הגאון רבי משה מישל שמואל שפירא אב"ד ראגאווא

אחרי אשר הזכרנו את יחוסו של רבי יצחק זילבר מכמה צדדים. נשאר לנו רק להזכיר את יחוסו מצד אמו, עץ משפחה מצד האם, עולה אל משפחות נכבדות בישראל, כמשפחות שפירא ולוריא, אך בתוכם משתלבים עוד פרטים על רבנים נוספים ידועים יותר וידועים פחות, והיחוס ממשיך ומסתעף מעלה בקודש כמה וכמה דורות.

כאמור במאמר הראשון, אמו של רבי יצחק, היתה מרת לאה גיטל לבית שפירא.

אביה היה הגאון רבי משה מישל שמואל שפירא אב"ד ראגאווא.

רבי משה מישל שמואל, נולד בשנת תרט"ו, נקרא על שם דודו זקינו הגאון הצדיק רבי משה מישל שמואל לוריא אב"ד קראקינאווא.

נשא לאשה את בתו של הגאון רבי מרדכי אב"ד ראגאווא ופאסוואל, אשר גם על יחוסו ועל יחוס אשתו יש להאריך ולכתוב, ואי"ה עוד נעשה זאת. כבר בצעירותו נתמנה ר' משה מישל לכהן בפוניבז' על מקום זקינו והוא בן עשרים וארבע שנים בלבד, אחר כשלש שנים עבר לכהן כאב"ד בזופראן, ומשם נתמנה בשנת תרמ"ה לכהן בראגאווא על מקום חותנו, ועל שמה נתפרסם.

הגאון רבי משה מישל שמואל שפירא

רבי משה מישל היה מזקני וחשובי הרבנים בליטא, ובאספות הרבנים שנערכו אחרי המלחמה העולמית, היה רבי משה מישל מן היושבים בראש. נפטר בשנת תרצ"ג.

חיבר ספרים רבים במקצועות התורה, הארות השמש אודסה תרמ"ט, שכיות החמדה, תבואות שמש קיידאן תרפ"ט, מזרח שמש, עין השמש על ספר מהרי"ל קיידאן תרצ"ב. כמו כן הביא לדפוס את ספר חמדת שאול שחיבר זקינו הנ"ל. ועוד ספרים רבים והערות והארות רבות הנלוות לספרים אחרים שנדפסו בהשתדלותו ובהתערבותו.

צאצאיו:

א.      מרת לאה גיטל אשת רבי בן ציון זילבר רבה של קיידאן כאמור לעיל.

ב.      מרת חנה איטל אשת רבי אליהו סאבעל אב"ד טאוויאן פלך קאוונא, היא נפטרה צעירה. היה להם בן אחד בשם מרדכי פנחס הנזכר בספר 'להישאר יהודי'.

ג.       מרת שינע סירא אשת רבי אברהם בנימין רבינוביץ – טייץ אב"ד שובאט בקורלאנד, ובק"ק ליבענהוף, ובסוף ימיו באמריקה. הוא היה אחיו של רבי אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה. מצאצאיו משפחה ענפה באמריקה.

ד.      מרת צירל אשת רבי חיים פאדראווסקי מקאברין.

ה.      מרים.

רבי משה מישל, ידע את יחוסו, והחשיב מאד את יחוסו המשפחתי והעיסוק בו, רי"ל לונץ בתולדות העיר שאוויל, כותב שיש לו לר' משה מישל שמואל ספר כ"י לתולדות משפחתו, וכפי הנראה מקור דבריו הוא בהקדמת רבי משה מישל לספרו של זקינו "חמדת שאול", שם כותב, "מעשי אבות א"ז הגז"ל הגאונים הצדיקים הנזכרים בעיר ומדינה בקודש וחול, קורות ימי חייהם ותולדותיהם כתוב אצלי באורך, די צורך בחוברת מיוחדת, ואין מקום האסף פה".

וזה סדר יחוסו,

• אביו, רבי יוסף שפירא זצ"ל, "רב פעלים בכל עניני מצוה". בהקדמה לחמדת שאול, הביא בנו איזה קושיא משמו. זוגתו, נכדת הגאון רבי מנחם מנדל אב"ד קארטינגען.
• אביו הגאון רבי שאול שפירא אב"ד פוניבז' ושאדאווא, בעהמ"ח חמדת שאול, נולד י"ד ניסן תקנ"ו ונקרא על שם זקינו ר' שאול לוריא, גדל ונתחנך על ברכי אביו ועל ברכי דודו רבי משה מישל שמואל לוריא.  בחדש תשרי תקע"ב נשאל לאשה את זוגתו מרת שיינא בת ר' יעקב יעקל מפוניבז', וקבע מושבו שם בעיר. כבר בצעירותו נתמנה למו"צ בעירו -  פוניבז', וכעבור כמה שנים בשנת תקפ"ט בהיותו כבן שלושים ושלש נתמנה כאב"ד פומפיאן, בשנת ת"ר חזר לפוניבז' לכהן שם כאב"ד על מקום הרב שנפטר, ובשנת תרי"ג עזב את עירו ואת רבנותו ועבר לגור בעיר שדובה כשש שנים עד לפטירתו ביום כ"ג אדר שני תרי"ט, לפני מאה חמישים וחמש שנים.
• אביו, רבי דובער שפירא מקראקינאווע, נפטר ביום ו' י' אלול תקס"ח. זוגתו מרת קילא לבית לוריא.
• אביו רבי יוסף שפירא, איש תמים בכל מעשיו, שנערץ בפי בניו. בנו האחר רבי יעקב שפירא, כיהן כאב"ד שאוויל, עד לפטירתו ביום י"א חשוון תקפ"ח, ובתקופתו כיהן שם כעוזרו ברבנות רבי משה זיו בעל המחשבת משה אשר הזכרנו בעבר במאמר על משפחת רבי גרשון מנדל זיו.

ולגבי היחוס מעלה בקודש, אצטט רק את דבריו של רבי משה מישל שמואל שפירא בעצמו, כפי שצוטטו על ידי יהודה ליב לונץ בחיבורו לתולדות יהודי שאוויל, "ר' יעקב שפירא היה דודו זקנו, ומיוחס גדול, ממשפחת רבנים גאוני ארץ ומשפחתו אחוזים וסבוכים עם משפחת לונץ, וכי יש לו מחברת כתב יד מתולדות משפחתו". ובהקדמה לחמדת שאול, כתב ר' משה מישל, כי שורש גזעו היה מגדולי גאוני וצדיקי הדורות ולמעלה ראש, ממשפחת שפירא האמתים והי' שאר קרוב אל הגאון מו"ה ארי' ליב שפירא מווילנא בעהמח"ס מעונות אריות על מס' סופרים.