רבי שבתי אלטמן רב ומגיד מישרים בבודפסט

בשבת ימלאו שמונים שנה לפטירתו של רבי שבתי אלטמן רב ומגיד מישרים דחברה 'אהבת רעים', ומורה צדק בק"ק עיר הבירה בודפסט. נפטר ביום כ"ז אייר תרצ"ו. כמה חידושי תורה, שהיה רבי שבתי שולח לפרסום בקובץ תל תלפיות, נשתמרו לדורות. וחלקם נדפסו מחדש בקונטרס ניצוצי אש, שהדפיס אחד מצאצאי אחיו. עוד מעט מדברי תורתו משוקעים בתוך ספריו של אביו, ים של יהודה ומי יהודה דלהלן.

רבי שבתי נשא לאשה את בתו של רבי חיים טייטלבוים מה' מאדע. בעיר מאדע, היה ענף גדול ממשפחת טייטלבוים, לאורך השנים.

רבי נתן נטע טייטלבוים כיהן כראש הקהל בשנות התר"ן. ועוד מאה שנים קודם לכן, בשנת תקס"ג, מופיע בפנקס הקהל דק"ק מאדע, חתימות של אחד מפרנסי הקהילה בשם אברהם טייטלבוים. [הועתקו בשו"ת הלכתי שבין רבי ישראל עוזר וואהל אב"ד מאדע לרבינו החתם סופר, וראה בקובץ זרע יעקב – סקווירא, גליון טו – אלול תש"ס.

כפי הנראה ר' חיים טייטלבוים חותנו של ר' שבתי, היה אף הוא ממשפחה זו.

כאמור, רבי שבתי נפטר ביום כ"ז אייר תרצ"ו. אומנם, כל המנציחים בדור האחרון, מבני משפחתו הרחוקה, בספרי בני המשפחה, כתבו שנפטר ביום כ"ח אייר, אך רבי שמשון אלטמן, אחיו של רבי יהודה, כותב בעצמו בהקדמת חלק ב' לשו"ת מי יהודה, כי אחיו נפטר ביום כ"ז אייר.

וזה סדר יחוסו של רבי שבתי,

אביו רבי יהודה אלטמן, נולד בשנת תרי"ט, היה תלמידו של רבי יהושע ברוך רייניץ, נשא לאשה את מרת חנה רבקה בתו של רבי שרגא צבי טננבוים.

האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל

היום מלאו עשרים שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג - קרית צאנז נתניה.

רבי יקותיאל יהודה נולד ביום ד' בשבט תרס"ה בעיר רודניק שבגליציה, נשא לאשה את מרת פסיה בת ש"ב רבי חיים צבי טייטלבוים בעל העצי חיים אב"ד סיגעט. כבר בצעירותו, נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" בקלויזנבורג, והרביץ שם תורה לתלמידים, בישיבה שעמדה בראשותו. בימות השואה, גלה לאושוויץ, והיה לדמות מופת במחנות. שם, גם שיכל את אשתו ואת אחד עשר ילדיהם. לאחר המלחמה נתגלה בכוחותיו הגדולים, כאשר החל להפיח רוח חיים באודים העשנים, במוסדות שארית הפליטה.

כאשר הגיעה לאמריקה, נשא שם את רעייתו הרבנית בזיוו"ש, בתו של הגאון רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא. והקים גם שם מוסדות תורה וחסידות.

לאחר מכן, עלה לארץ ישראל, ויסד מוסדות תורה וחסידות, בקרית צאנז בנתניה. ומפעלים רבים בראשם עמד, בית חולים לניאדו, ומפעל הש"ס.

ביום ט' תמוז תשנ"ד נפטר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, ובכך בא הקץ, לדור הראשון של חסידות צאנז – קלויזנבורג.

הרוצה להרחיב עוד על דמותו, ימצא רבים אחרים שכתבו עליו, ואנו אין עסקנו אלא בשושלת היוחסין של רבי יקותיאל יהודה.

וזה סדר יחוסו,

• אביו, רבי צבי הירש הלברשטאם אב"ד רודניק, נולד בשנת תר"י, נשא בראשונה אשה לבית משפחת הורוביץ, ולאחר פטירתה נשא בשנית, את מרת חיה מינדל לבית שפירא, נינת הרה"ק רבי צבי אלימלך שפירא בעל הבני יששכר מדינוב, כיהן כרב בניסקא וברודניק. נפטר ט"ו אב תרע"ח. מאשתו הראשונה נולדו לו, שנים, רבי נפתלי הלברשטאם אב"ד רודניק, ומרת פעסיל אשת ש"ב רבי משה הלברשטאם ב"ר אשר מאיר הלברשטאם מבוכניה, וכשנתאלמנה ממנו נישאה בשנית לשפירא. מאשתו השניה נולדו לו לרבי צבי הירש, בניו האחרים, רבי אברהם הלברשטאם אב"ד רודניק, ורבי יקותיאל יהודה דידן. מתורתו נדפס הספר צבי תפארה, נתניה תשס"ג, תשס"ו.
  

בעל הקדושת יום טוב מסיגעט

היום כ"ט שבט מלאו מאה ועשר שנים לפטירתו של הגאון רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגעט, דור רביעי בשושלת הרבנים למשפחת טייטלבוים. לפני שנציג כאן את מגילת היוחסין שלו, נתעכב קמעא בתולדותיו.

רבי חנניה יום טוב, או כפי שכונה בפי כל, ר' ליפא נולד ביום ו' סיון תקצ"ו, לאביו רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, ולאמו מרת רחל לבית אשכנזי. 

בבחרותו נשא לאשה את מרת רייצא בת האדמו"ר רבי מנשה רובין נכדו של הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ, ממנה לא נולדו לו ילדים, ולאחר כעשרים שנה הפקיד לה גט בבבהיתר מאה רבנים. בשנת תרכ"ד בהיותו פחות מבן שלושים, נתמנה לרבה של העיר טעטש, בה כיהן ברבנות במשך קרוב לעשרים שנה. 

בשנת תרל"ח נשא בשנית אשה, את מרת חנה בת דודו רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. בשנת תרמ"ג נתמנה לרבה של העיר סיגעט, בה כיהן למעלה מעשרים שנה, עד לפטירתו ביום כ"ט שבט תרס"ד, לאחר מחלת לב ממושכת. אלפים מיהודי האיזור נהגו בו כאדמו"ר, והעריצו אותו עד למאד. 

מצבתו של רבי חנניה יום טוב ליפא. ויקי

לאחר פטירתו הדפיסו מדברי תורתו את הספר קדושת יום טוב על התורה ומועדים.

ואלו הם צאצאיו של רבי חנניה יום טוב ליפא:

• רבי חיים צבי טייטלבוים ממלא מקומו כאב"ד סיגעט, בעל העצי חיים, נולד תר"ם, נשא לאשה את מרת ברכה סימה בת רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט, נפטר בצעירותו ו' שבט תרפ"ו. רבים מילדיו נפטרו צעירים, והרבה מצאצאיו נהרגו בשואה. נשארו כמה מהם, והבולט שבהם הוא רבי משה טייטלבוים שכיהן כממלא מקום דודו רבי יואל כאדמו"ר מסאטמאר, ונודע בחיבורו ברך משה.

