יום שבת, 29 בינואר 2011

אילן יוחסין לרבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק


בעיתון המודיע, התפרסם ביום שישי העבר, מוסף שלם, אודות רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק, לרגל מלאות עשרים וחמש שנים לפטירתו.

בכתבה המספרת על תולדות חייו, האריכו מעט ביחוסו, ופרטו את השתלשלות יחוסו, עד רבה של קורעניץ, רבי אברהם משולם זלמן הלוי לנדא, שהיה מגזע הנודע ביהודה, ומגזע החכם צבי. [כפי הנראה מבנו ר' אברהם משולם זלמן אשכנזי בעל דברי משולם].

בנו של ר' זלמן קורניצר, וממלא מקומו, היה רבי מרדכי זיסקינד לנדא. בפטירתו, לא הניח אחריו ר' זיסקינד בנים, כי אם שתי בנות. חתנו ר' משה יהודה לייב, מילא את מקומו כרב העיר, וגם אימץ לעצמו את שם המשפחה לנדא.

בנו של רבי משה יהודה לייב, היה רבי יעקב לנדא, הוא כיהן ברבנות העיר קורעניץ, לאחר פטירת אביו, עוד בהיותו בחור. לימים נישא, למרת מינה למשפחת רבינוביץ, מסדר הקידושין היה רבי יוסף רוזין הרוגאטשובער.

על פי דברי הסופר בעיתון המודיע, הרי שחותנו של רבי יעקב לנדא - רבי יעקב רבינוביץ מטעלז, היה חתנו של הגאון רבי אברהם שמעון טרויב אב"ד קיידאן.

אבל מבחינת השנים, נראה הדבר מוזר, כיצד רבי יעקב לנדא שנפטר בשנת תשמ"ו, היה חתן חתנו של רבי אברהם שמעון טרויב, שנפטר בשנת תרל"ו, מאה ועשר שנים לפניו.

לכן ברור שנפלה כאן טעות, והאמת היא כדלהלן.

 תולדות רבי אברהם שמעון טרויב
רבי אברהם שמעון טרויב [הזכרנוהו בבלוג במאמר על רבי שמואל סלנט], היה אב"ד קיידאן עד לפטירתו ביום כ"ט טבת תרל"ו. אחרי פטירתו, נתמנה למלא את מקומו בנו, רבי שלמה זלמן שמחה טרויב, שעד אז שימש כאב"ד קראק. אודותיו להלן. בן נוסף לר' אברהם שמעון, היה רבי יהודה טרויב מוילנא. מלבדם, נולדו לו עוד כמה ילדים, אך הם לא האריכו ימים, ונפטרו צעירים. אך זה ודאי, שר' שמואל סלנט לא היה חתנו של ר' אברהם שמעון טרויב, כפי שהארכנו במאמר הנ"ל.

רבי זלמן שמחה, נפטר בשנת תרע"א. נודעו ממנו, ארבעה בנים ושתי בנות.

  • בנו האחד רבי אריה לייב טרויב, חתן ר' יחזקאל רבינר נכד רבי מרדכי אב"ד בויסק שבלטביה.
  • בנו השני רבי צבי טרויב, היה חתן רבי דוד הירש קלאזוב, [גיסם של האחים הגאונים ר' אליהו אהרן מילייקובסקי אב"ד גראייעווא, מחבר כמה ספרים, ור' גרשון מענדל סאמנוב מק"ק ליבוי אבי ר' אפרים סאמנוב אב"ד ווינדאווי בעהמ"ח הכהן הגדול והסגן].
  • שני בנים נוספים, הם בנימין זאב ויחיאל מיכל.
  • בתו הראשונה מרת פראדל, היתה אשת השניה של הגאון ר' אברהם אליהו ב"ר משה מרדכי קפלן [לאחר שנתאלמן בשנת תרמ"ו מרעייתו הראשונה - בתו של ר' אברהם משה הלוי אב"ד ראקוב], תלמיד ישיבת וולוזי'ן, שהיה הר"מ הראשון בישיבת לומז'ה. תורתו נדפסה בספר 'כתבי העילוי מראקוב'. משנתאלמנה ממנו, נישאה מרת פראדל בשנית בשנת תרס"א, לר' יעקב רבינוביץ מיקירי וטובי העיר טעלז. היא נספתה בשואה הי"ד.
  • בתו השניה של ר' זלמן שמחה, היתה אשת הגאון ר' יצחק אליהו גפן אב"ד ריטובה.

