‏הצגת רשומות עם תוויות רובין. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רובין. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 25 בדצמבר 2025

יהודה ברייער מפודקאסט עתיקות מארח את בנימין פנטליאט

  המגיש יהודה ברייער מארח את הרב בנימין פנטליאט, חוקר יוחסין ובעיקר משפחות אשכנז יוצאי טבריה וצפת העתיקות ומחבר ספר בתחום. הרב פנטליאט יחשוף איך עובד תחום חקר היוחסין כיצד מגלים מוצא של משפחות, איזה רשימות מסייעות למצוא ייחוס משפחה, וכיצד כיום מגלים משפחות של לפני מאות שנים בזמן שלא היה רישומים מסודרים של משרד הפנים?

הרב פנטליאט מסביר איך ייתכן שכמעט כל יהודי אשכנזי "צאצא של רש"י" או של הרמ״א, הב"ח והט"ז, ומה עומד מאחורי הסטטיסטיקה הזו. משם הוא פותח חלון לעולם המקורות: רישומי לידות ונישואין ישנים, פנקסי חברא קדישא, פנקסי מוהלים, כיתובי מצבות שנשמרו בקושי, ורישומים פרטיים על כריכות של סידור ותהילים – כל הפיסות הקטנות שמרכיבות סיפור של משפחה. בהמשך השיחה הם עוברים לבית העלמין האשכנזי בטבריה, אל למעלה מ־3,000 נפטרים, מצבות שנעלמו באדמה, פנקסים שנשמרו אצל חוקרים פרטיים, והספר המקיף שחיבר הרב פנטליאט על הקהילה האשכנזית בעיר. משם הם קופצים גם לצפת – לבית עלמין מסובך ומפורק עוד יותר, לרעידות אדמה, לבורות קבורה חצובים בסלע ולחיפושים אחרי קברים של צדיקים ואנשי שם שנעלמו. הנושאים המרתקים בפרק: למה יוחסין חשוב לעם ישראל, וכיצד כולם "נכדים של רש"י". איך חוקרים את שורשי המשפחה – מסמכים רשמיים, פנקסי חברא קדישא, מצבות ורישומים בספרי קודש. ההבדל בין רישומי אוכלוסין במערב אירופה לבין פולין, אוקראינה ורומניה, ומתי בכלל התחילו לרשום לידות ופטירות. סיפורים על מצבות שנעלמו, קברים בלי שמות, ואנשים שנקברו בלי מצבה בגלל עוני, גלויות ומלחמות. בית העלמין האשכנזי בטבריה – פנקס החברא קדישא, אלפי שמות, מצבות שקועות באדמה, והמחקר שהפך לספר. בית העלמין בצפת – מדרונות, רעידות אדמה, קברים בלי סדר, חיפושים אחרי קברי צדיקים ואנשים מפורסמים. הפתעות במחקר יוחסין – משפחות שמגלות פתאום קשר לצדיקים, וגם סיפורים שלא נעים לגלות על העבר. איך הרב פנטליאט בעצמו הגיע לתחום, המשפחה שלו מטבריה וצפת, והתחושה של שליחות בשימור הזיכרון של הדורות.

לאתר
https://did.li/dV7TY

יום ראשון, 16 ביוני 2024

המשגיח רבי אברהם פולק זצ"ל


בבני ברק נפטר בשבוע שעבר הגאון הצדיק רבי אברהם פולק זצוק"ל, מנהלה הרוחני של ישיבת סלבודקא. רבי אברהם זצ"ל נולד בכ"ב אייר תרפ"ט בעיר הרמנשטט (סיביו) ברומניה. בשנת תש"ז עלה לארץ ולמד בישיבת 'כפר הרא"ה', משם עבר ÷בעצת ה'חזון איש' ללמוד בישיבת סלבודקא. נשא לאשה את מרת תמר ע"ה בת רבי אהרן צבי שולמן-ספראי, אחיו של רבי מרדכי שולמן, ראש ישיבת סלובודקא. במשך יותר מששים שנה שימש כמנהל רוחני בישיבת סלובודקא, נפטר ג' בסיוון תשפ"ד.


וזה סדר ייחוסו:
  • רבי אברהם פולק זצ"ל
  • אביו, רבי חיים שאול פולק מהרמנשטט סיביו, נפטר בבני ברק בי"ח באייר תש"מ. אשתו מרת טילא ב"ר יהודה אריה וולף נפטרה ט"ו בטבת תשמ"ה.
  • אביו, רבי אברהם פאללאק מהרמנשטט, נולד בנוועמעסטא בח' בטבת תר"ח. שמו מופיע כשואל בספרי שו"ת רבים שנכתבו באותם ימים בהונגריה. נפטר בהרמנשטט בכ"ב אייר תרפ"ז. אשתו בזיוו"ר מרת רחל בת רבי שמעון זילבר נפטרה כ"ד סיוון תרל"ד. בזיוו"ש מרת פראדל בת רבי שאול אקשטיין. צאצאיו מזיוו"ר: א. מרת בילה (נפטרה ג' אדר תשי"ג) אשת רבי אברהם יהודה גלבמן (נפטר ל' ניסן תרפ"ג) ב. רבי יוסף שמעון פולק זצ"ל הי"ד מסאטמר מח"ס 'ראשי בשמים' ומו"ל 'בית ועד לחכמים', אשתו מרת אסתר בת רבי מנחם בעהם. נספו בשואה, ט' בסיוון תש"ד, הי"ד. הותירו אחריהם צאצאים רבים בלעה"ר. מזיוו"ש: ג. מרת רבקה אשת הגאון רבי אשר אנשיל הלוי יונגרייז אב"ד זילאה, נספו בשואה י"א סיוון תש"ד. הי"ד. (בנם רבי שרגא פייש ז"ל זכה להינצל ולהקים משפחה). ד. ברינדל. ה. מרת צ'ורטה לואי טשענגרי אשת ר' בערל טשענגרי, נספו בשואה. ו. מרת מלכה אשת ר' מנשה ב"ר דוד בעהם, נספו בשואה הי"ד. ז. מרת דבורה גרובר (נפטרה בבני ברק, י"ד טבת תשמ"ו) אשת רבי צבי גרובר (נפטר ב' חשוון תשמ"ג). ח. רבי חיים שאול פולק הנ"ל. ט. רבי מרדכי פולק (נפטר בבני ברק ח' ניסן תשכ"ט) אשתו מרת רחל (נפטרה ד' סיוון תשמ"ה). י. רבי משה יהודה (לייב) פולק, (נפטר בת"א י"ב אלול תשכ"ו) אשתו מרת לאה (נפטרה ב' סיוון תשל"ב).
  • אביו, רבי משה יהודה (לייב) פאללאק זצ"ל מבערטיא אויפעלו. תלמיד החתם סופר והכתב סופר, אודותיו ראה בספר החם סופר ותלמידיו, עמ' שעח. נפטר כ"ב באדר א' תרמ"ג. אשתו מרת חיה שרה (נפטרה כ"ח טבת תר"ס) בת רבי שמעון הוק (אשתו מרת צארטל בת רבי יוסף ישראל, ואחות הגאון רבי משה מנאוועמעסטא, תלמיד החתם סופר שעלה לירושלים). צאצאיו: א. רבי אברהם הנ"ל. ב. הגאון רבי שמעון פאללאק מח"ס 'שם משמעון' נפטר ז' אייר תר"צ אשתו מרת רבקה ב"ר ישעיה הכהן רובין, נפטרה ו' סיוון תרע"ו. ג. רבי יהושע פאללאק נפטר בהרמנשטט כ"ח תמוז תש"ד, אשתו מרת גיטל. ד. מרת מלכה אשת רבי אשר זעליג הכהן ברגר נפטר כ"ו אדר תש"א. ה. אשת רבי בנציון וייסמאן. ו. מרת לאה אשת רבי אשר זליג ויינברגר. נספתה בשואה, הי"ד. ז. אשת רבי יהודה וייס.
  • אביו, רבי אברהם פאללאק, זוגתו מרת שרה.

יום רביעי, 3 בפברואר 2016

רבי איסר יהודה אונטרמן הרב הראשי לישראל


היום מלאו ארבעים שנה לפטירתו של הרב הראשי לישראל הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן, שכיהן קודם כרב הראשי לתל אביב, ועוד קודם כרבה של ליברפול, ועוד קודם כרבה של גרודנא. וכדבריו, של רבי איסר יהודה עצמו, בסוף הקדמת ספרו שבט מיהודה, "הסך הכל של התאור, משנות דור ודור הוא, כי ב"ה לא הסחתי דעתי מהחובה הקדושה הרובצת עלי".

רבי איסר יהודה נולד בערב פסח, י"ד ניסן תרמ"ו. למד תורה מפי רבני העיר, ובהם הדיין רבי שמחה זליג ריגר, בבחרותו למד בישיבת מאלטש אצל הגאון רבי זלמן סנדר שפירא, ולאחריו אצל הגאון רבי שמעון שקאפ. נשא לאשה את מרת רחל לאה לבית ילין, ונכנס ללמוד בישיבת וולוזין, ונסמך להוראה על ידי ראש הישיבה רבי רפאל שפירא. כיהן כרב בעיירה הסמוכה וישנובה, שם פתח ישיבה, ומספר קהילות נוספות, מוהילנא, אמסיבא, לונה-ווליה, ולבסוף כיהן בגרודנא. היה חבר בועידת המזרחי, וגרס כי הציונות צריכה שתהא עמה נשמה, יסוד רוחני איתן המבוסס על מורשת הדורות. בשנת תרפ"ג נקרא לאנגליה לכהן כרבה של ליברפול, ואף בה הקים ישיבה ובה למדו גם תלמידים שבאו במיוחד מליטא ללמוד בישיבה. בשנת תש"ו עלה לארץ ישראל, ונתמנה לרבה האשכנזי של תל אביב, ואף בה הקים כולל שבט מיהודה, והקים בית דין מיוחד לעניני עגונות. על ספרו שבט מיהודה זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית בשנת תשי"ד, בשנת תשט"ו נבחר למועצת הרבנות הראשית, ובשנת תשכ"ד נבחר לרבה הראשי של מדינת ישראל. אחר שסירב להיענות לתכתיבי השלטון, החליטו לקצוב את תקופת רבנותו, ובשנת תשל"ב הסתיימה כהונתו. ביום כ"ד שבט תשל"ו הלך לעולמו בירושלים, והובא לקבורה על הר הזיתים. אשתו הרבנית, נפטרה י"א חשוון תשי"א, ונקברה בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.

ואלו צאצאי ר' איסר יהודה,

א. ר' אברהם יצחק אונטרמן, נפטר תשנז. זוגתו מרת רחל בתו של רבי מיכאל אשר מאטאלין רבה של דבלין אירלנד, נכד רבי עקיבא אלטשולר. ב. ר' מרדכי אונטרמן נפטר ב' חשון תשס"א. זוגתו רות. ג. ברוך אונטרמן מנהל אוניברסיטת בר אילן נפטר י"א שבט תשנ"ב, זוגתו בלה. ד. יוסף אונטרמן. ה. אלחנן אונטרמן. ו. אסתר אשת מאיר פריינד. ז. צבי הירש אונטרמן. ח. ר' יעקב אונטרמן נפטר כ"ו אדר תשס"ב אשתו זוהרה.



וזה סדר יחוסו:

  • אביו רבי אליהו אונטרמן מבריסק, זוגתו מרת שיינה לבית פישר, נולד בשנת תרי"ח, היה תלמיד חכם ורוב ימיו לימד תנ"ך וגמרא, עסק גם בעסקי הציבור ותמך בחובבי ציון, ובערוב ימיו אף עלה לארץ ישראל.

