המגיד מקוזניץ

היום י"ד תשרי מלאו מאתיים שנה מיום פטירתו של הרב הקדוש רבי ישראל הופשטיין, המפורסם בכינויו המגיד מקוז'ניץ. רבי ישראל נולד בשנת תצ"ז לערך, בעיר אפטא, ובעודו קטן היה מפורסם לעלוי והי' נקרא בשם ישראל חריף, והיה מתמיד מאוד בתורה, אחר נישואיו דר כמה שנים בעיר אוסטראווצי הסמוכה לאפטא, והיה מלמד בכפר אצל בעל הבית אחד.

תמונת המגיד מקוזניץ

כפי המקובל לא ראה פני הבעש"ט [ויש האומרים שאף נולד לאחר פטירתו ונקרא על שמו, אך זה לא מסתדר עם הידיעה שחי 78 שנים] אך היה מצעירי תלמידיו של המגיד ממעזריטש, ונחשב לאחד מממשיכי דרכו של רבי אלימלך מליזענסק בהפצת החסידות בפולין, וקיבל גם מרבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג, ומרבי לוי יצחק מברדיטשוב. בנגלה, היה מתלמידיו של הגאון רבי יצחק אברהם אבלי הכהן רפופורט אב"ד פינטשוב בעל כתר כהונה. חיבר ספרים רבים בנגלה ובתורת הקבלה, ספרו המפורסם הוא ספר עבודת ישראל. נפטר כאמור, ביום י"ד תשרי תקע"ה.

יחוסו מעלה בקודש לא ידוע, רק ידוע כי אביו היה איש תם וירא אלוקים, שהפליאו לתאר את הנהגותיו. ושמו רבי שבתי כורך ספרים ומקום מגוריו באפטא ונפטר ביום ו' כ"ה שבט תקכ"א. ושם זוגתו פעריל.

ושם אביו של רבי שבתי, ר' זאב וואלף

ואלו הם צאצאיו של המגיד מקאזניץ:

רבי קלונימוס קלמיש מפיאסצנה בעל חובת התלמידים

היום מלאו שבעים שנה, לעלייתו על המוקד של האדמו"ר רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה, שנודע בעולם על שם ספרו החשוב חובת התלמידים.

רבי קלונימוס קלמיש, נולד לאביו רבי אלימלך שפירא מגרודזיסק, לעת זקנה, כאשר היה נשוי לאשתו השנה, חנה ברכה לבית הורוביץ, בתו של האדמו"ר מחענטשין. בהיותו כבן שלש, התייתם מאביו, ועבר לגדול אצל סבו, האדמו"ר רבי חיים שמואל מחענטשין. בהיותו כבן שש עשרה, נשא לאשה, את מרת חיה רחל לבית הופשטיין. סבתה של הכלה שרה דבורה, היתה אחות מאב של רבי קלמיש, וכך למעשה, היה נשוי לנכדת אחותו! בבית חותנו קיבל הרבה מתורת החסידות, מבית קוזניץ וקרלין.

רבי קלונימוס קלמיש מפיאסצנה.ויקיפדיה

לאחר פטירת חותנו, בהיותו אך כבן עשרים, החל רבי קלונימוס קלמיש, לכהן כאדמו"ר, את מושבו קבע בעיירה קטנה מדרום לווארשא בשם פיאסצנה, והצטרפו אליו חסידים, שהיו נמנים בין חסידי אביו, וחסידי חותנו.

את עיקר חייו, מסר למען חיזוק הבחורים, ועמידתם בניסיונות הדור והתקופה, לבל ימשכו אחר התנועות הלאומיות ויעזבו את הדת. הוא פיתח שיטת חינוך מיוחדת, המיוסדת על דרכי החסידות, אך בהתאמה מיוחדת לבני הנוער של ימיו, תוך כדי שימוש בכלים מודרניים, כירידה אל רמתו של הבחור הקורא, והדרכתו שלב אחר שלב. תלמידים רבים חבים לו את עולמם הרוחני.

בימות השואה, היה רבי קלמיש בגטו וורשא, ונתפרסם במאמציו הרבים, לקיים את מצוות התורה, גם בתנאים תת אנושיים כאלו ששררו בגטו. לאחר חיסול הגטו, בפסח תש"ג, נשלח למחנה הריכוז טרווניקי על יד לובלין, שם נרצח עם שאר יהודי המחנה, ביום ד' חשוון תש"ד.

צאצאיו:

האדמו"ר מספינקא ירושלים ר' מרדכי דוד כהנא זצ"ל

בירושלים נפטר הבוקר, הגאון הצדיק רבי מרדכי דוד כהנא, שמילא את מקום אביו כאדמו"ר מספינקא בירושלים.