רבי שמעון פרנקל תאומים אב"ד פודגורזא

אתמול, ביום טוב הראשון של חג הפסח מלאו 110 שנים לפטירתו של הגאון רבי שמעון פרנקל תאומים אב"ד פאדגארזע, אשר בין צאצאיו נמנים הרבה רבנים בדורנו, למרות שהרבה מצאצאיו נספו בשואה. ואלו תולדותיו. נולד בשנת תר"י לאביו רבי יחזקאל שרגא פרנקל תאומים אב"ד קלאסני, בבחרותו נישא לנכדתו של האדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז, בת בנו רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב. בהיותו בן שבע עשרה שנים, מינהו זקנו הדברי חיים לרב בעיר פאדגארזע, ונתן לו גיבוי מלא, על אף גילו הצעיר.

חתום פרענומעראנטן על ספר חידושי מהרץ קראקא תרמב, ועל הספר בית ועד לחכמים מהגאה"ק רבי יעקב צבי יאליש בעל מלא הרועים קראקא תרמד, ועל ספר עמודיה שבעה למברג תרמח, וכן על ספר כוס הישועות לרבינו מהרשש"ך, אשר נדפס בעירו פאדגארזע, תרס"ג [לאחר פטירתו של ר' שמעון]. וכן בשנת תרנ"ח חתם ונתן דמי קדימה על ספר קול יעקב אף הוא מבעל מלא הרועים. ואף נדפס מכתבו אל כבוד ד"ז ומחו' מרן הרב הגאון הקדוש צדיק יסוד עולם מופת הדור רשכבה"ג כקש"ת מו"ה יחזקאל שרגא שליט"א אבד"ק שינאווע, וכותב לו שעשה רצונו הקדוש ועיין בהכתבים של המחבר, ויוכל כ"ק מרן שליט"א ליתן הסכמה. וחותם, ח"א המשתחווה מרחוק מול הדרת קדשו, שמעון אלטר פרענקיל תאומים.

חתימתו של ר' שמעון גם מופיעה על ספר אמרי שפר, לר' נפתלי הירץ אב"ד זעליחוב ווישניצא, לבוב תרמג, אך מה שנכתב עליו שם שהוא נכד המחבר, אך זה טעות, כי המדפיסים הדפיסו את הספר הנ"ל יחד עם הספר מרגניתא דר"ב לזקינו בעל הברוך טעם, ואת רשימת הפרענו"מ המשותפת כנראה, הדפיסו בספר ברוך טעם.

כמו כן, בספר מלחמת מצוה – מכתב גלוי, נדפס מכתבו בענין הפולמוס בקהילות סיגעט בשנות התרמ.

רבי שמעון נפטר בהיותו בן חמישים ושתים ביום ט"ו ניסן תרס"ב.

יחוסו

אביו, הגאון רבי יחזקאל שרגא פרנקל תאומים אב"ד קלאסני ועיר וויעליטשקא, מחבר דברי יחזקאל על התורה, למד תורה מפי אביו, ומפי דודו בעל הדברי חיים מצאנז, שאף השיב לו תשובה שנדפסה בשו"ת דברי חיים חו"מ סימן ל"ז. תשובה נוספת אליו נדפסה בשו"ת בית יצחק להגאון ר' יצחק שמעלקיש אב"ד פרעמיסלא יו"ד סימן עא. החדושים שבספרו  דברי יחזקאל, חלק א' הוא על התורה, חלק ב' הוא בשמעתתא ושו"ת. הסכמתו של רבי יחזקאל נדפסה בספר אמרי בינה, שחיבר רבי עקיבא דיין ומו"ץ בעירו קלאסני, אשר נדפס תרלג ובשנית בקראקא תרמב. גם כתב הקדמה להדפסה השניה של הספר ברוך טעם, פרעמישלא תרלח. כמו כן, חתום מקלאסנע על ספר חומר בקודש זולקווא תרלו, על ספר אמרי שפר לר' נפתלי הירץ אב"ד זעלחוב וק' ווישניצא [וכתוב בטעות שהוא נכד המחבר, כנ"ל אצל בנו] ועל ספר 'בית ועד לחכמים' מבעל מלא הרועים קראקא תרמד, ועל ספר מנחם ציון [אשר בטעות נחשב כספרו של ר 'מנחם מנדל מויטבסק והאמת שחיברו ר' מנחם מנדל משקלוב] פשמישל תרמ"ה, רבי יחזקאל נפטר פתאום בג' שבט תרמ"ה. צאצאיו אשת ר' יוסף טייטלבוים אב"ד נפולומיץ ואשת ר' שמעון שטרן אב"ד גדוב, ואשת ר' שמואל שמלקא עזריאל פרנקל ממלא מקומו כאב"ד קלסני ויליצקה.

אביו הגאון החסיד רבי יהושע העשל פרנקל תאומים אב"ד קאמרנא, נפטר ד' תמוז תר"ג.

יחוס האדמורים מויזניץ

במאמר הקודם, אחר פטירתו של כ"ק האדמו"ר מויזניץ זצ"ל, פירטנו את יחוס אבותיו, והעלינו את כל עץ הממשפחה של שושלת אדמורי ויזניץ. במאמר שלפנינו, אפרוט את יחוס חותנו של האדמו"ר זצ"ל, הלא הוא רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעעש.

כ"ק האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויזניץ זצ"ל, נשא לאשה בחודש ניסן תש"ב את הרבנית לאה אסתר,

היא נולדה בשנת תרפ"א, ונפטרה כ"ט שבט תשנ"ג, בת שבעים ושתים שנה. כאמור, היא היתה בת רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעש, ויחוסו מסתעף ועולה מגזע מרום היחס, צאנז, שינאווא, טשכויב, דעעש, קוסוב, קוריץ, והבעש"ט.

וזה סדר יחוסו:

רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעעש, בן רבי משה פאנעט מדעעש, בן רבי מנחם מנדל פאנעט מדעש בעל ה'מעגלי צדק', בן רבי יחזקאל פאנעט מקארלסבורג, בעל ה'מראה יחזקאל', בן הנגיד רבי יוסף פאנעט.

דף עד על רבי חיים מנדל, שרשם גיסו ר' אביש קנר

רבי חיים מנחם מנדל פאנעט, נולד בשנת תרנ"א בדעעש, למד בישיבת חוסט אצל בעל ערוגת הבושם, ואצל אחיו הקרן לדוד. הוא נשא לאשה את בת האדמו"ר רבי יעקב שמשון קנר מטשכויב. שני ילדים היו לו, בתו הרבנית לאה אסתר הנ"ל, ובנו הבחור יחזקאל שרגא פאנעט הי"ד. רבי חיים מנדל נספה בשואה, עם אשתו ובנו, ושאר בני קהילתו, בי"ח סיון תש"ד.

אביו, רבי משה פאנעט מדעש, נולד באורישור - שם כיהן אביו כרב וראש ישיבה - בשנת תר"ג, וכאשר עבר אביו לדעש בשנת תרכ"א, נותר הוא לבדו בן שמונה עשרה שנים למלא מקום אביו כרב באורישור. בזיווג ראשון נשא לאשה בת רבי יצחק יחיאל נכד בעל קונטרס הספיקות. מזיווג זה נולדו לו שני בנים.

