רבי אהרן אב"ד לוברטוב

הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, מזכיר בספרו מעלות היוחסין את סבו רבי אהרן אב"ד לוברטוב,

וכך הוא כותב על אמו: "אביה הרב הגדול המפורסם מוה' אהרן ז"ל אבד"ק לובר".

אין לנו שום פרטים על קורות חייו, והמעט הידוע לנו אודותיו נלקח מתוך מספר מגילות יוחסין.

אבותיו,

בספר מעלות היוחסין הנ"ל כותב על יחוסו של רבי אהרן:

"בנו של הרבני המופלג הגביר הנכבד מוה' אליקים געציל ז"ל, שהיה מפורסם בעולם בצדקתו ובכשרון מעשיו, וראיתי כתב יד של הגאון מופת הדור מוה' יחזקאל לאנדא ז"ל שהזכירו בשבחו, שהיה נכבד מאוד, ונתחתן עם גדולי הדור כו'. ואשת אא"ז מה"ר געציל הנ"ל החסודה מ' חנה ז"ל, היא היתה אחותו של אא"ז מוה' שמואל לפאטינער".

את רבי אליקים געציל מלוברטוב כבר הזכרנו בעבר בבלוג, בעת שכתבנו על יחוסו של הגאון רבי יעקב מליסא בעל החוות דעת, הזכרנו שם את יחוסו למהרש"א, ואת יחחוס חותנו אל רבי אברהם ר' הירצקעס ואל המהרש"א והשארית יוסף.

הזכרנו באותו מאמר את צאצאיו של רבי אליקים געצל, א. בנו רבי אהרן דידן. ב. בתו אשת רבי יעקב משה אב"ד זבארוב אביו של רבי יעקב מליסא. ג. אשתו הראשונה של רבי מרדכי זאב אורנשטיין. על אלו יש להוסיף בן נוסף, ד. רבי צבי הירש רבינוביץ אב"ד מעזריטש, חותם של רבי יהודה לייב אב"ד שידלוב, ושל רבי יצחק אייזיק כץ בעל ברית כהונת עולם.

חותנו

בסוף ספר מעלות היוחסין נדפס קיצור מעלת היוחסין מנכד המחבר, ובו, הוא חוזר על כל הפרטים המופיעים בספר בקיצור, ולפעמים עם הוספת מספר פרטים.

ובחיבור זה, הוא מזכיר את רבי אהרן ומכנהו בשם הגאון מוה' אהרן ראבינאוויטש ז"ל אבד"ק לובערטוב, וכותב עליו כי היה חתן "הגאון המפורסים מוה' יעקב אבד"ק שארובקה שחיבר ס' דרשות ופשוטים בכ"י ונמצא כעת בבראד. בהגאון החסיד מוה' משה ז"ל מטארטשין בהרב הגאון מוה' מנחם מענדיל ומנחתו כבוד בקרעמיניץ". יש לציין כי ראז"מ מזכיר בהקדמת בית אפרים, קושיא שראה בכתבי זקינו רבי יעקב זה. ונזכר גם בכתב היחוס של רבי משה נחום ירושלימסקי, ומזכיר לו בן נוסף בשם רבי דוב בעריש שמילא את מקומו כאב"ד שארובקא.

צאצאיו

·         הזכרנו לעיל, וגם במאמר על רבי יעקב מליסא, כי בתו המפורסמת של רבי אהרן, היא מרת דבורה אשת רבי מנחם מאניש מרגליות אב"ד גריידינג וויטקוב, הוריו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי ואחיו רבי חיים מרדכי מרגליות אב"ד דובנא בעל השערי תשובה, ועוד שלושה אחים להם.

·         בן נוסף לרבי אהרן, הוא רבי דוד אשר מילא את מקום אביו כאב"ד לובר, ומובא על ידי הראז"מ בהקדמת ספרו בית אפרים חלק או"ח.

·         בן נוסף הוא, רבי יהודה אביו של ר' אליקים המילזהאגי מחכמי ומשכילי ברודי, ומחבר ספר ראביה. [שמו המלא הוא אליקים געצל על שם זקינו רבי אליקים געצל מלוברטוב הנ"ל].

