רבי מאיר בן רבי לוי יצחק מברדיטשוב

סניגורן של ישראל, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, הותיר אחריו בפטירתו, שני בנים, ושתים או שלש בנות. מלבדם היה לו עוד בן אחד, שנפטר בחייו. הוא הרב הקדוש רבי מאיר מברדיטשוב מחבר ספר 'כתר תורה'. תאריך פטירתו חל היום, כ"ט תשרי, והוא נפטר לפני מאתיים וחמש שנים בשנת תקס"ו.

רבי מאיר נולד לאביו, הרה"ק ר' לוי יצחק מבארדיטשוב, ונודע בחריפותו ובגאונותו, הוא נשא לאשה את מרת פייגא בת רבי אליעזר הלוי מקרלין. בהקדמתו לספרו מספר הוא מעט עליו ועל אביו, וזה לשונו שם: "אמר הזעיר כל ימי גדלתי אצל כבוד אדוני אבי מורי ורבי הגאון תפארת ישראל בוצינא קדישא מו"ה לוי יצחק נ"י, וזאת ידוע לכל העולם שכמה אלפים תלמידים אשר העמיד כבוד אאמ"ו שיחיה, אשר למד אותם חידושי גפ"ת ופוסקים וג"כ נתלהבו לבם לעבודתו ב"ה בשמעם תורתו הקדושה בהדרכה ישרה ולגודל גדולת אאמו"ר צדקתו וקדושתו ותורתו אפילו שפל ערך  כמוני אפר כירה נהנה מחכמתו לפי גודל עניות דעתי, גלל כן לא לקחתי הסכמה מחכמי וגאוני וצדיקי זמנינו". מספר כי לאחר פטירתו, התבטא אביו הקדוש "החזרתי נשמתו טהורה כפי שקיבלתיה". 

להלן נפרט סדר יחוסו:

אביו הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, שכיהן ברבנות במספר ערים, תחילה היה אב"ד ריטשעאוואל ומשם לזעליחוב, ולעיר הגדולה פינסק, לימים נאלץ לעזוב את רבנות העיר פינסק מפאת נטייתו החסידית, ורק אז בסוף ימיו קבע משכנו בבארדיטשוב, בשמה נודע ונתפרסם, ועל שמו נתפרסמה העיירה. רבי לוי יצחק היה בנו של רבי מאיר אב"ד הוסאקוב שבגליציה. בן רבי משה מזאמושטש, ששימש כדיין בק"ק לבוב שנים רבות, [ראה, 'אנשי שם', אות תי"א]. בן רבי יהודה זונדל. [כך כתב הגאון מסעראצק, וראה עוד, ויתילדו, 72,73,90, אמנם כותב תולדותיו של רבי לוי יצחק, ר' שלום גוטמן מפקפק בזה בספרו תפארת בית לוי, ויש טעם בדבריו].

אודות רבי משה מזאמושטש, כתב רבי יוסף לעוינשטיין אב"ד סרוצק, שהוא היה חתן רבי משה בעל המהדורא בתרא, חתנו של המהרש"א, ומקורו אינו ברור.

אשת רבי מאיר אב"ד הוסאקוב, אמו של הקדושת לוי, היתה הרבנית מ' שרה סאסיא שרה סאשה, היא היתה חכמנית וצדקת מפורסמת בכשרון מעשיה, והיתה מצאצאי הגאון רבי משה מרגליות אב"ד טרניגראד,

רבי לוי יצחק מברדיטשוב, היה חתן גביר מהמשפחה המפורסמת משפחת פרץ מלברטוב, בנשאו את בתו פרל.

על פי דבריו של רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן, היה שם חותנו רבי שמואל פרץ, ואילו בספר תפארת לוי כתוב שחותנו היה אח של רבי שמואל, הוא רבי ישראל פרץ. שני אחים אלו, היו שנים מתוך ארבעת האחים הנגידים שנזכרו לשבח על ידי רבינו הפרי מגדים, שהחזיקו תלמידים הגונים. ואחים הנ"ל, היה מצאצאי בעל הקיקיון דיונה ועוד.

סדר יחוסם לא ברור, יש שכתבו שאביהם היה רבי פרץ בן רבי אריה לייבוש מאפטא, בן רבי יונה אב"ד טארלא מחבר ספר עלה דיונה, בן רבי משה בנימין זאב [מראדזין] בן רבי יונה מקראקא  בן רבי חיים. ורבי אריה לייב מאפטא הנ"ל היה חתן רבי יצחק מאיר פרנקל תאומים בנו של הקיקיון דיונה. ויש שכתבו שהיחוס לקיקיון דיונה הוא בן אחר בן. ויש שהוסיפו ענפים נוספים ליחוסם, ועוד יש להאריך ולכתוב על יחוס משפחת פרץ [האשכנזית, ואולי, יש קשר בינם למשפחת פרץ ממרוקו, שמוצאה מגירוש ספרד, המיחסים עצמם לשושלת המלוכה לבית דוד].

