משפחת שיף מצעהלים - וינה, היחוס לפנים מאירות

עוסקים אנו ביחוסו של הרב וואזנר, וכעת נספר על יחוסו מצד אמו.

כאמור, אבי אמו של הרב וואזנר, היה רבי בן ציון שיף מוינה. תלמיד המהר"ם שיק, ותחילה נביא כאן סיפור מעניין אודותיו שנשתמר במכתב ששלח הגאון רבי יוסף פיש מרוזנברג בשנת תרל"ז אל המהר"ם שיק, ונשתמר המכתב המקורי בכתב ידו, אצל האספן הנודע רבי שאול הוטערר מאנטוורפן, ונדפס בשות מטה יוסף, במהדורה החדשה בני ברק תשסה, עמ' רכ, וכך הוא כותב בשלהי המכתב:

"אחרי אשר חתמתי שמי, ויקר אלי איש א' ירא וחרד לדבר ה' מאד ובר אוריין חשוב, ואמר: הנני שמח מאוד מאוד על כי מצאתיך כותב אגרת להגאב"ד דק"ק חוסט נ"י, זה שני ירחים [הייתי] בע"מ וויען ונקראתי מהקצין הרב ... מו"ה בנציון שיף נ"י לבוא אצלו בליל [שב"ק] לסעודת זכר, ונעניתי לו ראשי, והל[כתי ... ע]ם אחוזת מרעים, וכאשר ראינו סביב ל[החדר] ולא ראינו שום קינדבעט בריפף [שמירה ליולדת] ... [על מ]טתה של יולדת, כן תמהנו ושאלנו ... היתכן שמדקדק במצות כמוהו יניח ... כזה הנהוג בכל בתי ישראל ה ...נפלאות היא בענינו – והוא השיב ... [מ]יין רבי חוסטער רב האט גע[זאגט] ער האלט ניכטס דאפאן דארום ... ע"ז השבנו אם גם איש נ[אמן] ... מעם הוא, קשה להאמין על צ... שאל נא עתה את [הרב] נ"י בעצמו, אולי ייטיב עמנו לגלו[ת] ... [הטעם] בזה.

ועתה נמשיך ביחוסו, ותחילה נספר על יחוס אבותיו של רבי בנציון שיף, בתיקון טעות ממה שכתבנו בפעם הקודמת. וזה סדר היחוס, על פי כתבי רבי אברהם בנדיקט בספרו באר המועדים חלק ב', ועל פי ספר יחס משפחת שיף שנדפס בוינה תשי"א, ומקורות נוספים.

• רבי בנציון שיף, [ברנדר שיף] נולד בשנת תר"ד בעיר צעהלים, לאביו רבי יעקב יצחק שיף, ולאמו מרת טשארנא. כאמור, בבחרותו למד בישיבתו של המהר"ם שיק בחוסט, ונחשב לאחד מחביבי תלמידיו, והיה מספר עובדות רבות שראה אצל רבו. נשא לאשה את בתו של ר' שמואל ווייס ממיאווע, כאמור, אחר נישואיו קבע ר' בנציון את מושבו בוינה, ואף שימש כנשיא ק"ק שיפשהול בעיר, נפטר ביום כ"ו טבת תרע"ח, והובא לקבורה בעיר צעהלים, מקום מגורי אבותיו.
• אביו, רבי יצחק יעקב שיף, [איגנץ שיף] ממיסדי קהילת החרדים בוינה, ק"ק שיפשוהל, בה כיהן הגאון רבי זלמן שפיצר כאב"ד. נולד בשנת תקס"ב נשא לאה את מרת טשארנא בת חנה, היא נפטרה ביום י' אב תרכ"ד, אז נשא ר' י' יצחק אשה שניה בשם גיטל שלוס, היא האריכה ימים אחריו ונפטרה בשנת תרמ"ב. ר' יעקב יצחק חתום פרענומעראנטן מצעהלים על ספר עקידת יצחק, פרעשבורג תר"ט. נפטר ביום י"ד חשון תר"ל, והובא לקבורה בק"ק צעהלים. צאצאיו: היו לו 12 ילדים מאשתו הראשונה, ארבע בנות ושמונה בנים, ומהם ר' שמואל שיף זו' מרים קאהן, אבי ר' דוד שיף, אשר מצאצאיו יצאה משפחת שמידל ועוד. אחת מבנותיו של רבי יצחק יעקב, היתה דבורה אשת ר' יחיאל כץ קליין אשר מצאצאיו יצאה משפחת בנדיקט ועוד.
• אביו רבי בנימין שיף, נולד בשנת תקמ"ב בעיר שליינינג, ועבר עם אביו לצעהלים. בהיותו כבן שמונה עשרה, נשא לאשה את מרת מרים. נפטר ט"ו טבת תר"ט בצעהלים. היו להם תשעה ילדים, ומהם: שלמה הירש שיף נפטר תרמא, גבריאל שיף נפטר תרנה, אברהם נפטר צעיר תקצט, ור' יצחק יעקב הנ"ל.