·         בת נוספת היא אמו של רבי יעקב אב"ד לוברטוב, אשר מילא את מקום זקינו ודודו ברבנות. רבי יעקב זה היה חותנו של הרה"ק רבי יצחק יואל מליניץ הראשון, בנו של הרה"ק רבי גדליה מליניץ בעל התשואות חן. מקור מידע זה הוא בקונטרס ערך אבות, שחיבר רבי יהושע העשל רבינוביץ בן לשושלת אדמורי ליניץ, ונדפס בראש ספרו תורת אבות על מסכת אבות. אמנם, יש לציין כי בהמשך יחוס המשפחה, כתב רבי יהושע העשל מעט בשינוי, לדבריו, רבי אהרן מלובר היה בן האשה חנה בת הגאון הר' אליקים געציל מלובר. ולעיל ראינו בכתביו של ראז"מ כי אמנם חנה היתה אמו של רבי אהרן, אך היא היתה אשת רבי אליקים געצל ולא בתו.

לזהותו של רבי יעקב אב"ד לוברטוב

הזכרנו את בן בתו של רבי אהרן - רבי יעקב אב"ד לוברטוב. אם כי עדיין לא ידועה לנו זהותו המדוייקת, אך זה ודאי שהוא אינו רבי יעקב סגל לנדא אשר חתם כאב"ד לוברטוב, על הסכמה על ספר בית פרץ מיום י' תמוז תקי"ד, וכן ביום י"ד חשוון תקט"ז על ספר פרת יוסף לבעל הפרי מגדים. רבי יעקב זה היה בנו של רבי אברהם לנדא, ואחיו של רבי חיים לנדא אב"ד פודקאמין, ראש חכמי הקלויז בברודי.

אך כאמור, ודאי שהוא אינו רבי יעקב מלוברטוב אשר היה חותנו של רבי יצחק יואל מליניץ, כי הוא נמצא בלוברטוב, בתקופה הרבה יותר מוקדמת. שהרי רבי יצחק יואל מליניץ נולד רק בשנת תקנ"ג לערך, ולא מסתבר שהיה חתנו של רבי יעקב לנדא אשר היה מבוגר ממנו בשנים רבות כל כך. זאת ועוד, בשום מקור אודות רבי אברהם לנדא וצאצאיו, לא נזכר כי הם מצאצאי רבי אהרן אב"ד לוברטוב. ועוד בה שלישיה, על רבי יעקב לנדא אב"ד לוברטוב, נמסר כי הוא חתנו של רבי משה רוטנבורג אב"ד המבורג. ועל רבי יעקב אב"ד לוברטוב חותן רבי יצחק יואל מליניץ נמסר כי הוא חתנו של רבי לוי הגדול אב"ד ליניץ.

אם כן, עדיין איננו יודעים מיהו אבי רבי יעקב אב"ד לוברטוב אשר היה חתנו של רבי אהרן רבינוביץ אב"ד לוברטוב.

האחים המפורסמים למשפחת בלוי ואחותם

לפנינו מאמר נוסף, פרי עטו של אברהם ישעיהו מקרית ספר.

בשבועות האחרונים מלאו שבעים שנה להסתלקותו הפתאומית של העסקן האגודאי החשוב הרה"ג רבי משה אורי בלוי זצ"ל ממנהיגי היהדות החרדית בארץ הקודש, וכדרכנו אנו, נעסוק בעניין משפחתו העניפה.
הידיעות על משפחת בלוי רבות הנה וידועות לרבים, כאן נעסוק דווקא בנקודה אחת, בלתי ידועה כל כך, אשר הייתה עד היום בגדר תעלומה, וכעת החלה להתברר.
ובכן, מה שידוע על משפחת בלוי הוא בעיקר על ארבעת האחים, שנים מהם מפורסמים מאוד, הלוא המה, רבי משה בלוי, מנהיג אגודת ישראל, ורבי עמרם בלוי מנהיג "נטורי קרתא", ועוד שנים פחות ידועים  שהם רבי צבי הרשל בלוי חותנו של רבי יוסף שיינברגר שהיה סד"ד בעדה"ח, ורבי אברהם ברוך בלוי, שבנו, רבי יוסף חיים בלוי, היה רבה של העיר אשקלון, הידענים יותר ידעו לספר לנו שלאותם ארבעה אחים הייתה גם אחות, שנישאה לרבי יעקב לייב ברגמן, והייתה חמותו של רבי אוריה ברוידא, רבה של גבעתיים.
יותר מזה יידעו לספר לנו הבקיאים על אח נוסף בשם יהושע לייב שנפטר בילדותו.
אך מה שפחות ידוע הוא על אחות נוספת בשם רבקה (שמה המלא דבורה רבקה), רבקה זו היא בעצם שריד יחיד למשפחה, שאילולי היא, הייתה משפחה זו נעלמת לגמרי מן העולם, ולכן מאוד מעניין אותנו מה עלה בגורלה של רבקה זו.
ומדוע הדבר כל כך מעניין?
ובכן, מעשה שהיה כך היה, באלול תרכ"ט עלו לארץ ישראל שני אחים, עם אמם הישישה, האחים הלוא המה רבי עמרם בלוי, ואחיו רבי מיכאל צבי, שעלו עם אמם הישישה מרת רבקה, רבי עמרם הגיע עם שני בנים, יצחק שלמה, בן שתים עשרה וחצי, וברוך יהודה כבן שנתיים וחצי, רבי מיכאל צבי עלה עם בתו היחידה בלימלא.
חלפו מספר חודשים, ואסון אירע במשפחה, הרב מיכאל צבי בלוי נפטר בכ"ד כסלו תר"ל והוא בן 43 בלבד, בפטירתו הותיר אחריו את אלמנתו מרת רחל בת רבי יהושע שטיין, ואת בתו היחידה בלימלה.
כעבור פחות מחודש, נפטרה האם הישישה מרת רבקה בלוי והיא בת 87 בפטירתה, כשהיא מותירה אחריה בירושלים את בנה, רבי עמרם עם שני בניו, ואת כלתה מרת רחל עם בתה היחידה מרת בלימלא.

