האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל

היום מלאו עשרים שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג - קרית צאנז נתניה.

רבי יקותיאל יהודה נולד ביום ד' בשבט תרס"ה בעיר רודניק שבגליציה, נשא לאשה את מרת פסיה בת ש"ב רבי חיים צבי טייטלבוים בעל העצי חיים אב"ד סיגעט. כבר בצעירותו, נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" בקלויזנבורג, והרביץ שם תורה לתלמידים, בישיבה שעמדה בראשותו. בימות השואה, גלה לאושוויץ, והיה לדמות מופת במחנות. שם, גם שיכל את אשתו ואת אחד עשר ילדיהם. לאחר המלחמה נתגלה בכוחותיו הגדולים, כאשר החל להפיח רוח חיים באודים העשנים, במוסדות שארית הפליטה.

כאשר הגיעה לאמריקה, נשא שם את רעייתו הרבנית בזיוו"ש, בתו של הגאון רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא. והקים גם שם מוסדות תורה וחסידות.

לאחר מכן, עלה לארץ ישראל, ויסד מוסדות תורה וחסידות, בקרית צאנז בנתניה. ומפעלים רבים בראשם עמד, בית חולים לניאדו, ומפעל הש"ס.

ביום ט' תמוז תשנ"ד נפטר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, ובכך בא הקץ, לדור הראשון של חסידות צאנז – קלויזנבורג.

הרוצה להרחיב עוד על דמותו, ימצא רבים אחרים שכתבו עליו, ואנו אין עסקנו אלא בשושלת היוחסין של רבי יקותיאל יהודה.

וזה סדר יחוסו,

• אביו, רבי צבי הירש הלברשטאם אב"ד רודניק, נולד בשנת תר"י, נשא בראשונה אשה לבית משפחת הורוביץ, ולאחר פטירתה נשא בשנית, את מרת חיה מינדל לבית שפירא, נינת הרה"ק רבי צבי אלימלך שפירא בעל הבני יששכר מדינוב, כיהן כרב בניסקא וברודניק. נפטר ט"ו אב תרע"ח. מאשתו הראשונה נולדו לו, שנים, רבי נפתלי הלברשטאם אב"ד רודניק, ומרת פעסיל אשת ש"ב רבי משה הלברשטאם ב"ר אשר מאיר הלברשטאם מבוכניה, וכשנתאלמנה ממנו נישאה בשנית לשפירא. מאשתו השניה נולדו לו לרבי צבי הירש, בניו האחרים, רבי אברהם הלברשטאם אב"ד רודניק, ורבי יקותיאל יהודה דידן. מתורתו נדפס הספר צבי תפארה, נתניה תשס"ג, תשס"ו.
  

הרה"ק רבי אורי מראהטין

בל"ג בעומר שנה זו, מלאו מאה עשרים וחמש שנים לפטירתו של האדמו"ר רבי אורי מראהטין זיע"א. 

רבי אורי נולד בשנת תק"פ לערך לאביו רבי יצחק בטרטיקוב. לאחר שנפטר אביו, ונשאר אורי יתום, גדל בבית גיסו רבי אביגדור אייזן דלהלן. מילדותו היה נוסע עם אביו אל רבו האדמו"ר רבי יהודה צבי מסטרעטין, אשר שם עליו את עינו, עד אשר לימים בשנת תקצ"ח לקחו לחתן לנכדתו מרת שרה, בת בנו הרה"ק רבי אברהם. 

בשנת תרכ"ה לאחר שנפטר חותנו, נתמנה רבי אורי למלא את מקומו כמנהיגה של עדת חסידי סטרעטין, ובמשך עשרים וארבעה שנים נשא רבי אורי בעול ההנהגה, עד ליום פטירתו, כאמור ביום ל"ג בעומר תרמ"ט, רבי אורי הובא למנוחות בעירו ראהטין.

צאצאיו.