בני שלשים, רבי יוסף רוטנברג מקאסאן

היום מלאו מאה שנה לפטירתו של הרה"ק רבי יוסף רוטנברג מקוסון, בעהמ"ח 'בני שלשים'. במאמר זה, נזכיר בקצרה את תולדותיו ונפרט את עץ משפחה של אדמורי קוסון שנסתעף ממנו.

רבי יוסף נולד בעיר העליטש בבית זקינו, ביום ג' אב תרי"ג. להוריו צבי וחיה דרעזיא. היה תלמידם של דודו הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב, ושל בעל הדברי חיים מצאנז, ונסע לאדמורים רבים אחרים, ביניהם גם ש"ב רבי אליעזר צבי מקאמרנא. בהיותו בן שתים עשרה אירס את מרת שרה יטל בת הרה"ק רבי משולם פייש הלוי מטאהש. ולאחר שלש שנים נישאו, ובתחילה גרו בטאהש סמוך לחותנו. לאחר פטירת חמיו נתקבל כרב על מקומו, משם עבר לכהן ברבנות בניר-מאדע, ובשנת תרנ"ד הגיע לדעברצין, ובסוף קבע מושבו בקוסון. זוגתו מרת שרה יטל נפטרה ח' חשון תרע"א. והוא נפטר כאמור, ביום כ"ג חשוון תרע"ב לפני מאה שנים בדיוק.

 בברית אביו קרא לו יוסף, וכשסבל מרדיפות, הוסיף לשמו אות ה' לשמירה, ומאז נקרא יהוסף. בספרו בני שלשים, יש כמה חלקים של דרות שדרש, 'יד יוסף' דרשות לשבת הגדול, 'דברי יוסף' דרשות לשבת שובה, 'עדות ביהוסף' מוסר והתעוררות לימים נוראים.

שער הספר בני שלשים

להלן נפרט כיצד היה נכדו של הרבי בעל עטרת צבי מזידיטשויב, הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז אמר על רבי יוסף, "יש לו - לנכדו של הרבי, מוח כהרבי, והיה עתיד להגיע למדרגתו של הרבי, רק שלא היו לו רביים כהרבי וגם כי בארץ מגוריו [הונגריה] אינם מבינים בטיב רבי".

וכעת נציג עץ משפחה של שושלת אדמורי קוסון

צאצאיו של רבי יוסף הם:

• הרה"ק רבי חיים שלמה רוטנברג מקוסון. בעל ה'שמועה טובה'. זוגתו הרבנית מרת רייצא בת הרב הקדוש רבי אשר ישעיה רובין מקולבסוב נכד ראפשיץ. בצעירותו היה אב"ד ניר-אדאני חמש עשרה שנים, משנת תרע"א בא לכהן כאב"ד בעיר קאסאני, ואחר שנפטר אביו שימש גם כאדמו"ר שם, נפטר ו' טבת תר"פ בקוסון. צאצאיו. א. ר' משה שמואל רוטנברג אדמו"ר מקוסון. ב. הינדא נפטרה צעירה. ג. מינדל אשת דודה ר' ישראל צבי רוטנברג דלהלן. ד. ר' יחיאל רוטנברג נפטר צעיר בשנת תרפ"ח. ה. מר'ת רחל מלכה אשתו השניה של דודה ר' ישראל צבי הנ"ל. ו. מרת חיה דרעזיא אשת רבי יואל צבי ראטה אב"ד טיסא סלקא, היא נהרגה בשואה והוא נפטר י"ז ניסן תשי"ח. ז. מרת שרה ינטל אשת ש"ב ר' יהודה דב רוטנברג.

• רבי משה שמואל רוטנברג, חתן ר' בן ציון פיש מבארשא, מצאצאי בעל קונטרס הספיקות כיהן כאדמו"ר מקוסון בקליינוורדיין, נפטר באמריקה ט"ז אייר תש"ו. וזוגתו מרת שרה דבורה זיסל נפטרה י"ד אדר א' תשי"ז. צאצאיו. א. ר' פנחס שלום רוטנברג, בקליינוורדיין ובסוף ימיו באמריקה, נפטר כ"ד תמוז תשכ"ו. ב. ר' שלמה אליעזר רוטנברג, זוגתו מרת חיה בת הגאון רבי שמעון גרינפלד אב"ד סעמיהאלי. נהרגו כ"ג אייר תש"ד, הי"ד. ג. ר' אפרים אשר רוטנברג רב בלוס אנג'לס. ד. ר' יהודה דב רוטנברג הנ"ל. ה. מרת חיה דרזיא אשת ש"ב ר' יחיאל בר חיים שלמה רוטנברג.

האדמו"ר מספינקא ירושלים ר' מרדכי דוד כהנא זצ"ל

בירושלים נפטר הבוקר, הגאון הצדיק רבי מרדכי דוד כהנא, שמילא את מקום אביו כאדמו"ר מספינקא בירושלים.

נולד בשנת תר"צ לערך, בסרעדנא. בשנת תש"א עלה עם אביו לארץ ישראל. בירושלים נשא לאשה את בת הרה"ח ר' משה מנחם הרשטיק. מאז פטירת אביו, בשנת תשל"ח, ישב ר' מרדכי דוד על כסאו, והנהיג את בית מדרשו בירושלים, במשך שלושים ושלש שנים. האדמו"ר היה גם חבר במערכת 'אוצר הפוסקים', והיה תלמיד חכם גדול בפני עצמו. דברי התורה שנשא בשולחנותיו היו בעלי תוכן למדני מפולפל. נהג במנהגו של רבי אלעזר בריזל הירושלמי, והיה נוסע לשבות בשבתות בערי השדה.

אביו של ר' מרדכי דוד, היה האדמו"ר רבי יוסף מאיר כהנא, מספינקא, בירושלים. בצעירותו, כיהן כאב"ד סערדנא, לאחר מכן כר"מ ואדמו"ר באונגוואר, ובשנת תש"א עלה לירושלים, והקים בה את בית מדרשו.

יחוסו של האדמו"ר

יחוס משפחת כהנא, מסתעף ועולה עד לבעל קונטרס הספיקות ומעלה בקודש.
מצד אמו, התייחס האדמו"ר כצאצא לבעל הישמח משה, ולרבי נפתלי מראפשיץ ועוד.
מצד אם אביו, עץ המשפחה מגיע למגיד מקוזניץ, לרבי ישכר בעריש מזידיטשוב, ושוב לשושלת ראפשיץ.