יום ראשון, 18 במאי 2014

הרה"ק רבי אורי מראהטין

בל"ג בעומר שנה זו, מלאו מאה עשרים וחמש שנים לפטירתו של האדמו"ר רבי אורי מראהטין זיע"א. 
רבי אורי נולד בשנת תק"פ לערך לאביו רבי יצחק בטרטיקוב. לאחר שנפטר אביו, ונשאר אורי יתום, גדל בבית גיסו רבי אביגדור אייזן דלהלן. מילדותו היה נוסע עם אביו אל רבו האדמו"ר רבי יהודה צבי מסטרעטין, אשר שם עליו את עינו, עד אשר לימים בשנת תקצ"ח לקחו לחתן לנכדתו מרת שרה, בת בנו הרה"ק רבי אברהם. 
בשנת תרכ"ה לאחר שנפטר חותנו, נתמנה רבי אורי למלא את מקומו כמנהיגה של עדת חסידי סטרעטין, ובמשך עשרים וארבעה שנים נשא רבי אורי בעול ההנהגה, עד ליום פטירתו, כאמור ביום ל"ג בעומר תרמ"ט, רבי אורי הובא למנוחות בעירו ראהטין.
צאצאיו.
א.      רבי יהודה צבי השני מסטרעטין, נולד ט' אלול תר"ה, זוגתו מרת הינדא פערל ולאחריה אחותה מרת גיטל לאה בנות הרה"ק רבי שלמה טויב מראזדאל. כיהן כאב"ד סטרעטין על מקום זקינו, ולאחר פטירת אביו גם ניהל את עדת החסידים. נפטר י"ד אייר תרס"ז. צאצאיו נולדו מאשתו הראשונה, והם א. רבי אברהם לנגנר מקנייחניטש חתן רבי פנחס מסטרעטין. ב. רבי שלמה מראהטין. ג. רבי יצחק אייזיק לאנגנר נולד י"א שבט תרל"ו בסטרטין כיהן כממלא מקום אבותיו גם כאשר היגר לארצות הברית שם נפטר ביום כ"ב תמוז תש"ז זוגתו מרת רבקה רייזל בת רבי מרדכי בן רבי משולם פייש הלוי מטאהש. ד. רבי משה מקוזובה-סטרטין. ה. אשת רבי חיים אייזן בן דודו רבי אביגדור הנ"ל. ו. אשת רבי דוב בער מסטרטין-לבוב, בן רבי אלחנן מקאלושין.
ב.      רבי יצחק אהרן מראהטין. נולד בשנת תר"י לערך. נפטר כ"ו תמוז תרנ"א, כשנתיים לאחר פטירת אביו. בת אחת היתה לו, ושם בעלה אליעזר.
ג.       רבי ישראל מנחם אריה מבראדי. נפטר כ"א סיון תרפ"ב. זוגתו מרת יענטע אלטע בת רבי מרדכי הלר מירוסלב בן הרה"ק רבי משולם פייביש מבראדשין, וחתן הרה"ק רבי שמעון מיערוסלב. היא נפטרה ה' טבת תרצ"ו. בנותיהם מרת פערל אשת ש"ב רבי משה פנחס הלוי אייזן. מרת רבקה רוחמה אשת רבי משה מסטרטין טורונטו חותן רבי יוחנן טברסקי מטולנא. מרת שרה אשת רבי אורי מקנהעהניטש. מרת שיינדל ליבא נפטרה צעירה בבראדי.

יום חמישי, 30 בינואר 2014

בעל הקדושת יום טוב מסיגעט

היום כ"ט שבט מלאו מאה ועשר שנים לפטירתו של הגאון רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגעט, דור רביעי בשושלת הרבנים למשפחת טייטלבוים. לפני שנציג כאן את מגילת היוחסין שלו, נתעכב קמעא בתולדותיו.
רבי חנניה יום טוב, או כפי שכונה בפי כל, ר' ליפא נולד ביום ו' סיון תקצ"ו, לאביו רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, ולאמו מרת רחל לבית אשכנזי. 
בבחרותו נשא לאשה את מרת רייצא בת האדמו"ר רבי מנשה רובין נכדו של הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ, ממנה לא נולדו לו ילדים, ולאחר כעשרים שנה הפקיד לה גט בבבהיתר מאה רבנים. בשנת תרכ"ד בהיותו פחות מבן שלושים, נתמנה לרבה של העיר טעטש, בה כיהן ברבנות במשך קרוב לעשרים שנה. 
בשנת תרל"ח נשא בשנית אשה, את מרת חנה בת דודו רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. בשנת תרמ"ג נתמנה לרבה של העיר סיגעט, בה כיהן למעלה מעשרים שנה, עד לפטירתו ביום כ"ט שבט תרס"ד, לאחר מחלת לב ממושכת. אלפים מיהודי האיזור נהגו בו כאדמו"ר, והעריצו אותו עד למאד. 
מצבתו של רבי חנניה יום טוב ליפא. ויקי
לאחר פטירתו הדפיסו מדברי תורתו את הספר קדושת יום טוב על התורה ומועדים.
ואלו הם צאצאיו של רבי חנניה יום טוב ליפא:
  • רבי חיים צבי טייטלבוים ממלא מקומו כאב"ד סיגעט, בעל העצי חיים, נולד תר"ם, נשא לאשה את מרת ברכה סימה בת רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט, נפטר בצעירותו ו' שבט תרפ"ו. רבים מילדיו נפטרו צעירים, והרבה מצאצאיו נהרגו בשואה. נשארו כמה מהם, והבולט שבהם הוא רבי משה טייטלבוים שכיהן כממלא מקום דודו רבי יואל כאדמו"ר מסאטמאר, ונודע בחיבורו ברך משה.

יום שישי, 27 בדצמבר 2013

רבי אליהו אליעזר דסלר בעל המכתב מאליהו

שישים שנה לפטירתו של המשגיח הנודע הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר, משגיח דישיבת פוניבז', אומנם את אילן היוחסין של משפחת דסלר, כבר הזכרנו בעבר בהרחבה רבה, לפני כשלש שנים, בעת שנפטר בנו רבי נחום זאב ביום י"ח שבט תשע"א, אבל בכל אופן, לא נימנע מלעסוק כאן שוב בדמותו, וביחוס משפחתו, ויבואו כאן גם חידושים שלא פורסמו במאמר ההוא.

ואמנם, ראוי וחשוב הוא לפרסם כאן את יחוסו של הרב דסלר, שכן הוא עצמו התעניין רבות במשפחתו, וערך רשימות ארוכות לתולדות משפחתו, ופירוט אילן היוחסין שלו, ועל בסיס רשימותיו אלו, ערך בנו את הספר 'אילנא דחיי'.

את החשיבות שראה הרב דסלר בהכרת היחוס, ניתן למצוא בכתביו הרבים, וכך כתב לבנו ר' נחום זאב במכתב משנת תרצ"ה, "הביטה אל צור חוצבת, זקניך גדולי עולם, זכותם יגן עליך ועלינו. הלוך בדרך זו אשר דרכו בה, ובודאי בעולם האמת כל חפצם ומגמתם לראות נינם ונכדם הולך בדרכם הקדוש, הוא דרך המוסר ויראת שמים באמת מקרב לב, ולא רק בפה כצפצוף העופות".

ואלו תולדותיו בקצרה, רבי אליהו אליעזר נולד ביום ט"ז סיון תרנ"ב בלייפאיה שבלטביה. בבחרותו למד בישיבת קעלם, בתקופת רבי צבי הירש ברוידא חתנו של הסבא. נסמך להוראה על ידי דודו הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי. 
הרב אליהו דסלר
נשא לאשה את מרת בלומה בת רבי נחום זאב זיו ברוידא, ונכדתו של הסבא מקעלם. בשנת תרפ"ח נסע עם אביו לאנגליה לצורך טיפול רפואי

יום ראשון, 30 ביוני 2013

רבי אברהם מתתיהו משפנשט

בשבת חל יומא דהילולא של האדמו"ר הצדיק רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט, ומלאו שמונים שנה לפטירתו.

רבי אברהם מתתיהו נולד כ"ה כסלו תר"ז, בהיותו צעיר אך כבן עשרים ושתיים, נתנה למלא את מקום אביו כאדמור בשטפנשט. כנכדו של הצדיק מרוז'ין התפרסם אף הוא כצדיק וקדוש, ונודע כמחולל פלאות. 
שתי נשים היו לו לרבי אברהם מתתיהו, הראשונה בת רבי יצחק רייך, מגזע ראפשיץ. והשניה בת דודו רבי יוסף מונזון חתן הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. 
רבי אברהם מתתיה נפטר ביום כ"א תמוז  תרצ"ג ללא שהותיר אחריו צאצאים.

נקבר בעיר שטפנשט שברומניה, ובשנת תשכ"ט העלו את קברו לארץ ישראל, ומנוחתו בבית הקברות נחלת יצחק בתל אביב.


וזה סדר יחוסו

אביו האדמו"ר רבי מנחם נחום פרידמן משטפנשט, נפטר י"ד כסלו תרכ"ט.

אביו הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זיע"א.

ומעלה בקודש.



רבי מנחם נחום פרידמן משטפנשט היה חתנו של רבי אלעזר קושאנסקי מגזע הרה"ק רבי גדליה מליניץ.

לרבי אלעזר היתה עוד בת נוספת בשם לאה, היא היתה אשת ר' חיים ברוך מקישינב, שעלה לארץ ישראל וקבע מושבו בצפת, והוא אבי מרת הניה אשת הגאון רבי רפאל זילברמן אב"ד צפת.

יום ראשון, 2 בדצמבר 2012

המגיד ממזריטש - מאתיים וארבעים שנה לפטירתו

מחר יחול יומא דהילולא של המגיד ממעזריטש רבי דוב בער. מאתיים וארבעים שנה ימלאו לפטירתו.

נעסוק כאן מעט במשפחתו.
רבי דוב בער, נולד בעיירה לוקאטש הסמוכה לעיר רובנו. ובפי אנשי דורו כונה על שם העיר רובנו בה כיהן כמגיד שנים רבות. על אביו רבי אברהם מסופר שהיה מלמד עני. וחותנו, כך נמסר, היה רבי שלום שכנא אב"ד טורטשין. רבי דב בער נפטר ביום י"ט כסלו תקל"ג ומקום קבורתו באניפולי שבאוקראינה.
מצבתו של המגיד ממזריטש באניפולי
כפי המסופר, [עליו ועל עוד רבים], בקטנותו, נשרפה מגילת היוחסין שהיתה בביתו, ובה היה כתוב יחוס המשפחה לגדולי ישראל. אמו בכתה ומיאנה להינחם, עד כי הבטיח לה בנה הקטן, כי ממנו תתחיל מגילת יוחסין חדשה. גירסא נוספת מספרת את המעשה, כאשר היה רבי דב כבר אדם גדול ונחשב, והובא אליו כתב היחוס של משפחתו, בידי אחד מקרובי משפחתו, על מנת שיחתום עליו ויאשר את נכונותו. אך הוא סירב, באמרו כי אין לו ענין בידיעת יחוס המשפחה, אלא ממנו יתחיל יחוס חדש. 

גיסו של המגיד ממזריטש, [וכפי הנמסר בעל אחותו] היה רבי נח אלטשולר, צאצאיו הם: א. רבי שלום שכנא אלטשולר חתנו של בעל התניא ואבי אדמו"ר בעל הצמח צדק. ב. רבי יהושע אלטשולר עלה לארץ ישראל וחי בטבריה. ג. אשת רבי יוסף קאביליקער מגיד בעיר ליובאוויטש.

בנו המפורסם היה רבי אברהם המלאך, ולו היו שני בנים, א. רבי שלום שכנא מפרוהוביטש חתן רבי אברהם מקוריסטשוב חתן בעל המאור עיניים מטשערנוביל, הוא אביו של רבי ישראל מרוז'ין. ב. רבי ישראל חיים מלודמיר, חתנו של הרה"ק ר' שלמה מקרלין.
צאצאיו אלו של המגיד ידועים ומפורסמים, בפי כל החסידים וכותבי היוחסין, וכעת נעבור אל צאצאיו של המגיד ממזריטש, אשר אילן היוחסין שלהם אינו נהיר דיו, ולא ידוע סדר יחוסם המדוייק עד אליו. וכפי הנראה יש רבים כאלו, מפני שאין לנו מידע על צאצאיו האחרים של המגיד ממזריטש, לבד מבנו רבי אברהם הנ"ל, וסביר להניח שהיה לו יותר מבן אחד. אלא שהמידע אודות צאצאיו נשתמר רק אודות אלו שנהגו כאדמורים.

ארכז כאן שמות כמה מצאצאיו.