פתרון תעלומת יחוסו של רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנא

רבים מאנשי ירושלים, הם צאצאים של רבי אליעזר לייזר אב"ד סאמפאלנא, היה תמיד ידוע, כי רבי אליעזר משתייך למשפחה מיוחסת, אולם, עד היום לא נודע בדיוק מיהו רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנא, ומיהם אבותיו.

תחילה אפרט כאן את צאצאיו של רבי אליעזר בירושלים. שתי בנותיו הידועות נישאו לשניים מתוך חמשת האחים המפורסמים בני משפחת לעווי מעמודי היסוד של ירושלים, ואלו הן:

בתו מרת רחל, היתה אשת הגאון רבי יעקב יהודה לייב לעוי אב"ד שלעשין וראב"ד בירושלים, היא נפטרה בירושלים ביום ח' תשרי תרנ"ד. ואלו צאצאיהם: א. רבי שלמה זלמן לעווי חתנו של רבי משה מגיד משקלוב. ב. רבי אברהם צבי לעווי. ג. רבי מרדכי לעווי חתן רבי ישראל איסר אב"ד רוזבדוב נפטר כ"ח כסלו תרנ"ב. ד. רבי יצחק דוד לעווי חתן בנו של רבי מנדל משקלוב. ה. רבי אהרן לעווי חתן רבי ישעיה אורנשטיין. ו. רבי ישראל לעווי. ז. רבי אשר אליעזר לעווי. ח. מרת חנה אשת ש"ב רבי אברהם אליעזר לעווי.

בתו השניה מרת חיה, היתה אשת ר' יחזקאל מפרעשבורג שנפטר צעיר, ולאחר פטירתו נשאה לגאון ר' נחום לעווי משאדיק, וילדה לו כמה בנים. ונפטרה בשמחת תורה תרי"ז. ואף רבי נחום נשא לו אשה אחרת אחר פטירתה, ונולדו לו ילדים אף ממנה. מבעלה הראשון רבי יחזקאל, נולדה לה בת אחת, מרת יענטא רייכל, אשת רבי שמעון דייטש תלמיד החתם סופר, שהיה גר בירושלים, וממנו נסתעפו משפחות רבות בעיר. ומבעלה השני, נולדו כאמור מספר ילדים, והם: א. רבי שלמה זלמן בהר"ן בונה ירושלים. ב. רבי אברהם אליעזר בהר"ן. ג. מרת רחל אשת רבי יהודה ברגמן, אשר ממנו נסתעפה משפחת ברגמן הירושלמית. אולם רבי דוד בהר"ן, רבי אשר לעמיל, ואחותם אסתר גיטל, נולדו לרבי נחום משאדיק מאשתו השניה.

ובכן, מיהו רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנא? ומהו יחוסו.