ובכן, למרת פראדל הנ"ל, נולד מזיווגה הראשון, בן אחד, הוא הגאון רבי אברהם אליהו קפלן, שנולד בשנת תר"ן, לאחר פטירת אביו ונקרא על שמו. ר' אברהם אליהו השני, למד בישיבות ליטא, ונחשב כאחד מבחירי תלמידי הסבא מסלבודקה, בשנת תר"ף נבחר לשמש נבחר לשמש בבית המדרש לרבנים בברלין, עד לפטירתו בט"ו אייר תרפ"ד. כתביו נדפסו בהוצאת מוסד הרב קוק, 'דברי תלמוד', ירושלים תשי"ח, 'בעקבות היראה', ירושלים תשמ"ח. ולאחרונה על ידי משפחתו, 'מבחר כתבים', ירושלים תשס"ו.

ומזיווגה השני, כאשר נישאה לר' יעקב רבינוביץ מטלז, נולדו לה בן אחד ושתי בנות. הבן הוא רבי אייזיק רבינוביץ, תלמיד ישיבת טעלז, חתן הגאון רבי אהרן באקשט אב"ד שאבלי, הי"ד. והבנות הן, מרת הינדא אשת רבי חיים פוהן אב"ד פרן, הי"ד. ומרת מינה אשת רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק.

נסכם ונאמר, הרבנית מינה, אשת רבי יעקב לנדא, היתה נינתו של רבי אברהם שמעון טרויב. אמה מרת פראדל, היתה נכדתו. מינה נולדה לאמה מזיווגה השני כאשר נישאה לרבי יעקב רבינוביץ מטעלז.


אגב, מזיווגו הראשון של ר' יעקב רבינוביץ הנ"ל, נולדה לו בת אחת, מרת פרומה רחל. היא נישאה לרבי ראובן דב דסלר אביו של המשגיח רבי אליהו אליעזר דסלר בעל המכתב מאליהו שנזכר במאמרינו הקודם. ובכך היתה לאמו חורגתו של המשגיח.

תודתי נתונה לידידי ר' יהודה אהרן הורוביץ, שעוזר לי רבות, במסירת מידע על משפחות רבנים בכלל, ומשפחות אלו בפרט.

יום ראשון, 23 בינואר 2011

רבי נחום זאב דסלר זכרונו לברכה

ענף עץ אבות נגדע היום בבוקר, כאשר נפטר בקליבלנד, המחנך האגדי, רבי נחום זאב דסלר, שהקים את מוסדות החינוך לבנות, שעל ידי ישיבת טעלז בקליבלנד. במשך קרוב לשבעים שנה עסק בחינוך בנות ישראל, ונודע בגישתו החינוכית המיוחדת, מורשה לו מבית אבא - 'המחנך לדורות'. בן תשעים שנה היה בפטירתו.
לוויתו, תתקיים ביום שני בבוקר, בקליבלנד, ומשם יצא הארון לדרכו, לארץ ישראל, ויובא למנוחות בירושלים עיר הקודש.

רבי נחום זאב, עסק רבות ביחוס משפחתו, והיה מודע היטב לשורשים המפוארים שלו. הוא אף הדפיס ספר מיוחד, בשם 'אילנא דחיי', בו העלה על הכתב אילן יוחסין מפורט של משפחתו מכל הצדדים. אכן, עץ משפחה לתפארת.

אף אנחנו כאן, נזכיר את יחוסו בקצרה.

רבי נחום זאב דסלר, היה בנו של המשגיח הגדול, הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר, בעל המכתב מאליהו. בן רבי ראובן דב דסלר, בן רבי ישראל דוד דסלר, בן רבי ישעיהו, בן רבי ברוך.

אמו של רבי נחום זאב, רעייתו של המשגיח, היתה הצדקנית מרת בלומא בת הגאון הצדיק רבי נחום זאב זיו ברוידא, בנו של הסבא מקעלם הלא הוא רבי שמחה מרדכי זיסקינד זיו, המפורסם בשמו, ר' שמחה זיסל. בן רבי ישראל ברוידא. בן רבי מנחם נחום ברוידא. בן רבי ישראל ברוידא. בן רבי מאיר ברוידא מקעלם. בן רבי יוסף ברוידא אב"ד קעלם בן רבי צבי הירש ברוידא אב"ד הורודנא. בן רבי שלום ברודא. בן רבי יוסף ברודא. בן רבי חיים ברודא מפראג. בן רבי אברהם ברודא אב"ד פוהרליץ ודרשן בפראג. בן רבי משה ברודא.
ר' חיים ברודא מפראג היה חתן ר' גרשון מפראג, יש שכתבו שהיה נכד לבעל התוספות יום טוב. וזה אינו, כפי שהארכנו כבר במאמר על יחוס אמו של רבי שלמה זלמן מייזליש.

אמו של המשגיח, אשת רבי ראובן דב דסלר היתה מרת חנה פריידא בת רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"ץ דק"ק וילנא. בן רבי יצחק שירווינטר מו"ץ בוילנא. בן רבי אריה. בן רבי יהודה גרודננסקי מראמיגאלע. בן רבי אריה מגרודנא, שעל שמו נקראה המשפחה גרודננסקי.

