יום שישי, 16 בדצמבר 2016

רבי שלמה קאליפארי הרופא בקראקא

אחרי העדרות ארוכה מהבלוג, עקב כמה וכמה טירדות, הנה פירסום חדש.



היום מלאו ארבע מאות עשרים שנה לפטירתו של רבי שלמה קאליפארי, הזכרנו את רבי שלמה בעבר בבלוג, בעת שכתבנו על יחוס נכדו בעל השלחן שלמה. אמנם כעת נתעכב לתאר את דמותו בהרחבה, לפני שנעבור לתאר את צאצאיו.


רבי שלמה בצעירותו פעל באיטליה, ויתכן שאף נולד שם. הרמ"א כותב עליו שבא מארץ לועז, ובספר עיר הצדק בהוספות, מבואר שכל מקום שכתבו ארץ לועז הכוונה לאיטליה. מסופר גם, כי למד רפואה אצל החכם בראסאבורה, בפירארה שבאיטליה. כנראה שמשפחתו הגיעה מגירוש ספרד, אך זה ודאי שרבי שלמה שנפטר בשנת שנ"ז, לא הספיק להיות רופאו של פרדיננד מלך ספרד, כפי שראיתי שכתבו.


בשנת ש"כ - 1560, כבר נמצא רבי שלמה בקראקא, והחל לפעול בה עסקית, מאיר באלאבאן כותב כי כבר בשנת שכ"א התקיים איזה דיון משפטי בעניניו.


כאמור, רבי שלמה היה מומחה בעניני רפואה, וכך נזכר בכתבי גדולי דורו. בשו"ת מהרש"ל באמצע סימן כ"א, כותב: נשאל נשאלתי מהרופא החכם השלם, ואשר באמונתו יחיה (בלשון עתיד, החי"ת בפתח) בעז"ה חלי ישראל, אשר שמי בקרבו, כבוד ר' שלמה הרופא י"ץ וכו'". וגם בספרו של השו"ב ר' צבי הירש, אשר חיבר "שחיטות ובדיקות מהר"ץ". דהיינו, שמכיוון שהיה רופא התיעצו עמו גדולי הדור בנוגע לטריפות, וזה"ל בספר שו"ב מהר"ץ: "כי פעם בא לפני ענין של פרה בעלת שני לבבות, אחד עמד כראוי, ואחד עמד על גבה וגדול מהראשון, והטרפנוה, והראיתי לר' שלמה קאליברו הרופא המומחה דק"ק קראקא, ואמר לי שבדין הטרפתי".


חכמתו בענייני רפואה, עמדה לו עד כדי שהמלך זיגמוד אוגוסט, החליט למנותו לרופאו ורופא הממלכה, וזה נוסח כתב המינוי כפי שהובא אצל מאיר באלאבאן: "זיגמונד אגוססט, מלך פולין והנסיך הגדול של ליטא, אדון ויורש של רוסיה, פרוסיה, מאזוביה וכו', מודיע בכתב זה לכל הנוגעים בדבר, ולכל אחד לחוד, כי הנכבדים והיועצים של מלכותנו הביאו לתשומת לבנו אומנות נפלאה, מסירות וידע יוצא דופן וניסיון הלכה למעשה במלאכת הרפואה של שלמה קאלאהורא, דוקטור לרפואה, אזרח קראקוב, ושכנעו אותנו, כי הדבר יביא לנו ולממלכת פולין-ליטא ברכה אם נמנה אותו למשרתנו ונעניק לו חירויות וזכויות יתר כשל משרתינו הדוקטורים לרפואה שלנו.


בראותנו, שכמעט הכל ממליצים עליו, וברצותנו בדרך זו להביאו תחת חסותנו וחסות יועצינו וחסות כל ממלכת פולין-ליטא, מינינו אותו ואנו ממנים אותו למשרתנו ולמשרת ממלכת פולין-ליטא. קיבלנו אותו ומקבלים אותו לשירות, הענקנו לו וייחדנו אותו ואנו מעניקים לו ומייחדים אותו בחירויות ובזכויות יתר של כל משרתינו האחרים, הדקטורים לרפואה בלי שיעמדו למכשול שום הוראות וזכויות יתר שהוצאו קודם לכן והוענקו. פרנו אותו ואנו פוטרים אותו מכל חוק וערכאה של כל ראשי המחוזות, הסטארוסטים, הנוכחיים והעתידים לבוא, ושל נכבדים שונים ונושאי משרות במלכותנו. כמו גם של אזרחים, בין אם נוצרים בין אם יהודים. וכפפנו אותו והננו כופפים אותו לחוק ולרשות השיפוט שלנו, בבחינת משרת ועמו את אשתו ואת ילדיו, משפחתו וכל רכושו באשר הם במלכותנו ובשטחים שתחת שלטוננו; יתירה מזו, שחררנו אותו ואנו משחררים אותו מכל ההיטלים והמסים המשולמים למלכותנו ומן המסים היהודיים (שבדרך כלל גובים אותם או חובה לגבותם), ומכל המסים, תהא סיבת הטלתם אשר תהא; אנו מוסרים לו ומעניקים לו ולאשתו ולילדיו ולכל משפחתו זכות לשהות במלכותנו ובאדמות שתחת שלטון מלכותנו. ורשות לנהל מסחר בערינו ובעיירותינו ללא מניעה של הוראות או זכויות כל שהן שהוצאנו ושנוציא בעתיד".


את זכויותיו אלו ניצל רבי שלמה היטב, לעסקי מסחר, בשנות של"ט-ש"מ 1579-80, שוכר רבי שלמה את הזיכיון לגבות מס - טשאפאווי - על ייבוא יין. בסכום עתק, של 15,000 זהובים לשנה.

יום רביעי, 5 באוקטובר 2016

רבי דוד הכהן רפופורט בעל המקדש דוד


אמש, ביום ב' דראש השנה, מלאו שבעים וחמש שנה לפטירתו של הגאון המופלא רבי דוד הכהן רפופורט ר"מ דישיבת ברנוביץ, ובעהמ"ח ספר מקדש דוד וספר צמח דוד. בשער ספריו, נכתב כי רבי דוד הוא צאצא לגאון מוילנא ולרבי עקיבא איגר, ולמעשה, חיבורו הראשון צמח דוד, הוא על חידושיו של זקינו, רעק"א. אולם, בספריו לא נכתב היחוס המלא. במאמר זה, נפרט אי"ה את יחוסו, רק נקדים תחילה, מעט מתולדותיו.

