‏הצגת רשומות עם תוויות קנייבסקי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קנייבסקי. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 8 באוגוסט 2010

משפחת הסטייפלער והחזון איש


סיפר פעם הגאון רבי דוד פרנקל זצ"ל שבעת היותו אצל מרן בעל החזון איש, עלתה השיחה אודות יחוסו, ואמר ר' דוד שהוא מנכדי הנודע ביהודה, נתחייך החזון איש ואמר לו, בזה"ל: "קענסט אויסרעכנן דעם יחוס ביסטו א אייניקל, איך אויב נישט ביסטו נישט קיין אייניקל" (=אם אתה יודע למנות את היחוס – הינך מצאצאיו, אבל אם לאו אינך מיוחס אחריו), ר' דוד השיב על אתר אני יודע את כל היחוס, והתחיל לפרט את כל סדר היחס עד להנודע ביהודה, החזון איש הקשיב לכל דבריו, והפטיר אחריו ואמר לו – ובחיוך – בזה"ל: "יעצט ווייס איך אז דו ביסט א אייניקל" (=עכשיו אני יודע שבאמת אתה 'נכד'). ספר זכרון לרבי דוד פרנקל, 'זכור לדוד', חלק ב' עמ' רסג.

ובזאת נתחיל לסדר, את צאצאי רבי שמריה יוסף קרליץ אב"ד קוסובה, שלא לפי סדר מסוים. ועוד מודיע אני בזאת, כי כרגיל כאן, אין אני מאריך בשבחיו של כל אחד, כי לא זו המטרה כאן.
  • בנו רבי אברהם ישעיהו קרליץ, המפורסם בקוראי שמו, החזון איש, על שם ספריו, מעולם לא שימש במשרה תורנית רשמית, נולד בשנת תרל"ח בקוסובה, זוגתו הרבנית מרת בתיה בת ר' מרדכי ביי, עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, וקבע מושבו בבני ברק, עד לפטירתו בט"ו חשון תשי"ד.
  • בנו רבי מאיר קרליץ אב"ד לעכאוויטש, חתן רבי שלמה הכהן מו"ץ בוילנא, בעהמ"ח 'חשק שלמה' על הש"ס. נאמנו ואיש סודו של מרן הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי, ועמד על ימינו בניהול ועד הישיבות בוילנא, אף הוא עלה לארץ ישרלא וקבע מושבו בבני ברק. שם נפטר בט"ו אדר תשט"ו. אבי הגאונים, רבי שלמה שמשון קרליץ אב בית הדין בפתח תקוה, ורבי חיים שאול קרליץ גאב"ד שארית ישראל. שתי בנותיו הן, מרת שרה אשת רבי זלמן רוטברג ראש ישיבת בית מאיר [על שם חותנו], ואשת רבי אליעזר אלפא חותנו של הגאון ר' ראובן פיין, ראש ישיבת בית מאיר, ובעהמ"ח 'בין המשפתיים'.
  • רבי יצחק זונדל קרליץ, אב"ד קוסובה על מקום אביו, נהרג בשואה בשנת תש"ב, החזון איש אמר עליו, "הוא כלי חמדה, אין צורך להרבות בדיבורים עליו". הוא היה חתן רבי ראובן כהן אב"ד נערווא, מגזע בעל הכנסת יחזקאל [חתן ר' לייבצ'יק חריף אב"ד ציטוויאן], שהיה גם חותנו של רבי שבתי פיין.
  • רבי משה קרליץ, חתן רבי פסח פינפער, נהרג בשואה, כל ימיו ישב על התורה ועל העבודה והיה משופע ביסורים. בעל מחבר 'אור חדש' פירוש על שערי תשובה. בנו רבי פסח קרליץ, בעהמ"ח 'פתח החידוש'. בתו מרת בריינע אשת רבי משה חיים בריסקמן נהרגו בשואה כולם. הי"ד.
  • מרת בדאנה אשת רבי שמואל אליהו קאהן אב"ד אורצה, נספו שניהם בשואה הי"ד.
  • אשת הגאון רבי שמואל גריינימן. הביא לדפוס את ספרי החזון איש, וכן ערך ספר מכתבי החפץ חיים, על התורה, נפטר י"ג אדר תשי"ז. חתנו היה הגאון רבי בנימין ביינוש פינקל ראש ישיבת מיר.
  • אשת הגאון רבי אבא סוויאטיצקי, אף הוא מילא מקום חותנו והיה אב"ד בקוסובה, נהרג בשואה, ג' אלול תש"א, עם רעייתו. בנו יחידו, רבי חיים סוויאטיצקי, כיהן כר"מ במתיבתא 'תפארת ירושלים' בניו יורק, וחיבר ספר 'עץ חיים', ניו יורק תש"ג.
  • מרת בתיה אשת רבי נחום מאיר ציבוילניק, אב"ד מייסעגאלע. בן רבי יהושע תנחום ציבוילניק. גדול בתורה ונחבא אל הכלים, רב בית הכנסת היליגמן בבני ברק, נפטר י' טבת תשי"ט.
  • מרת פעשא מרים אשת רבי יעקב ישראל קנייבסקי - הסטייפלער, אודותיו הארכנו מעט בפעם הקודמת. חתנו רבי שאול ברזם נפטר ו' אייר תשכ"ד ונדפס ממנו ספרי 'זכרון שאול'. חתן נוסף של הסטייפלער, הוא רבי מרדכי שלמה ברמן, מחבר ספרי 'אשר לשלמה', ומרבני ישיבת פוניבז'.
  • עוד ששה בנים ובנות נפטרו על פני הוריהם.
מסופר שהחפץ חיים שאל פעם את רבי מאיר קרליץ במה זכו הוריו לזרע צדיקים כזה? וסיפר לו שאמו נשאלה מכבר על זה, והשיבה: "אולי בזכות שהתנהגתי בצניעות יתירה, מעולם לא ראו קורות ביתי שערות ראשי".