כאמור למעלה, רחל בתו של רבי אליעזר נפטרה בצעירותה, בירושלים. בהקדמת ספר בית לאבות, מזכיר המחבר רבי יעקב לייב לעווי את אשתו "רחל תחי', בת חמי הרב המאוה"ג הצדיק מוהר"א לייזר זצ"ל, שהיה אבד"ק סאמפאלנע". ועל מצבתה של הרבנית רחל בהר הזיתים

המגיד מקוזניץ

היום י"ד תשרי מלאו מאתיים שנה מיום פטירתו של הרב הקדוש רבי ישראל הופשטיין, המפורסם בכינויו המגיד מקוז'ניץ. רבי ישראל נולד בשנת תצ"ז לערך, בעיר אפטא, ובעודו קטן היה מפורסם לעלוי והי' נקרא בשם ישראל חריף, והיה מתמיד מאוד בתורה, אחר נישואיו דר כמה שנים בעיר אוסטראווצי הסמוכה לאפטא, והיה מלמד בכפר אצל בעל הבית אחד.

תמונת המגיד מקוזניץ

כפי המקובל לא ראה פני הבעש"ט [ויש האומרים שאף נולד לאחר פטירתו ונקרא על שמו, אך זה לא מסתדר עם הידיעה שחי 78 שנים] אך היה מצעירי תלמידיו של המגיד ממעזריטש, ונחשב לאחד מממשיכי דרכו של רבי אלימלך מליזענסק בהפצת החסידות בפולין, וקיבל גם מרבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג, ומרבי לוי יצחק מברדיטשוב. בנגלה, היה מתלמידיו של הגאון רבי יצחק אברהם אבלי הכהן רפופורט אב"ד פינטשוב בעל כתר כהונה. חיבר ספרים רבים בנגלה ובתורת הקבלה, ספרו המפורסם הוא ספר עבודת ישראל. נפטר כאמור, ביום י"ד תשרי תקע"ה.

יחוסו מעלה בקודש לא ידוע, רק ידוע כי אביו היה איש תם וירא אלוקים, שהפליאו לתאר את הנהגותיו. ושמו רבי שבתי כורך ספרים ומקום מגוריו באפטא ונפטר ביום ו' כ"ה שבט תקכ"א. ושם זוגתו פעריל.

ושם אביו של רבי שבתי, ר' זאב וואלף

ואלו הם צאצאיו של המגיד מקאזניץ:

נשותיו של החוות דעת

אחרי אשר עמדנו על יחוסו הרם של רבי יעקב מליסא, אשר הוא בן אחר בן עד לרבינו החכם צבי, נעבור כדרכנו אל יחוס נשותיו של רבי יעקב. על פי המסופר, היו לו לרבי יעקב שלש נשים, ואת שלושתן נאלץ רבי יעקב לגרש, אולם יש ברשותינו מידע רק על שתים מנשותיו. ואלו הן.

אשת נעוריו של רבי יעקב, היתה כאמור בתו של הגביר ר' נפתלי הירץ מסטאניסלב, אשר מלבד היותו מנכבדי העיר סטניסלב, היה לו גם יחוס אבות גדול, הוא היה בן ר' אריה לייב מבוטשאטש שהיה מנהיג המדינה בגליל לבוב, ונודע בשם ר' ליבש ראש המדינה, בן ר' יצחק מיאברוב פרנס ומנהיג דד' ארצות.

ר' יצחק מיאברוב היה מצאצאי ר' אריה לייב אב"ד פרעמישלא, רק לא ידוע בוודאות כיצד. כפי הנראה שם אביו היה ר' אלעזר, בן ר' אריה לייב אב"ד פרעמישלא - דער הויכער ר' לייב, ומעלה בקודש.

ר' נפתלי הירץ מסטניסלב הנזכר, היה חתן רבי אברהם אב"ד סטניסלב, מגזע רבי יצחק הגדול מפוזנא, ומעלה בקודש.

ר' אריה לייב מבוטשאטש הנ"ל, אשתו מרת יוכבד בת ר' דוד מזאמושטש, בן רבי אריה לייב אב"ד בריסק וקראקא מחבר ספר שאגת אריה הראשון, ומעלה בקודש בן אחר בן עד לרבינו הב"ח.

ר' דוד מזאמושטש הנ"ל, אשתו מרת אסתר בת הרב הגאון ר' יצחק, בן הרב הגדול מ' אליעזר שהיה נקרא ר' ליזר לאדמריר [על שם עירו לודמיר], אחיו של הגאון הגדול מ' יעקב מלובלין אביו של הרבי ר' העשל, ומעלה בקודש.

*  *  *

אשתו השניה [או השלישית] של רבי יעקב מליסא, היתה מרת שיינדל בתו של ר' יעקיל מרימנוב. היא נפטרה בבראדי ח' ניסן תקצ"ח. מאשתו זו, ידוע כי נולדו לפחות שנים מילדיו.