רבי דוד הכהן רפופורט, נולד בשנת תר"ן בעיר הגדולה מינסק, בצעירותו למד בבתי מדרשות בעירו מינסק, ואחר מכן נסע ללמוד בסלבודקא, כאשר נאלץ אביו לעזוב את מינסק, ועבר לדאנציג, תחילה שהה עמו מעט, אך לאחר מכן, החליט לחזור ולגלות למקום תורה, אל מדינת ליטא, תחילה ישב ללמוד בעיר ווילנא, אך שם לא מצא את אשר חפץ כי לא היתה שם די ריתחא דאורייתא כאשר הורגל בסלבודקא, ועל כן בא לישיבת פוניבז', וכעבור שנתיים, הצטרף אל הלומדים בכולל בית ישראל בסלאבודקא, שנקרא לימים כולל קובנא. ועסק שם במשך שלש שנים בסדר קדשים, ולפי תקנת המוסד, היתה חובה מוטלת על כל חבר וחבר להעלות את חידושיו על הכתב. והמובחר שבהם, הדפיסו מכספי הכולל, הלא הוא ספרו צמח דוד. ולפי גירסא נוספת שקראתי, היה זה תנאי שלו, לפני שהסכים לבוא לכולל, שידפיסו עבורו את חיבורו שהיה בכתב יד.

בשנת תרפ"ח, עוד בהיותו בחור, נקרא רבי דוד לכהן כר"מ בישיבת אהל תורה בברנוביץ, בראשותו של הגאון רבי אלחנן וסרמן, ונחשב לאחד מטובי מגידי השיעורים בליטא. בשנת תרצ"א נשא לאשה את מרת פרומה לבית גריגנראס. כאשר פרצה המלחמה והישיבה גלתה ממקום למקום, גלה עמהם הרב, תחילה לוילנא, משם לטרוקי, ולסמילישוק, כאשר הוא ממשיך בהגדת השיעורים. ביום השבת, י"ט סיון תש"א, באו אל הישיבה סוכני הנ.ק.וו.ד. ועצרו את רבי דוד, הוא נשפט ונשלח לעבודת כפיה במחנה ריכוז נידח בשם מיז'וויז'-גורסק, סמוך לגבולות פינלנד. מחמת שסירב להתגעל במאכלות אסורות, ואף סירב לבשל עבורו גריסים בקדירה בלתי כשירה, לקה במחלת מעיים קשה, והוצרכו לאשפזו בבית החולים של המחנה, זמן קצר לאחר בואו לשם. ביום שני של ראש השנה תש"ב, אחרי ששמע תקיעות שופר, קרבה שעתו, והוא קרא לשני יהודים שחלפו על פני מיטתו, ויאמר, "במטותא היו עדים למותי, לבל תישאר זוגתי עגונה... כך הוא הדין...".


בנים לא היו לו, וזרעו המה התלמידים, וחידושי תורתו בספריו.

ספרו צמח דוד, חובר על ידו בצעירותו, ובו עסק בעיקר בתשובות וחידושי הרעק"א. וספר מקדש דוד על ענינים מסדר קדשים, פיעטרקוב תרפח.

יום שישי, 23 בספטמבר 2016

הגאב"ד רבי משה אריה פריינד


בס"ד

יום שישי ערב שבת קודש פרשת כי תבוא כ' אלול התשע"ו, יומא דהילולא של הגאון הצדיק רבי משה אריה פריינד גאב"ד העדה החרדית בירושלים עיה"ק.

עשרים שנה מלאו מפטירתו של הגאון רבי משה אריה פריינד, במאמר זה כהרגלנו, נתמקד באילן היוחסין שלו, אך תחילה מעט מקורותיו.

רבי משה אריה נולד בהוניאד, שם שימש אביו כרב, למד בישיבות הונגריה, ונשא אשה, ונולדו לו בנים ובנות. כבר בצעירותו נתפרסם כמורה הוראה מובהק, ואף נתמנה על ידי אביו לעמוד בראשות הישיבה בקהילתו – הוניאד. בימי השואה האיומה, נהרגה אשתו ושמונת ילדיו, הי"ד.

אחרי המלחמה שימש לפרק זמן קצר כרב בעיר סטמר, ולאחר זמן קצר עלה לארץ ישראל, וקבע מושבו בירושלים. כאן שימש כראש ישיבת ייטב לב, דחסידי סאטמר. בשנת תשל"ט נתמנה כדיין וכראב"ד בבית הדין של העדה החרדית בירושלים, וכאשר נפטר הגאב"ד רבי יצחק יעקב ווייס בעל המנחת יצחק, נתמנה רבי משה אריה על מקומו כגאב"ד, והנהיג את העדה החרדית בעיר. שבע שנים מילא תפקיד זה, עד שהלך לעולמו כאמור, ביום כ' אלול תשנ"ו. לאחר המלחמה, נשא רבי משה אריה אשה, ולאחר מכן אשה נוספת, אך מהן לא נולדו לו צאצאים. מתורתו נדפסה סדרת ספרי עטרת יהושע, חידושים על הש"ס, ודרשות על חומש בראשית נדפסו עוד בחייו, והשאר לאחר פטירתו.

ואלו ילדיו שנהרגו בשואה: ברוך, חוה, זאב, אברהם יהושע, פראדל, מנשה, ישראל, מיכאל. נהרגו עם אימם בילא בת רבי ברוך, ביום ב' סיון תש"ד

וזה סדר יחוסו,

אביו, רבי ישראל פריינד גאב"ד הוניאד, מילא את מקום חותנו כאב"ד בהוניאד, נפטר ביום א' אדר תש"ב, ומנוחתו בעיר הוניאד. זוגתו מרת שרה נהרגה על ידי הנאצים ביום י"ג סיון תש"ד.

אביו, רבי אברהם יהושע פריינד אשר את תולדותיו ויחוסו פרטנו בהרחבה לפני ארבע שנים, עת מלאו שמונים שנה לפטירתו.



רבי ישראל פריינד הנזכר היה חתן

רבי זאב וואלף גולדברגר אב"ד הוניאד מחסידי צאנז ושינאווא, נפטר כ"א אב תרע"א, זוגתו מרת פערל טאבא לבית לייכטאג

אביו, רבי ברוך וזו' הינדא לבית גליקליך

יום שני, 5 בספטמבר 2016

הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל

בחיפה נפטר הערב רבי שאר ישוב הכהן, או בשמו המלא רבי אליהו יוסף שאר ישוב הכהן, בנו של הרב הנזיר, רבי דוד הכהן זצ"ל.
זו לנו העת להזכיר את יחוס משפחתו.
כבר הארכנו בהרחבה, ביחוס הוריו של רבי שאר ישוב. את יחוס משפחת אביו, העולה ומשתלשל, עד לרבי רפאל הכהן אב"ד המבורג - וכלשונו של הרב שאר ישוב עצמו, בהקדמת הספר משנת הנזיר: "לא הכל יודעים כי אבי מורי זצ"ל התייחס בן אחר בן לגאון רבי רפאל הכהן רבן של קהילות אה"ו. הוא ראש המשפחה. היה חוזר על זה בכל פעם באזני משפחתו, היה מכבד את כל ספריו, ומחקר ספריו. היה רגיל לחזור בכל פעם: דעו לכם שאתם בן אחרי בן, צאצאי רבי רפאל הכהן מהמבורג".  - פירטתי במאמר אילן יוחסין לבית אביו של הרב הנזיר, שפרסמתי לרגל מלאות ארבעים שנה לפטירתו, לפני ארבע שנים.
וגם את יחוס משפחת אמו, מרת שרה בת רבי חנוך העניך אטקין ראב"ד לוגא, הזכרתי במאמר הרב הנזיר רבי דוד כהן.