יום שני, 2 באוגוסט 2010

הסטייפלער - רבי יעקב ישראל קנייבסקי


בס"ד
בבלוג שעוסק בענייני משפחותיהם של רבנים מגדולי הדורות, מצאתי לנכון לציין מלאות עשרים וחמש לפטירתו של אחד מגדולי הדור שעבר, וממנהיגי היהדות החרדית, הלא הוא, רבי יעקב ישראל קנייבסקי, הסטייפלער.
הסטייפלער, נולד בשנת תרנ"ט בעיירה הורונסטייפל שבאוקראינה לאביו רבי חיים פרץ קנייבסקי, ולאמו ברכה. על יחוס משפחת אביו ואמו, לא נודע מאומה, רק זאת ידוע שאביו היה מחסידי טשרנוביל וקרא את שם בנו של שם האדמור בעיירה, רבי יעקב ישראל מהורונסטייפל. את הוריו הנציח הסטייפלער, בספרו על התורה, שקרא על שמם 'ברכת פרץ'.
בצעירותו למד בישיבת נובהרדוק, בצילו של הסבא מנובהרדוק, במלחמת העולם הראשונה גוייס לצבא הרוסי, ואגדות רבות מסופרות על אותם השנים בהם שירת בצבא הרוסי. כבר בשנת תרפ"ה הוציא את ספרו הראשון בחידושי תורה 'שערי תבונה', ובעקבות כך, נתגלגל הדבר שנשא את אחותו של מרן החזון איש. בשנת תרצ"ד עלה רבינו הסטייפלר לארץ ישראל והתיישב בבני ברק. בארץ ישראל שימש כראש ישיבת בית יוסף נובהרדוק שבבני ברק, ובאותם השנים החל להוציא את סדרת ספריו הנודעת 'קהילות יעקב'.
לאחר פטירת החזון איש בשנת תשי"ד, והרב מבריסק בשנת תשי"ט, הוכר מרן הסטייפלער כאחד ממנהיגי הציבור החרדי בארץ הקודש. נודע כבעל מופת גדול, ורבים באו לבקש ממנו ברכה ותושיה. בליל שבת קודש, כ"ג אב תשמ"ה, נפטר הסטייפלער, ונקבר למחרתו ביום ראשון בבית הקברות בבני ברק.