אשת רבי נחום זאב זיו הנ"ל, בנו של הסבא מקעלם, היתה מרת פעשא בת רבי משה אילברג, וזוגתו מרת בילא אקרמן מצאצאי רבי אברהם דאנציג בעל החיי אדם.

אשת הסבא מקעלם, היתה מרת שרה לאה, בת ר' ישראל. וזו תמונת מצבתה.

מצבת אלמנתו של הסבא מקעלם


אמו של הסבא מקעלם, היתה מרת חיה. והיא היתה מצד אמה מרת נחמה מצאצאי החכם צבי.
[וכך כתב הסבא מקעלם, במכתב:
"אודות הסידור יעב"ץ ששלחת לי, אשמח בו והרבה דברנו אודותיו... ושמחתי מאד כי אנחנו זכינו להיות ממשפחתו, כי זקנתנו מרת נחמה ע"ה היתה מצאצאי הגאון חכם צבי ז"ל מבתו של הגאון הנ"ל, אביו של הגאון ר' יעקב עמדין ז"ל, וחובה עלינו לשאת פרי טוב במוסר, כמו שמצאתי ליעב"ץ ז"ל בספרו מגדל עז משבח מאד מעלת המוסר, וכתב: אם תראה בעל מוסר, אל תשאל אל יחוסו, כי זה היחוס הגדול, אך היחוס מועיל כי עי"ז המוסר יעשה פרי יותר"]. 

אשת רבי אליהו אליעזר גרודננסקי הנזכר, היתה מרת מלכה הינדא, בתו של קדוש ישראל, מיסד תנועת המוסר, רבי ישראל ליפקין מסלנט. בן רבי זאב וולף ליפקין אב"ד גולדינגן וטלז. בן רבי אריה ליפקין.

אשת רבי יצחק שירווינטר היתה מרת חנה פריידה בת ר' אליעזר אפרים'ס.

אשתו של רבי ישראל סלנטר, היתה מרת אסתר פייגא בת רבי יעקב הלוי אייזנשטיין, מגזע השל"ה. ורעייתו מרת יענטא.

אשתו של רבי זאב וולף ליפקין, על פי המקובל, היתה מרת לאה בת רבי צבי הירש ברוידא, בן רבי אהרן ברוידא. בן רבי חיים ברוידא. נין לר' אברהם ברודא בעל האשל אברהם, בן רבי שאול ברודא. אחיו של רבי אברהם ברודא אב"ד פאהרליץ הנזכר למעלה. 
אולם, העירני אחד מקוראי הבלוג הותיקים, כי על פי המסמכים המקוריים מזאגר, מרת לאה אמו של ר' ישראל סלנטר, היתה ביתם של יצחק ליפמאן והודה. [היו להם בנים נוספים, חיים, ואביגדור]. 

יום חמישי, 20 בינואר 2011

משפחת החפץ חיים, צאצאי חותנו.

בשבוע שעבר, כתבנו כאן מאמר שלם, על משפחתו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל החפץ חיים.

הבאנו שאשתו הראשונה של החפץ חיים היתה הצדקת מרת פריידא, בתו של ר' שמעון הלוי וגיטל אפשטיין מראדין. הזכרנו גם, שחותנו זה של החפץ חיים, היה גם אביו חורגו, ונפרט להלן.

ר' שמעון היה ת"ח ואיש נכבד. היה לומד משניות ועין יעקב לפני הבעה"ב בעירו. בצעירותו למד בוואלאזין בימיו של הגאון ר' איצל'ה.

אביו של ר' שמעון, היה ר' זלמן הלוי עפשטיין.

היו לו לר' זלמן עוד שלשה בנים: ר' יהודה אפשטיין, ר' אהרן אפשטיין ור' משה אפשטיין, "כולם נכבדים גדולים ואלופים בישראל, ושורש משפחתם הוא משפחת עפשטיין הלוים המיוחסים" (לשון ר' לייב במכתב).

לאח ר' משה הנ"ל, היה בן בשם ר' יעקב זלמן הלוי אפשטיין – בלעכער.


בזיווג ראשון, נשא ר' שמעון לאשה, את מרת גיטל, אך היא נפטרה על פניו בצעירותה, בשנת תרי"ד.

לאחר פטירתה, לקח ר' שמעון לאשה את האלמנה מרת דוברושה, הלא היא אמו של החפץ חיים, שנתאלמנה מבעלה ר' אריה זאב. ובכך, היה ר' שמעון לאביו חורגו של החפץ חיים.


צאצאיו של ר' שמעון אפשטיין

מאשתו הראשונה, נולדו לו לר' שמעון בן ושתי בנות. בנו היה הגה"צ רבי אברהם יהודה הלוי אפשטיין שכיהן כרב בקאמינקא, ואח"כ במאסט כארבעים שנה. הוא היה חתנו של הפרנס ר' יצחק אייזיק הכהן קפלן מוואסילישאק. ר' יצחק אייזיק פתח ישיבה בוואסילישאק, וקרא את גיס חתנו – החפץ חיים, שיבוא להרביץ בה תורה. זה היה בערך בשנת תרכ"ט. לימים חזר החפץ חיים עם ישיבתו לראדין, ומכאן הגרעין הראשון של ישיבתו – "ישיבת ראדין".