כעת אם כן, נותר לנו רק לסקור את משפחת חותנו.
רבי שאר ישוב הכהן, היה חתנו של,
רבי רפאל חיים שמשון גולדשטיין, נשיא הסתדרות הרבנים בארצות הברית, מייסד ומנהיג הקהילות וארגוני היהדות הנאמנה בארה"ב, מקימם של מוסדות תורה וחינוך עליונים בישראל ובארה"ב. נפטר כ"ד טבת תש"ל. כתביו על התנ"ך ופרקי אבות, נדפסו באנגלית, כינויו באנגלית היה הרברט ש. גולדשטיין. זוגתו היתה מרת רבקה לבית פישל.
אביו, רבי יוסף יעקב גולדשטיין.

רבי חיים גולדשטיין הנזכר, היה חתנו של,
רבי ישראל אהרן פישל, או בכינויו המפורסם, הארי פישל.

יום רביעי, 24 באוגוסט 2016

רשימת שאלות מן הקוראים - ה

  • בספר ישרש יעקב כותב,
"שמעתי מר' פלטיאל, בנו של הגביר המפורסם החסיד ר' נטע טשעסנער מק"ק וואלאדאווע, ור' פלטיאל הוא גיסו של אדמו"ר מסלאנים זצ"ל".
האם ידועים פרטים נוספים על ר' פלטיאל, וכיצד היה גיסו של האדמו"ר מסלאנים?

  • רבי אדוני'הו קראוס, בסוף חלק ג' של ספרו אדני היד החזקה, כותב כי אשת רבי יוסף זאקס מלייפציג, היתה קרובת משפחה של רבי ישראל סלנטר.
האם ידועים פרטים נוספים על משפחה זו, וקשריה לרבי ישראל ליפקין מסלנט?

  • גיסו של רבי אברהם הלל גולדברג, רבו של כפר פינס, [ומלפנים בפתח תקווה, מגיד שיעור בירחי כלה, יליד העיר סקידל פלך גרודנא]. רבי אריה טהורי שהוציא ספר 'הגות והגיגים' כותב בהקדמת ספרו, שאביו - הוא חמיו של רבי אברהם הלל גולדברג הנ"ל - רבי אלעזר פינחס טהורי [טורק] ז"ל יליד בריסק, סיפר לו כי הם מצאצאי המלבי"ם זי"ע.
יש לציין כי רבי אלעזר פינחס היה יתום מאביו מגיל 9, אז עלתה אמו האלמנה מרת רייזל לירושלים.
האם ידועים פרטים נוספים על רבי אלעזר פינחס, והקשר למשפחת המלבי"ם?

יום חמישי, 4 באוגוסט 2016

הגאון רבי משה מרדכי חדש


בירושלים נפטר אתמול הגאון הגדול רבי משה מרדכי חדש ראש ישיבת אור אלחנן.

רבי משה מרדכי, נולד בירושלים בשנת תש"א לאביו המשגיח דישיבת חברון רבי מאיר חדש, ונקרא על שם דודו זקינו הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין ראש ישיבת חברון. בבחרותו למד כמובן בישיבת חברון אשר בירושלים. בהגיעו לפרקו נישא לבתו של רבי יהושע דב לפין,  קרוב משפחה רחוק, מצד אשתו.

שנים מספר הרביץ תורה בישיבת כנסת יהודה בירושלים, ומזה קרוב לארבעים שנה, כיהן רבי משה מרדכי כראש ישיבת אור אלחנן, שהוקמה על ידי הרב שמחה וסרמן, לעילוי נשמת אביו הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד.

לפני מספר חודשים חלה במחלה קשה, ואמש, כאמור, הלך לבית עולמו, והובא למנוחות במסע לוויה, שיצא מישיבתו ישיבת אור אלחנן אל עבר הר המנוחות.

הגאון רבי משה מרדכי התעניין רבות ביחוס משפחתו, ובקשרי המשפחה אל גדולי התורה מן הדור הקודם. שמעתי ממנו, כי הגאון רבי איסר זלמן מלצר, חישב בפניו את מספר הפעמים בו הם קשורים בקשרי משפחה, אך לא את כל הקשרים זכר רבי משה מרדכי. בפרט שמח לשמוע את הפרטים על התגלית אודות רבי לייב קרצ'מר ומשפחתו, שפרסמו כאן בעבר, במאמר שפרסמנו על אילן יוחסין של בעל הפתחי תשובה מצד אמו. רבי משה מרדכי היה צאצא של רבי לייב קרצ'מר מצד אמו, ואף חותנתו של רבי משה מרדכי, אף היא מצאצאיו של רבי לייב.

וזה סדר יחוסו של רבי משה מרדכי,

אביו הגאון הצדיק רבי מאיר חדש, משגיח דישיבת חברון, תלמיד בישיבת סלבודקה מגיל בר מצווה, בשנת תרע"א. היה תלמידו המובהק של הסבא, רבי נתן צבי פינקל, בשנת תרפ"ו נמנה על קבוצת הבחורים שעלו לארץ ישראל, ויסדו את הישיבה בחברון. בהיותו פחות מבן ארבעים שנה, בשנת תרצ"ו, נתמנה לכהן כמשגיח בישיבה, אחרי פטירת המשגיח רבי לייב חסמן.

יום שישי, 22 ביולי 2016

הגאון רבי יצחק הלוי הורביץ מהמבורג - אבי משפחת פרידפרטיג?

רבי יצחק מהמבורג נולד בשנת תע"ה בבוליחוב, בהמשך למד בברודי, בקלויז המפורסם שנבנה באותם ימים, והיה, יחד עם רבי יחזקאל סג"ל לנדא בעל ה"נודע ביהודה", לאחד משני האריות שבחבורה. חריפותו היתה לשם ולתהילה. בהמשך כיהן כרב בגלוגא ולבסוף בשלושת קהילות אה"ו החשובות, ועל שם אחת מהן, המבורג, נקבע שמו לדורות. קשה למצוא בדורות הבאים רב בגליציה שלא היה צאצא שלו או של אחת המשפחות שבאו עמו בקשרי שידוכין. תולדותיו מפורטים בכשרון רב ובהרחבה בתחילת ספר "מטעמי יצחק" שנערך על ידי ר' דוד אברהם מנדלבוים. את נשמתו השיב לבוראה בו' באייר תקכ"ז, והוא בן נ"ה שנים בלבד, אחרי שהתמוטט במהלך הספד שנשא על סילוקם של שני צדיקים.
[העמוד האחרון מתוך כתב הרבנות שנשלח לרבי יצחק מקהילות אה"ו, מתוך "מטעמי יצחק"]


