת משמו של ר' צבי יוסף.

בקונטרס 'עטרת תפארת צבי' [לתולדות ר' צבי הירש הלברשטאם מרודניק] מסופר, ששלוש שנים לאחר התמנותו לרבנות – בשנת תקצ"ג - נפטר ר' צבי יוסף, והוא זקן ושבע ימים. ונטמן באוהל אשר בביה"ח החדש ברודניק. [זה ודאי טעות, ברודניק לא היה בית קברות כלל, והוא הובא למנוחה בעיר סוקולוב בביה"ח הישן, בסמוך לגיסו ר' אלימלך מרודניק, כן שמעתי מר' שלמה גולדשטיין ממכון 'רעבישע קינדער', ששמע מאנשים שראו את המציבה עוד לפני המלחמה. והיום בבית החיים שם, לא שרד שום דבר, ומאן דהוא הקים מחדש מצבותיהם, של ר' אלעזר מרישא, ואביו ר' אלימלך מרודניק]. אך יעויין בקובץ נחלת צבי י"א עמוד קמ"ה נדפס שם 'מסמך היסטורי', צילום מסמך בכתב ידו של אחד מן החסידים בגאליציה מלפני כמאה וחמישים שנה, ושם יש פרטים רבים על צדיקי דורו, נזכר שמו של ר' צבי יוסף אב"ד רודניק בין החיים בשנת תר"ח, ואח"כ כשכותב יארצייטין, כותב שנפטר בד' תמוז.

ברבנות העיר רודניק שימשו לאחריו ר' הירש המגיד ואחר פטירתו של האחרון, נתמנה לשם, בנו בכורו של הדברי חיים, ר' יחזקאל שרגא (שנתפרסם אחר כך משינאווא) ואחריו הרה"ק מגורליץ, ואחריו בנו ר' צבי הירש הלברשטאם, אביו של האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל.


ר' צבי יוסף ור' אלימלך מרודניק

הזכרנו לעיל את גיסו של ר' צבי יוסף מרודניק, ר' אלימלך ויסבלום מרודניק. ר' אלימלך היה נינו של הרה"ק ר' אלימלך מליזענסק, בנו של ר' מנדל בער (ר' מנחם יששכר דוב) בנו של הרה"ק ר' אלעזר מליזענסק, בנו של הר"ר אלימלך מליזענסק. ר' אלימלך מרודניק לא ניהל עדה, והיה מכתת רגליו להסתופף בצל צדיקי דורו, שהעידו עליו שיש לו גילוי אליהו. בנו של ר' אלימלך הוא הרה"ק ר' אלעזר מרישא בעל משנה למלך. ר' אלימלך ויסבלום מרודניק, היה חתנו של הנגיד ר' יצחק משם [ולא כפי שכתבו בטעות, שר' מנדל בער היה חתן ר' יצחק מרודניק, כי ר' מנדל בער היה חתנו של הרה"ק ר' אברהם משה מפשעווארסק].

הדבר ברור שהיו גיסים, אך לא ברור בוודאות כיצד היו גיסים, האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל, כתב בסדר יחוסו שהדפיס בראש ספרו 'ליקוטים יקרים', כי ר' צבי יוסף היה חתנו של ר' מנדל בער – אביו של ר' אלימלך - וא"כ אשתו היתה נינת הר"ר אלימלך מליזענסק, וצאצאיו כולם נכדי ר' אלימלך מליזענסק. (כנוסח הזה כתבו גם בספר י"ג אורות שנדפס מהאדמור מפשעווארסק, ויש שם עוד סיפורים ממנו).

יש מפקפקים בזה ועיקר טענתם שבקרב רבים מצאצאי ר' צבי יוסף, לא שמעו מאבותם כי הם נכדי הר"ר אלימלך, ראיה לדבריהם היא, מנוסח מציבותם של ר' משה אליקים בריעה בינדיגער וזוגתו, שניהם קבורים אחד ליד השני בצפת, על מצבת ר' מא"ב כתוב שהוא נכד לר' אלימלך מליזענסק, ואילו על מציבת אשתו – בת ר' צבי יוסף - לא מוזכר שהיא נכדה של ר' אלימלך מליזענסק. לפי טענתם ר' צבי יוסף נשא את אחות אשתו של ר' אלימלך, בת ר' יצחק מרודניק שהיה נגיד בעירו. ואומרים, כי בעיר סוקולוב בבית הקברות הישן, היה קבור ר' יצחק מרודניק, ומשני צידיו קבורים שני חתניו ר' אלימלך ור' צבי יוסף. כיום, לא שרד בית הקברות הישן, ואין זכר למציבות. ועוד אמר לי ר' אהרן הויזמאן מירושלים, שדודתו מרת שרה אדלר, שהיתה נינת ר' אלימלך מרודניק, זוכרת שגם ר' אלימלך מרידניק וגם ר' צבי יוסף, אכלו על שלחן אחד של הנגיד ר' יצח'קל מרודניק.

[אודות הנגיד ר' יצחק מרודניק, בספר עלי זי"ת כתב אודותיו שהיה חתן ר' שמעון מיערוסלב, אך לא מצאנו לזה סמך בשום מקום אחר]

ואולי היו לר' צבי יוסף שני זיווגים, אחת בת ר' יצחק מרודניק, והאחרת נכדת הר"ר אלימלך, שמא בת ר' מנדל בער, ושמא כפי שכתב בשם ושארית, בת ר' נפתלי מליזענסק אחי ר' מנדל בער.

וכראיה לזה, מעניין לשים לב, כי יש פער גדול בין שנות חיי בנותיו של ר' צבי יוסף, מרת חנה נפטרה בשנת תרע"ו, ואילו לגבי הבנות האחרות, מ' שיינדל העניא אשתו של ר' משה אליקים בריעה בינדיגער, לא ידוע לי זמן פטירתה המדוייק, אך בעלה נפטר בשנת תרל"ח, (ואמנם מסתבר שהיה צעיר מאד לימים, כי אביו היה עדיין חי, ואבי אביו נפטר רק שלש שנים קודם בשנת תרל"ה), ואילו לגבי הבת האחרת אשת ר' יצחק אייזיק מסטרי, גם לא ידוע זמן פטירתה המדוייק, אך בתה שפרה לאה, נפטרה בשנת תרמ"ו בטבריה, ובעלה של ר' שפרה נפטר עוד קודם בשנת תרל"ט. על כל פנים, נראה שאשת ר' יצחק אייזיק מסטרי היתה מבוגרת מאחיותיה בשנים רבות. והדברים עודם טעונים בירור. ואשמח מאד לשמוע כל שביב מידע, ממי שיש בידו.


על בנותיו של ר' הירש יוסף, וצאצאיהן, נרחיב בפעמים הבאות בעז"ה.

בנות הרב צבי יוסף מרודניק וצאצאיהן

ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו - צפת