  •      רבי דוב משה משמשו של רבי נחמיה רבינוביץ בן היהודי הקדוש מפשיסחא. נמסר עליו כי היה מצאצאי המגיד ממעזריטש, אך לא נודע כיצד.
  •       רבי מנחם מנדל קירשנבוים הי"ד רבה האחרון של פרנקפורט שנספה בשואה, אמר לצאצאיו בפרוץ מלחמת העולם השניה, שאין להם מה לדאוג אודות הרעב, היות והוא מצאצאיו של המגיד הגדול ר' דוב בער ממזריטש זצ"ל, ויש להם הבטחה מפיו שפעל אצל הקב"ה, שצאצאיו לעולם לא ירעבו ללחם, והבטחה זו נתקיימה בין צאצאיו בכל ימות המלחמה. רבי מנחם מנדל נולד בקראקא י' אדר תרנ"ה, אביו היה ר' שמואל קירשבוים מהכפר מאזרנייא, בן ר' נתן ומרת גיטל למשפחת רוטבאוט. אשת ר' שמואל היתה מרת מיכלא בת ר' שמעון יוסף פייל ומרת מרים לבית זלינגר. אשת ר' מנחם מנדל היתה לאה בת הנגיד ר' משה ליכט מויליצ'קה, שמצד אמו היה צאצא לרבי אלעזר לעוו בעל השמן רוקח.

יום שלישי, 27 במרץ 2012

רבי אליעזר ירוחם בארון מקראקא


מאה ועשרים שנה מלאו אתמול לפטירתו של הגאון הצדיק רבי אליעזר ירוחם בארון, חתנו של הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז.
רבי אליעזר ירוחם נולד בראדושיץ, לאביו האדמו"ר רבי ישראל יצחק בארון מראדושיץ זצ"ל, נשא את מרת יוטא בתו של בעל הדברי חיים, ונתאלמן עוד בחיי חותנו הדברי חיים, בהיותו בצאנז היתה לו עמדה חשובה, ורבי חיים מינה אותו על קבלת המכתבים והכספים.
בשנית נשא לאשה את בתו של רבי יששכר דב שופ מבריגל [נכד רבי נתן אחי הנועם אלימלך], חתן רבי יעקב פרנקל תאומים אב"ד צעשינוב נכד הברוך טעם. אחר נשא עוד אשה שלישית בת רבי ניסן דומ"ץ שינאווא שאמרו עליו שהוא אחד מל"ו צדיקים שבדור, היא האריכה ימים, עד שנת תר"ץ לערך.
בשנת תרל"ו לאחר פטירת חותנו בעל הדברי חיים, קבע ר' אליעזר ירוחם את מושבו בקראקא והנהיג שם את חסידי צאנז. נפטר ג' ניסן תרנ"ב ומנוחתו כבוד בבית החיים בקראקא. [יש דעות שונות לגבי השנה המדוייקת של פטירתו. תרמ"ה, תרנ"ז].
גיסו הרה"ק רבי אלעזר מאושפיזין, היה אומר, "אתם רוצים לדעת מה זה הי' בעל בית מקדמת דנא, את גיסי ר' לייזר היו קוראים בעל בית, והי' יודע בעל פה כל הששה סדרי משנה".

יחוסו,

אביו הרה"ק רבי ישראל יצחק בארון מראדושיץ, נולד בשנת תק"ע. חתן רבי יהודה לייב הורוביץ בן הרה"ק רבי ראובן הורוביץ בעל דודאים בשדה. כאשר נפטר אביו סירב לקבל על עצמו את הירושה, אך רבותיו גזרו עליו. נפטר ב' [או שמא כ'] כסלו תרי"ח. ומנוחתו בווארשא, לא רחוק מהאהל של אדמורי ווארקא. בעת מחלתו טופל על ידי הרופא הפרופסור, רבי חיים דוד ברנהרד, הבעל תשובה מפיעטריקוב. זוגתו מרת צירל, בת רבי יהודה לייב הורוביץ בנו של הגאון הקדוש רבי ראובן הורוביץ מזארנובצה, [ולא כפי שכתב בן הרב מפלונסק בספרו מקור חיים].
אביו הסבא קדישא רבי ישכר דוב מרדושיץ, תלמיד הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק, האוהב ישראל מאפטא, ועוד צדיקים. מילא מקום דודו ברבנות ראדושיץ, משנת תקפ"ה החל להנהיג עדתו. בשנת תקצ"א נתמנה גם כאב"ד פשעדבורז. נפטר ביום שישי י"ח סיוון תר"ג בראדושיץ ושם מנו"כ. זוגתו מרת ביילא נפטרה ו' אב תר"ה, ושם אביה מרדכי. אודות רבי יששכר דוב בספר נפלאות הסבא קדישא, פיוטריקוב תרצא. דברות חיים, ירושלים תשן.
אביו רבי יצחק בארון, היה שמשו של המגיד ממעזריטש שהשיאו אשה מיוחסת, אבל מבוגרת ולא נאה [היא מרת מרים אחות רבי זונדל אב"ד ראדושיץ מתלמידי הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק. ושם אביהם ר' יהודה לייב], והבטיח לו בן שיאיר את העולם בקדושתו. נפטר א' [או שמא כ"א] תמוז תק"ס.
אביו רבי יששכר בער.

צאצאיו:

א.      רבי מנחם מאנדל בארון נולד תרל"ב בערך בעיר צאנז, זוגתו מרת פרומה בת הרה"צ רביאברהם יהושע העשל רובין מיאסלו. בתחילה לא היו לו צאצאים ולכן הוציא כסגולה את הספר דודאים בשדה שחיבר זקינו. בשנותיו האחרונות התבודד ועסק בתורה, ואמרו עליו שארבעים שנה ישב בתענית. נהרג בשואה ביום שבת קודש ז' טבת תש"ב בעיר יאסלו, הי"ד. ילדיו, 1. רבי יונה בארון דיין בק"ק יאסלו, נולד בשנת תרנ"א זוגתו מרת מרים רעכיל בת הרה"ק רבי אלעזר רוזנפלד מאושפיזין, נפטרה ג' דחג הסוכות תרע"ט. ובזיווג שני נשא את בת ר' אלתר פכטר מדמביץ. רבי יונה נהרג אף הוא עם אביו ביום ההרג ביאסלו, בשבת ז' טבת תש"ב. הי"ד. בנו הוא רבי אברהם יהושע העשל בארון, שנקרא בירושלים ר' שיעל'ה קאמינקער, זכרונותיו ויחוסו נדפסו בספר עלי זית. מלבדו היו עוד בן אחד ובת אחת שנהרגו בשואה, הבן הב' חיים בארון הי"ד, והבת היא מרת שיינדל מירל אשת ר' שמואל רובין הי"ד, בן ר' חיים ברוך מוישניצא. 2. מרת יוטא אשת רבי משה אליקים בריעה רובין, נכד הדברי חים מצאנז.

יום חמישי, 1 במרץ 2012

כ"ק האדמו"ר מנדבורנא - ברוך דיין האמת


נצחו אראלים את המצוקים, הבוקר ז' אדר,לאחר כשנתיים של מחלה קשה, ולאחר למעלה משלושים שנה בהם כיהן כאדמו"ר מנדבורנא, נפטר בביתו שבבני ברק, האדמו"ר הצדיק רבי יעקב יששכר דוב רוזנבוים מנדבורנא.
 נולד ביום כ"ג ניסן תר"צ בעיר סערט, ונקרא על שם זקינו ראש השושלת הרה"ק רבי יששכר בער לייפער מנדבורנא. לאחר פטירת אביו, נתמנה על מקומו לכהן כאדמו"ר לעדת חסידי נדבורנא, תחת הנהגתו גדלה ופרחה החסידות, שמרכזה ממוקם כיום בשלהי שיכון ויזניץ בבני ברק.
האדמו"ר מנדבורנא זצ"ל

רבים רבים, בהם אף כאלו שלא נמנו על קהל חסידיו הטבעי, שיחרו לעצתו ולברכתו,ונושעו מברכותיו. כאמור, לפני כשנתיים לקה במחלה ממארת, ולאחר עליות ומורדות במחלה, נפטר הבוקר מדלקת ריאות. זכותו יגן עליונ.

וזה סדר יחוסו:
אביו האדמו"ר הקדוש רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנא. נולד ביום כ"ד אייר תרס"ג. בהיותו בן 11 בא בברית האירוסין, בשנת תרע"ד, והתחתן שמונה שנים לאחר מכן, בראש חודש אדר ב' תרפ"ב. בשנת תרפ"ג החל לכהן כאדמו"ר עוד בחיי אביו, ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו, בשלהי שנת תש"ז עלה עם משפחתו לארץ הקודש, והגיעו אל חופיה ביום א' דחוהמ"ס תש"ח. בתחילה גר ביפו, ובשנת תש"ך קבע את מקום מושבו בבני ברק, עד לפטירתו ביום ט"ו טבת תשל"ח. דברי תורתו נדפסו בספר 'דבר חיים'.
זוגתו הרבנית סימה רייזל, בת דודו הרה"ק ר' אליעזר זאב מקרעטשניף. נולדה י"ז מר חשוון תרס"ו. נפטרה לפני עשר שנים ביום כ"ה טבת תשס"ב.  
צאצאיו, מלבד בנו האדמו"ר זצ"ל הם, בנו הבחור יצחק אייזיק יהודה יחיאל רוזנבוים, שעלה לארץ באניית מעפילים, ונורה למוות על ידי הבריטים, ביום ג' כסלו תש"ז. ושלשת חתניו הם, א. גיסו האדמו"ר רבי דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף זצ"ל. ב. שאר בשרו האדמו"ר רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף - סיגעט - קרית אתא, בן רבי ניסן חיים מבארדשין. ג. שאר בשרו האדמו"ר רבי אליעזר זאב רוזנבוים מראחוב.

אביו, האדמו"ר הזקן רבי איתמר רוזנבוים מנדבורנא, נולד ביום ה' תמוז תרמ"ו. כבר בצעירותו כיהן כאדמו"ר בצ'רנוביץ, בימי מלחמת העולם הראשונה, גלה לוינה, ומשם חזר לקרעטשניף. לאחר המלחמה העולמית השניה, נסע לאמריקה וגר בניו יורק כמה שנים, משם עלה לארץ ישראל, וקבע את מקום מושבו בשכונת יד אליהו שבתל אביב, עד לפטירתו ביום כ"ב סיוון תשל"ג. זוגתו הרבנית מלכה לבית רובין.

יום שישי, 10 בפברואר 2012

הרב הקדוש רבי ישע'הלה מקרעסטיר


במאמר הקודם כתבנו אודות רבי ישראל אברהם אלטר לנדא אב"ד עדעלין שמלאו שבעים שנה לפטירתו. והזכרנו שהוא היה חתנו של הרב הקדוש רבי ישעיהו קרעסטירער, הלא הוא רבי ישעיהו שטיינר מקרעסטיר. ובזאת נכתוב את תולדותיו.

רבי ישעיהו נולד בשנת תרי"א, בעיר זבארוב ההונגרית, בשנת תרי"ד נתייתם מאביו ר' משה, ואמו הענטשא מרים גדלתו לבדה עד הגיעו לגיל שתים עשרה, אז נסע לליסקא ללמוד תורה מפי הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא, שהיו עמו בקרבת משפחה. כבר בבחרותו הוכר כצדיק נשגב. ביום ו' עש"ק תזריע ד' ניסן תרל"ה נשא לאשה את מרת שרה בת רבי יצחק יונה ווינשטוק מהעיר מאד, וקבע מושבו בעיר קרעסטיר, [כיום העיר נקראת, Bodrogkeresztur]. ר' ישעיהו היה נוסע אל הרבה מצדיקי דורו, בהם הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא, רבי שמואל פרנקל מדארג. ועוד.
נתפרסם כבעל מופת גדול, ויקר פרסומו כיום נודע בשל מעשים שהיו, שבזכות ברכתו, עכברים יצאו מאסמים של חיטים של יהודים אחרי נזקים גדולים שגרמו, ופעם אחרת אחרי ברכתו עכברים אכלו תיק תביעה שהיה תלוי ועומד בבית משפט נגד אחד מחסידיו. אחר פטירתו נפוץ המנהג עד ימינו [והשמועה אומרת שכך הוא על פי הוראתו] להשתמש בתמונתו על מנת להבריח עכברים.
רבי ישעיהו נפטר בהיותו בן שבעים ושלש שנה, יום ג' אייר תרפ"ה. ואשתו מרת שרה, נפטרה כ"ב תמוז תרפ"ב.
תולדותיו של רבי ישעיהו נדפסו כמה פעמים, בראשונה חיבר תלמידו ר' משה יוסף גינצלר, ספר בשם 'מי באר ישעיהו', ונדפס טארנא תרפ"ח (ובשנת תרפט הדפיס שם את הספר ביידיש בשם 'חזון ישעיהו'). לאחר מכן נדפס בשנית, ירושלים תשי"ז, על ידי שאר בשרו ר' שלמה זאב פרידלנדר. ולאחר מכן נדפס שוב. בשנת תשכ"ה הדפיס ר' שלמה זאב, ספר נוסף בשם 'בית אבות', ובו סיפורים על כל שושלת רבני קרעסטיר. ולאחרונה נדפס ספר נוסף, 'הצדיק ר' ישעה'לה מקערעסטיר' ירושלים תשנו, ישראל יעקב וידבסקי.