במהלך מיזוג המסורות השונות שנמסרו אודות צאצאי רבי ישראל פרידפרטיג מקאלוש, שעלה לארץ ישראל בשנת תר"ה בפקודת הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן, הבחין ר' שלמה יוסף אוביץ שליט"א שדודו זקנו ר' יצחק גערטנער קיבל מסורות רבות שאין להן תיעוד אחר, בהן: רבי ישראל מקאלוש היה בנו של רבי יצחק שהיה צאצא בן-אחר-בן של רבי איציקל מהמבורג; וכן שהוא לרבי שאול מאמשטרדם, ה"בנין אריאל". ר' יצחק לא הצטמצם למסירת המידע, אלא הוסיף ורקח מרקחות שלמרבה הצער אינן עומדות במבחן הביקורת. הוא זיהה בין משפחה זו למשפחת אדמו"רי פרמישלאן, ויצר קשר ל"בנין אריאל" דרך רבני סטניסלאב. אך ניתן להשתמש במקורותיו בזהירות, כידיעות מבודדות: ר' ישראל מקאלוש היה צאצא לרבי יצחק מהמבורג ולר' שאול מאמשטרדם.

יום רביעי, 20 ביולי 2016

לתולדות משפחת בלוי הירושלמית


לתולדות משפחת בלוי הירושלמית

מאמר שני בסדרה

דור ראשון

א.      רבי עמרם בלוי (הראשון) מירושלים.  נולד בסערדאהעל שבהונגריה בשנת תק"צ לערך, לאביו רבי יהודה ולאמו מרת רבקה, נקרא על שם דודו רבי עמרם חסידא, תלמיד הכתב סופר, בשנת תרט"ז נשא בשטארקאוו את אשתו (בזוו"ר) מרת עלקא בת רבי ברוך פלייסיג, ממנה נולדו לו בניו רבי יצחק שלמה, רבי ברוך יהודה, ורבי ישראל חיים, בשנת תרכ"ט עלה לירושלים, עם שני בניו (השלישי כפה"נ עדיין לא נולד אז) עם אחיו, רבי מיכאל צבי, ואמו הישישה מרת רבקה, אשתו מרת עלקא נפטרה בכ"ח בתשרי תרנ"ח, אז נשא בשנית את מרת צפורה שפרה לבית שמרווצר, והיא ילדה לו את בנו הצעיר, רבי יהושע שמעון, רבי עמרם נפטר בח' באדר א' תר"ס, ואשתו מזוו"ש בשנת תרפ"ו.

דור שני

ב.      רבי יצחק שלמה בלוי, נולד בהונגריה בל' ניסן תרי"ז לאביו רבי עמרם (אות א') בשנת תרכ"ט עלה לא"י עם אביו, אחיו, דודו, וסבתו הישישה, בשנת תרל"ה נשא לאשה את בת דודתו מרת בלימלה בת רבי מיכאל צבי בלוי, היא ילדה לו ששה בנים ובנות ומהם התקיימה בחיים רק בתם דבורה רבקה, אשתו זו נפטרה בב' במרחשוון תרמ"ד בגיל 24, לאחר פטירתה נשא לאשה את מרת שיינדל בת הגאון רבי ישעיה (בן רבי אורי, שהיה חתן בעל ה"קרן אורה") אורנשטיין, מאשתו זו נולדו לו חמישה בנים ובת, הבנים רבי משה אורי, רבי עמרם, רבי צבי, ורבי אברהם, מלבדם היה בן נוסף, יהושע לייב, שנפטר בילדותו, הבת היא מרת זיסל אשת רבי יעקב לייב ברגמן, רבי יצחק שלמה התקרב לרבינו המהרי"ל דיסקין מעת עלותו ארצה, ואף הרביץ תורה בישיבתו "אוהל משה", מלבד זאת היה מנהל בית היתומים "דיסקין" הוציא לאור את ספרו "מלוא העומר" על מסכת חלה, וכן חיבורים נוספים בהם הספד על אביו רבי עמרם, רבי יצחק שלמה האריך ימים ונפטר כבן 86 בט"ז אדר ב' תש"ג, אשתו מרת שיינדל האריכה ימים אחריו ונפטרה בת 91 בי"ט בתשרי תשי"ח.

ג.       רבי ברוך יהודה בלוי, בן רבי עמרם (אות א') נולד בשנת תרכ"ז, ועלה לירושלים עם משפחתו בשנת תרכ"ט. נשא את מרת חוה לאה בת רבי יונה זאב מנדלזון, בניו: ר' עמרם, ר' בן ציון, ר' פנחס. בנותיו: מרת חיה באבל אשת ר' מנחם מנדל פררו, מרת בלומה אשת ר' יחזקאל פניגשטיין, מרת רבקה, ומרת עלקא שיין אזולאי, ר' ברוך יהודה נפטר בכ"ב אלול תשכ"ב.

ד.      רבי ישראל חיים בלוי (בן רבי עמרם ומרת עלקא, אות א'), נולד כפי הנראה לאחר שנת תרכ"ט, ונפטר בצעירותו בי' באב תרס"ו.

יום ראשון, 10 ביולי 2016

האחים המפורסמים למשפחת בלוי ואחותם

לפנינו מאמר נוסף, פרי עטו של אברהם ישעיהו מקרית ספר.

בשבועות האחרונים מלאו שבעים שנה להסתלקותו הפתאומית של העסקן האגודאי החשוב הרה"ג רבי משה אורי בלוי זצ"ל ממנהיגי היהדות החרדית בארץ הקודש, וכדרכנו אנו, נעסוק בעניין משפחתו העניפה.
הידיעות על משפחת בלוי רבות הנה וידועות לרבים, כאן נעסוק דווקא בנקודה אחת, בלתי ידועה כל כך, אשר הייתה עד היום בגדר תעלומה, וכעת החלה להתברר.
ובכן, מה שידוע על משפחת בלוי הוא בעיקר על ארבעת האחים, שנים מהם מפורסמים מאוד, הלוא המה, רבי משה בלוי, מנהיג אגודת ישראל, ורבי עמרם בלוי מנהיג "נטורי קרתא", ועוד שנים פחות ידועים  שהם רבי צבי הרשל בלוי חותנו של רבי יוסף שיינברגר שהיה סד"ד בעדה"ח, ורבי אברהם ברוך בלוי, שבנו, רבי יוסף חיים בלוי, היה רבה של העיר אשקלון, הידענים יותר ידעו לספר לנו שלאותם ארבעה אחים הייתה גם אחות, שנישאה לרבי יעקב לייב ברגמן, והייתה חמותו של רבי אוריה ברוידא, רבה של גבעתיים.
יותר מזה יידעו לספר לנו הבקיאים על אח נוסף בשם יהושע לייב שנפטר בילדותו.
אך מה שפחות ידוע הוא על אחות נוספת בשם רבקה (שמה המלא דבורה רבקה), רבקה זו היא בעצם שריד יחיד למשפחה, שאילולי היא, הייתה משפחה זו נעלמת לגמרי מן העולם, ולכן מאוד מעניין אותנו מה עלה בגורלה של רבקה זו.
ומדוע הדבר כל כך מעניין?
ובכן, מעשה שהיה כך היה, באלול תרכ"ט עלו לארץ ישראל שני אחים, עם אמם הישישה, האחים הלוא המה רבי עמרם בלוי, ואחיו רבי מיכאל צבי, שעלו עם אמם הישישה מרת רבקה, רבי עמרם הגיע עם שני בנים, יצחק שלמה, בן שתים עשרה וחצי, וברוך יהודה כבן שנתיים וחצי, רבי מיכאל צבי עלה עם בתו היחידה בלימלא.
חלפו מספר חודשים, ואסון אירע במשפחה, הרב מיכאל צבי בלוי נפטר בכ"ד כסלו תר"ל והוא בן 43 בלבד, בפטירתו הותיר אחריו את אלמנתו מרת רחל בת רבי יהושע שטיין, ואת בתו היחידה בלימלה.
כעבור פחות מחודש, נפטרה האם הישישה מרת רבקה בלוי והיא בת 87 בפטירתה, כשהיא מותירה אחריה בירושלים את בנה, רבי עמרם עם שני בניו, ואת כלתה מרת רחל עם בתה היחידה מרת בלימלא.