בתו האחת של ר' שמעון, מרת פריידה, נישאה לאחיה החורג, הוא ר' ישראל מאיר הכהן, החפץ חיים.

צאצאיהם:

א. הגאון ר' אריה ליב הכהן פופקא.

ב. גיטל, אשת הג"ר אהרן כהן.

ג. שרה, אשת הגה"צ ר' צבי הירש לוינסון מוואלאזין.

ד. ר' אברהם הכהן.


עליהם ועל צאצאיהם הרחבנו באריכות במאמר הקודם.

בתו האחרת של ר' שמעון, מרת רייזא, היתה אשת הגה"צ רבי נחום מגיד המגיד מווארשא, וקודם לכן היה הר"מ דלידא. בערוב ימיו עלה לירושלים ושימש כמגיד בחורבת רבי יהודה חסיד. הוא היה בנו של ר' משה אהרן גרוסברד משאוויל, ורעייתו מרת בלומה חנה. הוא היה בנו של ר' משה אהרן גרוסברד משאוויל, ורעייתו מרת בלומה חנה. בן אחר של ר' משה אהרן היה ר' דוד גרוסברד, והוא היה מחותנו של הג"ר משה שמואל שפירא אב"ד בברויסק (אחד מבניו של הג"ר אריה ליב אב"ד קובנה), ע"י שבנו ר' אברהם שפירא, היה חתן ר' דוד גרוסברד.

יום שישי, 14 בינואר 2011

החפץ חיים ומשפחתו


גדול מרבן שמו של בעל ה"חפץ חיים" זצ"ל, שר צבא ישראל, מאיר עיני העולם בתורתו וביראתו.
נכתוב כאן סקירה על משפחתו וצאצאיו.
ר' ישראל מאיר הכהן נולד בשנת תקצ"ח או תקצ"ט בעיירה זיטל, לאביו ר' אריה זאב הכהן, ולאמו מרת דוברושה.


משפחת בית אביו
לאביו ר' אריה זאב הכהן, נולדו מאשתו הראשונה, מרים [בת ר' הירש], בת ושני בנים. הבת רייזל, נישאה לבנו של הרב ר' אליקום געציל (אדרצנער) ששימש כמשגיח בישיבת וואלאזין. מעניין לציין שגם ר' אליקום געציל היה יליד העיירה זיטל. הוא נפטר בכ' ניסן תרכ"ה.

הבנים היו ר' משה הכהן, ור' אהרן הכהן.

אחרי מות אשתו הראשונה, לקח ר' אריה זאב את אחותה הצעירה, דוברושה, וממנה נולד בנו ישראל מאיר. האם מרת דוברושה נפטרה בז' סיון תרנ"ג.