ואלו הם צאצאיו של רבי ישעיה,
א. בנו ממלא מקומו, הוא הרה"ק רבי אברהם שטיינר, נולד בשנת תרמ"ג לערך, נשא את מרת בלומה יהודית בת רבי מיכאל זשירקער, ברם לא זמן רב מילא את מקום אביו, כי פחות משנתיים לאחר הסתלקות אביו, נפטר גם רבי אברהם ביום ח"י אדר ראשון תרפ"ז. בנים לא היו לו לר' אברהם כי אם בנות ואלו הן, 1. מרת רבקה צירל אשת רבי מאיר יוסף רובין מקרעסטיר הי"ד נהרג ט"ו סיון תש"ד. 2. מרת מלכה אשת רבי נפתלי גראס. 3. מרת הענטשא מרים אשת רבי מנחם מנדל כהנא אדמו"ר בהומנא, בנו של האדמו"ר רבי צבי הירש כהנא מספינקא. נהרגו עם ילדיהם בשנת תש"ב במחנה חלמנאו הי"ד.
ב. מרת קריינטשא אשת ר' שמואל גראס מקראלי, נהרגו י' סיון תש"ד הי"ד. ג. מרת רבקה פייגא אשת ר' ראובן חיים קליין אב"ד סוגינא הי"ד. ד. מרת רחל אשת רבי ישראל אברהם אלטר לנדא אודותיו הארכנו במאמר הקודם.

יום שני, 19 בספטמבר 2011

אילן יוחסין לאדמור רבי אברהם פולק מברגסז


לפני חמש שנים, נפטר בפתח תקוה האדמו"ר רבי אברהם אלטר פולק – האדמור מבערגסאז, בעל מחבר 'אמונת איתן'.

רבי אברהם אלטר, נולד בבית אביו, רבי יוסף מאיר פולק מנהיג חבורת שומרי אמונים בעיר ברגסז, בימי המלחמה העולמית, כאשר אביו הוגלה לקמניץ פודולסק שם נהרג עם עוד כמה אלפים מישראל, רבי אברהם עם אמו ואחותו ניצלו, ובתוך כל תלאות המלחמה, שרדו רבי אברהם עם אמו ואחותו הרבנית ביילא חיה שלימים היתה אשת הרב מנדלסון רבה של קוממיות. כשוך המלחמה, נישאה אמו הרבנית בזיווג שני לכ"ק האדמור רבי אהרן רוקח מבעלז. והוא פרש כנפיו על ר' אברהם וגידלו וחינכו לתורה ולעבודה. וכל ימיו היה מספר על ההנהגות המופלאות שזכה לראות בבית אביו חורגו. בנעוריו למד בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, ובישיבת סאטמר בירושלים. בהגיעו לגיל נישואין, נשא את בת הרה"ח ר' מרדכי וובר מירושלים, כשאביו חורגו מסדר את קידושיו באופן נדיר. בשנת תשל"א קבע בית מדרשו בפתח תקווה, שם התנהל לפי מסורת אבותיו הקדושים, והשפיע ככל יכלתו על סביבותיו לחזקם ולקרבם לעבודתו ית'. בערוב ימיו עבר לעיר אלעד, ואף שם יסד בית לתורה ולתפילה. לפני חמש שנים ביום כ' אלול תשס"ו, כבה פתיל חייו, והוא נלקח לישיבה של מעלה.
האדמו"ר מבערגסאז

נבוא בשורות אלו, לפרוש את עץ המשפחה שלו, המסתעף ועולה אל אדמורי ספינקא – זידיטשויב, ומעלה בקודש עד לרבינו הבעל שם טוב זיע"א, תלמידיו ותלמידי תלמידיו, שושלות חסידיות ואדמורים רבים.

*   *   *

רבי אברהם אלטר היה בנו של הרה"צ רבי יוסף מאיר פולק מברגסז בן רבי חיים אברהם פולק, בן ר' אביגדור פולק מסיגט, בן ר' יונתן.
ר' יונתן זה האחרון, נשא לאשה את מרת פערל בת ר' עזרא יעקב באש מספינקא. לאחר שנפטר, נישאה אלמנתו לאדמו"ר בעל האמרי יוסף מספינקא [לאחר שנתאלמן פעמיים], והוא גידל בביתו את ר' אביגדור, ולבסוף אף השיא לו את בתו הרבנית מלכה. ובכך, הסברנו את יחוסו של האדמו"ר מברגסז עד לבעל האמרי יוסף.

רבי חיים אברהם פולק, נשא לאשה את מרת ביילא בת רבי שלמה יהודה [זלמן לייב] לאבין מסטרי בן רבי צבי הירש לאבין מסטרי, בן רבי ישראל יוסף מזידיטשויב בן רבי נפתלי הירץ לאבין מזידיטשויב בן ר' יוסף מלובלין תלמיד החוזה.
רבי נפתלי הירץ מזידיטשויב היה חתנו של הרה"ק רבי הירש'לי מזידיטשויב בעל העטרת צבי. ובנו, רבי ישראל יוסף, היה חתן הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב. שני האחים רבי יצחק אייזיק ורבי הירש'לי, היו בני רבי יששכר בעריש מזידיטשויב.

יום שלישי, 26 ביולי 2011

האדמו"ר מספינקא ירושלים ר' מרדכי דוד כהנא זצ"ל

בירושלים נפטר הבוקר, הגאון הצדיק רבי מרדכי דוד כהנא, שמילא את מקום אביו כאדמו"ר מספינקא בירושלים.

נולד בשנת תר"צ לערך, בסרעדנא. בשנת תש"א עלה עם אביו לארץ ישראל. בירושלים נשא לאשה את בת הרה"ח ר' משה מנחם הרשטיק. מאז פטירת אביו, בשנת תשל"ח, ישב ר' מרדכי דוד על כסאו, והנהיג את בית מדרשו בירושלים, במשך שלושים ושלש שנים. האדמו"ר היה גם חבר במערכת 'אוצר הפוסקים', והיה תלמיד חכם גדול בפני עצמו. דברי התורה שנשא בשולחנותיו היו בעלי תוכן למדני מפולפל. נהג במנהגו של רבי אלעזר בריזל הירושלמי, והיה נוסע לשבות בשבתות בערי השדה.

אביו של ר' מרדכי דוד, היה האדמו"ר רבי יוסף מאיר כהנא, מספינקא, בירושלים. בצעירותו, כיהן כאב"ד סערדנא, לאחר מכן כר"מ ואדמו"ר באונגוואר, ובשנת תש"א עלה לירושלים, והקים בה את בית מדרשו.

יחוסו של האדמו"ר

יחוס משפחת כהנא, מסתעף ועולה עד לבעל קונטרס הספיקות ומעלה בקודש.
מצד אמו, התייחס האדמו"ר כצאצא לבעל הישמח משה, ולרבי נפתלי מראפשיץ ועוד.
מצד אם אביו, עץ המשפחה מגיע למגיד מקוזניץ, לרבי ישכר בעריש מזידיטשוב, ושוב לשושלת ראפשיץ.

וזה יחוס המשפחה:

  • רבי מרדכי דוד כהנא, בן רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא, בן רבי צבי הירש כהנא אב"ד ספינקא הי"ד, בן רבי נחמן כהנא מספינקא בעל הארחות חיים, בן רבי חיים אריה כהנא מסיגעט בעל ה'דברי גאונים', בן רבי יחיאל צבי כהנא מסיגוט, בן רבי יוסף מרדכי כהנא דומ"ץ סיגוט, בן הגאון רבי יהודה כהנא בעל 'קונטרס הספיקות' [אחיו של רבינו בעל הקצות החושן], בן ר' יוסף הכהן מקאליש, בן ר' חיים הכהן, בן ר' יחיאל מיכל הכהן, בן ר' יהודה הכהן, [בן ר' יחיאל מיכל הכהן], בן ר' יעקב יוסף הכהן, [כנראה היה בנו של ר' ישראל יחיאל הכהן מפראג, מאבות משפחת רפופורט], חתנו של רבינו יום טוב ליפמן הלר בעל התוספות יום טוב, ומעלה בקודש.
  • רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא, היה חתנו של רבי יצחק טייטלבוים אב"ד הוסאקוב הי"ד, בן רבי מרדכי דוד טייטלבוים אב"ד סטוטשין, בן רבי נחום צבי טייטלבוים אב"ד דראהביטש, בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים מדראהביטש, בנו של רבי משה טייטלבוים מאויהעל, בעל ה'ישמח משה' ומעלה בקודש.
  • רבי צבי הירש כהנא, היה חתנו של רבי ברוך רובין אב"ד בריזדוביץ, שכיהן כאדמו"ר בקאלמייא, בן רבי מאיר רובין מגלאגוב, בן רבי מנחם מנדל רובין מגלאגוב, בן רבי אשר ישעיהו רובין מראפשיץ ומעלה בקודש.

יום שבת, 11 בדצמבר 2010

רבי מאיר הורוביץ מטיקטין - נכד השל"ה

אילן היוחסין של רבי מאיר הורוביץ מטיקטין, מהווה חלק נרחב ממגילות היוחסין של רבים מצדיקי הדורות. על צאצאיו נמנים הרבנים לבית רופשיץ, צאנז, ועוד גדולים וגאונים. כיוון שנזכר בבלוג יחוסו מצד חותנו, מהראוי להזכיר גם את עץ משפחת הורוביץ, יחוסו מצד האב.

הנה, רוב כותבי היחוס, רגילים לכתוב, כי ר' מאיר הלוי הורוביץ מטיקטין היה בן ר' שמואל שמעלקא הורוביץ אב"ד טארני, בן ר' יהושע סג"ל הארוך, בן ר' פנחס הורוביץ מקראקא גיסו של הרמ"א.

המקורות הראשוניים, הם בעל ההפלאה, בשער ספרו, אופיבאך תקמ"ז, והוא מזכיר רק שהוא בן הרב הגאון מהור"ר צבי הירש הלוי ז"ל בן הרב הגאון מהור"ר מאיר הלוי ז"ל בן הרב הגאון מהור"ר שמואל שמעלקא הלוי ז"ל ולמעלה בקודש הקדשים גאונים עולם דור דורים, קדושים אשר בארץ המה ואדירים, עומדים בפרץ וגודרי גדרים, המאירים לארץ ודרים..
ולא הודיע לנו בפירוט מי היה אביו של ר' שמואל שמעלקא ומהו יחוסו. אבל במגילת יוחסין שכתב רבי מאיר פערליש הדיין מפראג, ונדפס לראשונה בסוף ספר מטה משה זאלקווא תקכ"ב, כותב "אשר ממנו (מהקצין רייך שמעלקא) נסתעף יחוס השמעלקש, כגון הגאון מוהר"ר שמעלקא מאוסטרא, והגאון מוהר"ר שמעלקא סג"ל הורוויץ שהיה אב"ד טארני, בהרב הגדול מוהר"ר יהושע הארוך סג"ל".

ועדיין איננו יודעים מי היה אביו של רבי יהושע, יחוס זה, נדפס לראשונה על ידי ר' אהרן וואלדן, ב'שם הגדולים החדש', ורשא תרכה. שם כתוב, בערכו של בעל ההפלאה, כי זקן זקינו ר' יהושע הארוך, היה בן הגאון הקדוש אלקי מו"ה פנחס הלוי הורוויץ זצ"ל גיסו של הרמ"א.
חמש שנים אחר כך, בהקדמת ספר 'נזיר השם' לבוב תרכ"ט, גם כתוב, על ר' יהושע ארוך הלוי איש הורוויץ האב"דק פרעמיסלא, שהיה בהרב הגאון הקדוש מו"ה פנחס הלוי איש הורוויץ האבד"ק קראקא גיסו של הגאון בעל רמ"א.