יום רביעי, 22 ביוני 2016

גילויים חדשים במשפחתו של רבי שמואל סלנט


לפני כשבע שנים, כתבתי כאן בבלוג, מאמר על משפחתו של רבי שמואל סלנט, לרגל מלאות מאה שנה לפטירתו. הרחבתי בכל הידוע לי על משפחתו של רבי שמואל.

יחוסו מעלה בקודש, כמעט ולא יודע. ידוע מעט על אביו, שכיהן ברבנות בכמה מקומות בליטא, אך אין פרטים אודותיו. ידוע גם שאמו האלמנה עלתה בערוב ימיה לירושלים וקבורה בהר הזיתים.

פירטתי את הידוע על ארבע נשותיו של רבי שמואל, ועל ארבעת ילדיו.

בחודשים האחרונים, צצו כמה חידושים בקשר למשפחה, שלא הייתי מודע אליהם בעת עריכת המאמר.



על אביו של רבי שמואל, כתבתי שכיהן ברבנות בוולקוניק, ובטרוקי, אך לא ידעתי עוד מלבד זה. כי לא מצאתי ידיעה בדברים אלו בשום מקום.

והנה, לאחרונה, הוציאו למכירה פומבית בבית המכירות קדם, פריטים מארכיונו של רבי שמואל סלנט, כפי הנראה מירושתו של רבי ניסן טיקוצ'ינסקי זכרונו לברכה. [מכירה מספר 49, פריט מספר 325].

חלק מפריטים אלו, הם חידושי תורה ורשימות בכתב ידו של רבי צבי אביו של רבי שמואל סלנט, והנה על אחד מן הרשימות הללו, חתם רבי צבי בשמו: "אני הכותב זעירא דמן חבריא, הק' צבי הירש בלאאמ"ו כמו"ה חיים פייביש זצ"ל הכ"מ, החו"פ ק"ק קריניק".


הרי נוסף לנו שם אביו של רבי צבי שלא ידענוהו עד כה. עוד עולה מתוך אותם קונטרסים, כי רבי צבי הירש מוצאו היה מהעיר קריניק, והיה תלמידו של הגאון רבי יעקב חריף בן רבי לפידות, מבני העיר קריניק. עוד הובא שם פסק דין משנת תק"ס מהעיר קריניק, בחתימת ידי דייני העיר האב"ד רבי אריה לייב ב"ר ברוך בנדט בעהמ"ח שאגת אריה על מסכת מכות [אין זה השאגת אריה המפורסם], והדיין הנוסף רבי אשר במו"ה אביגדור הכהן, שלימים כיהן גם הוא כאב"ד קריניק, אביו של רבי יוסף הכהן אב"ד זאבלאדווא

יום שישי, 3 ביוני 2016

רבי שבתי אלטמן רב ומגיד מישרים בבודפסט


בשבת ימלאו שמונים שנה לפטירתו של רבי שבתי אלטמן רב ומגיד מישרים דחברה 'אהבת רעים', ומורה צדק בק"ק עיר הבירה בודפסט. נפטר ביום כ"ז אייר תרצ"ו. כמה חידושי תורה, שהיה רבי שבתי שולח לפרסום בקובץ תל תלפיות, נשתמרו לדורות. וחלקם נדפסו מחדש בקונטרס ניצוצי אש, שהדפיס אחד מצאצאי אחיו. עוד מעט מדברי תורתו משוקעים בתוך ספריו של אביו, ים של יהודה ומי יהודה דלהלן.

רבי שבתי נשא לאשה את בתו של רבי חיים טייטלבוים מה' מאדע. בעיר מאדע, היה ענף גדול ממשפחת טייטלבוים, לאורך השנים.

רבי נתן נטע טייטלבוים כיהן כראש הקהל בשנות התר"ן. ועוד מאה שנים קודם לכן, בשנת תקס"ג, מופיע בפנקס הקהל דק"ק מאדע, חתימות של אחד מפרנסי הקהילה בשם אברהם טייטלבוים. [הועתקו בשו"ת הלכתי שבין רבי ישראל עוזר וואהל אב"ד מאדע לרבינו החתם סופר, וראה בקובץ זרע יעקב – סקווירא, גליון טו – אלול תש"ס.

כפי הנראה ר' חיים טייטלבוים חותנו של ר' שבתי, היה אף הוא ממשפחה זו.

כאמור, רבי שבתי נפטר ביום כ"ז אייר תרצ"ו. אומנם, כל המנציחים בדור האחרון, מבני משפחתו הרחוקה, בספרי בני המשפחה, כתבו שנפטר ביום כ"ח אייר, אך רבי שמשון אלטמן, אחיו של רבי יהודה, כותב בעצמו בהקדמת חלק ב' לשו"ת מי יהודה, כי אחיו נפטר ביום כ"ז אייר.

וזה סדר יחוסו של רבי שבתי,

אביו רבי יהודה אלטמן, נולד בשנת תרי"ט, היה תלמידו של רבי יהושע ברוך רייניץ, נשא לאשה את מרת חנה רבקה בתו של רבי שרגא צבי טננבוים.

יום שישי, 20 במאי 2016

רבי משה רייכלר אב"ד יוטיקא


אחרי שפרסמתי כאן את המאמר הקודם, אודות רבי זאב גולד, ויחוסו, שלח לי אחד מן הקוראים הנאמנים, את תמונת מצבתו של רבי זאב בבית הקברות סנהדריה בירושלים, ואת מצבת בנו רבי משה הקבור לשמאלו.

הנה הם התמונות.