אנו נתמקד כאן במשפחת חותנו משפחת קרליץ, כאמור, רעייתו של הסטייפלער, היתה מרת פעשא מרים אחותו של רבינו בעל החזון איש. חותנו היה רבי שמריהו יוסף קרליץ אב"ד קוסובה שבליטא. הוא היה בן רבי שמשון, בן רבי שמריהו בן רבי גרשון זעליג, בן רבי שמשון אב"ד סלונים, ולבסוף אב"ד קעניגסבערג, על מקום שאר בשרו בעל הפרדס. כתבו אודות רבי שמשון שהיה גיסו של הרב הקדוש רבי אברהם הכהן מקאליסק, שעלה לארץ יחד עם רבי מנחם מנדל מויטבסק, ולא נודע לי כיצד.
רבי שמריה יוסף אב"ד קוסובה, היה חתנו של רבי שאול הלוי קצנלבוגן אב"ד קוברין. רבי שאול היה ממשפחת אפשטיין, אך את שמו נסב למשפחת קצנלבוגן כפי הנראה, מפני גזירות הצבא. אביו רבי מאי הלוי שניפישקער [כי לאחר נישואיו היה גר סמוך אצל חותנו רבי שמואל בר יצחק משניפישאק], היה מו"צ בק"ק וילנא, בנו של רבי אברהם הלוי אפשטיין, בן רבי יצחק הנקרא רבי איטשעלע גינשפריקער [חתן רבי אהרן מ"ץ בק"ק סלאנים חמישים שנה], בנו של הרה"ק רבי אריה לייב אפשטיין אב"ד קעניגסברג בעל הפרדס ומעלה בקודש.
רבי אריה לייב בעל הפרדס, היה מגדולי רבני ליטא, ונודע כאיש קדוש. ורבים רבים מתיחסים כצאצאיו, ואם נתחיל למנותם לא נגמור בפעם אחת, ואף לא בשני מאמרים. אנו נתמקד כאן, במשפחתו הקרובה של בעל החזון איש.
לרבי מאיר שניפישקער, המו"צ דק"ק וילנא, אביו של רבי שאול אב"ד קוברין היתה בת נוספת מרת חיה אשת רבי חיים שור הוריו של רבי אליהו יעקב דב שור אב"ד זופראן, בעהמ"ח נטיעות חיים, וילנא תרנ"ב, חתנו של רבי נתן נטע לוריא אב"ד קראקינאווי.
רבי שאול קצנלבוגן אב"ד קוברין, בתחילה היה אב"ד קאסאווי היא קוסובה, ומשם נתקבל לקוברין, שמה נפטר ביום הושענא רבה בשנת תרנ"ב בהיותו אך בן שישים שנה.
היו לו לרבי שאול לכל הפחות שלושה בנים, האחד רבי בנימין ישראל איסר קצנלבוגן אב"ד שווערזנא, בעהמ"ח אבן ישפה, וילנא תרס"ח [לאחר פטירתו], ונלוה עליו ספר אמרי יצחק חידושים וביאורים, מאבותיו רבי שאול, ורבי מאיר הלוי שניפישקער, שערך בנו ר' יצחק מאיר הלוי והוסיף עליהם משלו, בנו האחר של רבי בנימין, היה רבי אברהם חיים קצנלבוגן חתנו של הגאון רבי אליהו ברוך קמאיי אב"ד מיר וראש הישיבה שם. בן שני לרבי שאול, הוא רבי אברהם מאיר קצנלבוגן אב"ד סנאוו, מחבר 'אמרי נועם', וילנא תרס"ח [על שער הטופס שבספריית ליובאוויטש, כתוב בכתב יד שנפטר עש"ק ואתחנן עשרה ימים לחודש מנחם אב תרפ"ט], חתנו של הגאון ר' גרשון תנחום מו"צ דק"ק מינסק. והבן השלישי הוא רבי יצחק אליהו קצנלבוגן.
במאמר הבא נרחיב אודות צאצאי הבת, מרת ראשה לאה אשת רבי שמריהו יוסף קרליץ.