וכבר בספר 'דעת לנבונים', מונקאטש תרנ"ט, במגילת היוחסין בסופו (עמ' 21 בהערה), כותב ר' משה יעקב שווערדשארף (שבדרך כלל נודע כדייקן בנושא היוחסין), "יש מכותבי הדורות שחושבים את ר' יהושע ארוך לבנו של הגביר הקצין החריף מו"ה פנחס הלוי איש הורוויץ מקראקא הפרנס דד"א, ויש מכותבי הדורות שחושבים את ר' יהושע ארוך לבנו של מו"ה יעקב הורוויץ בן ר' פנחס מקראקא הנזכר".

שש שנים לאחר מכן, בשנת תרס"ה הדפיס ר' משה יעקב, ספר נוסף, בשם 'גזע תרשישים', ובו הוא מפרט בחלק השלישי חלק 'גזע אור הצבי', את יחוס הרב הצדיק מוה"ר נפתלי צבי הורוויץ זצ"ל אבד"ק ראפשיץ. וכשהוא מגיע ליחוס משפחת הורוביץ, מוסיף עוד דעה, וכותב כך: "יש מכותבי הדורות שחושבים את ר' יהושע ארוך לבנו של מוה פנחס הלוי הורוויץ אחיו של השל"ה (והוא איננו ר' פנחס הפרנס מקראקא). ויש מכותבי הדורות שחושבים את ר' יהושע ארוך לבנו של מוה יעקב הלוי איש הורוויץ שהיה בן הקצין החריף מוה פנחס הלוי איש הורוויץ מקראקא הפרנס דדא, ורוב כותבי הדורות חושבים את ר' יהושע ארוך לבנו של הקצין ר' פנחס הורוויץ הנזכר מקראקא".

עוברות עוד שש שנים, ואחיינו של ר' משה יעקב, הלא הוא ר' אברהם מיכלזאהן, בנו של הגאון רבי צבי יחזקאל מיכעלזאהן אב"ד פלונסק, מדפיס ספר אהל נפתלי, בלבוב בשנת תרע"א, והוא "כולל ליקוטי ח"ת, ושיחות יקרים ונפלאים, עם סיפורים נוראים, והנהגות טובות ונאים, ממקורים נאמנים ... מאת האדם הגדול בענקים ... רשכבה"ג הר"ר נפתלי צבי הורוויץ זצ"ל אבד"ק ראפשיץ ..." לקראת סוף הספר בסימן שצג, מצטט ר' צבי יחזקאל את יחוסו של ר' נפתלי, מתוך הספר גזע תרשישים, ומזכיר גם את הדברים הנ"ל.

גירסתו של הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ
אולם, ידוע לנו, כי רבי נפתלי מראפשיץ עצמו, סבר אחרת, הוא חשב את עצמו כצאצא של השל"ה, דהיינו, שרבי יהושע הארוך, היה מצאצאי השל"ה.
וכך מספר ר' אברהם מיכלזאהן עצמו בתחילת הספר (סימן מא), בשם אביו, בשם רבי יקותיאל אריה קמלהר: "פעם אחת התועד יחדיו [הרה"ק מראפשיץ] עם הרה"צ קדוש ד' מו"ה פייבוש [מהיבנוב] זצ"ל על עסקי חיתון, וחשב הרה"ק מו"ה רבי נפתלי צבי את יחוסו עד להשל"ה ולמעלה בקודש".

אם זה היה המקור היחיד, לא הייתי מסתמך על רי"א קמלהר, כדי לשנות את היחוס, אולם גם בספר 'עשר קדושות', ורשא תרס"ו, (מערכת מהרצ"ה מזידיטשוב סי' ל"ג) מסופר כי רבי צבי הירש מזידיטשויב בעל העטרת צבי, אמר לרבי נפתלי מראפשיץ: "אייער זיידע דער של"ה הקדוש איז בייא אונז א אפטער גאסט", - הסבא שלך השל"ה - מתארח אצלנו לעיתים קרובות.


רבי צבי הורוביץ אב"ד דרעזדען, בספרו 'תולדות משפחת הורוביץ', קראקא תרצ"א, הערה קג, דן בנושא באריכות רבה, [ראה להלן], ובסוף דבריו, שמצא בספר אוהל נפתלי, "שהביא בשם הר' מענדיל מבראטשוב, (בן אחיו של רבי נפתלי), ששמע מהרה"צ מרופשיץ, כי הג"מ ר' יהושע הארוך היה בנו של הר' יעקב הלוי, ופעם אחת אמר לו כי הר' יעקב הלוי היה בנו של רבינו הקדוש בעל ה'של"ה' ופעם אחרת אמר לו כי היה אחי רבינו ה'של"ה'". [אני חיפשתי היטב בספר אהל נפתלי, ולא מצאתי את הסיפור הזה].

ובכן, יש לנו כבר שתי גירסאות, מה היה שם אביו של ר' יהושע הארוך, פנחס או יעקב, ועל כל אחד מהם, יש דעות מי הוא היה, על ר' פנחס יש שכותבים שהוא גיסו של הרמ"א, ויש הכותבים שהוא פנחס אחר, אחיו של השל"ה. ואודות ר' יעקב, יש כבר שלש דעות, או שהיה בן ר' פנחס מקראקא, או שהיה בן השל"ה או שהיה אחיו של השל"ה.

מאמרו של רבי צבי הורוביץ חוקר תולדות הרבנים
כאמור, ר' צבי הורוביץ דן בנושא בארוכה, ומביא את כל המקורות הראשוניים הנ"ל, ובהמשך דבריו מספר, כי כאשר אביו רבי חיים אריה הורוביץ אב"ד קראקא, הדפיס את ספרו 'חיי אריה' בשנת תרמ"ט, ובראשו, הדפיס את סדר יחוסו, כבר פקפק אז בנו ר' צבי, על הנוסח שכתב בספר 'שם הגדולים החדש', כביכול ר' יהושע היה בנו של ר' פנחס, והפקפוק הוא מפאת פער השנים הגדול, שבין ר' פנחס לבין ר' יהשע הארוך. כי ר' פנחס בקראקא נפטר בשנת שע"ח, בהיותו כבן שמונים שנה, וגם אשתו מתה שמה בשנת שע"ז, ויתר בניהם נפטרו זמן לא רב אחריהם, והאיך ר' יהושע הארוך, שחי עדיין בשנת תנ"ב היה בנו. ור' שמואל שמעלקא בן ר' יהושע נפטר בשנת תע"ג, (על פי פנקס החברא קדישא של טרנוב), וכיצד היה נכד של ר' פנחס שנפטר ישיש מאה שנים קודם לכן. זה אינו מסתבר. ממשיך ר' צבי הורוביץ, ומספר כי באותו מעמד, היה נוכח גם דודו הרב הגאון מו"ה פנחס הלוי אבד"ק בראדשין ז"ל, ואמר כי קבוע בזכרונו כי חסר כאן דרו אחד, אשר שמו היה יעקב, אשר על שמו היה נקרא זקיננו הג"מ יעקב יוקיל אבד"ק גלוגא רבתי. ובעבור זה הדפיס אאמו"ר הגאון זצ"ל את אלה הדברים, "ובקיאי יוחסין חושבים שהגאון הנ"ל (הג"מ יהושע הארוך), היה בן הג"מ יעקב בן האלוף מו"ה פנחס פרנס ד"א גיסו של הרמ"א, ויען לא ידע דבר ברור בזה, ע"כ לא קיבל עליו אחריות הדברים האלו.

מכאן איפה, מקורו של ר' משה יעקב שווערדשארף הנזכר למעלה, להוסיף כי ר' יהושע היה בן ר' יעקב בן ר' פנחס.

בכל אופן, מסיפור זה, יש חיזוק לגירסתו של ר' מענדיל מבארשוב בשם הרבי מראפשיץ, כי שם אביו של ר' יהושע הארוך היה יעקב. השאלה שוב, מי הוא ר' יעקב הורוביץ הנ"ל.

מאמרו של חוקר היוחסין ר' דוד נחמן רוטנר
ר' דוד נחמן רוטנר במאמרו 'הערות לשושלת משפחת הורוויץ - הלויים', שנדפס בקובץ בית אהרן וישראל, שנה יט גליון ה (קיג), ואחר כך נדפס כנספח בספרו 'נצר משורשים', מוכיח שמוכרחים אנו לאמר, שר' יעקב זה היה בנו של השל"ה, כי ר' יעקב אחיו של השל"ה, נפטר בשנת שפ"ב, ושוב יש לנו פער גדול של שנים, ולרבי פנחס מקראקא, לא ידוע משום מקור שהיה לו בן בשם יעקב, והרי זו המצאה, על מנת ליישב את מה שכתב בספר שם הגדולים החדש, ואין להסתמך לחינם על המצאה זו.

ר' דוד נחמן מביא כמה פעמים בדבריו, שעיקר דבריו הם, על מנת לישב דבריהם של צדיקים, שישנו סיפור שהחוזה מלובלין שוחח פעם עם ר' נפתלי מראפשיץ אודות זקינו השל"ה.
אף על ענף אחר מהמשפחה - אחד מבני בניו של ר' מאיר הורביץ מטיקטין - הרה"ק רבי ראובן הורביץ מזארנאווצי בעל 'דודאים בשדה', נמסר שהחוזה מלובלין אמר עליו שהוא ממש דור י"ד לשל"ה הק', וזה פלא, כי בכל מקרה לא אמורים להיות יותר מעשר דורות בינו לבין השל"ה.

על כל פנים, מעיר ר' דוד נחמן: "לפלא הדבר שמעתיקי היחס בדורנו, למרות הוכחתו הנ"ל של רצ"ה, המבררת שלא ייתכנו הדברים, ועל אף שהגירסה שבהערה - ר' יהושע ב"ר יעקב - נתמכת בעדויותיהם של הרה"ק מרופשיץ והג"מ אבד"ק בראדשין אשר גם נותן טעם לדברים. והדברים כבר נפוצו בספרים , עכ"ז עדיין ממשיכים להעתיק - ר' יהושע ב"ר פנחס - כנוסחה השגויה של 'שם הגדולים החדש'".

מקור ישן שלא נודע עדיין
אם לאמר את האמת, עד כה, לא השתכנעתי מדבריו כל כך, ויותר היה לי נח לסבור כגרסתו של בעל שם הגדולים החדש. אך עתה שלח אלי ידידי הנאמן, מר ירון פדהצור, מציאה מעניינת במיוחד שהוא מצא, ששיכנעה אותי.

בנו בכורו של רבי איציק'ל המבורגר, זקינו של רבי נפתלי מראפשיץ, היה רבי מרדכי צבי הלוי הורוביץ שמילא את מקום אביו ברבנות העיר הורוחב. הוא נודע כרבו של המגיד מקוזניץ. חידושיו נדפסו בספר 'לחם מצה'.
בתו, נישאה לרבי יונה יהושע פרץ. ובתם, נישאה לרבי יוסף שמואל לנדא, אב"ד קעמפנא, בעהמ"ח ספר 'כור הבחינה', ברסלאו תקצז.

והנה בהקדמתו לספר כור הבחינה, מזכיר ר' יוסף שמואל, את אשתו ואת יחוסה בזה הלשון:
ובזכות זוגתי הצנועה, מ' דינה עלקא בת אחי אמי המפורסם מו"ה יונה יושע, ובזכות אבותיה קודש קדשים, שהיא נכד הגאון מו"ה מרדכי צבי הלוי הורוויץ מהארחוב, בהגאון מו"ה יצחק הלוי הורוויץ מאה"ו בהגאון מו"ה יוקל מגלוגא נכד של"ה.


מכיוון שיש לנו כמה וכמה מקורות, מכמה ענפים במשפחה, המספרים כי הם היו מצאצאי השל"ה, דומני שזהו היחוס הנכון. אך עדיין צריך להסביר כיצד ר' שמואל שמעלקא הורוביץ אב"ד טארנא, היה ממשפחתו של רייך שמעלקא חותנו של המהר"ל מפראג.

יום שני, 18 באוקטובר 2010

הגאון רבי דב בעריש ויידנפלד אב"ד טשעבין וראש ישיבת כוכב יעקב

רבי דב בעריש וידנפלד אב"ד טשעבין, היום מלאו ארבעים וחמש שנים לפטירתו, י' חשון תשכ"ו. להלן נפרט את תולדותיו, ואת אילן היוחסין שלו.