כעת, נשאר לנו רק להזכיר את חותנו של רבי זאב, ואת אילן היוחסין של משפחת חותנו.

כאמור, חותנו של רבי זאב, היה הגאון רבי משה רייכלר אב"ד יוטיקא.

רבי משה נולד בשנת תרי"ז בעיר ראווא רוסקא שבגליציה, בצעירותו גר בדראהאביטש ושימש שם כדרשן. לחם מלחמות היהדות במאמרים שונים שפירסם בעיתונים 'מחזיקי הדת', ו'קול מחזיקי הדת'. בשנת תרנ"ה נסע לאמריקה, בתחילה שימש כרב בבתי כנסת, ובשנת תרנ"ז, נבחר לכהן כרב ואב"ד יוטיקה. נתן הסכמה על ספר סמיכת נופלים, לר' אביגדור ויינברגר, סיגעט תרס"ו. וחידושי תורה ממנו, בתל תלפיות תרנח תרסב ובתרסג. נפטר בשנת תרס"ה.
רעייתו מרת גיטל-גרטרוד בת רבי יואל מאיר סגל.


וזה סדר יחוסו,
אביו רבי ברוך רייכלר נפטר בשנת תרמ"ג בעיר ראווא רוסקא, בהיותו בן 78 שנים. רעייתו מרת בילא שרה לבית אדל. 

יום חמישי, 5 במאי 2016

רבי זאב גולד ממנהיגי יהדות ארצות הברית


היום מלאו שישים שנה לפטירתו של רבי זאב גולד. שכיהן ברבנות בכמה וכמה מקומות, והיה ממנהיגי תנועת המזרחי. בשורות דלהלן נספר מעט על קורותיו, על יחוס משפחתו, ועל יחוס אשתו.

רבי זאב נולד ביום כ"ט שבט תרמ"ט, בעיר שצ'וצ'ין פלך לאמזא, שם גרו הוריו באותם הימים, מקום מגורי אבי אמו. את חינוכו הראשון, קבל בבית זקנו רבי יהושע מנחם גולדווסר, ואחר מכן למד אצל אביו שבאותם ימים ישב בפרישות באיישישוק. ובבחרותו למד בישיבות לידא ומיר. בהיותו בן שבע עשרה נסמך להוראה, על ידי הגאון רבי אליעזר רבינוביץ רבה של מינסק.

בגיל צעיר היגר לאמריקה, אז אימץ לו שם משפחה חדש, כתחילת שם משפחת אמו מנעוריה, שם נשא לאשה את מרת יוכבד בתו של רבי משה רייכלר, שכיהן כרב בעיר יוטיקא. גם רבי זאב, נתמנה לשמש ברבנות בכמה קהילות באמריקה, תחילה בשיקאגו, לאחר מכן בסן פרנסיסקו ובפנסילבניה, ולבסוף בניו יורק. פעל רבות להעמדת היהדות באמריקה, נמנה על מיסדי בית הספר תלמוד תורה בויליאמסבורג, וישיבת תורה ודעת בברוקלין, ואף כיהן כנשיא הישיבה. כמו כן, יסד את בית החולים היהודי הראשון באמריקה שהקפיד על כשרות, בית החולים בית משה, וכתוצאה מכך, גם בתי החולים האחרים בסביבה הוכשרו, כמו גם בית היתומים בברוקלין.

היה פעיל רבות גם במפלגת המזרחי, והיה ממיסדיה ומעמידיה באמריקה, ובמשך שתי עשרה שנה שימש כיו"ר המרכז העולמי של המזרחי. שימש גם כחבר הנהלה של הקונגרס היהודי העולמי, ויו"ר של כבוד לקק"ל באמריקה.

בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל, ונתמנה מטעם הרבנות הראשית, כרב נודד במושבות הארץ, ועסק בהעמדת הדת על תילה. למרות רצונו להישאר בארץ ישראל, הוצרך לחזור לאמריקה, להמשיך במפעלותיו בתנועת המזרחי. אולם היה נוסע מכאן לשם, ומשם לכאן, במשך כמה שנים.

השתתף ואף נאם בצעדת הרבנים הגדולה בעשרת ימי תשובה תש"ד, לבקש מן הממשל האמריקאי לסייע בעצירת מכונת ההשמדה הנאצית. [ובכך, מתאים הפרסום גם ליום זה, בו מציינים את יום השואה].
להלן קטע מנאומו, באותה צעדה. 


בשנת תש"ו, היה גם חבר במשלחת היהודית לעצרת האו"ם.
גם בקום המדינה פעל, והיה נציג המזרחי במועצת המדינה הזמנית, ונמנה עם חותמי מגילת העצמאות. לאחר מכן, המשיך לשמש כחבר הנהלת הסוכנות היהודית, וראש המחלקה לפיתוח ירושלים מטעמה.

יום שישי, 22 באפריל 2016

האדמו"ר בעל הצמח צדק מליובאויטש


אמש, ביום י"ג ניסן, ערב בדיקת חמץ, מלאו מאה וחמישים שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, בעל הצמח צדק, מליובאויטש.

רבי מנחם מנדל נולד ביום כ"ט אלול תקמ"ט בליוזנה שבמחוז ויטבסק, בבלרוס, לאביו רבי שלום שכנא אלטשולר ולאמו דבורה לאה. נתייתם מאמו בהיותו בן שלש, וגדל בבית סבו אבי אמו, הוא רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא. בהגיעו לפרקו בשנת תקס"ג, נשא לאשה את בת דודו רבי דב בער האדמו"ר האמצעי. הוכר כסמכות הלכתית, עוד בחיי חותנו האדמו"ר.

בשנת תקפ"ט, אחרי פטירת חותנו מונה לכהן כאדמו"ר לחסידי חב"ד, ועסק בצרכי הכלל.

השאיר אחריו כתבים רבים בכל מקצועות התורה, שנדפסו פעמים רבות. שו"ת צמח צדק. דרך מצוותיך, אור התורה, ועוד.

נפטר כאמור, ביום י"ג ניסן תרכ"ו, והובא למנוחות בבית העלמין בליובאוויטש.

ואלו הם צאצאיו. א. רבי ברוך שלום שניאורסון, אבי זקינו של הרבי האחרון מליובאוויטש. ב. רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט. ג. רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון מלאדי. ד. רבי ישראל נח שניאורסון מניעזין. ה. רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש. ו. רבי יעקב שניאורסון נפטר צעיר בשנת תרט"ז. ז. רבי שמואל שניאורסון המהר"ש, מילא את מקום אביו כאדמו"ר לחסידי חב"ד בליובאוויטש. ח. מרת ראדע פריידא אשת ר' שניאור. ט. מרת דבורה לאה אשת ר' לוי יצחק.

וזה סדר יחוסו.