הגאון רבי אייזל חריף

היום מלאו מאה וארבעים שנה לפטירתו של הגאון רבי יהושע אייזיק שפירא אב"ד סלונים, המפורסם בכינויו ר' אייזל חריף.

בבחרותו שימש כחוזר בחצרו של רבי אהרן מסטראשלה, שאביו נמנה על חסידיו המובהקים, אך כל ימיו היה מתנגד לחסידות, ולא שמר אמונים להנהגות החסידיות של בית אביו שנהג בהם בימי נעוריו.

זוגתו מרת חיה בת הנגיד רבי יצחק פיין ממינסק. כפי המסופר, ר' אייזל בצעירותו למד בקלויז המפורסם במינסק, ונודע שמו לתהילה בקרב אנשי העיר. העשירה מרת רבקה בלומקס, אשר קיוותה להשיא את ר' אייזל לאחת מבנותיה, הזמינה את אביו רבי יחיאל למינסק על פי הזמנתה של אולם במכתב הזמנתה אליו, לא גילתה את סיבת הזמנתו לבקר אצלה, ומיד עם בואו לעיר לא נתן לו בעל האכסניה שלו - ר' יצחק פיין - לצאת את ביתו עד שתקע לו כף והסכימו שאייזל ישא לאשה את בתו.

כבר מצעירותו נודע בשכלו החריף ובזכרונו המופלא, בתחילה שימש כמגיד מישרים בבית הכנסת של החברא קדישא במינסק, מאותה עת נשתמרה חליפת מכתבים עם רבי זכריה יאליש מלבוב, הפונה אליו בתוארים: "חריף ושנון בפלפול וסברא, הלא בשמו הקדוש יקרא, מוהר"ר יהושע אייזיק מ"מ דח"ק בק"ק מינסק". קיבל סמיכה לרבנות מר' אבלי פוסבולר, בשנת תקצ"ג לערך, וזמן קצר לאחר מכן, נתמנה לכהן כרב בקלווריה, בשנים הראשונות שימש שם כדיין, עד לפטירתו של רבי אריה לייב ברוידא רבה של העיר, בשנת תקצ"ט, שאז נתמנה למלא את מקומו. משם בשנת תר"ב נסע לכהן בקוטנה. בשנת תר"ט עבר לכהן כרבה של העיר טיקטין. ומשם עבר לכהן כרבה של העיר הגדולה סלונים, בה כיהן עד לפטירתו כאמור, ביום ד' טבת תרל"ג.

על מצבתו נכתב, פה מנוחת כבוד אדמו"ר הגאון הגדול האמיתי מאור הגולה, גאון ישראל וקודשו, רשכבה"ג נר ישראל, עמוד הימיני פטיש החזק כקש"ת מרן כ"מ אייזק זצק"ל בהרב ר' יחיאל ז"ל אב"ד דפה בעהמ"ח ספרי ... נגנז ארון הקודש ביום ערב שבת ד' לחודש טבת שנת תרל"ג לפ"ק תנצב"ה. ר' אייזל נקבר בבית הקברות החדש בסלונים.

בהלווייתו הספיד המגיד מקלם ר' משה יצחק. בבית הקברות הספידו רבי צבי ארקין מתלמידי החכמים שבעיר.