וזה יחוס המשפחה:

• רבי מרדכי דוד כהנא, בן רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא, בן רבי צבי הירש כהנא אב"ד ספינקא הי"ד, בן רבי נחמן כהנא מספינקא בעל הארחות חיים, בן רבי חיים אריה כהנא מסיגעט בעל ה'דברי גאונים', בן רבי יחיאל צבי כהנא מסיגוט, בן רבי יוסף מרדכי כהנא דומ"ץ סיגוט, בן הגאון רבי יהודה כהנא בעל 'קונטרס הספיקות' [אחיו של רבינו בעל הקצות החושן], בן ר' יוסף הכהן מקאליש, בן ר' חיים הכהן, בן ר' יחיאל מיכל הכהן, בן ר' יהודה הכהן, [בן ר' יחיאל מיכל הכהן], בן ר' יעקב יוסף הכהן, [כנראה היה בנו של ר' ישראל יחיאל הכהן מפראג, מאבות משפחת רפופורט], חתנו של רבינו יום טוב ליפמן הלר בעל התוספות יום טוב, ומעלה בקודש.
• רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא, היה חתנו של רבי יצחק טייטלבוים אב"ד הוסאקוב הי"ד, בן רבי מרדכי דוד טייטלבוים אב"ד סטוטשין, בן רבי נחום צבי טייטלבוים אב"ד דראהביטש, בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים מדראהביטש, בנו של רבי משה טייטלבוים מאויהעל, בעל ה'ישמח משה' ומעלה בקודש.
• רבי צבי הירש כהנא, היה חתנו של רבי ברוך רובין אב"ד בריזדוביץ, שכיהן כאדמו"ר בקאלמייא, בן רבי מאיר רובין מגלאגוב, בן רבי מנחם מנדל רובין מגלאגוב, בן רבי אשר ישעיהו רובין מראפשיץ ומעלה בקודש.

הוספות לעץ משפחה - משפחת וילף

ר' רפאל וילף - החזן מטשורטקוב

בעבר כתבנו כאן בבלוג על משפחת הרב הקדוש רבי יצחק אייזיק מסטרי. במאמר הנזכר, כתבנו בעיקר על צאצאיו, אך גם פירטנו את אילן היוחסין של ר' יצחק אייזיק מצד אביו, כפי המופיע בספר מליצי אש. ר' יצחק אייזיק היה בנו של הרה"ק ר' ישראל מהאלישיץ, בן הרה"ק ר' פתחי' בן הרה"ק איש אלוקים ר' וואלפיש. פרטים רבים עליהם לא הוזכרו שם, רק עוד כתוב, כי ר' ישראל מהאלישיץ היה חתן ר' דוד יעקב הלפרין אב"ד באליחוב.



בימים אלו, עומד לצאת לאור, הספר נתיבות רפאל, מאת רבי רפאל ווילף, שאר בשרו של הרה"ק רבי יצחק אייזיק מסטרי.

אביו של ר' רפאל, היה למעשה בן דודו של הרה"ק ר' יצחק אייזיק מסטרי.

בהקדמתו לספר מספר ר' רפאל קצת יותר על המשפחה, ומוסיף פרטים שלא היו ידועים. כאן נביא את הדברים בפרסום ראשון, וברשותו האדיבה של המוציא לאור.

את ספרו חיבר ר' רפאל וילף לפני כתשעים שנה, עד עתה הוא היה טמון בכתב יד, ועכשיו עומד הספר לצאת לאור עולם.

רבי רפאל ווילף, נולד בעיר סקאליע [סקולי] שבגליציה, גר בסטרי, ואחר כך בלבוב. ר' רפאל היה מקושר מאד לרה"ק דוד-משה מטשורטקוב ובכלל לבית רוז'ין, ושימש כש"ץ בטשורטקוב בימים נוראים שנים רבות. בשנת תרס"ג עלה לארץ ישראל, ואף כאן שימש כבעל תפילה בימים נוראים בבית מדרשו של הרה"ק ר' מאטלי מרחמסטריווקא. ר' רפאל נפטר בירושלים בפורים תרפ"ט, ומנוחתו בבית החיים שבהר הזיתים.


להלן קטע מצוואתו (שנכתבה בשנת תרפ"ו), המלמד מעט על דמותו של רבי רפאל, והליכותיו.

כל ימי הייתי שליח ציבור, ואפילו כשבאתי לארץ הקדושה עשו אותי לשליח ציבור. ואע"פ שאני יודע בי שאני מלא חטאים ועוונות ופשעים לרוב, והכרעתי בעונותי את כל העולם לחוב, אמרתי על-כל-פנים בארץ הקדושה איך אוכל להעיז פני עוד לילך להיות שליח ציבור לרצות את אבינו שבשמים לבני ישראל, ואני בעצמי חוטא ופושע? ואמרתי "הגם לכבוש את המלכה עמי בבית"? ובפרט בעת בואי לארץ הקדושה כבר באתי בימים, ודיברתי מה שאמר הרה"צ הק' רבי הירש מרימאנאוו זצ"ל זי"ע כאשר בא אחר חמישים שנה, אחיד בדיקנא הקדושה אצל השולחן, ואמר "ומבן חמישים שנה ישוב מצבא העבודה", היינו מבן חמישים צריך לשוב בתשובה מעבודת הצביעות, וגם אני אמרתי שאיני כדאי והגון להיות עוד שליח ציבור, על-כל-פנים בארץ הקדושה שאינם מכירים אותי ולא יודעים שאני יכול להיות ש"ץ ואהי' פטור מזה. והנה הי' בְּכַאן חסידי שארטקאוו ובויאן וזידיטשוב ואנשי סטריא ואנשי לבוב אנשים הרבה מאוד שידעו שהייתי ש"ץ בחו"ל, והי' בכל מקום הקודש שבאתי להתפלל וידעו שאני ש"ץ, והפצירו בי ולא יכולתי לסרב הרבה, והייתי מוכרח להתפלל לפני התיבה שלא ברצוני, ובפרט בימים נוראים. ואחר-כך בעת דוחק המלחמה בוודאי הייתי מוכרח להתפלל בעד תשלומין כי הייתי רעב לחתיכה לחם, אחר כל אלה מעת שבאתי לארץ הקדושה הייתי מוכרח להתפלל בימים נוראים ובפרט אצל הרה"צ ר' מאטלי מראחמיסטריבקי זצ"ל הייתי מוכרח להתפלל כל השנה ובימים נוראים, ועד היום אני מוכרח להיות ש"ץ, ובני ישראל דנים אותי לזכות ועושים אותי לש"ץ, ובוודאי הקב"ה ידין גם אותם לזכות מדה כנגד מדה. 

ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו

במאמרים קודמים הארכנו בתולדותיו של ר' צבי יוסף מרודניק, ופירטנו את צאצאיו, ועתה נבוא לפרט את צאצאי חתנו הצעיר מבין השלשה, הלא הוא ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו צפת. ר' אברהם יהושע העשל נולד בשנת תקצ"ו בעיר סוקולוב, לאביו ר' אלימלך רובין שכיהן כרב העיר. זקינו היה ר' אשר ישעיהו רובין מראפשיץ חתנו וממלא מקומו של הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ. אמו של ראי"ה מרת דינה, היתה כפי הנראה נינתו של האוהב ישראל מאפטא.

[כבר הזכרנו במאמר קודם הנ"ל, את העובדא שאלפסי ווונדר כתבו שראי"ה היה חתנו של ר' שמואל זנוויל בינדיגער, אך לזה אין מקור, וברור בקרב צאצאיו כי הוא היה חתנו של ר' צבי יוסף מרודניק].