א.      רבי יהודה צבי השני מסטרעטין, נולד ט' אלול תר"ה, זוגתו מרת הינדא פערל ולאחריה אחותה מרת גיטל לאה בנות הרה"ק רבי שלמה טויב מראזדאל. כיהן כאב"ד סטרעטין על מקום זקינו, ולאחר פטירת אביו גם ניהל את עדת החסידים. נפטר י"ד אייר תרס"ז. צאצאיו נולדו מאשתו הראשונה, והם א. רבי אברהם לנגנר מקנייחניטש חתן רבי פנחס מסטרעטין. ב. רבי שלמה מראהטין. ג. רבי יצחק אייזיק לאנגנר נולד י"א שבט תרל"ו בסטרטין כיהן כממלא מקום אבותיו גם כאשר היגר לארצות הברית שם נפטר ביום כ"ב תמוז תש"ז זוגתו מרת רבקה רייזל בת רבי מרדכי בן רבי משולם פייש הלוי מטאהש. ד. רבי משה מקוזובה-סטרטין. ה. אשת רבי חיים אייזן בן דודו רבי אביגדור הנ"ל. ו. אשת רבי דוב בער מסטרטין-לבוב, בן רבי אלחנן מקאלושין.
ב.      רבי יצחק אהרן מראהטין. נולד בשנת תר"י לערך. נפטר כ"ו תמוז תרנ"א, כשנתיים לאחר פטירת אביו. בת אחת היתה לו, ושם בעלה אליעזר.
ג.       רבי ישראל מנחם אריה מבראדי. נפטר כ"א סיון תרפ"ב. זוגתו מרת יענטע אלטע בת רבי מרדכי הלר מירוסלב בן הרה"ק רבי משולם פייביש מבראדשין, וחתן הרה"ק רבי שמעון מיערוסלב. היא נפטרה ה' טבת תרצ"ו. בנותיהם מרת פערל אשת ש"ב רבי משה פנחס הלוי אייזן. מרת רבקה רוחמה אשת רבי משה מסטרטין טורונטו חותן רבי יוחנן טברסקי מטולנא. מרת שרה אשת רבי אורי מקנהעהניטש. מרת שיינדל ליבא נפטרה צעירה בבראדי.

בני שלשים, רבי יוסף רוטנברג מקאסאן

היום מלאו מאה שנה לפטירתו של הרה"ק רבי יוסף רוטנברג מקוסון, בעהמ"ח 'בני שלשים'. במאמר זה, נזכיר בקצרה את תולדותיו ונפרט את עץ משפחה של אדמורי קוסון שנסתעף ממנו.

רבי יוסף נולד בעיר העליטש בבית זקינו, ביום ג' אב תרי"ג. להוריו צבי וחיה דרעזיא. היה תלמידם של דודו הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב, ושל בעל הדברי חיים מצאנז, ונסע לאדמורים רבים אחרים, ביניהם גם ש"ב רבי אליעזר צבי מקאמרנא. בהיותו בן שתים עשרה אירס את מרת שרה יטל בת הרה"ק רבי משולם פייש הלוי מטאהש. ולאחר שלש שנים נישאו, ובתחילה גרו בטאהש סמוך לחותנו. לאחר פטירת חמיו נתקבל כרב על מקומו, משם עבר לכהן ברבנות בניר-מאדע, ובשנת תרנ"ד הגיע לדעברצין, ובסוף קבע מושבו בקוסון. זוגתו מרת שרה יטל נפטרה ח' חשון תרע"א. והוא נפטר כאמור, ביום כ"ג חשוון תרע"ב לפני מאה שנים בדיוק.

 בברית אביו קרא לו יוסף, וכשסבל מרדיפות, הוסיף לשמו אות ה' לשמירה, ומאז נקרא יהוסף. בספרו בני שלשים, יש כמה חלקים של דרות שדרש, 'יד יוסף' דרשות לשבת הגדול, 'דברי יוסף' דרשות לשבת שובה, 'עדות ביהוסף' מוסר והתעוררות לימים נוראים.

שער הספר בני שלשים

להלן נפרט כיצד היה נכדו של הרבי בעל עטרת צבי מזידיטשויב, הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז אמר על רבי יוסף, "יש לו - לנכדו של הרבי, מוח כהרבי, והיה עתיד להגיע למדרגתו של הרבי, רק שלא היו לו רביים כהרבי וגם כי בארץ מגוריו [הונגריה] אינם מבינים בטיב רבי".