בירושים תרלה, נדפסה חוברת 'אבל כבד', הספד שנשא ר' בנימין בר שמואל [אב"ד סטויפץ מחבר שארית בנימין] על פטירתם של כמה מגדולי הדור, ובהם גם ר' יהושע אייזיק.  

לא נודע לנו הרבה על יחוסו המדוייק, אבל אפרט את המעט שכן נודע, ומזה אפשר לנסות להרכיב אילן יוחסין.

אביו, היה רבי יחיאל שפירא, שהיה מפורסם לצדיק עובד ה' בעבודה תמה, במקצועו היה שען. היה מקושר אל הרב הקדוש בעל התניא, ולאחר פטירתו נסע אל הרב הקדוש רבי אהרן הלוי מסטראשלה, בעקבותיו המשיך בנו, שהיה כאמור, 'חוזר' על דברי תורתו של האדמו"ר. ר' יחיאל נולד תקל"ב נפטר בשנת תר"ז, כפי הנראה בעיירה ראש.

אביו רבי מרדכי שפירא, בהקדמת הספר ברכת משה, נאמר עליו כי היה אב"ד גלוסק וגלובקי. עוד נמסר עליו כי היה מקורב אל הגאון מוילנא. זוגתו היתה נכדת הגאון רבי יחיאל הלפרין בעל סדר הדורות.

רבי נתן נחום הלוי מווארשא - מאמר מסכם

אחרי ההוספות הרבות שנוספו לתולדות רבי נתן נחום הלוי, אערוך כאן מאמר מסכם [לבנתיים], מכל הידוע לנו לתולדותיו ותולדות צאצאיו.

 "הרב הנכבד בתורה, צדקת ה' עשה, ונצר מגזע קדושים", רבי נתן נחום הלוי קאהן, נולד לאביו רבי אליעזר הלוי, ולאמו מרת מירל, בשנת תקנ"ז לערך. אמו מרת מירל היתה בת רבי נתן אחיהם [המשותף?] של האחים הקדושים רבי אלימלך מליזענסק ורבי זושא מאניפולי.

בראשונה נשא לאשה את מרת שרה בת שמואל.

בצעירותו, [לפני או אחרי נישואיו, אינני יודע], דר בסטוטשין, ועל שמה נקרא לימים ר' נתן סטוצ'ינער.

ישנן בפולין שתי עיירות בשם סטוטשין, וכפי הנראה ר' נתן לא היה גר באחת מהן, אלא בעיירה שצ'וצ'ין שבבלרוס, ועל כן, בהגירתו לווארשא בירת פולין, היה נקרא גם ר' נתקי ליטוואק, וכך נשתמר שמו בפי חסידי פולין.

בערוב ימיו, בשנת תרכ"א, נשא ר' נתן נחום אשה נוספת, בשם מרת גיטל בת ר' מאיר [זילברמן]. כאמור, בכ"ה אלול תרכ"ז נפטר ר' נתן נחום ומנוחתו בבית החיים שבווארשא, ומצבתו קיימת עד היום, מאה ארבעים וחמש שנה לאחר פטירתו.

ואלו הם צאצאיו של ר' נתן נחום, כפי שמצאתי עד כה:

• הר"ר שמואל מנחם הלוי קאהן, נשא לאשה את מרת שרה בת הר"ר בועז זונאבנד חתנו של הרה"ק ר' אברהם מטשכנוב זי"ע.
• הר"ר לייזר חסיד ממקאווי חותנו של ר' אייזיק לנדא.
• אשת ר' יצחק אייזיק לונדברג, אבי מרת רבקה אשת הרה"ק רבי אברהם יששכר רבינוביץ מראדומסק, אשר קרא לבנו כשם חותנו זקינו, הוא הרה"ק רבי נתן נחום רבינוביץ מקרימילוב. מלבד ר' נתן נחום, היו לו כמה וכמה בנים נוספים, ואלו הם: א. הבכור רבי יחזקאל רבינוביץ מילא את מקומו כאדמו"ר מראדומסק. ב. רבי שלמה רבינוביץ מעלקוש. ג. רבי יעקב יוסף רבינוביץ מקלאבוצק מחבר 'אמת ליעקב'. ד. רבי משה אלימלך הכהן רבינוביץ חותנו של האדמו"ר האחרון לבית ראדומסק רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ [בן ר' יחזקאל הנ"ל]. ה. אשת רבי מנחם מנדל אלטר בן האדמו"ר רבי יהודה לייב אלטר בעל השפת אמת מגור. ו. אשת רבי אברהם קאליש בנו של האדמו"ר רבי מנחם קאליש מאמשינוב. ז. אשת רבי מרדכי מנדל מאוטבוצק.





רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ מקרימילוב

רבי נתן זצ"ל - אח לקדושי עליון

כהוספה והשלמה למאמר הקודם - על רבי נתן נחום הלוי ממשפחת רבי אלימלך מליזענסק - בו הזכרנו את רבי נתן - אחיהם של שני האחים הקדושים, הרב הקדוש רבי אלימלך מליזענסק, והרב הקדוש רבי זושא מאניפאלי, נתעכב כאן על המעט הידוע על רבי נתן, ועל צאצאיו, וננסה להעמיד לו עץ משפחה מסודר.

מי היה ר' נתן, ומה ידוע לנו עליו?

בספרו 'אנציקלופדיה לחכמי גליציה', (חלק ב עמ' 885), כותב מאיר וונדר, כי ר' נתן - אחיהם של ר' אלימלך מליזנסק ור' זושא מאניפולי - כיהן כאב"ד סטוצ'ין. וכן, באחד מראשוני המאמרים של ויתילדו, כתב הרב ווקשטיין על רבי נתן שהיה אב"ד סטוטשין אך סימן זאת בסימן שאלה, לאות שהדבר בספק אצלו. יתכן שמקור שמועה זו, בכינוי נכדו - ר' נתן נחום הלוי מוורשא – שכפי שהזכרנו במאמר הקודם, היה נקרא ר' נתן סצוצינער.

בספר שם ושארית לר' לוי גרוסמן, כתב שר' נתן היה גר בביאליסטוק. ואכן זה אנו יודעים, שהיה לו חתן מביאליסטוק, כפי שנפרט להלן.

אם כן, יש לנו שני מקורות אודות מקום מגוריו של ר' נתן, אך לכאורה שתיהם אינם מבוססים אלא אך בשל העובדה שצאצאיו נמצאו גרים שם.

צאצאיו של רבי נתן

חיפשתי בספרים וברשומות, אודות צאצאיו של רבי נתן, וזה מה שמצאתי עד כה.

• בן אחד היה לו לרבי נתן, והוא רבי אליהו, לא ידוע עליו הרבה, רק מרישום יוחסין של אחד מצאצאיו נמסר, שהוא היה חותנו של רבי טוביה הלוי, אבי ר' נתן נטע הלוי מרימענעץ [או רימנוב], אבי ר' אלימלך צבי הלוי שפירא, אביהם של א. רבי יעקב שפירא אב"ד טערצאל נפטר י"ב טבת תרס"ו. ב. מרת רחל אשת ר' יוסף דוד ווייסבערג סופר מירושלים, נפטרה .
• בתו של רבי נתן היתה אשת רבי אליעזר ליפמן ליכטנשטיין. ר' אליעזר ליפמן היה בנו של הגאון רבי קלמן ליכטנשטיין אב"ד ביאליסטוק. בניו של רבי אליעזר ליפמן, היו: א. רבי אברהם ליכטנשטיין שכיהן כרב בלידא ובווילקאמיר ובפראשניץ ובעוד כמה וכמה ערים, וחיבר כמה ספרים במקצועות התורה, ובחתימתו בראש ספר כנפי נשרים, חותם נין ונכד לגאון תפארת ישראל הרב מוהר"ק קלמן אב"ד דק"ק ביאליסטאק, ונכד לצדיק תמים בדורותיו מוהר"ר נתן זצ"ל. אח לקדושי עליון הרב מוהר"ר זוסיא מהניפאלי. והרב מוהר"ר אלימלך נשמתם בעדן.

חתימת ר' אברהם בשער ספרו כנפי נשרים

     

רבי מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטרדם

במאמר הקודם הצגנו את משפחתו של רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד, ותיארנו בהרחבה את אילן היוחסין שלו, נותר לנו להשלים אילן יוחסין למשפחת חותנו הגאון רבי מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטערדם.