ר' אהרן הכהן הנ"ל היה מבוגר מהחפץ חיים בכתשע שנים. הוא היה מופלג בתורה, מתלמידי הגאון ר' יעקב בארי"ט זצ"ל שהרביץ תורה בווילנא (גם החפץ חיים למד אצלו תקופה קצרה), והיה לו ממנו כתב סמיכה, אבל שלח במסחר ידו, ולא שימש ברבנות. בנו של הח"ח, ר' ליב, בסַפְּרו על האח ר' אהרן, מסיים וכותב, "אמנם זכה בבנים ת"ח מורי הוראות ולנכדים תלמידי חכמים גדולים". מי היו אותם בנים והיכן שימשו בהוראה לא אדע, אבל נכדו היה מפורסם מאד בעולם הישיבות, שמו היה הג"ר חיים דוד לייבוביץ, בן ר' אריה זאב הכהן, אחד מבניו של ר' אהרן הכהן. נודע בעולם הישיבות כ"ר' דוד ווארשאווער".
נולד בתר"נ. בצעירותו למד בסלבודקה, והיה מהתלמידים המובהקים של הסבא מסלבודקה. בתרע"ח נשא לאשה את בת דודו הג"ר חנוך העניך [ב"ר יצחק אליעזר ליפמאן] שרשבסקי, רבה של העיירה סילצניק, שבזוו"ש היה חתן ר' אהרן הכהן הנ"ל [לא ברור לי אם אשת ר' דוד – ואחיו כדלהלן – הן בנותיו של ר' חנוך העניך מאשתו זו, כך שנישאו לבנות דודם, או שנולדו מאשתו הראשונה של רח"ה]. במות חותנו כיהן תחתיו ברבנות כמה שנים. אח"כ הצטרף ל"כולל" המפורסם בקובנה, בו למדו טובי האברכים, ובתוכם התבלט ר' דוד כאחד האריות [כך סיפר לימים הגר"י קמנצקי ז"ל שלמד ג"כ באותו כולל, שהגדולים בכולל היו רבי דוד ראפפורט ורבי דוד לייבוביץ]. בתרפ"ד היגר לארה"ב, וכיהן כמה שנים כר"מ בישיבת תורה ודעת. אח"כ פתח ישיבה משלו, וקראה על שם דודו, היא "ישיבת חפץ חיים" הקיימת עד היום בקווינס, ניו יורק, ויש גם סניף באר"י. נפטר בשיא פריחתו בט"ו כסלו תש"ב, והשאיר אחריו בנו יחידו הג"ר אלתר חנוך העניך לייבוביץ, שהיה חתנו של הג"ר אברהם חיים יוסף טראפ, בנו בכורו של הג"ר נפתלי טראפ מראדין, וחתנו של הג"ר יעקב משה ספיר. ר' העניך עמד בראשות הישיבה והעמיד תלמידים הרבה, עד לפטירתו ללא בנים בי' ניסן תשס"ח.
לר' דוד היה אח, ר' משה, שגם הוא היה גדול מאד בתורה וביר"ש, וכאחיו נשא ג"כ את בתו של הרב מסילצניק הנ"ל. הוא נפטר בצעירותו בשנת תרפ"ח.
משפחת החפץ חיים
אשתו הראשונה של החפץ חיים היתה פריידא, בתו של ר' שמעון הלוי [ב"ר זלמן] וגיטל אפשטייןמראדין. היא היתה אשה צדקת מאד. היא פתחה חנות מכולת, כדי שבעלה יוכל לשבת וללמוד תורה במנוחה. החפץ חיים העריכה מאד, שבזכותה הגיע למה שהגיע. פעם אמר לבנו ר' ליב, "לולי העיירה הקטנה הזאת [ראדין], ולולי מעשי אמך, מי יודע אם הגעתי לתורה ולא נסחפתי בטרדות החיים ככל בני גילי" (ר' ליב בזכרונותיו).
תמונה המיוחסת לחפץ חיים [כנראה בשנים מוקדמות]

אודות אביה ר' שמעון נרחיב בע"ה במאמר מיוחד, לפרט את תולדותיו, ותולדות המשפחה שלו.

מאשתו זו נולדו להח"ח ארבעה ילדים:
א. הגאון ר' אריה ליב הכהן פופקא, איש גדול בתורה וביר"ש. נולד בסביבות תר"כ. הוא עזר לאביו בחיבור ספריו, כמו שהוא מספר באריכות בזכרונותיו על אביו.
בשנת תר"מ נשא את מרת יוכבד רבקה בת ר' אברהם הלפרין, עליו כותב חתנו ר' ליב בזכרונותיו: "המופלג בתורה וי"א באמת נדיב גדול בסתר ר' אברהם ב"ר אליהו ז"ל, ואשר מר אבא אמר אלי פעם, כי קשה למצוא איש כמוהו, בין רבבות אנשים, בחביבותו, ובהתמדתו בתורה, ובנקיות כפיו מגזל, ובנדיבות לבו הגדולה".

יום שישי, 7 בינואר 2011

אילן יוחסין של בעל הפתחי תשובה מצד אמו

עץ משפחה של בעל הפתחי תשובה מצד אביו, נפרש לפנינו במאמר הקודם, ככל שידינו מגעת. במאמר הבא ננסה לחקור על משפחת אמו, לצרף את הפרטים הידועים לנו מכמה מקורות, וביחד לבנות אילן יוחסין של אבות המשפחה מכל צדדיה.
הפתחי תשובה כותב בהקדמתו לספרו: והנה יש תחת ידי ש"ע יו"ד מאא"ז אבי אמי רבתי הרב הגדול החסיד מהר"ר נפתלי הירץ זצ"ל, עם כמה הגהות ודברים מחודשים בכת"י הטהורה ממש, וכל אמרותיו אמרות טהורות עינים מאירות, וכבר נודע לי גודל קדוש תורת וצדקתו, אל מרכז האמת כל מגמתו, אמרתי אעשה נח"ר לנפשו, וכתבתי כמה דברים בשמו בתוך ספר זה, למען יהיו דובבות שפתותיו, ידעתי כי גם בעודנו חי זאת היתה מגמותיו.