חותנו של רבי מאיר

כאמור לעיל, נשא רבי מאיר מבארדיטשוב לאשה את מרת פייגא בת רבי אליעזר הלוי מקארלין.

מקורו הראשון נכתב בספר 'זכרון טוב', מהרב הקדוש ... ר' יצחק מנעסכיז, פיעטרקוב תרנב. בחלק המכתבים, בדף מח עמוד ב, כותב המחבר "ודבר חשוב קובע מקום לעצמו מה שראיתי כתב יד ישיש המופ' ר' מאיר ז"ל מנימאוויטש סמוך לסטעפין מן עש"ק תר"ן בזה"ל: שם הקדוש של הראש ישיבה מפינסק היה ר' אליעזר הלוי זצקללה"ה. והוא היה חתן הגאון הגדול ר' ישראל איסר אבד"ק פינסק. הוא היה רב אחד מן ועד ד' ארצות. ור' ישראל הנ"ל היה חתן הרב מהדורא בתרא חתנו של המהרש"א זלה"ה. ומצד השני היה הראש ישיבה מנכדי המהרש"ל זלה"ה. הראש ישיבה היה לו אהבה עזה עם הבארדיטשובר זצוקלה"ה בעל קדושת לוי בהיותו תחלה רב בפינסק". בהמשך כתב היד מספר ר' מאיר עוד אודות ר' אליעזר הראש ישיבה, ובהמשך הוא פורט את צאצאיו, ואז הוא מזכיר, "הרב הצה"ק ר' מאיר מפיקוב זצוקלה"ה בן הבארדיטשובער בעל ק"ל היה חתן הראש ישיבה".

וכן נדפס העתק מזה, גם בספר 'שמע שלמה', (תולדותיו של רבי שלמה מקארלין, פיעטרקוב תרפ"ח) ח"ב עמ' 21.

וכן הוא, גם במגילת יוחסין שערך החוקר המפורסם ר' חיים יששכר דב גרוס מפטריווא, ונדפסה בראש ספר כתר תורה, סאטו מארע, תרצ"ג. וכותב שהיה ר' מאיר חתנו ר' אליעזר ראש ישיבה בפינסק ואשתו בת ר' ישראל איסר ב"ר אברהם מארי.

לא ניכנס כעת לסוגיא הסבוכה, מיהו ר' אליעזר הלוי זה, מיהם אבותיו, מיהו חותנו, ומיהם צאצאיו. נציין רק בקצרה, כי כפי הנראה, שני ר' אליעזר הלוי היו בקרלין באותה עת, ועל כן חל בלבול ביניהם ברבות הימים. ואם ירצה ה' עוד נעלה את כל הדיון בזה אודות ספר.

ואציין רק למקור נוסף, שהעירני ידידי הרב נפתלי אהרן ווקשטיין ראש המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, רבי יוסף לנדא רב ואב"ד ליטין [וקודם היה אב"ד קאמניץ ואחר כך אב"ד יאס], חיבר שו"ת ברכת יוסף. בתולדותיו שנכתבו על ידי צאצאיו נכתב כך: "אם אא"ז הגאון ברכת יוסף זצ"ל הרבנית הצדקת מרת יהודית בת הרב הה"ג ר' וואלף אבד"ק באלחוב בן הגאון מופת דורו ר' יוסף הוליס אב"ד טיסמניץ ... ואחות זקנתי הצדקת יהודית הנ"ל היא הצדקת מ' מרים מלבוב בת הה"ג דבאלחוב היתה מחותנת הה"ק קדושת לוי זצ"ל, כי בנו הגאון הקדוש ר' מאיר זצ"לבעל כתר תורה הי' חתנה והקדוש מברדיטשוב זצ"ל נהנה מאד שהתחתן עם גזע קודש כמי"ב".

צאצאי רבי מאיר

ידועים לנו בן ובת מצאצאיו של רבי מאיר מברדיצוב, והם, בנו, רבי יוסף הביא לדפוס את הספר קדושת לוי, בברדיטשוב, בשנת תקע"ו. ובתו, הצדקנית מרת אסתר רחל, אשת הרה"ק רבי דוד אריה לייב מנדבורנא בן המגיד רבי צבי הירש מנדבורנא, הדפיס את ספרו של אביו 'צמח ה' לצבי', ונפטר י"ז שבט תר"ט. לרבי דוד לייב היה בן אחד ושלש בנות, בנו היה רבי מאיר מנדבורנא, בתו האחת היתה אשת רבי ישראל מבאקויא חותנו של רבי אלתר שפירא מחבר מגילת היוחסין שנדפסה בספר 'שם משמעון', והשניה אשת ר' צבי הירש יונה מארץ הקודש נכד לר' אברהם דוד מבוטשאטש, והשלישית היא מרת צפורה דבורה (נפטרה י"ד אב תרמ"ט), אשת רבי משולם זושא ויסבלום, צאצא לשני האחים הקדושים רבי אלימלך מליזענסק ורבי משולם זושא מאניפולי. נפטר כ"ה כסלו תר"ן, ומצאצאיו נשתלשלו משפחות רבות בארץ הקודש.