ר' אברהם יהושע העשל נתייתם עוד בהיותו ילד עול ימים, כבן עשר שנים לערך. ונתגדל על ברכי אחיו הבכור, ר' יצחק רובין בברודי, שהיה חתנו של השר שלום מבעלז. על פי מסורת המשפחה כבר בשנת תרי"א, בהיותו אך בן חמש עשרה שנים, נתמנה לכהן כרב בעירו, במשך תשע עשרה שנים. בשנת תר"ל עזב את סוקולוב מפני מגיפות שהתחוללו בה, וקבע משכנו בעיר יאסלו, יאסלו היתה עיר צעירה, ועדיין לא היו בה חיים יהודיים של ממש, ראי"ה הקים את המוסדות ואת בית הכנסת, והשקיע בזה את כל חייו. בשנת תרמ"ט, עקב אי עמידה בתשלומים הבנק עיקל את בית הכנסת ומכרו לכנסיה, ר' אברהם יהושע העשל, נשבר מן הענין והחליט לעזוב את העיר ולעלות לארץ ישראל. בהותירו אחריו את בנו ר' צבי יוסף, והוראתו העיקרית היתה, לפדות את בית הכנסת. בארץ ישראל, [לאחר שנה אחת בירושלים] קבע ראי"ה את משכנו בעיה"ק צפת, שם כיהן כאב"ד לעדת אוסטרייך אונגרין, עד לפטירתו במוצש"ק ל' תשרי תרס"ט. ראי"ה כיהן כרב תשע עשרה שנה בעיר הולדתו סוקולוב, ותשע עשרה שנה ביאסלו, ותשע עשרה שנה בצפת.

צאצאי ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו

• ר' צבי יוסף רובין אב"ד יאסלו. נולד בשנת תרט"ו, נשא לאשה את מרת שרה בת הגביר ר' אברהם אביש קנר מסאנוק. מילא את מקום אביו והיה רב ביאסלו, לאחר שאביו עלה לארץ ישראל. במשך ארבעים שנה היה רב בעיר, והיה אצלו תורה וגדולה במקום אחד. לפני המלחמה ביקר בארץ ישראל. בימי המלחמה העולמית הראשונה נשאר בעירו, וסבל מרדיפות ע"י הרוסים הן בעיר עצמה, והן בנסיגתם לקחו איתם בני ערובה וביניהם את ר' צבי יוסף וביקשו עבורו כופר נפש גדול. לאחר נדודים ארוכים הגיע לקייב, וכעבור ארבע שנים, שוחרר לנפשו, שבור ורצוץ היה, וגופו נחלש והלך עד שנפטר בחנוכה תרפ"ט. צאצאיו: א. ר' אלימלך רובין אב"ד יאסלו, חתן ר' אברהם חיים הורוביץ מפלאנטש. עוד בחיי אביו הרביץ תורה ברבים בעיר יאסלו, וכמעט כל הצעירים בעיר, היו תלמידיו. כאביו, גם הוא היה בעל צורה, בעל קומה משכמו ומעלה, פניו הפיקו זיו של אצילות, זקנו הצהוב ירד לו על פי מדותיו. והוא שימש ברבנות למעלה מעשר שנים. בפרוץ המלחמה, ברח לטארנוב, אך לאחר תקופה קצרה חזר ליאסלו להיות עם בני קהילתו בצרה. ונהרג בעיר בעינויים, עם עוד בעלי בתים חשובים מבני העיר. בנותיו 1. מרת רחל אשת ר' דוד הלברשטאם הי"ד, ברמ"מ ה"ש מסטרופקוב. היה סמוך על שולחן חותנו, ואחר כך נבחר לאב"ד דוברא 2. רחל אשת ר' יואל הלפרין, ב"ר מתתיהו חיים אב"ד דובשיץ. ישב ביאסלו בבית חותנו, עם פרוץ המלחמה הצליח להמלט יחידי מהתופת אל הגבול הרוסי, עד לבוכרה. לאחר המלחמה הגיע לברגן בלזן שבגרמניה, וכיהן שם כרב, במיוחד עסק עם ר' שלמה כהנא אב"ד וורשא בתקנת עגונות, והדפיס את ספרו 'אוסף תקנת עגונות'. לאחר כמה שנים, היגר לארצות הברית, בזיווג שני לאחר המלחמה נשא את מרת ראכיל בת ר' אברהם הורוביץ מדעמביץ. ב. ר' אהרן רובין הי"ד, נשא אשה מבארדיוב, ובמלחמת העולם הראשונה ברח לשם, קבע משכנו בפרשב, ונהג שם אדמורות. נספה בשואה. ג. ר' מנחם מנדל רובין, חתן ר' טוביה יחיאל מיכל הלפרין מסאסוב, ישב זמן מה בלבוב ואחר כך נקרא לארצות הברית שם כיהן כאדמו"ר מיאסלו, נפטר שם צעיר בכ"ז טבת תרפ"ז, וכעת נתפרסמה תמונת מצבתו באתר kevarim. אלמנתו חזרה לפולין ונישאה לר' משה'לי רובין מצאנז [ר' משה אליקים בריעה, ראה להלן]. בנו יחידו הבח' טוביה יחיאל מיכל רובין, נפטר ממחלה כמה ימים לפני הגירוש מבאכניא. ד. מרת מרים אשת ר' הירשלי רובין, עוד בבחרותו נחשב ל'עילוי' מפורסם בקלויז בטארנוב, דומ"ץ בעיר יאסלו על יד חותנו, אך לא רצה לשמש ברבנות, היה עובר לפני התיבה בשבתות ובמועדים. בנו ר' אפרים עבר לאנטוורפן מאמצע שנות התר"ץ, ונתמנה כר"מ בהישיבה שם, בימי השואה גורש על ידי הנאצים ונהרג באושוויץ עם בן ובת הי"ד. ה. מרת רייזא אשת ר' מרדכי עפשטיין נכד המאור ושמש, אדמו"ר מניישטאדט בלודז, היה סמוך על שולחן חותנו ביאסלו, ותקופה קצרה ניהל את הבנק שלו. ואחר כך היה בווישניצא, ומשם ללאדז. ו. מרת דינה אשת ר' חיים ברוך רובין משינאווא, נכד ר' יחזקאל שרגא משינאווא, אחרי המלחמה העולמית הראשונה, נתמנה לרב הצעיר בווישניצא על יד אביו, וכשנפטר אביו בי"ג ניסן תרח"צ נתמנה על מקומו לכהן כאב"ד. בימות השואה התחבא בגטו באכניא עם ר' אהרן מבעלז ור' יצחק ישעיה מטשחויב, ונרצח על ידי איש הגסטאפו לאחר שהזדהה כאדמור מבעלז, ביום ג' אלול תש"ג, אשתו נרצחה בי"ב (י"ד) אלול, וכן רוב צאצאיהם – עשרה ילדים ונכדים רבים - נרצחו. שרד רק בנם הרה"צ ר' אברהם יהושע העשל ראבין מווישניצא בלאס אנג'לס, הוא היה תלמיד מובהק להרב מטשעבין, עוד בטשעבין. וחתן ר' משה יצחק פיש, ב"ר צבי אביגדור מקאליב. ראי"ה ניצל בשואה בניסים גלויים, בשנת תש"ו יצא לארצות הבירת ופתח בית מדרש בניו יורק, ומשנת תשי"א קבע מקום משכנו בלאס אנג'לס. הוא נפטר בשנת תש"ס לערך, ומנו"כ בצפת למרגלות בית החיים הישן. ז. מרת פסיה אשת ר' דוד הורוביץ ב"ר נפתלי הורוביץ ממעליץ, התקרב לציונות, עזב את פולין והלך לגור בוינה ובברלין, ובשנות התר"פ הלך לו לאמריקה, ושם נפטר י"א סיוון תשי"ז. ח. מרת שושה, נפטרה צעירה ממחלה, בעודה ארושה.