רבי מרדכי יהודה לעוו, נולד תקפ"א לערך, כנראה נתייתם מאביו בגיל צעיר, שכן נתגדל בבית דודו זקינו רבי ישראל לעוו, למד בישיבתו של הכתב סופר בפרשבורג, והיה תלמידו של הגאון רבי שלמה זלמן אולמן בעל היריעות שלמה במאקאווא, מסופר כי רבי חיים יוסף גוטליב אב"ד סטרופקוב פעם ציווה לו שיסע אל הדברי חיים מצאנז, ואמר שצריך לשאול קודם את רבו בעל היריעות שלמה אם יסכים שיסע לדברי חיים, והוא ענה לו שמצווה ליסע לצאנז, ומאז היה מקושר מאוד לאדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז, ואף אחר פטירתו, לא נסע ר' מרדכי יהודה לרבי אחר, ורק אחר שמונה שנים החל לנסוע לבנו בעל הדברי יחזקאל משינאווא. בשנת תר"א לערך, נשא את בת ר' אשר זעליג הירש כדלהלן, בשנת תרי"ט נבחר לכהן כרבה של העיר אינטערדאם, מעניין לציין כי הכפר אינטערדאם היה כפר יחודי באיזור כולו, שכן כמעט כל תושביו היו יהודים, ורק אחר מלחמת העולם הראשונה, החל הכפר להתרוקן מתושביו היהודים.

בשנת תרכ"ז הביא לדפוס את הספר 'בית יהודה וישראל', מתוך כתבי דודו זקינו מגדלו, רבי ישראל לעוו. בשנת תרס"א הביא לדפוס את הספר מר דרור, מתוך כתבי זקנו רבי מרדכי לעוו. רבי מרדכי יהודה נפטר ביום י"ח שבט תרס"ד, והשאיר אחריו חידושי תורה בכתובים. נספד ביום ז' אדר תרס"ה, מרבי אליעזר דייטש, ונדפס ההספד בספרו דודואי השדה, סעאיני תרפט.

היו לו תלמידים רבים בישיבתו באינטרדאם וביניהם נמנה הגאון הקדוש רבי אליעזר פיש מביקסאד. תשובות אליו נדפסו ברבים מספרי השו"ת בדורו.

צאצאיו,

• רבי אשר זעליג לעוו חתן הגאון רבי יהודה גרינפלד אב"ד סעמיהאלי. בנו, רבי שמעיה לעוו הי"ד חתן רבי יעקב יהודה הכהן גליק [שאף הוא צאצא למשפחת פריינד], ר' שמעיה כיהן כאב"ד סעקעלי קרעסטור משנת תר"ע לערך, נהרג בשואה, כ"ח אייר תש"ד. ונדפס ממנו ספר 'בני שמעיה', ברוקלין תשך. בנו האדמו"ר רבי משה אריה לעוו מטעמשוואר באמריקה חתן האדמו”ר רבי אליעזר פיש מביקסאד הנ”ל, בעהמ”ח ספר משה ידבר, ובהקדמת הספר פירט את יחוסו.
• אשת רבי אלעזר שטיינמץ מבורשה, נפטר ד' סיוון תרע”ד. חותנו של רבי דוד צימטבוים מגרוסוורדיין, אב"ד קריניצה שבגליציה, ומחבר חסדי דוד.
• מרת פראדיל אשת רבי אברהם יהושע פריינד דידן.

אביו רבי יששכר לעוו, כנראה שנפטר צעיר לימים.

חותנו [ולא אביו], רבי מרדכי לעוו מבאניהאד, נולד בשנת תקל"ט לערך, ונפטר צעיר בשנת תקס"ב, נכדו הדפיס מכתביו את הספר מר דרור, וכתוב עליו בראש ספרו, שלמרות צעירותו, היה מפורסם, כבר בימי הגאון רבי משולם מטיסמניץ, ועוד האריכו שם בהקדמה אודותיו.