וכעת נציג עץ משפחה של שושלת אדמורי קוסון

צאצאיו של רבי יוסף הם:

• הרה"ק רבי חיים שלמה רוטנברג מקוסון. בעל ה'שמועה טובה'. זוגתו הרבנית מרת רייצא בת הרב הקדוש רבי אשר ישעיה רובין מקולבסוב נכד ראפשיץ. בצעירותו היה אב"ד ניר-אדאני חמש עשרה שנים, משנת תרע"א בא לכהן כאב"ד בעיר קאסאני, ואחר שנפטר אביו שימש גם כאדמו"ר שם, נפטר ו' טבת תר"פ בקוסון. צאצאיו. א. ר' משה שמואל רוטנברג אדמו"ר מקוסון. ב. הינדא נפטרה צעירה. ג. מינדל אשת דודה ר' ישראל צבי רוטנברג דלהלן. ד. ר' יחיאל רוטנברג נפטר צעיר בשנת תרפ"ח. ה. מר'ת רחל מלכה אשתו השניה של דודה ר' ישראל צבי הנ"ל. ו. מרת חיה דרעזיא אשת רבי יואל צבי ראטה אב"ד טיסא סלקא, היא נהרגה בשואה והוא נפטר י"ז ניסן תשי"ח. ז. מרת שרה ינטל אשת ש"ב ר' יהודה דב רוטנברג.

• רבי משה שמואל רוטנברג, חתן ר' בן ציון פיש מבארשא, מצאצאי בעל קונטרס הספיקות כיהן כאדמו"ר מקוסון בקליינוורדיין, נפטר באמריקה ט"ז אייר תש"ו. וזוגתו מרת שרה דבורה זיסל נפטרה י"ד אדר א' תשי"ז. צאצאיו. א. ר' פנחס שלום רוטנברג, בקליינוורדיין ובסוף ימיו באמריקה, נפטר כ"ד תמוז תשכ"ו. ב. ר' שלמה אליעזר רוטנברג, זוגתו מרת חיה בת הגאון רבי שמעון גרינפלד אב"ד סעמיהאלי. נהרגו כ"ג אייר תש"ד, הי"ד. ג. ר' אפרים אשר רוטנברג רב בלוס אנג'לס. ד. ר' יהודה דב רוטנברג הנ"ל. ה. מרת חיה דרזיא אשת ש"ב ר' יחיאל בר חיים שלמה רוטנברג.

אילן יוחסין לאדמור רבי אברהם פולק מברגסז

לפני חמש שנים, נפטר בפתח תקוה האדמו"ר רבי אברהם אלטר פולק – האדמור מבערגסאז, בעל מחבר 'אמונת איתן'.

רבי אברהם אלטר, נולד בבית אביו, רבי יוסף מאיר פולק מנהיג חבורת שומרי אמונים בעיר ברגסז, בימי המלחמה העולמית, כאשר אביו הוגלה לקמניץ פודולסק שם נהרג עם עוד כמה אלפים מישראל, רבי אברהם עם אמו ואחותו ניצלו, ובתוך כל תלאות המלחמה, שרדו רבי אברהם עם אמו ואחותו הרבנית ביילא חיה שלימים היתה אשת הרב מנדלסון רבה של קוממיות. כשוך המלחמה, נישאה אמו הרבנית בזיווג שני לכ"ק האדמור רבי אהרן רוקח מבעלז. והוא פרש כנפיו על ר' אברהם וגידלו וחינכו לתורה ולעבודה. וכל ימיו היה מספר על ההנהגות המופלאות שזכה לראות בבית אביו חורגו. בנעוריו למד בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, ובישיבת סאטמר בירושלים. בהגיעו לגיל נישואין, נשא את בת הרה"ח ר' מרדכי וובר מירושלים, כשאביו חורגו מסדר את קידושיו באופן נדיר. בשנת תשל"א קבע בית מדרשו בפתח תקווה, שם התנהל לפי מסורת אבותיו הקדושים, והשפיע ככל יכלתו על סביבותיו לחזקם ולקרבם לעבודתו ית'. בערוב ימיו עבר לעיר אלעד, ואף שם יסד בית לתורה ולתפילה. לפני חמש שנים ביום כ' אלול תשס"ו, כבה פתיל חייו, והוא נלקח לישיבה של מעלה.