  • אביו, רבי שלום שכנא אלטשולר, נתייתם מאביו בהיותו בן ארבע, ואמו נישאה בשנית ועלתה לארץ ישראל. שלום שכנא עבר לגור בביתו של רבי שניאור זלמן מלאדי, ונתגדל על ברכיו, ולימים אף נשא לאשה את בתו הרבנית דבורה לאה. ממנה נולד לו בנו מנחם מנדל הנ"ל. דבורה לאה נפטרה בצעירותה, ורש"ש נשא בשנית את מרת רבקה בתו של האדמו"ר רבי אהרן הגדול מקארלין, ואף ממנה נולדו לו שתי בנות. רש"ש עסק בהבאת ספרי קודש לדפוס, תלמוד בבלי, ארבעה טורים ועוד, ובראשם ספר התניא של חמיו הגדול. נפטר בסביבות שנת תקס"ז או תקס"ח.
  • אביו רבי נח אלטשולר ממוהילוב, נפטר בדרכו לארץ ישראל, ומנוחתו בבית הקברות העתיק בטבריה. אומנם ר"י מונדשיין העיר שנקבר בחיפה. זוגתו מרת רוחמה, אחותו של המגיד ממעזריטש, שנשארה שלא עלתה עמו לארץ ישראל, נישאה בשנית לרבי אברהם מקאליסק, ועלתה עמו לארץ ישראל. מלבד בנו שלום שכנא, היה לו בן ובת נוספים, הבן הוא רבי יהושע אלטשולר שהיה מחשובי חבורת החסידים בטבריה. והבת היתה אשת רבי יוסף הלוי אשבל בנו של המגיד מישרים בליובאוויטש ר' יששכר בער.
  • ומעלה בקודש, יחוסו מקובל עד לרבי דוד אלטשולר מחבר פירוש המצודות על הנביאים וכתובים.

יום שלישי, 5 באפריל 2016

הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק זצ"ל

את הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק, הכרתי אישית מילדותי בבית סבי שדר בשכנות אליו.
מני אז בזכרוני,
נהירת התלמידים לביתו, בכל עת, ובפרט לעת צללי ערב ביום השבת, לתפילת מנחה, ולאחריה לסעודה שלישית, ודברי תורתו על הפרשה, ומעניינא דיומא.
הסוכה הגדולה שהיו בונים עבורו בחצר, ודלתה כמעט שלא נפתחה בכל ימי החג.
ובעיקר, הנעימות, ומאור פניו בכל עת.
רבי מאיר, נולד בבריסק בשנת תרפ"ט, עם פרוץ המלחמה העולמית נמלט עם אביו לווארשא, ומשם, הצליחו להימלט התופת, והגיעו לארץ ישראל, עם כמה מאחיו, כשאמו ועוד מאחיו ואחות אחת, נותרו בווילנא, ונהרגו בידי הנאצים ימ"ש.
בבואו לירושלים קנה את תורתו ב"עץ חיים" אשר בירושלים.
בשנת תשי"ט נששא לאשה, את רעייתו לבית בנדיקט מבני ברק.
כל ימים גר בשיכון אגודת ישראל ברח' חזנוביץ. וכל ימיו הרביץ תורה לתלמידים מקשיבים.

לפני מספר שבועות, לקה באירוע מוחי, שממנו לא קם, היה מאושפז בבית חולים עד לפטירתו במוצאי שבת האחרון.
לפנינו מאמר ליחוסו, פרי עטו של אברהם ישעיהו מקרית ספר.


 במוצאי שבת האחרון נפטר לבית עולמו הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק ראש ישיבת בריסק בהותירו אחריו משפחה מרוממת ותלמידים רבים, הגר"מ היה בן 87 בהסתלקותו.


להלן ידיעות על משפחתו וייחוסו למעלה בקודש, בייחוס זה יש להאריך הרבה עד אין קץ, נשתדל לקצר ולכתוב את הידיעות החשובות ביותר.

רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק זצ"ל חתן הרה"ג ר' יחיאל בנדיקט זצ"ל מבני ברק, על חותנו וייחוסו, להלן.

בן מרן הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, הרב מבריסק, רבי מאיר היה אחד מתוך אחד עשר ילדיו של הגרי"ז, אשר שניים מהם עודם חיים עמנו לאוי"ט, הבן הגאון רבי יוסף דב זצ"ל נפטר בב' באדר תשמ"א, הבן הגאון רבי רפאל זצ"ל נפטר בשנת תשנ"ז, הבן רבי חיים זצ"ל נפטר בשנת תש"ס, הבת הרבנית ליפשא ע"ה אשת הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין זצ"ל נפטרה בתשרי תשס"ט, מלבדם הבת פריידל נפטרה בצעירותה. הבת גוטל, הבן נפתלי צבי יהודה, והבן שמואל יעקב הי"ד נרצחו בשואה יחד עם אמם מרת הענדל הי"ד, בת רבי חיים אויערבאך, בן רבי משולם אויערבאך, בן הגאון רבי מאיר אויערבאך מקאליש בעל "אמרי בינה" נפטר בירושלים ה' אייר תרל"ח, בן הגאון רבי יצחק איצק אויערבאך בעל דברי חיים,

יום רביעי, 23 במרץ 2016

הגאון רבי משה פיינשטיין בעל האגרות משה


היום תענית אסתר, מלאו שלושים שנה לפטירתו של הגאון הגדול רבי משה פיינשטיין, בעל האגרות משה.

רבי משה נולד ביום ז' אדר תרנ"ה באוזדא שבבלרוס, שם כיהן אביו כרב, ומכיוון שנולד ביום פטירתו של משה רבינו, נקרא על שמו. למד בישיבה בסלוצק בראשותו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, ובשקלוב אצל רבי פסח פרוסקין, ממנו גם קיבל סמיכה להוראה. בשנת תרפ"ב נשא לאשה את מרת סימה בת ר' יעקב משה קסטנוביץ. לאחר שנפטר אביו, כיהן כרב על מקומו באוזדא, ובליובאן, בשנת תרצ"ז נסע לארצות הברית, ונתמנה לכהן כראש ישיבת תפארת ירושלים בניו יורק. נחשב לאחד מגדולי הרבנים באמריקה, ועמד בנשיאות אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה, וארגון עזרת תורה. היה אחד מגדולי פוסקי הדור, וספרו אגרות משה, בו כונסו תשובותיו בהלכה, נחשב לאחד מן הספרים היסודיים בספרות השו"ת בת זמננו.

רבי משה האריך ימים, ואף נכנס לשנתו התשעים, וימים ספורים אחר כך נפטר, ביום תענית אסתר תשמ"ו. ארונו הובא לקבורה בארץ ישראל, ונקבר בחלקת הרבנים שבהר המנוחות ביום הפורים ט"ו אדר תשמ"ו. על מצבתו נחקק שהיה ממשפחת הגר"א, רבי יחיאל הלפרין אב"ד מינסק בעל סדר הדורות, רבי יום טוב הלר בעל תוספות יום טוב, רבי ישעיהו הורוביץ בעל השל"ה, ומעלה בקודש. עיקר היחוס הוא מצד אמו כדלהלן.