נולד בשנת תר"צ לערך, בסרעדנא. בשנת תש"א עלה עם אביו לארץ ישראל. בירושלים נשא לאשה את בת הרה"ח ר' משה מנחם הרשטיק. מאז פטירת אביו, בשנת תשל"ח, ישב ר' מרדכי דוד על כסאו, והנהיג את בית מדרשו בירושלים, במשך שלושים ושלש שנים. האדמו"ר היה גם חבר במערכת 'אוצר הפוסקים', והיה תלמיד חכם גדול בפני עצמו. דברי התורה שנשא בשולחנותיו היו בעלי תוכן למדני מפולפל. נהג במנהגו של רבי אלעזר בריזל הירושלמי, והיה נוסע לשבות בשבתות בערי השדה.

אביו של ר' מרדכי דוד, היה האדמו"ר רבי יוסף מאיר כהנא, מספינקא, בירושלים. בצעירותו, כיהן כאב"ד סערדנא, לאחר מכן כר"מ ואדמו"ר באונגוואר, ובשנת תש"א עלה לירושלים, והקים בה את בית מדרשו.

יחוסו של האדמו"ר

יחוס משפחת כהנא, מסתעף ועולה עד לבעל קונטרס הספיקות ומעלה בקודש.
מצד אמו, התייחס האדמו"ר כצאצא לבעל הישמח משה, ולרבי נפתלי מראפשיץ ועוד.
מצד אם אביו, עץ המשפחה מגיע למגיד מקוזניץ, לרבי ישכר בעריש מזידיטשוב, ושוב לשושלת ראפשיץ.

וזה יחוס המשפחה:

• רבי מרדכי דוד כהנא, בן רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא, בן רבי צבי הירש כהנא אב"ד ספינקא הי"ד, בן רבי נחמן כהנא מספינקא בעל הארחות חיים, בן רבי חיים אריה כהנא מסיגעט בעל ה'דברי גאונים', בן רבי יחיאל צבי כהנא מסיגוט, בן רבי יוסף מרדכי כהנא דומ"ץ סיגוט, בן הגאון רבי יהודה כהנא בעל 'קונטרס הספיקות' [אחיו של רבינו בעל הקצות החושן], בן ר' יוסף הכהן מקאליש, בן ר' חיים הכהן, בן ר' יחיאל מיכל הכהן, בן ר' יהודה הכהן, [בן ר' יחיאל מיכל הכהן], בן ר' יעקב יוסף הכהן, [כנראה היה בנו של ר' ישראל יחיאל הכהן מפראג, מאבות משפחת רפופורט], חתנו של רבינו יום טוב ליפמן הלר בעל התוספות יום טוב, ומעלה בקודש.
• רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא, היה חתנו של רבי יצחק טייטלבוים אב"ד הוסאקוב הי"ד, בן רבי מרדכי דוד טייטלבוים אב"ד סטוטשין, בן רבי נחום צבי טייטלבוים אב"ד דראהביטש, בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים מדראהביטש, בנו של רבי משה טייטלבוים מאויהעל, בעל ה'ישמח משה' ומעלה בקודש.
• רבי צבי הירש כהנא, היה חתנו של רבי ברוך רובין אב"ד בריזדוביץ, שכיהן כאדמו"ר בקאלמייא, בן רבי מאיר רובין מגלאגוב, בן רבי מנחם מנדל רובין מגלאגוב, בן רבי אשר ישעיהו רובין מראפשיץ ומעלה בקודש.

חותנו של הרב יצחק דוד בידרמן

ר' יצחק דוד בידרמן.

בנו השני של הרבי הקדוש ר' משה מלעלוב, נולד בשנת תקע"ה, נקרא על שמות שתי זקיניו שנפטרו באותה שנה, הרה"ק ר' דוד מלעלוב, והיהודי הקדוש מפשיסחא. בשנת תרי"א עלה לארץ ישראל, וקבע משכנו בירושלים. כל השנים דבק באחיו הרה"ק ר' אלעזר מנחם מנדל מלעלוב. ר' יצחק דוד נפטר בשבת קודש ג' תשרי ה'תרמ"ז, בירושלים, ומנו"כ בהר הזיתים.

אשתו של ר' יצחק דוד, היתה הרבנית פריידא גיטל בת רבי ישעיהו הכהן, היא נפטרה בירושלים, י"ד תמוז תרנ"ז, ומנו"כ על הר הזיתים.

שתי בנות היו לו לר' יצחק דוד:

הבת הראשונה היא, מרת דבורה חנה, אשת ר' אברהם אליעזר מינצברג, עלו לארץ ישראל, לאחר נישואיהם. צאצאיו: הגאון, ר' ירחמיאל ישעיה מינצברג מליקאוו, ר' משה צבי מינצברג, מרת רבקה רחל אשת ר' יהושע אליעזר גוטרמן, ומרת יוכבד איידל אשת ר' עזריאל זעליג לידר.