רבי דב בעריש נולד בה' שבט תרמ"א, בעיר הרימלוב, לאביו רבי יעקב ויידנפלד שכיהן שם כרב העיר, ולאמו מרת רחל למשפחת רפופורט. בהגיעו לגיל מצוות נתייתם מאביו ראש המשפחה, והמשיך לקבל תורה מפי אחיו הגדולים. בשנת תר"ס נשא לאשה את מרת יאכט בת הגביר ר' ישראל יוסף קלוגר מטשעבין, נכד הגאון הצדיק רבי חיים אב"ד טשעבין, וקבע משכנו בעיר.

עד לשנת תרפ"ג, לא כיהן ברבנות, אלא מסר שיעורים לתלמידים ובעלי בתים, ובשעות אחר הצהריים עסק במסחר. אך גם אז, כבר העריכוהו גדולי דורו עמם התכתב בהלכה.
עם התמנותו לרב העיר בשנת תרפ"ג, פתח גם ישיבה רשמית, ישיבת כוכב יעקב, הישיבה נתפרסמה עד מהרה, ותלמידים רבים מרחבי פולין באו ללמוד תורה מפיו.
בימות המלחמה ברח ללבוב, ממנה גורש לסיביר, שם שהה שנתיים ימים בתנאים קשים ביותר. בשנת תש"ב עבר לבוכרה, ובשנת תש"ו עלה לארץ ישראל דרך איראן.

שנה אחת לאחר עלייתם ארצה, נפטרה רעייתו הרבנית יאכט בשבת ד' שבט תש"ז. והוא נשא בזיווג שני את הרבנית מרת רייזל בתו של ר' משה ליברמן פרנס קהילת קאשוי, ונכדתה של הרבנית שמחה ליהמן בת זקוניו של החתם סופר.
בירושלים, נתקבל כר"מ בישיבת חיי עולם, וזמן קצר לאחר מכן, יסד מחדש ישיבה, כהמשך לישיבת כוכב יעקב בטשעבין. היה גם חבר מועצת גדולי התורה, ונטל חלק פעיל במערכות היהדות באה"ק.
בערב שבת קודש, סמוך להדלקת הנרות, י' חשון תשכ"ו, נפטר רבי דוב בעריש, כששפתיו ממללות 'נשמת כל חי'.

צאצאיו:
בנו רבי יעקב וידנפלד, כיהן כר"מ בישיבת כוכב יעקב בטשעבין. זוגתו מרת רחל בת רבי חיים קנר. הי"ד.
בנו רבי ישראל יוסף וידנפלד, כיהן אף הוא כר"מ בישיבה. זוגתו הרבנית, מרת מרים רייזא בת הגאון רבי מנחם זמבה אב"ד ורשא. הי"ד.

יום שישי, 1 באוקטובר 2010

רבי מנחם מנדל רובין - הורוביץ אב"ד לינסק


אילן יוחסין של הרב הקדוש רבי מנחם מנדל רובין - הורוביץ אב"ד לינסק, שיום פטירתו חל ביום שמחת תורה דחוצה לארץ, כ"ג תשרי, רבי מנחם מנדל נפטר בשנת תקס"ד לפני מאתיים ושבע שנים.

רבי מנחם מנדל רבין נולד בראשית שנות הת"ק, לאביו רבי יעקב רובין אב"ד לינסק-ליסקא [קודם לכן כיהן בעיר הולדתו - באליגראד], בן רבי צבי הירש אב"ד בוליגרד, בן רבי משה אב"ד באליגראד, מגזע רבנים וקדושים ששימשו כמה דורות ברבנות העיר באליגראד, עד לרבי נפתלי צבי רבין שהיה האב"ד הראשון דק"ק באליגראד, ומנוחתו כבוד בטארנא. ומעלה בקודש. [על פי מסורת רבני לינסק].  
על אמו של רבי מנחם מנדל, אשתו של רבי יעקב רובין, נמסרו שתי גירסאות מי היתה, ושניהם אינם ברורות די הצורך. על פי מגילת היוחסין בספר 'שפתי צדיקים', הרי שהיא היתה בת הגאון רבי נתן אב"ד דוברומיל, בת הגאון בעל ה'פני יהושע'. על פי גירסא נוספת שהובאה בספר 'משפחות עתיקות בישראל', אשת רבי יעקב רובין היתה בת הגאון רבי יעקב יוקל הלוי הורוביץ אב"ד גלוגא. אך כאמור, שתי גירסאות אלו, אינם נראותת כמדויקות.
רבי צבי הירש רבין הנ"ל, היה גם חותנו של רבי שמואל אב"ד טשארטקוב וזוואניץ. חותן הגאון רבי יוסף יאסקא אב"ד פודקאמין, בעל אהל יוסף, [שיש שכתבו אודותיו שהוא זקנו של רבי משה לייב מסאסוב].
לרבי יעקב רובין הנ"ל, היו שני בנים, בנו בכורו היה רבי יהושע רובין אב"ד רימנוב, אבי ר' לייבוש אב"ד סאניק. ובנו השני של רבי יעקב, היה נשוא מאמרנו, הלא הוא רבי מנחם מנדל רובין אב"ד לינסק.

רבי מנחם מנדל רובין, נשא לאשה, את מרת ביילא בת הגאון רבי יצחק הלוי הורוביץ אב"ד דק"ק האמבורג, בן רבי יעקב יוקל הלוי הורביץ אב"ד גלוגא, בן רבי מאיר הלוי הורוביץ אב"ד טיקטין, מגזע משפחת הורוביץ המפוארה, [יש שכתבו שהוא מצאצאי השל"ה], ומצאצאי הר"ר העשל. אודות שידוך זה מסופר, כי הדבר היה בעת התכנסות הרבנים במסגרת ועד ארבע ארצות, שם נפגשו שני הרבנים, רבי יצחק הורוביץ אב"ד המבורג, ורבי יעקב רובין אב"ד ליסקא, ויתקשרו ביניהם בקשרי שידוכין.
בית חותנו, היה בית שמגדלין בו תורה, ומלבד בניו הרבנים של ר' איציק'ל המבורגר, נודעו במיוחד חתנים הגאונים, הלא הם, הגאון רבי משולם איגרא אב"ד טיסמניץ, הגאון רבי יעקבקא לנדא בן ה'נודע ביהודה', רבי ישכר דב אב"ד הנובר, ועוד. ומצאצאי רבי איציק'ל, הסתעפו משפחות רבות, ובתוכן גדולי תורה, מחברים, רבנים, ומורי הוראה נודעים. מאות ואלפים התיחסו אליו, בהם בעלי שם משפחת הורוויץ, ובעלי שמות משפחה אחרים בכל קהילות ישראל, עד ימינו אלה. (יצחק רפאל, תולדות רבינו, בראש ספר 'משנת הלוי', שנדפס מתורתו של רבי איציק'ל, על ידי מוסד הרב קוק).

בתחילה שימש רבי מנחם מנדל כאב"ד לעשנוב, שם אף נולד בנו רנ"צ, אחרי שנת תקל"ג נתמנה לרב בהורודנקה, ובשנת תקמ"ב לאחר שנפטר אביו, נקרא למלא את מקומו ברבנות לינסק, ומסופר שהתנה את בואו לשם בתנאי שיקימו לו ישיבה לתלמידים מובחרים. מדברי תורתו של רבי מנחם מנדל הובאו בספרו של בנו 'ליקוטו מור"ם', ולאחרונה נדפסו כספר בפני עצמו 'חלק צדיק', בהוצאת נחלת צבי, בני ברק תשס. עוד הרבה יש להאריך בשבחו של רבי מנחם מנדל, ורעייתו הצדקנית, אך לא זה מקומו.

כאמור, נפטר רבי מנחם מנדל בכ"ג תשרי תקס"ד, ומנוחתו כבוד בעיר לינסק, סמוך לקברו של אביו הגאון רבי יעקב. 

צאצאיו של רבי מנחם,
המפורסם שבין בניו של רבי מנחם מנדל, ה"ה הגאון הקדוש רבי נפתלי צבי הורוביץ אב"ד ראפשיץ, שקודם לכן מילא את מקום אביו ברבנות העיר לינסק. יתר בניו הם, הגאון רבי ישראל יעקב יוקל הורוביץ אב"ד בולחוב, שנשא לאשה בת בת הגביר רבי נחום צויזמיר מסטרי, להבדיל מאביו ושאר אחיו, ר' יוקל לא נמנה בין החסידים. רבי שמואל שמעלקא הורוביץ אב"ד ראמאן ובאר, חתנו של הגאון הקדוש, רבי חיים אב"ד טשערנוביץ, בעהמ"ח 'באר מים חיים'. רבי יהושע העשל הורוביץ אב"ד יאניב, וזוגתו הרבנית מרת צפורה גולדה בת ר' אברהם דוד אב"ד סאטנוב, לעת זקנה דר ר' יהושע העשל בברוד ושם נפטר ל' תשרי תקפ"ח. ובת אחת היתה לו, לר' מנחם מנדל, והיא, מרת רחל אשת רבי צבי הירש מגיד מישרים דק"ק חירעב, מגזע הכנסת יחזקאל.

יום ראשון, 12 בספטמבר 2010

רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה רמת אהרן

בערב ראש השנה, נפטר בבני ברק, הרב הצדיק רבי יצחק יעקב רבינוביץ - האדמו"ר מביאלה רמת אהרן (בתמונה, יושב, עם האדמור מסטריקוב. צילום: העולם החרדי).
נסקור כאן בקצרה את שושלת יחוסו.

רבי יצחק יעקב נולד לאביו האדמור הרב הקדוש רבי יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלה, ולאמו הרבנית מרת חנה פעשא.

אביו, רבי יחיאל יהושע מביאלה, נודע כאיש קדוש ופועל ישועות, הוא נולד ה' טבת תרס"א בשעדליץ, לאר פטירת זקנו ואביו, והוא בן חמש שנים, עבר להתגדל בבית אבי אמו הרה"ק רבי לייבוש מאוזרוב, ולמד אף אצל האמרי אמת מגור, בשנת תרפ"ג שב לעירו שעדליץ לקומם את החסידות מחדש. בימות המלחמה נמלט לרוסיה משם גורש לסיביר, עד שלאחר תלאות רבות הגיע בשנת תש"ז לארץ ישראל. כאן נודע לאחד מחשובי האדמורים בירושלים, עד לפטירתו בכ"א שבט תשמ"ב. מחברתו הצדקנית מרת חנה פעשא [בת ר' חיים אליעזר הכהן ברנהולץ], נפטרה ט' סיוון תשנ"ב.

אביו, רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ, לאחר פטירת אביו, החל לשמש כאדמור מביאלא בשעדליץ, אלא שלא ארכו הימים, ואף הוא נפטר לבית עולמו, בז' חשוון תרס"ו. הוא היה חתנו של הרה"ק רבי לייבוש השני מאוז'רוב - רבי אריה לייב אפשטיין, בעהמ"ח 'ברכת טוב'.

אביו, רבי יעקב יצחק האדמור הראשון לבית ביאלה, בעל ה'דברי בינה', נולד בי"ד טבת תר"ז, נשא לאשה את הרבנית הצדקנית מרת רחל לביאה בת הרב הקדוש רבי יהושע מאוסטרובה, בשנת תרל"ג לאחר פטירת חותנו בכ"ח ניסן, הוכתר רבי יעקב יצחק לאדמור, מכיוון שרעייתו היתה בת יחידה להוריה, נחשב הוא לממשיך דרך חותנו בחסידות. רבי יעקב יצחק נפטר כ"ג אדר ב תרס"ה.

אביו, הרב הקדוש רבי נתן דוד משידלובצה, רעייתו הרבנית מרת דבורה פעריל.

אביו, הרב הקדוש רבי ירחמיאל מפשיסחא, חתן רבי דב אב"ד שדה לבן וקראשניק.

אביו, רבי יעקב יצחק, היהודי הקדוש מפשיסחא, זיע"א.

אביו, רבי אשר, מגיד מישרים בפשעדבורז.



משפחת חותנו

רבי יצחק יעקב רבינוביץ, היה חתנו של הרה"צ רבי אברהם אביש קנר מטשחויב - חיפה, בן רבי יעקב שמשון קנר בן רבי משה קנר, חתן הרה"ק בעל התורת חיים מקוסוב.
רבי אברהם אביש, היה מצד אמו נכד רבי משה הלברשטאם מברדיוב בנו של בעל הדברי חיים מצאנז.
חותנו של רבי אברהם אביש, היה הרה"צ רבי מרדכי משה יוסף מוסקוביץ מסוליצא, ומעב"ק, מגזע המגיד מזלוטשוב, רבי מאיר מפרימישלאן, השר שלום מבעלז, ראפשיץ, ועוד.