וזה סדר יחוסו:

אביו הגאון רבי דוד פיינשטיין, נולד בשנת תרט"ז, בהיותו כבן שלש עשרה נבחר לחתנו של רבי יצחק יחיאל דוידוביץ אב"ד קרליץ, ואז נסע ללמוד בישיבת וולוזין, לאחר ארבע שנים שלמד בישיבה נשא לאשה את הרבנית פייא גיטל בשנת תרל"ג. זמן קצר לאחר נישואיו נפטר חמיו, ובני העיר ביקשוהו למלא את מקומו כאב"ד קרליץ, בשנת תר"מ נתמנה לכהן בעיר אוזדא, בה כיהן כעשרים וחמש שנה, ולאחר מכן, עשרים ושתים שנה נוספות בעיר סטארובין, עד לפטירתו ביום כ"ז תשרי תרפ"ה. זוגתו הרבנית מרת פייגא גיטל לבית דוידוביץ. צאצאיהם: שנים עשר ילדים נולדו לו, וחלקם לא האריכו ימים, ואלו שמות ילדיהם: א. הרבנית שיינדיל הי"ד אשת רבי שאול יאפין הי"ד. ב. רבי אברהם יצחק פיינשטיין זוגתו מרת אסתר בת ר' יוסף אהרונסון מסלוצק, נכדו של רבי מנחם מנדל אפשטיין אב"ד הלוסק שנודע כר' מנדלי סלוצקר, ר' אברהם יצחק נפטר בשנת תרע"ה, בנו הוא הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין אשר היה חתנו של הגרי"ז מבריסק. ג. רבי יעקב פיינשטיין הי"ד. ד. רבי יששכר בער פיינשטיין הי"ד. ה. רבי משה פיינשטיין דידן.

יום ראשון, 13 במרץ 2016

משפחה אחת, שלש שאלות

מאמר אורח, פרי עטו של אברהם ישעיהו מקרית ספר.

לפני כמה שבועות הלכה לעולמה בשיבה טובה מרת ברטה יעבץ ע"ה, והיא בת מאה ואחת שנים, המנוחה הותירה אחריה צאצאים רבים, בנים ובנות, נכדים, נינים ובני נינים, מהם תלמידי חכמים חשובים ומרביצי תורה.

מרת ברטה יעבץ נולדה בכ' באב תרע"ד בפרנקפורט דמיין, לאביה רבי שמחה במברגר, ולאמה מרת אסתר, עלתה ארצה עוד בטרם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כאן נישאה לרבי יהודה אריה יעבץ (יעקובוביץ) אחיו של רבי חיים יוסף יעקובוביץ ממייסדי וראשי ישיבת "קול תורה" ורבה של שכונת "רחביה".

מוצא משפחת בעלה הוא פולני, אלא שאביהם, רבי יצחק מאיר יעקובוביץ עבר לפרנקפורט מוורשה, רבי יצחק מאיר נפטר בכ"ט שבט תרפ"ז.

רבי יצחק מאיר יעקובוביץ היה בנו של רבי יוסף יעקובוביץ מוורשה.

אשתו של רבי יצחק מאיר מרת חנה רבקה עלתה ארצה ונפטרה בי"ב בשבט ת"ש, ונטמנה בהר הזיתים, על מצבתה נאמר כי הייתה מגזע רבי דוד מלעלוב.

מרת חנה רבקה הייתה בת רבי צבי הלוי, מטשעסנעכוב.

כיצד מתייחסת מרת חנה רבקה לרבי דוד מלעלוב?

**

במשפחתה של מרת ברטל יעבץ ע"ה מקובל שהייתה מצאצאי רבי עקיבא איגר ומצאצאי הרב מווירצבורג רבי יצחק דב במברגר זצ"ל.

ובכן לגבי הרב מווירצבורג הדבר די פשוט, שכן שם נעוריה היה במברגר, אך עדיין יש צורך להבין את סדר השתלשלות הייחוס במלואה.

ובכן, אביה רבי שמחה במברגר שנפטר בג' באב תש"ו, היה בנו של ר' יצחק, מיהו ר' יצחק זה?

יום שבת, 27 בפברואר 2016

הגאון רבי חיים שלמה ליבוביץ זצ"ל

הגאון רבי חיים שלמה ליבוביץ נפטר במהלך השבת בבית החולים.
רבי חיים שלמה נולד בעיר ברנוביץ' הליטאית, לפני כשמונים וחמש שנה. להוריו רבי יעקב משה ומרת צייטא לאה. בשנת ת"ש עם פרוץ המלחמה, נמלטה משפחתו לווילנא, ומשם עלו לארץ ישראל, באונייה שנסעו בה רבים מגדולי ראשי הישיבות, אשר הקימו את עולם התורה בארץ ישראל. כאן בארץ, הקימו אביו ודודו רבי משה ברנשטיין מחדש את ישיבת קמניץ, כזכרון לישיבת כנסת בית יצחק בעיר קמניץ.
בבחרותו למד רבי חיים שלמה בישיבת חברון, ושמע גם שיעורים מרבי יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק, ממנו שמע גם אביו שיעורים בבחרותו.
כשהגיע לפרקו, נשא לאשה את בתו של רבי אברהם יצחק רוטשטיין, מן הדמויות החשובות בירושלים, מיסד ומנהל בית היתומים דיסקין. עם נישואיו נתמנה לר"מ בישיבת קמניץ, ונחשב לאחד מראשי הישיבה.
לאחר פטירת אביו, נתמנה לראש הישיבה, לצד בן דודו רבי אשר ליכטשטיין.
לפני כעשר שנים, נקרא לשמש כראש ישיבת פוניבז' בבני ברק.
לפני כמה חודשים נפל בביתו, ונחבל בראשו, מני אז, אושפז בבית החולים, ועתה הלך לעולמו, ביום שבת פ' כי תשא, י"ז אדר א' התשע"ו.
מסע הלוויה יתקיים מחר.

וזה סדר יחוסו של הגאון המנוח.
  • אביו, הגאון רבי יעקב משה ליבוביץ ראש ישיבת קמניץ. נולד בשנת תרנ"ג בעיר הלוסק, שם כיהן אביו כרב העיר. בהיותו כבן עשר, נקרא אביו לכהן כראש ישיבת כנסת בית יצחק בעיר סלבודקא, שלימים עברה לעיר קמניץ. בבחרותו למד אצל אביו, ובישיבת ראדין, ובקיבוץ הבחורים בבריסק אצל הגרי"ז זצ"ל. זמן קצר למד גם בישיבת כנסת ישראל בחברון, וניצל בנס במהלך פרעות תרפ"ט. בשובו לליטא, נשא לאשה את מרת צייטא לאה לבית מובשוביץ. בשנת תרח"צ מינהו אביו לר"מ בישיבה בקמניץ. ועם פרוץ המלחמה, כאמור, ברחו דרך ווילנא לארץ ישראל.