האדמו"ר מבערגסאז

נבוא בשורות אלו, לפרוש את עץ המשפחה שלו, המסתעף ועולה אל אדמורי ספינקא – זידיטשויב, ומעלה בקודש עד לרבינו הבעל שם טוב זיע"א, תלמידיו ותלמידי תלמידיו, שושלות חסידיות ואדמורים רבים.

*   *   *

רבי אברהם אלטר היה בנו של הרה"צ רבי יוסף מאיר פולק מברגסז בן רבי חיים אברהם פולק, בן ר' אביגדור פולק מסיגט, בן ר' יונתן.

ר' יונתן זה האחרון, נשא לאשה את מרת פערל בת ר' עזרא יעקב באש מספינקא. לאחר שנפטר, נישאה אלמנתו לאדמו"ר בעל האמרי יוסף מספינקא [לאחר שנתאלמן פעמיים], והוא גידל בביתו את ר' אביגדור, ולבסוף אף השיא לו את בתו הרבנית מלכה. ובכך, הסברנו את יחוסו של האדמו"ר מברגסז עד לבעל האמרי יוסף.

רבי חיים אברהם פולק, נשא לאשה את מרת ביילא בת רבי שלמה יהודה [זלמן לייב] לאבין מסטרי בן רבי צבי הירש לאבין מסטרי, בן רבי ישראל יוסף מזידיטשויב בן רבי נפתלי הירץ לאבין מזידיטשויב בן ר' יוסף מלובלין תלמיד החוזה.

רבי נפתלי הירץ מזידיטשויב היה חתנו של הרה"ק רבי הירש'לי מזידיטשויב בעל העטרת צבי. ובנו, רבי ישראל יוסף, היה חתן הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב. שני האחים רבי יצחק אייזיק ורבי הירש'לי, היו בני רבי יששכר בעריש מזידיטשויב.

האדמו"ר מספינקא ירושלים ר' מרדכי דוד כהנא זצ"ל

בירושלים נפטר הבוקר, הגאון הצדיק רבי מרדכי דוד כהנא, שמילא את מקום אביו כאדמו"ר מספינקא בירושלים.

נולד בשנת תר"צ לערך, בסרעדנא. בשנת תש"א עלה עם אביו לארץ ישראל. בירושלים נשא לאשה את בת הרה"ח ר' משה מנחם הרשטיק. מאז פטירת אביו, בשנת תשל"ח, ישב ר' מרדכי דוד על כסאו, והנהיג את בית מדרשו בירושלים, במשך שלושים ושלש שנים. האדמו"ר היה גם חבר במערכת 'אוצר הפוסקים', והיה תלמיד חכם גדול בפני עצמו. דברי התורה שנשא בשולחנותיו היו בעלי תוכן למדני מפולפל. נהג במנהגו של רבי אלעזר בריזל הירושלמי, והיה נוסע לשבות בשבתות בערי השדה.

אביו של ר' מרדכי דוד, היה האדמו"ר רבי יוסף מאיר כהנא, מספינקא, בירושלים. בצעירותו, כיהן כאב"ד סערדנא, לאחר מכן כר"מ ואדמו"ר באונגוואר, ובשנת תש"א עלה לירושלים, והקים בה את בית מדרשו.

יחוסו של האדמו"ר

יחוס משפחת כהנא, מסתעף ועולה עד לבעל קונטרס הספיקות ומעלה בקודש.
מצד אמו, התייחס האדמו"ר כצאצא לבעל הישמח משה, ולרבי נפתלי מראפשיץ ועוד.
מצד אם אביו, עץ המשפחה מגיע למגיד מקוזניץ, לרבי ישכר בעריש מזידיטשוב, ושוב לשושלת ראפשיץ.