יום שישי, 4 בדצמבר 2009

תולדות משפחת גלבשטיין

ראש המשפחה, הוא הגאון ר' הלל משה מעשיל גלבשטיין, שילוב של גאונות מפליאה, עם חסידות מבית חבד וקוצק.
הלל משה נולד בביאליסטוק בד' כסליו תקצ"ד לאביו רבי צבי הירש, תלמיד חכם ועסקן, ובלומה לאה שהיא דור י"ב לשל"ה הקדוש (מתוכם ט' דורות לויים).
הילד מעשיל פקח וממולח, יושב ולומד יומם ולילה. ובביאליסטוק, יש שטיבל של חסידי קוצק. מעשיל הקטן, מסתקרן לדעת מה קורה שם. יום אחד הוא מטפס ומציץ מהחלון לראות מה עושים אותם חסידי קוצק בשטיבל שלהם ועל מה ולמה רודפים אותם. הוא רואה מעגל של חסידים רוקדים בדבקות. והריקוד לא נפסק. שעה ועוד שעה. לפתע תפסו אותו זוג ידיים ומשכו אותו לתוך השטיבל פנימה, אל תוך המעגל. מעשיל נדבק ונסחף בהתלהבות ובאווירה הקדושתית. היתה זו ההכנה של חסידי קוצק לתפילת שחרית "פשוטה". אחרי ריקוד שכזה, התפילה נראית אחרת לגמרי. בשטיבל של קוצק, לא פינקו את המבוגרים, ולא בזו לילדים. מעשיל הקטן הופך להיות אחד מן החבורה. פעמים מספר התגנב הילד מביתו ונסע לקוצק באין יודעין.
נשא לאשה את בתו של רבי אליהו מסוקולקה, מחשובי חסידי קוצק שבעיר. עשר שנים ישב בקוצק והשרף מקרב אותו ביותר.
ר' מעשיל עולה ומתעלה ונפשו לא יודעת שובעה. הוא שואף לעוד ועוד. מששמע שבליובביץ מרביץ תורה וחסידות בדרך מיוחדת במינה, הגאון הצדיק רבי מנחם מנדל בעל ה"צמח צדק", השתוקק לנסוע אליו ולראות בעיניו, חסידות זו, מה טיבה. דבר שכזה בין חסידי פולין, לא היה מקובל. בפולין אמרו: מורא רבך כמורא שמים, ואין שני שמים. יש רק אייבישטער (קב"ה) אחד ורבי אחד. אבל ר' מעשיל לא מוותר. הוא נכנס לרבי מקוצק ומבקש רשות לנסוע לליובביץ בכדי להכיר את דרך החב"ד. השרף מקוצק נהנה מהתלמיד הצעיר ומתשוקתו לתור אחר האמת. סע לשלום, הוא מפטיר. ר' מעשיל נוסע ונשאר בליובביץ כחצי שנה. ה"צמח צדק" מקרב אותו. הגיע חג הפסח, ר' מעשיל מבקש לעשות את הסדר אצל הרבי אבל השמש אומר לו: אפילו לנשיא בבל לא נותנים כאן להכנס! אם תרצה, מציע לו השמש, אתה יכול לסעוד בביתי. אבל להפתעת החסידים, הרבי בעצמו מזמין את ר' מעשיל לסדר שלו.
ר' מעשיל חוזר לקוצק, אבל שומר אמונים גם לבעל ה"צמח צדק" ורואה בו רבו מובהק. לאחר פטירת השרף מקוצק, הוא ממשיך לנסוע ל"חידושי הרי"מ".
לאחר פטירת ה"חידושי הרי"מ" וה"צמח צדק", מחליט ר' מעשיל לעלות לארץ ישראל. בראשית שנת תרכ"ט הוא מגיע לירושלים. הנציג הראשון של חסידות קוצק בארץ הקודש. פתח בית מאפה, כשאשתו עומדת בחנות, ור' מעשיל יושב יומם ולילה, על התורה ועל העבודה. גם לאשתו ציווה כי כאשר יגיע הרווח בחנות לפרנסת השבוע, שתסגור את החנות. גם יהודים אחרים צריכים להתפרנס.
גדולי ירושלים, החלו אט אט לעמוד על טיבו של גאון וצדיק זה. האדר"ת, רבה של ירושלים, מקיים איתו שיעור קבוע בהלכה ומתייחס אליו כתלמיד לרב ה"תורת חסד", רבה של לובלין שעבר לגור בירושלים, מתייעץ איתו בשאלות קשות, הגאון מבריסק, המהרי"ל, מתפעל מגאונותו ומחריפותו.
ארבע פעמים בשנה הוא נוסע לעיר חברון שם מכהן ה"שדי חמד" כרב. ידידות מיוחדת נקשרת ביניהם. הם לומדים יחד. סיפר נכדו של ר' מעשיל: פעם הודיע סבא לגאון בעל ה"שדי חמד" כי הוא שב לירושלים בשעה פלונית. משום מה, נתאחרה נסיעתו בשעתיים. כאשר הגיע ליציאה מהעיר, רואה ר' מעשיל שהגאון בעל "שדי חמד" עומד ליד ביתו שהיה סמוך ליציאה מהעיר, הוא המתין שם שעתיים בכדי להיפרד מידידו ר' מעשיל. לאחר שנפרדו, שאל הרב יעקב מאיר, תלמידו של השדי חמד שעמד איתו בפליאה: עבור יהודי קטן זה, עמד כבודו בשמש שעתיים?
נענה הגאון: אין הוא יהודי קטן, הוא יהודי גאון וצדיק. כדאי הוא שאעמוד בעבורו, לא רק שעתיים, אלא עשרים וארבע שעות.
ר' מעשיל הרבה בצומות ובסיגופים. הוא ישב בדירתו, ליד החלון, בעיר העתיקה, כשדרך החלון ניתן לראות את הכותל המערבי. כולו היה שרוי בציפיה לגאולה. היתה לו תכנית להציב משמרות להר הבית, כשם שהיה מלפנים כי לדעתו, מצוות שמירת המקדש נוהגת גם בזמן הזה. הוא כתב ספר מיוחד על כך, אבל גדולי ישראל לא קיבלו את דעתו.
ביום כ"ד חשון תרס"ח, השיב ר' מעשיל את נשמתו ליוצרה, בהיותו בעיר חברון, ושם הובא למנוחות.
לפני כשנתיים כשמלאו מאה שנים לפטירתו, התקיימה עליה רבתי לקברו, בהשתתפות רבים מצאצאיו.


בנו יחידו היה ר' מנדל גלבשטיין.
צאצאיו של ר' מנדל:
ר' שמעון צבי גלבשטיין, נולד בשנת תר"ן, נפטר כ"ו אב תשכ"ז. רעייתו הראשונה מרת מנוחה רחל בת ר' נחמן אפשטיין חתן ר' יהודה לייב סלונים מצאצאי בעל התניא. ובזיווג שני נשא את מרת רייזל (אשר בזיווג ראשון היתה נשואה לר' יצחק שלמה ערבליך ונולדה לה בת אחת, מרת שיינדל אשת ר' דוד פרנקל ז"ל) בת ר' שלמה ישראל רמרז בן אחות הרבנית מלכה מבעלז, וחתנו של ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו. האריכה ימים ונפטרה כ"ה ניסן תשמט, ומנוחתה בהר הזיתים ליד קבורת אמה ואחותה. לר' שמעון צבי מזיווגו הראשון נולדו בן ובת, הבן הוא ר' אברהם הלל גלבשטיין חתן ש"ב ר' יהודה לייב סלונים. והבת היא מרת אסתר מלכה נחמה אשת ר' אהרן זאב רבינוביץ אף הוא מגזע משפחת בעל התניא.
ר' שלמה גלבשטיין.
ר' [יצחק מאיר] יעקב גלבשטיין, נפטר ה' סיוון תשכ"א. רעייתו מרת פרומה בת ר' אלעזר קליינמן, נפטרה כ"ג טבת תש"כ. מצאצאיהם: ר' משה מנחם מנדל גלבשטיין, שנפטר בשבוע העבר, רעייתו מרת מרים גיננדל לבית זוננפלד נפטרה ח"י שבט תשסד. ר' אליהו דוד גלבשטיין, נפטר ט' כסלו תשס"ה, רעייתו מרת יונה [סמט?] שמסרה כי היא נכדת הר"ר ברוך ממעזיבוז. ר' צבי שוהם – גלבשטיין נפטר י"ד טבת תשס"ד. ר' אברהם שלמה גלבשטיין, נפטר י' כסלו תשנ"ג. מרת ליבא פרוש ע"ה נפטרה צעירה לג בעומר תש"י.
מרת אסתר יהודית אשת ר' יעקב יוסף וינקלר, הבדחן החסידי המפורסם מבתי ראנד, נפטר ט"ז אלול תשכ"ו. בנם ר' הלל משה מנדל וינקלער נפטר י"ט תשרי תשמח.

יום שני, 25 במאי 2009

ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו

במאמרים קודמים הארכנו בתולדותיו של ר' צבי יוסף מרודניק, ופירטנו את צאצאיו, ועתה נבוא לפרט את צאצאי חתנו הצעיר מבין השלשה, הלא הוא ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו צפת. ר' אברהם יהושע העשל נולד בשנת תקצ"ו בעיר סוקולוב, לאביו ר' אלימלך רובין שכיהן כרב העיר. זקינו היה ר' אשר ישעיהו רובין מראפשיץ חתנו וממלא מקומו של הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ. אמו של ראי"ה מרת דינה, היתה כפי הנראה נינתו של האוהב ישראל מאפטא.

[כבר הזכרנו במאמר קודם הנ"ל, את העובדא שאלפסי ווונדר כתבו שראי"ה היה חתנו של ר' שמואל זנוויל בינדיגער, אך לזה אין מקור, וברור בקרב צאצאיו כי הוא היה חתנו של ר' צבי יוסף מרודניק].

ר' אברהם יהושע העשל נתייתם עוד בהיותו ילד עול ימים, כבן עשר שנים לערך. ונתגדל על ברכי אחיו הבכור, ר' יצחק רובין בברודי, שהיה חתנו של השר שלום מבעלז. על פי מסורת המשפחה כבר בשנת תרי"א, בהיותו אך בן חמש עשרה שנים, נתמנה לכהן כרב בעירו, במשך תשע עשרה שנים. בשנת תר"ל עזב את סוקולוב מפני מגיפות שהתחוללו בה, וקבע משכנו בעיר יאסלו, יאסלו היתה עיר צעירה, ועדיין לא היו בה חיים יהודיים של ממש, ראי"ה הקים את המוסדות ואת בית הכנסת, והשקיע בזה את כל חייו. בשנת תרמ"ט, עקב אי עמידה בתשלומים הבנק עיקל את בית הכנסת ומכרו לכנסיה, ר' אברהם יהושע העשל, נשבר מן הענין והחליט לעזוב את העיר ולעלות לארץ ישראל. בהותירו אחריו את בנו ר' צבי יוסף, והוראתו העיקרית היתה, לפדות את בית הכנסת. בארץ ישראל, [לאחר שנה אחת בירושלים] קבע ראי"ה את משכנו בעיה"ק צפת, שם כיהן כאב"ד לעדת אוסטרייך אונגרין, עד לפטירתו במוצש"ק ל' תשרי תרס"ט. ראי"ה כיהן כרב תשע עשרה שנה בעיר הולדתו סוקולוב, ותשע עשרה שנה ביאסלו, ותשע עשרה שנה בצפת.

