יום רביעי, 30 במאי 2018

רבנים מצאצאי משיח השקר

האם למשיח השקר שבתי צבי, היו צאצאים שכיהנו ברבנות?
בנו של שבתי צבי נקרא בשם ישמעאל, הוא נולד בשנת תל"א, ובכתבים השבתאיים אין שום איזכור ממנו בגדלותו.

היעב"ץ בספרו תורת הקנאות כותב, "תולדותיו כיוצא בו, ולד הטומאה נפגר ישמעאלי, ונעקר שבתי צבי, וזרעו בליעל, כולו נכרת אין שריד לאכלו".
אולם, החוקר המפורסם מאיר בניהו, מביא כמה מקורות מהם משתמע, כי ישמעאל שב בתשובה שלמה, וישב והגה בתורה בשאלוניקי.
ממשיך בניהו ומעלה השערה, כי רבי יצחק צבי שכיהן לימים כרבה של סרייבו [סאראי], הוא הוא ישמעאל צבי בנו של משיח השקר המפורסם שבתי צבי. את ההשערה הזו, הוא תמך בהרבה ראיות נסיבתיות, אך ללא שום ראיה אחת חותכת. ראייתו העיקרית היא, מכך שרבי יצחק צבי, בשום מקום לא הזכיר את שם אביו, ואילו, בנו, ממלא מקומו ברבנות - רבי שם טוב צבי, בכל מקום ומקום, חותם בשם אביו, שם טוב בן יצחק צבי. את  דבריו, פרסם בניהו במאמר בכתב העת ספונות כרך יד.
השערתו זו מפתיעה, בפרט אחר שההיסטוריון שלמה רוזאניס, במאמר שפרסם באנציקלופדיה אוצר ישראל, (חלק ג, עמ' 9), משער כי רבי יצחק זה, נקרא בשם משפחתו צבי, על שם אביו, רבי צבי אשכנזי - החכם צבי! ולכן כתב, "כאשר שקטה הארץ הקימו עדת שאראיי את הרב יצחק בן צבי אשכנזי לאב"ד, ובזה הראתה העדה את חיבתה לחכם צבי".  לדבריו, יש לנו כאן בן נוסף לחכם צבי, שלא ידעו עליו כותבי קורותיו. [במאמר שפרסם הרב נפתלי אהרן לפני מעט יותר מחודש, ובו הוא פירט את כל אלו המיוחסים כצאצאי החכם צבי, הזכיר "בן" בשם יצחק, אשר כיהן כאב"ד חודרוב, אך גם הוא עצמו לא היה צאצא]. אומנם, לאחר כשלושים שנה, בספר קורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם, כתב רוזאניס קצת אחרת, "שהיה אולי קרובו של הרב הקודם ר' צבי אשכנזי".
בניהו הפך את ההשערה על פיה, מאחיו של רבי יעקב עמדין הלוחם במשיח השקר, אל בנו של משיח השקר...
במאמר שפירסם אמש ד"ר יעקב פוקס מן הספריה הלאומית בירושלים, הובא צילום של כתב יד מן הארכיון הלאומי בבולגריה, בו מפרט נינו של רבי יצחק צבי את יחוס ושבח משפחתו, ואף הוא למרבה הפלא עוצר ברבי יצחק, ולא ממשיך לפרט את הדורות מעלה בקודש.
עובדה מעניינת זו, מחזקת לדבריו את ההשערה של מאיר בניהו.
ואלו דבריו של הנין:
"אדם מועט מן המעטן, עבד טבי, צעיר מכל בית אבי, יאושע צבי בן לא"א הרב הכולל, ענוותן כהלל, אין גומרין עליו את הלל, כמוהר"ר יצחק צבי נר"ו, בן להרב המובהק ומאיר כברק, כמוהר"ר שם טוב זלה"ה, בן להרב המובהק ואח לברק, כמוה"ר יצחק זלה"ה".

למאמר המלא של ד"ר יעקב פוקס.

אם נבחן השערה זו במבחן השנים, נצטרך להכריח כי הן רבי יצחק צבי, והן בנו רבי שם טוב, נתמנו לרבנות סרייבו בצעירותם ממש. 

יום שלישי, 22 במאי 2018

רבי שמחה בונים ערנפלד זצ"ל


בשבוע שעבר נפטר הגאון רבי שמחה בונים ערנפלד, חבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית וראש ישיבת חתן סופר, מצאצאי בעל החתם סופר, הוא נפטר בארצות הברית, והובא לקבורה כאן, בארץ ישראל.

רבי שמחה בונים נולד בשנת תרפ"ט בעיירה מטרסדורף שבאוסטריה, אחת משבע קהילות המפוארות במחוז בורגנלנד. עיר בה כיהנו ברבנות אבותיו הגדולים. כאשר קדרו שמי אירופה, נמלטה משפחתו לארצות הברית, ושם הקימו את קהילת מטרסדורף וישיבת חתן סופר. רבי שמחה בונים, למד תחילה בישיבתו של רבי שלמה היימן, ואחר כך חזר אל מקורו, בישיבת חתן סופר.