נראה ברור מדבריו, שהרב הגדול החסיד מהר"ר נפתלי הירץ זצ"ל, אינו זהה להגאון החריף הגדול מהר"ר הירץ זצ"ל שהיה אב"ד בק"ק זאלקווא, הנזכר בחתימת ההקדמה של הפתחי תשובה שציטטנו במאמר הקוד. התארים על כל אחד שונים, וכן תקופת השנים, ר' הירץ מזאלקווא נפטר בשנת תקי"ז, ועל ר' נפתלי הירץ, משמע מדברי הפתחי תשובה, שהוא עוד הספיק להכיר אותו בימי חייו, דהיינו, שנפטר אחרי תקע"ג. וכן שמעתי מהרה"צ רבי שלמה אנגלארד האדמו"ר מראדזין. ובכן מיהו הרב החסיד מהר"ר נפתלי הירץ?
בספר היזכור הראשון קהילת ביאליסטוק, [פרי עטו של אברהם שמואל הערשבערג יליד ביאליסטוק] ניו יורק תשט, עמ' 191, יש מאמר שלם לתולדותיו של בעל הפתחי תשובה, בהערה 41 כותב כך:
פון דער מוטערס צד איז ער געווען אן אייניקל פון הרב החסיד ר' נפתלי הערץ, א ביאליסטאקער. ווי מ'זאגט, איז דער לעצטער געווען א גדול בתורה (דער "פתחי תשובה" ברענגט אים אין דער הקדמה פון יו"ד, אז ער האט זיך באנוצט מיט די חידושים אויף די גליונות פון יורה דעה פון זיין זיידן). מ'דערציילט, אז דער פאטער פון ר' נפתלי הערץ האט געהאט אכט טעכטער און האט גענומען אכט איידעמס, וואוילע יונגעלייט. ער פלעגט זאגן ווי א המצאה "קצתי בחיי מפני בנות ח"ת". זיי זיינען געווען באקאנט אין שטאט אונטערן נאמען "די שוועסטער". זיינען אלע געווען נשים חשובות. צווישן זיי איז געווען: הענדל די רביצין, די פרוי פון איישיאקער רב רבי זונדל; מאריאשע, די מוטער פון רבי לייב וויינשענקער, או שאשע די וויינשענקערין, די שוויגער פון הרב ר' מרדכי שאץ, שישלאוויצער רב.
ובתרגום חופשי לעברית:
מצד אמו, היה הפתחי תשובה נכדו של הרב החסיד ר' נפתלי הערץ מביאליסטוק, שהיה גדול בתורה (והפתחי תשובה מזכיר אותו בהקדמה לחיבורו ומביא ממנו חידושים והגהות שנמצאו על גליונות השו"ע שלו). אביו של ר' נפתלי הערץ, היו לו שמונה בנות, נשואות לשמונה חתנים, אברכים מופלאים. הוא היה אומר על בנותיו "קצתי בחיי מפני בנות ח"ת". בעיר הם היו נקראות "האחיות", כולם היו נשים חשובות, מהם היו, מרת הענדל אשת ר' זונדל אב"ד איישישוק, מרת מאריאשע אמו של ר' לייב ויינשענקער, ומרת שאשע ויינשענקרין חמותו של ר' מרדכי שאץ אב"ד שווישלאוויץ.

ובכן, הבה ננסה לזהות את אביו של ר' נפתלי הערץ, על פי שמות חתניו הנזכרים.  
ר' מרדכי שאץ אב"ד שווישלאוויץ, היה בנו של ר' מאיר יונה שהיה אב"ד שם, בראש ספרו תורת מרדכי, מזכיר את רעייתו לאה, את אביה ר' חיים שלמה זלמן ביאליסטוצקי, ואת אמה החשובה המפורסמת מרת שאשע ווינשענקרין מביאליסטאק, אבל עדיין לא נודע לנו משם, מי היה אבי חמותו, דהיינו, מי היה אביה של מרת שאשע ויינשענקרין, שהוא גם אביו של ר' נפתלי הערץ דידן.
ר' לייב ויינשענקער, על פי האמור בהמשך ספר היזכור הנ"ל, הוא היה אביו של ר' נפתלי הירץ הלוי וידנבוים, שנודע לגאון קדוש ומקובל, הוא עלה לארץ ישראל בשנת תרמ"ה, הרביץ תורה בישיבה בירושלים, ונתמנה לכהן כרבה של יפו עד לפטירתו בשנת תרס"ב. על פי האמור, ר' נפתלי הירץ מיפו, היה נכד אחותו של ר' נפתלי הירץ דידן, אבל מכיוון שאין אנו יודעים הרבה על אבותיו של ר' נפתלי הירץ הלוי מיפו, אין הדבר מקדם אותנו רבות. 
ר' זונדל אב"ד איישישוק, הוא כמובן הגאון הגדול רבי יוסף זונדל הוטנר, שהיה רב באיישישוק בין השנים תר"נ – תרע"ט בערך. שני זיווגים היו לו לר' יוסף זונדל, הראשונה מרת דבורה בת ר' אריה לייב בן ר' יעקב בן ר' דוב יפה מטורץ, היא נפטרה צעירה בת עשרים ושתיים שנה בכ"ב תמוז תר"ל. זיווג זה, כפי הנראה, אינו רלוונטי לענייננו. בשנית, בשנת תרל"א לערך, נשא ר' יוסף זונדל את מרת הינדלה בת ר' לייב קרעצמער מביאליסטוק. (כך כתב נכדו, ר' יהושע הוטנר בתולדות חייו, שנדפסו בהקדמה לספר אולם המשפט, ירושלים תשלא).