שער הספר מר דרור

אביו רבי אריה יהודה לעוו, כיהן כדיין בעיר באניהאד, נפטר תקע"ז. השאיר אחריו ספר בכתב יד, פני אריה, על תלמוד ירושלמי, ונדפס על ידי אחד מצאצאיו הגאון רבי משה אריה פריינד בירושלים. מלבד בנו רבי מרדכי הנ"ל, היה לו בן נוסף, רבי ישראל לעוו, אב"ד דארדא, ופינפקירכן. בעהמ"ח בית יהודה וישראל, נפטר תמוז תרכ"ט. בהסכמת הדברי חיים לספרו, כותב עליו, שהוא מפורסם בכל המדינה לשבח ולתהלה. צאצאיו: א. הנגיד ר' שלום לעוו בגרוסוורדיין, נזכר בהקדמת אביו לספרו.

האדמור מתולדות אהרן רבי אברהם יצחק קאהן

בשבת מלאו חמש עשרה שנה לפטירתו של האדמו"ר מתולדות אהרן, רבי אברהם יצחק קאהן זצ"ל. כדרכנו, לא נעסוק בתיאור דמותו, ואף לא בתיאור החסידות הסגורה שביסס במאה שערים. אלא נתאר את אילן היוחסין שלו,

רבי אברהם יצחק, היה בנו של הרה"צ רבי אהרן דוד הכהן קאהן מהוניאד, [חתם פרענומעראנטן על ספר זהב שבא מרבי שמעון גרינפלד, ורנוב תרצג, וכן על ספר חנוך בית יהודה, מר' אברהם דוב ליכטנשטיין, בעקלאן תרצז], בן רבי חיים יצחק קאהן מיחוסי כהונה, הוא נפטר בשנת תרנ"ז, ואלמנתו מרת דבורה סעריל עלתה לארץ ישראל עם בניה ברוך ואהרן דוד.

ר' אהרן דוד קאהן הנ"ל, היה חתנו של רבי משה דייטש מקרעטשניף הי"ד. הוא הכין לדפוס את ספרו של אביו 'נפש דוד' בשנת תרפ"ט. הוא גר בסיגעט, וכיהן בה כעין אדמו"ר, ונקרא על מקום מגוריו הקודם – קרעטשניף.  עוד אודותיו ואודות אביו הרחבנו בעבר במאמר על ר' יצחק אייזיק מסטרי.

אביו רבי דוד נתן דייטש אב"ד קרעטשניף והגליל, בעהמ"ח נפש דוד על התורה, מחסידי רוזין וטשארטקוב. נודע כמתמיד גדול ודרשן מפואר, מסופר כי ברכותיו נתקיימו. התכתב בהלכה עם רבים מגדולי דורו, ותשובות אליו, מופיעות בשו"ת שואל ומשיב, שו"ת בית שלמה, שו"ת מנוחת אשר ועוד. נפטר בקרעטשניף תרל"ט, ושם מנוחתו כבוד, זוגתו מרת שיינדל לאה עלתה לארץ ישראל אחר שנתאלמנה ממנו, ונפטרה שם, ל' כסלו תרמ"ו.

האדמור מתולדות אהרן

אביו רבי יוסף יואל דייטש אב"ד דק"ק מאניסטריץ וחאדרוב, בעהמ"ח 'יד יוסף', תלמידו של רבי יהושע באב"ד אב"ד טארניפאל. ובצעירותו כיהן כדיין שם עד שנת ת"ר לערך, אחר כך כיהן כאב"ד מאנסטרישץ, ובאחרונה היה אב"ד חאדרוב, שם אף נפטר ביום ח' אלול תרי"ג. זוגתו [השניה, ראה להלן] מרת רחל האריכה ימים אחריו, ונפטרה כ' תשרי תרמ"ט. יש אליו תשובות רבות בשו"ת חתם סופר ועוד. בניו, ר' דוד נתן דייטש הנ"ל. ר' שמעון דייטש. ר' משה ממונסטרישץ, אשר התכתב בהלכה עם הגאון רבי שלמה קלוגר מברודי.

על פי כתב יוחסין שהוזכר בויתילדו 80, היה ר' יוסף יואל, ממשפחתו של האהל דוד רבי דוד דייטש אב"ד עיר חדש. וכפי הנראה, היה ר' יוסף יואל בן אחיו של ר' דוד. ומשכך, עולה יחוסו מעלה בקודש אל גאוני משפחת דייטש, ויש עוד להרחיב ולבסס את עץ המשפחה.