יום שני, 28 באוקטובר 2013

רבי אברהם יצחק משכיל לאיתן

אחרי המאמר הקודם, אודות הגאון רבי ראובן כץ, מן הראוי להקדיש מאמר גם לחותנו.

חותנו של רבי ראובן כץ, היה הגאון רבי אברהם יצחק משכיל לאיתן, אב"ד סטויפץ. רבי אברהם יצחק נולד בחשוון שנת ת"ר, בבחרותו למד בישיבת וואלוזין, בשנת תרי"ח נשא לאשה את מרת חנה יהודית לבית פישביין,החל משנת תרל"ד כיהן כאב"ד סמולוביץ עיר מולדתו, ואחר כך נקרא לחאסלאוויטש, ובסוף ימיו בסטויפץ. חיבר שני ספרים בכת"י שות "זרע איתן" ו"נהרות איתן" על כללים בש"ס, שני הספרים אבדו, אולם יש מעט תשובות ממנו ואליו בכמה שותים. נתבלט כאוהב ציון אמיתי, ופעולות רבות פעל לחיזוק מקיימי מצוות התלויות בארץ. נפטר י"ד חשוון תרס"ה, מתוך הספד על אחד מתלמידי החכמים שבעיר. [ומסופר כי נתרגש במיוחד בזמן ההספד, מפני דאגתו מהפורעניות הקרבות ובאות, בגזירת הגיוס שריחפה על בחורי ישראל, מפאת מלחמת רוסיה]. 
רבי אברהם יצחק משכיל לאיתן

זוגתו מרת חנה יהודית לבית פישביין, נפטרה בסוף מלחמת העולם הראשונה, י"ב כסלו תרע"ט, בעיר סרטוב שברוסיה. צאצאיהם. א. רבי מאיר יהודה לייב משכיל לאיתן מנובוזינקוב הי"ד, עסק במסחר,
והיה ידוע ביראתו
ובקנאתו לתורה, אך סירב לכהן ברבנות, היתה לו אחוזה גדולה על יד נובוזיבקוב, ובפרעות תרס"ה נהרגה אשתו, עם שישה מתוך אחד עשר ילדיהם. ר' לייב עצמו נרצח על ידי הגרמנים בקורסק.
ב. רבי יעקב משכיל לאיתן. ג. רבי אליעזר משכיל לאיתן. ד. מרת חסיה אשת הגאון רבי יואל סורוצקין אב"ד סטויפץ על מקום חותנו. ה. מרת דינה אשת רבי אהרן לובינסקי. ו. מרת פרומה אשת רבי מאיר שפירא הי"ד. ז. מרת רייכל הנ"ל.
מצבתו של רבי אברהם יצחק משכיל לאיתן


וזה סדר יחוסו
  • אביו, רבי אהרן משכיל לאיתן, עסק בהוצאת ספרי אביו, ובסוף ספר באר אברהם הדפיס מחידושיו, ואביו המחבר קוראו בהקדמתו, "האברך המופלג השנון גמיר וסיבר". מסופר עליו כי נסע למכור את ספרי אביו בעל המשכיל לאיתן, ובהגיע לעיר מעז'ריטש, [פלך שעדליץ], פגש שם יהודי ירא בשם ר' יצחק פישביין שחיפש שידוך לבתו, וכך נוצר השידוך בין בנו אברהם יצחק לבת ר' יצחק פישביין.
  • אביו הגאון רבי אברהם משכיל לאיתן, נולד תקמ"ח, בעהמ"ח כמה ספרים, ובהם משכיל לאיתן וילנא תקעח, באר אברהם וילנא תרד, לא ידוע רבות על תולדות חייו, רק שעסק רבות בהוראת הלכה למעשה, נפטר בשנת תר"ח במינסק. זוגתו מרת חנה דינה, האריכה ימים אחריו. צאצאיהם: א. רבי אהרן משכיל לאיתן הנזכר. ב. רבי קלונימוס משכיל לאיתן, תמך כספית באביו ועזר בהדפסת ספריו. ג. רבי משה ניסן משכיל לאיתן אב"ד שומיאץ בעהמ"ח חקרי הלכות. ד. רבי נפתלי משכיל לאיתן, היה למדן וחוקר מליץ ומשכיל, עסק בספרים רבים, חיבר ההדיר והדפיס.
  • אביו הגאון רבי יהודה לייב אב"ד דק"ק חאטימסק הסמוכה לאמסטיסלאב. זוגתו מרת חיה.
  • אביו הגאון הקדוש מ' אברהם.
  • נכד הגאון הגדול החסיד איש אלוקים מ' ישראל יפה אב"ד שקלוב בעהמ"ח אור ישראל.
  • ומעלה בקודש, מגזע גאונים קדושי ארץ משפחת סענדערליך וקאלמינקעס.

--

22 תגובות:

  1. "ומעלה בקודש, מגזע גאונים קדושי ארץ משפחת סענדערליך וקאלמינקעס. "
    אולי תוסיף לבאר מי הם סענדערליך וקאלמינקעס ?

    השבמחק
    תשובות
    1. אם תוכל לפרט לגבי המקורות של משפחת קלמינקס וסנדרליך

      מחק
    2. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

      מחק
  2. העיירה נובוזיבקוב (ולא כפי שכתוב נובוזינקוב).
    עיירה זאת בפלך מוגילב (מוהיליב) קרובה לעיר גומל (הומיל).
    סבי וסבתי מצד אימי מקורם בעיירה זאת. (כנראה נולדו שם).