נמשיך לשלב הבא, על פי האמור בספר היזכור, הרי שר' לייב קרעצמער מביאליסטוק, חותנו של ר' זונדל הוטנר, הוא אביו של ר' נפתלי הירץ אבי אמו של בעל הפתחי תשובה. ובכן, נשאל את עצמנו, האם זה הגיוני? האם יתכן שר' יוסף זונדל הוטנר היה דוד אמו של בעל הפתחי תשובה? הלא ר' יוסף זונדל נולד בשנת תר"ה לערך, ונפטר בשנת תרע"ט. בעל הפתחי תשובה נולד בשנת תקע"ה ונפטר בשנת תרכ"ח. כיצד בעל הפתחי תשובה, שהוא נכד אחי אשתו של ר' זונדל, נולד כשלושים שנה לפניו.
ובכן, מוכרחים אנו לומר, שיש טעות בדבריו של אברהם הערשבערג בספר היזכור. השאלה, מהי הטעות.

היה בארץ ישראל, יהודי נכבד שאף הוא נשא את שם המשפחה קרצ'מר, ואף הוא מביאליסטוק. הלא הוא ר' אברהם קרצ'מר, מיפו, חתנו של הגאון ר' אשר הכהן בעל הברכת ראש - מגדולי תלמידיו של רבי חיים מוואלאזין. היו לו לר' אברהם לכה"פ חמשה ילדים. שני בנים, הגדול ר' משה שמואל נולד תקפ"ט, עלה לארץ ישראל תרמ"ד (זוגתו פרידה גיטל טמונה בבית החיים סגולה בפתח תקוה), הצעיר ר' נפתלי הערץ השוחט מפוניבז' בעל המחבר ספר נועם המצוות נולד תרכ"ג נפטר תרע"ג, ושלש בנות, מרת גולדה אשת הגאון רבי יונה ראם, מרת מלכה אשת רבי יוסף גרשון הורוביץ, ומרת אשת ר' אליהו ישעיה הומינר.

הרבנית הינדל הנ"ל, אשת ר' זונדל הוטנר, האריכה ימים אחריו, ולאחר פטירתו, עלתה לארץ ישראל, נפטרה בחשוון תרפ"ח ומנוחתה על הר הזיתים. נשתמר מכתב שהיא שלחה לבני משפחתה, ובו היא מספרת, כי השתתפה בחתונת בנו של ר' יוסף גרשון הורוביץ, שהוא חתנו של הפעטער ר' אברהם. דהיינו הינדל במכתבה לילדיה מתייחסת אל ר' אברהם כאל הדוד, נראה אם כן, שר' אברהם הוא אחיה או אחי אביה – ר' לייב.

ר' נפתלי הירץ מפוניבז', מזכיר בסוף ספר נועם המצוות חלק ה' כי אביו קבור בטבריה. ברישומי הקבורה של ר' אברהם בעיר טבריה, כתוב ששם אביו נפתלי הירץ. ברור איפה, שהוא אינו אחיה של הרבנית הענדל,  אלא אחי אביה. דהיינו, ר' לייב קרצ'מר מביאליסטוק חותנו של ר' זונדל הוטנר, ור' אברהם קרצ'מר מביאליסטוק, שעלה ליפו, שניהם היו אחים, בניו של נפתלי הירץ.
גם ברישומים מביאליסטוק, מוזכר ר' לייב כבנו של 'הערצקו'.

נראה סביר להניח שזו היתה טעותו של אברהם הרשברג בספר היזכור. ר' לייב קרצמר אבי הבנות, לא היה אביו של ר' נפתלי הירץ זקנו של הפתחי תשובה, אלא בנו של ר' נפתלי הירץ. ואם כן, ידועים לנו שלשה מצאצאיו של ר' נפתלי הירץ זקנו של הפתחי תשובה. שני בנים, ר' לייב קרצ'מר ור' אברהם קרצ'מר, ובת אחת מרת רחל אמו של בעל הפתחי תשובה.

[יש שכתבו על ר' אברהם קרצ'מר, שהיה נכדו של הגאון בעל הברכת ראש, ואם כן, ר' נפתלי הירץ היה חתנו של הברכת ראש, אך זוהי טעות, והנכון הוא כפי שכתבתי לעיל, שר' אברהם נשא לאשה את מרת לאה בתו של בעל הברכת ראש, והמקור הוא בהסכמתו של ר' איצלה פונעביז'ר לספר נועם המצוות, שהוא כותב "הרב הגדול הצדיק מו"ה נפתלי הירץ נכד הגאון בעל ברכת ראש". ואשאיר בסימן שאלה, את דברי משה צינוביץ בספרו על ישיבת מיר עמ' 57, כי ר' אברהם קרצ'מר (מתואר שם כאחד מנכבדי ומיוחסי ביאליסטוק) היה בקרבה משפחתית עם המהרי"ל דיסקין.]