צאצאי ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו

  • ר' צבי יוסף רובין אב"ד יאסלו. נולד בשנת תרט"ו, נשא לאשה את מרת שרה בת הגביר ר' אברהם אביש קנר מסאנוק. מילא את מקום אביו והיה רב ביאסלו, לאחר שאביו עלה לארץ ישראל. במשך ארבעים שנה היה רב בעיר, והיה אצלו תורה וגדולה במקום אחד. לפני המלחמה ביקר בארץ ישראל. בימי המלחמה העולמית הראשונה נשאר בעירו, וסבל מרדיפות ע"י הרוסים הן בעיר עצמה, והן בנסיגתם לקחו איתם בני ערובה וביניהם את ר' צבי יוסף וביקשו עבורו כופר נפש גדול. לאחר נדודים ארוכים הגיע לקייב, וכעבור ארבע שנים, שוחרר לנפשו, שבור ורצוץ היה, וגופו נחלש והלך עד שנפטר בחנוכה תרפ"ט. צאצאיו: א. ר' אלימלך רובין אב"ד יאסלו, חתן ר' אברהם חיים הורוביץ מפלאנטש. עוד בחיי אביו הרביץ תורה ברבים בעיר יאסלו, וכמעט כל הצעירים בעיר, היו תלמידיו. כאביו, גם הוא היה בעל צורה, בעל קומה משכמו ומעלה, פניו הפיקו זיו של אצילות, זקנו הצהוב ירד לו על פי מדותיו. והוא שימש ברבנות למעלה מעשר שנים. בפרוץ המלחמה, ברח לטארנוב, אך לאחר תקופה קצרה חזר ליאסלו להיות עם בני קהילתו בצרה. ונהרג בעיר בעינויים, עם עוד בעלי בתים חשובים מבני העיר. בנותיו 1. מרת רחל אשת ר' דוד הלברשטאם הי"ד, ברמ"מ ה"ש מסטרופקוב. היה סמוך על שולחן חותנו, ואחר כך נבחר לאב"ד דוברא 2. רחל אשת ר' יואל הלפרין, ב"ר מתתיהו חיים אב"ד דובשיץ. ישב ביאסלו בבית חותנו, עם פרוץ המלחמה הצליח להמלט יחידי מהתופת אל הגבול הרוסי, עד לבוכרה. לאחר המלחמה הגיע לברגן בלזן שבגרמניה, וכיהן שם כרב, במיוחד עסק עם ר' שלמה כהנא אב"ד וורשא בתקנת עגונות, והדפיס את ספרו 'אוסף תקנת עגונות'. לאחר כמה שנים, היגר לארצות הברית, בזיווג שני לאחר המלחמה נשא את מרת ראכיל בת ר' אברהם הורוביץ מדעמביץ. ב. ר' אהרן רובין הי"ד, נשא אשה מבארדיוב, ובמלחמת העולם הראשונה ברח לשם, קבע משכנו בפרשב, ונהג שם אדמורות. נספה בשואה. ג. ר' מנחם מנדל רובין, חתן ר' טוביה יחיאל מיכל הלפרין מסאסוב, ישב זמן מה בלבוב ואחר כך נקרא לארצות הברית שם כיהן כאדמו"ר מיאסלו, נפטר שם צעיר בכ"ז טבת תרפ"ז, וכעת נתפרסמה תמונת מצבתו באתר kevarim. אלמנתו חזרה לפולין ונישאה לר' משה'לי רובין מצאנז [ר' משה אליקים בריעה, ראה להלן]. בנו יחידו הבח' טוביה יחיאל מיכל רובין, נפטר ממחלה כמה ימים לפני הגירוש מבאכניא. ד. מרת מרים אשת ר' הירשלי רובין, עוד בבחרותו נחשב ל'עילוי' מפורסם בקלויז בטארנוב, דומ"ץ בעיר יאסלו על יד חותנו, אך לא רצה לשמש ברבנות, היה עובר לפני התיבה בשבתות ובמועדים. בנו ר' אפרים עבר לאנטוורפן מאמצע שנות התר"ץ, ונתמנה כר"מ בהישיבה שם, בימי השואה גורש על ידי הנאצים ונהרג באושוויץ עם בן ובת הי"ד. ה. מרת רייזא אשת ר' מרדכי עפשטיין נכד המאור ושמש, אדמו"ר מניישטאדט בלודז, היה סמוך על שולחן חותנו ביאסלו, ותקופה קצרה ניהל את הבנק שלו. ואחר כך היה בווישניצא, ומשם ללאדז. ו. מרת דינה אשת ר' חיים ברוך רובין משינאווא, נכד ר' יחזקאל שרגא משינאווא, אחרי המלחמה העולמית הראשונה, נתמנה לרב הצעיר בווישניצא על יד אביו, וכשנפטר אביו בי"ג ניסן תרח"צ נתמנה על מקומו לכהן כאב"ד. בימות השואה התחבא בגטו באכניא עם ר' אהרן מבעלז ור' יצחק ישעיה מטשחויב, ונרצח על ידי איש הגסטאפו לאחר שהזדהה כאדמור מבעלז, ביום ג' אלול תש"ג, אשתו נרצחה בי"ב (י"ד) אלול, וכן רוב צאצאיהם – עשרה ילדים ונכדים רבים - נרצחו. שרד רק בנם הרה"צ ר' אברהם יהושע העשל ראבין מווישניצא בלאס אנג'לס, הוא היה תלמיד מובהק להרב מטשעבין, עוד בטשעבין. וחתן ר' משה יצחק פיש, ב"ר צבי אביגדור מקאליב. ראי"ה ניצל בשואה בניסים גלויים, בשנת תש"ו יצא לארצות הבירת ופתח בית מדרש בניו יורק, ומשנת תשי"א קבע מקום משכנו בלאס אנג'לס. הוא נפטר בשנת תש"ס לערך, ומנו"כ בצפת למרגלות בית החיים הישן. ז. מרת פסיה אשת ר' דוד הורוביץ ב"ר נפתלי הורוביץ ממעליץ, התקרב לציונות, עזב את פולין והלך לגור בוינה ובברלין, ובשנות התר"פ הלך לו לאמריקה, ושם נפטר י"א סיוון תשי"ז. ח. מרת שושה, נפטרה צעירה ממחלה, בעודה ארושה.
  • ר' אשר רובין, נקרא על שם אבי זקינו ר' אשר ישעיהו מראפשיץ, בנקאי בעיר ראזבדוב, בתחילת שנות התר"ס היגר לאמריקה, בנים לא היו לו כי אם בנות.
  • מרת דינה אשת ר' שלמה ישראל רמרז, דינה נולדה בסביבות שנת תר"כ-ה לערך, בצעירותה נישאה ולא היו לה ילדים במשך 15 שנה, היא נתגרשה מבעלה הראשון וחזרה לגור בבית אביה. בשנת תרמ"ט כשעלה ראי"ה לארץ ישראל, נסעה עמו על דעת לעלות לארץ ישראל, אך בהגיעם לאיסטנבול אמר לה ראי"ה: 'דינה תסעי בחזרה ליאסלו לאחותך פרומה, תתחתני שם וגם תלדי ילדים, בין ילדים שלי לא היו עקרים, לא הבנים ולא הבנות'. דינה חזרה לפולין, ליאסלו, ושם נזדמן לה זיווגה ר' שלמה ישראל רמרז, בנו של ר' יהודה זונדל רב העיר סקאהל, [גיסו של השר שלום מבעלז, וכנראה שהיה בנו של ר' שמואל צבי מדרישקעפאלי] שנתאלמן מאשתו מרת סימה לאה ונותר עם ארבע בנות. כשנפטר ר' שלמה ישראל בשנת תרס"ז לערך, ונשארה מרת דינה אלמנה עם שתי ילדות, כתב לה אביה מצפת 'ילדים צריכים לחנך, השאירי את המסחר בפולין קחי את הילדות ובואי לצפת, ונחיה ביחד'. ואכן בשנים הבאות חיה בצפת, כשהרעו תנאי המחיה בארץ, יצאה לפולין לשלוח מעט מזון לבנותיה. ולאחר המלחמה העולמית, חזרה לארץ ישראל, וקבעו משכנן בירושלים. נפטרה ט' אדר תרפ"ח. מר' שלמה ישראל נולדו לה שתי בנות. א. מרת רישא רייזל (שושנה), אשת ר' יצחק שלמה ערבליך הי"ד, באח"ב לר' משה לייב מסאסוב, ומצאצאי היהודי הקדוש מפשיסחא. ממנו נולדה בתה 1. מרת יפה אשת ר' דוד פרנקל מגזע ראפשיץ. ובזיווג שני נישאה רייזל לר' שמעון צבי גלבשטיין. ב. מרת פרומה אשת ר' שמואל שמעיה לוריא, נפטרה צעירה לימים לאחר מחלה קשה בכ"ט כסלו תר"ץ, והשאירה אחריה בת יחידה, ר' שמעיה לוריא מחסידי סלונים בירושלים, נישא בשנית, ולא נולדו לו עוד ילדים..

  • מרת רייזל אשת ר' יששכר דב ליברמן, נכד ר' הירשלי טארנער. ובזיוו"ש אשת ר' לייביש הלפרין אב"ד בראז'אן. בשנת תרמ"א נישאה בזיווגה הראשון. בנה א. ר' חיים ליברמן אב"ד דאברא, חתן ר' אהרן הורוביץ מבייטש. ילדיו: 1. ר' אברהם יהושע העשל ליברמן ליבני. 2. ר' אלתר יששכר דב ליברמן. 3. ר' יצחק ליברמן הי"ד, זו' מרת ביילא בת ר' מנשה מרילוס מראפשיץ, נהרג בשואה עם משפחתו. 4. מרת שיינדל אשת ר' אברהם אנגלארד אב"ד ור"מ קרית באבוב בת-ים, בעהמ"ח אמרי אברהם, נפטר ח' ניסן תשל"ו. 5. מרת מרים אשת ר' צבי הירש פלדמן משגיח בישיבת מיר באמריקה, נפטר י"ד אלול תשל"ז [בתו חשא אשת ר' זאב וייס]. 6. מרת רעכיל דבורה אשת ר' אהרן טייטלבוים.
  • מרת פרומה אשת ר' מנחם מנדל בארון, נכד צאנז והס"ק מראדושיץ. גר בעיר יאסלו, וכשר' אברהם יהושע העשל עלה לארץ ישראל, היו מבני הקהילה שרצו בו כרב, והיה לו בית מדרש משלו שהקים בעיר. נהרג בשואה עם זו' בעיר יאסלו בשבת קודש ז' טבת בשנת תש"ב. ילדיהם א. ר' יונה בארון חתן ר' אלעזר רוזנפלד מאושפיצין חתנו של הדברי חיים מצאנז. אבי הרה"צ ר' אברהם יהושע העשל בארון מקאמינקא בירושלים. ב. מרת יוטה אשת ר' משה אליקים בריעה רובין נכד הדברי חיים מצאנז, שבזיווגו השני נשא את אלמנת ר' מנחם מנדל רובין (ברצ"י, הנ"ל) ר' משה היה חסיד מקושר לש"ב רב"צ מבאבוב, היה רב צבאי בצבא פולין, ופעל רבות למען החיילים היהודיים ובכלל השתדל רבות אצל השלטונות למען היהודים בפולין. במלחמה ברח לסיביר, ונפטר שם ביום ה' י"ב טבת תש"ה. בנו יחידו ר' אליעזר ירוחם רובין בארצות הברית.

  • ר' יצחק רובין בן הזקונים, נולד בשנת בשנת תר"ם, אשתו מינדל (בת ר' נפתלי רובין מוישניצא, גם הוא נין ר' אשר ישעיה מראפשיץ וחתן ר' יחזקאל שרגא משינאווא). ר' יצחק עלה עם אביו לארץ בשנת התרמ"ח, ולאחר מכן חזר לפולין למצוא אשה. ואחר איזה שנים שב ועלה לצפת להיות לאביו לעזר, מילא את מקום אביו בצפת לאחר פטירתו, ועוד קודם לכן בחיי אביו כבר שימש כדיין, והיה חבר בבית דין הקבוע שהקים הרידב"ז יחד עם ר' שמואל לוריא, ור' ישעיהו הורוביץ. לאחר שנפטר, אלמנתו ובנותיו חזרו לפולין ומשם לקחו להם חתנים. בנותיו א. מרת דינה אשת הרה"צ ר' אלתר יעקב יצחק שרגא וגשל מלאנצהוט. ב. מרת רחל מרים אשת ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד דוקלא. ג. מרת בילא אשת ר' שבתי יצחק הרציג ב"ר נפתלי צבי אב"ד טשיטש, ר' שבתי יצחק נולד תרס"ט, ולאחר נישואיו היה סמוך על שולחן חו"ז ר' נפתלי רובין, בסוף שנת תרצ"ו נבחר לכהן ברבנות העיר גודוב הסמוכה, נסע לר' חנה ה"ש מקאלושיץ נספה בקיץ תש"ב ללא ילדים. ד. מרת ריזשא אשת ר' נחמן שטיינמץ.

עוד שני ילדים לר' אברהם יהושע העשל מרישומי המאטריק'ל ולא מצינו אודותם פרטים נוספים (וכנראה שנפטרו צעירים):

  • ברוך
  • בילה.