הגאון הצדיק רבי יצחק זילבר זצ"ל

היום בערב תשעה באב, מלאו עשר שנים מיום פטירתו של הגאון הצדיק רבי יצחק זילבר, ששמר על יהדותו בשנים הקשות ברוסיה, ובשנותיו האחרונות, נחשב לסמכות הרוחנית של יוצאי ברית המועצות, אין לי היכולת ואין לי גם הצורך, להכביר מילים על אישיותו המיוחדת, ועל פועלו הרב, שכן עוסקים בכך תלמידיו הרבים, שממשיכים את דרכו, וגם כתבו את תולדותיו בספרים שנדפסו בשנים האחרונות. ספרו הביוגרפי של ר' יצחק, נדפס עוד בחייו, והביאו לדפוס על פי דברי הגאון רבי יצחק הוטנר שאמר לו כי מצוה עליו לספר את קורותיו ברוסיה, ושם הספר בגירסתו העברית, הוא "להשאר יהודי". מזכרונות תלמידיו נדפס ספר נוסף בשם "אחד מל"ו".

רבי יצחק זילבר, ויקימדיה

בלווייתו, שהתקיימה בליל תשעה באב, הזכירו כמעט כל המספידים את המימרא הידועה, "קשה סילוקן של צדיקים יותר משריפת בית המקדש".

אנו עוסקים ביחוסם של צדיקים, ובכך נכתוב כאן, את יחוס משפחתו של הצדיק רבי יצחק זילבר זצ"ל.

• אביו, הגאון רבי בן ציון חיים זילבר אב"ד קאזאן, בצעירותו למד בישיבת סלבודקה, ולאחר נישואיו בב' תמוז תרע"ד, לימד בסניף הרזיצאי של הישיבה, במלחמת העולם הראשונה גורשה משפחתו מאיזורי הספר אל תוככי רוסיה, וכך מצאו את מושבם בעיר קאזאן בלי יכולת לשוב לביתם. כאן נתגלה רבי בן ציון במיטב כוחותיו, כאשר בימים הקשים ההם תחת אימת הקומוניסטים, במסירות נפש מופלאה מילא את התפקידים של הרב, ודאג לכל ענין שבקדושה. בספר אודות רבי אליעזר דון יחיא שנדפס בירושלים מוכתר רבי בן ציון בתארים: "למדן חשוב, צנוע וטהור הנפש". זוגתו מרת לאה גיטל לבית משפחת שפירא.
• אביו, רבי יצחק ציוני בעהמ"ח עולת יצחק, נודע בסביבתו לגאון צדיק וקדוש עליו, וסיפורי נסים סופרו עליו, נודע בכינויו ר' יצל'ה רזיצר, על שם עיר מושבו רזיצה. נולד בשנת תקפ"ה לערך. בצעירותו, בהיותו פחות מבן שלושים שנה, נתמנה לכהן כרב בקריסלאווע - קרסלבה, ואחרי כן נקרא לרזיצה, בה כיהן עד לפטירתו בשנת תר"ס. זוגתו השניה מרת חוה היא אמו של רבי בן ציון הנ"ל, היתה ממשפחת ראווינסון, והיא ממשפחת בעל הבאר הגולה, בקרבת משפחה אל משפחת ריבלין ומשפחת הגאון מוילנא. צאצאיו מזיווג ראשון: א. רבי דוד [צבי] ציוני רב בלוגא, ואחר כך על מקום אביו ברזיצא, חתן רבי משה פלאצ'ינסקי, נפטר בשנת תרס"ד. ומזיווג שני: ב. רבי בן ציון ציוני דלעיל. ג. אשת ש"ב רבי בן ציון דון יחיא אב"ד לוצין וקודם לכן רב בעיר מארינהויז. ד. מרת מרים אשת דודה – אחי אמה, רבי גרשון רבינסון רב בקרסלבה, ובעוד ערים בפולין, ומשם לרב הכולל בליברפול שבאנגליה, ולבסוף בקליבלנד אשר באמריקה שם נפטר בשנת תרס"ח. ה. אשת רבי יהושע ראובן ברוידא אב"ד שעביז, גיסו של הגאון רבי זליג ראובן בנגיס.
• אביו הגאון הצדיק רבי נפתלי ציוני, שמש כחמשים שנה ברבנות העיר לוצין, היה תלמיד ר' גרשון שקלובר [שהיה תלמידו של אביו] נפטר ג' אייר תרט"ז. צאצאיו: א. רבי יצחק ציוני הנ"ל. ב. רבי אהרן זעליג ציוני אב"ד ווארקלאן, ואחר כך אב"ד לוצין על מקום אביו שם כיהן כעשרים שנה, בעהמ"ח שו"ת "ציוני", נפטר בשנת תרנ"ו בהיותו כבן שישים וחמש. הוא היה חותנם של 1. ש"ב רבי אליעזר דון יחיא שמילא מקומו כאב"ד לוצין נפטר ד' תמוז תרפ"ו בן שמונים ושמונה שנים בדיוק, 2. רבי בנימין אייזנשטאט אב"ד אוטיאן בנו של רבי אברהם צבי אייזנשטאט בעל הפתחי תשובה. בנו יחידו של ר' אהרן זליג, היה ר' רפאל ציוני. ג. מרת מלכה נפטרה תרכ"ו אשת רבי שבתי דון יחיא אב"ד דריסא. ד. אשת רבי חיים דוד זליגמן רב בגרייבה, נפטר בשנת תר"ך בהיותו אך כבן עשרים וארבע שנים, בנו ר' ישראל זליגמן, חיבר ספרים רבים, וביניהם ספר אוצר המספרים. וכן ערך את הספר "מגילת היוחסין", למשפחות זליגמן, ציוני ודון יחיא, וממגילת יוחסין זו, ידועים הפרטים אודות אבות המשפחה. ה. מרת פייגא אמו של הסופר העברי אברהם שוער, [שהיה בנערותו מן הלומדים בבית המדרש בלוצין קבוצה שעליה נמנה גם הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, והודות לכתבי זכרונותיו של שוער, נשתמרו פרטים מאותם ימים].
• אביו רבי דוד ציוני, הרב הראשון מבני המשפחה שכיהן בעיר לוצין, הוא נפטר ב' ניסן תקס"ח. הניח אחריו ספר גדול בכתב יד, ביאור על כל ספר תורת כהנים, ביאור נכבד מאד בבקיאות גדול.