• ר' אשר רובין, נקרא על שם אבי זקינו ר' אשר ישעיהו מראפשיץ, בנקאי בעיר ראזבדוב, בתחילת שנות התר"ס היגר לאמריקה, בנים לא היו לו כי אם בנות.

• מרת דינה אשת ר' שלמה ישראל רמרז, דינה נולדה בסביבות שנת תר"כ-ה לערך, בצעירותה נישאה ולא היו לה ילדים במשך 15 שנה, היא נתגרשה מבעלה הראשון וחזרה לגור בבית אביה. בשנת תרמ"ט כשעלה ראי"ה לארץ ישראל, נסעה עמו על דעת לעלות לארץ ישראל, אך בהגיעם לאיסטנבול אמר לה ראי"ה: 'דינה תסעי בחזרה ליאסלו לאחותך פרומה, תתחתני שם וגם תלדי ילדים, בין ילדים שלי לא היו עקרים, לא הבנים ולא הבנות'. דינה חזרה לפולין, ליאסלו, ושם נזדמן לה זיווגה ר' שלמה ישראל רמרז, בנו של ר' יהודה זונדל רב העיר סקאהל, [גיסו של השר שלום מבעלז, וכנראה שהיה בנו של ר' שמואל צבי מדרישקעפאלי] שנתאלמן מאשתו מרת סימה לאה ונותר עם ארבע בנות. כשנפטר ר' שלמה ישראל בשנת תרס"ז לערך, ונשארה מרת דינה אלמנה עם שתי ילדות, כתב לה אביה מצפת 'ילדים צריכים לחנך, השאירי את המסחר בפולין קחי את הילדות ובואי לצפת, ונחיה ביחד'. ואכן בשנים הבאות חיה בצפת, כשהרעו תנאי המחיה בארץ, יצאה לפולין לשלוח מעט מזון לבנותיה. ולאחר המלחמה העולמית, חזרה לארץ ישראל, וקבעו משכנן בירושלים. נפטרה ט' אדר תרפ"ח. מר' שלמה ישראל נולדו לה שתי בנות. א. מרת רישא רייזל (שושנה), אשת ר' יצחק שלמה ערבליך הי"ד, באח"ב לר' משה לייב מסאסוב, ומצאצאי היהודי הקדוש מפשיסחא. ממנו נולדה בתה 1. מרת יפה אשת ר' דוד פרנקל מגזע ראפשיץ. ובזיווג שני נישאה רייזל לר' שמעון צבי גלבשטיין. ב. מרת פרומה אשת ר' שמואל שמעיה לוריא, נפטרה צעירה לימים לאחר מחלה קשה בכ"ט כסלו תר"ץ, והשאירה אחריה בת יחידה, ר' שמעיה לוריא מחסידי סלונים בירושלים, נישא בשנית, ולא נולדו לו עוד ילדים..

• מרת רייזל אשת ר' יששכר דב ליברמן, נכד ר' הירשלי טארנער. ובזיוו"ש אשת ר' לייביש הלפרין אב"ד בראז'אן. בשנת תרמ"א נישאה בזיווגה הראשון. בנה א. ר' חיים ליברמן אב"ד דאברא, חתן ר' אהרן הורוביץ מבייטש. ילדיו: 1. ר' אברהם יהושע העשל ליברמן ליבני. 2. ר' אלתר יששכר דב ליברמן. 3. ר' יצחק ליברמן הי"ד, זו' מרת ביילא בת ר' מנשה מרילוס מראפשיץ, נהרג בשואה עם משפחתו. 4. מרת שיינדל אשת ר' אברהם אנגלארד אב"ד ור"מ קרית באבוב בת-ים, בעהמ"ח אמרי אברהם, נפטר ח' ניסן תשל"ו. 5. מרת מרים אשת ר' צבי הירש פלדמן משגיח בישיבת מיר באמריקה, נפטר י"ד אלול תשל"ז [בתו חשא אשת ר' זאב וייס]. 6. מרת רעכיל דבורה אשת ר' אהרן טייטלבוים.

• מרת פרומה אשת ר' מנחם מנדל בארון, נכד צאנז והס"ק מראדושיץ. גר בעיר יאסלו, וכשר' אברהם יהושע העשל עלה לארץ ישראל, היו מבני הקהילה שרצו בו כרב, והיה לו בית מדרש משלו שהקים בעיר. נהרג בשואה עם זו' בעיר יאסלו בשבת קודש ז' טבת בשנת תש"ב. ילדיהם א. ר' יונה בארון חתן ר' אלעזר רוזנפלד מאושפיצין חתנו של הדברי חיים מצאנז. אבי הרה"צ ר' אברהם יהושע העשל בארון מקאמינקא בירושלים. ב. מרת יוטה אשת ר' משה אליקים בריעה רובין נכד הדברי חיים מצאנז, שבזיווגו השני נשא את אלמנת ר' מנחם מנדל רובין (ברצ"י, הנ"ל) ר' משה היה חסיד מקושר לש"ב רב"צ מבאבוב, היה רב צבאי בצבא פולין, ופעל רבות למען החיילים היהודיים ובכלל השתדל רבות אצל השלטונות למען היהודים בפולין. במלחמה ברח לסיביר, ונפטר שם ביום ה' י"ב טבת תש"ה. בנו יחידו ר' אליעזר ירוחם רובין בארצות הברית.

• ר' יצחק רובין בן הזקונים, נולד בשנת בשנת תר"ם, אשתו מינדל (בת ר' נפתלי רובין מוישניצא, גם הוא נין ר' אשר ישעיה מראפשיץ וחתן ר' יחזקאל שרגא משינאווא). ר' יצחק עלה עם אביו לארץ בשנת התרמ"ח, ולאחר מכן חזר לפולין למצוא אשה. ואחר איזה שנים שב ועלה לצפת להיות לאביו לעזר, מילא את מקום אביו בצפת לאחר פטירתו, ועוד קודם לכן בחיי אביו כבר שימש כדיין, והיה חבר בבית דין הקבוע שהקים הרידב"ז יחד עם ר' שמואל לוריא, ור' ישעיהו הורוביץ. לאחר שנפטר, אלמנתו ובנותיו חזרו לפולין ומשם לקחו להם חתנים. בנותיו א. מרת דינה אשת הרה"צ ר' אלתר יעקב יצחק שרגא וגשל מלאנצהוט. ב. מרת רחל מרים אשת ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד דוקלא. ג. מרת בילא אשת ר' שבתי יצחק הרציג ב"ר נפתלי צבי אב"ד טשיטש, ר' שבתי יצחק נולד תרס"ט, ולאחר נישואיו היה סמוך על שולחן חו"ז ר' נפתלי רובין, בסוף שנת תרצ"ו נבחר לכהן ברבנות העיר גודוב הסמוכה, נסע לר' חנה ה"ש מקאלושיץ נספה בקיץ תש"ב ללא ילדים. ד. מרת ריזשא אשת ר' נחמן שטיינמץ.