בהגיעו לפרקו, נשא את בתו של הגאון רבי שמואל אברהם זעלטנרייך אב"ד טשאקאווא.

כאשר נפטר אביו, נטל על שכמו את עול הנהגת הקהילה, קהילת מטרסדורף, ועמד בראשות הישיבה. כאשר במקביל הוקמה גם בירושלים קרית מטרסדורף, ורבי שמחה בונים מקרין מאורו אף שם. כאמור, שימש גם אחד מחברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית.

להלן סדר יחוסו:



אביו רבי שמואל ארנפלד, נולד בשנת תרנ"א בעיר מטרסדורף, נמסך להוראה על ידי רבי מאיר אריך ורבי יוסף ענגל. עמד לימין אביו בעבודת הישיבה והרבנות במטרסדורף. כאשר נפטר אביו, היה זה אך טבעי כי רבי שמואל ימלא את מקומו ברבנות ובישיבה. עם השתלטות הנאצים על אוסטריה, עסק בפעולות להצלת יהודים, והצליח אף הוא להימלט וקבע מושבו באמריקה, שם יסד ישיבת חתן סופר, בדרכי אבותיו.האריך ימים עד לגיל תשעים, הרבה יותר משאר אחיו, ואמרו שזהו בזכות מסירות נפשו בצעירותו לטיפול באביו החולה, נפטר ביום טוב שני של חג השבועות תש"מ. לתולדותיו נדפס ספר שם משמואל. זוגתו מרת רחל, אף היא לבית עהרנפלד, נפטרה ר"ח כסלו תשמ"א.

אביו רבי שמחה בונים עהרנפלד בעל מענה שמחה, נולד בשנת תרט"ו לערך, רוב תורתו למד אצל אביו, ואיזה זמנים למד אצל דודו זקינו בעל הכתב סופר בפרעשבורג. תחילה כיהן בק"ק שארוואר, ומשם עבר לכהן במטרסדורף על מקום אביו, עד לפטירתו בשנת תרפ"ו. זוגתו מרת גיטל לבית קראוס, נפטרה ו' תמוז תרע"ה.

אביו רבי שמואל עהרנפלד בעל מחבר חתן סופר אב"ד מאטערסדארף. נולד בשנת תקצ"ה, למד אצל דודו הכתב סופר, בשנת תרכ"ו נתקבל לכהן כרב בעיר בעטלאן, כעברו שנתיים עבר לעיר סיקסא, אחר תשע שנים נוספות עבר למטרסדורף, ברבות הימים נתקבל גם לאב"ד חוסט על מקום המהר"ם שיק, אך להפצרת בני הקהילה, נשאר במט"ד. נפטר ביום ראש חודש אב תרמ"ג. זוגתו מרת אסתר לבית פשקוס, האריכה ימים אחרי בעלה, ונפטרה ביום כ"ח טבת תרס"ח.
אביו רבי דוד צבי עהרנפלד מפרעשבורג, כבר הזכרנוהו בעבר בבלוג, וכתבנו כי הוא היה חתנו של החתם סופר, בעת שכתבנו על אחד מצאצאיו רבי שלום בער שטרן ראב"ד סערדהאלי.

יום שני, 30 באפריל 2018

רבי אהרן אב"ד לוברטוב


הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, מזכיר בספרו מעלות היוחסין את סבו רבי אהרן אב"ד לוברטוב,

וכך הוא כותב על אמו: "אביה הרב הגדול המפורסם מוה' אהרן ז"ל אבד"ק לובר".

אין לנו שום פרטים על קורות חייו, והמעט הידוע לנו אודותיו נלקח מתוך מספר מגילות יוחסין.

אבותיו,


בספר מעלות היוחסין הנ"ל כותב על יחוסו של רבי אהרן:

"בנו של הרבני המופלג הגביר הנכבד מוה' אליקים געציל ז"ל, שהיה מפורסם בעולם בצדקתו ובכשרון מעשיו, וראיתי כתב יד של הגאון מופת הדור מוה' יחזקאל לאנדא ז"ל שהזכירו בשבחו, שהיה נכבד מאוד, ונתחתן עם גדולי הדור כו'. ואשת אא"ז מה"ר געציל הנ"ל החסודה מ' חנה ז"ל, היא היתה אחותו של אא"ז מוה' שמואל לפאטינער".

את רבי אליקים געציל מלוברטוב כבר הזכרנו בעבר בבלוג, בעת שכתבנו על יחוסו של הגאון רבי יעקב מליסא בעל החוות דעת, הזכרנו שם את יחוסו למהרש"א, ואת יחחוס חותנו אל רבי אברהם ר' הירצקעס ואל המהרש"א והשארית יוסף.

הזכרנו באותו מאמר את צאצאיו של רבי אליקים געצל, א. בנו רבי אהרן דידן. ב. בתו אשת רבי יעקב משה אב"ד זבארוב אביו של רבי יעקב מליסא. ג. אשתו הראשונה של רבי מרדכי זאב אורנשטיין. על אלו יש להוסיף בן נוסף, ד. רבי צבי הירש רבינוביץ אב"ד מעזריטש, חותם של רבי יהודה לייב אב"ד שידלוב, ושל רבי יצחק אייזיק כץ בעל ברית כהונת עולם.