ראיה אחת יש לי להשערה הנ"ל, אודות ר' נפתלי הירץ, ואזכיר אותה להלן.

ציטטתי לעיל את דבריו של א. הרשברג, שהיו לו לחותנו של ר' זונדל איישישוקער [כעת אנו יודעים שזה הוא ר' לייב קרצ'מר], שמונה בנות שנישאו לתלמידי חכמים, אך הוא הזכיר רק שלש מהן, הנדל אשת ר' זונדל, מאריושה אמו של ר' לייב ויינשענקער, ושושה חמותו של ר' מרדכי שאץ. ממקורות אחרים, נודע לנו בן אחד בשם ר' יצחק, שנסע לאמריקה, ובנות נוספות, מרת חנה אשת ר' נפתלי הירץ זעלמנס מו"ץ במיר, אביו של הגאון הצדיק רבי אברהם זלמנ'ס מגדולי גדולי נובהרדוק, ועמד בראשות ישיבות של נובהרדוק. ומרת גיטל, אשת הגאון רבי חיים לייב אב"ד סטאוויסק, בזיווגו השני, וילדה לו בן אחד, הוא הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קריניק.

והנה, בספר היזכור לגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, [מאסף – בית מדרש, תל אביב תש"א, עמ' רפח], מספר הגאון רבי חזקיהו מישקובסקי סיפור אודות הגרח"ע, ובתוך דבריו מזכיר את ש"ב ר' נפתלי אייזנשטאט מוילנא בנו של הפתחי תשובה. ועד כה, לא נודע כיצד ר' חזקיהו ור' נפתלי, הינם שארי בשר, ובעקבות הדברים דלעיל, מתברר הקשר המשפחתי. אבי אמו של רבי חזקיהו, ואם אביו של רבי נפתלי, היו אחים, בני אב אחד, בני ר' נפתלי הירץ (קרצ'מר) מביאליסטוק.

ומי היו אבותיו של ר' נפתלי הירץ קרצ'מר? על כך אין בידי מידע ברור, ועדיין לא הצלחתי לבנות עץ משפחה מסודר. אולם יתכן שהוא היה בן בתו של רבי נפתלי הירץ הורוביץ אב"ד זאלקווא שנזכר בחתימת ההקדמה של בעל הפתחי תשובה.

ניסינו לגלות על אבות המשפחה של אמו של הפתחי תשובה, ללא הצלחה יתירה, אך לכל הפחות נגלה לעינינו ענף שלם של המשפחה, המלמד אותנו כי המשפחה היתה משפחה תורנית מובהקת לאורך כל השנים, ותורה מחזרת אחר אכסניא שלה.

אגב, אשת ר' לייב קרצ'מר הנזכר, מרת בלומא אסתר, נשאה בזיווג שני לרבי יום טוב ליפמן הלפרין, בעל המלבושי יום טוב.

בשולי המאמר, ברצוני להודות לכמה שסייעוני בנפש חפצה, ידידי 'משה' שותפי בכתיבה בבלוג [ובשבוע הבא יבוא מאמר שלם מפרי עטו], ר' דוד קמינצקי, ור' בצלאל דבליצקי.

יום שבת, 1 בינואר 2011

הגאון רבי יששכר מאיר זכר צדיק לברכה

בפתח תקוה, נפטר בליל שבת, הגאון הגדול רבי יששכר מאיר זכר צדיק לברכה בבית החולים בילינסון, בו היה מאושפז תקופה ארוכה.

רבי יששכר מאיר, נולד בהמבורג בשנת תרפ"ז, למשפחה שורשית ומיוחסת, אביו רבי יעקב מאיר, ואמו ממשפחה ענפה של רבנים.

עץ משפחה שלו מצד אמו, השתרג ועלה עד לגאון הגדול רבי צבי בנימין אויערבך בעל הנחל אשכול.

מאז בחרותו, כל גידולו בתורה, היה מלווה בניסים, כאשר רק בזכותו אחותו הצדקנית, זכה להישאר ללמוד בישיבה, ולא הוכרח לצאת לעבוד ולהשתתף בפרנסת אחיו היתומים.

כל השנים, סבל מחלות רבות, ויסורים רעים. אך הדבר לא ניכר עליו, ואף בשעת יסוריו הקשים, לא נמנע מלהרביץ בתורה.

אמש, נתמלאה הסאה, ושמונים ושלש שנים של תורה, נסתיימו, למגינת לב תלמידיו הרבים.

הגאון רבי יששכר, לא הותיר אחריו צאצאים, ותלמידיו הם הם בניו.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים

ויהא מליץ יושר על תלמידיו, על מוסדותיו, ועל כלל ישראל.