עוד שני ילדים לר' אברהם יהושע העשל מרישומי המאטריק'ל ולא מצינו אודותם פרטים נוספים (וכנראה שנפטרו צעירים):

• ברוך

• בילה.

הרב ברוך שמעון סלומון - משפחת חותנו

בפרק זה, נעסוק במשפחת חותנו של הרב ברוך שמעון סלומון, שנפטר באופן פתאומי בי"ז אדר תשס"ט. הרב ישראל מאיר לאו, אמר בלוויה, כי הרב היה תפארת משפחתו, הן משפחת אביו והן משפחת חותנו, על משפחת אביו מנכבדי ישיבות ליטא, כתבנו כבר. ועתה אנו באים לכתוב על משפחת חותנו, משפחה המשתייכת לענף חסידי.

ענף א. ר' ברוך שמעון סלומון היה חתנו של ר' ברוך מנדלבוים מתל אביב, בן ר' שמחה מנדלבוים, בנו של הגאון ר' ברוך מנדלבוים מטורוב, בן ר' מרדכי יהודה לייב אב"ד וואלדאווקא, ב"ר ברוך מאמדור חתן הרה"ק ר' לייב מאמדור תלמיד ר' חיים חייקל משם. נצר לשושלת רבנים אשר עץ המשפחה שלה עולה עד למהרש"ל ולר' שמשון מאוסטרופולי, מצד אמו, היה ר' ברוך נכד לב"ח והמהר"ל מפראג והרמ"א.

ענף ב. ר' ברוך מנדלבוים היה חתן ר' אלתר יצחק ורנר, [ב"ר ישראל דוד ו] חתן ר' משה מנחם מנדל ורנר ב"ר אהרן ורנר ב"ר זלמן מקרושנוביץ.

ענף ג. ר' שמחה מנדלבוים היה חתן האדמו"ר ר' מנחם נחום עפשטיין מקוברין ביאליסטוק, בן ר' יהודה לייב עפשטיין מוויסוקא.

ענף ד. ר' מרדכי יהודה לייב אב"ד וולאדאווקי אשתו מרת דבורה היתה בת ר' משה לייזר בן ר' מרדכי בר פישל.

ענף ה. ר' משה מנדל ורנר היה חתן הרה"צ ר' אשר מקוטנא ב"ר אברהם הערש.

ענף ו. ר' מרדכי הנזכר בענף ד' זו' מרת חיה רייזל בת ר' אייכל מסקאהל, אשר על מצבתו נחקק שהיה ראש סנהדרי קטנה בפולין. ר' אייכל זה, זוגתו מרת פייגא היתה בת ר' יצחק מסקאהל בנו של ר' זכריה מנדל בעל הבאר היטב, ומעב"ק מגזע הב"ח ומשפחות מיוחסות בישראל. המקור לכל ענף זה, הוא ממכתב יוחסין שכתב ר' ברוך מנדלבוים מטורוב בעצמו, ולחלק מהאישים כאן אין תימוכין ממקורות אחרים.

ענף ז. ר' אשר מקוטנא היה חתן הרה"ח ר' דן לנדא (מפלוצק) מסטריקוב, [ב"ר חיים ויוטא] חתן ר' יצחק כץ מפלוצק ב"ר שמואל כץ מלאסק ב"ר יחיאל מיכל, הנזכר כבר בבלוג שלי במאמר אילן היוחסין של הרב ישעיהו בנט.

על פי כתב יוחסין שהגיע לידי, ואינו מספיק מוסמך בעיני, ר' מנחם נחום עפשטיין מקוברין ביאליסטוק היה ב"ר יהודה לייב אב"ד ויסוקא ב"ר יוסף אפשטיין מויסוקי ב"ר שמואל אהרן מסמורגון באח"ב לבעל הכנסת יחזקאל, וחתנו של ר' אהרן מוילנא. ר' יהודה לייב אפשטיין אב"ד ויסוקא היה חתן ר' ישראל מבאהאפלי ב"ר אברהם מקאריסטשוב בנו של הרה"ק ר' צבי מקאריסטשוב. ר' יוסף אפשטיין מויסוקי, חתן ר' יהודה לייב מרגליות בנו של ר' שאול מרגליות אב"ד לובלין בנו של הרה"ק ר' מאיר מרגליות מאוסטרהא בעל המאיר נתיבים ומעב"ק.

ר' ברוך מנדלבוים מתל אביב הנזכר בענף א', למד בצעירותו בישיבות בירושלים שבין החומות, היה חסיד קרלין נלהב כמסורת אבותיו, ואיש תורה מובהק, האף שעסק במסחר. היה רב בית הכנסת יבנה בתל אביב. נפטר י"ט חשוון תשנ"א. רעייתו מרת צפורה לבית ורנר. חתנו האחר היה ר' נחום דוב קרייסמן, שאף הוא היה דיין בפתח תקווה.

ר' שמחה מנדלבוים, עלה עם אביו לארץ עוד כשהיה ילד צעיר, בערך בשנת תרמ"ה \ תרמ"ז נישא לבתו של האדמו"ר ר' מנחם נחום עפשטיין מקוברין ביאליסטוק. הנישואין התקיימו בקוברין. היה עסקן גדול לטובת חידוש היישוב היהודי בירושלים, רכש בית בקצה הישוב היהודי במאה שערים, על מנת להרחיב את גבול הישוב, ועל שמו נקרא האיזור עד היום, מעבר מנדלבוים. ר' שמחה נפטר ביום ה' באייר תר"ץ.

צאצאיו: 1. ר' יחיאל מנדלבוים, נפטר כ"ח טבת תשכ"ז, רעייתו דבורה נכדת ר' יואל משה סלומון. 2. ר' ברוך מנדלבוים הנ"ל. שני האחרונים בארץ ישראל, והיתר באמריקה. 3. ר' אלתר נפתלי מנדלבוים. 4. ר' מתתיהו מנדלבוים. 5. ר' מרדכי מנדלבוים. 6. מרת חיה אשת ש"ב ר' אהרן הלוי טייטלבוים, עליו בארוכה [יוצאת מגדר הרגיל] בספר תולדות אנשי שם, מאת ר' אשר זלקא ראנד, בערכו. 7. מרת חנה נפטרה י' טבת תשכ"ב, אשת ר' חיים (בר יקותיאל זלמן) רקובר, נפטר כ"ז אייר תשל"ג. מצאצאיהם: הגאון ר' ברוך מרדכי רקובר זצ"ל אב"ד בחיפה, ומחבר ספרי ברכת אליהו על ביאור הגאון נפטר אסרו חג סוכות תשס"ג, מרת זהבה אשת הגאון ר' דב כהן תלמיד ישיבת חברון, היה הרב של חיל האויר, ונשיא אגודת אחוה. מצאצאיהם גדולי תורה רבים, ואישים נודעים אחרים. 8. מרת דבורה נפטרה י' אלול תשמ"ט ללא צאצאים, אשת ר' יעקב בן ציון לאבל. 9. מרת בילא רחל נפטרה כ"ג ניסן תשנ"ד אשת ר' רפאל הכהן קוק אב"ד טבריה נפטר כ"ב תמוז תשל"א, מצאצאיו רבני ערים ויושבי על מדין בארה"ק. 10. ר' חיים מנדלבוים.

