שוב עוסקים אנו בענייני מצבות, באתר של המוזיאון היהודי האוסטרי, העלו לפני כמה שבועות תמונה של מצבה עצובה, מבית הקברות היהודי בוינר נוישטאט, המספרת על פטירתו של אברך צעיר בריחוק מקום מבית הוריו, וכך כתוב על המצבה: פ"נ האברך היקר והתמים, שם לילות כימים, על דברי חכמים, יעקב ברלין, נכד הגאונים מוואלאזין, בן כ"א שנה הלך למנוחות, את הוריו בדווינסק עזב לאנחות, ד' חשון שנת תרס"ט.
מי הוא זה ר' יעקב ברלין זה? וכיצד הוא נכד לגאונים מוולוזין? קצת קשה לדעת היות ולא כתוב על המצבה אפילו את שם אביו, אבל 'יגעת ומצאת תאמין'.
משפחת ברלין משתייכת למועדון האצולה של משפחות רבנים לאורך דורות רבים. החל מרבי אלחנן ברלין, גיסו של החכם צבי [שניהם היו חתניו של הגאון רבי משולם זלמן מירלש], עד לדורנו אנו. אחד מן המפורסמים שבמשפחה זו, הוא הנצי"ב, רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, ראש ישיבת וולוזין, הוא נולד בשנת תקע"ז בעיירה הקטנה מיר, לאביו רבי יעקב ברלין. בבחרותו נלקח להיות חתנו של ראש הישיבה רבי יצחק מוולוזין. הנצי"ב נתפרסם גם בספריו, 'העמק שאלה', 'העמק דבר', 'משיב דבר', ועוד. הוא נפטר בכ"ח מנחם אב תרנ"ג.
היות והוא היחיד הידוע לנו ממשפחת ברלין, שהתחתן עם "בית הרב", צאצאי רבי חיים מוולוזין, כנראה שהאברך הנ"ל הוא מצאצאיו, השאלה כיצד. פרט נוסף ידוע לנו מהמצבה, שאביו היה מהעיר דווינסק.
מספר שנים לאחר פטירתו של הנצי"ב התחולל פולמוס אודות דיעותיו, האם משנת תרמ"ח עזב את תנועת חובבי ציון או לא. בן זקוניו רבי מאיר ברלין (לימים בר-אילן), פירסם מאמר בעיתון המליץ שנת תר"ס, גליון 81, ובו הוא בא להוכיח כי אביו נשאר נאמן לחובבי ציון עד יומו האחרון. בתוך המאמר הוא מצטט מכתב מהנצי"ב לד"ר פינסקר משנת תר"ן, כל הענין אינו נוגע לנו, אלא שבתוך המכתב כותב הנצי"ב כך: "וגם הערתי את לב נכדי מי"ב מדענעבורג אשר היה אתם בחבורה הנאה להם ונאה לעולם להיות חבר נכבד בחבורה הק' הנ"ל".
דענעבורג היא דווינסק, והנה מצינו נכד של הנצי"ב בשם מי"ב שגר בעיר דווינסק. מה פשר ראשי התבות מי"ב? וכיצד הוא היה נכדו? לנצי"ב היו שלשה בנים, רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה ובסוף ימיו בירושלים, ר' יעקב ברלין ור' מאיר ברלין (בר-אילן). מהאשה הראשונה בת ר' איצעלה מוואלוזין, נולד רק הבן הגדול ר' חיים, האחרים נולדו מהאשה השניה של הנציב, שלא היתה ממשפחת בית הרב. כנראה, אם כתוב על מצבת האברך שהיה נכד הגאונים מוולוזין, אז הוא היה צאצא של ר' חיים ברלין.
ואכן, במאסף התורני ישורון, כרך יב, הופיעו מכתבים רבים שנשלחו מאת ואל הגאון רבי דוד פרידמן אב"ד קארלין. אחד המכתבים (בעמוד קמה) נשלח מאת רבי משה יצחק ברלין בן הגאון רבי חיים ברלין בנו של הנצי"ב. המכתב נשלח בשנת תרע"ג, מוויען (וינה), במכתב הוא מגולל את צרותיו, שנהפך עליו הגלגל, ומפני ההכרח עלה בדעתו אולי לשמש ברבנות – אומנות אבותיו - ומבקש מרבי דוד פרידמן שישלח לו כתב סמיכה על מנת שיוכל אכן לכהן כרב.