    השבמחק
  3. ומיהו רבי יהודה ליב משכיל לאיתן אב"ד פלעשצעניץ שהוזכר כאן כמה פעמים בספר זה
    http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rznbm.pdf
    כמדומני היה בנו של רבי אברהם משכיל לאיתן הנודע.

    השבמחק
    תשובות
    1. איני יודע אם אכן היה בנו.
      הוא נעדר מהרשימות בספרו של הרכבי, 'לחקר משפחות'.

      מחק
    2. http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46817&st=&pgnum=23&hilite=
      בקישור הזה (בדיבור המתחיל 'טרם אכלה') מזכיר ר' נפתלי משכיל לאיתן את ר' יהודה ליב משכיל לאיתן ומכנה אותו "אחי הרב המופלג". ומה שאינו מוזכר ברשימות של הרכבי, יש ליישב שאין כוונתו לכתוב תולדה שלמה של משפחת משכיל לאיתן אלא מה שנוגע לענף שהתחבר למשפחת ר' ראובן כ"ץ. ויעויין באשכול בפורום 'ספרים וסופרים' - הנה קישור http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=3&topic_id=2900003&forum_id=19616
      ויעויין גם בערך 'נפתלי משכיל לאיתן' בויקיפדיה.

      מחק
    3. ואגב, ר' יהודה ליב משכיל לאיתן אכן מוזכר ב"לחקר משפחות", רק לא בגוף החיבור אלא בהשלמות שבסופו, עמוד 23, פסקה שלישית.

      וכותב שם שהיה לר' יהודה ליב בן שהיה עורך דין ידוע במינסק. ואכן, בעיתוני סוף המאה ה-19 (העיתונים 'המליץ' ו'הצפירה' בעברית ועיתון 'ווסחוד' ברוסית, ואולי בעוד עיתונים) מוזכר עו"ד בשם אברהם משכיל לאיתן שהגן על זכויות הקהילה היהודית במינסק אל מול בתי המשפט הנכריים. יש לשער שהוא הוא העו"ד שהזכיר הרכבי.

      גם ר' נפתלי משכיל לאיתן עצמו פרסם כתבה בעיתון 'המליץ' על מות אשתו של "בן אחי העורך דין אברהם משכיל לאיתן" וציין שהותירה יתומים.

      מחק
  4. גם על רב יואל סורוצקין (אחיו של רב זלמן) כתוב שהוא מצאצאי האור ישראל...

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן.
      ר' זלמן עצמו כותב בהקדמה לאחד מספריו, שמשפחת סורוצקין הם צאצאים לבעל אור ישראל.

      מחק
  5. כולה פה שליחי ה' ובאנו לתקן את הטעוית של אבותינו

    השבמחק
  6. בהקדמה לספר "מאזנים למשפט" לר' זלמן סורוצקין כותב "סנדרקעס" ולא סענדערליך, ונראה שזו הצורה הנכונה, אע"פ שראיתי בכמה וכמה מקומות כתוב סענדערליך.

    השבמחק
    תשובות
    1. לא הבנתי.
      אתה כותב שראיתי בכמה וכמה מקומות שכתוב סענדערליך, אז למה אתה קובע שהצורה הנכונה היא סנדרקעס?
      [בסך הכל, אין הבדל משמעותי בין שתי צורות הכינוי].

      מחק
  7. למעשה, אני מסכים אתך. כלומר, היות ומצאנו כל כך הרבה מקורות שכותבים סענדערליך, מסתבר שצורה זו היתה בשימוש בפי הדוברים. אלא שלא ידעתי מה נשתנה משאר שמות משפחה המיוסדים על שם אדם: למה אנחנו מוצאים סירקעס, מירקעס, מענקעס ועוד הרבה ממין זה, וכאן פתאום נעשה לסענדערליך מסנדר? אם שמו הפרטי היה סענדערלע, הרי שהכינוי המיוסד על שמו צ"ל סענדערקעס. מאי משמע סענדערליך?

    השבמחק
  8. תיקון טעות הקלדה: הכינוי המיוסד על שמו צ"ל סענדערלעס [ולא סענדערליך]

    השבמחק
  9. ואגב, מה שנכתב בראש הפוסט הזה שמסופר על הגרא"י שהתרגש בשעת הספד, מקורו בספר "כוכבי בקר" של זלמן שזר. הספר יצא לראשונה בשנת תש"י. המעשה הזה נדפס בכמה וכמה מקומות, אולם למיטב ידיעתי, המקור הוא זלמן שזר, שהיה בצעירותו בן העיר סטויבץ, מקום רבנותו האחרון של הגרא"י משכיל לאיתן זצ"ל, וראה את המעשה במו עיניו. למען הדיוק, הסיפור כמדומה נתפרסם בעיתון הצופה בשנות ה-40 או ה-50 והוזכר גם בקונטרס "לחקר משפחות" של ר' צבי הרכבי ז"ל, אולם הרכבי עצמו מציין שמי שסיפר לו את המעשה הוא זלמן שזר.

    השבמחק
    תשובות
    1. תוכל לעיין בספר "כוכבי בקר", בפרק הנקרא "מעשה במחלוקת". בשלהי הפרק מסופר המעשה עם הגרא"י משכיל לאיתן, בלא הזכרת שמו ושמות שאר המעורבים במעשה, והטעם לזה פשוט: הרב הצעיר שעליו נסבה המחלוקת עוד היה בחיים חיותו כשה"כוכבי בקר" יצא לאור ועל כן לא גילה שזר את שמות האנשים. הרב הצעיר הזה הוא הג"ר ראובן כץ זצ"ל שנפטר בשנת תשכ"ד.

      מחק
    2. תודה על כל המידע שהוספת לטובת הקוראים.

      מחק