ר' ברוך מנדלבוים מטורוב, [נראה כאן בתמונה] נולד בשנת כ"ב טבת תקצ"ד, למד תורה עם חברים מקשיבים מפי אביו, אחד מחביריו באותו הזמן לספסל הלימודים, היה מי שנתפרסם לימים כר' צדוק הכהן מלובלין. אשתו של ר' ברוך היתה לאה בת ר' יעקב טייטלבוים מירושלים. ר' ברוך היה מהחסידים הקרובים אצל ר' אהרן מקארלין ור' אשר מסטולין. כיהן כרב בערים מאצוב, קארלין, וטורוב, על שמה נתפרסם. בשנת תרל"ד, עלה לארץ ישראל וקבע משכנו בירושלים. בשנים הבאות, יצא מספר פעמים לחו"ל, ידוע כי נכח בנישואי בנו ר' שמחה בקוברין, בשנת תרמ"ה, או תרמ"ז. בשנת תרנ"א, יצא כשד"ר בשליחות הכוללים בירושלים. ספרו נודע בשערים, נדפס עוד בחייו בירושלים בשנת תרס"ד, ובשנים האחרונות נדפס מחדש על ידי מכון בית אהרן וישראל שעל ידי חסידות קארלין בהוספת קטעים חדשים, שלא נדפסו עד כה, ועם מבוא לתולדות חייו. ספרו האחר, קץ הימין, הוא נדיר ונחשב ליקר המציאות. נפטר י"ז אייר תרס"ה ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים.

צאצאי ר' ברוך מטורוב: בספר מאה שערים, כתוב כי ר' ברוך עלה לארץ עם ששה בנים ושתי בנות. הבנים קבורים בסמוך לאביהם במרומי הר הזיתים. לא כולם ידועים לי, רק חלקם. 1. בנו ר' יעקב מנדלבוים שו"ב נולד בשנת תרכ"ד, היה ראש השוחטים בירושלים, וחתן רבי בכור חיים יוסף דוד אזולאי, מצאצאיו של החיד"א, ועל כן חלק מצאצאיו לקחו את שם משפחת אזולאי בגאווה להראות כי הם צאצאי החיד"א. נכדו של ר' יעקב היה הגאון הצדיק ר' יהודה זרחיה סגל אב"ד קרית שלום בתל אביב. 2. ר' שמחה מנדלבוים הנ"ל. 3. ר' מנחם מנדלבוים, נפטר במצרים [כנראה כשגורש לשם בימי מלחמת העולם הראשונה, כמו רבים אחרים שהיו נתיני ארצות אוייב], אך נקבר בארץ ישראל. 4. ר' יצחק דוד מנדלבוים היה סופר סתם בירושלים ונפטר צעיר.

ר' אלתר יצחק ורנר נפטר בשנת תשכ"א, ואשתו מרת באשע מרים נפטרה בשנת תשי"ד.

בנותיהם: 1. מרת נחמה רחל אשת ר' חיים יהושע ברוך צבי רבינוביץ רב ביוהנסבורג, נפטר תשכ"ט. 2. מרת חסיה שיינא פעסיל אשת ר' אליהו מרדכי זוננפלד בנו של הגרי"ח, נפטר תש"ו. 3. מרת צפורה הנ"ל. אשת ר' ברוך מנדלבוים.

ר' משה מנחם מנדל ורנר, היה מעסקני הישוב בארץ ישראל. עוד בהיותו בפולין היה פעיל רבות לרווחת הישוב. היתה לו יוזמה בעידוד רבים מגדולי הדור לישוב יהודי בשכם. בהמשך יסד את שכונת בתי ורנר בירושלים, המיועדת למגורי תלמידי חכמים העוסקים בתורה.

מצאצאיו: 1. הגאון ר' שמחה בונים ורנר חבר בית הדין של העדה החרדית בירושלים, חתן הרה"צ ר' יהודה לייב קסטילניץ בן אחותו של בעל יסוד העבודה מסלונים, מצאצאיו רבנים רבים בארץ הקודש, ובאמריקה. בניו הם, א. ר' אברהם ורנר רב העיר נתניה. ב. ר' אשר זאב ורנר בסוף ימיו גאב"ד טבריה. ג. ר' יהושע ורנר רב באמריקה. ד. ר' דוד ורנר. 2. ר' חנוך העניך ורנר חתן ר' שמואל יהודה הלוי טייטלבוים, מצאצאציו: א. הגאון ר' שמואל ברוך ורנר דיין בתל אביב חתן הגרי"מ חרל"פ. ב. מרת שיינא פעסיל אשת ר' שניאור זלמן וובר ר"מ בישיבת פרשבורג, נפטר כ"ג אייר תשכ"ט. ג. מרת באשע רבקה אשת ר' יהושע לודמיר. 3. מרת באשע מרים הנ"ל אשת ר' אלתר יצחק ורנר. 4. ר' שמואל לייב ורנר מירושלים.

ר' מנחם נחום אפשטיין אדמו"ר מקאברין ביאליסטוק, נולד בשנת תר"ו בעיר ויסאקי, הוא ואביו היו חסידי קאצק. לאחר נישואיו קבע משכנו בעיר קוברין, ושם נתקרב לבעל יסוד העבודה מסלונים, והיה מגדולי חסידיו. לאחר פטירת רבו בשנת תרמ"ד, נתלכדו סביבו חסידים, והכתירוהו כממשיך, הוא כיהן כאדמור בקוברין עד שנת תרנ"ו שאז קבע משכנו בביאליסטוק. נפטר ר"ח אב תרע"ח.

מצאצאיו: 1. בנו ר' מרדכי יהודה אפשטיין חתן ר' יעקב ליינער מאיזביצא, שהוא אבי יוסף צבי בלובלין וצפורה אשת יום טוב קירשנבוים בירושלים. 2. בתו מלכה דבורה אשת ר' מאיר שלום שצדרוביצקי מבריסק, היה סגן הרב בביאליסטוק, וממלא מקומו באדמורות בביאליסטוק, צאצאיו ממשיכי דרכו ומזרעו כיום, אדמורים רבים. 3. מרת מרים אשת ר' יצחק אהרן וינגרטן מלובעשעוו. 4. מרת אסתר ליבא אשת ר' שמחה מנדלבוים הנ"ל.

ר' דן לנדא מפלוצק, היה מהדמויות הבולטות בפולין, הן בעושרו, והן בגאונותו.

עליו ועל משפחתו נרחיב באחד המאמרים הבאים בעזרת ה'.

תודות

תודתי נתונה למאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, בראשות ידידי הרב נפתלי אהרן וקשטיין.

תודתי גם נתונה למספר אנשים שעזרו לי באיתור צאצאי ר' ברוך מנדלבוים מטורוב, ואת חלקם איני מכיר אלא מפורומים בנט.