חותנו


בסוף ספר מעלות היוחסין נדפס קיצור מעלת היוחסין מנכד המחבר, ובו, הוא חוזר על כל הפרטים המופיעים בספר בקיצור, ולפעמים עם הוספת מספר פרטים.

ובחיבור זה, הוא מזכיר את רבי אהרן ומכנהו בשם הגאון מוה' אהרן ראבינאוויטש ז"ל אבד"ק לובערטוב, וכותב עליו כי היה חתן "הגאון המפורסים מוה' יעקב אבד"ק שארובקה שחיבר ס' דרשות ופשוטים בכ"י ונמצא כעת בבראד. בהגאון החסיד מוה' משה ז"ל מטארטשין בהרב הגאון מוה' מנחם מענדיל ומנחתו כבוד בקרעמיניץ". יש לציין כי ראז"מ מזכיר בהקדמת בית אפרים, קושיא שראה בכתבי זקינו רבי יעקב זה. ונזכר גם בכתב היחוס של רבי משה נחום ירושלימסקי, ומזכיר לו בן נוסף בשם רבי דוב בעריש שמילא את מקומו כאב"ד שארובקא.

צאצאיו


·         הזכרנו לעיל, וגם במאמר על רבי יעקב מליסא, כי בתו המפורסמת של רבי אהרן, היא מרת דבורה אשת רבי מנחם מאניש מרגליות אב"ד גריידינג וויטקוב, הוריו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי ואחיו רבי חיים מרדכי מרגליות אב"ד דובנא בעל השערי תשובה, ועוד שלושה אחים להם.

·         בן נוסף לרבי אהרן, הוא רבי דוד אשר מילא את מקום אביו כאב"ד לובר, ומובא על ידי הראז"מ בהקדמת ספרו בית אפרים חלק או"ח.

·         בן נוסף הוא, רבי יהודה אביו של ר' אליקים המילזהאגי מחכמי ומשכילי ברודי, ומחבר ספר ראביה. [שמו המלא הוא אליקים געצל על שם זקינו רבי אליקים געצל מלוברטוב הנ"ל].

·         בת נוספת היא אמו של רבי יעקב אב"ד לוברטוב, אשר מילא את מקום זקינו ודודו ברבנות. רבי יעקב זה היה חותנו של הרה"ק רבי יצחק יואל מליניץ הראשון, בנו של הרה"ק רבי גדליה מליניץ בעל התשואות חן. מקור מידע זה הוא בקונטרס ערך אבות, שחיבר רבי יהושע העשל רבינוביץ בן לשושלת אדמורי ליניץ, ונדפס בראש ספרו תורת אבות על מסכת אבות. אמנם, יש לציין כי בהמשך יחוס המשפחה, כתב רבי יהושע העשל מעט בשינוי, לדבריו, רבי אהרן מלובר היה בן האשה חנה בת הגאון הר' אליקים געציל מלובר. ולעיל ראינו בכתביו של ראז"מ כי אמנם חנה היתה אמו של רבי אהרן, אך היא היתה אשת רבי אליקים געצל ולא בתו.

לזהותו של רבי יעקב אב"ד לוברטוב


הזכרנו את בן בתו של רבי אהרן - רבי יעקב אב"ד לוברטוב. אם כי עדיין לא ידועה לנו זהותו המדוייקת, אך זה ודאי שהוא אינו רבי יעקב סגל לנדא אשר חתם כאב"ד לוברטוב, על הסכמה על ספר בית פרץ מיום י' תמוז תקי"ד, וכן ביום י"ד חשוון תקט"ז על ספר פרת יוסף לבעל הפרי מגדים. רבי יעקב זה היה בנו של רבי אברהם לנדא, ואחיו של רבי חיים לנדא אב"ד פודקאמין, ראש חכמי הקלויז בברודי.

אך כאמור, ודאי שהוא אינו רבי יעקב מלוברטוב אשר היה חותנו של רבי יצחק יואל מליניץ, כי הוא נמצא בלוברטוב, בתקופה הרבה יותר מוקדמת. שהרי רבי יצחק יואל מליניץ נולד רק בשנת תקנ"ג לערך, ולא מסתבר שהיה חתנו של רבי יעקב לנדא אשר היה מבוגר ממנו בשנים רבות כל כך. זאת ועוד, בשום מקור אודות רבי אברהם לנדא וצאצאיו, לא נזכר כי הם מצאצאי רבי אהרן אב"ד לוברטוב. ועוד בה שלישיה, על רבי יעקב לנדא אב"ד לוברטוב, נמסר כי הוא חתנו של רבי משה רוטנבורג אב"ד המבורג. ועל רבי יעקב אב"ד לוברטוב חותן רבי יצחק יואל מליניץ נמסר כי הוא חתנו של רבי לוי הגדול אב"ד ליניץ.

אם כן, עדיין איננו יודעים מיהו אבי רבי יעקב אב"ד לוברטוב אשר היה חתנו של רבי אהרן רבינוביץ אב"ד לוברטוב.