בתו השניה של ר' יצחק דוד, היא מרת ברכה עלקא, אשת ר' בנימין יהודה לייב ברנשטיין [בזיווגו הראשון], מגאוני וצדיקי ירושלים. בנו של ר' ירוחם פישל ברנשטיין. שני בנים ובת נולדו לו לר' בנימין מזיווגו הראשון, ר' משה ישראל ברנשטיין, ר' בצלאל ישעיה ברנשטיין דומ"צ בירושלים, ומרת רבקה רחל אשת ש"ב ר' אלתר בצלאל נתן נטע בידרמן בנו של הרה"ק ר' אלעזר מנדל מלעלוב.

ומהם נפוצו משפחות רבות בירושלים עיר הקודש בפרט, וארץ הקודש בכלל.

השאלה שנשאלת, היא, מיהו ר' ישעיה הכהן, שזכה להיות חותנו של ר' יצחק דוד, להיות מחותן עם הרה"ק ר' משה מלעלוב?

ר' בצלאל ברנשטיין ז"ל המחבר ספר אילני יחס, מביא מסורת שעברה במשפחה, לפיה, בתו אשת ר' יצחק דוד היתה מצאצאי הרב הקדוש ר' מאיר מרגליות בעל המאיר נתיבים, והגאון ר' נפתלי כץ בעל הסמיכת חכמים.

על פי זה הוא רוצה לשער [אילני יחס, חלק ב', ירושלים תשס"ט, עמ' 61], שר' ישעיהו הכהן זה, היה חתנו של ר' בצלאל מרגליות אב"ד אוסטראה, בנו של בעל המאיר נתיבים, עוד הוא כותב שם, שר' ישעיה היה בנו של ר' שמחה הכהן כץ, חתנו של המאיר נתיבים, ובן ר' נחמן הכהן כץ אב"ד ור"מ בקהילת אוסטראה ב"ר בצלאל כץ אב"ד ור"מ שם, בנו של הסמיכת חכמים.

לא טרחתי לבדוק את כל שלשלת היחוס, לידע אלו חלקים ממנה אמיתיים, ואלו חלקים בנויים על השערותיו של ר' בצלאל.

אמנם לאחרונה, נתגלה על פי תעודות אורגנליות, מהארכיונים בפולין, מי הוא ר' ישעיה הכהן, ואינו כלל הנזכר בהשערתו של ר' בצלאל, אמנם אף הוא לא ממשפחת בוזי, כי אם בר אבהן, ממשפחה מיוחסת, שאף התחתן עם כמה אדמורים מגדולי דורו, בנוסף לר' משה מלעלוב.

על פי מה שנתגלה, חותנו של ר' יצחק דוד בידרמן הוא, 'הרב החסיד המפו' ה"ר ישעי' ז"ל מקינצק' הלא הוא, ר' ישעיה הכהן זינגר מקינצק. בנו של ר' משה הכהן חריף משם.

ר' משה חריף נתפרסם באיגרת הקודש שכתב לאחיו ר' חנוך, ונדפסה כמה פעמים, כמו כן, הביא לדפוס את הספר 'שבט מוסר', בסדילקאב, בשנים תק"ץ – תקצ"ג.

ר' משה חריף היה בנו של ר' טוביה הכהן אב"ד שטעקאטשין, בנו של ר' משה הכהן אב"ד שדה חדש [מגדולי תלמידי רבנו הבעש"ט, ומנו"כ במעזיבוז אצל רבו הק'], ב"ר אברהם צבי הירש אב"ד זאריק [בא חתום בהסכמה על 'מצנפת בד' זאלקווא תקי"ז].

בין צאצאיו האחרים של ר' ישעיה מקינצק בולטים השמות הבאים:

א. ר' שמואל הכהן זינגר דומ"צ בטומאשוב לובלסקי, חתן חתנו של הרב החריף ר' דובעריש מייזליש מראווא, נינו של ר' דוד צבי אויערבאך אב"ד קרעמניץ ומאהלוב, צאצאיו של ר' שמואל, הם, ר' פנחס מנחם הכהן זינגר, אב"ד לענטשין בעהמ"ח מגדים חדשים. ומרת שרה יוטע, אשת ר' יעקב הולנדר דומ"צ בק"ק סאמארין, נכד המגיני שלמה, וזקינו של ר' אברהם יצחק הולנדר בעהמ"ח פני אברהם ופני יצחק, ועוד ספרים.

ב. מרת דבורה, היתה אשתו השניה של הרה"ק ר' ישראל יצחק בארון מראדושיץ, בנו של הסבא קדישא מראדושיץ.

ג. ר' משה הכהן זינגר, חתן ר' יששכר הופשטיין, בנו של ר' משה אליקים בריעה מקוזניץ, בן המגיד מקוזניץ.

וכל זה בא ללמדינו, על החשיבות להיזהר מלקבוע השערות בענייני יוחסין, כדוגמת מה שראינו כאן שאף אנשים הבקיאים ביוחסין, מגיעים לידי טעויות, על ידי שמשערים השערות לא מבוססות, ובונים על זה תילי תילים של יוחסין שאינם נכונים.

תודתי נתונה לר' ח.י.ח. מצאצאי משפחת מינצברג, על עזרתו הרבה בהכנת מאמר זה.