רבי יעקיל מרימנוב, הוא רבי ישראל יעקב אשכנזי, נפטר בבראד כ"ז ניסן תקע"א, ושם אביו ר' יהודה לייב מהרימלוב. יחוסו מעלה לא נודע. ר' יעקיל, היה גיסו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי, ונזכר בשו"ת שלו, חושן משפט סי' עז: "שאלה מכבוד גיסי החכם השלם מופלג בתורה וביראה המנוח מוהר"ר יאקיל זללה"ה".

רבי יעקב מליסא מאה ושמונים שנה לפטירתו

אחד מגדולי הדורות, היה הגאון הגדול רבי יעקב לארבערבוים מליסא, רבי יעקב לוברבוים, נחשב לאחד מגדולי הדור לפני כמאתיים שנה, ועד היום הוגים רבים בתורותיו ובספריו, הנחשבים לנכס צאן ברזל בעולם הלימוד הישיבתי. כך ספרו נתיבות המשפט על חושן משפט, וספר חוות דעת על יורה דעה, וספר תורת גיטין, ועוד. רבי יעקב עצמו התבטא, כי זכה שספריו יתקבלו ברבים, מכיוון שמנעוריו למד תורה מעוני, וירא ה' בצר לו ויהי לו למלך עוזר.

רבי יעקב נולד לאביו הגאון ר' משה בשנת תק"ל לערך [או קודם לכן], בצעירותו נתייתם מאביו, ואחותו הגדולה נטלה על עצמה את עול הפרנסה על מנת שיוכל להמשיך ולהגות בתורה. אחר מכן נלקח לבית הגאון רבי יוסף תאומים אב"ד בורשטיין שהיה חתן דודו רבי צבי הירש אב"ד בורשטין. בבחרותו נשא אשה בת ר' הירץ מסטניסלב, ושם גר אחר נישואיו. שם בסטניסלב גילה את רבו המובהק רבי משולם איגרא שהיה אב"ד טיסמניץ הסמוכה, והיה נוסע אליו מפעם בפעם להשתעשע עמו בדברי תורה. כאשר הפסיד את כל רכושו בענין ביש, נאלץ לקבל על עצמו את עול הרבנות, ותחילה בעיר הקטנה מאניסטרישטש, ומשם עבר לעיר קאליש. שם הדפיס את ספרו הראשון חוות דעת על יורה דעה. משם עבר ונלקח בשנת תקס"ט לק"ק ליסא, בעקבות מעשה שהיה. בליסא היתה לו ישיבה גדולה, ולמדו אצלו רבים מגדולי הדור שלאחריו. בערוב ימיו עזב את ליסא, וחזר לגליציה, כמה שנים חי בעיר נעוריו קאליש, ובשנים האחרונות נתיישב בעיר סטרי שבגליציה, וחכמי המקום לא הניחוהו לעזוב את עירם, וביקשו ממנו שישאר בעיר ויכהן כרב, ורבי יעקב נענה לבקשתם, ונשאר בסטרי עד ליום פטירתו, ובה אף נקבר.

לגבי תאריך פטירתו של רבי יעקב הדעות חלוקות, בספר מליצי אש כתוב שנפטר ביום כ"ד אייר תקצ"ב, אך ברוב הספרים כתבו שנפטר ביום כ"ה אייר תקצ"ב. ובמקום אחר ראיתי שנפטר בכ"ה אדר באותה שנה, אין אני בא לקבוע כאן את תאריך פטירתו המדוייק של רבי יעקב ובקעה הנחתי לחוקרים אחרים להתגדר בה, כך או כך, מאה ושמונים שנה חלפו מיום פטירתו של רבי יעקב מליסא, או היום, או מחר, או שמא כבר לפני חודשיים.

אחר שמילאנו את חובתנו לסקור בקצרה את תולדות חייו של רבי יעקב, יכולים אנו להתפנות ולעסוק בענין שלשמו אנו מכונסים כאן, הוא עץ המשפחה שלו, תחילה נספר על יחוס אבותיו, אחר נספר על חותנו, ובסוף נעבור לפרט את צאצאיו הרבים. [ואגב, זו הדרך שאני ממליץ לכל השואלים איך להכין עץ משפחה, להתמקד בדמות מסויימת, ולעקוב אחר שלושת הענפים הללו].

ובזאת נתחיל לפרט את יחוס אבותיו של רבי יעקב מליסא,