זהו אם כן, כנראה, מי"ב מדווינסק, ואכן, בספרו של משה צינוביץ 'עץ חיים', על ישיבת וולוזין, בעמ' 349, כותב אודות ר' משה יצחק ברלין, כי הוא היה מתושבי דווינסק הנכבדים, ותפס עמדה חשובה בחיים הצבוריים שם, מראשוני "חובבי ציון" במקום והשתתף באסיפת היסוד של החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריא ובארץ ישראל שהתקיימה באודיסה. עוד כותב אודותיו, שיחד עם ידידו רבי יצחק ירוחם דיסקין, יזם ופעל להבאת רבי מאיר שמחה בעל ה'אור שמח' לכהן כרב בדווינסק.
זהו אם כן יחוסו של האברך יעקב ברלין, לגאונים מוולוזין אביו משה יצחק ברלין מדווינסק – וינה, בן רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה – ירושלים, בן רבי נפתלי צבי יהודה ברלין מוולוזין, חתנו של רבי יצחק מוולוזין, בנו של רבי חיים מוולוזין, זכר צדיקים לברכה.
ומי היתה אמו של האברך? מאיזו משפחה היתה?
במכתבו של רבי משה יצחק לרבי דוד פרידמן, הוא מזכיר בתוך המכתב, "כידוע הכל לגיסי היקר, כבוד בנו שמריהו נ"י".
אנו יודעים שר' משה יצחק לא היה חתנו של רבי דוד פרידמן, וגם אנו יודעים ששמריהו פרידמן לא היה חתנו של רבי חיים ברלין, ומשכך, אם רבי משה יצחק היה גיסו של שמריהו פרידמן, על כרחך שהנשים היו אחיות.
חותנו של שמריהו פרידמן, בן רבי דוד, היה רבי שלמה זלקינד אלישיב (עלישאוו) מקובנא, שבמקורו היה מזאגר, עירו של בעל הלשם, וכנראה שהיה ממשפחתו. (ר' שמריהו עלה לארץ ישראל ונפטר בתל אביב ה' כסלו תשי"ב, פרטים נוספים על המשפחה ב'יהדות ליטא' כרך ג' עמ' 113, וב'אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו', עמ' 3959).
ואכן, מצינו בספר 'אמתחת בנימין' מרבי בנימין חעשין, בסוף חלק ב' (נדפס וילנא תרמ"ה), מופיעה רשימת הפרענומעראנטן, ומהעיר קאוונא, רשומים כמה וכמה, וביניהם, ר' זלקינד עלייאשאוו, וכמה שורות אחריו מופיע ר' משה יצחק ברלין. ואם כי, לא כתוב שם בבירור שהוא חתנו, עצם העובדא שאנו מוצאים אותו בקובנא, למרות שלא נולד שם, ואביו לא גר שם מעולם, מראה כי חותנו אכן היה מהעיר קובנה, וזהו אכן ר' שלמה זלקינד אלישיב חותנו של ר' שמריהו פרידמן.
וראיה אחרונה ברורה, בספר 'אבל כבד', מר' אפרים וויטס, הספד על המלבי"ם, שנדפס בוורשא תרמ"ז, גם מופיעים פרענומעראנטן מקובנא, ושם כתוב כך: הג' זאלקינד עלייאשאוו, ובשורה שלאחר מכן כתוב: "חתנו, בנו של הרב ממאסקוי", הרב ממאסקוי, הוא כמובן ר' חיים ברלין שהיה אב"ד מוסקבה.
אחרי שפירסמתי את המאמר, העירו לי, שבסוף ספר 'אהלי אהרן', חלק שני, לרבי אליהו אהרן מיליקובסקי, אב"ד גרייוא, פירסם מאמר שלם, שנקרא 'ציון לנפש חיה', לזכר בן אחיו, הרב אפרים סאמונוב אב"ד וינדאוי מחבר 'הכהן הגדול והסגן', ובתוך המאמר הוא כותב אודות חגיגת התנאים (אירוסין) של אפרים עם בת הגאון רבי חיים ברלין, וכך הוא כותב: "מקום התנאים הוקבע בתחנת מסילת הברזל 'מולודיצ'נא', הסמוכה לוולוזין, המחותנים מצד 'בית הרב', הנצי"ב, בנו הגאון רבי חיים ברלין הרב במוסקבה, ועוד כמה אנשים ממשפחה הרמה ההיא, בא לתחנה הנ"ל מקובנה, בקובנה חגגו את חג התנאים לבן יחידו של הגרח"ב, השקדן המצוין ויר"א ר' משה יצחק ברלין ז"ל עם בת הגביר המפורסם ר' זלקינד אלישוב. וממחרת התנאים ההם בקובנה הלכה כל הכבודה ההיא מחיל אל חיל ובאה אל מולודיצנא".