וזה יחוס המשפחה:

• רבי מרדכי דוד כהנא, בן רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא, בן רבי צבי הירש כהנא אב"ד ספינקא הי"ד, בן רבי נחמן כהנא מספינקא בעל הארחות חיים, בן רבי חיים אריה כהנא מסיגעט בעל ה'דברי גאונים', בן רבי יחיאל צבי כהנא מסיגוט, בן רבי יוסף מרדכי כהנא דומ"ץ סיגוט, בן הגאון רבי יהודה כהנא בעל 'קונטרס הספיקות' [אחיו של רבינו בעל הקצות החושן], בן ר' יוסף הכהן מקאליש, בן ר' חיים הכהן, בן ר' יחיאל מיכל הכהן, בן ר' יהודה הכהן, [בן ר' יחיאל מיכל הכהן], בן ר' יעקב יוסף הכהן, [כנראה היה בנו של ר' ישראל יחיאל הכהן מפראג, מאבות משפחת רפופורט], חתנו של רבינו יום טוב ליפמן הלר בעל התוספות יום טוב, ומעלה בקודש.
• רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא, היה חתנו של רבי יצחק טייטלבוים אב"ד הוסאקוב הי"ד, בן רבי מרדכי דוד טייטלבוים אב"ד סטוטשין, בן רבי נחום צבי טייטלבוים אב"ד דראהביטש, בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים מדראהביטש, בנו של רבי משה טייטלבוים מאויהעל, בעל ה'ישמח משה' ומעלה בקודש.
• רבי צבי הירש כהנא, היה חתנו של רבי ברוך רובין אב"ד בריזדוביץ, שכיהן כאדמו"ר בקאלמייא, בן רבי מאיר רובין מגלאגוב, בן רבי מנחם מנדל רובין מגלאגוב, בן רבי אשר ישעיהו רובין מראפשיץ ומעלה בקודש.

הוספות לעץ משפחה - משפחת וילף

ר' רפאל וילף - החזן מטשורטקוב

בעבר כתבנו כאן בבלוג על משפחת הרב הקדוש רבי יצחק אייזיק מסטרי. במאמר הנזכר, כתבנו בעיקר על צאצאיו, אך גם פירטנו את אילן היוחסין של ר' יצחק אייזיק מצד אביו, כפי המופיע בספר מליצי אש. ר' יצחק אייזיק היה בנו של הרה"ק ר' ישראל מהאלישיץ, בן הרה"ק ר' פתחי' בן הרה"ק איש אלוקים ר' וואלפיש. פרטים רבים עליהם לא הוזכרו שם, רק עוד כתוב, כי ר' ישראל מהאלישיץ היה חתן ר' דוד יעקב הלפרין אב"ד באליחוב.



בימים אלו, עומד לצאת לאור, הספר נתיבות רפאל, מאת רבי רפאל ווילף, שאר בשרו של הרה"ק רבי יצחק אייזיק מסטרי.

אביו של ר' רפאל, היה למעשה בן דודו של הרה"ק ר' יצחק אייזיק מסטרי.

בהקדמתו לספר מספר ר' רפאל קצת יותר על המשפחה, ומוסיף פרטים שלא היו ידועים. כאן נביא את הדברים בפרסום ראשון, וברשותו האדיבה של המוציא לאור.

את ספרו חיבר ר' רפאל וילף לפני כתשעים שנה, עד עתה הוא היה טמון בכתב יד, ועכשיו עומד הספר לצאת לאור עולם.

רבי רפאל ווילף, נולד בעיר סקאליע [סקולי] שבגליציה, גר בסטרי, ואחר כך בלבוב. ר' רפאל היה מקושר מאד לרה"ק דוד-משה מטשורטקוב ובכלל לבית רוז'ין, ושימש כש"ץ בטשורטקוב בימים נוראים שנים רבות. בשנת תרס"ג עלה לארץ ישראל, ואף כאן שימש כבעל תפילה בימים נוראים בבית מדרשו של הרה"ק ר' מאטלי מרחמסטריווקא. ר' רפאל נפטר בירושלים בפורים תרפ"ט, ומנוחתו בבית החיים שבהר הזיתים.


להלן קטע מצוואתו (שנכתבה בשנת תרפ"ו), המלמד מעט על דמותו של רבי רפאל, והליכותיו.

כל ימי הייתי שליח ציבור, ואפילו כשבאתי לארץ הקדושה עשו אותי לשליח ציבור. ואע"פ שאני יודע בי שאני מלא חטאים ועוונות ופשעים לרוב, והכרעתי בעונותי את כל העולם לחוב, אמרתי על-כל-פנים בארץ הקדושה איך אוכל להעיז פני עוד לילך להיות שליח ציבור לרצות את אבינו שבשמים לבני ישראל, ואני בעצמי חוטא ופושע? ואמרתי "הגם לכבוש את המלכה עמי בבית"? ובפרט בעת בואי לארץ הקדושה כבר באתי בימים, ודיברתי מה שאמר הרה"צ הק' רבי הירש מרימאנאוו זצ"ל זי"ע כאשר בא אחר חמישים שנה, אחיד בדיקנא הקדושה אצל השולחן, ואמר "ומבן חמישים שנה ישוב מצבא העבודה", היינו מבן חמישים צריך לשוב בתשובה מעבודת הצביעות, וגם אני אמרתי שאיני כדאי והגון להיות עוד שליח ציבור, על-כל-פנים בארץ הקדושה שאינם מכירים אותי ולא יודעים שאני יכול להיות ש"ץ ואהי' פטור מזה. והנה הי' בְּכַאן חסידי שארטקאוו ובויאן וזידיטשוב ואנשי סטריא ואנשי לבוב אנשים הרבה מאוד שידעו שהייתי ש"ץ בחו"ל, והי' בכל מקום הקודש שבאתי להתפלל וידעו שאני ש"ץ, והפצירו בי ולא יכולתי לסרב הרבה, והייתי מוכרח להתפלל לפני התיבה שלא ברצוני, ובפרט בימים נוראים. ואחר-כך בעת דוחק המלחמה בוודאי הייתי מוכרח להתפלל בעד תשלומין כי הייתי רעב לחתיכה לחם, אחר כל אלה מעת שבאתי לארץ הקדושה הייתי מוכרח להתפלל בימים נוראים ובפרט אצל הרה"צ ר' מאטלי מראחמיסטריבקי זצ"ל הייתי מוכרח להתפלל כל השנה ובימים נוראים, ועד היום אני מוכרח להיות ש"ץ, ובני ישראל דנים אותי לזכות ועושים אותי לש"ץ, ובוודאי הקב"ה ידין גם אותם לזכות מדה כנגד מדה. 

משפחת רבי שלום הלוי סגל מפודהייץ בצפת

עץ המשפחה של רבי שלום סגל מפודהייץ – צפת, מקיף משפחות מיוחסות מכמה צדדים. בין צאצאיו של רבי שלום סגל, נמנים משפחות רבות, ביניהם משופרי דשופרא דירושלים. כמו ר' חיים שלום סגל בעל מחבר ספר תוספת רשי, על פירוש רשי, ועוד ספרים. והרה"ח רבי חיים שלום פרוש, שנודע בבקיאותו הרבה בתורת החסידות ודברי ימיה.

על פי המקובל בקרב צאצאיו, הם נמנים על צאצאי הרב הקדוש רבי שמואל שמעלקא הלוי הורוביץ מניקלשבורג, אבל לא נודע כיצד. לכאורה רבי שלום היה מצאצאיו בן אחר בן, ידוע שאביו של ר' שלום היה ר' צבי הירש מערקער, בן ר' אריה בן ר' משה בן ר' מנחם מנדל. יותר מזה לא ידוע, וכנראה שחסר דור אחד או שנים, לידע כיצד המשפחות מתחברות זו לזו.

אשתו של ר' שלום, מרת חיה צביה, בת ר' אלחנן פדר, היתה נכדת העטרת צבי מזידיטשויב, גם זה לא נודע כיצד.

מי שיודע פרטים נוספים אודות יחוסו של רבי שלום, או אודות זוגתו, אשמח אם יודיעני.